הכנסת האחת-עשרה

מושב שלישי



נוסח לא מתוקן



פרוטוקול מסי 258

מישיבה של ועדת העבודה והרווחה ביום

ד' כ"ד בחשון התשמ"ז - 26 בנובמבר 1986; בשעה 11.00

חברי הוועדה: א' נמיר - היו"ר

ב' ארד

ח' גרוסמן

י' פרץ

א' שוסטק

ע' פרידמן - מנהלת לשכרת משפטיות, נעמ"ת

ר' בן-עזר - יושבת ראש מחלקת מעמד האשה, ויצו

י' פולק - גזברית "אמונה"

א' סעדון - ממלגה על תעסוקת נשים, משרד העבודה והרווחה

א' מוסזדה - אגף לתעסוקת נשים משרד העבודה והרווחה

ג' חביליו- מרכזת מטה התעסוקה, משרד העבודה והרווחה

ני בן-צבי - ממונה על השמת נשים, שרות התעסוקה

די צרפתי - מחלקת מחקי לסטאטיסטיקה, שדלת התעסלקה

א' אדלר

מ' הלגברג

1) אבטלה גוברת נשים נשלם - הצעה לסדי-הילס

של חנית-הכנסת נאלה איד

2) האירועים במוסד "רוחמה" , המצב במפעל פרי-זה



אבטלה גוברת בקרב נשים - הצעה לסדר-היום של חברת הכנסת נ' ארד

רבותי, בוקר טוב. אני מתכבדת לפתוח

את ישיבת ועדת העבודה והרווחה.

הנושא שעל סדר יומנו הוא הצעה לסדר-

היום, של חברת-הכנסת נאוה ארד, בנושא אבטלה גוברת בקרב נשים.

בהתאט לנוהל, אבקש מחברת-הכנסת נאוה

ארד, בעלת ההצעה, להציג את הצעתה.

ההצעה הזאת הוגשה בחודש יוני אבל

לצערנו הרב אנחנו יבולים לדון בה

רק עכשיו. אף על פי כן, התאריך לא חשוב.

אני דיברתי על אבטלה גוברת בקרב

נשים, כי הדיבורים, בנושא של תעסוקת נשים הם מס שפתיים.

מדברים אצלנו על שימוש בנשים ככוח

עבודה אבלימטתירים את העובדה שרק 38% מהנשים הן בכוח העבודה. בדרך-כלל,

במדינות שלא מכירות; את מדינת ישראל, חושבים שמדינת ישראל היא מדינה

שוויונית, שרוב הנשים נמצאות בכוח העבודה ותורמות והבנות הצעירות משרתות

בצבא.

מעולם לא האמנתי בסטאטיסטיקה על

אבטלת נשים. מתור נסיוננו, גם בארגוני נשים, אנחנו יודעות שיש נשים

רבות שאילו פנו אליהן והציעו להן - היו יוצאות לעבוד מחוץ למשק הבית.

יש נשים שרצו לבדוק אם יש סיכוי שתהיינה מועסקות, וכשהן ראו מה קורה -

לא רצו לעבור את המחסום וחזרו הביתה.

אינני מכירה מחקר בנושא מה פוטנציאל

הנשים במדינת ישראל שלא מנוצל,

רובנו זוכרות את מלחמת יום כיפור,

שהיתה מלחמה ארוכה יותר. עמדנו אז בפני תופעה שמשום שלא הכשירו נשים

לתפקידי ניהול וארגון במערך האזרחי, היתה בעיה בהתארגנות של המיגזר

האזרחי. אחד הלקחים מהמלחמה ההיא, שהוכיח את עצמו, שבהרבה מפעלים הגיעו

למסקנה שאשה מסוגלת לנהל את המערכת.

אנחנו מדברים על הצורך של שילוב

נשים בטכנולוגיה אבל לא רק שלא נעשה הרבה במערכת החינוכית בנושא הזה

אלא כאשר מסתכלים על הנתונים מתברר שיש בעיה רצינית - שבקרב נשים

שלמדו ועברו הכשרה מקצועית, בקרב בעלות השכלה גבוהה יותר, הולך

וגדל אחוז הנשים האקדמאיות שנפלטות ממעגל העבודה.

ויש תופעה נוספת, שצריך לראות אותה

כקשה מאד ביחוד כשמשלמים מס שפתיים לשוויון - ש-35% מהחיילים המשוחררים

המובטלים הן חיילות, ואנחנו יודעים שלא כל הבנות משרתות כצבא.

יותר מזה, נפגשתי, וזה מלווה אותי

כל הזמן, בשתי חיילות משוחררות העובדות במשחטת עופות בבית שאן. אלה

בנות שסיימו י"ב כיתות והן מוציאות את הקורקבנים מהעופות. אלה בנות

כעלות השכלה ששרתו בצבא והוכיחו שהן מסוגלות לנהל מערכות. הן חוזרות

ליישוב שלהן, הן חוזרות לעיר הפיתוח עד שהן בורחות משם, אם אחרי מה שעשו

בצבא מציעים להן מגוון כזה של תעסוקה, שמחוסר ברירה הן מקבלות מה

שמוצע אבל אפשר לראות את היאוש שלהן, וזה בגיל כל כך צעיר ולפני שהקימו

משפחה. זה דבר שאסור שיהיה.



יש אילוזיה, והרבה חוזרים עליה,

כאילו נשים נעדרות מעבודתן יותר מהגברים, כאילו הן לוקחות יותר

חופשה. יש מחקרים של משרד החינוך, שלקח קבוצה של 350 נשים ו-350

גברים. מסתבר באופן ברור ביותר שנשים נעדרו מעבודתן פחות מהגברים

ואם הן נעררו - לא פעם זה בגלל מחלה של הילדים. אם משווים את ימי

ההיעררות של נשים למספר ימי המילואים של הגברים, מסתבר שימי המילואים

רבים ממספר ימי החופשה של הנשים.

גם גברים יכולים לקחת ימי חופשה

בגלל מחלה של הילדים, האם הם

מנצלים את זה?

לא. אני מקווה שלאט לאט זה יהיה,

כי עכשיו רואים יותר אבות באסיפות

הורים. זה תלוי גם בנו, איר אנחנו מחנכים את הגברים.

לפי הנתון של היום, 550 אלף נשים

מועסקות, זאת אומרת 38% מכוח העבודה. בין הבלתי מועסקים, שלפי

הססאטיסטיקה האחרונה זה 6% מכוח העובד, 39 אלף הן נשים.

תסבירי בבקשה.

מספר המובטלים 90 אלף, זאת אומרת

6% מכוח העבודה, מתוך ה-90 אלף דורשי

עבודה, 39 אלף חן נשים.

צריך לדבר על בלתי מועסקים.

מספר דורשי עבורה הוא כ-100 אלף.

זה לא בלתי מועסקים. מספר דורשי

עבודה בארץ, בכלל, הוא כ-100 אלף. חברת-הכנסת ארד אומרת שזה 6%

מכוח העובדה. לדעתי המספר הוא קרוב ל-7%.

מה אחוז הנשים בקרב דורשי עבודה?

אם הממוצע בארץ הוא 7%, מהו הממוצע בקרב הנשים?

נדמה לי ש-9%.

נמצא כאן איש העוסק בסטאטיסטיקה. נקבל

ממנו נתונים. נמצאים כאן נציגי משרדי

הממשלה. אנחנו משתמשים בנתונים של המשרדים. נקבל נתונים.

חברת-הכנסת ארד מציגה את עיקרי הצעתה.

אם כך, לא אתן נתונים אלא אדבר על

מגמות.

אבטלת נשים, ב-1985/86, גדלה. יש

אמנם גידול במספר הנשים המקבלות הכשרה

מקצועית אבל אחר-כך יש בעיה של יישומן בעבורה. בקרב נשים המבקשות רמי

אבטלה חל גידול של 7% לעומת 3.5% בקרב כלל מקבלי דמי אבטלה. בין מקבלי

דמי אבטלה ב-1986, גברים עד גיל 29 מהווים 30%, נשים עד גיל 29 מהוות

50%.



כשאנחנו דנים בנושא של אבטלת נשים

חשוב לנו מאד, אחת לתמיד, לקבל נתונים, לקבל תמונה נכונה לעכשיו. חשוב

שתהיה נקודת השוואה כדי לראות מה המגמה. התחושה היא שיש החמרה. אם יש

החמרה בנושא של תעסוקת נשים, זה אומר גם שמוכרחה להיות לזה השלכה

לגבי נשים שהן פוטנציאל לצאת לעבודה, כי אם ברור לנשים שאיו להן סיכוי

למצוא עבודה - חלק מהמוטיבציה שלהן הולך לאיבוד. חשוב לדעת מה נעשה

לגבי נשים שהיו במעגל העבודה ונפלטו ממנו. חשוב לדעת מה נעשה כדי להוציא

נשים לעבודה, מה הקשר שיש עם הצבא, עם החיילות ערב השחרור שלהן, מי

עוקב אחרי החיילות, איפה יש מאגר נתונים על מה שעשתה החיילת בצבא,

כדי לנצל את היידע שלה.

הופתעתי מאד לראות שבאי-השוויוו

חוזרת על עצמה התופעה של מתו יותר אחזקת רכב, שעות נוספות וכו' לגברים,

ופחות לנשים.

עד כאן.

תודה. מונח לפני חומר של שרות

התעסוקה ביחס להצעה לסדר היום -

תעסוקת נשים בישראל 1979-86. תפרשו לפנינו תמונה.

אוכלוסיה בגיל העבודה היא אוכלוסיה

של בני 14 ומעלה.

אתה מתייחס גם ליהודים וגם לערבים

בתור הקו הירוק?

כוח העבודה האזרחי אלה אנשים

שמסוגלים לעבוד ורוצים לעבוד.

איך אתה יודע מי רוצה לעבוד?

הלשכה המרכזית לסטאטיסטיקה עושה

סקר.

/

אלה נתונים של הלשכה המרכזית

לסטאטיסטיקה?

כן.

על איזה סקר אתה מסתמר ששאלו נשים

אם הו רוצות לעבוד?

בדרך-כלל לוקחים קבוצת אוכלוסיה

ושולחים אליה אנשים לבחוו ולשאול.

מתי זה היה לאחרונה?

זה מתעדכן כל שלושה חודשים.

שואלים אם האשה עובדת מחוץ לביתה.

אני רוצה לעבוד,

היא נכנסת לקריטריוו של מחפשת עבוד אפילו לא היתה בשרות התעסוקה. לכו

יש הבדלים בנתונים.

לפי הנתונים שבידי, מתור 2,900,600

איש בגלל העבודה, משני המינים, כוח

העבודה הוא 1,453,100 ומספד המועסקים - 1,359,400.

בחמש השנים האחדונות חל גידול של

8.7% בכוח העבודה האזדחי. אצל הנשים חל גידול של קרוב ל-12%, זאת אומדת

אחוז גבוה יותד. במספד הנשים המועסקות חל גידול של 10.6% לעומת גידול

בשיעוד של 5.4% בסך כל המועסקים במשק. זה מודה שהנשים נכנסות ונקלטות

בשוק העבודה.

ועוד: בקדב סך כל הבלתי מועסקים במשק,

חל גידול של 41% לעומת 26% בקדב הנשים. כלומד, אצל הנשים הקליטה בעבודה

היתה טובה יותד והגידול בקדב הנשים הבלתי מועסקות היה נמוך יותד.

מאז ומתמיד אחוז הנשים הבלתי מועסקות,

מכלל כוח העבודה במשק, היה יותד גבוה מהממוצע אבל הפעד הולד ומצטמצם

והיום אחוז הנשים הבלתי מועסקות הוא 7.8 לעומת 7.1% במשק בקדב שני המינים.

5% מביו הנשים הבלתי מועסקות לא עבדו בכלל בשנה האחדונה, זה לעומת 3.5%

בממוצע אדצי. כלומד, אותן בלתי מועסקות נכללות אמנם בכוח העבודה האזדחי

אבל הן לא כל כך מעוניינות לעבוד.

בחמש השנים האחרונות חל גידול של

14% במספר הפונים לשרות התעסוקה, בשני המינים. בשנת 1981 היו כ-181

אלוי פניות לשדות התעסוקה, בשנת 1985 - כ-207 אלף, וב-1986, עד אוקטובד -

כ-195 אלף.

ומה בהשוואה לשנה שעבדה?

בעדך אותו דבד.

כפי שאמדתי, הגידול בשיעוד הנשים

הבלתי מועסקות זהה לזה של הגבדים, ואם אפדט את הנתונים על הנשים הדי

בשנת 1981 פנו ללשכת העבודה 78,254 נשים וב-1985 - 89,351 נשים, למדות

שכוח העבודה האזדחי של הנשים גדל. המשמעות של הנתון הזה היא שהן התאקלמו

והסתדדו טוב בשוק העבודה. כוח העבודה האזדחי של הנשים, בשנת 1979, היה

458,600, ו^-1985 - 553,500.

בדשותכם, אעבוד לנתונים של שדות

התעסוקה, הם יותד אמינים כי בודקים מי באמת דוצה לעבודו ופנה לקבלת

עבודה, ומי שלא נמצא לו עבודה נרשם כמובטל.

בחודש אוקטובד השנה היו בכל הארץ

כ-15 אלף נשים דודשות עבודה ולכ-6,300 מהן נדשמה אבטלה.

האם יש התפלגות גילאית?

לא הבאתי.

הבעיה הקשה היא בקדב הצעירות.

יש כ-1,400 הזמנות למקצועות המאופיינים

תופדות, פקידות קבלה,

אחיות ועוד, שלא סופקו.

האם בין המקצועות האלה יש מקצוע

טכנ ולוג י?

לא. הרוב זו עבודה בלתי מקצועית.

כ80%- מהמובטלות ודורשות עבודה הן

נשים בלתי מקצועיות. הזמנות לבלתי מקצועיות, שלא סופקו ב-1,100.

העברנו דו"ח ליושבת-ראש הוועדה.

בנייר הרשמי של שרות התעסוקה אני

רואה שאתם מחלקים היכן הענפים

העיקריים שבהם מתרכזת עבודת נשים ואחד-כך אתם בותבים; "מחזור הרשומים

השנתי של נשים לשנת 1986, חודשים ינואר-יולי", זאת אומרת המחצית

הראשונה של שנת 1986, "הסתכם ב-61,587 לעומת 58,299 בתקופה המקבילה

אשתקד". אתם מציינים ש 78%-מהנשים הן בלתי מקצועיות, וכשמדברים על

סטאטיסטיקה - 14% מועסקות במדור פקידות, 5% במקצועות חופשיים ו-1.5%

בשרותים. זה הדבר המדהים, כי זה מוביל לעיקרי ההצעה של חברת-הכנסת

ארד, איר מחנכים את הנשים, למה מחנכים אותן?

אני מבקשת להתייחס לחיילות המשוחררות.

החיילות המשוחררות, ברובן הגדול,

כשהן מגיעות לשרות התעסוקה, הן בלתי מקצועיות. זאת אומרת, הן בוגרות

בית-ספר תיכון שהתגייסו לצבא אחרי תום לימודיהן והן מגיעות לשרות

התעסוקה, אחרי שחרורו, ללא מקצוע. רוב החיילות המשוחררות עבדו בפקידות

ברמה שלא מקובלת בלויים האזרחיים. בצבא עבדו בפקידות כללית יותר. גם

אלו שאנחנו יכולים להתפאר בהן, שעוברות הכשרה טכנולוגית בצה"ל, כשהן

מגיעות לשרית התעסוקה הן מעלימות את היידע שלהן, כי הן לא מוכנות

להמשיך לעבוד באותם תחומים, אלא א8מדובר במי שהיתה הנדסאית או טכנאית.

אם בחיל אוויר, לדוגמה, חיילת הוכשרה למקצוע ספציפי, היא מעלימה את

המידע הזה. נשים עוברות קורסים בחיל אוויר.

אני מבקשת לדעת שם של מקצוע טכנולוגי.

עובדה היא שכאשר החיילות מגיעות

לשרות התעסוקה הן מעלימות מידע. איך

הן מעלימות? בתשובה לשאלה הן אומרות: הייתי בחיל אוויר, במשהו סודי.

אלה שמעלימות את המקצוע, או שעסקו

בפקידות או שהיו מחסנאיות. דו"ח

הוועדה למעמד האשה קובע ש-50%-60% מהחיילות בצה"ל עוסקות בפקידות.

מי שרכשה מקצוע בצבא, היא לא מסתירה אותו.

אני מציירת תמונה מתוך עבודת שדה.

אני יכולה לומר שלפחות אלינו. לא

מגיעות אלה שרכשו מקצוע.

בעלות מקצוע לא צריכות את שרות

התעסוקה.

אני יכולה להסתמן על נתונים שלנו.

הצעירות המגיעות אלינו מעדיפות בדרך-

כלל ללכת לעבודה פקידותית. זו הדרישה.

לבנקים?

לעבודה פקידותית. אם יש עבודה

באלקטרוניקה, למשל, הן הולכות לזה

מחוסר ברירה. הן מעדיפות קודם כל, תמיד, ללכת לעבודה פקידותית וכשאין

ברירה הן הולכות למקצוע אחר, משני, כגון חרטות.

באזור

המרכז, תל-אביב, יש עדייו תעסוקה מלאה ואפילו מעבר לזה ויש אפשרות

שצעירות, גם אם הן לא מקצועיות, תשתלבנה בעבודות פקידות. בירושלים,

הרמה הנדרשת לעבודות פקידות היא גבוהה יותר. הן מתקשות להשיג עבודה

ויש בעיה בתחום הזה.

יש לנו יועצים

תעסוקתיים. אנחנו מפנים את הבנות לקורסים שלנו, בתחומים שונים. אולי

יש קושי בכך שהמקצועות שיש לנו, למשרד העבודה, הם לא מושכים אבל יש

גם קורסים למכונאות וחשמלאות ולא רק לתפירה צעירות. המצטרפות לקורס לגינון

או לנגרות הן תופעה הריגה והן יחידות. לפעמים יש ביניהן אקדמאיות. פה

ושם יש אחת או שתיים המשתתפות בקורס נגרות. בדרך-כלל הנערות לא מעוניינות

בקורסים כאלה. כשיועץ תעסוקה פורס לפני הנערות את האפשרות של הקורס

זה לא בשבילי, ואז או שהו נשארות רשומות בשרות התעסוקה

או שמחומר ברירה הו מקבלות אחת ההצעות שיש או שהו מפסיקות לבוא לשרות

התעסוקה ואיו לנו מעקב מה קורה אתו.

למה לא חושבים על ארגוו קורסים

במקצועות שהצעירות רוצות בהם?

בדרך-כלל אנחנו מקיימים קורסים

במקצועות שאנחנו חושבים שבהם יש אפשרות

למצוא תעסוקה.

חבל שהאיש שצריך לדבר בנושא זה

לא הגיע אלינו.

אשר לנשים נשואות, בעלות מקצוע

וחסרות מקצוע, בעיקר נשים עם ילדים.

הבעיה קשה מאד כי בגילאים שבהם מדובר על אבטלה - 40-20 - זאת אומרת

שמדובר באמהות לילדים קטנים. לגבי נשים נשואות עם ילדים יש קושי גדול

מאד. גם אם נשים מעוניינות לעבוד בתעשיה, בחלק גדול ממקומות העבודה

הו צריכות להיות במקום בשעה שש וחצי בבוקר, והמעונות בדרך-כלל לא נפתחים

בשעה זו. יש גם בעיה של משמרות, ואיו פתרוו ואיו בבית פרטנר שמוכו

לעזור לאשה. לכו בדרך כלל נשים עם ילדים מבקשות עבודה חלקית של 5-4

שעות לפני הצהריים. לנו איו פתרונות לתעסוקה במשרות חלקיות, והמצב

בתחום הזה קשה, ואינני מדברת על כך שאשה בת ארבעים נחשבת למבוגרת, וזו

בעיה.

באזור המרכז

המצב קל יותר. באזורי פיתוח, מכיווו שאיו שם הרבה משרדים ואין צורך

בפקידות, סם זו קטסטרופה.

בדימונה, למשל, כתוצאה מרמת ההשכלה

שעלתה בשנים האחרונות, תודות לחינוך חינם, הבנות מסיימות בית-ספר תיכון

אבל לשרות התעסוקה איו תעסוקה ברמות גבוהות יותר, שאולי בנות כאלה היו

יכולות לעבוד בה ולהתקדם. אנחנו מנסים ליזום במה שיש באפשרותנו.

אנחנו יוזמים עכשיו, למשל, בנושא מלונאות. בנות רבות הולכות לעבוד

כפקידות קבלה, שם נדרשת השכלה תיכונית. ניקח לדוגמה בחורה הגרה בדימונה

או בירוחם. היא הולכת לקורס ואחרי הקורס היא נאלצת לעבוד באילת או

בים-המלח, אלא שאז יש בעיה כי ההורים לא תמיד מוכנים שהבת תעזוב את

הבית. התוצאה היא שהנערה אמנם למדה מקצוע אבל היא מתקשה למצוא תעסוקה

באותו מקצוע.

אני שואלת מה הקשר בין שרות התעסוקה

והצבא.

לגבי חיילות משוחררות, באזור המרכז

ובאזור תל-אביב וחיפה יש פקיר השמה

שקשור עם הלשכות להכוונת חיילים. בעבר נהגנו לנסוע ליחידות עצמן כדי

לעדכן את האנשים באפשרויות תעסוקה ומהי ההכשרה שהם יכולים לעבור אותה

בגמר השרות הצבאי. לאחרונה זה נעשה פחות. אתמול היינו במפגש, במלון

דביר, עם חיילות וחיילים, כדי להסביר מה אפשרויות הקליטה לעבוד במלון.

זה לא נפרד לחיילות?

לא.

אין לכם קשר ספציפי בח"ן?

לא.

המשרד נתן בזמנו תשובה להצעה לסדר-

היום של חברת-הכנסת ארד וגם התייחסנו

קצת לסיבות שלהערכתנו הובילו למצב שנראה כפי שהוא. ניצה בן-צבי נגעה

על קצה המזלג בסיבות האלה.

נשים נוטות בדרך-כלל לעבוד. במשרות

חלקיות וכאשר מעמדו הכלכלי של הבעל טוב, הן יותר בררניות.

האגף שלי חותר לחפש את הסיבות למצב

ולבוא לעזרה. נכניס לשיקולים גם את המושג של נשים בלתי מקצועיות, שהבעיה

שלהן היא למצוא עבודה מתאימה.

אני מרשה לעצמי לתת תשובה חלקית

לשאלתו של חבר-הכנסת שוסטק. בדרך-כלל אנחנו דוגלים בשוויוניות ולא היינו

רוצים ליצור הפרדה - קורסים לנשים וקורסים לגברים. אף-על-פי-כן, יש

מסורת שנשים הולכות למקצועות מסויימים, והמטרה שלנו לגרום לכר שנשים

תרצינה לחדור גם למקצועות שנחשבו למקצועות גבריים. באירופה, למשל,

נשים חודרות למקצועות שבענף העץ.

בארץ זה ענף שבו השכר הנמוך ביותר

בארץ.

אני מדברת על דקורציה מעץ, אני מדברת

על עבודה אמנותית.

וקורסים לחשמל, קרור, מיזוג אוויר,

שנשים לא היו בהם, היום יותר נשים הולכות אליהם. אנחנו צריכים ליצור

הזדמנויות שוות ולדרבן נשים.

בנות לא הולכות לטכנולוגיה, כי לא

הוכשרו לכר בבית-הספר. הבנות בבית-הספר מוכשרות למקצועות מסויימים,

על כן היה פרוייקט אשדוד, כדי לעודד בנות בבית-הספר, עוד בכיתות

הנמוכות, לבחור במקצועות אחרים. צה"ל שולב בזה.

מה קרה עם זה?

היו 28 בנות אבל אחר כך הן לא

נקלטו בצה"ל.

הניתוח הצליח אכל החולה מת.

עם הכנסת מחשכים לכתי-הספר מתכרר

שהפער כיו כנים לכנות לא גדול.

עשינו גם עכודה עם ההורים. למעשה

הקפנו את כל הקשת של הורים-צה"ל-מורים.

כמו שאמרה יושבת-ראש הוועדה, הניתוח

הצליח והחולה מת, וזה גרם לנסיגה. אף על פי כן, היום כאר-שכע ונתניה

הולכים אחרי פרוייקט אשדוד, שנראה היה טוכ.

אנחנו מקדישים מירכ המאמצים להרחכת

הקשת של נשים ככוח העכודה. אנחנו עושים קורסים להכנה לחיי עכודה. אנחנו

לוקחים נשים צעירות, כנות עשרים שנה, שנישאו כגיל מוקדם ולא הספיקו

ללמוד מקצוע, אמהות צעירות ללא מקצוע. יצרנו תנאים נוחים כדי לאפשר

לאשה לצאת לעכודה. דאגנו למעונות יום לילדים, ללא תשלום, ונשים לומדות

כקורס. זה קיים כאזור הדרום וכמרכז, כמסגרת פרוייקט שיקום שכונות.

הפעולה הזאת מקיפה קכוצות רכות של נשים.

כמסגרת הפרוייקט של שיקום שכונות

יש רכזי תעסוקה אשר מאתרים את הנשים, מגכשים את הקבוצות ומלווים אותן.

מה שאת אומרת מוכיח שאם יש יוזמה

להגיע לנשים שלא היו מגיעות כעצמו -

יש פוטנציאל.

אין ספק שאפשר להגדיל את כוח

העכודה של נשים.

אנחנו מעמידים לרשות האשה קשת של

אפשרויות. אני יכולה להגיד שהשנה זכיתי, כנושא שרותים לאם העוכדת,

ל-25 מיליוו שקל לסכסוד לאמהות עוכדות.

השנה הרחכנו את קשת השרותים. פתחנו

משפחתונים. אנחנו לוקחים ילדים עד גיל שכע, של אמהות עובדות, ופותחים

עכורם מועדונים לשעות אחרי הצהריים. ההורה משלם חלק מההוצאה.

נקודה שתואמת את רוח הדכרים של

חכרת-הכנסת ארד הם פקידי השמה. נוכחנו לדעת שנערה המסיימת את שרותה

כצה"ל, כמגע הראשוו שלה כחיים האזרחים היא נתקלת כשאלה מי יעזור לה

לבחור מקצוע. אנחנו מדכרים על פקידי השמה מקומיים, כדי ליצור אקלים

נוח לקליטת הצעירות.

כקשת הרחכה הזאת אנחנו לא שוכחים

את הקכוצה, שמאתרים אותה - נשים שהגיעו לגיל ארכעים, נשים שעכדו

ועושות הסכה מקצועית. היום אנחנו מציעים הסכה מקצועות למקצועות כגוו

חשמל, שהפך להיות מקצוע אטרקטיכי.

אנחנו עוכדים כדי לעודד נשים לצאת

לעכודה ולהחזיק נשים כמאגר העכודה.

כדי לענות לציפיות כנושא המקצועות

הטכנולוגיים צריך לעשות עוד הרכה.

אנחנו, בנעמת, ערים מאד לבעיות

של תעסוקת נשים. אנחנו עושים כדי

לשפר את חתנאים בתחום החקיקה וכו'. אני מאמינה שביטול האיסור לעבודת

לילה יוציא לעבודה נשים שלא יכולות היו לצאת לעכודה כשעות היום כגלל

ילדים ככית.

נכוו שיש כניסה יותר מוגכרת של

נשים למעגל העכודה אכל איו נתונים על נשים שיוצאות לעכוד מחוץ למשק

כיתו ונפלטות מיד.

נתקלנו כתופעה של פיטורי נשים

אחרי לידה. פנו אלינו נשים. ערכנו מכצע וראינו שיש נשים רכות שחזרו

לעבודתן אחרי הלידה אכל לא היתה להן הגנה. יזמנו הצעת חוק כדכר שריון

מקום העכודה לאשה.

לאן מועכרות ההצעות? המחוקק היא

הכנסת.

בחוק יש שריון.

המצב החוקי היום הוא שחייכים לקכל

את האשה החוזרת לעבודה. מקבלים אותה

אם היא חוזרת אכל זה לא מונע לפטר אותה מיד אחר-כך, ואיש לא מגן עליה.

כזמנו היתה כעיה של

דמי אכטלה לנשים שחזרו לעכודה אחרי הלידה ופוטרו. אם המוסד לכיטוח

לאומי שילם להן דמי אכטלה, הכסיס לתשלום היה השכר לפני הלידה והנשים

לא קיבלו פיצויי על עליית השכר שהיתה כתקופת ההיעדרות שלהן מהעכודה.

זה תוקן.

נכון, לאחרונה זה תוקן. כתקופה

הקשה של האינפלציה היתה כעיה

כנושא הזה.

אשר לחיילות. יש לנו קשר עם

קצינת חן ראשית, להרצאות, לקורסים ולהכנת החיילות ליציאה לעכודה.

נעמת נזעקה להפניית נשים למקצועות טכנולוגיים.

אני חכרה כמועצת הכיטוח הלאומי

ואני יודעת שיש כעיה כיחס לתשלום דמי אכטלה לנשים; מאחר שהן לא צוכרות

לעצמן תקופת אכשרה הן לא מקכלות דמי אכטלה ולכן לא מתייצכות כלשכת

התעסוקה. צריך לזכור שהנשים, כגלל הפסקות לידה, לא מספיקות לצכור

תקופת אכשרה ואם הן לא מוצאות עכודה מתאימה, הן לא מקכלות דמי אכטלה.

אולי יש מקום לחשוכ על הקלה כנושא זה של דמי אכטלה לנשים.

מאחר שאין ניצול מקסימלי של הכספים

כקרן למניעת אכטלה, כך שמעתי ממנכ"ל המוסר, אולי אפשר לחשוכ על הפניית

יותר כספים לצורכי הכשרה מקצועית ועזרה לנשים.

שמעתי שהיה שימוש חלקי ככספים

האלה ככתי-מלון כטכריה. היה מכצע והעסיקו נשים ככתי-מלון. אולי

צריך לחשוכ על מכצעים נוספים שיפנו נשים למקצועות שהן תרצנה לעסוק

כהם.



אנחנו חשים שמתייחסים לנשים, באופו

כללי, כאל מפרנס שני ואולי יציאתן לעבודה זה לא הדבר החיוני ביותר.

זה סטראוטיפ.

איו לנו נתונים כמה מהחיילות

המשוחררות הולכות ללימודים אקדמיים.

התעניינתי הרבה כדי לעודד נשים ללכת

למקצועות טכנולוגיים-טכניים, שבהם

האשה יכולה למצוא מקום גם לכישורים שלה וגם להרוויח יותר.

המחלקה להכשרת האשה, בויצו, פיתחה

בשנים האחרונות את הנושא של מחשבים וחשבונאות. לא מזמו היה נסיוו לעשות

את זה בשדרות אבל ההצלחה לא היתה גדולה. נגביר את זה. גם בבתי-ספר של

ויצו יש קורסים טכנולוגיים.

אין ספק, בשנים האחרונות נעשה הרבה

להגברת השימוש במעונות ובשנים האחרונות גדל מספרם של ילדי אמהות עובדות

הנמצאים במעונות.

בכל מקום פיתחנו מועדוניות.

האשה עובדת והילד יכול לבלות עוד כמה שעות במועדון.

יחד עם הצבא יש הכשרה

טרום-צבאית לנערות. כל שנה מכשירים נערות טיפוח כדי שתוכלנה להיקלט

בצבא ולצאת לחיי עבודה.

מהי ההכנה לקראת הצבא?

נערות שלא למדו ולא עבדו, הו נעזרות

במועדונים של ויצו, לקבלת הכשרה.

עשינו יחידה ממוחשבת

לעודד חינוך שוויוני. אנחנו עובדים עכשיו, בשיתוף פעולה עם המוסדות

שלנו, למעו חינוך שוויוני לבנים ולבנות ועידוד הלימוד של מקצועות טכניים,

זאת אומרת יותר מתמטיקה. מכיווו שיש לנו בכל הסניפים נציגות למעמד

האשה, אנחנו פונים לבתי-הספר ולוועדי הורים לעודד נערות ללמוד לא רק

מתמטיקה אלא גם נגרות.

בארצות-הברית מתפשט ההסדר של שתי

נשים העושות עבודה אחת. למה לא נעשה גם כאו ששתי נשים תעשינה עבודה אחת?

אנחנו עוסקים במיגזר המסורתי-דתי של

1) תהילה -

לימודים יסודיים, והשנה וגם בשנה שעברה, גם לימודים תיכוניים מקצועיים

לנשים שלא זכו להכשרה. 2) במכללה הטכנולוגית של אמונה, בשכונת

בקעה בירושלים, מכשירות עצמו נשים צעירות וסטודנטיות, למקצועות טכנולוגיים.

במכללה הזאת יש ארבע מגמות טכנולוגיות: 1) טכנאות שיניים; 2) מחשבים;

3} גרפיקה תעשייתית; 4) חשבונאות ממוחשבת.

המגמה הראשונה שהיתה קיימת במכללה

היתה מגמה למטפלות חינוכיות מוסמכות למעונות יום. החזקת המגמה הזאת

גורמת לנו אכזבה ודילמה.



בשנים האחרונות, כיתר ארגוני

הנשים, אולי קצת יותר, הרחבנו מאר את רשת מעונות חיום ברחבי הארץ.

אנחנו נאבקים על מטפלות חינוכיות שתענינח לעבוד. הבעיה היא שהשכר

של המטפלות כה נמור עד שלאט לאט, ממגמה שהיתה העיקרית במכללה ושריכזה

לפעמים מחזורים של 60-40 בנות שבאו ללמוד בה, הגענו היום, ממש בכוח

למגמה שבה 16-14 בנות בלבד, וגם על זה נאבקנו, עד שבנות שלא היו כל

כך מוכשרות להיכנס למגמות אחרות, הפנינו אותן למגמה הזאת של מטפלות.

בנות שלא היו כל כד מוכשרות להיכנס למגמות אחרות, שנכנענו אותן להיכנס

למגמה הזאת למרות שמלכתחילה הן לא היו מעוניינות בזה. התשובה שאנחנו

מקבלים מאשה שאנחנו שולחים אותה למגמה הזאת היא: בעד שכר כזה?

אני חושבת שיש דבר שאנחנו לא כל

כך שמים אליו לב, שהרבה מאד נשים מעדיפות עבודה לא-מאורגנת, בתשלום

נמוך וללא תנאים סוציאליים, מכיוון שהן אינן מתקבלות בשוק העבודה

באותן זכויות ובאותו רצון ובאותה שוויוניות שרצינו בה. וכאן אני שואלת:

אותן בנות המשתחררות מן הצבא, שיש להן מקצוע טכני, האם המעסיקים מקבלים

אותן באותה פתיחות ובאותו רצון ובאותו מסלול התקדמות כמו את הגברים?

/נראה לי שלא. באופן כללי, בת המסיימת שרות צבאי או שרות לאומי לא מצפה

לרצון לקדם אותה, במקצועות טכנולוגיים ולכן היא מחפשת את האפיק המקובל

כגון, חינוך, זאת אומרת הוראה, שם יש מסלול לנשים, או פקידות. כדרום

ובאזורי פיתוח המצב קטסטרופלי.

צריך להיות כאן נציג מרכז

ההשקעות, כי עדיף להשקיע בתעשיות

עתירות יידע.

לפי הנתונים ששמענו, אין שום התקדמות

בחמש השנים האחרונות. אולי יש

מספרים כמה נשים עבדו והועסקו בפועל בחמש השנים האחרונות, זאת אומרת

בשנים 1981 עד היום. כמה נשים היו בפועל בעבודה ב-81 וכמה עכשיו.

בשנת 1981 היו מועסקות 464,100

נשים ובשנת 1985 - 513,400 -

גידול של 11%.

באזורי פיתוח, כמה נשים עובדות,

מכלל כוח העבודה?

אין לי נתון.

אני מבקש לדעת כמה נשים מועסקות

באזורי פיתוח וכמה הן מהורת מכוח

העבודה.

אין לי נתון מדוייק.

לגבי הנושא של קורסים: אם לאשה

אין צבירה לדמי אבטלה, יש אפשרות

של הבטחת הכנסה. מכל מקום, זה לא מונע ללכת לקורס.

לא שרות התעסוקה הוא הכתובת לתת

תשובה לנושאים האלה.

לפרוייקט של טבריה: נעשה נסיון במלונאות

אבל הלא נכשל לחלוטין. זה היה כשלון משום

שהדרך לא היתה דרך.

הרעיוך של שתי נשים למשמרת אחת - נייסינו

את הרעיוך של שתי נשים למשמרת אחת לקרה שלמשמרת אחת הנשים הגיעו ולמשמרת שנייה

הך לא הגיעו. רוב הנשים מוכנות לעבור רק בשעות הבוקר. לכך זה הופסק.

אנחנו לא מסכמים עכשיו המלצות אבל אני

ורצה לומר שהישיבה הזאת, על מי שמכיר את

הנושא, מכבידה מאד.

יש מצב, שאפשר לראות אותו גם מהנוכחות

בחדר הזה, שיש מערכת בלתי רגילה של ארגוני נשים שעושים עבודת קל7ש בכל מה שנרגע

לנשים, אבל הארגונים האלה, במידה מסויימת, עושים עוול בלתי רגיל משלם שיש פער

אדיר ביך הציפיות שאנחנו נוטעים בקרב הנשים לבין המציאות, ויש מידה של שלומיאליות

ופשע בעובדה שהמדינה לא יודעת לא רק לנצל אלא היא לא יודעת ,ולא קרעה עד עצם היום הזה

קל ברור אין המערכון הקיימת יכולה לשרת את צורכי המדינה ללא ליצור דבר נורא שאחר-כך

מכים בו את הנשים.

כל תנועות הנשים יצאו עם אגדות נהדרות בנושא

של המקצועית הטכנולוגיים, אגדות לדור הצעיר. יש אמנם סדנאות לדברים בלתי רגילים

אבל התסכול לוקח אותנו אחורנית. יש פער בי7 האירלעים הגדללים, בין הפרסומת הגדולה

לבין המציאות, ואנחנו גורמים שהבנות שאולי התחילו בזה משלם שהתחלנו ליצור תודעה,

יודעות מה קורה ואז הן מחפשות מה שנראה לה7 ילתר טוב.

צריך לבדוק מה מידת הקשר בי7 הציפיה לביך

הפוטנציאל.

אני לא יכולה להשתחרר מהתחושה מלפני כמה

שנים, כשהיה ברלר לגמרי שבאוצר, במלדע, בלי בלשה, אמרל בעברית צחה: האשה היא מפרנס

שני, וזה קיים נאשר מדברים על תקציבים למערכת הזאת.

אנחנו לא נבהלות מזה שבציבור הנשים יש

פרטנציאל שמשום חינוך ומסורת יש לל רגישלת בלתי רגילה בנושאים החברתיים.

בוועדה הזאת אנחנו דנים על מצבם של מפגרים,

זקנים, תשלשים לנכים. אני רוצה להדגיש את הפער שיש ביך המצוקות הקיימלת לבי7 כלח

האדם והצרכים והשכר שנקבע על-ידי הרשויות.

אנחנו יודעים היום שבקרב הקשישים לגם

בגלשאים אחרים יש טרגדיות בגלל מחסור בכלה אדם אל בגלל סוג האגשים שמגיעים לעבלדה,

ואחר-כך אנחנו שומעים גם על מעשי זללעה במוסד רוחמה.

יש פוטנציאל טוב של נשים, אפילו בגיל ארבעים, לאם

היל גלתנים שכר מתאים - אללי זה יחסוך טרגדיות. אם יהיה טיפול טלב בקשיש - אללי הלא

לא יגיע לבית-חולים.

אגחגל רלאים את עבודת המתנדבות ביע"ל, לאגי

לוקחת לדוגמה את האמא שלי, שהיתה מלוה. הילם היא מתגדבת בבית-החללים תל-השלמר, ועושה

עבודה, והיא קשישה.

אבל בתוך הקבוצה של בגי ארבעים, כאשר מציעים

להם מה שמציעים - הם לא ילכל, הם לא ילכל למטפללת לאז אגחגל בלכים לקלאלים למה למערכת

בגיל הרך באלת לעבלד גשים אל נערות שאין להן ההכשרה הדרישה. הנושא הזה מפריע לי מאד.



כפי שאמרתי, אנחנו משלמים מס שפתיים לשוויון.

אללי כל הכברר למס הזה אבל עובדה היא שלמרות שאנחנו מדברים על שוויות אנחנו טוענים

שאנחנו זקוקים לארגוני נשים נפרדים משום שרק נשים תוכלנה לתת שוויון הזדמנויות,

רערבדה היא שאנחנו עדיין זקוקים בצה"ל לקצינת ח"ן והבנות נמצאות במסגרת של ח"ן.

התחושה שלי היא שבנושא הזה צריך להילת

בדק בית מבחינת הקשי של עולם התעסוקה לעולם הצבא. אנחנו רוצות בחיילות אבל מה מציעים

להן? עם זאת צריר לציין שהחיילות לא רק מגישות קפה אלא הן גם מפעיללת מערבלת.

נושא הקשר בין עולם האהראים על עולם התעסוקה

לבין הצבא והח"ן מדאיג. אלתי מאד גם מבחינת החינוך העתידי.

גברת סעדון דיברה על פרוייקט שממנר מסתבר

שבאותם מקלמלת שבהם היתה תשרמת לב לנשים, שם מצאו שיש פוטנציאל אבל, לצערנו, לא

רוצים להגיע לפוטנציאל הזה. אללי משאיריס את הפוטנציאל הזה מפגי שחושבים שלא יהיה

מה להציע לו.

אני מאמינה שבידי הנשים להוכיח שמבחינת

עתידה של מדינת ישראלי לא יכרל להילת שמללתרים על נשים ככוח מהפונטציאל הכללי שיש

למדינת ישראל.

המצב הקשה בעיירות פיתלה, המצב הטרגי

בהם מביא לכל שהרבה מאד בנרת, שהשקיעל בה7 הרבה היגלל, עלזבלת את עיירות הפיתוח.

יש כמה דברים שמהייבים תשרמת לב מילהדת.

אני לא שוכנעתי, על בסיס מה ששמעתי, שאי7

אבטלה גלברת בקרב הנשים. תלרי איל מגדירים אבטלה. לפי הסטאטיסטיקה ששמענו כאן,

האהלזים הם קטנים אבל לפי המציארת זר אבטלה גלברת.

אני באתי מארגון נשים. אני מעריכה את עברדת

ארגרני הנשים אבל לא מהם יברא הפתררך לתעסוקת

נשים. הם יכרלים לסייע אבל לא לתת פתררך, כי איך להם אמצעים ראיך להם כלה.

אני מבקשת ממזכירת הוועדה להכיך לי מכתב לשר

העברדה, קלבלגה קשה על כל שנציג האגף של המשרד לא בא לישיבה ראפילר לא התנצל.

בערי הפיתרה יש בעיה קשה - המבנה התעסוקתי

בערי הפיתלה.

אנחנו ירדעים שמספר השכירים במדינה כ-1,3

מילירך. כ-300 אלף ערבדים בתעשיה, כשליש מהם בענפי הטקסטיל, המזל7 והעץ. המבנה התעסלקתי

בערי הפיתרה הלא כזה שבין 60% ל-70% ממקלרלת התעסוקה הם בענפי טקסטיל, מזל7, עץ

לשרלתים שרמת השכר בהם נמלכה מאד. אם לא ישלנה המבנה התעסלקתי באזורי הפיתלח - לא

צעירים ללא צעירות לא ישארל שם.

הלזכרה כא7 דימלנה. כל שנה מסיימים בדימלנה

200 בנים רבנרת את הלימרדים שלהם במלסדלת להשכלה גבלהה לבתי מדרש למלרים. לאיש מהם אי7

היכ7 להיקלט, אלא במזל7, טקסטיל, עץ אל שרלתים.

תוסיפי משחטות.

משהטלת זה מזל7.



המבנה התעסוקתי נערי הפיתוח זו בעיה

בסיסית בוראה.

למה לא הולכים לעבודה בבתי-מלון? טה זה

חדרניות? כמה משלמים בבתי-מלון? אם העברדה הזאת היא לשבה ואחר-כך יש עבודה אחרת -

-זה ענין אחר.

לגבי הצבא יש נתון שבין 50% ל-60% מהבנות

המשרתות בצבא עוסקות בעבודות פקידות. לאחרונה חל גידול משמעותי במספר הבנות המשרתות

בצה"ל, גידול של כמעט 10%. זו אולי מהפכה. היוס יש פחות בנות המצהירות שהן דתיות.

הממוצע של הבת המשלתת בצה"ל גבוה יותל מהממוצע, של הבן. חלק גדול מהבנים הולכים

ליחידות קרביות. צה"ל מעוניין בבנות ופתח מקצועות חדשים לבנות בצה"ל, ואולי לכן חל

גי7ול במספר הבברת המשרתות בו.

אני חוזרת ואומרת. שלות התעסוקה , לא הוא

הכתובת. הטענות מופנות אמנם כאן אל נציגי שרות התעסוקה, אבל לא בצדק. אתם יכולים

לתת את הפתרון.

לישיבה הבאה נזמין את נציגי צה"ל על שני

פלגיר - גס נציג של אגף כרה אדם של צה"ל, שהוא ממוחשב, וגס את הח"ן, כרי לראות

מה קורה כאן. יש להס תהשיביס מי בשנתרך דה רמה בשנתרך הבא. דר קרן האור. בדמיו גם

את כל מי שעוסק בהבשרה מקצועית - גס משר7 החינוך, גם משרד העבודה, גם "עמל" וגם

"אורט" - את מי שעומד בראש המערכות האלה, וגס מנכ"ל משרד העברדה, האהראי על הנרשא

של קרן אבטלה.

בכלל, הנרשא של קרן אבטלה הוא להם תוקנו.

יש פירות לקר7. יש קר7 ג7ולה. ועדת העברדה והרווחה צריבה לאשר את הכפלת ההפרשה לקר7

מ-5% ל.10%- הנהלת הקר7 מורבבת ממשרד העברדה, ההסתדררת והתעשיינים. ההסתדררת -

נעמת - גס היא יכולה להשפיע. המאבקים שלנו כל הדמך הם להשקיע יותר מהבספיס האלה

להכשרה מקצועית.

אנחנו, בוועדה, נתנו תואר למובטלים "מובטלים

עם תעודה" , גם את זה אנחנו מכירים ויו7עיס. אס אי7 מבנה תעסוקתי אחר ואס אי7 מקורות

תעסוקה - בל הקורסים אינס יכולים להועיל. אבל אנחנו אומריס שזה פתרון לזמן מה, במקוס

להסתובב בלא בלוס.

אני הושבת שגעמת יכולה להשפיע בקר7 למניעת

אבטלה - לא7, איפה ומה יעשו.

לישיבה הבאה שלנו נזמי7 גס את נציג משר7

התעשיה והמסחר.

אשר להיתרים לעברדת נשים בלילה. אני גאה מאד

על כר שהררעדה שלנר היתה מובילה בנושא הזה של ביטול הצורך בהיתריס. הצורך בהיתר, זה

מנוגד להשקפת עולמי כאשה. לפי הנתוניס של משר7 העבו7ה, בשנת 1985 היו 25 אלף נשים

שעבדר בלילה רשלא היו צריכות בכלל היתר. כל החוק הל למעשה מצ7 אחד על עוב7ת ובנקיס

ומהשביס רמצד שני על ערבדרת בענפי המזון והטקסטיל שמספרן, בשנת 1985, היה 1699

נשים. הררב המכריע של הנשים שהיר זקוקות להיתר עברדה בלילה הוא בענפי הטקסטיל והמזו7.

אני טוענת שזכותה הבלעדית של האשה להכריע

מתי תלך לעבו7,



על שולחן הוועדה יהיה חלק שוויון

הזדמנויות בעבודה. אני חושבת שאנחנו יכולים לחבר את כל הדברים האלה.

הצעתה של חברת-הכנסת ארד תשובה מאד

לגרפר של ענייך. הדיון בהצעה התעכב כמה חודשים, שבשלרשה מהם היינו בפגרה. כל

הזמן אנחננ עוסקים בכיבוי שריפות אבל מעכשיו נקדיש את מלוא תשומת הלב אלך אנחנו.

בוועדה, יכולים לתרום כדי להזיז את הנושא קדימה ולהביא לשינויים בדפוסים.

האירועים במוסד "רוחמה", המצב במפעל פרי-זה

היו"ר א' נמיר אני רוצה למסור כמה דברים לחברי הוועדה.

כרלנו שמענר רראינר אמש מה קרה במוסד

למפגרים "רוחמה".

לפני שבוע פנה אלי שר העבודה והרווחה

וסיפר לי מה קורה במוסד הזה.

כמה חוסים יש שם?

נקבל את מלוא הפרטים. זה מוסד של משיד

העבודה והרווחה.

השר סיפר לי שבעקבות הודעות מאד קשות

על מעשים קשים מאד במוסד הם החללטל , תלל התייעצות עם המשטרה, לשתול מישהו בתוך

המוסד. השר ביקש ממגל לשמלי את הדברים בסוד. אתמלל בבוקר הלא טלפך אלל למסי לל

שהמשטרה ערמדת להתחיל במעצרים, בערב הלא סיפר לי שהמימצאים על הנעשה שם הם מחרידים,

כולל התעללות מינית אללמה בחוסים במוסד. השר מסר לי על שללשה-עשי איש. המשטיה

מסרה על שנים-עשר עצורים לאחד נדיל.

ביקשתי שהקי לנלא ללדללח לנו מה קיה שם

לאללי צריך לבדוק מה המצב במוסדות אחרים. אני מקללה שהשי להלה כאן בירם רביעי

ל למשלי לללעדה על הדברים.

בינתיים לש הצעות לסדר-היום.

היו"ר אי נמלי; זה לא מונע מאתנו. השי להלה כאן וימסור

דלללח מלא.

הלא יצטרך גס להסגיר אלקה הפיקוח שלהם.

מה בקשר למפעל פרי-זה?

שי האוצר לא לכלל היה להגיע הללם לישיבת

הוועדה. אנחנו עלשלם מאמצים שבירם שני

נקיים דלל7 עם שי האוצר לעם המפקחת על הננקלם. נכון לאמש, לא קיה דני רחצי דבר.

הבלקי עדלל7 לא הספקתי לברר,

נהלה מאד גמישים לנלשא הזה. אנל מעילכה

שאם לא יהלל התפתחויות - בילם שנל הנלשא הזה להלה על סדי הילם שלנו.

תלדה.

הישיבה ננעלה בשעה 11.00