נוסח לא מתוקן�
�
הכנסת האחת-עשרה

מושב שלישי�
�
פרוטוקול מסי 246

מישיבת ועדת העבודה והרווחה

שהתקיימה ביום די, כ"ו בתשרי התשמ"ז - 29.10.86, בשעה 9:00

חברי הוועדה: א' נמיר - היו"ר

ח' גרוסמן

אי הראל

ר' כהן

י י פרץ

א' שוסטק

י י שמאי

מי צפורי - מנכ"ל המוסד לביטוח לאומי

סא"ל ב' אברהמי - משרד הבטחון

ש' בריצמן - היועץ המשפטי, המוסד לביטוח לאומי

ר' בר - יועצת משפטית, משרד הבטחון

אי מראני - משרד האוצר

אל"מ שי ניב - משרד הבטחון

יי ערד - סמנכ"ל גימלאות, המוסד לביטוח לאומי

אי צרפתי - מנהל ענף ביטות שירות מילואים, המוסד לביטוח לאומי

ר' רטוביץ - יועצת משפטית, המוסד לביטוח לאומי

מי בוטון - היועץ המשפטי לוועדה

אי אדלר

אי ברק

1. תקנות לקביעת סכום התביעה בדיון מהיר לפי חוק ביה"ד לעבודה

2. צו התגמולים לנפגעי פעולות איבה (החלת תקנות לפי חוק

משפחות חיילים)

3. תקנות הביטוח הלאומי (תגמול בעד שירות חד-יומי)

4. צו נכי המלחמה בנאצים (תגמול לאלמנת נכה נזקק שנפטר)

5. תיקוני טעויות בחוק הביטוח הלאומי (תיקון מסי 61), בחוק הביטוח

הלאומי (תיקון מסי 63), ובחוק מס מקביל (תיקון מסי 7)

6. תקנות הביטוח הלאומי (ניכוי מענק לפי פרק גי לחוק מקצבת נכות

לפי פרק וי2)(תיקון מסי 2).�
�




היו"ר אי נמיר;

אני פותחת את הישיבה.

אני רוצה להודיע שהישיבה היום תסתיים בעשר ושלושים, כי ענין האוזיות בוער.

עשינו מאמץ בכל זאת לקיים ישיבה רגילה היום, אף על פי שזה היה מאוד קשה.

אני רוצה למסור להברי הוועדה את האינפורמציה הבאה. שוחחתי עם שר האוצר

פעמיים - אתמול בצהריים והבוקר לפני כעשרים דקות. ישבתי אתמול בלילה עם שרת

הבריאות ועם חיים הברפלד אחרי שהם חזרן מהישיבה עם השר נסים. אני התרשמתי

שהענין הגיע לנקודה שמעבר לה הממשלה איננה יכולה לתת יותר לאחיות. גם האיגוד

המקצועי, ההסתדרות, איננו יכול יותר להיאבק. היום על הצעות האי אמון יענה שר

האוצר מטעם הממשלה. סיכמתי עם שר האוצר שאם אנחנו אחרי התשובה שלו רוצים לקיים

אתו ישיבה, דיון, לשמוע, לומר, אני אזמן מיד ישיבה של ועדת העבודה והרווחה והוא

יבוא לישיבה. במהלך הדיון היום נחליט, כי השר נמצא עכשיו בישיבת קבינט, יש איזה

דבר דחוף. הוא היה מוכן לבוא הבוקר אבל הוא לא יכול בגלל ישיבת הקבינט. זה נתון

בידינו ונחליט. זה לא דבר שאני אעשה על דעת עצמי. ברגע שחברים ירצו, תהיה ישיבה

מיד לאחר המליאה. יכול להיות שלגופו של ענין יש צורך שאנחנו לבד נשוחח, בלי

מוזמנים, רק עם שר האוצר ועם שרת הבריאות. אינני מתכוונת להזמין מוזמנים אחרים.

ר' כהן;

אני מבין שאין לנו לא הנתונים של האחיות ולא של האוצר, כפי שביקשנו.

היו"ר אי נמיר;

חיפשתי ואני מחפשת את האחיות. חיפשתי את אילנה כהן ואת בלה סופרין.

הצלחתי להגיע לשיפמן. שיפמן אמר, אני הכנתי לך את ההצעות. שאלתי אותו היכן

ההצעות, היום הן חייבות להגיע אלי. אם זה יגיע אלי, אני אספר לך.

ר' כהן;

גם הפרטים מהאוצר אין לך? מה שיש לך זה דיווח מהברפלד? לא היה נציג שלהם

פה?

היו"ר אי נמיר;

לא היה נציג. הדברים של האוצר לגמרי ברורים. אתמול הראיתי לך מה שהתרשמתי.

כל דיווח נוסף שאני ארצה, האוצר יתן לנו.

רבותי, אני מתכבדת לעבור לנושאים שעל סדר היום. אני רוצה לברך את מנכ"ל

הביטוח הלאומי. זו ישיבח עבודה ראשונה שאתה אתנו לאחר המסיבות של כניסתך ושל

הפרידה מנסים ברוך.

אתמול היתה ישיבה של השר. מאוד לא מקובל שחצי משרד בא לישיבות; דנים

בביטוח לאומי, אז כל עוזרי השר צריכים להיות כאן? אם יהיה צורך, אדבר על כך עם

השר.



1. תקנות לקביעת סכום התביעה בדיון מהיר לפי חוק בית-הדין לעבודה

היו"ר אי נמיר;

תקנות לקביעת סכום התביעה בדיון מהיר לפי הוק

בית-הדין לעבודה.

מי בוטון;

סעיף 31 שבחוק בית-הדין לעבודה מתיר גס לשופט וגם לרשם לקיים דיון מהיר

בנושאים שבתהום סמכותם. הדיון המהיר של בית הדין, כאשר יש מגבלות, שכל הצדדים

מסכימים ששופט ידון דיון מהיר והוא יכול לעשות פשרות ולקבוע פסקי דין מהירים

בלי זכות ערעור לפעמים - הסמכות הזאת מסורה להם רק לגבי תביעות שהסכומים שלהן

מאה שקל ישן שזה 10 אגורות , ו-50 שקל ישן שזה 5 אגורות. התקנות הותקנו ב-1970.

מוצע כאן לעדכן את הסכומים שלגביהם בית-הדין לעבודה יכול לדון בדיון

מהיר - עד 3,000 שקל, כדי שיוכלו לפעול. דיברתי עם מזכיר בית-הדין לעבודה, והם

תומכים בהצעה הזאת שהיא לפי בקשתם. אין מניעה לאשר את עדכון הסכומים, כי הסכומים

הנוכהיים מגוהכים.

היו"ר אי נמיר;

אני מעמידה את זה להצבעה.

הצבעה

לאשר התקנות

היות וזו ישיבת עבודה ראשונה שלי עם הוועדה, רציתי לומר כמה מלים. קודם כל

אני שמח על התהליך המהיר.

לא בכול זה יהיה מהיר. מה שאנחנו מסכימים זה מהיר.

עד עכשיו הייתי בשלוש ישיבות כאן בחגיגות, וזו הישיבה הראשונה שהיא פתיחת

הדרך שלי כיושב-ראש המוסד לביטוח לאומי עם הוועדה הזאת שהיא גורם מפתח בכלל

בתפקודו של המוסד לביטוח לאומי. אני בטוח שיהיה שיתוף פעולה בינינו, אבל אני

מוצא לנחוץ לאור נסיוני במשך שלושה חודשים במוסד, להעיר שאחת הבעיות המרכזיות

שלנו היא דווקא התחיקה בכלל. בתחיקה יש כמה וכמה בעיות שאני מודע להן היום ואני

מוצא לנחוץ להגיד את זה גם כאן.

כאשר מתחיל תהליך של חקיקה, אם כאשר מדובר בהצעה לסדר היום של הכנסת או חוק

שהוגש, כל זמן שהנושא "מתבשל" במערכות החקיקה, חלק גדול מהציבור נכנס להמתנה,

חלק גדול מתחיל לתבוע והדבר מתחיל לחתערער. למעשה גם במערכת שלנו מתחילות

חריקות שונות בפניות של הציבור לפקידים שלנו שלא תמיד מסוגלים להיות במעקב רצוף.

לכן חשוב מאוד שהעבודה אתנו תהיה טובה, משותפת והגיונית, אבל לא פחות חשוב שתהיה

מהירה ותסוכם. כי יש דברים שגם אני נתקלתי בהם, שהתהליך כל כך ארוך שהוא משבש

סדרי עבודה. הייתי אומר שספר התקנות אצלנו ממש לא מכובד.



היו"ר אי נמיר;

מאיזו בחינה?

היות והליכי החקיקה ארוכים, הספרים אינם מעודכנים ולמעשה כל ההליך הזה היה

צריך להיות יותר נקי. אני מקווה שבעבודה שתהיה לנו יחד, נצליח להסביר היטב את

עצמנו ונוכל בהקדם לנקות את שולחן הוועדה ושולחן הכנסת מהבעיות שלנו, כי הרבה

פעמים זה עשרה שקלים יותר למישהו. שנזקק ולפעמים זה יותר. אבל צריך שגם העובדים

שצריכים לתת את השירות וגם האזרחים שצריכים לקבל אותו, יידעו היכן הם עומדים.

אני מקווה שיהיה בינינו ובין הוועדה שיתוף פעולה וקצב עבודה כמו בסעיף

מספר ו שהיה לי הכבוד להיות נוכח בו.

היו"ר אי נמיר;

אני מקווה שהבנתי לא נכון. אבל אם אני הבנתי שאתה מתכוון לומר שצריך לצמצם

את מספר התקנות - - -

מי צפורי;

חס וחלילה. צריך להשלים אותן ולסגור אותן על דעת בית המחוקקים, שנוכל לעבוד

כשורה.

היו"ר אי נמיר;

אני רוצה לומר לך את הדרך של העבודה שלנו בוועדה. ברגע שמדובר בדברים שאינם

שנויים במחלוקת ואנחנו חושבים שהם לטובת ציבור המבוטחים בביטוח הלאומי, זה הולך

מתר מאוד. בנושאים שיש בעיות, יש ויכוח. בנושאים שאנחנו לא כל כך שמחים לאשר, זה

לא יהיה מהר על סדר היום. זאת הטכניקה.

מי צפורי;

אני מקבל גם "לא" כתשובה. דהיינו, להוריד מסדר היום.

היו"ר אי נמיר;

אבל קורה לפעמים שחוק ולפעמים חוקים מאוד חשובים או תקנות מאוד חשובות

שצריך לאשר אותם, מודיעים לנו יום לפני זה שמחר פג תוקפם ואנחנו צריכים לשנות את

סדר היום. אני מבקשת שתעשה סדר בממלכה בתחום זה. ואז אצלנו קבוע, לא נעכב דבר.

אם יש צורך, אחת לשבוע אנחנו עוסקים בנושא הביטוח הלאומי.

מי צפורי;

בסדר.

היו"ר אי נמיר;

העומס על הוועדה כל כך גדול שאם לא נצטרך לעסוק כל שבוע בענין הביטוח

הלאומי, נשמח.

אני מבינה שבענין צו נכי המלחמה בנאצים ממתינים לנציגי האוצר. אני לא אחכה

לאף עובד מאף משרד. מי שלא יבוא, לא יבוא.



מי צפורי;

כדאי לציין שהמוסד לביטוח לאומי נמצא בפורום מלא.

טענה מסוג זה לא היתה מעולם על העובדים בביטוח הלאומי. הם עובדים מסורים

מאוד. כאשר יש ויכוח, הוא ויכוח ענייני, אבל לא בענין היחס שלהם לוועדה.

נעבור לסעיף הבא.

2. צו התגמולים לנפגעי פעולות איבה (החלת תקנות לפי חוק משפחות חיילים)

ר' רטוביץ;

לפי חוק נפגעי פעולות איבה ולפי החלטת ועדת שרים, מוענקות למשפחות של נפגעי

פעולות איבה אותן זכויות שמוענקות למשפחות חיילים לפי חוק משפחות חיילים. בסעיף

33(א) לחוק משפחות חיילים נקבעה סמכות לשר הבטחון להתקין תקנות בנוגע להורים

שהגיעו לגיל הפרישה - 65 בגבר ו-60 באשה, ושמעוניינים להמשיך לעבוד במקום עבודתם

עוד תקופה נוספת, ולהאריך את תקופת העסקתם עד עוד חמש שנים. זאת אומרת, גבר עד

גיל 70 ואשה עד גיל 65. ניתן להאריך את תקופת העסקתם לפי כללים ששר הבטחון יקבע

ובהסכמת שר העבודה והרווחה.

אין פה שום נטל על תקציב האוצר מפני שזה לא נוגע לסכומי התגמולים שהם

מקבלים או לתקופת התגמולים אלא פשוט אפשרות העסקתם במקום העבודה במשך תקופה

נוספת של עוד חמש שנים. התקנות שנקבעו לפי חוק משפחות חיילים מאפשרות אפילו

העסקה במקום עבודה אלטרנטיבי על ידי המעביד אם הוא לא יכול להחזיק אותו באותו

מקום. התיאי הנוסף שנקבע הוא שמי שפורש מהעבודה צריך להיות מועסק על ידי אותו

מעביד לפחות ששה חודשים נוספים לפני המועד שבו הגיע לפרישה.

המעביד גם רשאי לסטות מההוראה שנקבעה בחוק ובתקנות אם ועדת תעסוקה מיוחדת

קבעה שהוא אינו כשיר. הסמכות שלנו בחוק נפגעי פעולות איבה היא להתקין תקנות

ולהחיל תקנות שהותקנו לגבי בני משפחות של חיילים שנספו גם על נפגעי פעולות איבה.

ניתן להחיל את אותן תקנות בדיוק, כולן או חלקן, בעניינים שנובעים מהזכויות שיש

בחוק על הורים של נפגעי פעולות איבה אם הן הוחלו על הורים של משפחות חיילים.

סעיף 3 מדבר על תחולה רטרואקטיבית. הוועדה היתה בפגרה והכנסת היתה בפגרה,

ולכן הצענו תחולה רטרואקטיבית על מי שהגיע לגיל פרישה ב-ו באפריל. הואיל והתקנות

תפורסמנה במחצית נובמבר, נגביל את התקופה שבה יוכל להודיע על רצונו לחזור למקום

העבודה ל-60 יום מיום הפרסום.

ככל הידוע לנו ההורים של נפגעי פעולות איבה הם צעירים. ידוע לנו על שניים

שהביעו את רצונם לחזור לעבודה. אחד מועסק עד ו בנובמבר, כך שהתחולה

הרטרואקטיבית לא משפיעה על המעסיק שלו. אבל לאותה אוכלוסיה שבין ו באפריל עד יום

הפרסום, ניתנת אופציה של 60 יום להודיע על רצונם לחזור לעבודה.

רציתי להבהיר נקודה משפטית לגבי החלת התקנות. יש ספקות בין המשפטנים אם

אפשר להחיל את התקנות אם הסעיף העיקרי שבחוק משפחות חיילים לא הוחל. חוק נפגעי

פעולות איבה אימץ מספר סעיפים ואומר שאפשר להחיל תקנות. יש ספקות אם אפשר להחיל

את התקנות ואז אם זה יקלע לכוונה שהמוסד לביטוח לאומי רוצה. החילו סעיפים אבל את

הסעיף הזה לגבי אב שכול לא החילו. אבל אפשר להגיע לזה בעקיפין דרך התקנת שהותקנו

מכוח אותו סעיף.



לכן אני חושב שאם הוועדה תאשר את התקנות, הביטוח הלאומי יצטרך לשקול אם

בתיקון לחוק נפגעי פעולות איבה אין מקום להכניס את הסעיף הזה בחקיקה ראשית ולא

בחקיקת משנה.

חי גרוסמן;

מה זאת אומרת שההורה יוכל להמשיך בעבודה לפי אותן תקנות של שר הבטחון?

המעסיק חייב אז להעסיק אותו?

אלא אם כן ועדת תעסוקה קבעה שהוא לא מסוגל. מדובר על ועדת תעסוקה שהוקמה

לפי אותן תקנות של חוק משפחות חיילים. יש שלוש סיבות שלפיהן יכולים להחליט למרות

התקנות לא להאריך.

?

חי גרוסמן;

מי זאת הוועדה?

די רטוביץ;

ועדת תעסוקה של משרד הבטחון.

חי גרוסמן;

הוועדה הזאת צריכה לבחון את המקרה? אם המעסיק אומר, אמנם הוא רוצה לתזור

לעבודה ואמנם שר הבטחון התקין תקנות, אבל לפי דעתי הוא לא כשיר, אז הוא צריך

לפנות לאותה ועדה של משרד הבטחון?

ר' רטוביץ;

כן.

מי בוטון;

כתוב בתקנות שוועדת התעסוקה לא תחליט על אי כשירות אלא אם חלה הרעה חמורה

במצב הבריאות. המוסד לביטוח לאומי מאמץ בדיוק את התקנות של משפחות חיילים. לכן

ההוראה המרכזית בחוק אומרת שמעביד חייב להעסיק ולא יפטר אותו.

רציתי לתקן בתקנות שהתקנות יחולו על אלמנה והורים במפורש, וזה מקובל.

היו"ר אי נמיר;

אני שואלת את חברי הוועדה האם מקובל עליהם הצו כפי שהובא, בשני התיקונים של

היועץ המשפטי של הוועדה; 1. שיובא נוסח שיכלול את התיקון בחקיקה ראשית," כפי

שהגדיר זאת היועץ המשפטי; 2. להוסיף את הנושא של ההורים השכולים. אני מבינה

מהיועץ המשפטי שלנו שהמוסד לביטוח לאומי הסכים לכך.

מי בוטון;

נכון.



היו"ר אי נמיר;

אם כך, אני מעמידה את הצו להצבעה.

הצבעה

לאשר את הצו

3. תקנות הביטוח הלאומי (תגמול בעד שירות חד-יומי)

היו"ר אי נמיר;

תקנות הביטוח הלאומי (תגמול בעד שירות חד-יומי).

מי בוטון;

ביולי השנה הוקקה הוועדה את חוק הביטוח הלאומי (תיקון מטי 62), וקבעה

זכויות לאנשים שמשרתים במילואים אפילו הם משרתים מדי פעם יום, בתנאי שהם שרתו

לפחות ששה ימים במהלך שנת הכטפים. בחוק נקבע שאופן תשלום הטכום הזה,

הכללים והמועדים בו ישולם, ייקבע בתקנות שיותקנו על ידי השר, באישור ועדת העבודה

והרווחה.

עתה מובאות לאישור הוועדה התקנות שהותקנו על ידי המוטד לביטוח לאומי בעקבות

החוק שנתקבל. מדובר בתקנות טכניות, כאשר העקרון הוא שמי ששירת ששה ימים בודדים

יקבל עבור כל יום תגמול.

אני רוצה להוטיף תיקון קל בתקנה 2(א). במשפט הלפני אחרון "בעד החודשים

הראשון והשני בשיעור הפיצוי שחל בחודש השלישי" להוטיף: "חל פיצוי בחודש האחרון

שברבעון, תוגדל ההכנטה בעד רבע השנה שחושבה כאמור בשיעור הפיצוי שחל בחודש

האחרון שברבעון".

זה מיטיב או מרע?

זה מיטיב.

אני מעמידה להצבעה את תקנות הביטוח הלאומי (תגמול בעד שירות חד-יומי),- כולל

התיקון כפי שנוטה על ידי מר בריצמן.

הצבעה

הוחלט; לאשר התקנות בתיקון שהובא בטעיף 2(א)



היו"ר אי נמיר;

אני רוצה לקבוע ככלל, ואני מודיעה את זה ליועץ המשפטי של הוועדה, אני לא

מוכנה שנשב ונהכה לנציגי האוצר. הם לא באים מתל-אביב, הם באים מעבר לכביש. אני

לא אהפוך את סדר היום בגלל שאיש האוצר לא הגיע לוועדה.

נעבור לצו נכי המלחמה בנאצים.

4. צו נכי המלחמה בנאצים (תגמול לאלמנת נכה נזקק שנפטר)

מי בוטון;

למען ההבהרה אני אקרא את וזמכתב שכתב שר האוצר משה נסים לוועדה, וזה מסביר

הכול.

"במסגרת עדכון התגמולים לנכי המלחמה בנאצים, לסוגיהם השונים, מוצע לעדכן גם

את התגמולים הניתנים לבן זוגו של נכה נזקק שנפטר לפני 24.3.83.

ביום 24.3.83 פורסם שינוי לחוק נכי המלחמה בנאצים, התשי"ד-954ו, הקובע את

הצמדת התגמול למי שבן זוגו הנכה נפטר אחרי תאריך זה, לשיעורי התגמולים כפי שהם

משתנים מעת לעת לגבי נכה נזקק.

לעומת זאת התגמול לבן זוג של נכה שנפטר לפני מועד השינוי לא עודכן.

מכיוון שאין סיבה לשוני בין בני זוג רק בשל מועד פטירתם השונה של הנכים

מוצע להשוות את התגמול לבן זוג של נכה שנפטר לפני 24.3.83 לתגמול הניתן כיום

לנכה נזקק.

בהתאם לסעיף 5 לחוק נכי המלחמה בנאצים, התשי"ד-954ו, רשאי שר האוצר, באישור

ועדת העבודה והרווחה של הכנסת, להעלות בצו את שיעור התגמולים."

מדובר על העלאה של התגמול. הושמטה פיסקה שהיתה בחוק נכים. צריך גם להוסיף

את המשפט "הכול בניכוי הכנסתו של בן זוג מכל מקור אחר". זה הנוסח שמופיע בצווים

הקשורים בנכים. מדובר על נכה נזקק, ונכה נזקק זה מי שאין לו מקור הכנסה. אם

במקרה יש לו מקור הכנסה, מנכים. הודיעו לנו שזה נשמט במסגרת התיקונים שהביאו

לחוק נפגעי תאונות הנאצים בפעם הקודמת ורוצים לתקן זאת.

חי גרוסמן;

אם קיבל רק מי שנפטר אחרי אותו מועד ולא לפני מועד, אז הרי את הפטירה אין

מזמינים מריבונו של עולם.

בהזדמנות זאת אולי אפשר לדעת מה גובה התגמול?

י י פרץ;

בהסכם השכר האחרון של השירות הציבורי יש העלאת דרגה לעובדי המדינה. מה דינם

של כל אלה שצמודים לדרגות האלה?

י י שמאי;

הפעם היה הסכם שונה מתמיד, כי הוסיפו דרגות לקיצבאים. האם הוסיפו גם כאן?



אי מראני;

למעשה פה מדובר על הסכם אחר. ההסכם בשירות המדינה נתן בממוצע תוספת של 5%

לעובדי המדינה. זה לא בדיוק תוספת אוטומסית אלא לפי מועדים מסויימים. לגבי נכי

הנאצים, הם צמודים לגימלאות של נכי צה"ל. להם היה עדכון הרבה יותר גבוה לפני חצי

שנה, הרבה מעל 5% - בין 20% ל-27%, בהתאם לרמת הנכות. העדכון. הזה היה בעקבות

העדכון לנכי משרד הבטחון, והוא היה הרבה יותר גבוה מהסכם השכר לעובדי המדינה.

י' פרץ;

מה ביחס לאלמנות צה"ל?

אי מראני;

אני לא עוסק בזה, אבל אני יודע שגם להן יש עדכון.

בזמני העליתי הצעה לסדר היום במליאה בענין אלמנות צה"ל, ואז התגמול היה

צמוד לדרגה נמוכה. בדיון קם שר הבטחון ואמר, נכון, צריך להעלות את הדרגה. אז

היתה ההצמדה לדרגה י"ד. אינני יודעת מה המשמעות של דרגה י"ז היום. מי יודע מה

המשמעות הקונקרטית של דרגה י"ז?

מי בוטון;

מה שנעשה כאן הוא לא עריכת רוויזיה, אלא פשוט התקנה הזאת נשמטה כאשר העלו

לכל נכי צה"ל ורוצים לתקן זאת. לגבי המשמעות של דרגה י"ז, אינני יכול לתרום,

אינני יודע בכמה כטף מדובר. ,

חי גרוטמן;

כאשר אנחנו עוסקים במשהו טכני, אפשר להתייחט לנושא המהותי. כמה זה 80%

מדרגה י"ז?

היו"ר אי נמיר;

יש לנו בעיה. אוהד, אני מבקשת שתמסור למשרד, הזמנו לדיון הזה את האיש

שהאוצר חושב שהוא יכול לתת את התשובות לשאלות שאנחנו שואלים. הוא הוזמן עוד לפני

החג. כל המוזמנים היו כאן, כולל אנשי הצבא שבאו לחמש דקות. הרגע הודיעו לי שנציג

האוצר בנושא צו התגמולים לא יוכל לבוא. אם בעצם אי-אישור הצו לא היה קורה נזק

לאלה שבהם הוא נוגע, הייתי מעכבת את התקנות. אבל נשמור את זה להזדמנות אחרת.

אי-האישור פוגע במשפחות.

אני מבקשת מהיועץ המשפטי לנטח את השאלות שהציגו חברי הכנסת פרץ ושמאי, ואני

אחתום על כך כמכתב לשר האוצר ואבקש תשובה.

אני מעמידה להצבעה את צו נכי המלחמה בנאצים (תגמול לאלמנת נכה נזקק שנפטר).

הצבעה

לאשר הצו



5. תיקוני טעויות בחוק הביטוח הלאומי (תיקון מס' 61), בחוק הביטוח הלאומי

(תיקון מס' 63), ובחוק מס מקביל (תיקון מס' 7)

פנה אלינו שר המשפטים בענין תיקונים טכניים בשלושה חוקים שנתקבלו בכנסת ערב

הפגרה, ושנפלו בהם שיבושים בהדפסה - חוק הביטוח הלאומי (תיקון מס' 61), חוק

הביטוח הלאומי (תיקון מס' 63), וחוק מס מקביל (תיקון מס' 7).

בחוק מס מקביל (תיקון מס בסעיף 2, במקום "לפי סעיף 169(יא)'' צריך

להיות "לפי סעיף 169(יב)".

בחוק הביטוח הלאומי (תיקון מס' 61), בסעיף 2(2), במקום "אחרי פיסקה 3"

יבוא: "(4) גימלת סיעוד."" צריך להיות "אחרי פיסקה (5) יבוא: "(6) גימלת

סיעוד."" כלומר, במקום (4) גימלת סיעוד, צריך להיות (6) גימלת סיעוד.

בחוק הביטוח הלאומי (תיקון מס' 63) -

1. בסעיף 18, בסעיף 142ב החדש, במקום "169(יא)" צריך להיות "169(יב)".

2. בסעיף 20, הסעיף הקטן החדש יסומן "(ו)" במקום "(1), ובו, בפסקה (2),

במקום "169(יא)" צריך להיות "169(יב)".

3. בסעיף 22, ברישה, במקום "אחרי סעיף קטן (י)" צריך להיות "אחרי סעיף קטן

(יא)", והסעיף הקטן החדש יסומן "(יב)" במקום "(יא)".

מדובר בתיקונים טכניים. לפי החוק צריך אישור של הוועדה ואמנם אלו הן

טעויות שנפלו ולא שינוי מהותי.

היו"ר אי נמיר;

אם לחברים אין שאלה, אני מעמידה להצבעה את תיקוני הטעויות בשלושת החוקים.

הצבעה

לאשר תיקוני הטעויות

6. תקנות הביטוח הלאומי (ניכוי מענק לפי פרק גי לחוק מקיצבת נכות לפי

פרק וי-2)(תיקון מס' 2)

אני רוצה לרענן את זכרון החברים שהנושא הזה הוא די בעייתי. אישרנו אותו

בדיון הקודם רק לשנה אחת. מדובר על מניעת כפל גימלאות כאשר נכה מהוון את גימלת

הנכות שלו ואחר-כך הוא ניגש למוסד לביטוח לאומי ומבקש קיצבה מנכות כללית. כדי

למנוע את התופעה הזאת יש סמכות שהותקנה בחוק להתקין תקנות באישור ועדת העבודה

והרווחה איך להתחשבן אם אדם היוון את הקיצבה וכמה יקבל מקיצבת נכות כללית. -

המוסד לביטוח לאומי הביא הצעה בשנה שעברה ואישרו את זה עד 30 בספטמבר 1986.

עכשיו מוצע לאשר לשנה אחת נוספת בלבד. את תוכן התקנות יסבירו אנשי הביטוח

הלאומי.

למה זה לעוד שנה? לא ביקשנו שינוי מהותי בכל הענין הזה?



שי בריצמן;

לפי מיטב זכרוני לא. ביקשנו את זה לעוד שנה מסיבה שכתובה במכתב הלוואי.

היתה בקשה של ועדת התקנות של המוסד לביטוה לאומי לאשד לעוד שנה. היות ואנחנו

מתייעצים עם ועדת התקנות של מועצת המוטד, קיבלנו את הבקשה ואנחנו פונים אליכם.

היו"ר אי נמיר;

אני אקרא את מכתב הלוואי.

"תקנות הביטוח הלאומי (ניכוי מענק לפי פרק גי לחוק מקיצבת נכות לפי פרק

ו-2), התשמ"ד-1984, קובעות את הכללים לפיהם יש לנכות סכום מהיוון של קיצבת נכות

מעבודה שקיבל מבוטח, מתשלום קיצבת נכות כללית המשולמת לו משנעשה זכאי לקיצבה

כאמור, והכול במטרה למנוע תשלומי כפל.

תקפן של התקנות האמורות יפקע ב-30 בספטמבר 1986. על פי המלצת ועדת תקנות של

מועצת המוסד מוצע להאריך תקפן של התקנות לתקופה של שנה אתת בלבד."

שי בריצמן;

בוועדת התקנות ביקשו להאריך את התקנות לעוד שנה כדי שנוכל אולי להביא להם

דו"ת בסוף השנה על כמה אנשים זה משפיע. קיבלנו את עמדת ועדת התקנות. אני מוכן

אותה הבטחה שנתנו לוועדת התקנות, לתת לוועדת העבודה והרווחה. וכאשר נבוא להאריך

את התקנות, נגיש דו"ח על כמה זה משפיע, איך זה משפיע, כמה אנשים נפגעים או לא

נפגעים.

נזכירכם שמדובר על אדם שאם לא היה מהוון את הקיצבה, לא היה זכאי בכלל

לקיצבת נכות. מדובר כל אדם שנפגע בעבודה וקיבל קיצבה מעל 20% והוא מהוון את זה.

יש סיבות מסויימות שאנחנו נותנים לו. לאחר שהאיש היוון את הקיצבה שלו והוא נכה

כללי כי הוא נכה, הוא אומר, עכשיו שאני לא מקבל אצלכם כלום, אני רוצה לקבל קיצבת

נכות כללית. יש לנו סמכות להגיד, אם לא היית מהוון והיית מקבל קיצבה חודשית, לא

היית מקבל קיצבה. את התיקון הזה של החוק עשינו ב-ו198, כאשר נכנס חוק הבטחת

הכנסה ואמרנו, אם אדם נשאר ללא כל אמצעי, יש לנו את חוק הבטחת הכנסה שנותן קיום

מינימלי. אין רציו לתת כפל.

אני מוכן להביא לכם דו"ח. אני לא חושב שיש הרבה מקרים, כי אנחנו לא מהוונים

הרבה.

היו"ר אי נמיר;

כאשר אדם בא לבקש היוון, האם אתם אומרים לו שהוא בזה פוסק לקבל?

י י ערד;

נאמר לו. בעקבות הדיון כאן אני אוציא הודעה מפורשת ואוודא שהביצוע נעשה

במפורש.

מי צפורי;

עם ההיוון הוא יקבל מכתב רשום.

היו"ר אי נמיר;

זה מאוד חשוב, כי יש טענות שהציבור איננו יודע.



מי בוטון;

אין הרבה היוונים-

היו"ר אי נמיר;

כאשר זה קורה צריכה להיות תעודת ביטוח שהמוסד אמר לו מה יקרה לו אם הוא

עשה היוון.

אי שוסטק;

אני מבקש להבין: אתם היום נוהגים לנכות ואתם מבקשים מאתנו את הטמכות להמשיך

את הניכוי?

שי בריצמן;

כן.

ח' גרוטמן;

כאשר דנו בנושא הזה, היו פה הנכים?

מי בוטון;

היו הנכים וגם ההטתדרות.

חי גרוטמן;

את הפרקטיקה הם בוודאי יודעים.

אתה אומר שאם הוא קיבל היוון ואין לו ממה לחיות, הוא יכול לפנות להבטחת

הכנטה. אבל שם ינכו לו את ההיוון.

שי בריצמן;

מהבטחת הכנטה לא ינכו.

חי גרוטמן;

אתה אומר שאת הקיצבה ינכו לו. אבל הבטחת הכנטה אם הוא יבקש, אתה אומר שזה

גם כן הכנטה. איך זה מתיישב? איך זה מתבצע בפועל?

אם זה צודק, למה אתם מבקשים רק להאריך את התוקף ולא לחוקק?

מי בוטון;

לגבי השאלה הראשונה, מה עושים בהבטחת הכנטה עם ההיוון - בהבטחת הכנטה

מביאים בחשבון הכנטה מכל מקור אחר. כאשר אדם מהוון יש לו כטף. זה כמו שיש לו

חסכון בבנק. אז לא לוקחים את כל הטכום שיש לו ומביאים את זה בחשבון לצורך מט

הכנטה אלא לוקחים את הריבית שיש לו.

חי גרוטמן;

ואם הוא עשה עטק והפטיד את הכטף?

לגבי השאלה למה מבקשים רק לאשר לשנה, כפי שאמר מר בריצמן, ועדת התקנות

הציעה לאשר רק לשנה ולא רוצים להמרות את פיה, הסיבה האמיתית לכך שהארכנו רק לשנה

היא כי רצינו לראות ביצוע בשטוז.

אני מעמידה להצבעה את תקנות הביטות הלאומי (ניכוי מענק לפי פרק ג' לוזוק

מקיצבת נכות לפי פרק ו'-2)(תיקון מטי 2), שמוצע להאריכן לשנה נוטפת.

הצבעה

לאשר הארכת תוקף התקנות בשעה אחת

היו"ר אי נמיר;

אני מודה לאנשי המוטד לביטוח לאומי.

כפי שהודעתי בתחילת הישיבה, הצעתי לשר האוצר, והוא קיבל, אם אנחנו לאחר

שנשמע את תשובתו היום במליאה נרצה לקיים ישיבת ועדה יחד אתו, מיד אחרי גמר

הדיון, אני אכנט את הוועדח. אני מניחה שאנחנו נרצה לקיים דיון כזה.

האחיות הבטיוזו להכתיב לי את הדרישות שלהן ועל מה זין עומד. אולי עוד אקבל

זאת מהן היום. אני מציעה שנשמע את תשובת השר במליאה ומיד עם גמר הדיון אני נכנס

את הוועדח. ברגע שאתם אומרים לי שרוצים ישיבת ועדה, השר יבוא. אני אזמין גם את

שרת הבריאות. אם אתם חושבים שצריכים להזמין את הברפלד, אני אזמין אותו. אם לא,

אני רוצה לקיים את הישיבה ללא מוזמנים. אנחנו מוכרחים ישיבת עבודה של בירור

בינינו לבין שני השרים הנוגעים בדבר. זו דעתי.

יי שמאי;

אני חושב שצריך להזמין את הברפלד. מעניין מהן דרישות ההטתדרות.

אי שוסטק?

האחיות יהיו כאן?

די כהן;

אם נזמין את הברפלד צריך להזמין גם את האחיות. מדוע, לדעתי, הרעיון של

היושבת-ראש להזמין את שר האוצר הוא טוב - כי זו תהיה מין ישיבה שאנחנו נשב איתו

ברחל בתך חקטנה, בלי לחץ מפלגתי ופוליטי. היום חמצב בבתי החולים הוא נורא ואיום.

היו"ר אי נמיר;

זה עסק עם גטיסות. אנשים מתים.

ר' כהן;

הרושם שלי הוא, אם אינני טועה, שכבר יש רמת הישגים מסויימת, ייתכן שהיא לא

מספיקה, אבל מה שיותר חמור זה הערפל. למשל אני יודע מהבוקר שהענין של שלוש שנים

ששרת הבריאות דיברה עליו פה, כלל לא סוכם.

היו"ר אי נמיר;

את זה אנחנו יכולים לשמוע רק משר האוצר, לא מאף אחד אחר.



אם שר האוצר יגיד פה שזו התחייבות, אז אנחנו חברי כנסת מכל המפלגות יכולים

לראות בזה דבר חיובי. אם יהיה פה הברפלד, זו תהיה מלחמה פוליטית. אני יכול לשחק

את המשחק.

י' פרץ;

מלחמה פוליטית נעשה באולם המליאה.

די כהן;

אני בעד להיפגש עם שר האוצר בלבד.

ושרת הבריאות. אני אודיע לכם בדיוק מתי תתקיים הישיבה.

הישיבה ננעלה בשעה 10:10