הכנסת האחת-עשרה

מושב שלישי



פרוטוקול מס' 260 נוסח לא מתוקן

מישיבת ועדת העבודה והרווחה

יום ג'. ל' בחשון התשמ"ז - 2.12.86, שעה 11.00

חברי הוועדה: א. נמיר - היו"ר

נ. א רד

ח. גרוסמן

י. פרץ

א. שוסטק

י" שמאי

מוזמנים; א, מראני - משרד האוצר

ש. שדיאור - משרד האוצר

פ, סופר - המשרד לתכנון כלכלי

ר. כהנא - משרד העבודה והרווחה

ע. כ"ץ - משנה למנכ"ל שירות התעסוקה

ל. אחדות - המוסד לביטוח לאומי

א. ז'ילוני - ההסתדרות

י. ארן - לשכת הקשר של ההסתדרות בכנסת

ת. קאופמן - מזכיר מועצת פועלי ת"א

מ. אבן-אחמד - מ"מ מזכיר מועצת פועלי נצרת

ע. עדאווי - מזכיר מועצת פועלי כפר כנא

פ. קבלו - מזכיר מועצת פועלי בית-שאן

י. גטניו - התאחדות התעשיינים

ע. רונאל - מנכ"ל נגב-קרמיקה

מר בקל - תשלובת "כיתן"

ד, בר - מנהל מפעל "טריומף"

פרופ' ר. בן-ישראל - יועצת הוועדה לחקיקת עבודה

מ. בוטון

א. אדלר

צ, ספרן

חוק שכר מינימום - הצעות חוק של: 1. ח"כ צ'. ביטון:

2. ח"כ א. נמיר; 3. ח"כ ר. כהן; 4. ח"כ י.ז'. אמיר;

5. ח"כ ח. גרוסמן; 6. הצעת הממשלה.



היו"ר א. נמיר;

אני מתכבדת לפתוח את ישיבת ועדת העבודה והרווחה.

חוק שכר מינימום - הצעות חוק של: 1. ח"כ צי. ביטון;

2. ח"כ א. נמיר; 3. ח"כ ר. כהן; 4. ח"כ י.ז'. אמיר;

5. ח"כ ח. גרוסמן; 6. הצעת הממשלה

אנחנו עדיין בשלב של שמיעת המוזמנים, כאשר אני מעריכה שבעוד חודש נביא את

הצעת החוק למליאת הכנסת לקריאה הראשונה, והזמן בין חקריאה הראשונה לקריאה השניה

והשלישית יהיה קצר מאד.

נשמע היום את מזכירי מועצות הפועלים. בהתאם לנוהל של הכנסת, כאשר אנחנו

עוסקים בתקיקה ובמיוחד בחקיקת חוק כל כך משמעותי ושנוי במחלוקת בין מה שמייצגת

ההסתדרות לבין מה שמייצגים התעשיינים, הזמנו את אנשי השסת כדי לשמוע מהם מה יש

להם לומר ומה השגותיהם לנושא של חוק שכר מינימום.

ת. קאופמן;

אני מודה על ההזמנה, אני חושב שיש חשיבות רבה לשמוע כאן, בוועדת העבודה

והרווחה, את הדעות של מזכירי מועצות הפועלים.

מועצת פועלי תל-אביב מספלת בכ-310 אלף עובדים, שמתוכם רק כ-140-120 אלף

גרים בתל-אביב, והיתר - אנשים ממחוז תל-אביב, שגם הם נמצאים בטיפולנו.

כאשר אנחנו מדברים על הסוגיה שמעלים כאן היא לא נוגעת לעובדי המדינה או

עובדי הרשויות המקומיות או עובדי מוסדות ההסתדרות, היא נוגעת לאותן מאסות של

עובדים שמפוזרים במקומות עבודה קטנים, ולצערנו הרב, בחלק לא מבוטל, כ 40%-מהם גם

לא מאורגנים. אנחנו מדברים על מקומות עבודה קטנים, שהם דומיננטיים בתל-אביב

ומהווים כ 80%-ממקומות העבודה. אנחנו מדברים על מסעדות, על בתי מלאכה קטנים, על

מעסיקים כמו משרדים שונים - משרדי עורכי-דין, אדריכלים. במקומות האלה השכר הוא

למטה משכר המינימום בהרבה מאד מקרים. כשאנחנו מדברים על תעסוקה במקומות עבודה

בתעשיה יש לנו בעיה בעיקר בשני ענפים - ענף הטכסטיל וענף המזון, ששם השכר נמוך

מאד. זה לא חל על יתר הענפים. עיקר הסבל של העובדים הוא בעבודות השמירה

והנקיון על ידי קבלנים לא מאורגנים, כשאי הארגון כאן הוא גם בצד המעסיקים וגם

בצד המועסקים. במקומות האלה יש ניצול גדול של כוח אדם בשכר נמוך מאד. השכר

הנמוך נוגע גם לעבודה הזמנית, העונתית והחלקית. גם כאן, כשלוקחים אנשים למספר

חודשים, יש ניצול גדול מאד של כוח אדם.

יש לנו ענפים שאפשך להתפאר בהם, כמו התעשיה, בתי המלון, שהם מאורגנים וחוק

שכר מינימום לא יבוא להגן על העובדים בהם, כי הם כבר השיגו את ההישגים האלה.

האיש הבודד, ובעיקר זה שעובד במקום עבודה קטן, הוא שזקוק לחוק. אם לא יהיה חוק

שכר מינימום יימשך העוול שנגרם לו. אנחנו מרגישים את זה בתל-אביב בעיקר במקומות

עבודה קטנים, שגם קשה לארגן אותם, כי אנחנו מדברים בהרבה מקרים בעסק משפחתי שבו

לא יכול להיות ועד, כי כל התעסוקה היא למספר מועט של אנשים.

בעיה יש לנו גם לגבי מט"ב - מטפלות בית. אמנם יש לנו בתחום זה הסכם, אבל יש

תעסוקה גם מחוץ להסכם ולכן קיימת פה בעיה קשה מאד עם שכר המינימום.

אחמ מועצת הפועלים הגדולה ביותר בארץ?

ת. קאופמן;

לפי מספר החברים אנחנו לא המועצה הכי גדולה - בוזיפה יש 180 אלף חברים - אבל

כיוון שזו מועצה מטרופוליטנית ו-60% מהעובדים אצלנו לא גרים בתל-אביב, אנחנו

מהווים - במספר מקומות העבודה ובמספר חברי ההסתדרות וגם אלה שאינם חברי ההסתדרות

הנמצאים בטיפולה של מועצת הפועלים - את המועצה הכי גדולה.

ח. גרוסמן;

תל-אביב היא עיר שיש בה הרבה בתי מלאכה ומקומות עבודה קטנים. האם לפי

הערכתכם יש אנשים שלא מגיעים למינימום השכר ואין על כך ביקורת ופיקוח?

א. שוסטק;

נתאר לעצמנו שהכנסת מקבלת היום את החוק ווזייבים לתת שכר מינימום בשיעור

450 או 550 שקל. בעיר כמו תל-אביב, עם המסעדות, עם בתי המלאכה, האם קביעת שכר

מינימום לא יכולה להביא להתמוטטות מוחלטת של כל אותם המקומות? האם הם יוכלו

לעמוד בשכר כזה אם יתקבל החוק?

כמה ערבים - גם ערבים מן השטחים וגם ערבים שבאים מן המשולש וממקומות אוזרים

- יש בתל-אביב?

ת. קאופמן;

עד 12 אלף.

היו"ר א. נמיר;

ערביי ישראל הם אזרחים לכל הדבר, אבל מה קורה מבחינת החוק לגבי ערביי

השטחים?

שאלה שניה מתייחסת לתופעה שמכה אצלנו שורשי פרא - אני מתכוונת שהוועדה

תתמודד איתה - וזו העבודה הבלתי מאורגנת, שמכה גלים, וגם בחלק מן המפעלים היא

מאד לגיטימית. יש מפעלים שמודיעים מראש שהם מפעלים לא מאורגנים, יש מפעלים שאינם

מודיעים, אבל הם לא מאורגנים. לזה מצטרפת עכשיו התופעה של הקבלנים הפרטיים

שמביאים עובדים בהמונים. האם למועצת הפועלים יש איזו שהיא שליטה בענין? מה קורה

לגבי אוכלוסיות אלה מבחינת שכר המינימום?

א. שוסטק;

אני רוצה להבהיר את שאלתי; האם לא ייצא השכר בהפסד אם אמנם יתקבל חוק

שכר מינימום? האם אנחנו לא יכולים להשיג בדיוק ההיפך ממה שאנחנו רוצים?

ח. גרוסמן;

הפסד של מי?

הפסד בכך שי יסגרו מפעלים.

ת. קאופמן;

לשאלת חברת-הכנסת גרוסמן; מספרים מדוייקים אין לנו. רק דבר אחד ידוע לני:

כ-40% ממקומות העבודה בתל-אביב הם בלתי מאורגנים.

היו"ר א. נמיר;

כמה עובדים בהם?

ת. קאופמן;

איננו יכולים להגיד. אם ניקה בחשבון ש-80% ממקומות העבודה בתל-אביב מעסיקים

עד t5איש, הרי שכ-20% ממקומות העבודה הם מקומות עם מספר רב של עובדים. יש לנו

20 אלף עובדי בנקים, שהם מאורגנים; 12 אלף עובדי מדינה, שהם מאורגנים; 8,000

עובדי עיריית תל-אביב, שהם מאורגנים; עשרות אלפי עובדים במשק ההסתדרותי וכור,

שגם הם כמובן מאורגנים. הבעיה שלנו היא במקומות עבודה בלתי מאורגנים, בהם נעשה

העוול.

לשאלת חבר-הכנסת שוססק; אנחנו מודעים לזה שיש תעשיות ובתי מלאכה שבשבילם

חוק שכר מינימום יהווה בעיה קשה. אם עליית השכר תהיה רצינית היא יכולה לפגוע.

אני לא יודע אם היא תגרום לסגירת מפעל, אבל ללא ספק יש כאן מעמסה כבדה, וזו אחת

הסיבות שבהסכמי העבודה הענפי ים והמקומיים, שההסתדרות הלכה אליהם עכשיו, חיינו

מאד מאד זהירים, כי ידענו שאם נדרוש דרישות גדולות נגרום לכך שאנשים ישארו בלי

מקומות עבודה, ובזה אף אחד לא רוצה. בתל-אביב, לא במפעל אחד אלא בעשרות מפעלים

ויתרו הפועלים והפקידים על על התוספות כדי שהמפעל לא ייסגר. בוודאי שאנחנו

מעונינים ששום מפעל לא ייסגר ובענין זה אנחנו נמצאים בסירה אחת עם המעסיקים.

אני רוצה להבהיר שכשאני מדבר על עבודה בלתי מאורגנת הכוונה לא רק לעבודה

בלתי מאורגנת מבחינה הסתדרותית אלא לעבודה בלתי מאורגנת לאורך כל חדרך, גם

מבחינה ממלכתית.

א. שוסטק;

כלומר, בענין זה החוק היה מאד מאד משפיע.

ת. קאופמן;

נכון.

לגבי עובדים ערביים; יש לנו שלושה סוגי ערבים שעובדים בתל-אביב.- ערבים שהם

תושבי יפו, ערבים שאינם תושבי תל-אביב ובאים ממקומות אתרים בארץ. ערבים אלה הם

אזרחי מדינת ישראל ועובדים בדרך כלל בעבודה מאורגנת. הסוג השלישי הוא ערבים מן

השסחים, שבהרבה מאד מקרים המשכורת שלהם נמוכה מאד. היא נמוכה מאד גם במוסדות

מאורגנים שאינם מתנהגים לערביי השסחים כפי שהיו צריכים להתנהג מבחינת השכר.

ו

אני חושב שמבחינת ההסתדרות, מבחינת מועצת הפועלים, יש

לראות חוק זה כשלב ראשון בהכנסת סדר לעבודה, כי זו לא רק שאלה של הכנסה מעבודה,

זו גם שאלה שקשורה עם כל המערכת שלנו,שהיא מערכת שירות התעסוקה, מערכת העבודה

המאורגנת. אני יודע שגם אס יהיה שכר מינימום יהיו מקומות עבודה בהם עובדים לא

יעלו את בעיית שכר המינימום, כי יפחדו לאבד את מקום עבודתם, גם זה יכול להיות,

אבל בכל זאת אני חושב שברגע שיהיה חוק יחשוב כל מעסיק כמה פעמים לא רק על כך

שהוא מקיים את המפעל שלו ומגדיל את הרווח שלו אלא גם על כך שהוא עובר על וזוקי

המדינה. דבר זה ישפיע ללא ספק על המעסיקים.

היו"ר א. נמיר;

כמה מקבל פועל לחודש עבור עבודתו באותם מפעלים שאתה אומר שיש חשש שהם

ייסגרו אם יעלו את השכר?

ת. קאופמן;

הבעיה היא במקומות הקטנים ולגביהם קשה להגיד משהו. יש הרבה מאד מפעלים

שלוקחים את העובדתית עונתית, יש גם אנשים שעובדים עבודה חלקית. אם אדם צריך

לקבל 450 שקל לחודש עבור שמונה שעות עבודה, הרי שלמי שעובד חצי מישרה לא נותנים

בדיוק 225 שקל עבור ארבע שעות, וכאן יש פגיעה גדולה מאד.

היו"ר א. נמיר;

אנוזנו מדברים על יום עבודה שלם.

ת. קאופמן;

ליום שלם השכר נע בין 300 ל-400 שקל. יש מזכירות במשרדים פרטיים שונים

שמקבלות בין 300 ל-350 שקל. אני לא חושב שזה אופייני, אלה יכולים להיות מקרים

בודדים.

היה לנו לא מזמן מפעל תעשייתי - אינני רוצה להזכיר את שמו - שבו המשכורת לא

מיתה מגיעה ל-300 שקל. הודענו שאם לא יעשו שם הסכם עבודה עם שכר מינימום נדרוש

תשלום פיצויים. מפעל זה, שהוא פרטי ומעסיק 60 עובדים, עשה איתנו הסכם והוא ממשיך

להתקיים. באותו מפעל - שגם הוזכר בעתונות - היה סכסוך עבודה מאושר והטענות היו

על שני דברים; על התנאים הפיסיים של העובדים, שהיו ממש כמו במאה התשע-עשרה, ועל

השכר. אנשים, אחרי עשרים שנה, היו משתכרים עבור יום עבודה שלם 350 שקל. כאמור,

הענין בא על פתרונו והמפעל ממשיך להתקיים.

היו"ר א. נמיר;

שאלה שלא שייכת לשכר מינימום אבל שייכת לאוכלוסיה שעובדת בשכר כזה; מה

התנאים הסוציאליים באותם מפעלים שהעובדים מקבלים בהם שכר כל כך נמוך? האם נותנים

תנאים סוציאליים לעובדים? האם דואגים שהם יהיו מבוטחים?

ת. קאופמן;

זו אחת מהבעיות. אם מדובר במפעל שמאורגן בהתאחדות התעשיינים או בהסתדרות

יש פנטיה של "מבטחים". במקומות עבודה בלתי מאורגנים זה ממש אסון, כי גם לעת צרה

אין לאנשים אלה פנסיה. בתל-אביב הנושא העיקרי הוא העבודה הבלתי מאורגנת, שוזותכת

את כל האוכלוטיה; גם האוכלוטיה החלשה שלנו וגם אוכלוטיית הערבים שבאים מתוץ

לתל-אביב.

לפי דיווחי שירות התעסוקה אני רואה ש-10,764 עובדים מן השטחים עובדים

בתל-אביב - אין לנו דיווחים כמה ערבים אזרחי מדינת ישראל עובדים בתל-אביב - ואני

מעריכה שרובם עובדים במקומות עבודה בלתי מאורגנים. האם אפשר לקבל במספרים, לא

באחוזים, את ההתפלגות של תל-אביב מבחינת מקומות העבודה הבלתי מאורגנים, וזאת גם

בהתאם למקומות עבודה גדולים ומקומות עבודה קטנים?

ת. קאופמן;

אשתדל, ונעשה הכל.

גם אני וזושב שהדיון היום הוא דיון חשוב, כי המצב הקייס כיום במישור שכר

העבודה המשולם במקומות העבודה הבלתי מאורגנים ומקומות עבודה קטנים הוא שכר של

ניצול. בנצרת ובכפרי האזור יש מעסיקים שמנצלים את אי קיומו של חוק שמחייב אותם

לשלם שכר מסויים והעובדים מנוצלים. בנצרת יש לנו עכשיו מבצע לארגן את הפקידות

העובדות במשרדים פרטיים ולצורך זה התכנסו אצלי בלשכה 259 בנות.

מהו הגיל ההתחלתי שלהן?

באו בנות מגיל 18 עד גיל 30, בנות שעובדות אצל מעסיקים פרטיים: עורכי דין,

מנהלי חשבונות וסוכני ביטוח.

חוץ מאותה קבוצה שמתארגנת בעזרתנו יש בחורות שעובדות אצל סוחרים, בעיקר

סוחרי הלבשה, שכמעט כולן לא מגיעות להכנטת המינימום. כאשר אנחנו מנהלים משא ומתן

אם אתם רוצים להכריח אותי לשלם שכר מינימום, אפטר אחת

ואעבוד רק עם אחת, כי אני לא צריך שתי פקידות בעבודה שלי, אני יכול להסתפק באחת.

בגלל העובדה שאין חוק שכר מינימום הוא עושה לעצמו חיים קלים ומעסיק ארבע בנות

במקום אחת, כי הוא לא משלם את מה שהוא חייב לשלם, והרגשת הניצול הקיימת היא מעל

ומעבר וזועקת לשמיים. זה לא אומר שבחורים אינם מנוצלים. כאלה הם הבחורים

שעובדים אצלנו במסעדות וכאלה הם גם הבחורים שעובדים בתור מחלקי דואר במשרד

הדואר. במשרד הדואר לא מעסיקים אותם לפי תקן או עבודה עראית אלא לפי חוזה מיוחד,

וזה משרד ממשלתי. אני יודע על 24 צעירים אצלי שהשכר שלהם נמוך מאד - 315 שקל

לחודש.

א. שוסטק;

זה כך גם ברמת-גן, לא רק בנצרת.

כותבים בספר התקציב שיפטרו כך וכך עובדים מהשירות הציבורי ואחר כך מקבלים

את כולם בחוזים אישיים. כל הגבורה של הממשלה היא בפגיעה בתעשיה.

אולי כדאי שתדעו בענין זה את הנתונים.

קיימת תופעה של קבלנים פרטיים וקבלני משנה שמאד נפוצה אצלנו ונותנת תמונה

עד לאן הגיע ניצול העובדים. מדובר בקבלנים שמקבלים עובדים ומעבירים אותם לקבלני

משנה ואלה מעסיקים גם עובדים ישראלים וגם עובדים מן השטחים. בזמן האחרון הגיעה

אלינו משלהת מגרמניה ומתברר שהם יודעים כל מה שמתרחש כאן בארץ. הם באו לשאול

אותי כנציג הפועלים הערביים בישראל על תנאי העטקתם של הפועלים הערביים הישראלים

והפועלים מן השטחים, ומאחר שהם מודעים לכל הדברים לא יכולתי לשנות את דעתם על

הניצול, בעיקר בשכר ובתנאי העבודה.

אני חושב שאם החוק יתקבל במהירות הוא יתקן את המצב לפחות במישור השכר. נשאר

לנו הרבה לעשות בענין תנאי העבודה, תנאי ההעסקה והתנאים הסוציאליים, אבל לפתות

שהשכר יהיה מעוגן בחוק, כי הניצול זועק עד לשמיים.

אני מברך על הדיון ועל הזמנתי.

אני בא מישוב שבו בענף הטכטטיל עובדים בערך 20% מן המועסקים; 28% עד 30%

עובדים בענף המזון; עוד כ 40%-35%-מספקי שירותים; ובתחום המתכת ואחרים קרוב

ל-10%-15%.

נדהמתי כאשר שמעתי שרוצים לייבא עובדים. הבנתי שעומדים לייבא עובדים כדי

לשמור על השכר הנמוך של אותם שכירים, כפי שרצו לייבא עגבניות כדי לשמור על מחירן

הנמוך של העגבניות.

צריך להבין שבישובים כמו שלנו יכולים לטפק עבודה ענפי השירותים,

המזון והטכסטיל, כאשר רוב התעטוקה היא בכיוונים אלה, ולכן כאשר מפרטמים שדרושים

עובדים בעיירות הפיתוח ומובטלים לא הולכים לעבודה, צריך לזכור שכאשר הם כבר

רוצים ללכת לעבוד, התעריף שמוכנים לתת להם עבור שעת עבודה הוא שקל ו-36 אגורות,

כאשר בתוך זה מרכיבים את ענין הפרמיה, החופשה, השלמה, שעות נוטפות, והעובד מגיע

בטופו של דבר גם להכנטת מינימום. אני יודע שיש הטכם בענף טכטטיל שכאשר קולטים

עובד, בחצי השנה הראשונה, ניתן גם לא לשלם לו שכר מינימום. יש לי הטכם כתוב

שחתומים עליו התאחדות בעלי התעשיה והאיגוד המקצועי.

אני יודע שב"כיתן" בית שאן הבעיה הזאת קיימת לגבי עובדים שעובדים שנה, שנה

וחצי, וכשיש לעובדים יותר ותק השכר משתנה. העובד יעבוד ביותר מוטיבציה אם הוא

יידע בוודאות שיש לו חוק שמגן עליו ושבטופו של דבר הוא יקבל את הכנטת המינימום,

אבל לאותו עובד אין מוטיבציה להשקיע יותר בתפוקה, בפרמיה, בשעות נוטפות, כי אם

כבר כוללים לו את זה בשכר והוא מקבל אותו הדבר, למה לו להתאמץ? זה מגביר את

ההיעדרות ממקומות העבודה וזה גם מביא לחדירה של עובדים זרים למקומות כמו שלנו.

אני יכול להציג בפניכם תלוש משכורת ודווקה מממפעל "כיתן": לפי התלוש מקבל

העובד 1.36 שקל לשעה, עוד 12 שקלים פרמיה, עוד 36 שקלים פרמיה, עוד פרמיה על

חופשה - 6 שקלים, השלמת שכר מינימום - עוד 36 שקלים. ברוטו 465 שקלים אתרי שנת

עבודה אחת, וזה כאשר המפעל מאורגן ועם תנאים סוציאליים.

דווקה בבית-שאן, ב"כיתן", השכר הוא יחטית גבוה משאר המפעלים. אני יודע שזה

גורם קושי גם לתעשיינים עצמם, כי קשה להם להתחרות, קשה להם לקבל עבודות יותר

זולות ולהוריד את המחירים. אם מחר יחוקק חוק זה יצטרכו להטתכל גם על התעשיינים

איך הם יוכלו להתמודד איתו.



ברגע שיהיה הוק תהיה תופעה נוטפת: אתה הולך ומעלה שכר בצורה משמעותית להלק

גדול מן העובדים ואתה מיד נתקל בעובדים שכבר עובדים חמש-עשרה ועשרים שנה, כשאותם

שנכנסו לעבודה כבר מגיעים לשכר שלהם. עובדים אלה יבואו בטענה מה קורה איתם, וכל

העטק יטפט באופן כללי למעלה.

לדעתי צריך לחוקק חוק לגבי השכר ההתחלתי בענפים האלה כדי שכל עובד יוכל

לדעת כמה הוא מקבל, אחרת מקבל העובד 450 שקל והמעטיק משחק בשכר שלו. אנחנו

יודעים שעל חלקים שמוטיפים לשכר המינימום לא משלמים תנאים טוציאליים ואז כשהפועל

מגיע לפנטיה הוא נופל בצורה משמעותית. השכר הזה קיים לא רק בענף הטכסטיל, הוא

קיים גס בענף המזון, בעיקר בשירותים, וגם במשרדי הממשלה, והזכיר עמיתי את עובדי

הדואר.

רק לפני שנה נלחמנו ברשות המקומית למנוע פיטורי עובדים. בטופו של דבר כן

פיטרו, אבל אותם עובדים הוכנטו בדלת האחורית באמצעות קבלנים, שמעטיקים אותם

בתנאים שהם רוצים.

החוק הזה יכול לתת לעובדים יותר מוטיבציה לעבודה. באמצעותו גם נפתור את

הבעיה של חוטר ידיים עובדות. אנשים מעדיפים לקבל דמי אבטלה מאשר ללכת לעבוד

במפעל עם משמרות, כי בטופו של דבר הם מביאים פחות ממה שמשלמים להם דמי אבטלה.

אני מטכים לדברי החברים שקדמו לי, אבל צריך להזכיר במיוחד עוד שני נושאים.

קיים הנושא של הראיטים בכפרים הערביים, שהם למעשה קבלני משנה, בעיקר בעבודות

חקלאות, שמעטיקים את העובדים במושבים, בקיבוצים ובאזורי הכפרים. נכון שהעבודות

האלה בדרך כלל עונתיות, אבל הן נמשכות על פני רוב השנה, והשכר שמקבלים העובדים

הוא כמעט אפטי. הדבר קיים גם בעבודות בנין וגם בעבודות טכטטיל. מאחר שמדובר

בעובדים לא מאורגנים מקבלות הבנות שעובדות בטכטטיל 200 שקל לחודש, 250 שקל, לא

יותר. גם במתפרות, שקבלן המשנה מעטיק בהן את הבנות, מקבלות הבנות שכר נמוך שאינו

עולה על 300 שקל לחודש. מובן שהשכר הנמוך פוגע ברמת המוצר.

יש מעטיקים שמשלמים לעובדים במזומן ולא נותנים להם תלושי משכורת. מי מפטיד

מזה? העובדים כמובן. אם הראיטים משלמים במזומן לבנות שעובדות אצלם בחקלאות ואם

קבלני המשנה בעבודות בנין או בעבודות טכטטיל משלמים לעובדים במזומן בלי תלושי

משכורת, שבהם יש פירוט, לא יכולים אותם העובדים לפנות לביטוח הלאומי ולבקש תשלום

משלים, הם גם לא יכולים לבקש מבעל העטק שיתן להם מכתב פיטורים כדי שיוכלו ללכת

להבטחת הכנטה. חקיקה של חוק שכר מינימום.

היו"ר א. נמיר;

כמה משלמים הראיטים האלה ליום עבודה?

ע. עדאווי;

בחקלאות משלמים ליום עבודה מכטימום 0ו-5ו שקלים.

היו"ר א. נמיר;

גם לבנות וגם לבנים?

ו



ע. עדאווי;

בעיקר לבנות, ומדובר על בנות שנשרו מבית הספר.

מאיזה גיל הן מתחילות לעבוד?

ע. עדאווי;

גיל 16.

נ. ארד;

עובדות גם ילדות בנות 14.

רוב הבנות מבוגרות וגילן נע סביב 18, פלוס מינוס שנתיים.

היו"ר א. נמיר;

לפי וזוק המדינה מאיזה גיל מותר לעבוד?

מ. בוסון;

מגיל 15, וכפוף לוזוק החניכות - 7 שעות.

נ. ארד;

לכן הילדות בנות 13 ו-14 לא מוזכרות.

ע, עדאווי;

בכפר צפורי באמת עובדות ילדות בנות 13.

נ. ארד;

מרמים בגיל וכותבים שהן בנות 16.

היו"ר א. נמיר;

מי אחראי על זה מבחינת החוק?

ר. כהנא;

מחלקת הפיקוח של משרד העבודה והרווחה.

היו"ר א. נמיר;

מי מתלונן - הבנות?

מחלקת הפיקוח מוגבלת בכוח אדם ולכן תדירות הפיקוח היא לא כל כך גדולה, אבל

בכל תלונה מטפלים.

נ. ארד;

אני יודעת שהיו תלונות וטיפלו.

על פי החוק ומנוהלים אפשר במילא לסדר נער בגיל 5ו בעבודה מלאה. אני יודע

שבכל המקרים שמדובר על סידור נערים בעבודה למטה מגיל 5ו - בין 4ו ל-15 - צריך

אישור של משרד הוזינוך והתרבות. משרד החינוך והתרבות ממונה לבדוק מי נושר מן

המערכות שלו ולא חוזר ללמוד והוא צריך להתחיל את הטיפול עם המערכות האחרות או

לסידור בעבודה או למציאת פתרונות אלטרנטיביים.

נ. ארד;

מזכיר מועצת פועלי בית-שאן דיבר על פועלים זרים. האם בבית-שאן יש פועלים

זרים?

פ. קבלו;

התכוונתי לעובדים מן השטחים, לא תושבי המקום, שעובדים במפעלים - במשחטות

וב"כיתן". יש כניסה של מיעוטים למפעלים.

נ. ארד;

האם אלה שמתקבלים לעבודה במפעלים מתקבלים על דעתכם?

פ. קבלו;

לא היתה אלינו כל פניה.

נ. ארד;

כשדיברת על הכוונה לייבא עובדים התכוונת לעובדים מחוץ-לארץ?

פ. קבלו;

כן.

א. מראני;

היו שני נושאים שהועלו די הרבה בדיונים בחוק שכר מינימום והם; רמת הציות

וההשפעה הסוחפת. לפי מימצאי הביטוח הלאומי רמת הציות במשק להסכם שכר מינימום

מגיעה ל-30%, ואני רוצה לשאול את מזכירי מועצות הפועלים: מה יקרה אחרי שיחוקק

חוק? מה יקרה כאשר במקום הסכם הכנסת מינימום, שעליו חל צו הרחבה, יהיה חוק? האם

כולם ישלמו על פי החוק? שמענו, למשל, שלפי החוק אסור להעסיק נערים מתחת לגיל 15

ובכל זאת מעסיקים גם כאלה בגיל 13. מה יקרה עם חוק שכר מינימום?

לא נהוג אצלנו שהאורחים שואלים שאלות. אתה שואל שאלה מובילה כאדם שמייצג

את הממשלה, שמתנגדת לחוק שכר מינימום.

א. מראני;

אני שואל שתי שאלות: ו. מה, לפי הערכת מזכירי מועצות הפועלים, תהיה השפעת

החוק מבחינת הציות? 2. אמר מר קבלו שתתעורר בעיה לגבי ההפרשיות. לדוגמה, אם

פועל מרוויח היום 400 שקל ופועל שני מרוויח 500 שקל, במידה שיעלו את השכר לזה

שמרוויח 400 שקל,יטען השני שגם לו צריך להעלות את השכר. אנחנו טענו פה שתהיה

בעיה, כיוון שפועל שהרוויח קודם 100 שקל יותר מחברו ירצה לשמור גם להבא על אותה

הפרשיות.

היו"ר א. נמיר;

השאלה הזאת לא שייכת למזכירי מועצות הפועלים, הם לא הממונים על הדאגה למשק.

תציג אה השאלה לחברי הוועדה בזמן הדיון.

א. מראני;

אני רוצה לשמוע את דעתם.

היו"ר א. נמיר;

אתה מוזמן ואינך יכול להציג שאלות לאורחים שלנו. אם יש לך שאלות, אולי תיגש

פעם לבית-שאן, תסייר, תראה, תשוחח עם הפועלים במפעלים ותשמע אותם. האם הם יכולים

לוזת לך תשובה כמה יצייתו לחוק? מנין הם יודעים? אתה שואל שאלות מגמתיות.

א. מראני;

הוועדה צריכה לשמוע את כל המגמות.

היו"ר א. נמיר;

אמרנו לכם שנשמע אתכם, ונשמע אתכם כשנחליט לשמוע את נציגי האוצר.

ש. שדיאור;

השאלה התייחס לנושא של גרירה, איך יגיב מי שכבר עובד יותר שנים.

א. זיילוני;

השבתי על כך בישיבה הקודמת.

היו"ר א. נמיר;

יושבים כאן בעלי מפעלים שיש להם שאלות או הערות בעקבות הדברים ששמעו.



מר בקל;

כמשנה למנכ"ל "כיתן" אני מכיר את הדברים משני הצדדים וכמובן אתייחס לכמה

דברים מאד קונקרטיים.

היו"ר א. נמיר;

אולי תאמר לנו לפני כן כמה מפעלים יש ל"כיתן" בפריסה ארצית? מבחינת הנושא

שאנחנו דנים בו יש לכך משמעות.

מר בקל;

יש לנו היום 5 מפעלים, מתוכם 3 מפעלים מובילים ו-2 מפעלים קטנים יותר.

המפעלים שלנו נמצאים בבית-שאן, בנצרת עלית, כאשר המפעל "כיתן" נצרת עלית הוא

מפעל ורטיקלי, ויש לנו גם מתפרת "אשל" בנצרת עלית כמפעל שלישי. יש לנו "כיתן"

דימונה, שהוא מפעל ורטיקלי, ויש לנו מפעל "אוקיאנוט" בירושלים, מפעל למגבות

ופרוטה. בסך הכל עובדים במפעלים שלנו קצת למעלה מ-2,000 עובדים.

לגופו של ענין, אני מבקש שלא תהיה אי הבנה; שעות נוטפות ותופשות הן לא וזלק

של מרכיב הכנטת המינימום, לא בהסכם הפורמלי ולא בפרקטיקה, ככל שנוגע למפעלי

"כיתן. אולי במקומות אתרים משתמשים בטריק הזה.

מזכיר מועצת פועלי בית-שאן דיבר על תלוש שמגיע ל-456 שקל והוא אמר עוד

משהו, וזה נכון, שבשנה הראשונה, שנה והצי, המשכורות הן סביב שכר המינימום, אבל

אתר כך הן עולות מפאת הנטיון של העובדים, היעילות שלהם והתפוקה שהם נותנים, וגם

בהתחשב בעובדה שיש לראות את הפער שבין שכר המינימום והשכר של העובדים הוותיקים

יותר.

בתעשיה, ואני תוזר ל"כיתן", מכבדים את ההסכם בדבר הכנטת מינימום ואין זה

משנה אם זה הסכם או חוק שחוקק בכנסת.

זה נכון.

הבנתי שכאשר מדברים על חוק שכר מינימום במשק מדברים על מקרים חריגים

מיוחדים, במיוחד על מקומות לא מאורגנים ועובדים שמועסקים על ידי ראיסים. לא

מדובר כאן על התעשיה. אני תושב שמה שקורה ב"כיתן" מאפיין את התעשיה, שלא מנצלת

את העובדה שאין חוק ובגלל זה לא מכבדת את הטכם שכר המינימום. מבחינתנו זה חוק.

יודעים מזכירי מועצות הפועלים, שבמסגרת הדיונים על שכר מינימום לא אנחנו קובעים

אותו. במסגרת הפעלת הכנסת מינימום אנחנו משתדלים ליצור סולם כלשהו, וביחס ליתר

העובדים שהם כבר מעבר לשכר המינימום. נכון התבטא מר תדי קאופמן, שיש עכשיו

פגיעה, שהיא פגיעה ממלכתית, שפוגעת עכשיו גם בתעשיה המאורגנת וזה ענין הראיסים

והמקומות הקטנים, שאינני יודע באיזו מידה הם מכבדים את החוק גם מבחינת מט הכנטה

והיתר, אם כי זה לא הנושא שלי, ויש מקום לשאלה: איך חוק שכר מינימום יפתור את

חבעיח של המקומות הלא מאורגנים?

יש בעיה לגבי המקומות הבלתי מאורגנים וכוועדת העבודה והרווחה אנחנו בהחלט

מתכוונים לטפל בזה - זה לא שייך ישירות לענין - באמצעות תקיקה. נצטרך למצוא דרך

איך לתלוש גם על המקומות הבלתי מאורגנים.



אתה לא יכול לתאר לעצמך, מר בקל, איזה חיזוק אתה נותן לנו במה שאתה אומר

כבעל מפעל. אנחנו רוצים לחזק מפעלים כמו שאתה מייצג ולעזור להם, כי אם הם לא

יפעלו תהיה בעיה גדולה, אבל ישירות זה לא שייך.

א. שוסטק;

האם התלוש שהוצג לפנינו הוא של עובד "כיתן" בית-שאן?

פ. קבלו;

כן.

היו"ר א. נמיר;

זה תלוש של עובד שנה ראשונה.

א. שוסטק;

מר בקל אמר שבמפעלי "כיתן, גם בלי חוק, נשמר ההסכם הכללי. בתלוש זה אני

רואה שהשכר הוא רק 362 שקל, כל היתר הן תוספות של פרמיות ופרמיות והשלמת שכר

מינימום. אם ניקוז תלוש של אדם שכבר עבר את השנה הראשונה האם נמצא אותה תמונה?

האם אין בכך סתירה למה שאמר מר בקל?

היו"ר א. נמיר;

הזכיר מזכיר מועצת פועלי בית-שאן את הנושא של הפנסיה. מאיזה סכום מנכים את

הפנסיה, האם רק מן היסוד או גם מכל התוספות? מה קורה לאדם שיוצא לפנסיה?

מר בקל;

לחבר-הכנסת שוססק; התלוש הזה לא סותר את מה שנאמר כאן. הכנסת המינימום

מורכבת משני אלמנסים; מהשכר הבסיסי ועד 30% פרמיה, כך שאנחנו מכבדים את ההסכם

בצורה מדוקדקת.

אתה אומר שהמשוואה שלכם לשכר מינימום היא השכר הבסיסי פלוס 30% של הפרמיה.

כמה זה צריך לתת?

מר בקל;

400 שקל נכון להיום, למעשה כבר 420 שקל בגלל תוספת היוקר, ובמרס זה יהיה

450 שקל.

בתלוש יש "השלמת שכר מינימום". מה זה?

מר בקל;

מה חייב המעביד לשלם? - הוא חייב לשלם 400 שקל, ומותר לו ש-30% מאותם 400

שקל יהיו פרמיה. מה קורה לתעריף הבסיסי של עובד שעובד בתקופה הראשונה ועוד לא

רוצים להקפיץ אותו בתקופת הנסיון? - לפי התעריף הוא מקבל פתרת, וכאשר חסרים לו

40-30 שקל, אנחנו משלימים את הסכום.



מ. בוטון;

מזה יש גס כן הפרשה?

מר בקל;

אני בטוח שיש הפרשה מלאה למשכורת ולפרמיה, אבל אינני זוכר בדיוק אם גם על

הקטע של ההשלמה יש הפרשה.

לפי ההסכמים יש וגם בפועל יש.

מר בקל;

ברור לכבודכם שההכנסה הממוצעת לשעת עבודה של העובדים בטכסטיל, גם שלנו, היא

מעל ומעבר, בהרבה עשרות אחוזים, מאשר שכר המינימום.

בגלל כל הנלוות.

מר בקל;

אני לא מדבר על אותן הנלוות, אני מדבר על הכנסה לעובד בטכסטיל. ההכנסה

הממוצעת לעובד הרבה יותר גבוהה מן הקטיגוריה הזאת, החלקית, של עובדים שמצטרפים

וחיים משכר המינימום.

י. שמאי;

הממוצע גבוה, כי יש כאלה, כמו המנהלים בטכסטיל, שמשתכרים שכר מאד מאד גבוה.

מר בקל;

בענף הטכסטיל יש מנהלים בודדים, היתר - עובדים.

י. שמאי;

שכר עובדי הייצור נמוך מאד.

מר בקל;

אבל הוא גבוה בעשרות אחוזים משכר המינימום.

היו"ר א. נמיר;

תמציא לנו את הנתונים בכתב, כי "כיתן" הוא אחד המפעלים הגדולים בטכסטיל.

תמציא לנו את ההתפלגות של קבוצות השכר השונות בין 2,000 עובדי מפעל "כיתן". כמה

מתוך ה-2,000 מקבלים את השכר הנמוך ביותר, כמה מקבלים קצת יותר וכמה מקבלים הרבה

יותר.

ניתן את הנתונים, אבל בתיקון קטן: נגיש את מלוא ההכנסה ולא שכר עבור קומונה

שעות.

י. שמאי;

אם פועל תולה הוא מקבל פרמיה?

מר בקל;

הוא מקבל.

היו"ר א. נמיר;

מר בקל, אני מבקשת מה שאני מבקשת, לא מה שאתה רוצה לתת לנו. כאן מדובר על

שכר מינימום ולא על הכנסת מינימום ואני רוצה נתונים על שכר.

ע. רונאל;

יש לנו מפעל אוזד בירוחם, מפעל "נגב קרמיקה", שמעסיק 00ו עובדים, מהם 16

זמניים. שכר המינימום אצלנו עומד על 2 שקל לשעה, לא כולל את מרכיב הפרמיה ואת

מענק אי היעדרות, שיתד עם השכר עולה ומגיע, ללא שעות נוספות וללא משמרות, ל-480

שקל לאותו מרכיב של עובדים זמניים. עובד זמני שעובד במשמרות מביא הביתה כ-930

שקל, כולל פרס אי-היעדרות ופרמיה וכל אותן תוספות שנובעות ממשמרות. עובד בקו

אתר, נתות בתשיבותו, מביא 780-790 שקל, מבוסס על אותם 2 שקל שכר מינימום לשעה.

י. שמאי;

שכר המינימום הוא 2 שקל לשעה. כמה מקבל עובד כזה לחודש?

ע. רונאל;

400 שקל שכר בסיסי. 2 שקלים כפול 200 שעות בחודש.

ציינתי בנפרד מענק אי היעדרות, ציינתי את נושא הפרמיות ואחר כך הכנסתי

פרמיה של 15% בלבד. אותו פועל, בהתבסס על 15% פרמיה בלבד - זו פרמיה לא

מציאותית, נמוכה, אבל מטעמי צניעות הצגנו זאת כך - ומענק אי-היעדרות, מגיע ל-480

שקל לחודש, וזאת כשהוא לא עובד במשמרות אלא רק ביום. אם ניקח עובד כזה ונפעיל

אותו במשמרת עם כל ההטבות שקשורות בעבודה במשמרות, הוא יוכל להגיע בתחנה מסויימת

ל-930 שקל, מבוסס על אותם 2 שקל לשעה שכר בסיסי.

אם כן, מה אתם חוששים משכר מינימום? הלא במקרה הכי טוב

הוא לא יעלה על 550 שקל.

ע. רונאל

בתחנה הפחות קשה אותו עובד, על בסיס 2 שקלים לשעה, עושה

800-790 שקל. מדובר בעובדים זמניים, שהם היחידים שמקבלים 2 שקל

לשעה. אחרים מקבלים שכר יותר גבוה.

מי שעובד במשמרות מקבל יותר 7ל המשמרת.

כמה מקבלים עבור שעת לילה?

ע. רונאל;

יש תוספות מ-50% עד 200%.

אני מבקשת שתשלח לנו את כל הנתונים בכתב.

ע. רונאל;

אשלח לכם.

מעבר לכל מה שאמרתי לכם יש גם הטבות סוציאליות, ואנחנו טוענים

שהן על רמה שאין להתבייש בה: הן פגיעות לכדי 60% מהשכר, בהטבות

הסוציאליות יש לנו קרן השתלמות, הבראה שנתית, בגדי עבודה, פעולות

חרבות - 1,500 שקל לשנה - תשלום מעונות לילדי עובדים ויש תמיכה

באמהות עובדות. מעבר לזה יש גם מעורבות עמוקה בחיי הקהילה שמבוססת

על עזרה בקליטה ובעבודה סוציאלית, למשל, הסכמנו לקבל אסירים משוחרים,

הסכמנו לקבל אנשים עם בעיות סוציאליות נפשיות, שהם נטל על הקהילה. אם

נחלק את המעורבות שלנו בקהילה פר-עובד נראה שזו הוצאה לא מבוטלת,

ואנחנו גאים בה,

לשאלה העיקרית, איך אנחנו רואים את הנושא של העלאת שכר המינימום:

אנחנו מתחרים היום ביבוא הולך וגובר, כאשר המכסים הולכים ויורדים,

המתחרה העיקרית שלנו היא איטליה. לנוכח העובדה שהמכסים עם השוק האירופי

המשותף יורדים ב-1 בינואר לרמה של 40% מהרמה הנוכחית - וזו ירידה

גדולה מאד - אנחנו צפויים בעוד שנתיים להתחרות ביבוא של אפס מכס,

מרכיב העבודה ביצוא שלנו הוא נכבד - כ20%, ואנחנו סבורים שכל תוספת

לא מבוקרת היטב מבחינה כלכליתבשכר יכולה לאיים על המפעל,

י, שמאי;

אם מרכיב השכר אצלכם הוא 20% ותוספת שכר המינימום צריכה להיות

20% זה צריך להתבטא, בערך, ב-00ו שקל, בכמה אחוזים זה מתבטא?

ע. רונאל;

העלות הכוללת - 4%.

י. שמאי;

זה ימוטט את המפעל?

מר בקל;

20% יכולים להתבטא ב-20%, כי מי שקיבל עד היום סכום מסויים

לא יסכים שפועל שקיבל פחות ממנו יקבל כמוהו והוא ידרוש תוספת,

י. שמאי;

כשמר רונאל מדבר על עלות כוללת של 4%, לאיזו קבוצה מכוונים הדברים?



ע. רונאל;

לכולם-

י. שמאי;

השכר יעלה מלמטה למעלה?

כן.

אם הנתונים שלך נכונים התוספת צריכה להיות בין 1.5% ל-2%.

ע. רונאל;

עוד לא ראיתי שהתקרה לא עולה כשהרצפה עולה. אם הרצפה עולה ב-4%,

הכל יכול לעלות ב-20%, וההטבות הסוציאליות עולות על זה ריבית דריבית.

אני טוען שכל העלאת רצפה תגרום בהכרח להעלאת התיקרה. צריך לצפות לזה,

כי אחרת נשלם יותר באי-שקט תעשייתי, נציג מועצת הפועלים הציג את זה

ואמר: לא ייתכן שאדם אחרי חמש שנים של עבודה, אדם שקיבל בכ-20% יותר

מעובד שזה עתה בא, ימצא את עצמו - כשהרצפה תעלה - מקבל אותו שכר כפו

זה שרק התחיל לעבוד. היו דברים כאלה מעולם ונאלצנו להעלות לכולם באותה

צורה. מדובר פה למעשה בדומינו, שלא ייגמר רק ברצפה. כשיש תוספת יוקר,

או תוספת משקית או הסכמית, מכוה הסכם, תובעים שכולם יקבלו, מה קורה? -

ההסתדרות את חלקה צריכה; האיגוד המקצועי את חלקו צריך; הוועד את חלקו

צריו; עכשיו אנחנו מכניסים עוד שותף. למפעלים לא יהיה מאין לתת את

הדבר הזה, למעט מספר מפעלים שאולי כן יהיה להם. יש לנו מניות עם תחרות,

אנחנו עושים מאמץ לשמור את עצמנו ב-15% מעל שכר המינימום, שעליו אתם

מדברים. בהסכם העבודה האחרון נתנו לחלשים 19% תוספת, בניגוד לדעת הוועד

שרצה לתת אחוז נמוך יותר. יש כוחות בשטח והוועד מייצג את החזקים, אבל

ההנהלה עמדה על דעתה ונתנה את התוספת הזאת, אנחנו לא נגד חוק שכר

מינימום, אבל צריך לנשות אותו מאד בזהירות, אחרת הפגיעה יכולה לחיות

מעבי למה שרוצים.

אין לנו שום כוונה להעלות את השכר לכל המשק. אם נעלה את השכר

בכל המשק שוב איננו צריכים שכר מינימום, כי שוב הפער בין אלה שמקבלים

מעט מאד לבין אלה שמקבלים יותר ישאר אותו הפער. אני לא אומרת שלא

תהיינה דרישות ולא יהיו לחצים ומאבקים, אבל הסיכויים שהם יצליחו

בהזדמנות זו להעלות לכולם את השכר הם קלושים, כי אין לנו שום כוונה

לעשות זאת. החוק הזה בא לדאוג לאלה שלפי תפיסתנו מקבלים שכר יעב, שכר

בושה, ויש אצלכם.

הייתי במפעל שלכם לפני שנתיים והתרשמתי קשה מאד משני דברים, אם

כי ייתכן שהדברים שונו. התחלתי אז לשוחח עם הפועלים ושמעתי דברים מאד

קשים על השכר, דברים שנוגדים את מה שמסרת כאן, אבל אני אומרת: זה היה

לפני שנתיים. מה שהיה חמור יותר והדליק אצלי נורה אדומה הוא, שמנהל

המפעל, שליווה אותי, לא הרשה לי לשוחח עם הפועלים עד שלא יקבל אישור

מבעל המפעל. כשאני נתקלת בתופעה כזאת אני יודעת שיש משהו להסתיר. דיברתי

אחרי הביקור עם יוסי פקר ואני מקווה שהדברים שונו.

אין כוונה להעלות את השכר בכל המשק,

אף אחד לא מעלה זאת על הדעת, גם לא ההסתדרות.

"טריומף" הוא חלק קונצרן בינלאומי של 100 מפעלים בכל העולם.

הוא עומד, מבחינת השכר, בהסכם הענפי ואנחנו דומים בשכר ל"כיתן",

מה השכר אצלכם?

הכנסת המינימום - 420 שקל לחודש. אנחנו עובדים 5 ימים בשבוע,

דהיינו - יום עבודה של 9 שעות, מהן 8 שעות ושליש עבודה בפועל.

יש לנו מפעל בבאר-שבע המונה 100 עובדים, ויש לנו מפעל בירושלים

המונה 400 עובדים. בירושלים חלוקת העובדים היא זו: 20% יהודים, 65%

ערבים ו-15% נוצרים ארמנים.

כמה נשים?

כ-80% נשים.

היו"ר א. נמיר;

האם יש הבדל בין שכל הנשים ושכר הגברים?

אין הבדל בין נשים וגברים בשכר, למעט במקרה של שוני בתפקיד. אם

אשה וגבר עובדים באותו תפקיד הם מקבלים אותו שכר.

באיזה תפקידים עובדים הגברים, שמהווים 20%?

בגיזרה ובמכונות האוטומטיות שעושות את הכוסיות לחזיות.

שם הרמה המקצועית יותר גבוהה?

כן. הכנסת המינימום היא בתפירה.

כשדיברתי על הוותיקים, אלה שעובדים 25 שנה, שירצו גם כן להעלות

את שכרם לא התכוונתי לכאלה שמקבלים משכורת של 2,000 שקל, אלא לאלה

שאחרי 25 שנות עבודה מקבלים 550 שקל ו-600 שקל. כשמתקנים אוו שכר

המינימום מן ההכרח לתקן גם להם את השכר.

נתקלתי בעובד "כיתן" שיצא לפני שלושה חודשים לפנטיה

אחרי 25 שנות עבודה. תעשו את החשבון, עם 12 שקל ליום עבודה, כמה הוא

יקבל מ"מבטחים" אחרי כל כך הרבה שנים: 220-200 שקל, לא יותר.

הלק גדול מעובדי בית-שאן הולכים לקבל השלמת הכנסה.

אחרי שהם מקבלים אה תלוש המשכורת מ"כיתן" מ"עוף טוב" הם הולכים לבימות

הלאומי לקבל השלמת הכנסה.



היו "ר א. נמיר;

כמה עובדים יש בבית-שאן וכמה מהם מקבלים השלמת הכנסה?

פ. קבלו;

מספר העובדים בבית-שאן - 4,200. הבטחת הכנסה מקבלים 170, מחוכם

קרוב ל-45% מקבלים השלמת הכנסה.

ל. אחדות;

80 מקבלים השלמת הכנסה.

י. גמניו;

המצב המשפטי הוא שיש הסכם, שהוא בלתי

מותנה על פני כל המשק, ויש צווי הרחבה. היום רשאי כל עובד להגיש תביעה

נגד מעבידו בקשר לאי ישום ההסכם. מה מועצות הפועלים עושות כדי לסייע

לאותם עובדים שההסכם לא הוחל עליהם?

אתה מדבר על עובדים בלתי מאורגנים?

אני שואל באותה מידה גם לגבי מפעל מאורגן שלא מקיים את והסכם.

השאלה היא משפטית. כל עוד משרד העבודה והרווחה לא ממנה מפקחים

שיכולים לדאוג לאכיפת צווי ההרחבה יכולים להגיש את התביעה המשפטיות רק

העובדים אישית, וזו בעיה שהעובד, אישית, אינו מוכן להגיש תביעה כי בכך

הוא מסכן את מקום עבודתו. אם תהיה חקיקה,חברי הוועדה יכולים לדאוג

לאפשר אכיפת חוק שכר מינימום לא רק על ידי תביעה אישית של העובד אלא

על ידי תביעה שמגיש ארגון העובדים -כדוגמת מה שעשו בחוק ישוב סכסוכי

עבודה, בסעיף 37(ד), שאיפשרו לארגון העובדים לתבוע במקדה של תביעת

פיצויים מוגדלים - ואז תוכל מועצת הפועלים לאכוף את החוק. היום, בגלל

היעדר מפקחים במשרד העבודה והרווחה, לא ניתן משפטית לאכוף את צווי

ההרחבה.

פ. קבלו;

בבית-שאן 99% ממקומות העבודה מאורגנים ועובדים לפי הסכמים. השנה,

בהסכמי העבודה המקומיים האחרונים,גרמתי לכך שבמספר מפעלים השכר ההתחלתי

הוא שכר המינימום והמפעלים לא התמוטטו. ב"כיתן" אנחנו אמורים להעביר

היום קרוב ל-25% מן העובדים לכך שהשכר ההתחלתי שלהם יהיה הכנסת המינימום,

בהתאם להסכמים שעשינו,ויישמנו זאת אחרי שלושים חודשי עבודה. ברבינטקס,

עם כניסת העובד לקביעות אחרי חצי שנה, הוא מקבל גם כן שכר מינימום.

הם באים אלינו, אנחנו נותנים

להם גיבוי ומופיעים איתם בסיוע היועץ המשפטי שיש לנו וועד העובדים.

מ. אבו-אחמד;

עם כל הכבוד ל"כיתן", שמכבדים את ההסכם הם עדיין לא מעסיקים את

רוב העובדים. גם-בענף הטכסטיל יש חלק רציני שמשכורתו לא מספיקה, ועל

השכבה הזאת אנחנו מדברים, על השכבה שמקבלת לחודש סכום שאי אפשר להתקיים

ממנו.

אנחנו נתקלים היום בקבלנים פרטיים שכל

יום מעבירים את העבודה שלהם למקום אחר. קבלן נקיון, למשל עובד עם

אותו צוות יום אחד בנצרת, יום שני בחצור וקשה לנו לרדוף אחריו. נוסה

לכר יש גם תחלופה גדולה מאד של העובדים שהוא מעסיק. כן הדבר בעבודות



צבע, טיח וגם אצל עורכי-דין, שאמורים לבצע החוק ולשלם לפי החוק

עורכי-דין גדולים שמופיעים בבתי המשפט לא משלמים אח שכר המינימום.

תבקשו מבית הדין עבודה אינפורמציה כמה תביעות של אנשים פרטיים מוגשות

מדי חודש בחודש, במיוחד בתחומים אלה, בעניני שכר ותנאים סוציאליים.

אנחנו תובעים חוק להבטחת שכר מינימום כדי לעזור לאלה שמנוצלים,

וזה תפקידנו.

ה יו "ר א. נמיר;

תודה רבה לכל המוזמנים.

בשבוע הבא נשמע את מזכירי האיגודים המקצועיים הגדולים - שירותים,

שמירה, מזון וטכטטיל.

הישיבה נעולה.

(הישיבה ננעלה בשעה 12.55)