הכנסת האת-עשרה

מושב שני



נוסח לא מתוקן





פרוטוקול מס'-257

מישיבת ועדת העבודה והרווחה כיום

ג' כ"ג בחשון התשמ"ז - 25 בנובמבר 1986 בשעה 11.20

חברי הוועדה: א' נמיר -היו"ר

ב' בן-אליעזר

ח' גרוסמן

ר' כהן

י י פרץ

י' שמאי

א' שוסטק

פרופ' ר' בן-ישראל

נ' אורי - הממונה הראשי על יחסי עבודה, משרד העבודה והרווחה

י' גטניו - ראש אגף עבודה, התאחדות התעשיינים

מי הילב - התאחדות התעשיינים

ח' ישראל - ראש מדור כוח-אדם, התאחדות התעשיינים

נ' שמאי - מנהלת המכון הכלכלי והחברתי בהסתדרות

אי זיילוני - אגף חקיקה, ההסתדרות

מי סבן-כהן - מזכיר הסתדרות פועלי המזון

יי ארן - לשכת הקשר של ההסתדרות בכנסת

לי אחדות - אגף מחקר ותכנון, המוסד לביטוח לאומי

אי מראני - אגף התקציבים, משרד האוצר

שי שדה-אור - אגף התקציבים, משרד האוצר

מ' בוטון

רכזת מידע י' גידלי

מי הלנברג

הצעות חוק שכר מינימום



הצעות חוק שכר מינימום

בוקר טוב. אני מתכבדת לפתוח את

ישיבת הוועדה. אני מתנצלת על

האיחור. היתה לנו ישיבה שלא מן המניו בנושא שמהמניו - מפעל פרי-זה.

הנושא שעל סדר יומנו הוא הצעות חוק

שכר מינימום. אני מציעה שהיום נשמע דברים כלליים מנציגי ההסתדרות.

בשבוע הבא יהיו כאן, בנושא של שכד מינימום, מזכירי מועצות פועלים

גדולות ומזכירי מועצות פועלים של ערי פיתוח. אחריהם יבואו נציגים

של העובדים - מזכידי האיגודים ונציגים של תעשיות שבהן השכר הנמוך

במשק - מזון, טקסטיל ושמירה ונקיון בשירותים. בישיבה אחר-כך נשמע

את נגיד בנק ישראל.

נציגי בנק ישראל.

ביקשתי ממזכירת הוועדה להזמין אותו

אני מבקשת שתתנו לנו רשימה מי אתם

רוצים, לטענתכם, שיופיע בפני הוועדה.

זה הסדר לקראת שלוש-ארבע הישיבות

הקרובות.

לפני שאתו את רשות הדיבור לנציג

ההסתדרות, נשמע עכשיו את נציגת המוסד לביטוח לאומי ביחס לחוברת

שמסרו לנו כאן.

לפני שבועיים הביא גדעון יניב בפני

הוועדה ממצאים של מחקר שערר, לגבי

השפעה של שכר מינימום על עליית השכר במשק. המחקר שנעשה מציג מספר

אלטרנטיבות לגבי ההשפעה, הגרירה שתהיה לעליית שכר מינימום על רמות

השכר הגבוהות יותר.

הרמה הנמוכה ביותר היא שעליית שכר

מינימום תשפיע על רמות שכר עד 60% מהשכר הממוצע במשק, והאלטרנטיבה

הגבוהה ביותר היא שתהיה לה השפעה עלומות שכר עד פעם וחצי מהשכר

הממוצע.

בפני הוועדה הוצגה האלטרנטיבה

הקיצונית ביותר, של פעם וחצי מהשכר הממוצע ונאמר שעליית שכר מינימו

מ32%-ל-50% מהשכר הממוצע תביא לעליית השכר בקצת יותר מ. 10%-

אם ניקח את האלטרנטיבה הנמוכה ביותר

זאת אומרת שההשפעה או הגרירה תהיה ברמות שכר של עד 60% מהשכר הממוצ

הרי שעליית שכר מינימום 32%-nל-50% מהשכר הממוצע תגרום לעליה של

4% שכר הממוצע.

אני חוזרת ואומרת: נניח שההשפעה

של שכר מינימום תסתיים בכך שכל אלה שנמצאים ברמת שכר עד 60% מהשכר

הממוצע ייהנו מעליה בשכרם בגלל העליה בשכר מינימום, התוצאה תהיה

עליה של 4% בלבר. צריך להביא בחשבון שגם ללא חוק יש עליה בשכר,

מטבע ההסכמים על שכר מינימום.



האומדן בדבר העלאה של 10% על נפח

השכר לא מביא בחשבון את העובדה שגם הסכמים לאורך זמן היו מעלים את

שכר המינימום וזה משפיע על השכר. אם רוצים לאמוד את ההשפעה הנקיה

של העלאת שכר מינימום על נפח השכר במשק, צריך להביא בחשבון שגם ללא

חוק יש הסכמים אשר משנים את שכר המינימום.

בכמה?

אין לי נתונים. מכל מקום, גם להסכמים

יש השפעה על השכר.

בעצם, אם בחוק ייקבע ששכר מינימום

יהיה צמוד לשכר ממוצע לפי חוק ולא לפי השכר הממוצע בפועל, הרי שההשפעה

שלו תהיה נמוכה מזו שצויין במחקר, כי שכר ממוצע לפי חוק מפגר אחרי

שכר ממוצע בפועל. הסטיה בשכר ממוצע לפי חוק היא כ- 10% בממוצע מהשכר

הממוצע שהיה בפועל בעת העדכון.

צריו להדגיש שאם יהיה חוק שכר מינימום,

תהיה לו השפעה על מידת הציות, זאת אומרת ההנחה היא שהחוק ישפיע על

המעסיקים בכיוון של יתר ציות לתעריפים שבחוק, וגם לזה תהיינה השלכות

על השכר. אם היום אין אכיפה מלאה של שכר מינימום, הרי אם יהיה חוק ותהיה

אכיפה שלה חוק וחלק מהמעסיקים ינסו לציית לחוק יותר מאשר עד כה - גם

לזה תהיה השפעה על עליית השכר.

אנחנו, במחלקת המחקר, מתכוונים

לעשות ניתוחים נוספים שיקחו בחשבון את הנטיות האלה ויתייחסו גם להנחות

שונות, באיזה ענפים תהיה השפעה רבה יותר להעלאת שכר המינימום ובאיזה

ענפים תהיה השפעה נמוכה יותר.

תודה לגברת אחדות. אני מבקשת שתכינו

לנו בכתב את החישובים האלה. הם חשובים

לנו מאד.

אני רוצה לומר לחברי הוועדה: אנשי

המוסד לביטוח לאומי הציעו את עצמם כמי שמציגים לנו את החומר. לנו זה

חשוב מאד, כי אין לנו כלי עצמאי והכלי העצמאי ביותר הוא המוסד לביטוח

לאומי. הקונספציה שהציג המוסר בחוברת היתה, שכשמחוקקים חוק קובר מינימום

אוטומטית מעלים את השכר לכל המשק. אני רוצה לומר, כאחת המציעות חוק

שכר מינימום, שזו לא היתה הכוונה שלי, כי אם מעלים את השכר לכל המשק,

אנחנו עומדים באותו מקום שעמדנ7. הערתי על כך למנכ"ל המוסד לביטוח לאומי.

גם מנכ"ל המוסד הודה ששגה כאשר הציג את הדברים כפי שהציג אותם ולכן

שמענו עכשיו את הבהרותיה של לאה אחדות.

בכל זאת, הקונספציה נשארת. אין ספק

שאם יהיה חוק שכר מינימום תהיה,

אוטומטית או בהכרח, גם העלאת שכר. השאלה היא בכמה. חשבתי שיהיה תיקון

באבן שנזרקה, שבחוק שכר מינימום יובא בחשבון גם הסל. יש כאן פצצה. חשבתי

שיביאו לנו חומר מאיר עיניים איר אפשר לעשות.

אינני צריכה לרענן את זכרונך מה היה

עם איש הלשכה המרכזית לסטאטיסטיקה

בשבוע שעבר. הוא בלבל אותו וסיבך אותנו. ביקשנו שיבואו אלינו בצורה

יותר מסודרת. אני חוזרת ומבקשת שיוכן לנו חומר.



ל' אחדות אנחנו, כפי שאמרתי, נביא גם

אלטרנטיבות אחרות לגבי ענפים

מסויימים שלגביהם יכולה להיות העלאה יותר גדולה.

בל העבודה נעשתה בהנחה שלא יהיו

הסדרים מינהליים או ארגוניים שימנעו עליות שבר ברמות יותר גבוהות. זה

משאיר את ההתפתחות למנגנון האוטומטי, שאם יש עליות שבר בתחום הנמוך -

זה יגרום להעלאות ברמות הגבוהות. אם תהיינה החלטות ארגוניות, זה לא

ישפיע אבל את זה אנחנו לא יבולים לאמוד. אנחנו אומדים רק את הגרירה

האוטומטית.

מתי נוכל לקבל את החומר?

בינתיים אלה מחשבות.

לנו איו זמן. אני מבקשת שתעלו

את הדברים על הכתב, בהקדם, ואם

אפשר - בחוברות לא גדולות. שבועיים.

בפתח הדברים אני מבקש להעיר כמה

הערות הבהרה שיציגו באור הנכון

את עמדת ההסתדרות.

ההסתדרות גרסה וגורסת כי נושאי

שכר ויחסי עבודה צריכים להיות מוסדרים במשא-ומתן בין עובדים לבין

מעבידים, כדי לתת לצדדים המעורבים במערכת יחסי העבודה אפשרות לעצב

ולייצב את יחסי העבודה מתוך אחריות למצבו של המפעל ומצב הפועלים בו.

הסכמתנו להצעת החוק שהוצגה על ידי

מזכ"ל ההסדרות באג לא מפני ששינינו את העמדה שלנו לגבי המערבת של יחסי

עבודה ושכר אלא מפני שבנושא של שכר מינימום יש היבטים סוציאליים אשר

חורגים ממערכת השכר. בנושא שבר מינימום מדובר על מערכת של רמת שכר

שהחברה סבורה שמתחת לה זה לא לבבוד העובד ולא לטובת המשק.

אמנם נכון שלגבי המינימום יכולים

להיות חילוקי דעות ולגבי בל מספר יבול כל אחד לשאול מדוע הסכום הזה.

לגבי בל סכום שייקבע יכולה להישאל השאלה: האם אפשר לחיות בסכום הזה. P

אף על פי כן, יש סטנדרד שהרגישות החברתית אומרת שמתחת לזה לא יכול

להיות. קבענו לעצמנו שאנחנו רוצים להגיע ל-50% מהשכר הממוצע. היתה תקופה

50%-60% מהשכר הממוצע. על-ידי אמירות כלליות

אפשר לא לעשות דבר. גם במשא-ומתן הועלתה הצעה בדבר 50%, על כל מרכיבי

השכר. אם היינו מקבלים את ההצעה הזאת, היינו חוטאים לציבור העובדים.

1) לראות עד במה אפשר להצמיד, למרות ההתנגדות של התעשיינים, את שכר

המינימום כאחוז מסויים מהשכר הממוצע; 2) הוצאת רכיבים מהכנסת המינימום.

בעבר שכר מינימום היה מורכב משכר

פלוס פרמיות ופלוס שעות נוספות.

כשאתה מדבר על שכר מינימום פלוס

רכיבים, שזה לא טוב, השאלה היא

אם בשמחשבים את שבר המינימום מביאים בחשבון את כל הרכיבים שמקבלים.

כל מה שחייב במס הכנסה.

מה לא חייב במס הכנסה?

כל מה שחייב במס הכנסה כלול בהגדרה

של שכר ממוצע, זאת אומרת טלפון,

רכב, שעות נ וספות וכו'.

אמרנו שאנחנו רוצים ליצור מצב שבו

הכנסת מינימום תהיה חופפת לשכר מינימום, זאת אומרת שכל התמריצים יבואו

על השכר הבסיסי.

מכיוון שבנושא הזה יש הצעות, הכוונה

שלנו היתה להוציא רכיבים. במשאים-ומתנים שהיו מאז 1982 הוצאנו מן ההגדרה

שורה של רכיבים. היום, כשמדובר על הכנסת מינימום בסכום של 425 ש"ח, זה

לא כולל את תוספת המשפחה, זה לא כולל תוספת משמרות, זה לא כולל משכורת

י"ג ובונוסים, זה לא כולל תוספת לא-קבועה משתלמת בעד עבודה לא קבועה כגון:

ערבה, רעש וכוי, וזה לא כולל פרמיה מעל 30%, כלומר, במפעל שמשתלמת בו

הכנסת מינימום, כל הרכיבים האלה צריכים להיות מוספים לסכום של 425 שקל

והם לא כלולים בהגדרה של שכר מינימום.

מה כן כלול?

פרמיה עד 30% ומענק אי-היעדרות,

בוואריאציה מסויימת שהיא לא משמעותית.

כלומר, המרכיב העיקרי שנשאר בסכום של 425 שקל זה פרמיה עד 30%.

אנחנו רוצים להגיע לכך שהפרמיה לא

תהיה בגדר של הכנסת מינימום והכנסת מינימום תהיה שכר בעד שמונה שעות

עבודה רגילות. זו עמדת ההסתדרות שהוצגה במשא-ומתן עם התעשיינים, אבל

ללא הצלחה, אם כי לשכת התאום הודיעה שבמהלך המשא-ומתן שצריך להיות על

שכר מינימום החל מחודש אפריל, הם יראו בחיוב הפחתת אחוזי הפרמיה.

כשאתה מדבר על שמונה שעות עבודה

רגילות, כמה זה?

לא רצינו להגיע לסכום גדול יותר

מהמהווה 50% מהשכר הממוצע, כשהסכום

הגדול יותר כולל את כל המרכיבים, כי דבר כזה פירושו לא לעשות דבר

לגבי בעלי ההכנסה הנמוכה. אנחנו רוצים לדבר על הכנסת מינימום כשכר

תחילתי.

מרכיב הוותק בתעשיה נע בממוצע בין

5 ל-25 שקל. ב-1 בינואר צריך הסכום הזה להתווסף לסכום של הכנסת מינימום.

אם זה יוצא מהחישוב של הכנסת המינימום פירוש הדבר שהכנסת המינימום תהיה

יותר גדולה וב-1 בפברואר העובד יקבל עוד 25-5 שקלים, לפי הוותק, ואז ישאר

רק מרכיב אחד משמעותי וקובע - הנושא של פרמיה עד 30%. למיטב ידיעתי,

זה הנושא הכואב לציבור ברמות השכר האלה. אילו יכולנו להגיע לכך שהפרמיה

תוצא מחישובי שכר המינימום - הבעיה היתה נפתרת.

אתה מדבר על הוצאת רכיבים שונים

משכר המינימום. אתה גם מדבר על שכר

מינימום בשיעור של אחוז מהשכר הממוצע במשק. השכר הממוצע כולל את כל

הרכיבים, האם אין כאן סתירה?

זה לא משנה את השכר הממוצע. זה אולי

מגדיל את העלות לתעשיינים אבל בשכר

הממוצע זה לא משנה דבר.

נשמע הסבר של נירה שמאי.

ניקח לדוגמה פועל תעשיה שיש לו כמה

שנות ותק השוות 10 ש"ח בחודש. זה מגיע

לו. נוסף לזה יש לו עוד 30 ש"ח פרמיה תמורת עבודות שהוא אישית מבצע.

זאת אומרת, יש לו 40 ש"ח. היום הכנסת מינימום של האיש המסויים הזה בתעשיה

המסויימת כוללת גם את הסכום של 30 ש"ח וגם את הסכום של 10 שקלים. אם

נניח, לצורך הדוגמה, שהכנסת המינימום היא 420 שקלים זאת אומרת שחישוב

השכר שלו הוא לפי 380 שקלים לשעות עבודה, שכר יסוד, עוד 10 ©קלים תוספת

ותק ו-30 שקלים פרמיה, בסך הכל 420 שקלים. זה הסכום שאותו פועל מקבל

ביד. זה לפי ההסכם האחרון בין ההסתדרות ללשכת התאום על הכנסת מינימום.

מה יהיה ב-1 בפברואר? סכום הפרמיה - 30 שקלים - יצויינו בתלוש השכר

בנפרד ו-10 שקלים תמורת הוותק יוספו לשכר היסוד שיגדל מ-380 ש"ח ל-390

ש"ח. כל הסכומים האלה כפופים לתשלום מס הכנסה, אם האיש חייב במס, ודמי

ביטוח לאומי, והם נכללים בחישוב השכר הממוצע. לכן אני אומרת שזה יגדיל

רק בצורה שולית מאד את השכר הממוצע.

קיבל תשובה. אני מבקש לענות, אני מבקש לומר שאם רוצים לקבוע שכר מינימום

בשעור של 50% מהשכר הממוצע אבל לא לכלול בשכר מינימום את כל הרכיבים,

את כל ההוצאות, הרי לאחר הוספת הרכיבים השונים שכר המינימום יהיה 70%-80%

מהשכר הממוצע.

נניח שהשכר התחילי הוא 420 ש"ח

והוא כולל עכשיו 30% פרמיה,

זאת אומרת 100 שקלים, פירוש הדבר שהשכר הוא 320 שקלים ותוספת של

100 שקלים פרמיה מביאה אותו ל-420 שקלים.

נניח שהשכר התחילי יהיה 500 ש"ח,

אני מבקש לדעת כמה משתכרים היום 420 שקל יקבלו 500 שקלים, זאת אומרת

תוספת של 80 שקלים, ובכמה תשפיע התוספת, באחוזים.

היום זה לא היום של האוצר. כשהאוצר

עונה הוא עונה על פי עמדתו. היום הוא

היום של ההסתדרות. נשמע את דבריהם של נציגי ההסתדרות ואחר-כר נשאל.

ב-1 בפברואר, כשיוצא הרכיב של הוותק,

ההשפעה על השכר הממוצע לא תהיה

משמעותית. ישאר מרכיב הפרמיה, ו-30% זה מרכיב נכבד. בטקסטיל, למשל,.

השכר המשולב הוא 260-250 שקלים פלוס 30%, האם יש לנו הערכה מהי

המשמעות שיש לפרמיה שהיא 30% השכר?

המגמה שלנו היא שלא יהיה שום

רכיב בשכר מינימום אלא זה יהיה שכר תחילי בכניסה לעבודה.

רכיבים ואחוז מסויים מהשכר הממוצע. אינני יכול לומר שאני שבע רצון

מההסכם שנחתם. אני חושב שהתעשיינים היו עושים טוב אילו היו מסכימים

שהשכר יהיה לפי מה שעשו ההסתדרות והממשלה. גם הממשלה קבעה במסגרת

סכום של 450 שקלים, לא כולל פרמיה ולא כולל ותק. אמרנו שמה שטוב לגבי

הממשלה יכול להיות טוב לכלל המשק. הסכום של 450 שקלים לא גרר את

הסולם, אולי פרט לשוליים, כפי שמנסים להלר עלינו אימים.



כשקבענו סכום של 420 שקל, במיגזר

התעשייתי, לא ידוע לי שזה גרר אלא היו מעסיקים, מתוך צרכים של המפעל,

שחשבו על שכר ריצפה של 500 שקל, 470 שקל או 480 שקל. אני יכול להציג

הסכמים מפעליים שבהם יש יותר ממה שיש בהסכם שנחתם.

שינו את ההסכמים הקיימים

הנתון שציינתה אותו לאה אחדות מתאים

פחות או יותר גם לאומדנים שלנו. גם

אנחנו מעריכים שמדובר ב-3%-4%. כלומר, אם נעלה את שכר המינימום ל-50%

מהשכר הממוצע, גם אם זה ישפיע על רמת שכר של עד 60%, ההשפעה על נפח

כל השכר במשק תהיה 3%-4%. אינני רואה התמוטטות שמנסים לצייר אותה לגבי

מקומות עבודה.

הנתון שנקב נציג המוסד לביטוח לאומי,

שבפברואר 1987 הכנסת המינימום או שכר המינימום, תקראו לזה איר שאתם

רוצים, תהיה 30% השכר הממוצע, איננה נכונה. על פי חישובים שלנו זה

ינוע, במשק הפרטי בין 38% ל-39%, ובסקטור הציבורי הממשלתי - בסביבות

40%.

על פי המצב החוקי היום?

כן. הנתונים שאני מציין הם הקרובים

למה שיכול להיות.

מתעוררת שאלת העדכון. אם נגיע לחוק

שבו ידובר על אחוז כזה או אחר, נשארת שאלת העדכון, שהיא חשובה מאד.

אם יש כוונה לעדכן את הדברים כל כמה חודשים, זה יכול להכניס את המערכת

של מקומות העבודה וסולמות השכר, לבעיה.

אני חושב שאנחנו צריכים ללכת בשילוב

1) אחת לשנה, במועד שבו נעשים הסכמים מפעליים או הסכמי

מסגרת, לעשות בחינה של היחס לרמת המחירים. אפשר לקבוע מועד תקופתי להשלמת

שכר המינימום לרמה של כוח הקנייה. 2) אחת לשנתיים, במסגרת של הסכמי

עבודה, ואז צורת העדכון צריכה להיות שונה - כאחוז מסויים מהשכר הממוצע,

ואז אפשר לראות איר פותרים בעיות שיש וליצור מדיניות יותר צודקת.

במה זה שונה מהעדכונים הנהוגים בביטוח

הלאומי?

היום, לפי ההסכם של אחת לשנה, זה למעשה

משא-ומתן כוחני בינינו לבין לשכת התאום.

אין נוסח הקובע אוטומטיות, שב-1 בחודש מסויים יש השלמה, אלא זה ענין

של משא-ומתן ומה שמצליחים להשיג במשא-ומתן זה מה שיש.

אפילו באינפלציה נמוכה של 20% זה אומר

שמתי שהוא שכר המינימום יהיה נמור ב.20%-

בהנחה שיכול להיות שהשכר פלוס תוספת

היוקר לא ישלימו את מלוא המדד, במקרה

כזה אפשר לעשות עדכון מסויים בסוף השנה. כעבור שנה נוספת אפשר לקבוע

אחוז מסויים מהשכר הממוצע.

תוספות היוקר וכל התוספות שתהיינה

במשך השנה, האם זה לא ייכנס למסגרת

החוק?

למה לא? זה יהיה בחוק.

זאת אומרת שכל התוספות במהלך השנה,

זה יהיה חלק מהחוק.

כן, וזה כלול בכל ההצעות.

הצעת החוק של המשלה-לא מקובלת עלינו.

לעומת הצעת הממשלה יש הצעת חוק של מזכ"ל ההסתדרות ויש הצעות של חברי

כנסת. כפי שאמרתי, הצעת הממשלה לא נראית לנו. יש הצעות של חברי כנסת

שנראות לנו יותר.

הצעת החוק של הממשלה מרברת על חוק

מסגרת בצילום המצב הקיים. אם הכוונה לצלם את המצב הקיים, נוצרת להסתדרות

בעיה, כי יש הנושא של 30%,של הפרמיה. אם ישאר הנושא של 30%, כמו שמתברר

לפי הצעת החוק של הממשלה, זאת אומרת להנציח הכללת פרמיה של 30% בהכנסת

המינימום. ואת זה אנחנו לא רוצים. לכו, כפי שאמרתי, ההצעה הזאת לא

מקובלת עלי נו.

אנחנו רוצים שיהיה דבר אובייקטיבי

ומשוחרר כדי שהנושא של שכר מינימום או הכנסת מינימום, לא חשוב איך

קוראים לזה, היה כלי בידי הממשלה. הנושא של שכר מינימום צריך להיות

עקרון ולא תלוי ברצונו של מישהו. בהצעת החוק של הממשלה יש אמנם כמה

סעיפים מקובלים אבל אם צריך להיות צילום של מצב, זה יצור להסתדרות

ולארגוני העובדים קושי במשא-ומתן, בנושא של 30%.

אם באים לפתור את הנושא של שכר

מינימום, צריך שהפתרון ישפר את המצב ולא יהיה צילום של המצב צילום

מצב גורע מיכולת המאבק להפוך את הכנסת המינימום לשכר.

תודה.

מכיוון שבדרך-כלל אנחנו לא מאושרים

מהדברים, בלשון המעטה, אני שואלת

האם ההסתדרות סיכמה הצעה מ..שלה מה היא מציעה שיהיה

בחוק, אחוז? איזה אחוז? אני רוצה לדעת מהי עמדת ההסתדרות. אינני מדברת

על הצעתו של ישראל קיסר כחבר הכנסת.

אם שכר מינימום יהיה אחוז. מסויים

מהשכר הממוצע, האם אי-אפשר שהוא

יתעדכן כל חודש, כמו גימלאות הביטוח הלאומי אשר מתעדכנות כל פעם שיש

שינוי בשכר הממוצע האם אין אפשרות שיהיה עדכון באופן שוטף?

לדעתי, הצעת הממשלה גרועה יותר

מהמצב הנוכחי, כי בסיכומו של דבר

היא מלאימה את המשא-ומתן לידיה.

אנחנו מתנגדים לכל הצעת חוק, כי

כל חוק פוגע ומלאים, אבל אם יש הצער.

שמאפשרת גמישות מסויימת, מדוע היא מפריעה? ומדוע הצעה שקובעת מהות

היא לא מלאימה את המשא-ומתן? ההגיון שלי אומר שהיא יותר מלאימה. אני

מדבר על העקרון.

אני משאיר לכם את המשא-ומתן על הכל

חוץ מעל המקופחים ביותר, שנמצאים

בתחתית.

היתה הצעה של ירוחם משל, בהיותו חבר

הכנסת, כמזכ"ל ההסתדרות. אותה הצעה

מונחת על השולחן. היא מדברת על 50% מהשכר הממוצע במשק, זה יהיה שכר

מינימום. לא מדובר על הכנסה. מאחר שהצעה זו הוגשה, אין שינוי. מאחר

והדברים לא הגיעו לכלל סיום בכנסת הלכנו בכיוון הזה במשא-ומתן, כלומר

הוצאת רכיבים. בסקטור הממשלתי וההסתדרותי השכר עומד על 42% ובסקטור

העסקי - על 38%.

אני חוזר ואומר: העמדה של ההסתדרות

לגבי הנושא של שכר ויחסי עבודה היא עקרונית. עם זאת, בשכר מינימום

אנחנו רואים דבר שיש בו היבטים ערכיים חברתיים ולפיכך, אם הכנסת

תעביר את החוק - נברך, אבל אנחנו לא רוצים בחוק שיכביד על משא-ומתן.

כפי שאמרתי, הצעת החוק של הממשלה היא בבחינת הנצחת המצב, ובזה אנחנו

לא רוצים. הצעת הממשלה לא נראית לי. הצעות של חברי הכנסת נראות לנו

י ותר.

עדכון שכר מינימום כל חודש

יגרום לכך שכעבור כמה חודשים שכר מינימום יעבור על חלק מרמת השכר.

זאת אומרת, אם יהיה עדכון חודשי צמוד לשכר הממוצע, זה יכול לגרום להנעת

כל סולם הדרגות, ובזה אין אנחנו רוצים. אנחנו לא רוצים להניע את כל

הסולם', אם כל הסולם ינוע בגלל העדכון פירוש הדבר לשחק לידיו של האוצר

שיגיד שלא צריך חוק שכר מינימום. עדכון כזה עלול למנוע חקיקה. לעומת

זאת, אם יהיה עדכון פעם בשנה, לא תהיה בעיה.

אם אחת לשנה תהיה העלאה לפי המדד,

לעניות דעתי אין לזה השפעה גדולה. לעומת זאת, עדכון לפי הערתו של

מר בוטון, אחת לחודש, זה יגרוף את כל הסולם.

כשמדברים על עדכון שנתי, האם מדברים

על הפרשים רטרואקטיבית?

זאת אומרת, שתהיה שחיקה על דבר כזה

אומרים "עובדים עלינו".

אני מבקשת להבהיר, כדי שלא תהיה אשליה.

בין תקופת הסכם אחת לשניה, שבח יחזירו

אותו שיעור של שכר מינימום שייקבע בחוק לתקופת ההסכם הבאה, ברור שיהיה

תהליך של שחיקה. זה מובן מעבר לכל ספק. וצריך להביא בחשבון שתוספות היוקר

נותנות פיצוי של 70%-80% מההתייקרות ולא פיצוי מלא.

אני אומרת: נקבע שכר מינימום יחסי

לשכר הממוצע. נניח שהעדכון הבא חל כעבור שנתיים, עם פתיחת ההסכמים,

וזה יהיה בחוק, באמצע התקופה, בין הסכם להסכם, חלים על שכר מינימום

כל הסכמי המסגרת הכלליים, כלומר הסכם תוספת יוקר ותוספות אחרות במסגרת

ההסכמים הכלליים. ההסכמים יכולים או להדביק את הפער והם יכולים שלא

להדביק אותו. יחד עם זה, אנחנו רוושבים שלחוק שכר מינימום יש אלמנט

שיש לו משמעות חברתית וצריך לדאוג שלא יהיה מצב ששכר מינימום יישחק.

צריכה להיות גמישות בשיטת העדכון. השכר הממוצע במשק יכול לגדול בגלל

תוספות לסקטור מסויים. כשבוחנים את המערכת מחדש, רואים אם יש צורך

לבטל דרגה או לתת קצת יותר או קצת פחות, זה ניתן לסידור כשבודקים את

המערכת.



צריך להבטיח שבין תקופות ההסכמים

שכר המינימום לא יאבד את כוח הקניה שהיה בראשית התקופה. אם יש תוספות

שנותנות רק חלק, את הפער הזה צריך לתת באמצע התקופה, כי לא צריך לשחוק

את שכר המינימום ואת כוח הקניה שהיה לו בראשית תקופת ההסכם.

עד היום, להוציא ההסכם האחרון, היה

הסכם שכר והסכם תוספת יוקר. אם

היתה שחיקה - היו תוספות רטרואקטיביות. זה היה בהסכמים, להוציא ההסכם

האחרון, שלרעתי הוא שערוריה.

במסגרת השכר התחילי שהיה, כאשר

הגיע ההסכם הבא, היה תשלום רטרואקטיבי. היום באים ומציעים, בהנחה שזה

יהיה 50%, שיקבלו תוספות יוקר מעוקרות. אני לא מאמין שהאינפלציה תעמוד

על 18% כשיש תוספות לאחיות, כשיש תוספות בחברת החשמל, ושם יש תוספות

גדולות מאד.

מה שנעשה בחברת החשמל זו בושה

וכלימה.

אני אומר שיש פערים בין רמת השכר

הנמוך לבין השכר הגבוה. אמרתי גם

מה דעתי ביחס לאינפלציה. כשמדברים על שכר תחילי עם תוספות יוקר מעוקרות,

וכשיש שחיקה - השכר התחילי יהיה פחות טוב משהוא היום.

אני רוצה לקוות שלא נחזור לתקופה

של אינפלציה גבוהה. אם נתחיל לעבור

לאינפלציה יותר גבוהה - אנחנו בסכנות. אני מקווה מאד שהיציבות תימשך

והאינפלציה תהיה ברמה נמוכה, אולי אפילו יותר נמוכה משהיתה בשנה האחרונה.

האינפלציה צריכה להיות נמוכה, אם אנחנו רוצים שתהיה איזו שהיא יציבות.

מכל מקום, בקונטקסט של שכר מינימום

אנחנו מדברים על חוק שיתן הגנה מינימלית לעובדים ברמות השכר הנמוכות

ולכן אנחנו מדברים על שיטת עדכון, שאפשר לבחון אותה ושמטרתה המוצהרת

היא חברתית, שבין תקופה לתקופה בוחנים מה קרה לכוח הקניה של השכר הזה.

אנחנו מדברים על עדכון לפי תוספות

יוקר, ועל בדיקות בין הסכם להסכם.

אנחנו מדברים על מנות קטנות כדי שלא תהיה השפעה חדה על השכר הממוצע.

אני מבקש לקבל נייר המתבסס על

אינפלציה של 20% ועל שכר מינימום

לפי 50% מהשכר הממוצע. אני רוצה לדעת כמה תהיה השחיקה כשתוספת היוקר

היא בשיעור של 70%.אותם פרטים אני מבקש לקבל גם לגבי אינפלציה של 30%,

ואני מקווה שהיא לא תהיה יותר.

נניח שתהיה התייקרות בשיעור של

30%, תוספת היוקר הממוצעת מפצה

בכ-22% והקכמי השפר יתנו בממוצע 7%-8%. זאת אומרת, לענין שכר מינימום,

שבתום שנה יש בסביבות 27%-28%. אני מציע לבחינה, שב-1 באפריל נשלים

את השכר במלוא עליית המדד ובתום תקופת ההסכם, זאת אומרת שנה אחר-כך,

בתום שנה מיום העדכון, כשאנחנו עומדים בפני חתימת הסכם חדש, אז תהיה

השלמה לאחוז שנקבע.

נניח שהשחיקה היתה 100 שקלים, אם

לא יהיה תשלום רטרואקטיבי, זאת

אומרת שלאורך שנים יש מחיקה.

זה נמחק לשנתיים.

בהצעה שלי הושמטה הגדרה של שכר

מינימום, כנראה מתור טעות בהדפסה.

זה תוקן. 50%.

היו"ר א' נמיר זה הושמט גם בהצעת החוק שלי. בדקתי

והתברר שזו היתה השמטת דפוס. אבל

כל הצעות החוק שהיתה בהן השמטה, תוקנו.

האם נוכל לקבל העתק של ההסכם האחרון

בחברת החשמל?

ההסכם בחברת החשמל נחתם באיחור של

שמונה חודשים. אינני מכיר ציבור

אחר במדינה שהמתין ליישום הסכם השכר של 1984/86. מה שנחתם זה יישום

הסכם 1984/86. מה קרה בחברת החשמל? הפעילו שם את ההסדרים שנקבעו בשרות

הציבור, אבל זה נעשה באיחור של שמונה חודשים. חלק מהעובדים קיבלו תוספות

שכר גדולות ואחדים קיבלו תוספות יותד קטנות. אני דוצה לציין את העובדה

שכ-3,000 עובדים משתכרים 420 שקל.

אנחנו לא ההסתדרות ואנחנו לא נכנסים

למשא-ומתן על השכר בחברת החשמל.

העובדים בדרגות הנמוכות קיבלו 200

שקל על חשבון ההסכם. יתר העובדים

בחברה לא קיבלו את זה.

אני חושב שהדימוי שנוצר הוא מפני

שאנשים לא מכירים את העובדות ואת המצב.

שאלת השאלות בחוק שכר מינימום היא

למה מצמידים ואיך מצמידים.

אנחנו מסיימים עכשיו את הישיבה.

הישיבה הבאה בנושא שכר מינימום, ביום גי הבא בשעה 11.00.

תודה רבה. הישיבה נעולה.

הישיבה ננעלה בשעה 12.50