הכנסת האחת-עשרה

מושב שלישי



נוסח לא מתוקן



פרוטוקול מסי 244

מישיבת ועדת העבודה והרווחה

ביום ב' כ"ד בתשרי התשמ"ז - 27 באוקטובר 1986, בשעה 11.00

נכחו

א' נמיר -היו"ר

צ' ביטון

ח' גרוסמן

אי ורדיגר

ר' כהן

יי פרץ

אי שוסטק

יי שמאי

שרת-הבריאות שי ארבלי-אלמוזלינ ו

ר' מיכאלי - מנכ"ל משרד הבריאות

חי דורון - יו"ר מרכז קופת-חולים

שי פנחס - מנהל בית-חולים הדסה

אי שחר - מנהל בית-חולים וולפסון

ר' גבאי - בית-חולים השרון

פי וייספלר - בית-חולים תל-השומר

בי סופרין - בית-חולים תל-השומר

אי כהן - בית-חולים אסף הרופא

שי קורן - בית-חולים שלוותה

ר' בליס - בית-חולים ביילינסון

מי שיפמן - דובר האחיות

מ' ב ו ט ו ן

אי אדלר

מי הלנברג

פגישת היכרות עם שרת הבריאות

2) המשא-ומתן עם אחיות בתי-החולים



פגישת היכרות עם שרת הבריאות

רבותי, אני פותחת את הישיבה.

אם החברים אינם מתנגרים, אני רוצה

להכריז על הישיבה ישיבה פתוחה. הישיבה פתוחה.

רבותי, אני מוכרחה להודות שכשתכננו

את הישיבה להבוקר הייתי בטוחה שמשבר האחיות יהיה מאחורינו אבל לא

זה המצב.

האחד - היו חילופיו

במשרד הבריאות וסגנית השר, שושנה ארבלי-אלמוזלינו, נבחרה והושבעה

בשבוע החולף כשרת הבריאות. והדבר השני שאנחנו עדים לו היום - משבר

האחיות נמשך.

נפתח בחלק החגיגי של הישיבה.

התכנסנו כדי להרים כוס לכבוד שושנה ארבלי-אלמוזלינו, להרים כוס לך,

לעבודתך ולהצלחתו.

חייקה אמנם מכירה אותך בעבודה

יותר ממני אבל אני יודעת שביומי הראשון בכנסת, כשבאתי לכנסת, את

ישבת בחדר הזה, כיושבת ראש ועדת העבודה. אז התייחסו יותר ברצינות

לנושא החברתי. היו אז שתי ועדות לנושא החברתי - ועדת השירותים

הציבוריים וועדת העבודה,

שושנה מילאה, כחברת הכנסת, תפקידים

רבים - יושבת-ראש וערק. העבודה, יושבת-ראש ועדת הפנים וסגנית היושב-

ראש.

יש לי הרבה ויכוחים עם שושנה,

ואמרתי לה זאת ביום היבחרה, אבל את מקומה בממשלה היא הרוויחה בצדק,

כאות הוקרה לעבודתה, הציבורית.

אולי זה סמלי, שושנה, שבחדר הזה,

שעשית בו חלק גדול מעבודתך הפרלמנטרית גם כיושבת-ראש ועדת העבודה

וגם כחברה בוועדת העבודה והרווחה כשחבר-הכנסת פרוש היה היושב-ראש

שלה ואת ישבת בה שעות רבות ועבדת, בחדר הזה את משתתפת היום לראשונה

בישיבה בתפקידך כשרת הבריאות, בישיבה של ועדה שמבחינה פרלמנטרית של

הכנסת מופקדת גם על נושא הבריאות.

לפני שנשמע ברכות מהחברים אני רוצה

להרים כוס לבריאותך ולבריאות של מערכת הבריאות. בהצלחה, שושנה. לחיים.

רצוי שנאמר היום, בישיבה זו, קצת

דברים בהשראת השכינה אבל לצערנו אנחנו

חיים במציאות כל כך קשה וכל כך עצובה, שאינני יודעת אם אצליח לעבור

ממצב רוח של חולין למצב רוח של קצת חג.

האמת היא שהתמנותה של שושנה לשרת

הבריאות זה במידה לא מעטה חג. אם מישהו חושב שזה בא רק בגלל שהיא אשה,

הוא טועה. שאלו את שושנה אם נכון לומר שהיא עקשנית. לדעתי, היא לא

צריכה היתה להתבייש. לדעתי היית צריכה, שושנה, להגיד: כן. אני עקשנית.

שושנה עקשנית בדברים שהיא מאמינה בהם. בחלק מהדברים שהיא מאמינה בהם,

גם אני מאמינה בהם. אני מקווה שלעמוד לשושנה הכוח לא להירתע ולא לסגת.



ראיתי שרי בריאות ששברו את בריאותם

במאבק לשירותי בריאות שווים לכל נפש, לרפואה לא-שחורה, לשירותי בריאות

טובים ונאותים. מה שקורה בארץ, שיש בה קופות-חולים וקופת-חולים גדולה,

בארץ שבה מבוטחים למעלה מ 90%-מן האוכלוסיה, באופן אובייקטיבי לא

צריכות להיות בעיות שיש לנו, אבל באופן אובייקטיבי יש לנו כל הבעיות

כאילו היתה לנו רפואה פרטית, כאילו רק עשירים יכולים לזכות ברפואה

טובה.

אני לא מאמינה בשבירה, כי שבירה

בבת-אחת פירושה לשבור את כל המערכת. אני מאמינה בתהליך. האם יעמוד

לשושנה הכוה ללכת עם אלה הרוצים ללכת אתה, ביחוד קופת-חולים, כדי לעשות

מה שאחרים לא יכלו לעשות עד היום? אני שואלת את עצמי אם שושנה תוכל

לעמוד בכך, אם כל כך רבים לפניה לא הצליחו בזה, כי היו צריכים לבחור

או להתפטר או להסתגל וכמעט כולם הסתגלו.

אני מאחלת לך שתצליחי ליצור עורף,

כי לבד לא תצליחי לעשות את זה, כדי שנעבור לכיוון אחר של שירותי הרפואה.

ומה שנוגע לשביתת האחיות שאנחנו

עדים לה - אולי נדון בזה היום - אני מוכרחה להגיד את הרגשתי, ואני

יודעת שאני שמה נפשי בכפי. מה שקורה עכשיו עבר את הגבול. אני מבינה

את שושנה המטפלת בזה בעדינות. היא הולכת על חבל דק אבל, כפי שאמרתי,

מה שקורה עכשיו, לפי דעתי, עבר את הגבול. היינו מאד לארג' ביחס לאחיות.

הגיעו להם זכויות והטבות אבל מה שקורה עכשיו לא ייתכן. מצד אחד אנחנו

עושים הכל כדי להציל חייו של אדם אחד בפעולה של השתלת כבד ומצד שני

מפקירים מאות ואלפים. אי-אפשר לסבול את זה יותר.

עם כל חילוקי הדעות שהיו בינינו,

ביני לבין שושנה, היתה בינינו חברות, חברות לענין ולא רק לסנטימנטים.

הערכתי את העבודה שלך כיושבת-ראש ועדת העבודה. אני מרשה לעצמי לומר

שהתקופה שאת היית בוועדת העבודה ואני בוועדת הרווחה, היתה תקופה לא כל

כך גרועה בחברה הישראלית אם כי הממשלה התאוננה מאד, וזו היתה הממשלה

שלנו.

אני מאחלת לך שתצליחי בקטע שאת

מופקדת עליו כי, למען האמת, לגבי המכלול אין לי הרבה ציפיות מהממשלה

הזאת.

הוועדה שלנו מייצרת שרים, ואינני

מדבר על משה גור שהיה צנחן והוצנח

לממשלה. אני שמח שהמסורת הזאת נמשכת.

משרד הבריאות דומה למה שאמר סוקרטס

על מוסד הנישואין. הוא אמד שמוסד הנישואין זה מבצר שמי שנמצא מחוץ לו

רוצה פנימה ומי שנמצא בפנים מחכה לצאת ממנו. משרד הבריאות הוא

כזה בשביל השרים, ואני אומר את זה מהנסיון שלל, ששאפתי מאד מאד להיות

שר, ולהיות שר הבריאות זה כבוד גדל, אבל אחר-כך, אחרי שנבחרתי להיות

שר הבריאות חשבתי רק איך יוצאים מזה. אני רוצה לאחל לשושנה שלה לא תהיה

ההרגשה הזאת. אני מאחל לה שתצליח להישאר במבצר ברצון.

נאחל לשושנה שהיא לא תשבור את בריאותה

במשרד הבריאות. החבילה שאת מקבלת איבנה קלה. הלוואי שתוכלי להרים

אותה.



אצלנו בעיירה היה נפוץ פתגם על

דג, אולי חיית מים, שרוצה את הרשת. אותו דג יודע שהוא יילכד, הוא

בוכה אבל נכנס למים ומתקרב לרשת. כך שרי הבריאות - בוכים אבל נכנסים

לרשת.

כולנו יודעים שיש מגרעת יסודית

בכל המבנה של המערכת הזאת, ואני מתכוון לביטוח בריאות ממלכתי. כל

עוד לא יהיה ביטוח בריאות ממלכתי במדינת ישראל, שכל האוכלוסיה תישא

בעול הבריאות - העניו לאי יבריא. שום דבר לא יעזור. אני משוכנע שברגע

שיהיה ביטוח בריאות ממלכתי, כל המדינה תבריא ולא רק מערכת הבריאות.

אז לא תהיה בעיה של חסד מצד שר האוצר זה או אחר, אם הוא נוטה להיענות

או לא. לא יהיה לו שום SAY בנושא הזה. אני יודע את דעתך העקשנית,

גברתי שרת הבריאות, נגד חוק ביטוח בריאות.

כזה.

א' שוסטק אני מאחל שהמערכת והשירות שתשמשי

בהם ילמדו אותך ותגיעי למסקנה

הנכונה ואז אני בטוח שתצליחי בכך דרכך ובכל מעשיך. אם תבצעי את זה

תבריאי את מערכת הבריאות.

ביום התייצבות הממשלה המתחדשת

שאלו אותי עיתונאים אם אני נצביע

בעד הממשלה כאשר בממשלה זו מכהנת אשה. אמרתי: אני באופוזיציה ולא

אצביע בעד.

אני בטוח ששושנה נבחרה לא בגלל

היותה אשה. הבחירה היתה מכיוון ששונה ראויה לאותה איצטלה. אם הרוטציה

מביאה תועלת לעם ישראל - אינני כל כך בטוח בכך, אבל העובדה שדרך

הרוטציה שושנה מקבלת את התפקיד הזה - אני חושב שכדאית היתה הרוטציה,

בלי לפגוע בשר הבריאות שפרש מרצונו, שאני מאחל לו בריאות.

שושנה יודעת - היא במשרד הבריאות

שנתיים - שהיא נכנסת לתפקיד קשה בתקופה קשה, ולא שינוי השיטה ולא חוק

בריאות ממלכתי יפתרו את הבעיות הכאובות שלנו.

שביתת האחיות - זה הנושא הבוער

ביותר - לא קשור בכלל עם שיטת הבריאות בישראל. זו שביתה כואבת מאד

והיא נמשכת חודשים רבים ואינני יכול בשום פנים ואופן לרדת לסוף דעתם

של ראשי האוצר, הבריאות וההסתדרות.

אני מקווה ששושנה, בחוכמתה וביעילותה,

תוכל להוציא עת המערכת הזאת מהבוץ.

מערכת הבריאות נמצאת בבוץ גדול

מאד, וכבר אמרה חברת-הכנסת חייקה גרוסמן שאנחנו הופכים עולמות להצלת

נפש בישראל וכולנו רתוקים כדי לדעת מה קורה עם האשה שהשתילו זה כבד,

ועם זאת אנחנו מפקירים חייהם של מאות או אלפים. לכן המשימה הראשונה

היא חיסול השביתה ואני מאחל לך הצלחה גם בזה וגם בעבודתך במערכת הבריאות

בכלל.

לברך את שושנה, זה באמת מרגש.

בלי קשרי מפלגה עם שושנה אני

מרגיש אליה רגש עמוק, שאני אוהב אותו.



אני חושב שזה כבוד גדול מאד להיות

שר במדינת ישראל, ועל כך השמחה ואני שמח בשמחתך ומאחל לך הצלחה

מלאה בתפקידך.

אני סבור שהתפקיד הזה, יותר משיש

צורך לברך על השמחה שבמינוי לו, יש צורך להגיד כמה מלים על הצורך

בכוחות נפש שצריך כדי למלא אותו ועל החוכמה שצריך לגייס בו.

אני מאחל לשושנה להגן קודם כל על

הבריאות הציבורית, כי הפרסום במערכת הבריאות הציבורית מתחיל להיות

במדינת ישראל על סף סכנה חמורה ביותר. ודבר שני - צריך להחזיר לתודעה

הציבורית את נושא מעמדה של מערכת הבריאות - הרופאים והאחיות.

אני באופו אישי חווה קשה מאד את העובדה

ששמם הטוב של המטפלים בבריאותם של בני העם הזה, נכון להיום, מושפל

ובזוי בפי הרחוב ואנשים; גם חלק מחברי הממשלה, עושים את זה בפרהסיה.

האמון במטפלים בחולים והתייחסות אליהם כאל אנשים נאמנים, אמינים

וישרים, זה דבר בעל חשיבות עצומה לגבי תקינותה של המערכת והיחסים בין

מספל למטופל. לא ייתכן שמטופל יחשוב על מטפל שהוא מושחת, חסר אחריות

וכוי.

מעכשיו את מייצגת במדינת ישראל חלק

מהמנהיגות. מנהיגות לא יכולה לטפל רק במערכות שכר. אני חושב שהבעיה

של ביטוח בריאות דרך הקופות והדרכים כדי להעלות את הרמה, זה אתגר שצריך

להתמודד אתו כדי לקדם את הדברים. עם זאת, אני לא יודע אם אפשד לקדם

אותם בממשלה הזאת, אבל את דאויה לעשות את זה ואני מבקש שתתחילי בכיוון

הזה.

אני מבקש, ברשות היושבת-ראש וברשות

שרת הבריאות, לשלוח ברכות לשר הבריאות לשעבר על הניתוח שעבר ולאחל לו

החלמה מהירה.

אני סבור, בנושא של האחיות, שאין פה

ברירה. תכבשי את לבם, בבקשה, אבל אסור לך, נכון להיום, שהמערכת הזאת

תמשיך להתדרדר והממשלה לא תנקוט בענין זה בצעדים הרבה יותר אקטיביים

ונואשים. מוכרחים למצוא מיד מוצא. לא יכול להיות המשך של ההתדדדרות,

כי האסון הוא גדול.

אני מצטרף לברכות.

בתקופת ההיכרות שלי עם שושנה למדתי

להכיר אותה בנחישותה ובאמונתה בדרכיה. היא הגיעה להיות שרה בממשלה

בכוח ההתמדה, הנחישות שלה והכישורים שלה.

על שושנה שמעתי מחברי, לפני שהיכרתי

אותה שמעתי הרבה מחמאות עליה.

אני חושב ששביתת האחיות הפוקדת היום

את מערכת הבריאות הגיעה למימדים הרסניים. זה דבר הרסני גם מבחינת המשק

בכלל ואי-אפשר להוסיף ולשחק בקולות שונים של כן מגיע או לא מגיע.

אם מגיע - למה משמיצים את האחיות?

אני מאשים את מקורות האוצר. כשמספרים

שמאז חודש מאי קיבלו 45% - זו השמצה שכוונתה לסלף את האמת וזה מחריף

את המאבק של האחיות.



אני חושב שלא צריך לכופף רק את האחיות.

צריר לתת מה שהבטיחו להן במקצוע מועדף, ושני הצדדים יצטרכו או להתקפל

ולהתכופף או להתפשד. אחרת אי-אפשר; וכבר אמרה חברת-הכנסת חייקה גרוסמן:

מצילים אדם אחד אבל מי יודע במה מפקירים.

שמענו ששרת הבריאות הביאה שלוש הצעות

לשר האוצר. אולי היא תוכל לספר לנו מה הן ההצעות האלה.

אני חושב שיש כאן קונפליקט בין ההסתדרות

כמעסיק המעסיק 50% ממספר האחיות לבין ההסתדרות כאיגוד מקצועי. גם

ההסתדרות צריכה להגיד מה היא חושבת, ובזה היינו מתקדמים שלב אחד.

אני מצטרף לברכות לשושנה בהצטרפותה

לממשלה, אבל מצערת אותי העובדה לאיזו

ממשלה היא מצטרפת-. לממשלה שאיו סיכוי שהיא תתקו את מערבת הבריאות,

לממשלה ההולכת מדחי אל דחי והורסת את משרד הבריאות.

אני מאחל לשושנה שכנציגת מערכת הבריאות

תהיה לוחמת בתוך הממשלה ולא שהממשלה תילחם בה.

ת ו ד ה ר ב ה .

לפני שאני נותנת לשרת הבריאות להשיב

על הברכות אני רוצה לשלוח, בשם כל הוועדה, איחולים וברכות לשר הבריאות

לשעבר, מוטה גור. כשהוא יחלים נזמיו אותה לוועדי.. היתה לוועדה שלנו

תקופה של שיתוף פעולה אתו במשך שנתיים. הייתי אצלו ביום שבת. מצב

בריאותו תקיו. הוא צריר לעבור תקופת החלמה. נשלח לו מכתב לביתו.

אני נרגשת מאד, לא פחות משהתרגשתי

באותו יום כשהייתי צריכה לעלות על דובו

הכנסת ולתת שבועת אמונים. אני נרגשת כשמברכים אותי בוועדה זו, שהייתי

חברה בה במשך עשרים שנה ושמונה שנים הן יושבת-ראש הוועדה. נשארתי נאמנה

לוועדת הזאת גם כשלא הייתי יושבת-ראש שלה. הנושאים שהוועדה הזאת מופקדת

עליהם נטועים עמוק בלבי.

אני רוצה להודות ביחוד לאורה, יושבת-

ראש הוועדה, שמצאה לנכוו וראתה צורר להזמיו אותי לישיבה ביום הראשוו

לפתיחת מושב הכנסת ולפתור. את הישיבה הראשונה בדיון בנושא הבריאות.

לשמוע את חייקה מברכת אותי - זה מרגש

אותי עד דמעות.

נכוו אמר חבר-הכנסת שוסטק, שמהוועדה

הזאת יצאו כמה שרים. אני חושב שמי שיושב כאו היום ראוי לא פחות ממני

לכהו כשר בממשלה. אני רוצה לאחל גם לכם שיגיע היום ותזכו כפי שאני

זכיתי, לייצג את הציבור בממשלת ישראל.

אני מקווה להישאר נאמנה לדרכי ולאמונתי.

אתמול, אחרי ישיבת הממשלה, אמר לי השר יגאל הורביץ: שושנה, תזכרי, עכשיו

אז מה? תישאר אותה שושנה.

אני יודעת, המשימה קשה וכבדה. אני לא

באה מבחוץ. חיברתי את המערכת גם בתקופת חברותי בוועדה וגם בתקופה של

השנתיים האחרונות בסגנית שר הבריאות. אמרו לי: את מכניסך את ראשך למיטה

חולה. מערכת הבריאות חולה לא מהיום. ניסו להבריא אותה. המשימה היתה קשה.



מאחר שאני מכירה את המערכת מבפנים,

הסכמתי לקבל על כתפי את המשימה והאחריות. עם זאת, אני יודעת שלבדי לא

אוכל לעשות זאת. איו בעולם גאון שיכול לשאת לבדו משימות כאלה. העורף

שלי זה אתם, חברי הכנסת והוועדה הזאת שקידמה הרבה. אני תולה הרבה

תקוות בחברי הוועדה ובוועדה, שישמשו עורף למערכת הבריאות אשר זקוקה

לעורף רחב שיחזק אותה וירים ויקדם אותה.

במערכת הבריאות יש ציבור נפלא -

עובדי המשרד, רופאים, אחיות ואחרים. הייתי היום ב"הדסה" ואחד הרופאים

היום אני ממלא תפקיד של אחות. כל הכבוד להם. המצב הזה נמשו

מספר חודשים. לצערי, אנחנו לא יודעים להעריך את עובדי המערכת כולה -

הציבורית, הממשלתית והפרטית - שעושים בה עבודה יוצאת מן הכלל כדי לסייע

ולתת שירותים טובים לחולים.

אני מקווה שאני לא אסתגל למה שהיה.

השיגרה לא תמשיך לחגוג. אני רוצה להכניס שינויים, ולא אדבר ביומרה על

רפורמה, אני מדברת על שינויים מחוייבי המציאות. אנחנו לא יכולים

להמשיך כפי שהיינו.

אני באה מסמינר של ארגון הבריאות

הבין-לאומי. דיברתי על מטרות שונות שכמה מהו קידמנו למשל, איך לקדם

את הנושא של רפואה מונעת. קשישים, אם וילד, מניעת שימוש בסמים ובאלכוהול.

היום אירופה שמה דגשים על שנות ה-2000.

אני רוצה להודות לכם מקרב לב על

הברכות. זה מרגש אות7 ולא רק מרגש אלא נותו עידוד וחיזוק להמשיך ולפעול

ביתר שאת, ביתר מרץ וללא לאות.

המשימה הראשונה היא הפסקת העיצומים

של האחיות. אחר-כך יש עניו ההשתלות ודברים נוספים אחרים. כל יום יש

דברים נוספים במערכת.

אני חוזרת ומודה לכם על הברכות.

אני מקווה לשיתוף פעולה ועידוד. משרד הבריאות יעמוד לרשותכם.

כואב לי מאד שהגעתי לתפקיד זה

בעקבות פרישתו של מוטה גור, שהודיע שלא יצטרף לממשלה בראשותו של יצחק

שמיר. ניסיתי לשכנע את מוטה גור שלא ינקוט בצעד הזה אבל לא הצלחתי,

כפי שרבים ניסו ולא הצליחו. מוטה גור היה נחוש בדעתו לא להמשיך לכהו

כשר בממשלה. לזכותו ייאמר שהוא אמר לשמעוו פרס שהמועמד המתאים, לדעתו,

היא שושנה ארבלי-אלמוזלינו, המשמשת כסגנית השר. אני מאמיו, כך אמר,

שבכוחה למלא את התפקיד.

הוכנו בהלם כששמענו שמוטה גור צריך

לעבור ניתוח. אמש הוא חזר לביתו. הוא נראה נפלא. אני מקווה שהוא ימשיך

למלא תפקידים ציבוריים. הוא נכון לזה. העתיד עוד לפניו. אני מצטרפת

לאיחולים למוטה ולהחלמתו.



המשא ומתן עם אחיות בתי-החולים

רבותי, אנחנו עוברים לסדר-היום.

הנושא שהיה על סדר היום הוא מצב

שירותי הבריאות אבל אנחנו יודעים שגם היום יש הפגנה גדולה מאד של אחיות.

אני יצאתי אליהם. גם שרת הבריאות וגם חברי-הכנסת רו בהן ויעקב שמאי

היו שם. הצעתי שמשלחת של אחיות תופיע בפני הוועדה.

אני רוצה להתייעץ עם שרת הבריאות

האם את רוצה.למסור לנו קודם מה המצב ורק אחר-כך נקרא

למשלחת של האחיות או שנזמין את המשלחת עכשיו וגם הם ישמעו אותך. אני

מובנה לנהוג לפי מה שנראה לר ומקובל עליד.

איו לנו מה להסתיר. אנחנו גלויים

עם האחיות. הנציגים שלהם משמיעים

את טענותיהם. כל מה שאני רוצה להגיד - מוטב שזה יהיה בנוכחותם. יש לי

שלא נהפר כאן למנהלי משא-ומתו. אני מתחננת. הנושא כל כך

רגיש.

הדיון היום על האחיות הוא לא במקום

הדיון על המערכת.

לא.

אני מבקשת ממזכירת הוועדה להזמין

את המשלחת של האחיות.

בוקר טוב. אנחנו נפגשים שוב כאילו

זה המשר של ישיבותינו הקודמות.

אני רוצה לומר למשלחת של האחיות,

שהישיבה שלנו היום היתה מיועדת לדיון על מצב שירותי הבריאות.

אני מוכרחה להודות - נדמה לי שאני

יבולה להגיד את זה בשם הוועדה - שלא חשבנו שנגיע למושב הזה של הכנסת

ונושא האחיות עדיין לא מצא את פתרונו.

מאחר שאתן שובתות ומפגינות מול

הכנסת, אנחנו, כוועדה שמטפלת במערכת הבריאות, חשבנו שאנחנו צריכים

לשמוע אתכם ודחינו את הדיון על שירותי הבריאות, שנושא האחיות מרכזי

בו.

שאלנו את שרת הבריאות אם היא

מעריפה שנשמע אותה ואתכם בנפרד. היא הציעה שהכל יהיה יחד. נשמע עכשיו

מפי שרת הבריאות מה קורה עכשיו במערכת הבריאות.

בפתיחת הדברים אני רוצה להביע

צער על כך שוועדת העבודה והדווחה

נאלצת, פעם נוספת, לעסוק בענין האחיות.

אני מציינת בהערכה את יושבת-ראש

הוועדה שמצאה לנכון, כשהאחיות מפגינות מול הכנסת, להזמין משלחת של

האחיות, כדי שישמיעו את הטיעונים שלהם.



אני מצטערת שלא עלה בידנו להביא

את הסכסוך הזה לסיום, סכסוך שהמשכו גורם נזקים מצטברים לחולים הנשלחים

לביתם מפעם לפעם כשיש נטישות, סכסוך הגורם לדחיית ניתוחים ולפינוי בתי-

החולים שהתפוסה בהם ירדה 40%-bולפעמים לפחות מזה. זה מצב שמערער את

התפקוד הנורמלי של בתי-החולים. בעקבות ביקורי בבתי-החולים - ואני מרבה

לבקר בבתי-חולים לא רק בימי עיצומים אבל בעיקר בימי עיצומים - אני

המצב קשה מאד, חמור מאד. יש מחלקות רבות שאין בהן אפילו אחות

אחת וקרובי המשפחה של החולים הם חסרי אונים, אינם יכולים לתת שירות

והם זועקים חמס.

הרופאים, כל הכבוד להם, אני

מביעה להם את כל הכבוד וההערכה, נאלצים למלא תפקיד של אחות, אבל

גם זה יכול להיות עד גבול מסויים.

הסכסוך הזה מתמשך, גברתי היושבת-

ראש, כמעט שנה. היו בו עליות וירידות, והסיבות לכך שונות.

היתה בעיה של שחיקה. הסתדרות האחיות

התחילה במאבק. היא הלכה לבוררות מוסכמת. בית-הדין פסק אבל פסק-הדין

שלו לא התקבל על חלק מהאחיות, שהתחילו להיאבק על דברים נוספים. פסק-

הדין שניתן בזמנו, בחודש יוני, אם אינני טועה, נתן 12% לכלל האחיות

אבל התשלום היה רטרואקטיבי מ-1 באפריל. הממשלה מימשה את פסק-הדין

וכאשר פרצה השביתה של 19 או 17 הימים הממשלה התכנסה מיד והחליטה

שענייני השכר יידונו בהסכם מסגרת - זה משא-ומתן בין המעסיקים לבין

ההסתדרות. היא החליטה שידונו בנושאים הבאים: תקנים, עומסים, תנאים

פיסיים שמשמעותם מעוונות, הסעות ודיור.

במהלך השביתה, כאשד ההסתדרות

נכנסה לתמונה, ההסתדרות החליטה להכיר באחיות בתי-החולים כחטיבה נפרדת

בהסתדרות האחיות. כתוצאה מההתפתחות הזאת התפטרה מזכירת הסתדרות האחיות.

כיום הסתדרות האחיות היא בלי מזכירה. מחכים לסיום המשבר, כי במצב הנוכחי

אין יד מכוונת.

חטיבת אחיות בתי-החולים הוכרה

על-ידי ההסתדרות ואז, כשההסתדרות נכנסה לתמונה, התקבלה התביעה של

ההסתדרות שידונו ,גם בתנאי העבודה.

האחיות סיימו את השביתה והחל

משא-ומתן שמתמשך כבר כמה חודשים, מיוני או יולי, ואנחנו נמצאים כבר

בסוף חודש אוקטובר.

אני לא הייתי מופקדת על הנושא

הזה במשרד הבריאות. פרופסור מיכאלי ואתו צוות של משרד הבריאות ניהל

את המשא-ומתן. בהקשר לכך אני רוצה לומר, שמשרדי הממשלה אינם מנהלים

משא-ומתן על ענייני שכר. זה הופקע מידם. הכל מרוכז היום בידי האוצר.

האוצר לקח את זה מההסתדרות.

הממונה על השכר מנהל את המשא-

ומתן בשם הממשלה. הוא מוסמך לחתום

על ההסכמים ומשרד הבריאות או משרד אחר מצטרף לחתימה. כא ן טמונים הקשיים

של משרד הבריאות. אנחנו, כמי שרוצים את טובת המערכת - וטובת האחיות

זה טובת המערכת - וכמי שרוצים שהמערכת תתפקד, חושבים שחלק מהתביעות

של האחיות הן נכונות וצודקות. אנחנו, משרד הבריאות המופקד על המעדכת,

תומכים בחלק מהתביעות של האחיות אבל לא בכל הרשימה הארוכה שהוגשה על-

ידי האחיות.



גם בהיותי סגנית השר נפגשתי עם

האחיות וגם עם ההסתדרות. המשרר שלנו, משרר הבריאות, תרם ותורם

לקידומו של המשא-ומתן ולקירוב העמדות, כדי להגיע ליתר הבנה.

אני חוזרת ומבקשת להדגיש שאנחנו

לא מנהלים פה משא-ומתן. אנחנו רק מוסרים אינפורמציה. תרומתו של

משרד הבריאות היתה בקשר לתקנים. החלטנו שעל אח הקשיים של המשק היום

צריר לדבר על 1500 תקנים לתקופה של שלוש שנים, כולל השנה הנוכחית

שהולכת ומסתיימת. האחיות" צריכות להעריר את זה. אולי המצב דורש יותר

אבל במצב הקיים הצענו מה שהצענו. אתמול שמעתי משר האוצר שהוא מקבל

זאת. 1500 תקנים זו פריצת דרך מאיו כמוה.

זו ההצעה שעליה דיברת אתמול?

לא.

האחיות שמעו על זה?

הענין של פריסה על פני שלוש שנים,

האם זה מוסכם על-ידי שר האוצר?

אתמול, בישיבת הממשלה, הוריע שר

האוצר על 1500 תקנים ועל הפריסה,

כולל השנה. האחיות יודעות את זה.

תור כדי המשא-ומתן נדונו הרבה

נושאים אבל הם לא הועלו על הכתב. ברגע שנכנסתי לתפקיד, המשימה

הראשונה שעמדה בפנינו, בפני משרד הבריאות - לסיים את משבר האחיות

שמתמשך יתר על המידה. גם לאחיות איכפת איד נראית המערכת והמצב הנוכחי

כואב להם לא פחות מאשר הוא כואב לנו, אבל אנחנו מופקדים על המערכת.

האחריות היא עלינו. האחים והאחיות נאבקים על עניינים שלהם אבל גם

הם לא צריכים להיות משוחררים מאחריות המוטלת עליהם.

היו הרבה מאד ישיבות. ההסתדרות

החליטה, על-פי הודעה של ועדת העבודה והרווחה, וחיים הברפלד לקח את

הענין לידיים ומזמן את הצדדים כל הזמן. האיש הזה, חיים הברפלד,

מקדיש הרבה מאד שעות, הרבה מאד סבלנות, ומקיים שיחות עם האחיות כדי

לקרב אותם ולהביא אותם שיבינו את הצרכים של המשק ויעריכו עד כמה הלכו

לקראתם. אני מקווה שהוא ימשיך לעשות כדי להביא את הדברים לסיום עוד

השבוע.

קבענו פגישה עם האחיות מיד אחרי

התמנותי לשרת הבריאות. למחרת היתה השתלת הכבד וישבתי עם האחיות בבית-

החולים רמב"ם. היתה שיחה חברית מלאת הבנה. הם אמרו לי: גם אנחנו רוצים

לגמור. נבוא למשא-ומתן ונודיע שאנחנו רוצים לגמור. נסעתי ל"אסף הרופא".

ישבתי עם אילנה. היתה לי הרגשה טובה, שאילנה הגיעה למסקנה שצריך לסיים.

למחרת נסעתי ל"ביקור חולים". ישבתי עם הצוות, עם אילנה, עם בלה, עם

יחזקאל ועוד מישהו מ"הדסה" ומ"וולפסון". היתה לנו שיחה טובה מאד. סיפרתי

להם שבעצרת "מלב אל לב" ישבתי ליד נשיא המדינה ושאלתי אותו איך הוא

הצליח לגשר בין המערך לבין הליכוד בענין הרוטציה. הוא אמר לי: פנו

אלי מסיעת הליכוד וביקשו שאתערב. התקשרתי עם שמעון פרס ושאלתי אותו:

הוא אמר: אולי עלינו על עץ יותר מדי גבוה.

תוריד אותנו. גם אני אמרתי ואני חוזרת ואומרת לאחיות: תרדו מהעץ. תנו

לי זמן.



אחר-כך באתי לוועד הפועל ודיברתי

עם חיים הבדפלד. אחר-כך דיברתי עם המעסיקים, כולל האוצר, וביקשתי

מהם לשבת בצורה אינטנסיבית ביותר כדי לסיים את המשא-ומתן תוך כמה

ימים ואמרתי שאפנה לאחיות שיישבו למשא-ומתן מתוך נכונות ויודיעו

שאיו יותר לא נטישות ולא עיצומים. באנו. אמרתי את הדברים שלי בראשית

הישיבה והלכתי. חשבתי שהאווירה היא טובה. כעבור שעה וחצי קיבלתי שיחת

טלפון שכל העניו התפוצץ. האחיות חירשו את הנטישות. פניתי אל האחיות

מקובל שלממשלה חדשה נותנים מאה ימי חסד.

אני לא מבקשת מאה ימים אלא. שבוע ימים כדי לפעול בצורה אינטנסיבית, יום

ולילה, עד שנגיע לסיום. הצטערתי שלא היתה היענות. המשכתי במאמצים שלי

כדי להביא לשינוי.

לא אמנה את כל מה שהתקבל וצריך

לכתוב אותו. היום יושבים נציגי האחיות יחד עם ז'ילוני, כדי לנסח טיוטת

הסכם על הסעיפים שדנו בהם והגיעו להבנה עליהם אבל איו עדייו הסכמה סופית

ביו האחיות לאוצר. פניתי לחיים הברפלד וביקשתי. תסכמו מה נשאר בוויכוח

ומה הוסכם. הוא הקים צוות והטיל על ז'ילוני לשבת עם האחיות. אפשר היה לשבו

כל רגע. אתמול לא ישבו.

מהי הנקודה השוברת את גב הגמל?

הנקודה הפתוחה והעיקרית בשביל האחיות זה העניו של קיצור שבוע העבודה.

דיברו על 36 פלוס 4 שעות. זאת אומרת, המשרה היא של 36 שעות שבועיות

אבל האחות צריכה לעבור 40 שעות. 4 השעות שמעל 36 שעות נחשבות כשעות

נוספות.

רגילות.

עכשיו האוצר הסכים ש-4 השעות שמעל

36 השעות השבועיות תהיינה שעות

נוספות. האחיות לא מסכימות לזה והו דורשות לקצר את שבוע העבורה ל-32

שעות.

אם אני מביו נכוו, המשמעות של מה

שאת אומרת היא, שתמורת 4 שעות

שמעל 36 שעות האחיות מקבלות כמו בעד שעות נוספות.

שרת הבריאות שש ארבלי-אלמוזינו. כן זאת אומרת, תוספת שכר. לעומת

זאת האחיות דורשות עכשיו לקצר את שבוע

העבודה ל-32 שעות.הממשלה מתנגדת. היא אומרת: המשק לא יכול לעבור עכשיו

ל-32 שעות עבודה שבועיות.

האם האחיות לא מסכימות לעבור יותר

מ-32 שעות, או שהו רוצות שמספר השעות

הנוספות יהיה 8, עד 40 שעות, אבל החובה שלהו נשארת לעבוד 40 שעות.

יש כאו גם עניו תקציבי וגם תקרים.

למה תקדים? כמה שעות עובדים המורים?

יש ועדה לבדיקת קיצור שבוע העבודה.

אנחנו

מסכימים להעביר את הבעיה הזאת של קיצור שעות העבודה לוועדת הזאת. האחיות

לא מסתפקות בזה. האחיות רוצות התחייבות בהסכם שיקבלו עוד 50% ממה שיקטינו

אני לא יכול להתחייב. אי-אפשר מצד אחד

לתת לוועדה לבדוק ומצד שני שאני אכתיב לה.



ביום חמישי התקשרתי עס שר האוצר ועשיתי

נסיון לשכנע אותו למצוא נוסחה שתוציא אותנו מהמשבר הזה, הצעה שתתקבל על

דעת כולנו ולא תיצור תקדים לאחרים. חיכינו ביום שישי ושבת לנוסחה והיא

לא באה. ביום ראשון, לקראת ישיבת הממשלה, הצעתי שלוש חלופות על הנושא.

היגשתי את זה לשר האוצר. הוא עיין בהן ואמר לי שאחת מהן אולי תוכל להיות

בסיס. ברגע שאני חוזר למשרד, כך אמר, נטפל בזה.

הוא ציין איזו משלוש החלופות?

כן. שמחתי מאד. התחילו מגעים בין

המנכ"ל שלנו לבין הלל דודאי וחיים

הברפלד, ואתמול, לפני שהלכתי ל"מבט", נמסר לי שמתנהלים מגעים בין חיים

הברפלד לבין הלל דודאי על הניסוח. חיים הברפלד קיבל את הנוסח ואמר שהוא

יצור קשר עם האחיות ויזמין אותו למשא-ומתן. היום הודיעו לי שהוא מזמן

את הצוות של ז'ילוני עם האחיות, כדי להכין נוסחת טיוטה לשולחן הדיונים.

חשבתי שזו פריצת דרך. בבוקר מצלצל אלי שר האוצר ואומר: הכנו נוסחה. לאחיות

היתה בעיה, הם לא נענו. הם אמרו: אנחנו בעיצומים נמשיך. הם ארגנו את

ההפגנה היום.

הנוסחה הגואלת הזאת, האם היא היתה

בפני האחיות?

הועברה אליהו נוסחה ונדמה לי שהיא

"י מונחת בכיסה של אילנה.

הם קיבלו את זה רק הבוקר בשעה שמונה.

מהבוקר בשעה שש אני מחפשת את חיים

הברפלד. לא הצלחתי למצוא אותו.

זה התפקיד שלו. צריך לחפש אותו?

לא רק בזה הוא מטפל.

את הנוסחה העברתי גם לחיים הברפלד

וגם לאוצר ואולי היתה התדיינות ביניהם.

אני רוצה לומר גם שישבתי עם ישראל

קיסר לפני נסיעתו לחוץ-לארץ.

כמי שעם האחיות כל השנים - אני לא

צריכה להציג תעודת זהות שלי - ונאבקת למענם כל הזמן, גם עכשיו כשאני

נמצה הכל עד תום כדי להביא את המשא-ומתן

לסיום עוד השבוע. אני רוצה לומר שנוצר בסיס כדי לחתום על הסכם.

אני אומרת לחברות היקרות שלי: בנושאים

רבים הושגה הבנה. אי-אפשר להשיג הכל בבת אחת. תשאירו משהו לשנים הבאות.

מי אומר שצריך לתקן את כל העיוותים בבת אחת? צריכה להיות גמישות. אני

מסכימה, כולנו צריכים לרדת מהסולם. אחרי שהממשלה התחילה וגילתה גמישות,

אני מבקשת ודורשת גם מן האחיות להיענות לפנייה ללכת לשולחן המשא-ומתן

ולראות בנוסחאות בסיס לטובת המערכת, כי אחרת הכל הולך ונהרס. אנחנו

שומעים על הרפואה השחורה. הסיעוד, גם הוא הולך ונהפך לסיעוד פרטי - מי

שיש לו כסף יכול להביא אחות פרסית אבל מי שאין לו כסף, מה יהיה אתו?

אם לא נעצר עכשיו - לשכות עבודה פרטיות לסיעוד חוגגות. אם זה מה שאנחנו

רוצים - הסיעוד יהיה פרטי וזה אומר הרס של כל המערכת.



השעה היא אחרי שתים-עשרה. רעידת

האדמה מסעירה ומזהירה את כולנו. ננצל את שעת הכושר הזאת. תיענו לקריאה

של כולם. תשבו למשא-ומתן על הנוסחה כדי לגמור ולחתום על הסכם, איו

אפשרות להמשיך בעיצומים.

אני מבקשת מהאחיות, תגידו לנו מה קורה,

מה הן הנקודות השנויות במחלוקת,

אחת לאחת. שנית, האם הובאו בפניכם הצעות, כפי שמסרה לנו כאן שרת הבריאות,

האם הם נמסרו לכם, ומה התגובה שלכם?

אנחנו לא שולחן משא-ומתן אלא אנחנו

רוצים, במסגרת תקנון הכנסת, לתרום מה שנוכל להביא לסיום סבל שנגרם לכולם,

גם לחולים וגם לכם.

אני רוצה לברך את שרת הבריאות על

התפקיד שהוטל עליה.

לפי הרושם שמתקבל מן הדיווחים אפשר

להניח כאילו כולם בסדר, כולם מאה אחוזים אלא יש 11 אלף אחיות שהשתגעו

ולא רוצות במשא-ומתן, הן התאהבו בנטישה ולכן מבצעות אותה.

אני רוצה להגיד: איש לא יושב אתנו

ואיש לא עובר את היסורים והקשיים שאנחנו עוברים.

בחדרי המיון יש אחיות. בכל בית-חולים

יש צוות חירום, ואני לא מדבדת על ההשתלות ברמב"ם. אמרו שבבתי-החולים

הגריאטריים המצב קשה. לא הפעלנו שם נטישה.

המשבר של האחיות הוא מחודש ינואר.

אנחנו לא התחלנו לא בשביתות ולא בנטישות. ישבנו בירושלים. איש לא האזין

לנו. במשך שש שנים אנחנו מטפטפים שמערכת הסיעוד מתמוטטת. השירותים

הקנויים לא התחילו מהיום. זה שוק פורח. מדוע? כשיש חלל שם פורחת הרפואה

של השירות הקנוי. זה בגלל המחסור החמור באחיות בבתי-החולים. הגיע מצב

שבתי-החולים בעצמם משתמשים בשירותים פרטיים, כי אין אחיות בבתי-החולים.

הגיע הזמן להסיר את המסכה.

אחיות בתי-החולים נושרות מעבודתן

או יורדות לחצי משרה. מספר התלמידים בבתי-הספר לאחיות יורד.

אנחנו מדברים על השתלות כבד. שמעתם

כמה שעות נמשך ניתוח כזה וכמה טיפול הוא דורש. האם התקנים האלה ניתנים?

עובדים לפי כיבוי שריפות ולא לפי תקנים.

בפעם הקודמת שהיינו פה תארתי את

הצורה שבה התנהל המשא-ומתן. האם אתם חושבים שכולם בסדר ורק האחיות

אומרות "לא"?

הגשנו עשרות תביעות. ההסתדרות הורידה

את המספר ל-12 תביעות וגם מזה ירדו. מדובר על מעונות, על הסעות, על

קילומטרז'. בשום נושא לא דנו עד היום לגופו של ענין. יש דק כותרות.

על מה קיבלתם תשובה חיובית?

על שום סעיף לא דנו לגופו של ענין.

היה נוח לא לסיים את המשא-ומתן עם

האחיות.

הורסים את תדמית

האחיות ועושים בורסה של אחוזים. הלל דודאי מופיע ומדבר על 57%, על 40%

ועל 60%.

הכל יודעים שהמשבר פרץ אחרי העניו

של 12%. שביתת האחיות התחילה מזה. כולם יודעים שהאחיות נשחקו מעל ומעבר

לשחיקה שהיתה במשק ואחר-כך הולכים ומוסיפים 5.9%. אתמול חתמו על הסכם

עם הסתדרות האחיות ומוסיפים גם את זה לדיבורים, ומדברים גם על שעות

נוספות, ומדברים על אחוזים. אני שואלת: כל מי שעובד שעות נוספות, האם

עושים לגביו חשבון מראש כמה אחוזים יקבל תמורת השעות הנוספות שיעבוד?

אפשר לומר שאם האחיות יעבדו שעות נוספות הם יקבלו כך וכך אבל אי-אפשר

לדבר מראש על תוספת למשכורת.

מה נתנו?

אתם מכירים את הסיפור של התמריץ?

זה כמו פלסטלינה שמשחקים אתה וכל

פעם נותנים לה צורה אחרת.

אנחנו עכשיו בהמשך של הדיונים. אנחנו

לא מתחילים אותם.

אני רוצה שנקבל צילום של מצב נכון

מה קיבלתם, מה הן הנקודות שאתם מבקשים ומה הן הנקודות

השנויות במחלוקת.

איש לא קיבל דבר. הבעיה העיקרית

שלנו היתה שעות עבודה. בהתחלה אמרנו

שאנחנו רוצים לעבוד 32 שעות. הוספנו ואמרנו שאנחנו מוכנים להשלים 4%.

לא תוכלו עכשיו, תתנו באפריל. באו מההסתדרות ואמרו

שיכניסו אותנו, וזו נוסחה שלא שונתה ממה שקיבלתי הבוקר, מדובר בה

על ועדת ציבורית ואחר-כך יתקיים דיון לגבי המשמעויות הנובעות מכר על

שעות העבודה של האחיות. זאת אומרת, יקיימו דיון. חיים הברפלד אמד לי:

קחי נייר ועיפרון.

זה נורא.

אני חוזרת וקובעת שכאן זו ועדת

~ העבודה והרווחה של הכנסת ולא ההסתדרות.

אנחנו לא שולחן של משא-ומתן.

בבוקר מצלצל אלי חיים הברפלד ואומר:

קחי נייר ועיפרון ותרשמי. רשמתי מלה מלה שאמר לי. אמרתי לו: זה יותר

גרוע מההצעה של ההסתדרות, שנציגה שלנו תהיה בוועדה.

היו שני סעיפים. הסעיף הזה מורכב

א) להעביר את הענין

לוועדה ונציגות של האחיות תהיה בוועדה; ב) במקום האחוזים בא סעיף בי.

אני יכולה לומר ממה זה נובע, מזה

שבשעה שמונה בבוקר יושב-ראש האגף

לאיגוד מקצועי קורא לי את זה בטלפון. עכשיו אני שומעת שיש אי ו-בי.

זה דומה למה שהיה ביום ששי, שמודיעים שיש פריצה בענין השעות הנוספות

וביום שבת בא הלל דודאי ואומר "נייט", אין קיצור של שעות העבודה.

אתמול שרת הבריאות אומרת שיש לה בשורה, הבוקר אני מקבלת שיחת טלפוו

ועכשיו אני שומעת כוונות אחרות.



האם אתם חושבים שאם היו באים אלינו

בהצעות רציניות אפילו בחצות או לפנות בוקר, לא היינו מפסיקים את השביתה?

בשביל מה באנו לכאן? בשביל להפגין? אנחנו רוצים לפתור את הבעיות. אנחנו

רוצים לקרם את הדברים, אם היו מביאים משהו שיש בו כיוון דרך, מחשבה, הצעה

שאפשר לחשוב עליה. אתמול הלכנו לרבנים שהעלו הצעה. כל מי שהציע משהו

הלכנו אליו.

בישיבה האחרונה למשא-ומתן, אחרי

ששרת הבריאות פתחה כל כך יפה, חשבנו שאולי יקבלו שכל. אבל הלל דוראי

שוב חזר על דבריו. אני אמרתי: מנהלים משא-ומתן שלושה חודשים. נשנה

כיוון. יש שרת בריאות חדשה, בואו ונדון ברצינות. אומרים שיש הישג לאחיות,

נראה, נבדוק, אולי אנחנו לא בסדר. נדון. עד היום לא דנו בשום סעיף. כשאנחנו

חוזרות לאחיות וצריכות להסביר מה הושג הן מבקשות לדעת מה יש בפנים ולא

מה הן הכותרות.

מדברים על מעונות, מה זה מעונות?

האם זו אחזקה ריאלית? הלל דודאי אומר שלא.

אני מצטערת לומר שלא מדובר על

סכסוך עבודה או משבר רגיל. מדובר על משבר כשמנגד עומדים חולים. אחרי

כל כך הרבה חודשים של דיבורים אנחנו רוצות שייצא עשן לבן, שכולם ידברו

באותה לשון. לא ייתכן שמאיש אחד אנחנו שומעים דבר אחד ואחר כך באה שרת

הבריאות ומפיה אנחנו שומעים דבר אחר.

האחיות רוצות לסיים את המשא-ומתן,

אנחנו רוצות שיהיה לזה סוף. כל יום אנחנו חוזרים על אותם דברים. המצב

הולר ומתדרדר מיום ליום. אינני יודעת אם לא מוטב שמה שרוצים לתת מחר

יתנו היום ויגמרו ויסיימו את פרשת הסבל.

אני מבקש לציין כמה נתונים, לשם

השוואה. יש 11 אלף אחיות, מחצית

מהמספר הזה בבתי-החולים של קופת-חולים של ההסתדרות. מדברים על 1500

תקנים, זאת אומרת כמיליון וחצי שקלים לחודש, זה חסר. גם משרד הבריאות

וגם ההסתדרות לא מאיישים את התקנים האלה, זאת אומרת יש חסכון של מיליון

וחצי ש"ח לחודש בגלל תקנים שחסרים, ואני לא מדבר על אחיות שעזבו את

העכורה.

באים ומציגים את האחיות כמרושעות.

אנחנו רוצים לפתור את הבעיות. אומרים שהאחיות קיבלו 45%.

האם כל המשק לא קיבל 10%? האם לא היתה תוספת יוקר של 5%? ומי שילם אותה?

האוצר, לכולם. ו-12%? זו תוצאה של בוררות. איפה אנחנו חיים?

אני פונהאל פרופסור דורון המעסיק

למעלה מ-5000 אחיות, אני פונה אליו אישית ואומר לו: אתם גורמים למשבר

האמיתי. אתם חוטאים לציבור שמממן אתכם. תגידו שהמערכת קלוקלת, כי המערכת

המינהלית מקבלת יותר מן האחיות שלכם, לקופת-חולים הזרימו 300 מיליון

וכשמדברים על האחיות, כאן מדובר בפרוטות. כדאי לבדוק ולראות מי מקבל יותר

ואיפה העיוות. העיוות נמצא רווקה במערכת הסיעוד, שכל חולה בה זקוק ליד

המלטפת של האחות.

מדברים על שבוע עבודה, על 36 שעות

ועל 32 שעות. ומדברים על חשש מתקדים. אני טוען שיש תקדים - נקרב המורים -

לכן אל נדבר על חשש מתקדים ואל נשכח שבמה שנוגע לאחיות מדובר על כך

שהן תעבודנה 40 שעות בשבוע, למעשה 40 שעות בשבוע ולא פחות.

שוחחתי עם חיים הברפלד בטלפון ואני

רוצה לדבר על ההצעה. בחלק הראשון

שבה מרובר על קיצור שבוע העבודה לאחיות, שיועבר לבדיקה. נציגת האחיות

תהיה בוועדה. אחר-כר יהיה צוות שידון על המשמעויות הנובעות מכך לגבי

שעות העבודה של אחיות בתי-החולים. אולי נוסיף עוד מלה כאן ומלה שם.

ההצעה הקודמת קיימת ועליה נוסף עוד סעיף שעליו היה הוויכוח ולא על

הבסיס. חיים הברפלד אמר לי שהאחיות החליטו לשבת ולתת לו תשובה. הוא רוצה

לזמן את הצוות. עבשיו יושבים נציגי האחיות עם ז'ילוני ומנסחים טיוטת

הסכם. יש נכונות לשבת כל הלילה ולגמור.

אשר לתמריץ כדי לעודד את האחיות

לעבודה מלאה; האוצר הגיע לפעם ורבע הכנסה חודשית. ההסתדרות רוצה לגמור

על פעם וחצי.

אני חושבת שנוצרו תנאים. הם בשלים.

צריך לשבת אפילו כל הלילה על הטיוטה שמכינים אותה, עם הבהרות, ולגמור.

זו שעת הכושר. אני קוראת לאחיות: יש שעת רצון. תגלו גם אתן רצון טוב.

אני מבקש שנדון בציבור אחיות בתי-

החולים כבחטיבה אחת. הן מלוכדות וזה

כוחן. אל נפצל בין אחיות בתי-החולים של ההסתדרות לבין אחיות אחרות.

אני מבקש, ברשותך גברתי היושבת-ראש,

ששרת הבריאות תאמר לנו האם נכון שמשרד הבריאות דן בשכירת אחיות ללילה

תמורת תשלום של 100 שייח ללילה. אני מוכרח לומר שלא מתקבל על הדעת שיש

עובדות ויש דברים שמתבררים רק במפגש פה, בוועדה, ועד למפגש הז החצדדים

לא יודעים עליהם.

מאחר שסוף סוף הכנסת התווילה לעבוד,

אני מבקש שהאוצר יעביר לנו, לוועדה, למחר, כמידע, את כל העמדות שלו

לגבי כל הסעיפים ועל מה הוא כבר הסכים. לדעתי, עצם ההבהרה הזאת יש בכוחה

אולי גם לפזר ערפל מיותר. אנחנו שומעים על 1500 תקנים בפריסה כולל השנה,

אולי הנושא הזה גמור. כדאי שנדע.

יש גם ענין של תקינה ולא רק תקנים.

אני אומר תקנים ותקינה. אני מדבר על

כל הסעיפים שעומדים במשא-ומתן, זה

גם תנאים פיסיים, תקינה, שכר ותמריץ.

אני מבקש שהוועדה תפנה לכל הגורמים,

גם לתקשורת, להחזיר את כבודן של האחיות. אני מציע שנפנה גם לממשלה. אני

חושב שיש הכפשה של הציבור הרחב הזה שנתנו לו כינויים שונים ותוארים שונים

כגון: חוסר אחריות, חוסר שפיות. אני מבקש שתיפסק המלחמה הפסיכולוגית להכפשת

מעמדן, כבודן ושמן של האחיות. צריך לבקש מהממשלה להפסיק מיד את ההכפשה

הזאת, כי אני חושש שאת זה אי-אפשר כמעט יהיה לתקן.

אני רוצה לסכם את הישיבה של היום

וגם להציע.

מהשיחה שלי הבוקר עם האחיות התרשמתי

שיש קצר בקומוניקציה. אם עד שעה אחת-עשרח לא נאמרו דברים ברורים והיתה

רק שיחת טלפון אחת - זה לא יכול להימשך ככה.

לא צריו להגיד כאן מה קורה במערכת

הבריאות. המפולת היא נוראה.



גם אני לא אתו יד שיפגעו באחיות,

בציבור כל כך מסור ונאמן.

אנחנו לא נהפך לשולחו משא-ומתו. אני

שומרת על זה מכל משמר בוועדת העבודה והרווחה.

אני רוצה לפנות אליו, שרת הבריאות,

כמי שמצויה בנושא של סכסוכי עבודה. אני רוצה שאת אישית תיכנסי לעובי

הקורה של מה שקורה במשא-ומתו עם האחיות. את יודעת מה יכול לקרות ומה

זה תוספת של מלה או משפט.

אנחנו נותנים לכם זמו עד יום רביעי.

ליום רביעי, אם עד אז לא יקרה דבר, נזמו לכאו את שר האוצר יחד אתך.

מאילנה אני מבקשת לקבל בכתב, מודפס,

רשימת התביעות, מה הושג ומה הוויכוח.

תשבו עד

שייצא עשו. מה שקורה במערכת הבריאות מוכרח להגיע לסיום. זה לא יכול

להימשך.

אני רוצה להסב את תשומת הלב ולומר:

השעה היא אחת אחרי הצהריים. מהבוקר

איו אחיות בבתי-החולים. זה יהיה המצב גם אחרי הצהריים. אני מציע ומבקש

שהוועדה הנכבדה הזאת תשקול לפנות גם אל ציבור האחיות, לאור התרופה

המסתמנת, שתחזורנה לעבודה ושהמשד הדיונים לא יהיה תחת חרם.

לי בעיה מוסרית עם הרופאים. יש

לי זכרון מן העבר. כשאני שומעת גם

באמצעי התקשורת שמבקרים את האחיות על דרך המאבק - משהו קורה לי, אבל

זה לא שייך להצעה שלך.

אני פונה עכשיו גם לאחיות. אני בטוחה

שאם תהיה תחושה, גברתי שרת הבריאות, שניגשים למשא-ומתו רצינית ומיד,

האחיות תפסקנה את הנטישה. התחושה שלי היא שהנטישה נובעת מהרגשתו של

האחיות שמסובבים אותו בכחש.

הבקשה שלי לי שהתיישבו מסביב לשולחן

הדיונים ועד יום רביעי יהיה פסק זמו, ובו זמנית תיפסק הנטישה. אני מקווה

שהמשא-ומתו יהיה עם שרת הבריאות, הוא מוכרח להיכנס להילוך הגבוה ביותר,

כי אחרת תאבד השליטה.

אני לא מוסכמת לנהל משא-ומתו.

אני סומכת עליך.

בשבוע שעבר רציתי לשבת כמשתתפת פאסיבית,

לא היתה הסכמה.

כי אז היית יודעת את האמת.

יכול להיות רעש שאת מבקשת להשתתף ולא

מאפשרים לך.

אני מוכרחה לומר שיש לנו חוסר

אמון מוחלט לגבי ניהול המשא-

ומתו ואנחנו לא יכולים להחזיר את האחיות שלנו כל עוד לא נדע שיש

דברים שיכולים להציל את מקצוע הסיעוד מהידרדרות נוראה שהוא נתון

בה.

לנו יש רק אפשרות לפנות ולבקש.

אנחנו לא משטרה. אנחנו לא צבא.

אנחנו לא יכולים לכפות. אני מתרשמת שהמשא-ומתן לא מתנהל כפי שאני

חושבת שהוא צריך להתנהל, אבל אולי אני טועה.

את לא טועה.

מחווה של רצון טוב. אנחנו

פונים.

קבעתי את התאריך של יום רביעי.

אני אישית אדבר היום עם שר האוצר. ביום רביעי, אם לא תהיינה התפתחויות,

אלה היו ההצעות, לזה תשובתנו היא "הן" ולזה

תשובתנו היא "לאי;

זו ההצעה וזו הבקשה שלנו. אנחנו

יכולים רק לפנות.

ועדת העבודה והרווחה מלווה אתכם

מעבר לנהוג לגבי כל קרע או סכסוך עבודה שהיה במשק. אני מציינת שוב את

התאריך של יום רביעי. אדבר עם שר האוצר, שהוא למעשה הבעל-בית של המדינה,

והוא יגיד לנו מה כן ועל מה איו מה לדבר. נדע על מה מדברים.

האם הפנייה שלך אל האחיות היא

גם אל האוצר? שנקבל גם ממנו?

כן, והכל בכתב, עד יום רביעי.

משרד הבריאות ימשיך לנסות לקרב

עמדות כדי לנהל משא-ומתן ולהביא לסיום.

אני פונה לאחיות ואומרת: הברפלד

מחכה לאחר ההבהרה שניתנה. הוא מבקש לזמן למשא-ומתן במגמה לסיים.

אני אלווה את המשא-ומתן במידת

האפשר, גם למען כבוד האחיות שהוא

יקר לנו. אני רוצה שהאחיות תחזורנה לעבודה בצורה מכובדת.

רבותי, אינני אומרת להתראות ביום

רביעי. אני מקווה שהדברים ימצאו

את פתרונם עד יום רביעי ולא נתראה, לא נצטרך להתראות ביום רביעי.

תודה. הישיבה נעולה.

הישיבה ננעלה בשעה 13.15.