הכנסת האחת-עשרה

מושב שני



נוסח לא מתוקן



פרוטוקול מס' 242

מישיבת ועדת העבודה והרווחה

מיום רביעי, אי באב חתשמ"ו - 6.8.86, בשעה 9.00 בבקר

חברי הוועדה;

י' פרץ - מ"מ יו"ר וועדה

ר' כהן

מי וירשובסקי - חבר הכנסת

א' מראני - משרד האוצר

יי ערד - המוסד לביטוח לאומי

שי קפיטקובסקי - המוסד לביטוח לאומי

שי בריצמן - המוסד לביטוח לאומי

ר' רוקח - המוסד לביטוח לאומי

מי בוטון

אי אדלר

ני רינגלר

א. מניעת סגירת מעון הנכים בסן-סימון בירושלים -

הצעות חה"כ וילנר ווירשובסקי;

ב. רצח עובדת סוציאלית במגדל העמק - הצעות חה"כ

י' פרץ, ר' כהן, אי סרטני, ר' איתן ומי שטרית;

ג. דחיית המועד להחלפת רכב למוגבלים בניידות

מ-33 חודשים ל-48 חודשים.



היו"ר י' פרץ;

אני פותח את הישיבה.

א. מניעת סגירת מעון הנכים בסן-סימון בירושלים

"הכנסת העבירה לוועדת העבורה והרווחה ביום טי בתמוז התמ"ו - 16.7.86 - את

ההצעה לסדר היום של חברי הכנסת מאיר וילנר ומרדכי וירשובסקי בנושא "מניעת סגירת

מעון הנכים בסן-סימון בירושלים".

ועדת העבודה והרווחה בחרה ביום 23.7.86 בוועדת משנה לדיון בנושא.

הנושא הועלה על רקע החלטת משרד העבודה והרווחה להעביר את הנכים המתגוררים

כיום במעון בסן-סימון בירושלים למעון הנכים החדש שהוקם בגילה.

ועדת המשנה שמעה את נציגי הנכים, מנכ"ל משרד העובד והרווחה ומנהל אגף

השיקום במשרד העבודה והרווחה.

הוועדה שמעה כי מדובר בכ-30 נכים המתגוררים במעון הנכים בסן-סימון, מהם

אחדים המתגוררים במקום כבר 30 שנה. הוועדה שמעה על הקשיים הניכרים שייגרמו

לנכים עם העברתם למעכון המרוחק בגילה - הן קשיים של ניתוק וקשיים בניידות והן

בעיות של הסתגלות סביבתית וחברתית.

הוועדה שמעה כי מצד משרד העבודה והרווחה אין מניעה להשאיר את הנכים במעון

בסן-סימון, אולם הקשיים הינם בעיקרם קשיים תקציביים, וכי משרד האוצר התנה את

הסכמתו לפתוח את המעון החדש בגילה ולאפשר בו קליטה של 68 נכים, בתנאי שבין ה-68

ייכללו 30 נכי סן-סימון והמעון בסן-סימון ייסגר.

1. הוועדה פונה לשר העבודה והרווחה ולשר האוצר לפעול למציאת פתרון תקציבי

שיאפשר השארת הנכים המתגוררים במעון בסן-סימון.

2. הוועדה פונה לשר העבודה והרווחה להמנע בינתיים מכל פעולה המיועדת

להעביר את נכי המעון בסן-סימון למעון החדש בגילה - עד שהוועדה תמצה את כל

ההליכים האפשריים עם שר האוצר וועדת הכספים למצוא פתרון שיאפשר השארתם של נכי

מעון סן-סימון במעונם הנוכחי.

3. הוועדה מבקשת משר העבידה והרווחה לדווח לה תוך חודש ימים על ההתקדמות

בנושא."

מי בוטון;

בדקנו הבקר והתברר שהבעיה התקציבית בהשארת המעון בסן סימון מסתכמת ב-10

תקנים - כ-100 אלף דולר בשנה. אני מציע להוסיף זאת למסקנות.

היו"ר י' פרץ;

בבקשה.

מי וירשובסקי;

מאוד חשוב להוסיף זאת.



ר' כהן;

אני מבקש להוסיף לסיפה של סעיף 2 של המסקנות: "וזאת מבלי לפגוע בפתיחת

המעון החדש בגילה".

היו"ר י' פרץ;

מקובל עלי.

מי וירשובסקי;

המסקנות מאוד מקובלות עלי. אני חושב שהוועדה עשתה עבודה מהירה וטובה.

היו"ר י' פרץ;

בשם חברי הוועדה אני מודה לחבר-הכנסת וירשובסקי על הצעתו לסדר-היום ואני

מודה לכל אלה שתרמו לסכם את הדיון.

הוחלט; לאשר את הנוסח הנ"ל של מסקנות הוועדה, כפוף לתיקונים רובאים;

א. להוסיף את המלים; "הוועדה שמעה כי הבעיה התקציבית

בהשארת המעון בסן-סימון מסתכמת ב-10 תקנים -

כ-100 אלף דולר בשנה";

ב. להוסיף לסיפה של סעיף 2 במסקנות את המלים; "וזאת

מבלי לפגוע בפתיחת המעון החדש בגילה".

היו"ר י' פרץ;

ב. רצח עובדת סוציאלית במגדל העמק

"הכנסת העבירה לוועדת העבודה והרווחה ביום כ"ה בסיון התשמ"ו - 2.7.86 - את

ההצעה לסדר-היום של חברי הכנסת; יצחק פרץ, רן כהן, אמריה סרטני, רפאל איתן ומאיר

שטרית בנושא "רצח עובדת סוציאלית במגדל-העמק".

ההצעה הועלתה בעקבות רצח העובדת הסוציאלית עמליה לוין ז"ל במגדל-העמק,

על-ידי אדם שאשתו היתה בטיפולה של המנוחה ועקב סכסוך משפחתי בין בני הזוג.

הוועדה דנה בנושא במספר ישיבות. במהלכן שמעה את סגן שר העבודה והרווחה

ונציגי המשרד, ראש מועצת מגדל-העמק ונציגי היישוב, המשנה ליועץ המשפטי לממשלה,

ראש אגף כוח אדם במטה הארצי של המשטרה ונציגי משרד הבריאות ואיגוד העובדים

הסוציאליים.

הוועדה שמעה על התופעה של התגברות מקרי אלימות כלפי עובדי ציבור, במיוחד

בתקופה האחרונה של מצוקה כלכלית וחברתית עקב האבטלה הגוברת. עם זאת, הוועדה

שמעה כי למקרה הספציפי הנדון אין קשר ישיר לתנאי לחץ בעקבות מצוקה כלכלית.

הוועדה שמעה על תביעת העובדים הסוציאליים לאפשר להם להצטייד באמצעי הגנה אישיים,

כולל גז מדמיע.

הוועדה שמעה כי בדעת המשטרה להעניק עדיפות לטיפול במקרי תקיפה של עובדי

ציבור. הוועדה שמעה כי במחצית הראשונה של שנת 1986 נפתחו 279 תיקים פליליים על

תקיפת עובדי ציבור - עליה של כ-12%לעומת התקופה המקבילה אשתקד. הוועדה שמעה כי

שר העבודה והרווחה הקים צוות בין-משרדי לטיפול בנושא, וכי הצוות עומד להגיש לשר

את מסקנותיו בימים הקרובים. הוועדה שמעה כי יוקמו צוותים משותפים של משרד

העבודה והרווחה והמשטרה לטיפול בנושזא האלימות בלשכות הסוציאליות.

1. הוועדה מביעה דאגתה נוכח התופעה של התגברות האלימות בחברה בכלל וכלפי

עובדי ציבור בפרט. הוועדה רושמת לפניה את הודעת נציג המשטרה כי המשטרה תיתן

עדיפות לטיפול במקרי אלימות נגד עובדי ציבור.

הוועדה פונה לשר המשטרה לפעול לביצוע הנחיה זו, כדי להגן על עובדי ציבור

ולהביא להעמדה מהירה לדין של מבצעי תקיפות כלפיהם.

2. הוועדה פונה לשר המשפטים להגביר בקרב המערכת המשפטית את המודעות לצורך

בהחמרת העונשים כלפי תוקפי אנשי ציבור. הוועדה רושמת לפניה את הודעת המשנה

ליועץ המשפטי לממשלה כי ניתן להתמודד במישור זה הן בתחום הגשת ערעורים מטעם

התביעה במקרים המצדיקים זאת והן בתחום הגברת מודעות השופטים לתופעה במסגרת ימי

עיון והשתלמויות שופטים.

3. הוועדה פונה לשר העובדה והרווחה לפעול ביחר עם שר המשפטים לתיקון החוק

במטרה לאפשר מתן חסיון לדו"חות שמגישים עובדים סוציאליים לבתי המשפט, בדומה

לחסיון שניתן לדו"חות רפואיים.

4. הוועדה פונה לשר העבודה והרווחה לפעול למימוש ההנחיה של איגוד העובדים

הסוציאליים בדבר חובתו של כל עובד סוציאלי שהותקף לדווח על המקרה, כחובה וללא

שיקול דעת כפי שקיים היום.

5. הוועדה רושמת לפניה את הודעת המשנה ליועץ המשפטי לממשלה כי המשטרה

חחיבת לפעול בכל מקרה שנודע לה על תקיפת עובד ציבור, אם על-פי תלונה ואם בדרך

אחרת, ואין חובה שמגיש התלונה במשטרה יהיה בהכרח העובד הנפגע עצמו.

6. הוועדה רושמת לפניה את הודעת נציג המשטרה בדבר הגברת סיורי המשטרה

ואמצעי המיגון בלשכות הרווחה. הוועדה פונה לשר המשטרה לבדוק אפשרות של הגברת

אמצעי ההגנה האישיים של עובדי לשכות הרווחה, אם על-ידי ציודם בגז מדמיע או

באמצעים אחרים, כדי להגביר את תחושת הבטחון של העובדים ולאפשר להם למלא את

תפקידם ללא לחץ.

7. הוועדה סבורה כי עובדי לשכות הרווחה הינם הכתובת הטבעית הראשונה לכל

אדם במצוקה, וכי אסור שמקרים מסוג הרצח שאירע במגדל-העמק יביאו לסגירת דלתות

הלשכה בפני סוגים מסויימים של נזקקים לעזרה. עם זאת, הוועדה סבורה כי יש להגביר

את האמצעים העומדים לרשות עובדי לשכות הרווחה לעזור לפונים. הוועדה פונה לשר

העבודה והרווחה ולשר האוצר להעמיד לרשות עובדי לשכות הרווחה את האמצעים הדרושים

להם למלא את עבודתם כראוי.

8. הוועדה מבקשת משר העבודה והווחה ומשר המשטרה לדווח לה על המצב תוך שלושה

חודשים.".

ר' כהן;

שתי תוספות, בבקשה. האחת - פחות בעייתית - להוסיף בסוף המסקנות: "הוועדה

מבקשת משר העבודה והרווחה להמציא לה בהקדם את מסקנות הצוות הבין-משרדי".

ביקשנו בישיבה האחרונה שיעבירו לנו את מסקנות הצוות הבין-משרדי. אני מסכים

שנוסיף זאת במסקנות.



ר' כרן;

השניה - נדמה לי שבשמונת הסעיפים הללו יש דגש חזק מאוד על הנושאים הטכניים,

הארגוניים, המשטרה והמשטרה; בה בשעה שרוח הדיון בוועדה היה גם לנסות להצביע על

הבעייתיות החברתית המתגברת. אני מציע להוסיף למסקנה 1, אחרי המלים: "הוועדה

מביעה דאגתה נובח התופעה של התגברות האלימות בחברה בכלל וכלפי עובדי ציבור בפרט"

"הוועדה פונה לממשלה לנסות ולעמוד על התוצאות החברתיות של המדיניות

הכלכלית כדי להקטין את חומרת התופעות האלה למינימום", או נוסת דומה. אני מודה

שאני לא רוצה להציע הצעה אופוזיציונרית שלא תתקבל, אני רוצה להציע הצעה שתתקבל

על דעתנו. בעיקר כאשר בממצאים בעמוד הראשון נכתב: התגברות וכוי. לגבי הנוסח

המדוייק של הצעתי אני סומר על יו"ר הוועדה, על היועץ המשפטי של הוועדה ועל

מזכירת הוועדה,

שני התיקונים שהציע חבר-הכנסת רן כהן מקובלים עלי.

אני מבקש לחלק את סעיף 1 לשני חלקים כדי לתת יתר חיזוק לבעיה.

התקיים דיון בנושא הזה גם בוועדת המשנה למשטרה ובתי-סוהר. אנחנו שמענו גם

את נציגי המשטרה וגם את נציגי העובדים הסוציאליים. למעשה הגענו לאותן מסקנות,

פרט לנקודה אחת שאני רוצה להתייחס אליה.

בוועדת המשנה הובעה דעה פה-אתד שאם יילכו בדרך של מתן ציוד באופן ממוסד

לעובדים - עלולים להחריף ולהחמיר את המתחים והאלימות במקום להרגיע אותה. מכיוון

שלאט-לאט יתחילו לראות זאת כנשק אישי אשר בהתחלה הוא לצורך הגנה ואחר-כך מתחילים

להשתמש בו לשם התקפה. הציבור יידע שיושבים שם אנשים שיש להם איזה שהוא נשק והם

יהיו אלימים עוד יותר.

לכן פנינו ואמרנו שהמשטרה, הציבור או הממשלה צריכים לעשות הכל כדי לתת

בטחון והגנה לעובדי הציבור, אבל לא ללכת בדרך של ציוד אישי בנשק זה או אחר.

אמרתי זאת כדי שלא תהיה סתירה ברורה בין מה שהוחלט שם לבין מה שמחליטים כאן. אני

מאוד רוצה שבנקודה הזאת לא נגיע לסתירה. אני חרד מהתחלת התהליך של מתן נשק אישי

בידי עובדי ציבור שאני לא יודע לאן זה יכול להגיע.

אמרתי וגם כתוב במסקנות: "הוועדה פונה לשר המשטרה לבדוק אפשרות של הגברת

אמצעי ההגנה האישיים של עוברי לשכות הרווחה" באמצעי זה או באמצעי אחר. אמרנו

שהגז המדמיע לא יהיה על בסיס אישי לכל אחד, אלא בכל לשכה יהיה לפחות אדם אחד

שיהיה לו אמצעי הגנה. זה בהחלט מקובל. הבה נשאיר את ההחלטה בידי הדרגים שיפעלו

בנושא זה. גם פה לא דובר על ציוד אישי, אלא "אם על-ידי ציודם בגז מדמיע או

באמצעים אחרים". לא מדובר באדם אחד. גם אני חושב כמוך לגבי נושא המיגון.

האם אפשר קצת יותר לרכך זאת כדי שהדבדים שאתה אומר עכשיו יבואו יותר לידי

ביטוי?



היו"ר י' פרץ;

בנושא המיגון אני מקווה שלא נגיע למצב שנסגור את הכל ונחזור לשנות החמישים,

שהאזרחים דיברו עם עובד הציבור דרך צוהר קטן. חוסר הנוחיות של הפונים לעובדי

הציבור גם הוא גורם למצוקה. ראיתי את לשכות העבודה של היום ואת המוסדות לביטוח

לאומי במספר מקומות. לעומת זאת יש מוסדות ציבור שצריכים לתת שירות הנמצאים

במצוקה ונראים כפי שהם נראים, לצערי הרב, כך גם מתייחסים אליהם.

ר' כהן;

אני במפורש בעד הצעת התיקון של חבר-הכנסת וירשובסקי. אין לנו חילוקי דעות

בנושא זה. כולנו דיברנו באותם מונחים, שאנחנו לא רוצים שיתפרש מכאן שכל עובד

סוציאלי יהיה מצוייד בגז מדמיע וישתמש בו. אנחנו מאוד לא רוצים שאמצעי ההגנה

הזה יפגע באמון השורר בין המטופל לבין המטפל.

יחד עם זאת, אנחנו בכל זאת לא פסלנו על הסף ציוד עובד סוציאלי עם גז מדמיע

כאשר הדבר נדרש ומתואם בינו, בין התחנה שלו לבין המשטרה.

הסעיף הרלבנטי לנושא זה הוא סעיף 6. אני מציע אחרי המלים: "אם על-ידי

ציודם בגז מדמיע או באמצעים אחרים" להוסיף: "במקרים מסויימים שהדבר חיוני".

שיהיה ברור שלא כל אחד מצוייד עם גז מדמיע.

השאלה היא אם צריך בכלל להזכיר גז מדמיע.

מאחר ובמבוא כבר בא לידי ביטוי הנושא של גז מדמיע - נשאיר זאת שם; ואילו

בסעיף 6 נמחק את המלים: "אם על-ידי ציודם בגז מדמיע או באמצעים אחרים". אני

משאיר את נושא אמצעי ההגנה לשיקולם של הנוגעים בדבר, בהתאם למה שדובר פה.

אני מקבל את התיקון של יו"ר הוועדה שהוא תיקון טוב יותר מהתיקון שלי, אבל

"ובלבד שהדבר לא יפגע באמון בין המטופל לבין המטפל".

אין צורך.

שתי הערות: א. הופענו בוועדה בדיון בנושא זה. על כן אני מבקש שיוזכר

שהוועדה שמעה גם את נציגי המוסד לביטוח לאומי.

ב. הבהרתי שבחזית הראשונה נמצאים לא רק העובדים הסוציאליים, אלא גם עובדי

הביטוח הלאומי המטפלים בנרקומנים, אלכוהוליסטים, חולי נפש, פושעים ועבריינים.

חשוב מאוד מבחינת עובדי הביטוח הלאומי שהדברים האלה יבואו לידי ביטוי במסקנות

הוועדה. 90% מעובדים של הביטוח הלאומי הן אמהות לילדים. אתם לא מדגישים את

הבעיה של עובדי הביטוח הלאומי וזאת פגיעה קשה במאות עובדים של הביטוח הלאומי

המטפלים יום יום בדיוק באותו סוג אנשים.



היו"ר י' פרץ;

המסקנות הן בנושא רצח העובדת הסוציאלית. אם נציין את עובדי לשכות הביטוח

הלאומי עלינו לציין גם את לשכות שירות התעסוקה. אני לא שולל את הדברים שאתה

אומר.

ר' כהן;

אני רוצה להציע תוספת לסעיף 1. מאחר ויו"ר הוועדה הציע לפצל את סעיף 1

לשני סעיפים ובחלק הראשון הזכרנו עובדי ציבור, מר ישראל ערד מצפה שנזכיר גם

עובדים נוספים במסגרת של עובדי הציבור. אני מציע כן להזכיר אותם. זה לא ממעיט

מערך המסקנות, אלא להיפך - מוסיף. אנחנו לא צריכים לחכות למקרה נוסף כמו המקרה

של העובדת הסוציאלית.

יי ערד;

הסניף שלנו במגדל-העמק נסגר למשך שבועיים. הבעיה היא אותה בעיה.

ר' כהן;

אני מציע להוסיף בסעיף 1, במסגרת של עובדי הציבור, מוסדות נוספים שנותנים

טיפול לאוכלוסיה הזאת ועלולים להיפגע.

נוסיף זאת לסעיף 1.

יי ערד;

שאלה נוספת; האם אתם לא מעוניינים לבקש מהמשטרה, מהמשנה ליועץ המשפטי, משהו

עם יותר שיניים? למשל, לבקש מהם שבתום שנה יגישו דיווח על הטיפול של היועץ

המשפטי ושל המשטרה בתלונות על האלימות שהגיעו באותה שנה מאז ההחלטה, מה קרה, מה

עשו, בכמה תלונות נקבע שאין ענין ציבורי, בכמה תלונות נקבע שיש ענין ציבורי? אתם

בכלל לא מטפלים בנושא הזה במסקנות שלכם.

היו"ר י' פרץ;

בסיכום של ישיבת הוועדה האחרונה ביקשנו מהמשטרה לדווח לנו על מה שחבר-הכנסת

רן כהן העלה עכשיו, על הדו"ח של הוועדה המשותפת ויישומו. ביקשנו תוך כדי הפגרה

לקבל את כל החומר הזה, גם מצד המשטרה וגם מצד משרד העבודה והרווחה.

אני מציע לך, מאחר והוועדה הזאת טיפלה בנושא הזה - שר העבודה מינה אותה

יחד עם שר המשטרה - שגם המוסד לביטוח לאומי יקח את המסקנות האלה ואותן הצעות

תבואנה גם על המוסד לביטוח לאומי. זו ועדה פנימית של המוסד.

אני בהחלט חושב שנקבל זאת.



היו"ר י' פרץ;

הוחלט; לאשר את הנוסח הנ"ל של מסקנות הוועדה כפוף לתיקונים הבאים:

א. להוסיף למבוא. לסעיף בו נאמר שהוועדה דנה ושמעה גורמים

"נציגי משרד הבריאות" - יבוא: "המוסד

לביטוח לאומי";

ב. לפצל את סעיף 1 של המסקנות לשני סעיפים.

"כלפי עובדי ציבור בפרט" יבוא: "הוועדה סבורה

כי הסיבה העיקרית להתגברות האלימות בלשכות נעוצה בתוצאות

החברתיות הקשות של המדיניות הכלכלית של הממשלה ובהשלכותיה

בעיקר על השכבות החלשות. דבר זה מוצא ביטוי בעיקר בלשכות

הרווחה, לשכות הביטוח הלאומי ולשכות שירות התעסוקה".

ג. בסעיף 6 למחוק את המלים: "אם על-ידי ציודם בגז מדמיע

או באמצעים אחרים".

ד. להוסיף סעיף נוסף - סעיף 9 - בו ייאמר: "הווערה מבקשת

משר העבודה והרווחה להמציא לה בהקדם את מסקנות הצוות

הבין-משרדי".

ג. דחיית המועד להחלפת רכב למוגבלים בניידות מ-33 חודשים ל-48 חודשים

ביקשתי אתמול להעלות את הסעיף הזה על סדר יומה של הוועדה. פנו אלי שר

הבטחון וגם אנשים נוספים - ההחלטה לגבי נכי צה"ל נתקבלה כבר בחודש באפריל ועדייו

לא בוצעה לגבי יתר הנכים. זאת ממספר סיבות. כמובן שיש חובת התייעצות של שר

העבודה והרווחה עם הוועדה.

מאחר וכבר התקיימו למעשה שני דיונים בנושא זה בוועדה והעלנו פה מספר

נקודות שהתיי.חסו לטרטורים של המוסד לביטוח הלאומי כלפי הנכים בעניו ועדות

רפואיות - אני בכוונה משתמש במלה "טרטורים", כי זו היתה דעת חברי הוועדה - לכו

הנושא הזה עוכב ולא הגיע למסקנה עד היום. איו זאת אומרת שקיבלנו תשובה ברורה (

לגבי המשך העבודה והתהליך לגבי הנכה שמטרטרים אותו.

אני רוצה לקיים היום את ההתייעצות הזאת, אבל זה לא מוריד מהמשך הדיוו באותו

סעיף בו התחלנו לדוו, אני דוצה שהדברים יהיו ברורים: זה לחוד וזה לחודש.

יושבת-ראש הוועדה, חברת-הכנסת אורה נמיר, החזיקה את הסעיף הזה - בצדק - כדי

לסיים את מהלך הדיונים בכל התחום הזה. כיווו שאנחנו יוצאים לפגרה אני לא רוצה

שתהיה הרגשה של קיפוח לנכי צה"ל - זה בעצם הדבר היחידי שגרם לי להעלות היום את

הנושא לדיוו כדי לא להפלות ביו נכה לנכה - אם שם, אז גם פה.

ביקשתי מנציג משרד האוצר, מר אוהד מראני, לברר האם הובטחו הקלות לנכי צה"ל

בגין השינוי הזה. אני מתכוון להפסד כספי כלשהו בגלל הארכת התקופה. קיבלתי את

"למיטב ידיעתנו לא ניתנו שום הקלות לנכי צה"ל".

שאלתי את השאלה כי שמעתי דבר מה. לא הסתפקתי בתשובה, עוד אשאל את שר

הבטחון בנושא זה במשך היום.

בנושא הרכב לא היו הקלות.



היו"ר י' פרץ;

ברגע זר אני מדבר רק על הרכב. אני פושט רוצה שאם ניתנו הקלות כלשהן בגין

ההארכה הזאת אנחנו נצטרך לשקול זאת כדי שאותם נכים לא ייפגעו כתוצאה מכך.

ש' בריצמן;

ההצעד. המונחת לפניכם אומרת בפשטות שבסעיף 11 להסכם בדבר גימלת ניידות,

יידחה המועד להחלפת רכב מ-33 חודשים הקבועים היום בחוק למי שנוהג ברכב בעצמו,

ל-48 חודשים.

יש הוראת מעבר האומרת שמי שמלאו 33 חודשים מיום שקיבל הלוואה עומדת להחלפת

רכב ולפני פרסום ההסכם, או בתאריך שהוועדה תקבע, הגיש כבר בקשה להלוואה עומדת -

לא יחול לגביו התיקון ויוכל להחליף את הרכב.

זאת אומרת, ההסדר הזה יחול רק על מי שבתקופה של שנה, מתאריך שייקבע עד

לתאריך שייקבע, מלאו במשך השנה הזאת 33 חודשים מהתאריך שבו רכש את הרכב. אדם

י כזה יצטרך לחכות לא שנה שלמה, אלא תלוי מתי מחושבים לו ה-33 חודשים.

נניח שנקבע את ה-1 בספטמבר כתאריך תחילת החוק - אי-אפשר להחיל זאת

ריטרואקטיבית - מי שב-2 בספטמבר מלאו 33 חודשים מיום שרכש את הרכב, יצטרך לחכות

תקופה של שנה עד שיוכל להחליף את הרכב.

ר' כהן;

15 חודשים.

שי בריצמן;

סליחה. אנחנו אומרים מ-1 בספטמבר עד 31 באוגוסט - 12 חודשים. בחודש ה-13

זה לא קיים.

ר' כהן;

מדוע לא הצעתם דחייה ל-45 חודשים? מדוע הצעתם מ-33 ל-48 חודשים? אתם

יודעים את החכמה הזאת.

מי בוטון;

האם ההוראה הזאת היא הוראת שעה? רק בשנה הזאת ידחו ל-48 חודשים ובשנה הבאה

יחזרו ל-33 חודשים?

שי בריצמן;

כן. מוצע פה שלתקופה של שנה תהיה אפשרות להחליף את הרכב לא כעבור 33

חודשים, אלא 48 חודשים.

יי ערד;

מייד יתברר ההגיון. זאת הוראה לשנה. למה קבעו 48 חודשים? מה קורה אם לאדם

יש רכב 36 חודש במועד הזה? אם חלפו 38 חודשים - כעבור 10 חודשים יוכל לקבל; אבל

אם חלפו 36 חודשים - הוא ימתין ל-48 חודשים. בתום שנה, כל אותם אנשים יחדשו את

הזכאות שלהם כבעבר לפי הסדר שלהם בתוך המערכת. אם לא יאריכו את ההסכם - הוא

יוכל להחליף אחרי 33 חודשים.



ש' בריצמן;

כפי שדנו וכפי שיושבת-ראש הוועדה בישיבה האחרונה ציינה את תקציב המדינה, יש

כוונה לחסוך במשך שנה מסויימת איק0 שקלים, או איקס דולרים, במסגרת הקיצוצים שהיו

בתקציב המדינה. החישובים שלנו מראים שאם אנחנו קובעים את ההוראה הזאת, כתוצאה

מכך שלא יחליפו מכוניות - ייחסך סכום שהיה בתכנון לחסכון,

דבר נוסף. זה לא "אסון" כל כך גדול, משום שרכב חדש שקונים אותו היום או

לפני שנה שנתיים, לא "אסון" אם ינהגו בו עוד מספר חודשים. שימו לב שאנחנו

אומרים, שבאותם מקרים שהרכב נגנב או נהרס או אבד - ההוראות האלה לא יחולו.

במסגרת המאמץ שכל המשק נושא בו - אותם נכים, במקום שיחליפו את רכבם כעבור

33 חודשים, ידחו את ההחלפה ויוכלו לבצעה כעבור 48 חודשים. "הגזירה" היא לשנה

אחת כדי לחסוך לתקציב המדינה איקס שקלים.

היו"ר י' פרץ;

מה קרה בינתיים לאנשים שהגישו בקשה מ-1 באפריל ועד היום?

המכתב הוגש ב-16 במרס מתוך הנחה שההוראה תאושר ותחול מה-1 באפריל 1986.

כמובן שהתאריך ישתנה ותחילת ההוראה תהיה מתאריך אחר. נניח שמישהו הגיש בקשה

באפריל, או במאי, או ביוני ואפילו ביולי - ומלאו 33 חודשים מאז רכש את הרכב -

במקרה כזה ההוראה הזאת לא תחול עליו.

יי ערד;

כיבדנו את הדרישה של הוועדה שהודיעה שההתייעצות עדיין לא נסתיימה ולכן

פעלנו לפי הכללים שהיו קבועים עד עכשיו, דהיינו זכות להחליף כל 33 חודש. כאשר

תסתיים ההתייעצות ותתקבל החלטה ממועד מסויים לפי מה שפירסנו - זה יהיה 48 חודשים

ונפעל בהתאם.

ר' רוקח;

מדובר בתקופה של שנה מהיום.

אנחנו מבקשים דחייה לשנה - 12 חודשים.

היו"ר י' פרץ;

אני שואל את נציג האוצר, מה בכל זאת קיבלו נכי צה"ל מעבר לזה?

אי מראני;

יכול להיות שמה שהגיע לאזניכם - ואין זה סוד - שהגימלאות של הנכים ואלמנות

צה"ל הועלו בשיעור מסויים על-חשבון חישובי שחיקה, אבל זה לא קשור לענין הרכב.

יכול להיות שזה מה שריחף כאן באוויר. אישרתם זאת לפני שלושה חודשים.

יי ערד;

מי כמוכם יודעים, אנחנו עדכנו את הגימלאות שלנו בזכותכם ובעזרתכם. היה

פיגור גדול.



היו"ר י' פרץ;

על הגימלאות אנחנו יודעים,

מי בוטון;

אני מסביר לי ו "ר שאתם מבקשים לדחות לשנר - מה-1 בספטמבר עד ה-1 בספטמבר ולא

מתחילת שנת הכספים. זה לא ברור.

ר' כהן;

בוודאי. ההצעה אומרת; א. המצב הנוכחי הוא שכל מי שהגיש עד היום, כיוון

שהתקנות לגבי 33 חודשים עדיין תופסות והמוסד לא יכול היה לזוז מהן - הוא קיבל

אותן. לכן התחילה תהיה בכל מקרה לא לפני היום בשעה 12.00. כלומר, השנה של 12

חודשים תימשך הלאה. לשנה מהיום שבו תקבע על-פי מה שהם מבקשים. ככל שההוראה

תתחיל מאוחר יותר היא תסתיים מאוחר יותר.

היו"ר י' פרץ;

ברור לי. מאחר והחלטת הממשלה מדברת על שנת הכספים 1986 - וכך גם נקבע

במשרד הבטחון - אני מתייחס רק להחלטת הממשלה ותו לא. ב-31 במרס, אם תרצו, אפשר

לפנות שוב לכנסת ולבקש הארכת תוקף.

אי מראני;

החלטת הממשלה מדברת על שנה שתתחיל בשנת הכספים. משרד הבטחון אכן החיל את

ההסדר מתחילת שנת התקציב. הפועל היוצא של מה שאתה אומר, שאם הייתם מסיימים את

ההתייעצות בסוף פברואר של תום השנה - תוקף ההחלטה היה חל מה-1 במרס. האם ההחלטה

היתה לחודש ימים בלבד? ברור שזה לא סביר.

היו"ר י' פרץ;

ההחלטה של הממשלה היא לשנה. לדוגמה; היטל החינוך, גם כן הוחלט ב-1 באפריל

ובוצע חצי שנה אחרי כן בגלל שהוועדה לא אישרה את ההיטל. האוצר ביקש בסוף השנה

לחדש את ההיטל וזה משהו אחר.

אני מבקש שהדברים יהיו ברורים; אני מאשר עד ה-31 במרס 1987, לא יום אחד

יותר.

הסכום התקציבי שחושב כחסכון חושב בפירוש על שנה שלמה והוא נתון להחלטת

הממשלה. אני מבקש להענות לבקשת הממשלה. אנחנו כנציגי הממשלה - גם האוצר וגם

הביטוח הלאומי - מתייעצים עם הוועדה על הבקשה שלנו להפעיל את השינוי לשנה.

היו"ר יי פרץ;

הצעתי היא - כפי שאמרתי - מה-1 בספטמבר 1986 ועד ה-31 במרס 1987. 7

חודשים. אם יהיה ויכוח על אוגוסט - אהיה מוכן להחיל את ההחלטה מאוגוסט, אבל עד

ה-31 במרס. האנשים שיגישו את הבקשה שלהם עד תחילת ההוראה - ינהגו לגביהם בהתאם

למה שהיה עד עכשיו.

ר' כהן;

ההשוואה האוטומטית בין נכים שאינם נכי צה"ל לבין נכי צה"ל היא השוואה לא

נכונה. אתה מכיר את הרקע שלי ואתה יודע היטב מאין אני בא. יש לי רגישות עצומה

לנכי צה"ל. אף-על-פי כן היתרונות שיש היום לנכי צה"ל עולים בהרבה על היתרונות



שיש לנכים שאינם נכי צה"ל.

יצרה מזאת ,ישבתי אם ארגון נכי צה"ל לפני שהגיע להסכמה עם משרד הבטחון לגבי

משא-וטתן שכלל גם ניירות וגם סעיפים אתרים. היה ברור לו שקיימת אלטרנטיבה. הוא

השיג את ההישגים שלו, היה מוכן להיות גמיש בעניו הניירות וקיבל מה שקיבל בתחומים

אתרים. אני לא אומר כמובן שהרברים אוטומטית תתליף לניירות, אבל הם העריפו רבר

שיש בו משום יתרון לכל נכי צה"ל לעומת רבר שיש בו יתרון רק לתלק מנכי צה"ל. הם

עשו זאת במורע.

אני מבקש להסב תשומת לבכם לעוברה שמה שקורה במרינת ישראל בשנה האחרונה הוא

עליה מסיבית של קניית רכבים לאזרחים במרינה. השוק מתפוצץ מקניית רכב. זה לא

כתוצאה ממריניות של יו"ר הווערה אורה נמיר, או מ"מ יו"ר הווערה יצחק פרץ או

חבר-הכנסת רן כהן, אלא כתוצאה ממריניות הממשלה המביאה לנו את ההצעה הזאת פה

להגביל בעצם את החלפת הרכבים אך ורק לגבי הנכים. זה רבר שאינו מתקבל על הרעת.

יכולים לרבר על תקינות הרכב, אבל לא מתקבל על רעתי - מתוך היכרות קרובה לנושא

אנחנו נקצץ באפשרות החלפת רכב רווקה לגבי הנכים. כל

אזרחי מרינת ישראל שיש להם אמצעים כספיים יחליפו את כלי הרכב שלהם ורק הנכים לא.

למה? מרוע? מה פתאום? על סמך מה?

המצב הנכון לרגע הזה הוא שההתייעצות לא הסתיימה וגם לא יכולה להסתיים.

הסיבה מאור פשוטה. א) לא ברור מרוע - בלשון סגי-נהור - הממשלה מביאה לנו כחובת

התייעצות סעיף שתחולתו לשנה, כאשר מה שכלול בו משוך על יותר משנה. אלא אם כן יש

כוונה ברבר. הכוונה ברבר היא שהסעיף הזה לא יהיה לשנה, אלא שנים. אני מאמין

ש-33 החורשים נקבעו על-סמר העוברה שרוב האוכלוסיה מחליף רכב כל 33 חורש.

ב) אין סיבה שלא נקבל נתונים מה המשמעות מבחינת החסכון כרי שבאמת נוכל

לסיים את ההתייעצות. כתוב שהגבלה זו תהיה בתוקף בשנת הכספים 1986 ותביא לחסכון

של כ-4.5 מליון שקלים חרשים. אבל עכשיו אנחנו מרברים על תקופה מקוצרת, על 7

חורשים. הגבלה זו היתה צריכה לחול על תקציב של שנה מסויימת. אי-אפשר לבוא

ולעשות צחוק מהכנסת. כאשר מרובר במליאת הכנסת - אומרים לנו לא לקבוע לממשלה

תקציבים מעבר לתקציב של השנה. וכאשר מביאים סעיף כחובת התייעצות - כאשר היא באה

להוריר מזכויות האזרח - אז הממשלה כבר מוחלת על השנה הבאה מראש. זה רבר שלא

מתקבל על הרעת. אם אנחנו מרברים על שנה תקציבית - אנחנו מרברים על השנה הזאת.

זה חלק בלתי נפרר מהענין הזה.

אם מקבלים את הצעתו של יו"ר הישיבה - אל תקבלו את הצעתי. אני בכלל מציע

לעגל את ההגבלה לשלוש שנים. מה פתאום קבעתם 4 שנים? מרוע מחליטה הממשלה על

קפיצה של 40%? האם כל מי שער היום העריך מה אורך חייו של רכב לגבי נכה היה

מטומט0? פתאום עכשיו יוצרים רכבים בעלי כושר עמירות גבוה יותר מקורם? בדיוק

ההיפר. עכשיו יוצרים רכבים בשיטת ההתכלות. רכב מלפני עשרים שנה טוב יותר מהרכב

של; היום. אפשר להאריר את התקופה ב-10% ואפשר גם להחזיר את ההצעה לממשלה. אבל

להאריl את התקופה בלמעלה מ ?40%-אני לא מבין זאת.

אני מבקש שיובאו לנו נתונים מה המשמעות של החסכון התקציבי אם התקופה תהיה

רק, 3 חורשים? מה המשמעות של החסכון התקציבי אם יקבלו את הצעת יו"ר הישיבה - מה-1

בספטמבר ער ה-31 במרס? מרוע לא יביאו לנו הצעה מיזמתם שמאריכה את התקופה לא ב-15

חורשים אלא ב-12 חודשים?

ער שהם לא יביאו את הנתונים האלה אנחנו לא יכולים לשקול בענין הזה שיקול

מלא וכמובן ההתייעצות לא יכולה להסתיים.



היו"ר י' פרץ;

אני חושב שהוועדה צריכה להרחיב את ההגבלה הזאת של החלפת רבב רק בעבור 4

שנים על הממשלה ושלוחותיה. אני מתכוון לבל פקידי הממשלה באשר הם. אם אנחנו

דורשים מנבי צה"ל להמתין 4 שנים עד להחלפת רבבם - אין שום סיבה שרבב השירות

שמקבלים עובדי המדינה יהיה בתדירות גבוהה יותר. בך אבין שהחסכון חל על בולם

ורוצים לדאוג לשני הדברים - גם לחסכון וגם לשירות. זה דבר חשוב מאוד.

אם הצעתי זו מקובלת על חבר-הכנסת רן כהן, אני חושב שנגיש הצעת חוק בנושא

הזה.

אי מראני;

אני מבין שהכוונה היא לכל הרכב הממשלתי - של פקידים, שרים, ראשי רשויות,

נבחרים וכו'.

היו"ר יי פרץ;

ו

כן. כל מי שיש לו רכב של המדינה או שנתמך על-ידי המדינה, כמו רשויות

מקומיות וכוי.

אי מראני;

הצעה יפה. אני לא מוסמך לתת עליה תשובה, אבל יש לי הרגשה שהיא לא בל כך

תעבור דווקה בגוף המחוקק.

היו"ר י' פרץ;

לגוף המחוקק בוודאי שאין בעיה, אולי לגוף המבצע תהיה בעיה. אני רוצה להגיש

זאת עוד היום ונדון בכך עם פתיחת המושב החדש.

ר' בהן;

אני מסכים.

היו"ר י' פרץ;

אני מבקש לשאול את נציגי המוסד לביטוח לאומי ונציג האוצר; אם מדובר רק בשנה

האם אפשר לקבל החלטה על הקפאה? אפשר להחליט על הקפאת ביצוע החלטה זו

עד ה-31 במרס.

ר' בהן;

אתה לא יכול לעשות זאת. יש נכים שלא החליפו רכב במשך 4 שנים ואתה אומר להם

שיחכו 5 שנים.

שי בריצמן;

נדמה לי שזה יחטיא מעט את המטרה, כי זה יפגע באותם נכים שלא החליפו בתדירות

גבוהה את הרכב.

היו"ר י' פרץ;

האם מקובלת עליכם הצעה להחיל את ההוראה מ-1 בספטמבר עד ה-31 במרס 1987?



ש' בריצמן;

אפשר 15 באוגוסט?

היו"ר י' פרץ;

התיקון המוצע יחול על מוגבלים בניירות שיגישו בקשה להלוואה

עומרת להחלפת רכב ב--15 לאוגוסט 1986 או לאחריו. הגיש מוגבל בניידות בקשה כאמור

לפני ה-15 באוגוסט 1986 - לא יחול לגביו התיקון בתנאי שלפני אותו יום חלפו 33

חודשים לפחות ממועד רישום הבעלות על הרכב שברשותו.

הנושא הועמד על סדר יומה של הוועדה להתייעצות. ניגש להצבעה. מי בעד ההצעה

שלי - מה-15 באוגוסט עד סוף שנת התקציב, דהיינו 31 במרס 1987.

ר' כהן;

; אני רוצה לשאול את היועץ המשפטי; מה הנוהל לגבי כך שההתייעצות לא נסתיימה

כי ביקשתי לקבל נתונים ועדיין לא קיבלתי אותם?

מי בוטון;

לגבי ההצבעה - אתה יכול להצביע בעד או נגד ההצעות; לגבי ההתייעצות אם היא

נסתיימה או לא נסתיימה - ליו"ר הוועדה יש סמכות לקכוע אם נסתיים או לא נסתיים

הליך ההתייעצות. הוא לא חייב לקבל את הדעות של חברי הוועדה. מסמכותו של יו"ר

הוועדה לקבוע אם הנושא מוצה או לא מוצה.

אי מראני;

אני מבקש להבהיר שאנחנו מתייעצים עם הוועדה על החלטה האומרת שהשינוי יחל

החל מהיום בשעה 12.00 בצהרים. אין סיבה שההחלטה לא תחול מהיום, אחרת יווצר מצב

שבימים הקרובים תהיה ריצה מטורפת של כל אותם אנשים שנמצאים בתקופה המתאימה

להחלפת רכב ואז הם לא יספיקו להיערך לכך.

אנחנו מבקשים שההחלטה תחול מהיום.

היו"ר י' פרץ;

אתה מסכים שההחלטה תחול מהיום עד ה-31 במרס 1987?

אי מראני;

אנחנו מבקשים החלטה לשנה. אני מבין שאתה ממליץ על תאריכים שונים. נשקול

זאת.

ר' כהן;

אם היו"ר מציע שההוראה תחול על 7 חודשים וההצעה תתקבל - ההתייעצות נסתיימה.

השר יחליט שהוא סיים את ההתייעצות ויחליט להחיל את ההוראה על שנה שלמה. לא

ישאלו אותנו יותר. הוא יכול להתחשב או לא להתחשב בהמלצת הוועדה.

לכן, הדרך היחידה כדי שהשר יתחשב בדברים שהוועדה אומרת היא לומר שההתייעצות

עוד לא נסתיימה. שהשר יתן תשובה ישירה להצעה שלך.



מי בוטון;

יש לנו בקשה להתייעצות לפי סעיף 200 והבקשה היא לגבי התקופה של שנת התקציב

עד 1 באפריל 1986. אנחנו לא נתבקשנו להתייעץ לגבי שנה מה-5 באוגוסט עד ה-5

בחודש הבא. לבן, לפי עניות דעתי השר לא יוכל להחליט שהוא יתייעץ לגבי שנה מהיום

ועד אוגוסט. הוא יכול להחליט שהוא יתייעץ רק עד ה-31 במרס ולהחליט עד ה-31 במרס.

אם אתה רוצה להתייעץ לשנה מכעת - 12 חודשים - צריך להגיש הצעה חדשה להתייעץ

איתנו.

שי בריצמן;

נכון שהפניה שלנו אומרת שנה. נכון שהיא אמרה שנה מה-16 במרס. אמרתי שיש

הצעה המונחת בפניכם שאומרת כך וכך. אנחנו מבקשים להתייעץ. הואיל ועבר זמן מאז

חודש מרס, אנחנו מבקשים שתראו כאילו כתוב במכתב הזה - לשנה מהיום.

אם כל פעם שדיון יתעכב בוועדה אצטרך לכתוב מכתב חדש - התוצאה היא שהוועדה

הבאת היום את הנושא ואתה יכול לחכות איתו עוד כמה חודשים, לא

בער לך עד היום, תחכה. נדמה לי, שאם אני מביא נושא והנושא משום מה מתעכב בוועדה

ומי שבא ורוצה להתייעץ בוועדה אומר: נכון שבמסמך כתוב כך וכך, אבל בעל-פה, משום

שעבר זמן, משום שחלפו מספר חודשים, משום שאנחנו רוצים שנה ומבקשים שנה - אני

מבקש להתייעץ על ההצעה שאומרת שאנחנו מבקשים לקבוע שנה מיום ההתייעצות.

אני מבקש בעל-פה מהוועדה לראות את המכתב הזה כאילו כתוב פה לשנה ולא לשנה

תקציבית. אני מבקש שההגבלה הזאת תהיה בתוקף לשנה אחת מיום ההתייעצות.

באנו להתייעץ על שנה, הבאנו נוסח של סעיף בהסכם, כתבנו את נוסח הסעיף משום

שחשבנו שההתייעצות היא לשנה, מה-1 באפריל. אפשר לראות זאת מתאריך המכתב שלנו.

בדרך-כלל אנחנו לא חייבים להביא נוסח. אנחנו מביאים את הנוסח על-מנת שהוועדה

תראה בדיוק מה אנחנו רוצים. אבל ההתייעצות היא על העקרון. העקרון הוא לשנה.

זה גם מה שהובהר בדברי ההסבר.

אנחנו מבקשים גם בעל-פה מהוועדה לראות את ההתייעצות כאילו היא נעשתה לשנה

מהיום.

מאחר ואתם מסבירים זאת כל כך טוב, נותר לי להגיד לכם שאני לא מקכל את

הדברים שלכם. האם הדברים ברורים עכשיו?

מאחר ולימדו אותי בכנסת שיש שנת תקציב המתחילה ב-1 באפריל ומסתיימת ב-31

במרס - אני פועל בהתאם לכך.

לפי מה שאתה אומר, אם הליך ההתייעצות יימשך ולא יסתיים עד פברואר - אתה

תאשר רק לחודש מרס בלבד?

אז אתה תחליט. אני אאשר זאת רק למרס ואתה תחליט אם כדאי אם לאו.

אתה מזלזל באינטליגנציה שלנו. בשביל חודש אחד נערוך הליך זה לגבי הנכים?



היו"ר י' פרץ;

חס-וחלילה. nxלא נקרא לזלז באינטליגנציה. אני רוצה להבהיר את העמדה שלי

כדי שתהיה ברורה. יש סעיפים שמגישים לפני הזמן כדי להכינם לקראת תאריך מסויים.

אם אתם רוצים שהחלטה מסויימת תתקבל ב-1 באפריל, אתם צריכים להגיש אותה שלושה

חודשים קודם. אתם מכירים כיצד פועלות הוועדות. מתקיים דיון בוועדה. אם הוועדה

מגיעה לסיפוק מבחינת המידע שהיא רוצה ומגיעה למסקנה - התהליך נקבע. אם מגיעים

לסוף חודש מרס וזה כרוך בנושאים אחרים שהוועדה ראתה לנכון, וזה תפקידה, לעכב את

ההחלטה הזאת - וציינתי את הדוגמה של היטל חינוך. יש דוגמאות נוספות. ישבתי

בוועדות אחרות שאמנם הוחלט על שנת התקציב אבל ההחלטות בוצעו באמצע שנת התקציב עד

סוף אותה שנת תקציב ולא יותר. העובדה שאחר-כך האריכו את ההחלטות לשנה נוספת -

זה כבר משהו אחר. גם אתם יכולים להאריך את תוקף ההחלטה הזאת. אתם יכולים לבקש

הארכת תוקף ב-31 במרס 1987. ההחלטה היום לא תמנע מכם לבקש אחר-כך הארכת תוקף.

איו זאת אומרת שמזלזלים באינטליגנציה של מישהו. מדוע עוכבה ההחלטה, האם סתם

מתוך שרירות לב? - לא, אלא בגלל ויכוח בין חברי הוועדה לבין נציגי הממשלה בנושא

הרלבנטי. לכן עוכב הנושא. על כן אני מבקש שנדייק בדברים.

הבנתי שאתם רוצים לשנה החל מהיום. הדברים ברורים. אני אומר: שנת הכספים.

מאחר והדברים ברורים - סיימנו את ההתייעצות.

ר' כהן;

המכתב הוגש לנו ב-16 במרס 1986. נציגי הממשלה צריכים להחליט: או שהם

מקבלים את ההחלטה על המקום כדי שהיא תתקיים במשך שנה שלמה, אבל אז הם לא אמרו

לנו שנקבל את ההחלטה מהיום בו החלטנו. כתוב פה: ההוראה תחול מה-1 באפריל. לכן

מה שאמר נציג האוצר לא תופס.

יום אחד אנחנו מתבקשים פתאום באמצע הישיבה שהתאריך יהיה מהמועד שבו תתקבל

ההחלטה. לא מה-1 בספטמבר, כי אז כולם ירוצו וירכשו. הרי בדיוק אותו מרכיב היה

עובד גם אז. נניח שהיינו מאשרים את ההצעה ב-16 במרס. מה היה קורה? היו אומרים:

לא.

הרי אתם מכירים בדיוק את קצב העבודה של הוועדה ושל הכנסת. היה ברור לגמרי

שזה לא יתחיל ב-1 באפריל, כי לוקח זמן. אף-על-פי-כן הגישו לנו מכתב בו כתוב

במפורש שמדובר בשנת הכספים 1986. מה פתאום עכשיו? בגלל שעברו 3 חודשים ולא

חודשיים? אני לא מבין את הענין. האם אתם מטילים סנקציות על ועדת העבודה

והרווחה? אני לא מבין את העניו הזה.

אם הממשלה פנתה במכתב רשמי שמדבר על שנת התקציב הזאת, אנחנו יודעים שהממשלה

לא יכולה אפילו היום להגיד לנו מלה אחת מה יהיה התקציב הבא, הרי לנו איו מושג מה

יהיה התקציב הבא. יתרה מזאת, רק השבוע הממשלה ביקשה להוריד הצעה מסדר היום

בנושא תאונות הדרכים. מה היתה הצעת הממשלה? שאי-אפשר לקבוע שום דבר לגבי התקציב

של השנה הבאה.

אם הכוונה היא לשנת הכספים הזאת - עד ה-31 במרס - זה בעצם מה שכתוב כאו

מהבחינה העניינית. איו דרך אחרת.

אף על פי כו, אני מבקש ממך, מאחר ואנחנו מפסידים כבר שעה-וחצי של דיון

במליאת הכנסת, וזה לא תקיו, כי יש הרבה הצעות לסדר-היום והצעות חוק - אני מציע

שהממשלה תיקח זאת עכשיו בחזרה ותאמר לנו בישיבה הב מה היא רוצה באמת. יכול

להיות שהיא רוצה בשנת הכספים 1987. בבקשה, שתגיש ונדע מה אנחנו עושים. יכול

להיות שהיא רוצה לקבל את הצעת יו"ר הישיבה - 7 חודשים ותחסוך כמה שאפשר. אולי

הממשלה תקבל הארה מהשמים ותראה שהיא עושה עוול דווקה לנכים כאשר כל עם ישראל

חוגג? בישיבה הבאה נקבל החלטה.



א' מראני;

לא ברור לי מה פה הקרושה של שנה תקציבית טה-1 באפריל עד ה-31 במרס. אני

זובר הסדרים רבים בכל מיני נושאים, גם בנושא ביטוח לאומי, ובמיותר בנושא ביטוח

הוראת השעה לשינוי שיטת החישוב של הקצבאות שאתה חבר הכנסת היית

מעורב בהחלטת השינוי שלה, והיא גלשה משנה תקציבית והיא נעשתה שנה עגולה. שהתחילה

בשנה תקציבית אחת ונגמרה בשנה תקציבית אחרת.

אני לא זוכר שמישהו אמר שיש פה בעיה כיצד ייתכן שאנחנו נחליט על שיטה

שתגלוש לשנה אחת כאשר אנחנו לא יודעים מה יהיה התקציב לשנה הבאה. אני לא מבין

מה הבעיה פה. החלטת הממשלה - אנחנו מייצגים פה את הממשלה - היא שההסדר

יחול על שנה שלמה. כיוון שזה לא התחיל ב-1 באפריל, אנחנו מבקשים שזה יתחיל ממתי

שזה יתחיל למשך שנה שלמה, גם אם זה גולש לשנה תקציבית נוספת.

אני מאוד מבקש מיו"ר הווערה - אומר לגמרי בגלוי, עולה כאן ריח מסויים של

נסיון למשוך זמן. לפחות אנחנו רואים זאת כך. אני לא חושב שזה דבר מקובל ביחסים

בין הוועדה לבין הממשלה. זה לא מקובל מהבחינה ההדדית לשני הכיוונים. אני לא

חושב שזה סביר. אני מבקש שזה לא ייעשה.

היו"ר י' פרץ;

אני חייב להעיר לך שאתה כל כך טועה. לו הייתי רוצה למשוך זמן - לא הייתי

מזמן את הישיבה. אתמול בלילה הזעקתי את כולכם לא בשביל למשוך זמן. אני מאוד

מבקש שתחזור בך מדבריך, כי דבריך לא היו נכונים.

אי מראני;

אני מוכן לחזור בי מדברי ואני מתנצל.

ר' כהן;

הוועדה התנגדה לסעיף זה כל הזמן. יושבים פה היום שני חברי כנסת שגם הם

חלוקים בדעתם - וזה מה שלא תקין - והסעיף הזה יעבור עכשיו ככה.

היו"ר י' פרץ;

י אני מציע שניגש להצבעה. הצעתי אומרת; החל מה-15 באוגוסט וכלה ב-31 במרס

1987.

ה צ ב ע ה

הוחלט; לאשר את ההצעה הנ"ל אשר תחול מה-15 באוגוסט עד ה-31 במרס 1987

היו"ר י' פרץ;

בזאת סיימנו את ההתייעצות בנושא זה. יחד עם זאת, אני מתכוון להגיש הצעת

חוק האומרת שכל הרכב הציבורי - ואני אומר זאת במלוא הכנות, לא בצחוק - אם הממשלה

החליטה שהנכים ונכי צה"ל יחליפו את הרכב העומד לרשותם בגלל המוגבלות שלהם רק אחת

ל-4 שנים, אין שום סיבה שאנשי ציבור שמקבלים רכבם מהמדינה לא תחול עליהם אותה

החלטה. אני מקווה שחבר-הכנסת רן כהן יצטרף להודעה הזאת של הוועדה ואני מקווה

להגישה גם במסגרת הצעת חוק.



די כחן;

כן.

אני מבקש שתירשם הצעתי להשאיר את מועד החלפת הרכב למוגבלים למשך 33 חודשים.

היו"ר י' פרץ;

ההתייעצות הסתיימה. הכדור בידי שר העבודה והרווחה.

הישיבה ננעלה בשעה 10.30