ישיבת ועדה של הכנסת ה-11 מתאריך 18/11/1986

חוק שכר מינימום - הצעות חוק של: 1. ח"כ צי. ביטון; 2. ח"כ א. נמיר;3. ח"כ ר. כהן; 4. ח"כ י. ז'. אמיר; 5. ת"כ ת. גרוסמן; 6. הצעת הממשלה

פרוטוקול

 
הכנסת האחת-עשרה

מושב שלישי



פרוטוקול מס' 254 נוסח לא מחוקן

מישיבת ועדת העבודה והרווחה

יום ג'. ט"ז בחשון התשמ"ז - 18.11.86, שעה 11.00
נכתו
חברי הוועדה: א. נמיר - היו"ר

י.ז'. אמיר

צ'. ביטון

ב. בן-אליעזר

ש. בן-שלמה

ח. גרוסמן

ר. כהן

א. שוסטק

י. שמאי

מוזמנים; נ. אורי - משרד העבודה והרווחה

ר. קרשאי - הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה

דייר ג. יניב - המוסד לביטוח לאומי

ל. אחדות - המוסד לביטוח לאומי

ע. כץ - המשנה למנכ"ל שירות התעסוקה

א. מראני - משרד האוגר

ש. שדה-אור - משרד האוצר

פ. סופר - המשרד לתכנון כלכלי

א. ז'ילוני - ההסתדרות

נ. שמאי - ההסתדרות

י. ארן - ההסתדרות

פרופ' ר. בן-ישראל - יועצת הוועדה לחקיקת עבודה

ח. גוטמן - התאחדות התעשיינים

ח, ישראל - התאחדות התעשיינים

י. גטניו - התאחדות התעשיינים
יועץ משפטי לוועדה
מ. בוטון

מזכירת הוועדה; א. אדלר
קצרנית
צ. ספרן
סדר היום
הצעות חוק שכר מינימום של: 1. ח"כ צ'. ביטון;

2. ח"כ א. נמיר; 3. ח"כ ד. כהן; 4. ח"כ י.ז'. אמירן

5. ח"כ ח. גרוסמן; 6. הממשלה.
היו"ר א. נמיר
ברשותכם אני פותחת את הישיבה.

חוק שכר מינימום - הצעות חוק של: 1. ח"כ צי. ביטון; 2. ח"כ א. נמיר;

3. ח"כ ר. כהן; 4. ח"כ י.ז'. אמיר; 5. ת"כ ת. גרוסמן; 6. הצעת הממשלה

אני רוצה להזכיר לחברי הוועדה שמעכשיו נקיים דיון בחוק בכל יום שלישי בשעה

11.00, וזאת עד שנגמור. אני מניתח שכשנגיע לשלב ההצבעות, שיהיה השלב היותר

מאוחר, תהיה לנו יותר מישיבה אחת בשבוע, כי המגמה שלי היא לסיים את הדיון בחוק

עד גמר המושב הזה.

מאחר ובישיבה הקודמת על חוק זה הגיע חבר-הכנסת אמיר כשהיינו כבר בעיצומו של

הדיון אאפשר לו לומר עכשיו, כאחד ממציעי החוק, את דברי הפתיחה.
י.ז'. אמיר
אני מודה לך מאד.

אני שמח לשמוע מפי יושבת-ראש הוועדה שהיא קבעה לעצמה מועד לגמר הדיונים

בהצעת חוק שכר מינימום, והמועד הוא סיום המושב. אנחנו מקווים שהחוק יעבור במושב

זה גם את הקריאה השלישית, לא רק הראשונה, ואכן יהפוך להיות חוק ככל החוקים

במדינת ישראל.

אותי מעסיק חוק שכר מינימום מן הכנסת השמינית. הוא הועלה על ידי בכנסת

השמינית ונדחה על ידי שר האוצר דאז ולא הובא אפילו לדיון. יתר על כן: בכנסת

השמינית הובאה הצעת חוק דומה, שהוגשה על ידי חברי הכנסת דאז דוד לוי ויורם

ארידור, ואני לא מתבייש לומר שהצבעתי בעדה.

אני חושב שהחוק הבסיסי הזה חייב להיות בספר החוקים של מדינת ישראל מפני שכל

ההסכמים הוולונטריים שיש בין ההסתדרות לבין ארגוני המעסיקים למיניהם סובים רק

במקומות מאורגנים, שבלאו הכי אין להם צורך להזדקק לחוק מפני שמרביתם, לפחות,

דואגים שהעובדים יקבלו לא רק מה שסוכם עם ההסתדרות אלא גם מעבר לזה. השאלה

מתמקדת ברבבות עובדים לא מאורגנים שעובדים באמצעות קבלנים, ראיסים למיניהם.

הכרתי כאלה שהעסיקו בזמנו מאות עובדים במפעלי ים המלח וניצלו אותם עד תום. היום

לא מנצלים אותם עד תום כי ועד העובדים במקום דואג שהם יקבלו את התנאים שלהם, אבל

אז היה מצב של שיעבוד.

הצעת החוק הזאת חיונית לא רק לאותם עובדים שעובדים באופן בלתי מאורגן -

לצערי עדיין יש רבבות כאלה כיום - אלא היא חיונית במיוחד לאותם אנשים שמקבלים

שכר שהוא מתחת למה שנקבע בסכם הקיבוצי שבין המעסיקים להסתדרות ואיש לא יודע על

קיומם. אני מדבר במיוחד על קבלנים משניים שמעסיקים עובדים שעובדים בשירותים,

בנקיון ובכל מיני מקומות כאלה, ולכן אני לא מוכן לקבל בשום פנים ואופן את דעת

כלכלני האוצר, שהצעת החוק הזאת עלולה להביא לקפיצה בסולם הדירוג במדינה. אין

שום סיבה שקבלת החוק הזה תביא לקפיצה כזו, וכתוצאה מכך - לסחרור אינפלציוני. אני

חושב שבנושא הזה אחדות דעים בין חברי הוועדה יכולה לשכנע את הממשלה בצורך

שבחקיקח חוק זה ובחיוניותו.



קראתי את הצעת הממשלה והיא לא מקובלת עלי. הצעת הממשלה היא בריחה מהסדר

קבוע ומסודר ויש בו אלמנטים שעלולים להפר הסדר כזה. אני חושב שאנחנו צריכים

לקבוע - כעת זה בידינו - ששכר המינימום ייקבע בשיעור מסויים מהשכר הממוצע במשק,

כשההצעה שלי מדברת על 45%. בכנסת השמינית הצעתי 60% מהשכר הממוצע, אבל אני יודע

שהצעה כזאת לא תחיה ריאלית, לכן אני מעדיף להתחיל בשיעור נמוך יותר ולתת אפשרות

בידי המחוקקים בעתיד לשפר אחוז זה. אני גם תומך בהצמדת שיעור שכר המינימום לשכר

הממוצע במשק, כפי שהוא מתפרסם מדי פעם על ידי המוסד לביסוח לאומי, מפני שאין

לדעתי אפשרות לקבוע מדד אחר.

אני גורס שהחוק חזה חייב לעבור עוד במושב הזה, ומאחר שבקרב חברי הכנסת יש

רוב מוחלס שיתמוך בו, אני מקווה שהממשלה לא תלך נגד הדעה הכללית בכנסת, שמחייבת

חקיקה כזאת.

אני בהחלט שמח שיושבת-ראש הוועדה קבעה שמדי שבוע, ביום שלישי בשעה 11.00,

הנושא חזה יובא לדיון, והייתי מבקש שכבר נקבע מתי להביא אותו לקריאה ראשונה, כי

אל נשכח שחצעות חברי הכנסת, שלא כמו הצעת הממשלה, צריכות עוד לעבור את המשוכה של

הקריאה הראשונה כדי להתקדם לקריאה השניה והשלישית. לא הייתי רוצה שנביא את החוק

הזה לכנסת הבאה ונזדקק להחלת חוק הרציפות. אני מנוסה בענין חוק חנגב, ששנה וחצי

עברו עד שקיבלנו אישור מוועדת הכספים להחיל עליו את חוק הרציפות. לכן המגמה שלך,

גברתי היושבת-ראש, ברוכה וחיובית ואני מצטרף אלייך.

היו"ר א. נמיר;

אשב עם היועץ המשפטי של הוועדה, משה בוטון, ועם פרופ' רות בן-ישראל בשאלה

כיצד לקדם את הדיון לקראת הקריאה הראשונה, ובהחלט ניקח בחשבון את ההערה שלך.

בישיבה הקודמת, לאחר שקיבלנו את הרעיון של מנכ"ל הביטוח הלאומי, החלטנו

לקבל אינפורמציה לגבי קביעת סל הקיום המינימלי למשפחה. לפי הנתונים של הלשכה

המרכזית לסטטיסטיקה, נתוני אוקטובר, משפחה בת ארבע נפשות זקוקה ל-1,177שקל

לחודש. אני לא יודעת מה הוכנס לסכום הזה, אבל לדעתי הנתון הזה איננו ריאלי. אני

לא אומרת שלא הייתי רוצה לחיות במדינה שבה זח יהיה המינימום למשפחה בת ארבע

נפשות, אבל בין הרצון למינימום של 1,177 שקל למשפחח בת ארבע נפשות לבין הסכום

שהכרחי שיהיה למשפחה כדי שתוכל להתקיים המרחק גדול.

יש ויכוח גדול למה להצמיד את שכר המינימום - אם לשכר הממוצע במשק, אם לשכר

כזה או אחר או אט לחישוב כזה או אחר של הביטוח הלאומי, ויש דעח שחיח טוב להצמיד

את שכר המינימום למדד אחר שהוא הרבה יותר ריאלי. הזמנו לישיבה היום את איש

הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה כדי לשמוע את הניתוחים של הלשכה, את ההיבטים שלה, וכדי

לשמוע ממנו מה לדעתם ההכרח, מהו באמת המינימום שגם הם מציעים.

ר. קרשאי;

אשתדל להבהיר מספר מושגים, מספר עובדות ואת הקשר בין העובדות ואעסוק פחות

בהשקפות.

קודם כל לגבי הסל; הלשכה עושה מדי כמה שנים סקר על הוצאות המשפחה - סך כל

הוצאות המשפחה, תצרוכת המשפחה - שכולל הוצאות על מזון, הוצאות על הלבשה, הוצאות

על אחזקת דירה, הוצאות על תחבורה. רושמים את כל ההוצאות וסך כל ההוצאות הן בעצם

הסל הכולל של המשפחות. יתר על כן, פרט להוצאות הכספיות של המשפחה עושים גם

אומדן, זקיפה, מה ערך התצרוכת של משפחה שגרה בדירתה. גם זו הוצאה, כי במקום שכר

דירה יש למשפחה כזאת הוצאות על הפחת שיש בדירה, על הריבית של הכסף שהשקיעה

בדירה, וגם הוצאות אלה נכללות בהוצאות המשפחה.



אנחנו נמצאים עכשיו באמצע סקר הוצאות משפחה חדש, לכן אין לנו כרגע נתונים

מחו סל חוצאות חמשפחח חיום. הסקר האחרון נערך ב-979ו-980ו, ומח שאנשים רגילים

לעשות זח תרגיל - אני מתאר לעצמי שזח אותו תרגיל, וחוא לגיטימי, שעשו חאנשים

שחגיעו לאותו מספר שחיושבת-ראש ציססח - ששואלים: מח חיו חחוצאות של חמשפחח חיום,

במחירי אוקסובר 1986, לו חיתח צורכת את מח שצרכח באותח שנח שבח נערך חסקר, בשנת

1980-1979? כמח חיח עולח לח לקנות אותו חסל כיום? חתשובח חיא: באוקסובר 1986

חיתה עולח קניית חסל חממוצע של כלל המשפחות במשק 1,300 שקל, אפילו ייתר. אם

אוריד מסכום זח את אומדן חזקיפח על דיור - כי זו כביכול לא חוצאח כספית - יעלח

חסל כ-1,050 שקל, כי כ 20%-זו חחוצאה הזקופה שהיא לא הוצאה כספית.

קודם כל צריך להבין שמדובר בהוצאה בפועל של המשפחות. אין לנו קריטריונים

לכמה זקוקה משפתה. לא מדובר פה במשפחה שנמצאת על קו רעב והיא צריכה רק מזון

בסיסי, רק לבוש, והיא לא צריכה ללכת לתיאטרון, ללכת למועדון לילה או לנסוע

לחוץ-לארץ. חסקר חוא צילום ההוצאות שחוצאו למעשח, ולא חערכח לכמח זקוקה המשפחה.

זו התמונה העובדתית, האמפירית, כמה הוציאו המשפחות.

דרך אגב, אנחנו יכולים למיין את המשפחות גם לפי עשירונים של הכנסה. אם אני

ממיין את המשפחות לפי עשירונים של הכנסות ומסתכל על העשירון התחתון, כלומר על

10% מן המשפחות ששם חחכנסה לנפש הכי נמוכה, ההוצאה הדרושה היום לקנות אותו סל

שהם קנו אז היא כ-600 שקל לחודש.

ר. כהן;

האם אתה מדבר על משפחות ריאליות או על משפוזח ממוצעת?

ר. קרשאי;

מדובר על משפחות ריאליות, כי כל הסקר הזה הוא ריאלי.

כשאני מדבר על הוצאה של 1,300 שקל של כלל האוכלוסיה - ומדובר באוכלוסיה

עירונית בלבד - זה כולל כמובן משפוזות מסוגים שונים: משפחות עשירות ומשפחות

עניות, משפוזות קטנות ומשפחות גדולות, משפחות מכל חעדות וכוי.

אנחנו מוצאים שבממוצע של כלל חמשפחות בנות ארבע נפשות יש בכל משפתח 1.5

מפרנסים,
י. שמאי
מח קורח בעשירון התחתון?
ר. קרשאי
בעשירון התחתון הגודל הממוצע הוא משפחה של שש נפשות, מספר המפרנסים קצת

יותר גדול, אבל חשכר כמובן יותר נמוך.

דבר ראשון שאנחנו צריכים לזכור הוא, שבמשפחה יש יותר ממפרנס אחד, ובממוצע

יש במשפחח 1.5 מפרנסים. דבר שני שצריך לזכור: במשפחח יש בדרך כלל גם חכנסות

אתרות לא רק שכר עבודח. כלומר, אם חשכר חממוצע האחרון היה 1,039 שקל - באוקטובר

אין עוד נתונים על השכר - ויש במשפחח 1.5 מפרנסים, מדובר כבר על שכר של 1,500

שקל. בנוסף לכך יש גם חכנסות ממקורות אחרים, שמחוות 10%, והכוונה לקיצבאות

לסוגיהן - קיצבאות ילדים, קיצבאות זיקנה - להכנסות מרכוש, להכנסות מהשכרת דירה

וכוי. גם לאחר שמורידים מחסכום שחגענו אליו, לאחר חחישוב של 1.5 מפרנסים פלוס

10% הכנסות אחרות, 20% מס הכנסה, חנתונים מתיישבים עם חשכר חממוצע.



אגב, במשפחות בעשירון התחתון הקיצבאות בלבד מהוות כ 33%-מן ההכנסה.

בכלל האוכלוסיה - פחות מ-10%.

לדעתי מה שרלבנטי הוא לא חסל הערכי, שיישבו ויקבעו למה זקוקה משפחה, אלא

הסל האמפירי, מה שהמשפחות הוציאו, וכפי שהסברתי: למרות שהסכום נראה גבוה מאד הוא

מתיישב עם השכר הממוצע במשק, כי צריך לזכור שמדובר בהוצאות מן המקורות

משפחתיים, שזה היום 1.5 מפרנסים וגם מקורות אחרים. על הוועדה להחליס אם היא

רוצה להסתכל על דברים אמפיריים או על דברים ערכיים. מישהו יכול להסתכל על הדברים
הערכיים ולומר
בואו נרכיב סל שהמשפחה באמת זקוקח לו. את זה הלשכה לא עושה ואף

פעם לא עשתה. אם מדובר בדברים אמפיריים, לא בדברים ערכיים, אני חושב שעדיף

בדיון על שכר מינימום לדבר על שכר ולא על הוצאות המשפחה, כי השכר הוא נתון

לשכיר.

אני לא יודע עז; כמה קייס נסיון לכמת את המימד של מספר אנשים חיים היום מתחת

לגבולות של שכר מסויים. לקראת הדיון עשינו בלשכה עיבוד כלשהו שמדרג את השכירים

בארץ לפי כל מיני קבוצות ושואל כמה אוזוז מן השכירים בכל קבוצה מקבל 350 שקל או

פחות, או 400 שקל או פחות, או 450 שקל או פחות. גם כאן, לצערי, אין לנו היום

נתונים עדכניים, אבל יש לנו נתונים ממיפקד שנערך באפריל 1983. תרגמתי מה שהיה

אז במחירים של היום וקיבלנו את האחוזים. אם אני מסתכל על אלה שמקבלים 400 שקל או

פחות אני מוצא שחם מהווים כ-10% מן השכירים. במונחים אבסולוסיים נערך כל חעיבוד

הזה רק לגבי שכירים שעובדים מישרה שלמה, כלומר 35 שעות ויותר, ומספרם של אלה

שמקבלים 400 שקל או פחות הוא 75,000.
היו"ר א. נמיר
למה? יש במדינת ישראל מליון ורבע.
ר. קרשאי
אם נניח שאותה פרופורציה קיימת גם בחלקיים, אנחנו מתקרבים

ל-110,000-100,000.
ר. כהן
אם 75,000 שמקבלים 400 שקל ופחות מהווים 10% מכלל העובדים שעובדים מישרה

שלמה יוצא ש-500,000 עובדים מישרה חלקית, כי מדובר על סך הכל של מליון ורבע.
ר. קרשאי
אנחנו מדברים רק על שכירים.
היו"ר א. נמיר
לפי האומדן שקיבלנו מחמוסד לביסוח לאומי יש כיום בארץ כ-100,000 עובדים

שעובדים במישרה מלאה ומקבלים שכר מינימום. ואילו פה אנחנו שומעים על 75,000. עוד

25,000 איש אינם דבר של מח בכך.
ר. כחן
אני יודע שבמדינת ישראל יש קרוב למליון ו-100,000 עובדים שכירים. איך זה

מתחלק? אם 750,000 עובדים במישרה מלאה, יוצא שקרוב ל-350,000 עובדים במישרח

חלקית. לפרופורציה פה יש חשיבות עצומה. אולי תוכל לומר את הנתונים לגבי הנושא

הזה?
ר. קרשאי
לא סתם אדבר רק על אחוזים ולא על מספרים מוחלטים, כי יש בעייתיות שעליה אני

רק יכול לרמוז. לדוגמה, האם לכלול את צבא הקבע או לא?

ר. כהן!

כן.
ר. קרשאי
אני יודע שכן, אבל בוודאי שלא אגיד לך כמה יש בצבא הקבע, כי קיים גם ענין
הצנזורה. דוגמה אחרת
האם לכלול חברי קואופרטיבים או לא? לכן אני רוצה לדבר היום

רק על אחוזים. מה שחשוב לדעת הוא שמתוך אלה שעובדים מישרה שלמה 09/ מקבלים 400

שקל ופתות. לגבי עובדים חלקיים לא עשיתי את החישוב, כי אין לי נתונים במיפקד על

שעות העבודה. הלוואי והבעיה היחידה תהיה אם מדובר ב-100,000 או 110,000. על כל

פנים אלה הגבולות, אם מוטיפים גם את החלקיים, ואני לא תושב שקיים איזה שהוא

ויכוח מספרי בתחום זה עם הביטוח הלאומי, כי אנחנו מתבטסים על אותם הנתונים.

אותם 110,000-100,000 עובדים מתרכזים כמובן בשכבות מטויימות.

כאמור, 10% מבין השכירים העובדים מישרה שלמה מקבלים 400 שקל ופחות. מבין

הלא יהודים מקבלים 400 שקל ופחות 25%. מבין גילאי 15 עד 17 65% מקבלים פחות

מ-400 שקל. נכון שמטפרם של אלה קטן, אבל כ-65% מהם מקבלים פחות מ-400 שקל.
צ'. ביטון
כמה נערים בגילאי 17-15 במדינת ישראל עובדים מישרה מלאה?
ר. קרשאי
7,000 עד 8,000 בסך הכל.

מגילאי 18 עד 24, וזה המוקד, מקבלים 22% פחות מ-400 שקל; מגילאי 65 פלוט

מקבלים כ 16%-פחות מ-400 שקל; מהעובדים בענף החקלאות כ 16%-מקבלים פחות מ-400

שקל; ומהעובדים בענף שירותים אישיים כ-20% מקבלים פחות מ-400 שקל. שם מוקדי

הבעיות.

אני רוצה להגיד דבר שהוא אולי מוזר: אפילו עם ההטכמים בין ההטתדרות לכל

מיני נציגים של המעבידים ואפילו בתעריף הרשמי יש שכר פחות משכר המינימום, וזה לא

מתייחס רק לראיסים.
היו"ר א. נמיר
אחרי שחתמו על 400 שקל?
ר. קרשאי
גם אחרי שחתמו. למשל, אם מישהו יסתכל על תעריף שתי הדרגות הנמוכות ביותר

הוא יראה שהתעריף פחות מ-400 שקל.

אלה העובדות, לכן אם רוצים לדבר על דברים לא ערכיים, הטידרה היחידה שיש לנו

היא השכר הממוצע למישרת שכיר, ואז כמובן יש שאלות שישאלו בהמשך: מה הטידרה הזאת?

מה טיבה7 מה המגבלות שלה? האם ניתן על פיה לעדכן או לא לעדכן? אבל אלה שאלות

משנה.
א. שוסטק
לפי הלוח אני מבין שכל הבעיה - אם מדובר על 450 שקל - היא של 14% מהשכירים,

ואם מדובר על 400 שקל זו בעיה של 10% בלבד מן השכירים. האם זה נכון?

ר. קרשאי!

נכון.

ר. כהן;

במסמך שקיבלנו, המדבר על שכר מינימום והבטחת הכנסת, נאמר בסעיף 4 שמשפחה בת

ארבע נפשות זקוקה ל-1,177 שקל לחודש. על איזה נתונים או מרכיבים המונח "זקוק"

מסתמך. יש פה ענין של חימום? דיור? בריאות?

היו"ר א. נמיר;

אני מבקשת שבמהלך הישיבה נקבל את פירוט הסל, ממה הוא מורכב.

א. שוסטק;

מר קרשאי אומר שלא צריך לקחת בחשבון את הסל לענין שכר המינימום.

ר. כהן;

אם מדובר על הסל שמדבר עליו נציג הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה לא מדובר למעשה

על הסל שלו זקוקה המשפחה אלא על הסל שהמשפחה צרכה בפועל, כשהוא מתורגם למחירים

של ימים אלה. אפשר לקבל גם את הסל הזה, אבל זו בעיה נפרדת.

באותו מסמך שמדבר על שכר מינימום והבטחת הכנסה כתוב בסעיף 7; "לפי אומדן יש

כיום כ-100,000 עובדים שעובדים מישרה מלאה ומקבלים שכר מינימום". עולה פה סוגיה

שחייבת הבהרה; ההערכה לגבי 10.8%, שקיבלנו בישיבה הקודמת ו-10% שקיבלנו היום היו

לגבי מישרה מלאה מבין העובדים. אין במדינת ישראל מליון שכירים שעובדים מישרה

מלאה, כך שיש כאן איזו שהיא סתירה בין הנתונים שמחייבת הסבר.

סעיף 8 באותו נייר גם הוא מעמיד איזו שהיא תהיה; כתוב בסעיף שכיום מקבלים

כ-6,000 עובדים במישרה מלאה השלמת הכנסה. אני רוצה להזכיר לכם שלפני שבועיים,

בדיון עם המוסד לביטוח לאומי נאמר לנו, על סמך מחקר, שהיה גידול של מבקשי השלמת

הכנסה, משנה שעברה לשנה זו, מ-7,000ו ל-32,000, כאשר שני שלישים מן המתוספים הם

שכירים. שני שלישים מן המתופפים, מתוך אותם 15,000 שנוספו, הם לבד מהווים

10,000. אם להניח שגם באותם 17,000 המקוריים היו חלק שכירים, פירושו של דבר שיש,

בוודאות, יותר מ-10,000 שכירים שמבקשים השלמת הכנסה. מה ההסבר לפער הזה בנתונים?

לאיש הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה; עשיתם פה אימוץ מחקר של 1983 ותירגמתם אותו

למונחים הכספיים של היום. השאלה היא; האם הוספתם כאן אח השינויים הדמוגרפיים

שהיו בינתיים? אין כל ספק שהתכנית הכלכלית בשנתיים האחרונות הגדילה את האוכלוסיה

שנמצאת מתחת לאותם מונחים שהגדרתם - 300% שקל, 400 שקל ו-450 שקל. אם נקבל את

הנתון הזה כנתון נכון לגבי 1983, שאומץ לגבי אוקטובר 1986, אני חושב שלא רק 14%

מכלל חשכירים מקבלים פחות מ-450 שקל אלא בוודאות יותר, והשאלה שצריכה להישאל

היא: בכמה יותר? אם אתה מאשר את זה, אני מקבל זאת כתשובה.



אי אפשר שלא לדבר על הזעזוע שבראיית המספר הנורא על גילאי 17-15, ש-71% מהם

מקבלים פחות מ-450 שקל.
היו"ר א. נמיר
יכול להיות שהם לומדים בו-זמנית.

ר. כהן;

לא, מדובר על כאלה שעובדים מישרה מלאה ומכאן שהם רק עובדים. לדעוזי זה ניצול

נורא של אנשים צעירים.

הדבר האחרון שאני מבקש לשאול הוא לגבי מקורות ההכנסה, ואקח רק את שנת 1984

כדי להתמקד על שנה אחת; סך כל ההכנסה מעבודה שכירה היא 90.8%. הכנסה מעבודה

שכירה של מפרנסים אחרים - 4%; הכנסה מקיצבאות ותמיכות ממוסדות - 5.6%. איפה

ההכנסה מהון? זה אחד הגורמים החשובים בצריכה.

י. שמאי;

לגבי הדברים שנאמרו על ידי איש הלשכה המרכזית לסססיססיקה בקשר לדירה

בבעלות; כאשר מדברים על משפחה של ארבע נפשות, משפחה של זוג צעיר שמשתכרת שכר

נמוך, יש לה דירה בבעלות והיא משלמת משכנתה. האם גם את זה אתה מקזז מ-450 שקל?

אמרת שבמשפחה ממוצעת של ארבע נפשות יש בממוצע 1.5 מפרנסים. לגבי העשירון

התחתון ענית שיש מספר גדול יותר של נפשות במשפחה וכתוצאה מכך גם יותר מפרנסים.

מה מספר הנפשות הממוצע במשפחה בעשירון זה ומה המספר הממוצע של המפרנסים במשפחה?

היו"ר א. נמיר;

אמרת שכ-750,000 שכירים במדינת ישראל עובדים במישרה מלאה, וכ-350,000 -

במישרה חלקית. לפי הנתונים שיש לי ממשרד העבודה והרווחה, מאחד המוסדות

הממשלתיים הרשמיים, יש במדינת ישראל בגבולות הקו הירוק מליון ורבע עובדים.
א. שוסטק
הכוונה למועסקים.

ר. קרשאי;

זה כולל עצמאים.

היו"ר א. נמיר;

תמיד דיברתי על מליון ורבע שכירים, לא מועסקים, ואף פעם לא תיקנו אותי, גם

לא מעל במת הכנסת. אולי תבהיר לנו את המושגים.

אני שואלת כך; מבין העובדים השכירים - כמה עובדים שכירים במישרה מלאה יש

במשק וכמה במישרה לא מלאה? מבין אלה שהם שכירים במישרה מלאה, כמה חיים על פחות

מ-1,300 שקל, כשהכוונה למשפחה בת ארבע נפשות? אם דיברת על 10% מבין השכירים

שמקבלים בגבול שכר המינימום או מתחת לו, הרי שקיים פער בין הסכום שהם מקבלים,

400 שקל לחודש, לבין סל של 1,300 שקל. גם אם אתה אומר שבמשפחה של ארבע נפשות יש

בממוצע 1.5 מפרנסים, וזה אומר הכנסה מעבודה שכירה בסכום של 600 שקל, עדיין קיים

פער גדול בין 600 שקל לבין 1,300 שקל.



אתה אומר שיש גס הכנסות אחרות - מנית ביניהן את הקיצבאות -וננית שיש לכמה

אנשים הכנסות מאד גדולות. בכל זאת, תסביר לי אתה, כאדם לא כאיש הלשכה המרכזית
לסטסיקה
כשהלשכה המרכזית קובעת שהסל למשפהה בת ארבע נפשות הוא 1,300 שקל לחודש

- וזה צילום המצב - מאין לוקחת משפוזה שמקבלת רק את שכר המינימום את היתרה כדי

להגיע לסכום הזה?
ח. גרוסמן
תמיד עושים חשבון שסל הצריכה למשפחה ססנדרסית בת ארבע נפשסות הוא כך וכך,

השכר הממוצע הוא כך וכך ואין כל קשר ביניהם. כשבאים ומציעים ששכר המינימום יהיה

50% מהשכר הממוצע, יש מי שצועק: שומו שמיים. יש כאלה שהושבים שגם אם נגיע ל-40%

זה יהיה הישג עצום. אבל 40% מן השכר הממוצע הם סכום נמוך יותר מסל הצריכה. 1,300

שקל הם סכום גבוה יותר מהשכר הממוצע, גם אם השכר הממוצע, דה-פקטו, הוא

1,200-1,100 שקל.
א. מראני
השכר הממוצע הוא היום 1,165 שקל.
ח. גרוסמן
אני חושבת שהמפתח הוא במקום שאנחנו לא אוהבים לדבריו עליו: המפתח הוא בהון

שקיים במדינת ישראל ומתגלגל באופן חופשי. לפי הנתונים שיש לי, הצבר ההון לעומת

הצמיחה בתל"ג הוא פי שלושה, פי ארבעה, והפערים בחברה הישראלית הולכים ומתרחבים.

בלוח 1 שהגיש לנו הביטוה הלאומי יש נתון מאד מענין - הכנסות שלא מעבודה.

תחת כותרת זו מכניסים חכנסות מרכוש, מריבית ומדיווידנדות, מפנסיות, מתמיכות

ומקיצבאות מהארץ ומחוץ-לארץ. כלומר, מדובר על קיצבאות ז יקנה, על קיצבאות הביטוח

הלאומי וגם, כמובן, על ריבית ודיווידנדות. מזה אפשר לדעת מה המצב בחברה

הישראלית?
ועוד נתון
ב-1967 הגיעו ההכנסות שלא מעבודה ל-3.9%, וב-1984 - ל-8.4%,

כשאני משערת שהאחוז גדל לא בגלל זה שהקיצבאות תפחו והן תופסות נפח הרבה יותר

גדול. מאחר שחלוקה פנימית לא קיימת, אי אפשר לדעת מה כן תפח, ולדעתי זו מריחח

אחת גדולה.
א. שוסטק
מלכתחילה היתה לי התנגדות לדבר על סל המזון, כי כאשר מדברים על השכר צריך

להיות מדד של שכר ולא דברים אחרים. אינני רוצה לבזבז עכשיו שום מלה על

הססטיסטיקה שלכם על הסל. אולי בתקופה אחרת, כשנדבר על העוני, זה יהיה אקטואלי.

בענין שכר המינימום הדהמת אותי היום, כי עשיתי חשבון פשוט: אילו היה בארץ

חוק שכר מינימום שמדבר על 45% מהשכר הממוצע במשק, הרי לפי מה שמסרת לנו, אותם

10% שמקבלים את שכר המינימום ולמטה ממנו היו צריכים לקבל 468 שקל לחודש, במקום

400 שקל שהם מקבלים היום. אם החוק היה מדבר על 40% מהשכר הממוצע, אותם 10% היו

צריכים לקבל 461 שקל לחודש. זאת אומרת, גם אילו היינו מגיעים לגן העדן של חוק

שכר מינימום במדינת ישראל כל הענין היה מתבטא בעוד 16 שקלים או בעוד 50 שקלים

ל10%-מהשכירים שעובדים מישרה מלאה. זה באמת כל הענין? האם באמת הצעקה שאנחנו

צועקים איננה מוצדקת? האם אנחנו פורצים לדלת פתוחה וכל הענין לא שווה את כל הרעש

הזה, כאשר גם היום 90% מן האנשים מקבלים הרבה יותר משכר המינימום במשק?
פרופ' ר. בן-ישראל
45% מהסכר הממוצע במשק, שהוא היום 1,165 שקל, הם 524 שקל.

א. שוסטק;
דבר שני
לפי מה שמסרת לנו, 110,000 איש בארץ מרוויחים פחות מ-400 שקל.

לפי המספרים האחרים שקיבלנו, מקבלי השלמת הכנסה יש רק 6,000. איפה הביטוח הלאומי

גוזל מ-90,000 שכירים את השלמת ההכנסה שלהם? הרי הם זכאים להשלמת הכנסה.

ר. כהן;

הזכאות להשלמת הכנסה לא נובעת רק מהשכר נטו שהשכיר מקבל, היא נובעת מהרבה

מאד מרכיבים, שהשכר הוא רק אחד מהם.
ר. קרשאי
לשאלות של תבר-הכנסת רן כהן.

היתה שאלה לגבי הפירוש של הלוח שקיבלתם: מקורות הכנסה. מקורות ההכנסה של

המשפחה, בשנת 1984, הם קודם כל 90.8% מעבודה שכירה, כאשר 70.8% הם מאותה עבודה

שכירה של ראש משק הבית ועוד 20% ממפרנסים נוספים שיש במשק הבית. נגיד לרגע

שהכנסתה של משפחה היא 1,000 שקל. מתוך 1,000 שקל אלה כ-900 שקל הם מעבודה שכירה,

כש-700 שקל מביא המפרנס העיקרי, 200 שקל מביאים המפרנסים האחרים. הכנסות שלא

מעבודה היוו 8.4% בשנת 1984, ועיקרן קיצבאות הביטוח הלאומי, כשיש עוד חלק כלשהו

של הכנסות מרכוש וריבית.
ר. כהן
רק 2.8% מכלל ההכנסות הם מרכוש, מהון? זה, לדעתי, מספר מגוחך.
ר. קרשאי
א, מדובר כאן בהכנסות של משפחות שראשיהן שכירים. לא מדובר על ההכנסות של

כלל המשפחות בארץ. ב. כמו כל סידרה סטטיסטית גם בסקר הכנסות יש ודאי בעיות של

דיווח חסר, ביחוד במרכיבי הון. הדבר נכון גם במשפחות שראשיהן שכירים, למרות

שבמשפחות כאלה יש פחות הון מאשר במשפחות שראשיהן עצמאיים.

לשאלה השניה של חבר-הכנסת רן כהן: אתה צודק במה שאמרת. מה שמופיע בלוח

השני הוא המצב כפי שהיה באפריל 1983, במונחי המחירים של היום. אבל פרט למונחי

המחירים השתנו קרוב לוודאי עוד דברים. בכל אופן עברו שלוש וחצי שנים ויכול

להיות שלמעגל זה של אלה שמקבלים מתחת לשכר המינימום הצטרפו עוד אנשים. אין לנו

נתונים, זה המצב לאפריל 1983 ויכול להיות שהמספר יותר גבוה - קרוב לוודאי - כי

מצאנו בסדרות אחרות שהפער בחברה הישראלית התרחב.
לשאלות היושבת-ראש
אין לנו סטטיסטיקה סופית להגיד בדיוק מה מספר השכירים.

יש לנו מה שנקרא מישרות שכיר. מספר מישרות שכיר הוא בדרך כלל מוגזם כלפי מעלה

בהשוואה למספר השכירים, כי אותו שכיר עובד לפעמים בשתי מישרות.
היו"ר א. נמיר
ואתם לא יודעים בערך כמה?



ר. ק רשאי;

כן, בערך. הייתי מעריך שמישרות שכיר יש בסך הכל מליון ורבע,

אבל שכירים -10% פחות, והם בערך מליון ו-100 אלף. מחוך מספר זה

כ-25%, 30%, 35% מישרות חלקיות, תלוי איך מגדירים חלקיות,

י. שמאי;

בתוך המספר של מליון ו-100 אלף אתה כולל גם מישרות חלקיות

שהן מישרה שניה?
ר. קרשאי
לא. מספר העבודות החלקיות צריך להיות כ-300,000.

היו"ר א. נמיר;

כלומר, מדברים על 800,000 שכירים במישרה מלאה.
ר. ק רשאי
בערך.
כבר אמרתי
אם לוקחים את אלה שמקבלים 400 שקל ופחות, הם

מהווים בערך 10%. אם אני מסתכל כמה זה במונחים כלליים, זה בערך

100,000 כגבול חחתון, כי עשינו כאן את העיבוד רק לגבי אלה שעבדו

מישרה שלמה. יש לצפות שבקרב אלה שעובדים מישרה חלקית הבעיה קצת

יותר חמורה, אבל נגיד שגם שם הם מהווים רק 10%, ואז אנחנו מדברים

על כ-10%, גבול תחתון, שמקבלים פחות מ-400 שקל,

שאלה אחרת היתה; מה מבנה הסל? מה זה סל ואיך בונים אותו? את

הסקר אנחנו עושים אצל משפחות שונות. הולכים, למשל, למשפחה בת שמונה

ילדים ושואלים אותה על כל ההוצאות שלה במשך החודש. במשך חודש היא

רושמת יומן בו היא מציינת כל הוצאה שהיא מוציאה, ובסוף החודש שואלים

אותה גם על ההוצאות הגדולות שהוציאה בשנה האחרוגה - הוצאות על ריהוט,

מכונת כביסה, מקרר, וכדומה, וכן הוצאות על חינוך הילדים, על בריאות

וכו'. אנחנו יכולים לעשות חתך של המשפחות. אנחנו יכולים לראות כמה

הוציאו משפחות שראשיהן הן מאירופה וכמה הוציאו משפחות שראשיהן מאסיה

ואפריקה. אנחנו יכולים לעשות חתן לפי גיל ראש המשפחה - מ-24 עד 35,

ו-65 פלוס.

כשאנחנו מסכמים אח כלל ההוצאות של כל המשפחות אנחנו מקבלים את

הסל הכולל - דרך אגב, כשאנחנו עושים את זה אנחנו נותנים משקל יותר

גדול למשפחוח היוחר עשירות, כי בסכום השקלים שהוצא על הסל יש להן

יותר שקלים - ואנחנו רואים כמה הוציאו כל המשפחות על גבינה, על לחם,

על נסיעות לחוץ לארץ ועוד. כשמתקבל הסל אנחנו יודעים בכמה הוא מסתכם

בתקופה מסויימת, וזה אותו הסל שבמונחים של היום מסכמים אותו ב-1,300

שקל.

יש לי גם התחלקות הסל - לא הבאתי אותה היום - ומתוך הזכרון אני

יכול לומר שמזון, כולל פירות לירקות, מהווה 25%; דיור - כ-22%;

חינוך, תרבות ובידור - כ-10%; תחבורה ותקשורת - כ-10%. אני יכול

להביא את הסל עד לפירוט של גבינות ותחתונים.

באותה מידה אני יכול לעשות חשבון אחר; נעזוב את כלל המשפחות

ונעשה אותו תרגיל רק לגבי העשירון העני ביותר, אותם 10% שהכנסתם



הכי קטנה. כשאנחנו עושים זאת אנחנו רואים סל אחר לחלוטין: שם המזון

יהווה 40% ולא 25%; שם הנסיעות לחוץ-לארץ מהוות 1% ולא 15%.
היו"ר א. נמיר
כאשר מדברים בסטטיסטיקה על ממוצע, מדברים על ממוצע של כולם.

האם אין בדיקה אחרת?
ר. קרשאי
לא, הכל תמיד ממוצע, אבל השאלה היא למה מתייחסים. מדד המחירים

לצרכן, לדוגמה. מתייחס לכלל האוכלוסיה. אם אני מסתכל כמה בממוצע;

הוציאו כל המשפחות על נסיעה לחוץ-לארץ, כולל הממוצע הזה גם משפחות

שלא נסעו אף פעם וגם כאלה שנסעו שמונה פעמים.
צ'. ביטון
האם יש לכם ההתפלגות הזאת?

ר. ק רשאי;

כן.
אמרתי
כפי שניתן להתייחס לכלל המשפחות ניתן להתייחס למשפחות

חלקיות, והבאתי כדוגמה את המשפחות בעשירון התחתון, ששם מדובר על 600 שק

באותו רצף הייתי יכול להגיד כמה זה בעשירון השני, בעשירון השלישי וכן

חלאה. לצערי- אין לי כאן הנתונים, אבל אני יכול לספק אותם.

היו"ר א. נמיר;

זה מאד חשוב.

ר. קרשאי;

סביר להניח שהסכום של 1,300 שקל הוא בערך הממוצע.
י. שמאי
האם יש לך נתונים לגבי סל הצריכה של 600 שקל בערכים של היום מאז

1979? ייתכן מאד שחלק מאלה שצרכו את הסל הזה מתו מתת-תזונה ואינם

נכללים בסטטיסטיקה של היום.
ר. קרשאי
אין לי סטטיסטיקה על זה.

אני חושב ש-1,300 שקל מתקרבים לסל של העשירונים הרביעי והחמישי,

כי זה הממוצע. מובן שאם אעלה לעשירון התשיעי מדובר בסכומים אדירים וגם

החלוקה הפנימית של הסל שלהם היא אחרת.

אני רוצה להסביר עוד פעם איך מיישבים את 1,300 השקלים עם השכר

הממוצע במשק,ונניח שהשכר הממוצע הוא לא 1,100 אלא רק 1,000 שקלים.

אם אמרנו שבמשפחה יש ל.1 מפרנסים אנחנו צריכים להוסיף ל-1,000 עוד

00ל שקל. לסכום שמתקבל - 00ל,1 שקל נוסיף 10% הכנסות אחרות ואנחנו

מקבלים 1,650 שקל. מסכום זה צריך להוריד סס הכנסה וביטוח לאומי ואז

נשארים לנו כ-1,300 או 1,250 שקל וזה מתיישב עם השכר הממוצע במשק.
שואלת היושבח-ראש
איך מישהו שמשתכר 450 שקל יכול להוציא

1,300 שקל? גם השכר הממוצע שמפרסמים הוא ממוצע של כאלה שמקבלים

אפילו פחות מ-400 שקל וכאלה שמקבלים שכר גבוה מאד. אלה שנמצאים מתחת

לשכר הממוצע לא מוציאים 1,300 שקל ואלה שמקבלים את שכר המינימום

לא מוציאים אפילו 600 שקל. בוודאי אלה שמקבלים פחות מכך לא מוציאים

אח הסכומים האלה. אם חרצו אח ההתפלגות של המשפחות, תקבלו.

היו"ר א. נמיר;

אני מבקשח מאד.
ר. ק רשאי
לגבי השכר הממוצע: בתוך הסידרה של שכר למישרח שכיר אין לנו

התפלגויות, אבל יש לנו החפלגויוח אחרות שאוכל להביא אם יהיה בכך צורך.

יש שאלה אחרת, שהיא שאלה מאד מאד מקצועית ולא כל כך קשורה לכאן,

וזו שאלח הדיור. אפשר לאמוד אח ההוצאות על דיור בצורות שונות וכמעם

כל ארץ עושה זאת בצורה שונה. גישה אחת, שלא מקובלת בישראל, היא להסתכל

על ההוצאוח למעשה על דיור. אם אדם קנה בשנח הסקר דירה ושילם הכל,

הוא צריך לרשום אח הסכום ששילם; אם אדם לא קנה בשנח הסקר דירה הוא

רושם אפס; אם אדם משלם משכנחה, הוא רושם אח סכום המשננחה ששילם; אם

אינו משלם משכנחה, הוא רושם אפס. גישה זו לא מקובלת בארץ, כי יש בה
הרבה בעיות
אם יש הרבה קניות באותה שנה, משקל הדיור הוא עצום; אם

יש מעט קניות, משקל הדיור יהיה כמעט אפס. למעשה יש למשפחוח הוצאות על

דיור אם קנו את הדירה באותה שנה וגם אם לא קנו אותה באותה שנה. גם אם

המשפחות קנו את הדירה לפני שנה ההוצאות על דיור אינן מסתכמות באפס,

לכן הגישה היא לא לדבר על הוצאות אלא לעשות תחשיב מה ההוצאה הריאלית

של המשפתה, וההוצאה הריאלית היא פחת פלוס ריבית,
י, שמאי
בכמה זה מסתכם?
ר. קושאי
זה מהווה בערך 20% מסל התצרוכת.
היו"ר א. נמיר
גם של אלה שמשתכרים מעט?
ר. ק רשאי
שם זה בערך 10%.
צ'. ביטון
אמרו לי פה שבהכנסות אחרוח אחה מכניס גם אח ענין הדיור. כלומר,

לוקחים בחשבון גם דירה, לדוגמה, שרכשו אוחה,כהשקעה כספית, כמו השקעה

שמשקיעים בבנק ומקבלים עליה ריבית. האם עד כדי כך?
ר. קרשאי
בסקר הכנסות יש הכנסות כספיות, אין הכנסות זקופות והוא נקי

מדיור, בסקר הוצאות המשפחה עושים את חשבון הפחת.

אם לסכם, צריך לדעת דבר אחד: יש שחי גישוח לקביעח שכר המינימום,

יש גישה אחת ערכית, שכלל לא מסתכלים מה הוציאו למעשה אלא יושבים מומתים

לתזונה, לביגוד וקובעים מה צריך. בענין זה אין ללשכה נתונים, אם

בוחנים, לעומת זה, מה היום הריאליה ורוצים לקבוע את שכר המינימום בהתאם

לאותה ריאליה, לא הכנסות המשפתה ולא הוצאות המשפחה הם הקריטריון לכר.

אלא יותר - השכר הממוצע במשק.



צריו לדעת שהשכר הממוצע הוא ממוצע השכר של כולם, של שכר מאד נמוך

ושל שכר מאד גבוה. יכול להיות שאם, למשל, פתאום יפסיקו כולם לעבוד

חצי מישרה, השכר הממוצע יעלה, ולכן יש לזה אפליקציות. אם השכר הממוצע

הוא הקריטריון, צריך לדעת בדיוק מה זה ואני מוכן לפרש, אבל נדמה לי

שהשכר הממוצע הוא נקודת ההתייחסות שצריך להתייחס אליה, אלא אם כן

הולכים לפי הגישה הערכית. אם יש צורך לפרט מה זה שכר ממוצע, איזה

שכר ממוצע יש, מה הבעיות שלו בתקופת זמן ואיך רוצים לעדכן לפיו,

ה כבר סיפור אתר.

א. מראני;

אני לא כל כך מסכים עם זקיפת הוצאות הדיור, שזה כ-550 שקל למשפחה

בהתאם למה שאמרת, שהוצאות הדיור מהוות 20% מהסל, והסל הוא 1,300 שקל

כפי שכאן נמסר. זו אמנם הסטטיסטיקה, אבל בפועל לא מוציאות המשפחות

שבעשירונים הנמוכים סכום דומה.
ר. קושאי
אמרתי ששם זה פחות מ-20%.
א. מואני
אחוז גבוה מהם גרים בדיור ממשלתי או ציבורי מסובסד.
י. שמאי
זה כשמדובר על דיור בשכירות, אבל פה מדברים על דירה שנרכשה,

ובמקרה כזה ההוצאה לרוכש דירה מהעשירון התחתון הרבה יותר גבוהה יחסית

להכנסה,

היו"ר א. נמיר;

אני לא מבינה למה רווקה זה מטריד את האוצר.

אני מוכרחה לומר שהתרשמתי שמה שלא אמר לנו מר קרשאי הוא הרבה

יותר חמור מן הדברים שמסר לנו ואני מבקשת שהלשכה המרכזית לסטטיסטיקה

תציג לפנינו, בכתובים ולא בהרצאה,את התפלגות מקבלי השכי

במדינת ישראל, גם את הקטיגוריה של העובדים מישרה מלאה וגם את

הקטיגוריה של העובדים מישרה חלקית, לפי רמת השכר שלהם. אני לא חושבת

שמן הסקירה הכללית שנמסרה לנו אנחנו יכולים לקבל איזו שהיא תמונה

בנושא מקבלי השכר במדינת ישראל ולכן אני מבקשת נתונים, ובכתב. אחרי

שנקבל את הנתונים נבקש מנגר קרשאי לומר לנו מה לפי הערכתו, כאיש הלשכה

המרכזית לסטטיסטיקה, הבעיות של השכר הממוצע.

אני גם רוצה לרעת כמה במדינת ישראל משתכרים, לדוגמה,3,000 שקל

לחודש, 5,000 שקל לחודש ו-10,000 שקל לחודש, כי אם מספר מקבלי השכר

הנמוך הוא רק 100,000 הרי שמרכיב מקבלי השכר הגבוה בסטטיסטיקה צריך

להיות מדהים.

ר. כהן;

מה שמאד היינו רוצים לדעת; על איזה אוכלוסיות אנחנו משפיעים בהחלטה

שלנו לגבי חוק שכר מינימום? האם אתה יכול לומר לנו כמה יש כאלה שמקבלים

עד 40% מהשכר הממוצע וכמה יש כאלה שמקבלים עד 50% השכר הממוצע? אנחנו

אמנם יודעים שהנתונים המדוייקים מתקבלים באיחור של שנתיים-שלוש. אבל

חשוב לנו לקבל שיערוכים כלשהם, אפילו גסים, תוך ציון מה יכולה להיות

הטעות לכאן או לכאן,
היו"ר א. נמיר
אם אלו על פי- הצעתו של חבר-הכנסת רן כהן, אני רוצה שני דברים:

א. את הנהוגים המדוייקים מלפני שנתיים; ב. את ההערכה של הלשכה היכן



זה עומד היום. אחרי שנקבל אח הנתונים נזמין עוד פעם אח הלשכה המרכזית

לסטטיסטיקה, כי זה האלף-בית גם לתוק שכר מינימום וגם לנושאים אתרים

שאנחנו עוסקים בהם יום יום.
ר. קושאי
אשתדל להסביר מה הבעיות. יש לנו שלושה מקורות לשכר. מקור אהד
הוא חד-פעמי
פעם בעשר שנים עושים מיפקד, כדוגמת המיפקד שנעשה באפריל

1983. אם הייתי עושה שם את ההתפלגות של השכירים לפי הכנסתם, הייתי מביא

את זה במונתים של אפריל 1983, כשאף אחד מאתנו כבר לא זוכר מה זה

11,800 שקלים ישנים, ולכן הייתי צריך להביא את זה במונחים של היום, עם

כל ההסתייגות, כאשר נכון אמר חבר-הכנסת רן כהן. שמאז קרו הדבה דברים,

סטטיסטיקה אחרת, שנערכת שנה שנה - פרט לשנח 1985, שבה היו קיצוצים -

היא הסטטיסטיקה של סקר הכנסות. בטקר זה אנחנו שואלים כל פרט ופרט

מה שכרו, וכל משפחה ומשפחה - מה שכרה. יש לנו נתונים לשנת 1984, כאשר

שוב אני צריך לתרגם אותם למונחים של היום, כי אחרת הם לא ידברו ללב

אף אחד מאתנו. שם יש לי התפלגויות, אבל לא למשפחות. האם את רוצה

התפלגות של משפחות בלבד או של שכירים?

היו"ר א. נמיר;

אני רוצה גם את זה וגם את זה, אבל רק בהתייחסות לאוכלוסיית

השכירים.
ר. ק רשאי
צריו לעבוד על זה, ואני מקווה שניתן יהיה להביא זאת.

הבעיה יותר מסובכת כשמסתכלים לעתיד. הסידרה שמשמשת כבסיט לשכר

המינימום, כבסיט לקיצבאות,היא השכר למישרת שכיר. בעוד שבמיפקד ובסקר

הכנסות הולכים למשפחות ושואלים על כל מרכיב ומרכיב, את הנתונים לגבי שכר

מישרת שכיר מקבלים מהביטוח הלאומי, ומקבלים שני מספרים בלבד; כמה שכר

שולם על ידי המעביד וכמה קיצבאות שולמו. שם אין לי התפלגויות, אבל

הסידדה האופרטיבית היחידה להצמדות היא רק הסידרה הזאת של שכר למישרת

שכיר. אשתדל להביא את מה שאתם מבקשים במחירים שאפשר יהיה להתייחס

אליהם היום.
היו"ר א, נמיר
תודיע לנו מתי החומר יהיה מוכן ובהתאם לכך נקבע את המועד,

תודה רבה. הישיבה נעולה,

(הישיבה ננעלה בשעה 13.00)

קוד המקור של הנתונים