הכנסת האחת-עשרה

מושב שני



נוסח לא מתוקן



פרוטוקול מס' 239

מישיבת ועדת העבודה והרווחה

שהתקיימה ביום בי, כ"א בתמוז תשמ"ו, 28.7.86 בשעה 11.00

בנוכתות;

חברי הוועדה; היו"ר אי נמיר

צי ביטון

רי כהן

חי גרוסמן

י' פרץ

בי בן-אליעזר

אי שוסטק

י י שמאי

מוזמנים; חה"כ זי אמיר

צי צילקר - מנכ"ל משרד העבודה

בי אלמקייס - ראש מועצת ירוחם

יי אדמוני - יועץ משרד הכלכלה לנושא ערי הפיתוח

ד' קהת - מינהל השלטון המקומי משרד הפנים

די מסיקה - מזכיר מועצת-פועלי ירוחם

עי תמיר - יו"ר ועדת התעסוקה בהסתדרות

גי חביליו - מרכזת מטה התעסוקה במשרד העבודה

יי אביצרור - מובטל מירוחם

עי כץ - מישנה למנכ"ל שרות התעסוקה

די פרץ - סגן ראש המועצה ירוחם

פי נבון - יו"ר ועד עובדי המועצה

מזכירת הוועדה; אי אדלר

הקצרנית; ת' בהירי

סדר-היום; האבטלה בירוחם (הצעת חברי-הכנסת זי אמיר, מי פרוש

ר' כהן, צי ביטון וי י נאמן)



האבטלה בירוחם (הצעת חברי-הכנסת ז' אמיר, מ' פרוש, ר' כהן, צ' ביטון וי' נאמן)

היו"ר אי נמיר;

אני פותחת את ישיבת הוועדה. ברשות החברים אני מכריזה על הישיבה כפתוחה.

הקדמנו את הישיבה מחר לשעה 10.00. את השעה הראשונה נקדיש לפרידה מן המנכ"ל היוצא

של הבטוח הלאומי, ניטים ברוך ולקבלת פני המנכ"ל הנכנט, מר מרדכי ציפורי. אני

מבקשת מכל חברי הוועדה לעשות את הטידורים הנחוצים על מנת להתפנות ולהגיע בזמן.

הנושא שעל טדר-יומנו הוא האבטלה בירוחם. נדמה לי שרק עתה טיימנו את הדיון

הקודם בוועדה באותו נושא, אך כבר עברוי מאז מטפר חודשים . זהו אחד הנושאים

הניצחיים בהם עוטקת הוועדה. חשבנו לקשור לדיון זה עוד שתי הצעות חדשות לטדר-היום

באותו נושא, הצעותיהם של חברי-הכנטת פרץ וגרוטמן, אך מאחר והמליאה לא הטפיקה

לדון בהצעות ביום די האחרון, מכיוון ששר הפנים חלה ולא היה כדי להשיב על ההצעות,

לא נוכל על-פי תקנון הכנטת לשלב את הדיון בהצעות אלה. ההצעה שעל טדר יומנו היא

של חברי-הכנטת גרנות, ביטון, אמיר, כהן, פרוש ונאמן, על האבטלה בירוחם. ההצעה

היא מה-2.4.86. הן לא נדונו עד עתה לא משום שאין הנושא דחוף, אלא משום שרק

טיימנו באותה עת את הדיון על ירוחם, והיו עוד נושאים בוערים. בינתיים התרחשו

דברים בירוחם, ועליהם נדון היום.

(היו"ר מציגה את הנוכחים)

ירוחם בוודאי לא ירדה מעל טדר-יומנו. לאחר החלטות הממשלה היתה אולי תקווה

שהבעיה עומדת למצוא את פתרונה , גם בתחום התעטוקה. מתברר כי הדברים הולכים

ונעשים קשים יותר. לא רק שהחלטות הממשלה אינן מתבצעות, אלא שאף חלה החמרה במצב

התעטוקה. שמענו לאחרונה כי ראש המועצה עומד לפטר 51 עובדים, על-פי הוראה של

משרד הפנים. עוד 25 עובדים מועברים לרשות המתנ"טים, כלומר גם הם מועמדים

לפיטורים בעתיד. אין להרבות בדברים אלא יש לקיים דיון מקיף ולמצוא פתרונות. אני

מקווה שנוכל לשמוע היום מנציגי משרד העבודה ושרות התעטוקה, מהם הפתרונות

המוצעים.

ז' אמיר;

צדק צירלי כאשר אמר שנושא האבטלה לא מצא את ביטויו. אני חושב שמאז המטקנות

שלנו בענין ירוחם ודימונה, המצב הולך ומחמיר. מוטל עלינו למצוא פתרונות. אנו

צריכים לחייב את המפעלים האזוריים לקלוט עובדים אך ורק מבין תושבי האזור. אנו

צריכים ללחוץ על משרד התמ"ט ועל הממשלה, לאפשר למפעלים לכימיקלים באזור להקים

בהונם העצמי מפעלים על-פי רצונם. ם מוכנים להשקיע מרווחיהם במפעלים אשר יטפקו

עבודה בתנאי שכר הוגנים ובתנאים טוציאליים הוגנים יחטית לתושבי האזור. מפעלי

ים-המלח, אשר נותנים לעובדיהם שכר ותנאים טוציאליים מעולים, אין טפק שיכול להקים

גם מפעלים מישניים אשר יטפקו פתרון לבעייתם של מאות מובטלים.

אנו חייבים להמליץ בפני משרד הפנים ומיד, להרחיב את שטח השיפוט של ירוחם

ולקלוט בתוכו את מפעלי הפוטפטים. לדעתי ירוחם צריכה ליהנות מכך. היישוב הקרוב

ביותר למפעלי הפוטפטים הוא ירוחם. באותה מידה אני גורט שהקמ"ג ומפעלי מישור רותם

צריכים להעטיק את תושבי דימונה. לא ייתכן שתושבי אזורים אלה , שאין להם מקורות

תעטוקה אחרים, לא יועטקו במפעלים האלה. במרכז הארץ נהנות ערים כמו תל-אביב

וירושלים מתשלום ארנונה על-ידי משרדי הממשלה. ליישובים המרוחקים אין הכנטה דומה,

לכן יש לדאוג לתעטוקה במפעלים האזוריים. הפתרון אינו בהמרצת הממשלה להקים מפעלים

מידיים. גם אם יוחלט על-כך היום, התהליך יימשך כשנתיים. אנו חייבים למצוא פתרון

כבר למחר בבוקר. התושבים אינם עושים שם כלום. אם נמצא פתרונות תעטוקה, אני חושב

שיהיה למשרדי הממשלה קשה שלא להענות לפניתנו. אני מעריך כי בטווח זמן של

שנתיים-שלוש, אכן יובאו מפעלים לנגב, כולל הפרוייקט הגדול של התעשיה הצבאית.

התקציב לשם-כך חייב להימצא לפני שאחד המפעלים במרכז הארץ יגרום להתפוצצות.



חי גרוסמן;

ידוע שירוחם חיא אחד חמקומות מוכי האבטלה במדינה. הוועדה דנה בכך לא פעם,

התקבלו כאן משלחות מירוחם. אם שעור האבטלה הממוצע בארץ הוא 7%, הרי שבירוחם יש

15% מובטחלים. איני מבינה כיצד יכולה רשות מקומית לשלוח הודעות פיטורים ל-ו5

עובדים ולהודיע לעוד 27 עובדים כי יועברו למקום עבודה אחר, דבר שמשמעותו בהמשך

היא פיטורים. בסך-הכל נגיע לכך ש-30% מעובדי המועצה המקומית יפוטרו, מבלי לבוא

בדברים עם ועד העובדים ועם מועצת הפועלים. התנסינו במשלוח כזה של הודעות פיטורים

במקומות אחרים, ואנו יודעים שהדבר תמיד גורם מרירות.

כאשר ביקרתי בירוחם, נכחתי באטיפה של עובדי הרשות המקומית באופן מקרי

לגמרי. ראיתי את הזעם האמיתי שיש לאנשים שם. ישנן משפחות בהן שני מפרנטים נפלטו

מהעבודה. כדי להגיש את הצעת חוק שכר מינימום, חשבנו שיש לדבר עם אנשים המשתכרים

את שכר המינימום ואף מתחת לו. לכן באנו לבקר במפעלים, אך נקלענו גם למועצה

המקומית. עשיתי מאמץ כדי שלא להבעיר שם תבערה. צריך היה רק לזרוק גפרור, כדי

שתתלקח שם תבערה גדולה. אני מבינה ששר הפנים מבקש לקצץ בתקציבי כח-האדם של

הרשויות המקומיות. אולי אפשר לקצץ בטעיפים אחרים, לא בעובדים ובוודאי לא כאשר

אין להם עבודה חליפית.

אני מבקשת שראש המועצה לא יראה בכך רצון לנגח או להעלותו על מוקד הדיון.

הדיון הוא לגופו של ענין. מה יקרה עם אלה שנפלטים עתה מן העבודה? יש מקום לדון

בבעיית האבטלה שהיא מחלה כרונית, אך יש לדון בשאלה עם תוטפת המובטלים הזו היא

הכרחית, ואולי אפשר להמנע מפיטורים אלה.

זריקת ההרגעה שקיבלה ירוחם בחודש אפריל , בצורה של החלטת ממשלה, נוגעת לכמה

נושאים ובין היתר לביטול פיטוריהם של 56 עובדי המועצה. זו היתה אחת המסקנות של

ועדת המנכ"לים, זו היתה גם מסקנה של ועדת הפנים ובקשה של ועדת העבודה של הכנסת,

א. מצב האבטלה-, ב. דובר על פיטורי 3% מהעובדים בכל הרשויות

המקומיות, אך בכל הרשויות הקטנות הגיעו הפיטורים ל.25%-

התקבלו מטפר החלטות לפתרון בעית התעסוקה בירוחם: א. העברת מינהל מפעלי

הפוספטים לירוחם; ב. סלילת כביש הנפט; ג. פיתוח תיירותי של האזור; ד. תעסוקה

ל-50 עובדים במפעלי ים-המלח והחזרת עובדים שפוטרו. מכל ההמלצות הללו לא בוצע

דבר. במפעלי ים המלח לא הצליחו להתקבל עובדים נוספים, במפעלי הפוטפטים קיבלו

מספר עובדים אך במקומם פיטרו אחרים.

תושבי ירוחם הפגינו, הממשלה שלחה לשם שרים, עברו כמה הודשים אך המצב הולך

ומחמיר. אני חושב שראש המועצה לא נהג כשורה כאשר נתן ידו לביצוע הוראות משרד

הפנים . אני חושב שהצורה בה קיבלו העובדים את מכתבי הפיטורים אינה לכבוד לאיש

מאתנו. לא ייתכן שבין לילה יודיעו לשלושה מנהלי מחלקות , שכמה מהם היו באותה עח

במילואים, כי הם מפוטרים. לצערי הם עומדים לעזוב את ירוחם. לא ייתכן שעובדים

יקומו בבוקר ויוודע להם כי הם מפוטרים. אני סבור שמשרד הפנים לא נהג כשורה, כאשר

לא קבע מהו סל השירותים לו זכאי התושב מן הרשות המקומית. לא ניתן לספק לתושב אח

השירותים הללו מבלי שיהיה תקן לעובדים. לא ייתכן שלא תבוצענה עבודות גינון

במקום בו אנו מבקשים לתת איכות חיים. אני רוצה שהפקידות הבכירה של משרד

הפנים תנסה לנהל את המקום עם כח האדם שהיא מקציבה לרשות המקומית. אני יודע שיש

בעיות כספיות, אך צריך לזכור כי שלומי, ירוחם ובית-שמש אינן ירושלים, חיפה או

תל-אביב. אני מקווה שפעם אחת ולתמיד נוכל לקבל תשובה ממשרד הפנים. ראש המועצה

המקומית לא היה צריך לפטר אף אחד, למרות לחץ משרד הפנים.

הייתי רוצה לשמוע ממנכ"ל משרד העבודה, האם יש אפשרות לבצע את ההחלטות? האם

ניתן לשים טכר לתופעת האבטלה? האם אנו יכולים לצאת מכאן בהרגשה שאנו מכניסים

סדר בענין, או שאנו עלולים להגיע שום להפגנות מן הסוג שאיננו רוצים בו, למרות

שכבר למדנו כי גם סגירת עיר והפגנות אינן עוזרות.



בי בן-אליעזר!

הצעתי היא לסגור את הדיון הזה, שכן אני סבור שאנו נותנים פה יד לעוד שלב של

הונאה עצמית או תרפיה עצמית. זוהי ממשלה אטומה אשר מתנכרת להוזלטותיה. היא מגלה

חוסר רגישות ואטימות מול בעיותיהן של עיירות הפיתוח. איני רואה שום מוצא או

תקווה שמהישיבה הזו תצא תכנית מהפכנית אשר תחזיר את הוזיים בירוחם למסלולם. צבי

צילקר יבוא עם פתרון לשלושה-ארבעה אנשים,אך לא לבעיה העיקרית.

אפשר לומר כי ירוחם כבר מתה מבחינה קלינית. גם אם נצא מכאן עם עוד דקלרציות

והחלטות, יהיה זה קשקוש מקושקש. הווכוח כאן הוא על סדר העדיפויות הלאומי. 550

מליון דולר ישנם לפיתוח הלביא, כי כך הוחלט. באותה החלטה נתנו יד למותה של ירוחם

ולמותן של עיירות פיתוח אחרות. אין זה הפורום לדיון רציני. זמנו את שר האוצר,

זמנו את שר הפנים , זמנו את שר העבודה והרווחה ואת שר התעשיה והמסחר. צריך אולי

לזמן גס את ראש הממשלה. הם אשר צריכים לתת את התשובות. אני אומר את הדברים מתוך

אחריות, אני חושב שאין גבול לבושה, אם מטריחים אנשים מירוחם לכאן, כאשר שום דבר

לא ייצא מהדיון. לכל היותר יהיה עוד עשרה מקומות עבודה. הבעיה אינה בכך, הבעיה

היא שהכנסת הגדולה הזו נותנת יד במודע למותה של ירוחם.

חי גרוסמן;

יש סכנה כי בקרוב ייפלטו מעבודתם עוד 80 פועלים המועסקים במפעל פניציה

בירוחם. זה יקרה אם אמנם הרבנות תממש את איומה להחרים את תוצרת המפעל, כי המפעל

עובד במשך שבעה ימים בשבוע, 24 שעות ביממה. מפעל עובד כל ימות השבוע, משום שלא

ניתן לכבות את התנור המופעל בו. אם ישביתו אותו בשבת , הוא יתחמם רק ביום גי ורק

אז ניתן יהיה לחזור לעבודה תקינה. במקרה כזה צריך יהיה לפטר משמרת שלמה של

עובדים. בענין זה יש כבר מכתב של הרב הראשי שפירא.

היו"ר אי נמיר;

אני רוצה למסור אנפורמציה עדכנית, נכונה להיום, בנושא התנור בפניציה: אני

מציעה שלא נקים רעש. הנושא נמצא בטיפול על-ידי הדרכים הבכירים ביותר, התנאי

להצלחה הוא שנעשה הכל בשקט.

כדי שהשמועה לא תגיע לשמיים---

היו"ר אי נמיר;

אני לא שייכת למחלקת ההומור, בוודאי לא היום. הענין מטופל בדרגים הבכירים

ביותר, אך הטיפול עלול להיכשל אם נעלה את הנושא בצורה חריפה לתודעת הצבור. איני

ראש ממשלה וגם לא שר, אני רק יו"ר ועדה בכנסת. מי שאינו מכיר מהי הכנסת ומהו

כוחה, יש לו בעיה. אני מבינה את התיסכול של חה"כ בן-אליעזר, אך אני רוצה להזכיר

לך כי אתה מציע לנו לסגור את הישיבה לגבי כל נושא שדנים בו. המצוקה נוראה,

בוועדה הזו אנו לא רואים דבר מלבד מצוקות ואטימות של הממשלה.

חי גרוסמן;

תפרקו אותה.

אנו יודעים גם מה האלטרנטיבה לממשלה. אני לא אומרת זאת מחוך אידאולוגיה,

משום שאני מאמינה כי מאבק כזה צריך להיות מתחת לשולתן, אלא משום הכרת הנפשות

הפועלות. אני דואגת שמא 80 פועלים ייאלצו ללכת הביתה. לכן אני אומרת כי הטיפול

בענין הזה יצליח, רק בתנאי שייעשה בשקט. אם תהיה מהומה , 80 איש יפוטרו.



המסקנות שלנו בנושא ירוחם מונחות על השולחן. כל הממשלות אינן מתייחסות

בדרך-כלל למסקנות. המסקנות הונחו על שולחן הכנסת ב-23.3. היחיד שהשיב לנו הוא שר

העבודה והרווחה, אך הכתובת לכך אינה שר העבודה. ביקשתי לקבל את החלסות הממשלה

בענין המצב בירוחם. אקריא בפניכם את החלטות הממשלה, אשר הועברו לסגן ראש הממשלה

ושר החנוך והתרבות, לסגן ראש- הממשלח ושר הבנוי והשכון, לשר האוצר, לשר העבודה

"א. לקבל את עררו של שר התעשיה והמסחר על החלק

הנוגע בדבר בהחלסה כל/82ו מיום 29.10.85 ולהעביר לירוחם את משרדי ההנהלה של חברת

"פוספטים בנגב בע"מ" על-פי סעיף 4 לחוק החברות הממשלתיות, התשל"ה-975ו. ההחלטה

טעונה אישור ועדת הכספים של הכנסת; ב. להעניק עדיפות לסלילת "כביש הנפט" באורך

של כ-4 ק"מ, לשיפור דרכי הגישה לירוחם. על-פי הסכמה מוקדמת בין סגן ראש הממשלה

ושר הבינוי והשיכון לבין שר האוצר, תינתן עדיפות כזו. אם לא יימצא לכך המימון

מתוך התקציבים הקיימים של מע"צ, יבורר הענין בין סגן ראש הממשלה ושר הבינוי

והשיכון לבין שר האוצר-, ג. סגן ראש הממשלה ושר הבינוי והשיכון יבדוק את האפשרות

להקים כיתות לימוד נוספות בירוחם-, ד. ועדת המנהלים הכלליים לטיפול נקודתי באבטלה

בעיירות פיתוח, תבדוק את הנושאים הנוספים הקשורים בירוחם (הקלות במט-הכנסה,

הרחבת שטח השיפוט, פיתוח האגם המלאכותי ועוד), ולאחר שתמליץ המלצותיה יכונסו

השרים הנוגעים בדבר ויחליטו באשר להמלצות". עד כאן המכתב מיום 8.4.86.

ב-1.5ו שלח מזכיר הממשלה מכתב נוסף אל סגן ראש הממשלה ושר החנוך והתרבות,

אל סגן ראש הממשלה ושר השכון והבינוי ואל שר האוצר: "הנני מתכבד להביא

לתשומת-לבכם את החלטה מס. 1583 של הממשלה, מישיבתה ביום אי, כ"ח בניסן התשמ"ו

(4.5.86): המצב בעיירה ירוחם - ערר על החלטת הממשלה: ראש הממשלה מסכם: א. יתקיים

ברור נוסף בנושא מימון הכביש לירוחם בין סגן ראש הממשלה ושר הבינוי והשיכון לבין

שר האוצר. ב. תיבדק עם סגן ראש הממשלה ושר החינוך והתרבות הצעת סגן ראש הממשלה

ושר הבינוי והשיכון, להעביר כיתות למבנים קיימים, במקום לבנות כיתות חדשות

בירוחם".

כאשר היינו בדימונה ב-16.7.86, נפגשתי יחד עם הברי-הכנסת פרץ,

אמיר וביטון עם מזכיר מועצת הפועלים וקבוצה של מובטלים שתגיעו מירוחם. רובם

פוטרו מהעיריה. ביקשתי לבדוק מה קרה לכל ההאבטחות שניתנו לירוחם, ואז נמסר לי כי

על-פי נתוני מועצת הפועלים, נכון להיום, נמצאים בירוחם 770 מפוטרים, מהם 90

עוברים הכשרה מקצועית. כלומר ברגע שיגמרו את ההכשרה המקצועית, אנו יודעים מה

מצפה להם בירוחם. עוד 150 מבני המקום עומדים להשתחרר השנה מצה"ל. 25 משפחות

חזקות עומדות לעזוב את ירוחם. הובטח לקלוט 50 עובדים במפעלי ים-המלח, אך נקלטו

12 בלבד.

גם הם באמצעות קבלן.

רפי איתן דואג שאף פועל לא יתקבל לעבודה שלא דרך קבלן.

היתה צריכה להיות קליטה של עובדים במפעלי הפוספטים, אך גם היא לא נעשתה.

עובדות הנקיון במועצה פוטרו, ובמקומן מביא קבלן פועלים ערבים דרך לשכת העבודה

בבאר-שבע.

לא לעיתים קרובות מזדמנת שעת אמת בשיחה בפני חברי-כנסת. אני יודע שתמיד

אנו באים לכאן, אך חוזרים כלעומת שבאנו, אך אני מקווה כי אולי תחדור להכרתו של

מישהו בבית הזה, כי כדי לעסוק בנושא יש צורך בנשמה. לא מזמן השתתפתי בכנס בוגרים

שנערך בדימונה. מאז נוסדה דימונה ועד היום סיימו את הלימודים בה 5000 תלמידים,

רק 150 מהם נשארו שם, כלומר קומץ מתוך מחזורים שלמים. עד היום לא ברור לי למה



חזרו. אולי מטעמים ציוניים ואידאולוגיים. כל אוזד מאלה שסיים את למודיו, הסתדר

יפה במרכז הארץ. מה שקורה לנו היום הוא, שאנו יצואנים מעולים של בנים טובים. אלה

שבכל זאת חזרו, עשו זאת כדי לעזור לחלשים, כדי שפעם אולי ניתן יהיה להבדיל בין

ראש המועצה לבין הנהג.

לפני שהחלטתי להיות מועמד בבחירות לירוחם , היו לי התלבטויות קשות. ידעתי

עד כמה קשה להזיז דברים במקומות אלה, בהם מוחזקים התושבים כבני ערובה. אני חושש

שהתהליך הקיים היום הוא תהליך של הקטנת גבולות המדינה. בקצב כזה יגיעו גבולות

המדינה עד לצומת ביל"ו. ניהלנו מלחמות גדולות כדי לשנות את הגישה, כדי שמישהו

יאזין לנו, כדי למנוע מצבים שהיו קיימים בעבר, כאשר חלק מבני המקום לא הלכו לצבא

אל איכלסו את בתי-הסוהר.

כאשר נכנסתי לתפקידי, היו במועצה 270 עובדים. הורדתי את המספר ל-196, מתוכם

התבקשתי לפטר עוד 49, הרבה מעבר ל 3%-שנדרשו רשויות אחרות לפטר. ביקשתי לתקן את

העיוות הזה. היום יש לנו 133.53 עובדים על-פי התקן, במקום 196 שהיו מקודם.

במסקנות הוועדה שטיפלן בתקן כח-האדם בעיירות הפיתווז, נאמר כי אין להוריד את

כח-האדם שם גם לא ב-3%. שאלתנו מדוע ביקשו מאתנו להוריד מספר כה גדול של עובדים.

אין להתחשב בקביעת התקן רק בסטטיסטיקות. גם מובטל החי בירוחם, הוא תושב המקום.

אין מתחשבים בכך שגם רשות קטנה צריכה להחזיק בעלי תפקידים שונים , כמו גיזבר. מי

שניהל את המאבק יחד איתי, ויתר באמצע. עשו לנו חסד והשאירו חלק מהעובדים. טוענים

כלפי כי למועצה שלנו יש גרעון, הייתי בין ראשי המועצות היחידים שלא פיטרו

עובדים, ולכן נקטו כלפינו בצעדי עונשין: הפסיקו את המים לשבועיים, את החשמל

לשבוע. נציב מס הכנסה אומר כי אנו עוברים על החוק בכך שאנו לא משלמים מס-הכנסה,

אך אחרי שהתקבלה החלטת הממשלה על פיטורי 56 עובדים, הבינתי כי אני צריך ללכת

הביתה.

מה שחברת-הכנסת גרוסמן ראתה במשך שתי דקות, אני רואה כל היום כל יום. לא

קמתי בוקר אחד וניתקתי את הקשרים עם מועצת הפועלים, ביקשתי למצוא מוצא לתפקוד

מינימלי עם העובדים. לא היה אחד שהיה לו אומץ לפטר למעלה מ-50 עובדים. השבתי כי

אני צריך לקחת על עצמי את האחריות ולהעביר את מכתבי הפיטורים דרך אב הבית, אך לא

נמצא איש שהיה מסוגל למסור את המעטפה ובה מכתב הפיטורים, ולהסביר לעובדים את

המצב. לבסוף חולק התפקיד בין ארבעה אנשים.

לא הבנתי מדוע כל זה פועל לטובת המפוטרים?

קשה להסביר לענשים מדוע הם מפוטרים.

הוא מסביר שהיה לו קשה לעשות זאת אישית.

בשלב מסויים הפסיק משרד הפנים ללהוץ. נשארה לנו בעיה, שכן לא ניתן היה

להתארגן להפעלה מיידית של כל שירותי המועצה, וגם לשלם את כל המשכורות. משרד

הפנים אינו מוכן לשמוע מזה שנתיים את טענותינו. אנו מוכנים לדון באופן מקצועי על

בסיס התקציב שלנו, אך אין מי שמוכן לדבר איתנו. ראש המועצה הקודם היה יו"ר ועדה

קרואה. בתקופתו קיצצו את תקציב המועצה ב-51%, ועד היום אנו סובלים מכך. קשה מאד

לפרוץ את המסגרת של משרד הפנים, לכן היה עלינו לקבל החלטות קשות.



היו"ר אי נמיר;

באיזו נקודה הגמיש משרד הפנים את מדיניותו?

הוא אמר: אל תפטרו את 51 העובדים, אך מכיון שאין לכם יכולת לשלם להם, אל

תשלמו.

גם אנו טועים לפעמים, ניסינו במשך שנתיים ווזצי להוציא את כל הקבלנים

הפרטיים מירוחם. כל אלה שעובדים אצלנו הם מבני ירוחם. דבר אחד לא הצלחנו לעשות,

והוא לנקות את היישוב עם עובדים מקומיים. לצערי הרב, לאחר שנתיים וחצי התברר

שאין אף יהודי אשר מחזיק מטאטא, לא בערד, לא בדימונה ולא בבאר-שבע. עברנו משברים

קשים. דנו ימים ולילות בשאלה אם להכניט עובדים ערבים. לבטוף טוכם על הבאת פועלי

נקיון מדהריה. הם משתכרים אצלנו 380 ש"ח. הם אינם מקבלים דמי אבטלה, לכן הם

מוכנים לעבוד תמורת שכר זה. לא כן מי שיכול לקבל דמי אבטלה באותו גובה.

5% מעובדי המועצה פוטרו עד האחרון שביניהם, אך החלטתי כי המדינה לא תשקוט,

לא ייתכן שאנשים יתעוררו בבוקר ויראו שהם משמשים כבני-ערובה בירוחם. צריך להחליט

אם טוגרים את ירוחם או עוזרים לא. לא ייתכן שיאמרו לנו כי בירוחם מטפיק שיהיו.

שני גננים ושני עובדי נקיון. לא ייתכן שלא תהיה לנו אפשרויות לתחזק את בריכת השחיה

או מועדוני התרבות./אני תושב שבשלב זה לא היתה לי ברירה, אלא לקבל את ההחלטה

לגבי הפיטורים.

לדעתי צריך להפטיק לתגמל את המפעלים האזוריים. צריך להפטיק להעמיד לרשותם

אוטובוטים ממוזגים, כדי שיוכלו להטיע בהם אנשים מרחובות ומישובים מרוחקים אחרים.

במקום זאת אפשר להעטיק יותר מבני המקום ואף להעלות את שכרם ב-17%. מתוך כל עובדי

כי"ל, יש אולי אלף מירוחם.

י' פרץ;

אתה אומר כי כל המפעלים מעטיקים פועלים מחוץ לאזור.

היו"ר אי נמיר;

מה קורה בנושא זה מבחינת משרד הפנים?

אני מנהל את האגף המינהלי במשרד הפנים.

אני מבקשת שתתייחס קודם כל לנושא הפיטורים במועצה.

ההצעה לסדר-היום היא האבטלה בירוחם.

קודם כל אבקש תשובה בנושא הפיטורים במועצה.

אנו לא מנחים לפטר עובדים אלא קובעים מטגרות. יש סיכום מדוע דווקא היום

מיהר ראש המועצה לפטר את העובדים, למרות שיכול היה לפטרם לאורך כמה חודשים.



דובר על הקטנה של 41 מישרות, אם ראש המועצה היה פורס את הפיטורים על-פני שנתיים,

הוא לא היה מגיע למצבו בו הוא צריך לפטר את כולם בבת אהת. אני עוסק בנושאי כח

אדם מזה שנים רבות, אני לא מבין את השיטה לפיה נותנים לאדם שלישי לפטר. פיטרתי

השבוע אדם, לא לפני שמצאתי לו עבודה אהרת וישבתי איתו במשך 7.5 שעות.

השבתי שהבעיה היא כיצד לא לפטר, לא כיצד לפטר בצורה נעימה.

יש תהליך כפול בנושא כח אדם ובנושא תקציבים. אנו יודעים שהיה קיים עיוות של

שנים בנושא תקציבים. מזה שנה אנו מעבירים תקציבים מן הערים הגדולות אל הישובים

הקטנים. אנו צריכים להשיב עתה על פניה לבג"צ של הערים הגדולות בענין זה. צעד זה

של העברת כטפים מן הראשויות הגדולות לקטנות, בהחלט ישפר את מצבן של הרשויות

הקטנות, בכלל זה/של ירוחם.

אחת הטיבות/ לכך שירוחם לחוצה היא שהיא עומדת בפני קונסולידציה. יש לה עתה

שלושה מליון דולר חובות בגין העבר, והיא מבינה שבלי להחזיר חובות תהיה לה בעיה.

אנו לא משווים בין ירוחם לתל-אביב, אנו משווים בינה לבין רשויות

אחרות באזורי פיתוח. בערים הגדולות יש לנו 7 עובדים לאלף נפש, בעיירות הפיתוח

13-14 עובדים. ירוחם פעלה מעבר למטגרות אלה, ולכן היתה צריכה להוריד מטפר גדול

יותר של עובדים. גם מה שנאמר כאן לגבי 3% מפוטרים אינו מדוייק, קיבלנו הנחייה

להוריד מהמערכת 4885 מישרות. השיטה על-פיה אנו עובדים היא, שהמשרדים המקצועיים

הם שקובעים את התקנים. אם משרד התנוך קובע 50 מישרות למורים, אנו מאשרים אותן

באופן אוטומטי. אם יגדילו את מטפר המישרות, נגדיל גם אנו. נוצר מצב שהרשויות

המקומיות טפגו את הגידול במטפר התלמידים, היות ומשרד החנוך לא הגדיל את תקני

כח-האדם. אין לי ספק שהתשתיות בכל הראשויות המקומיות זקוקות לטיוע של משרד

הפנים, אך המצב הקיים הוא תוצאה של מדיניות שאושרה על-ידי הכנסת, ואנו מבצעים

אותה בצורה הטובה ביותר שאנו יכולים. הפיטורים נעשים בצורה הוגנת ומקצועית, רוב

הרשויות מחפשות אלטרנטיבות לעובדים . אני מבין שבירוחם קיימת בעיה תעסוקתית,

המקשה על מציאת מקומות עבודה חלופיים.

אנו לא עוסקים בתחום התעסוקה, נתנו גיבוי לרשויות המקומיות להעסיק עובדים

לשם קידום פרוייקטים. היו רשויות מקומיות אשר הצליחו להעביר אליהן מפעלים, תוך

ניצול תרומות מחו"ל. הורינו לוועדות הבניה לאשר במהירות הקמת פרוייקטים חדשים,

במטרה ליצור מקומות עבודה חדשים.

א. אם תהיה פניה של ירוחם בנושא שינוי

שטח חשיפוט בכל הנוגע למפעלי הפוטפטים ורמת הנגב, תקום ועדת חקירה אשר תבדוק את

הנושא ותמליץ המלצותיה. מובן שנצטרך לשמוע גם התנגדויות.

כמה זמן נמשך תהליך כזה?

שלושה חודשים.

הגשתי בקשה, נאמר לי שהתהליך יקה 5 שנים. בקשתי מונחת לפניכם כבר שנה.

זהו התחום שלי, אני הוא זה שצריך לאשר את הבקשה, אך בקשתך לא הגיעה אלי.

אני מוכן להתחייב בפני הוועדה, כי מרגע שהחומר יוגש לי, אטפל בו עד ההמלצה שתונח



בפני השר תוך 3-4 חודשים.

התחום השני בו ניתן לעזור לירוחם הוא כוז-אדם ספציפי לקידום פרוייקטים.

ר' כהן;

מה בתהום קידום-הפרוייקטים יכול להיות רלוונטי לירוהם?

די קהת;

שנינו יודעים מה התהליכים שצריך לעבור, כדי להזיז מפעל. צריך למנות מישהו

שיעסקו בכך כל הזמן.

בי אלמקייס;

היה לנו עובד מיוהד לשם-כך, אך היום כבר אין. משרד התעשיה והמסהר רוצה

לעזור, /אך אין /יזם שיהיה מוכן לבוא לירוהם,אם הוא יכול לקבל אותם תנאים ;גם

בקרית-מלאכי.

אם תיכנסו לתהליך של קונסולידציה , זה יקל עליהם את הוצאות המימון.

נשמע את צבי צילקר, לא רק כמנכ"ל משרד העבודה אלא כהבר ועדת המנכ"לים.

ביקשתי רשות להתבטא, כי יש לי כמה הצעות. איני יו"ר ועדת המנכ"לים. לא

במקרה הצבעתי על-כך שמה שיכול לגרום לצמיחה כלכלית הם שני מנכ"לים אחרים, ש'

פורר ועי שרון. אנו עוסקים בתיווך עבודה דינמי ובהכשרה מקצועית. שמהתי לשמוע

ש-90 מתוך 300 המובטלים נמצאים עתה בהכשרה מקצועית. אני מקווה מאד כי ימצאו

עבודה בירוחם בסופו של התהליך.

אני רוצה למסור לכם כמה נתונים; מסוף שנת 983ו אנו עדים לתופעה מדאיגה, של

עליה במספר המובטלים שישה ימים ויותר. המספר עבר את המאה והגיע לשיא באוקטובר

י 1985, כאשר נרשמו 188 מובטלים. היום אנו עומדים על 117. מאז 1980 ועד היום

נכנסו לירוחם 1558 תושבים חדשים, אך יצאו ממנה 2305. בסך הכל יצאו ממנה 10%

מתושביה. המאזן השלילי הוא 253 איש, לא כולל לידות. אין לנו נתונים על התפלגות

הנכנסים. אני מניח שאלה שעזבו הם הוותיקים , המבוססים יותר והיילים משוחררים שלא

מצאו עבודה בירוחם. מאזן ההגירה השלילי מצביע על-כך שבשש-שבע השנים האלה לא

נמצאו פתרונות הולמים, אשר יעצרו את הבריחה.

מרבית העוזבים הם צעירים ואפילו צעירים מאד. הוועדה שעמדתי בראשה הגישה

דו"ח לראש-הממשלה, תוך שלושים יום מהתכנסותה. הוועדות שפעלו לאחר-מכן, כולל ועדת

המנכ"לים שאני חבר בה, עסקו בנתונים אלה. הועדה התרכזה באבטלה הממושכת באותם

ישובים, כאשר צריך היה למצוא פתרונות מידיים. ועדת המנכ"לים הגיעה למסקנה

שהטיפול בירוחם ובמצפה-רמון כרוך במאמץ לאומי גדול, כדי לשנות את כל התמונה.

איתרע מזלי ומייד לאחר ישיבת הממשלה היה מר פורר בחו"ל, ונתבקשתי על-ידי מר

אלחנן ישי למלא את מקומו. ההחלטות נמצאות בפרוטוקול ולא אחזור עליהן. ב-9.4

הוצאתי מכתבים אל כל הגורמים הנוגעים בדבר. פניתי אל מנכ"ל כי"ל, יורם זיו,

בבקשה לקבל פרטים על טוג העובדים הדרושים להם, כדי שנוכל להכשיר את העובדים

המתאימים. פניתי למנכ"ל משרד הבינוי והשיכון , וביקשתי עדכון ולוח זמנים להשלמת

כביש הנפט מדימונה לירוחם, והשלמת בנייתן של הכיתות החסרות. פניתי בענין זה גם

למשרד החנוך. התוצאה היתה העברת התלמידים מכיתות לדירות. פניתי למנכ"ל משרד

האוצר וביקשתי מידע על החלופות למתן הנחות לתושבי ירוחם, וגם פרטים על הקמת פארק



ליד ירוחם.

כאשר חזר מר פורר, הטיפול בנושא עבר אליו. לצערי לא ידוע לי מה נעשה

בנושאים אלה עד לרגע זה. אומר מהן ההצעות המעשיות שלי: אני לא חושב שאפשר לבחון

את המצב בירוחם בהשוואה לעיירות אחרות: לירוחם אין אלטרנטיבות אחרות, שם יצביעו

אנשים ברגליים. כל צעיר שלא ימצא עבודה בירוחם, ינדוד צפונה או יעזוב את המדינה.

שמעתי היטב את דברי מנכ"ל משרד העבודה והרווחה, אך חשוב לנו מאד לדעת

אם התקבלו תשובות המשרדים השונים, ומה היו התשובות.

היו"ר אי נמיר;

אפשר גם להביא לכאן את כל התיקים.

אני סבור שאם המשרד לא ענה או ענה בסרוב, יש להתייחס לכך בחומרה. אני רוצה

לדעת מה היו התשובות..

אנימוכן להעביר את כל הנתונים לחברי הוועדה.

בנוסף ל-90 המובטליםד אשר עוברים השתלמות

מקצועית, אבקש להמציא לנו את שמותיהם של כל 150 החיילים אשר עומדים להשתחרר, על

מנח שנוכל לקלוט אותם במערכת ההכשרה המקצועית שלנו.

לכמה זמן?

סיכמנו שנרחיב את תחומי ההכשרה המקצועית גם בשער הנגב וגם בבאר-שבע. אנו

מוכנים לקלוט כל אחד מהם. הודענו ל"יהלומי אלישוב" כי במקום הכשרה פנים מפעלית

וחוץ מפעלית, נסבסד את המפעל בסכום של 4000 שקלים, כאשר הוא יבטיח תעסוקה ל-100

עובדים מירוחם למשך שנתיים. התנאי הוא שאנשים אלה יעבדו בין 18 ל-24 חודשים,

בהנחה שהמפעל ימשיך להתקיים גם לאחר-מכן. המפעל יעסיק יותר ממאה עובדים, אך אנו

מבקשים להתחיל במאה עובדים. אנו חושבים שלא נמצא יותר ממאה מועמדים.

התשובה שלו היא שלילית. הוא רוצה להקים קריה של 300 בתים בסגנון "בנה

ביתך", שכונה שלא תהיה קשורה עם ירוחם, שכונה של אברכים.

אותה הצעה הגשנו שהגשנו לאלישוב, פתוחה גם בפני יהלומנים אחרים.

משרד העבודה עומד להשקיע בהכשרה מקצועית להקמת המפעל סכום עתק. אני שומעת

שזו אמורה להיות שכונה חרדית. אני רוצה לומר כי אם אלה אמורים להיות חבריה שלא

ילכו אחר-כך לצבא, אני מתנגדת לכל השקעה בהכשרתם המקצועית.



צי צילקר;

בגלל המצוקה בירוחם, הצענו הפעם תנאים חסרי תקדים של הכשרת מאה עובדים. אם

הצעתנו קשורה בסעיף שאיני שותף לו, של הקמת קריה חרדית, האם אוכל לומר אז כי

איני מאשר את הפרוייקט?

היו"ר אי נמיר;

אם זו קבוצה מאד חרדית, שלא תשרת בצבא, יש לי בעיה. אם זו לא היתה קבוצה

כזו, לא הייתי מתנגדת שיקבלו הכשרה מקצועית.

ר' כהן;

בין אם הם תרדים ובין אם לא, לא זה מה שרלוונטי. אני רוצה לדעת אם הכוונה

היא להעסיק במפעל אנשים מתוך ירוחם או מבחוץ?

ב' אלמקייס;

מדובר באנשים מהמקום.

צי צילקר;

ברגע שקבילתי את המברק שעומדים לפטר 50 עובדי מועצה בירוחם, שלחתי מברק

למשרד הפנים ולשרות התעסוקה. האופציה אשר עומדת בפני חייל משוחרר או מפוטר

מהרשות המקומית, היא קבלת דמי אבטלה או קבלת משכורת. בשני המקרים המשלמת היא

המדינה. אופציה שלישית היא עזיבת היישוב, דבר שבוודאי לא יתרום לחיזוקו. הצעתי

היא לעכב את הפיטורים בשלושה חודשים, עד אשר נטכס עצה. המגבלה של תל"מ היא ,

שהתכנית מיועדת למקבלי הבטחת הכנסה. ביקשנו דרך להעסיקם, כדי שלא נצטרך לשלם להם

דמי אבטלה. ועדת אדמוני עשתה עבודה יפה, והיא תגיש את מסקנותיה לאוצר. אני מאמין

כי במסקנותיה נמצא את הפתרונות.

י י אדמוני;

חברי הוועדה לטיפול בבעיות האבטלה באזורי פיתוח חשבו כי המצב בירוחם

ובמצפה-רמון מחייב התייחסותמיוחדת. מסקנות הוועדה נשלחו על-ידי מר יי פורר לראש

הממשלה ב-10.6, והן מתייחסות לכל הנושאים החל מתיירות , דרך תיעוש וכלה במיסוי.

מאחר ושר הכלכלה לא ראה כל התקדמות בטיפול במסקנות הוועדה, הוא פנה אל מזכיר

הממשלה והציע הצעת החלטה לפיה הממשלה מחליטה לאשר את מסקנות הוועדה, ומטילה על

המשרדים הנוגעים בדבר לבצען. כמו-כן הממשלה מחליטה על הקמת ועדת מעקב אשר תדווח

אחת לחודש על ביצוע המסקנות.

לא נכנסנו לסיווג מחדש, אך משמעות ההחלטות האלו היא סיווג מחדש. בהמלצות

התייחסנו למצפה-רמון ולירוחם. לגבי מצפה-רמון הצענו ביטול מוחלט של כל המיסים.

לגבי ירוחם הצענו לתת הקלות במסוי. אקריא בפניכם את מסקנות הוועדה בפרק המסוי;

"להשגת היעד הנ"ל מוצע להעניק הקלות לתושבי המקום ולמפעים המצויים ואלה שיוקמו

א. יינתן פטור ממס עד לתקרת הכנסה של 3000 ש"ח לחודש, לכל תושב אשר

הוא ובני משפחתו מתגוררים בישוב דרך קבע. הסכום האמור יעודכן מדי פעם; ב. יינתן

פטור ממס מעסיקים לכל עסק, בין שהוא יחיד ובין שהוא תאגיד, בגין העובדים

המועסקים בו, ובלבד שהעסק פועל בתחום המועצות הנ"ל; ג. התקופה לצורך קבלת ההטבות

במס-הכנסה, לפי פרק שביעי בחוק לעידוד השקעות הון, התשי"ט-959ו לגבי מפעלים

מאושרים שיוקמו ביישובים הנ"ל, תוארך ל-10 שנים, החל משנת הרווח הראשוה ותימשך

לא יותר מאשר 17 שנה (במקום 7 שנים ולא יותר מאשר 14 שנה); ד. תקופת ההטבות

כאמור בסעיף 2.2.3 דלעיל לגבי מפעלים הקיימים ביישוב, המסתיימת לא יאוחר מיום

1.4.85 תוארך בשלוש שנים ובלבד שלא תעלה על 17 שנה מאז תחילת תקופת ההטבות".



ההתייחסות בהמלצות היא לכל התוזומים, וניתן להאמין כי שתי הערים האלו תהיינה

במצב אהר לגמרי לאתר יישום ההמלצות. וזה"כ בן-אליעזר העלה את השאלה האם יש בכלל

אפשרות קיום לשני המקומות הללו. החלטנו להציע הצעות מרחיקות-לכת, אשר תוצאנה את

שני היישובים מהסיווג בו הם נמצאים היום ותיתנה להם תנאים מיוחדים. ההצעה מונחת

היום על שולחן הממשלה, ואיני יודע מה נעשה בענין זה.

מתי פנה השר יעקבי אל ראש הממשלה?

י' אדמוני;

לפני מספר ימים. ההצעה מונהת על שולחן הממשלה מאז חודש יוני.

די מסיקה;

אחרי שסגרנו את העיירה ואחרי שהיינו במשרד ראש הממשלה ושמענו את ההחלסות

שהתקבלו שם, חזרנו לירוחם בהרגשה סובה. לאחר-מכן ראינו שדבר לא התבצע. אנשי

ירוחם איבדו כל תקווה, משום שמה יש לנו מעבר לממשלה? מהדיון היום אני מבין כי

כאשר אחד השרים לא היה בארץ, "הלבישו" עליו כל השרים האחרים שני נושאים שצריך

לספל בהם - "כביש הנפס" ובניית כיתות לימוד. אך כאשר אותו שר חזר ארצה, הוא

החזיר את ההחלסות לוועדה. את ההחלסח לגבי "כביש הנפס" נראה היה לנו שניתן לבצע

מיד. ביצוע החלסה זו יכול היה לתת לנו הרגשה שהולכים לקראתנו, אך גם זה לא

נעשה. הנייר נמצא על שולחן הממשלה, אך לא נראה לי שמשהו יבוצע. רציתי להביא

לכאן מובסל, שגם אשתו ובתו מובסלות . הוא אמר שיבוא רק אם יהיה בסוח שמשהו יזוז

בעקבות הישיבה חזו. אמרתי לו שלא יבוא.

זי אמיר;

לקתתי את חברי ועדת הכספים לראות את כביש הנפס. הם אמרו לי כי אם תהיה בקשה

של הממשלה לאשר את התכנית, היא תאושר מיד, אך בינתיים לא הועברה כל בקשה של

בממשלה.

היו"ר אי נמיר;

היכן עומד עתה נושא הפסור ממס עד 3000 ש"ח? ו

אם היתה בקשה, היא היתה מקבלת עדיפות ראשונה בוועדת הכספים.

אם היתה מוגשת בקשה כזו, התקשורת היתה חוגגת.

היו"ר אי נמיר;

קיבלתי פתק מראש המועצה והוא כותב לי; הפסור ממס עד 3000 ש"ח, אם רק יאושר,

יוכל לחזק את האוכלוסיה. על-פי הידיעות שבידי ייקלסו בפועל מאה משפחות בירוחם,

מעובדי מפעלי הפוספסים וקמ"ג. עוד מאה משפחות כאלו לירוחם, זה דבר חשוב מאד.

די מסיקה;

מפעלי הפוספסים בנגב צריכים לקלוס עובדים מירוחם, אך מנחל כח האדם שם "שם

פס" על כולם. הוא אומר שיקלוט עובדים מאיפה שירצה. שמו שלום גרנית. הוא אומר;

אני עושה מה שאני רוצה, לא שר, לא ירוחם ולא דימונה יאמרו לי מה לעשות.



ב' אלמקייס;

מי שעומד בראש מפעלי הפוספטים אלה יורם זיו ורפי איתן.

די מסיקה;

גם מזכירה אשר נקלטה שם, הובאה מבאר-שבע ולא מירוהם. צריך להראות לנו

לפחות נקודת אור אחת, כדי שאכן נאמין כי הדברים מתהילים לזוז, אהרת נאבק כל חשב

להמשיך במאבקינו.

עי תמיר;

אני מצטערת מאד על הרוח שאנו עדים לה, היא אינה סימפטומטית רק לדיון הזה.

זה מה שמעיק ומצער. זוהי התופעה המאפיינת את פעילותנו במקומות מוכי אבטלה,

מקומות שאין רואים בהם את העתיד ההתפתחותי והצמיחתי. מעבר להבטחות ולדבורים, אני

חשה תטכול עמוק ואכזבה. אני רואה בכך טכנה חמורה ביותר לקיומה של הדמוקרטיה,

אנשים חדלו להאמין. אמר מזכיר מועצת הפועלים, והוא מבטא את דעת העובדים, כי אם

קודם האמינו בממשלה, בכנטת ובראש הממשלה, היום התטכול הוא מעל ומעבר, והוא מקיף

את כל המערכות.

אעפ"י כן, אני חושב שאטור לנו לוותר, כי אם כך יהיה, אנו הולכים לקראת

אבדון שתוצאותיו מי ישורן. צריך שכל אחד יעשה את המירב. הוזכרו כל ההבטחות שעוד

לפני כמה חודשים שימחו את העובדים, הבטחות הנוגעות לכביש הפוטפטים ולנושאים

אחרים, אך שום דבר לא נעשה. זה לא קורה רק בירוחם. היום מתקיים ביקור של שר

התעשיה והמטחר באופקים, האם שם המצב שונה? היינו לפני שלושה ימים בדימונה, האם

שם המצב שונה?

מפעלי כי"ל בנגב, השייכים לחברה ממשלתית, צריכים היו לטייע לפתרון בעיות

התעטוקה של תושבי ירוחם, דימונה, מצפה רמון ואופקים.

ר' כהן;

מה ההטתדרות עושה כדי לטייע?

עי תמיר;

פניתי אתמול אל אחד החברים בהנהלת כי"ל, בתביעה לטייע. כיוון שמפעלי

ים-המלח, מפעלי הפוטפטים ומפעלים אחרים, הם עדיין מפעלים רווחיים, עליהם לקבל

עובדים, ולו גם לחודשים אחדים, וזאת בתנאים מיוחדים, תוך הטתייעות במשרד העבודה

ובקרן הבטחלה. העובדים שיתקבלו חייבים להיות מן האזור הזה בלבד ולא מן הפריפריה.

אותו חבר הנהלה שדיברתי איתו, הבטיח לזמן פורום של חברי הנהלה, יחד עם אריה שחר

ויורם זיו, כדי לבדוק את הצעתי. במידה רבה כבר חדלתי להאמין, אך אטור לנו

להרפות.

באשר למפעל היהלומים, דיברתי עם יורם בליזובטקי. גם אני שמחתי על יוזמתו של

מר אלישוב. ענף היהלומים הוא ענף מצויין, בו מגיעים העובדים לשכר מרשים. אני

הושבת שכדאי להשקיע בהכשרה מקצועית בפיתוח הענף, אך התברר שלאותו אלישוב יש מגמה

להקים קריות חרדיות. איני יודעת אם אי אפשר היה למצוא יזם אחר במקומו. דברתי עם

מנכ"ל התאחדות היהלומנים, צבי שור, והוא אמר לי שאפשר למצוא עוד יזמים. אני פונה

אל המנכ"לים, כדי שיטפלו בנושא היהלומים בצורה אינטנטיבית יותר.

אני חושבת שההצעה שהועלתה כאן לגבי מפוטרי המועצה המקומית, צריכה לקבל

גיבוי. אני טבורה שאפשר היה אולי לשלב במערך הרשויות המקומיות גם את נושא

ההכשרה המקצועית. אני לא מקבלת את האמירה כי הכשרה מקצועית רק יוצרת מובטלים עם

דיפלומה. אנו יודעים שבקרב מסיימי הכשרה מקצועית גדל הטכוי לקליטה בעבודה.



צי ביטון;

האם את מסכימה למאבק משותף נגד הממשלה?

עי תמיר;

ראינו כבר את המאבק שלך.

צי ביטון;

אני מוכן לוותר על המאבק שלי, תנהלי את את המאבק. את לא רוצה להאבק, מה את

מציעה?

עי תמיר;

אנו יודעים להעריך את חשיבותו של מאבק. יתר עם זאת,, אנו יודעים גם להעריך

מה קורה יום אחד לאתר המאבק. אנו יודעים מה קרה לאחר המאבק היוצא-מן-הכלל שהיה

בירוחם, ומה היו ההחלטות. יהבנו לא יכול להיות מושלך על שביתות וסגירת ערים.

אני מציעה לבטל את ההסכם עם הקבלן שמביא פועלות נקיון מבאר-שבע, פועלות

שאינן אף תושבות באר-שבע. אני רוצה שתינתן אפשרות להעסיק מחדש את העובדות

שפוטרו. צריך להיות לחץ של ההסתדרות ושל הוועדה הזו על כי"ל ועל חברות ממשלתיות

אחרות אשר מעסיקות עובדים באמצעות קבלנים פרטיים. מפעלי ים-המלח מעסיקים כשליש

מהעובדים שלהם באמצעות קבלן.

תפעלו בתחום זה גם לגבי חברות הסתדרותיות.

עי תמיר;

כן. אתמול היה דיון על-כך.

ר' כהן;

התחלתי את הישיבה במצב-רוח דומה לזה של בנימין בן-אליעזר. אני רוצה לסיים

בנימה קצת יותר אופטימית. אני חושב שלמאבק שירותם ניהלה יש תוצאות, אם כי עדיין

לא מלאות. הבעיה היא כיצד לממש את התוצאות. הדברים אינם קורים בקצב שאנו רוצים

בו. נושאים רבים נמצאים בצינור , והשאלה היא כיצד לדחוף אותם קדימה. לפני שאמליץ

בפני תושבי ירוחם לחזור לדרך המאבק, ואולי אף בצורה תמורה יותר, אני מציע

שנעשה כמה דברים; ישנה בעיה של עיכוב נושא הפוספטים והפטור ממס בוועדת הכספים.

אני מציע שנפנה אל יו"ר הכנסת להורות לוועדה לקדם את הנושא. דרושה החלטה שתאמץ

את החלטת הממשלה ביתס למפעלי הפוספטים, החלטה שתיתן להתלטת הממשלה תוקף חוקי.

מאחר ויו"ר ועדת הכספים אינו מתייהס לנושא במידת הדחיפות הראויה, אני מציע שנפנה

בענין זה אל יו"ר הכנסת. עלינו לנקוט בכל דרך, כדי לסיים את הטיפול בנושאים אלה

עוד לפני הפגרה.

שנית, אני מציע שנזמין את סגן ראש הממשלה ושר השכון והבנוי, כדי שיסביר

מדוע לא יבצע משרדו את החלטות הממשלה, או שיודיע לנו תוך שבועיים באיזו דרך

מתכוננים לבצע את החלטות הממשלה. אני רוצה לתת שיניים להחלטות שקיבלה ממשלת

ישראל.

אני מבקש שתהיה פניה מיידית של יו"ר המועצה המקומית לדב קהת, בכל הנוגע

לשנוי גבולות השיפוט. באופן יוצא מן הכלל אנו מבקשים שהדבר ייעשה בתהליך מזורז.

אני חושב שתוכלו לעשות זאת גם תוך 4-6 שבועות. יש לכך משמעות עצומה לגבי ירוחם.

זה יפתור בעית תעסוקה לעובדים רבים. אני מציע לקבל את הצעתו של מנכ"ל משרד

העבודה, ביחס לעיכוב הפיטורים. אני בטוח שצריך לקבל את הצעותיו של מנכ"ל משרד



העבודה ביחס להכשרה המקצועית לחיילים שישתחררו. קבלת ההצעה תאפשר פרק זמן

להתארגנות.

אני מבקש לקבוע כי כל אותם גורמים אשר לא ייענו תוך ארבעה שבועות ולא יבצעו

את חלקם בהחלטת הממשלה, יוזמנו לכאן כדי להסביר לנו מדוע לא עשו זאת. שמתי-לב

שכאשר ירוחם שבתה, הגיעו לשם שרים וחברי-כנסת. אולי תקיים גם הוועדה את ישיבתה

הבאה בנושא זה בירוחם, ותזמין לשם את שרי הממשלה.

היו"ר אי נמיר;

אני מבקשת לשמוע מדב קהת, האם ניתן לקבל את הצעתו של מנכ"ל משרד העבודה.

די קהת;

בתנאים מסוימים כן. ראשית צריך לדעת מה חושב על-כך ראש המועצה. שנית, זה

תלוי בגודל הסכום שמשרד העבודה מוכן להעמיד לרשות המועצה. הכסף הוא של משרד

העבודה ולא של משרד הפנים. שלישית, צריך לבחון אם הארכת העבודה בשלושה חודשים,

אכן תעזור לאותם אנשים. אם עובד יהיה בן 40 בעוד 3 חודשים, הוא לא יקבל עוד

פיצויי פיסורין אלא פנסיה. דבר אחרון; צריך לדעת מה יקרה לאחר שלושה חודשים.

בי אלמקייס;

אשמח אם ניתן יהיה להאריך לתקופה מוגבלת את העסקתם של אותם עובדים. מי

שירצה לפרוש, יוכל לפרוש כבר היום. אם ניתן יהיה למצוא לאותם עובדים עבודה אחרת,

נעשה זאת מיד. צריך למצוא להם עבודה פרודוקטיבית. אני מוכן לדון בכך.

די מסיקה;

גם אני מוכן לדון בכך.

צי צילקר;

אני רוצה לומר לנציגי כל המשרדים; אנו יכולים לבחור בדרך הקלה, כלומר לפטר

את העובדים ולתת להם דמי אבטלה. גם זהו פתרון חוקי. אני מחפש דרך אחרות שלא

התמודדנו בהן עד כה. אם נלך בדרך שהצעתי כאן, פרוש הדבר שגם משרד הפנים ישתתף

בתקציב, וכך גם המועצה. אם אין אפשרות למציאת פתרון בהמשך, מוטב לפטר את העובדים

כבר היום.

היו"ר אי נמיר;

אנו פונים אליכם ומבקשים שתמצאו פתרון בשני שלבים; א. דחיית הפיטורים

בשלושה חודשים ו-ב. בט-זמנית תחפשו פתרונות לתקופה שלאחר שלושה חודשים.

לאחר ששמעתי את דברי מנכ"ל משרד העבודה, אני פונה ומבקשת שתשלחו אליו את

רשימת 150 החיילים שעומדים להשתחרר מצה"ל. מוטב שילמדו ויתקדמו בעתיד, מאשר יהיו

מתוסכלים ויסתובבו שנה נוספת ברחובות. בענין החלטות הממשלה, אפנה בשם הוועדה אל

ראש הממשלה. אנו חייבים לומר לממשלה דברים ברורים; או שסוגרים את ירוחם , או

שמטפלים בה. אין שום דבר באמצע. ברוח זו אפנה עוד היום אל ראש הממשלה. אין מנוס,

אנו חייבים להזמין לכאן את שר התעשיה והמסחר, יחד עם נציגי הפוספטים, כי"ל

וים-המלח. אם יבוא השר, יבוא גם האדון יורם זיו. ההתנשאות והזלזול שלהם מתחילים

בכנסת ונגמרים בירוחם ודימונה. אני זוכרת את הופעתם בישיבה הקודמת של ועדת

העבודה.



זי אמיר;

הזמנת אותו לוועדה והוא לא בא?

היו"ר אי נמיר;

זו לא הפעם הראשונה שאנו דנים באבטלה בירוחם ובדרום. אני יודעת את מי הזמנו

ומי לא בא.

ר' כהן;

את מוכנה להשלים עם זה שפקיד שהוזמן לא בא?

היו"ר אי נמיר;

אם יבוא השר שרון, יבואו גם האנשים האלה. הוא הייב לבוא איתם, כי אני חושבת

שגם לו אין הם אומרים את כל האמת. חבל לי לאכזב אתכם, העגילים לא יסתיימו בישיבה

אחת.

צ' פרץ;

רציתי לומר לכם עד כמה אני לא מאמין בהבטחות.

היו"ר אי נמיר;

אנו לא הרשות המבצעת. נדחוף את מה שנוכל לדחוף. התפקיד שלנו הוא לגרום

לדברים לזוז. אנו דוחים בינתיים את פיטוריהם של 50 עובדים בשלושה חודשים. נדאג

להכשרה מקצועית למשוחררי צה"ל וננסה למצוא פתרונות תעסוקה אחרים.

בי אלמקייס;

בוועדה הזו מקדמים דברים. אני חושב שזוהי אהת הישיבות היחידות בהן אנו

יוצאים עם החלטות רציניות. ועדת המנכ"לים עשתה עבודה חשובה. השלב בו אנו נמצאים

הוא שלב מצויין 9. צריך לדאוג רק לביצוע.

(הישיבה ננעלה בשעה 13.20)