הכנסת האחת-עשרה

מושב שני



נוסח לא מתוקן



פרוטוקול מסי 232

מישיבת ועדת העבודה והרווחה

יום שלישי, הי בתמוז התשמ"ו, 15.7.1986. שעה 9.00

נכחו;

א. נמיר - היו"ר

י. פרץ

מוזמנים; ש. בריצמן - מגן היועץ המשפטי, המוסד לביטוח לאומי

י. תמיר - סמנכ"ל מהקר ותכנון במוסד לביטוח לאומי

גבי מ. שמלצר - חוקרת בכירה באגף למחקר ותכנון,

רומוסד לביטוח לאומי

א. מראני - משרד האוצר

י. אנטלר - אקטואר האגף לבטחון סוציאלי בהסתדרות

מ. בוטון

א. אדלד

ח. אלטמן

עדכון קצבאות לחודשים יולי - ספטמבר 1986.



עדכון קצבאות לחודשים יולי - ספטמבר 1986

אני מתכבדת לפתוח את ישיבת ועדת העבודה והרווחה של הכנסת. על סדר-יומנו -

עדכון קצבאות לחודשים יולי עד ספטמבר 1986.

משתתפים אתנו בדיון מר שמואל בריצמן, סגן היועץ רומשפטי במוסד לביטוח לאומי,

מר יוסף תמיר,סמנכ"ל מחקר ותכנון במוסד לביטוח לאומי, מר יעקב אנטלר, אקטואר

האגף לבטחון סוציאלי בהסתדרות וגבי מרים שמלצר, חוקרת בכירה באגף למחקר ותכנון

של המוסד לביטוח לאומי.

בהזדמנות זאת אני מברכת גם את מר אנטלר וגם את גבי שמלצר שנמצאים כאן זאת

פעם ראשונה.

רשות הדיבור למר יוסי תמיר.

י. תמיר;

כדי שהנושא שעל סדר-יומנו יהיה ברור ברצוני להדגיש מספר אלמנטים עיקריים.

אנו מביאים בפני הוועדה, להתייעצות, הצעה בדבר שיטת עדכון קצבאות הזיקנה והשאירים

על-פי החוק וכן הגימלאות המשולמות לאוכלוסיות מעוטות הכנסה המתקיימות על קצבת

הביטוח הלאומי בלבד, לחודשים יולי, אוגוסט וספטמבר 1986. יש בנושא הזה שתי

מערכות; קצבאות זיקנה ושאירים, וגימלאות המשולמות לאוכלוסיות מעוטות הכנסה

המתקיימות על קצבת הביטוח הלאומי בלבד.

לצורך הנושא שעל סדר-יומנו אנו מציעים שתי שיטות עדכון כמו אלה שהיו

נהוגות בעבר.

אתחיל עם הקצבאות הבסיסיות.

היו"ר א. נמיר;

חבר-הכנסת יצחק פרץ נכנס זה עתה לחדר וברצוני לעדכן אותו במה אנו דנים.

בפני הוועדה מובאת, להתייעצות, הצעה בדבר שיטת עדכון קצבאות הזיקנה והשאירים

על-פי החוק וכן הגימלאות המשולמות לאוכלוסיות מעוטות הכנסה המתקיימות על קצבת

דוביטוח הלאומי בלבד, לחודשים יולי-אוגוסט-ספטמבר 1986.

מר יוסי תמיר התחיל להסביר לנו את הנושא. בבקשה.

י. תמיר;

אנו מחלקים את מערכת הקצבאות לשני חלקים; לקצבאות בסיסיות ולקצבאות

שניתנות לאוכלוסיות החלשות, מעוטות ההכנסה.

כפי שכבר התחלתי לומר קודם, אתחיל עם הקצבאות הבסיסיות. קצבאות הזיקנה

מעודכנות מזה שנה ומחצה על-פי הוראת-שעה שכוללת התחשבות בשלושת החודשים

האחרונים.

ידוע לכל כי בעיית שחיקת השכר נוצרה כתוצאה מפיגורים בשכר המדוד על-ידי

הלשכה, הפיגורים פלוס כל התוספות לא נתנו את השכר הממוצע בפועל וכתוצאה מכך

הקצבה ירדה לרמה נמוכה יותר. הוראת-השעה שקללה את העניין והכניסה תיקון שלפיו

אם תשולם תוספת-יוקר במהלך שלושת החודשים האלה, היא תיכנס לתוך הבסיס. זה חלק

אחד של הוראת-השעה. ,



החלק השני קובע את הרצפה בשיעור של 15% מהשכר המדוד ואם הקצבאות יורדות אל

מתחת לרמה הזאת, משולמים הפרשים צמודים לגימלאים.

למה אתה מתכוון כאשר אתה אומר: השכר המדוד?

לשכר המדוד על-ידי הלשכה בפועל. השכר הממוצע במשק מעובד. בחודש מרץ הוא

עמד על 989 שקלים.

מודדים את השכר הממוצע בפועל. לחודש זה אין נתונים עדיין כיוון שאורכים

שלושה חודשים עד שמעבדים אותו.

הוראת-השעה היא אותה הוראת-השעה שנקבעה על-ידי הוועדה הזאת ושחישוב השכר בה

היה עם ההישג של ה-15%.הוראת-השעה הזאת הסתיימה ומה שמר תמיר אומר הוא שאנו

רוצים, פחות או יותר, להמשיך את הוראת-השעה ולעדכן לפיה את הקצבאות דובסיסיות.

אנו רוצים לעגן את הוראת-השעה בחוק הביטוח הלאומי. עד עכשיו הכספים שולמו

על-פי הסכם עם האוצר.

לפי סעיף 200 לחוק הביטוח הלאומי נצטרך להיכנס לדיונים עם האוצר והביא

לוועדה את הדרך בה אנו מבקשים לעגן את הוראת-השעה בחוק.

הממשלה מתנגדת להעביר את הנושא הזה בחוק. אני הגשתי הצעת חוק וקיבלתי אותה

בחזרה לכן אני סקפטית לגבי הסיכוי של העברת העניין הזה בחוק. רוממשלה טוענת כי

ההצעה הזאת מיטיבה עם השכבות החלשות מעל ומעבר וכי היא עולה הרבה כסף. יחד עם

כל זאת אני מאחלת לכם הצלחה. הלוואי שתצליחו להעביר את הנושא הזה בחוק.

כל כמה זמן מעדכנים? כל כמה זמן חלה חובת ההתייעצות?

בתקופה האחרונה כל חודש.

הסידור שהיה היה סידור טוב. אתם מציעים עכשיו סידור חדש?

אנו מציעים חידוש לגבי הקצבאות דובסיסיות, לחודשים יולי-אוגוסט-ספטמבר 1986.

בחודש אוקטובר תצטרכו לקבל אישור חדש. מה שאתם מבקשים היום זה אותו סידור

שהיה אז?



לי נדמה שמאז יש הרעה במצב ושלכן הממשלה לא רצתה לאשר את העניין ההוא,

איננו עושים שום שינוי לגבי הוראת-השעה, למעט הררישה שהנושא יעוגן בחוק.

אינכם מבקשים עכשיו עדכון החוק; אתם מבקשים משהו אחר. זאת חובת התייעצות.

השאלה שאני מבקשת לשאול אתכם היא: האם מה שאנו מתבקשים לקיים היום, חובת

ההתייעצות, משאיר את המצב כפי שהוא היה לפני שנה?

הוראת-השעה מבחינת החוק הסתיימה. אין יותר הוראת-שעה.

ירוע לנו.

אנו מערכנים את הוראת-השעה הזאת מרי פעם בפעם בהתאם לסעיף 200 לחוק הביטוח

הלאומי.

עושים חישוב של השכר הממוצע במשק לפי החוק הישן, חישוב לפי הנוסחה של

הוראת-השעה וההפרש שאנו משלמים הוא על-חשבון האוצר. זה מה שאנו מקבלים בשלב

הראשון. /

אנו מבקשים, לגבי הקצבאות הבסיסיות, להתייעץ לגבי ההפרש שנוצר כתוצאה

מחישוב השכר הממוצע לפי הוראות החוק ולחישוב שאנו עושים לפי הוראת-השעה.

מהו ההפרש?

הואיל ואין חוק אי-אפשר לשלם את ההפרש. בהתאם לסעיף 200 לחוק הביטוח

הלאומי האוצר נותן כסף כרי לשלם את ההפרש.

מדוע?

ברגע שהנושא הזה "עובד" על-פי סעיף 200 לחוק הביטוח הלאומי העניין הזה הוא

על-חשבון תקציב המדינה.

עיגון נושא כזה בחוק ישנה את הגדרת השכר הממוצע במשק בחוק ולדבר כזה יש

השלכות גם על תחומים רבים אחרים.



ש. בריצמן;

במסגרת הזאת של הצעתנו הנושא הזה לא יחול על אוכלוסיה אחרת.

היו"ר א. נמיר;

כוונתכם היא רק לקצבאות זיקנה?

י. תמיר;

זיקנה ושאירים.

היו"ר א. נמיר;

במלה; שאירים, אתם מתכוונים גם לאלמנות וגם ליתומים אם אני מבינה נכון.

י. תמיר;

ההפרש היום בין הוראת-השעה לבין החוק מתבטא בשני שקלים בקיצבה. השכר

הממוצע במשק הוא 977 שקלים ולפי הוראת השעה הוא 979 שקלים.

היו"ר א. נמיר;

יש הרעה בשני שקלים?

י. תמיר;

יש הטבה בסך של שני שקלים, לא הרעה.

היו"ר א. נמיר;

לכמה ממקבלי הקצבאות הבסיסיות יש השלמת הכנסה?

י. תמיר;

240 אלף.

גימלאות לאוכלוסיה מעוטת הכנסה משולמות לקשישים ושאירים הזכאים להשלמת

הכנסה, לנכים כלליים, לזכאיות לדמי מזונות, ולעובדים בעלי שכר נמוך הזכאים

להשלמת הכנסה,

היו"ר א. נמיר;

הקטגוריה הזאת כוללת את הפועלים שמשתכרים פחות משכר המינימום?

י. תמיר;

ביו השאר.

היו"ר א. נמיר;

מהו שכר המינימום היום?

י. תמיר;

334 שקלים.



היו"ר א. נמיר;

מדוע איננו מקבלים עדכון?

י. תמיר;

הגמלאות לאוכלוסיות מעוטות ההכנסה עודכנו עד עתי. בהתאם למדד, הן עודכנו כל

חודש לפי ד.מדד.

כהקשר חובת ההתייעצות שחלה עלינו אני חייב לומר שנוצר ככל מקרה חוסר קשר

כיו התפתחות הקצכאות ורמת השכר במשק. קצכת יחיד המוגדרת כחוק כרמה של 25%

מהשכר הממוצע הגיעה כמחצית של שנת 1985 עד לשיא של 34% מהשכר הממוצע. הקצכה

עלתה.

איר היא הגיעה כדי % 34?

י. תמיר;

הסיכה פשוטה; השכר כמשק נשחק, המדדים היו גכוהים והקצכה עלתה.

איו ולא היתה כל כוונה להעלות את הרמה ל-34%. כל מה שעשינו נעשה, כעצם,

כמגמה לשמור על ערך הקצכה בסדר-גודל של 25% אכל לא להגיע לרמה הזאת שיוצרת בעיות

כתחום השכר.

הרמה המוגדרת כחוק היא 25% מהשכר הממוצע.

היו"ר א. נמיר;

איננה מבינה את ה-25%.

ש. כריצמו;

קצכת יחיד מוגדרת כחוק כרמה של 25% מהשכר הממוצע והיא הגיעה כמחצית שנת

1985 עד לשיא של כ-35% מהשכר הממוצע. כחודשים האחרונים, עם השיפור הניכר כרמת

השכר כמשק, פוחתת כהדרגה רמתה היחסית של הקצכה אולם רמתה עדייו גכוהה כהרכה

מהשיעורים הנקוכים כחוק.

היו"ר א. נמיר;

מדוכר על 25% מהשכר הממוצע כמשק?

ש. כריצמו;

כך. השכר נשחק. עשינו מדי פעם כפעם השוואות. השכר הממוצע שלנו הוא כגדר

הערכה. אנו מקכלים רק יותר מאוחר את הנתונים המדוייקים.

מכל מקום כדי למנוע את השחיקה יצרנו, כהסכמת האוצר, מנגנוו שימנע את

השחיקה. כאנו אליכם מדי פעם כדי שתאשרו לנו את הנושא בהתאם לסעיף 200 לחוק

הביטוח הלאומי. היינו צריכים לשמור על כוח הקניה. כמקום לתת על-פי השכר

הממוצע, לתת את כל המדדים שמתפרסמים מדי חודש, לעדכו את הנושא, לקחת את ה-25

ולהוסיף את המדד. זאת אומרת לשמור על כוח הקניה היות והמדד "רץ" יותר מהשכר.



התוצאה של הנושא הזה היתה שאחרי שנה או שנתיים כאשר בדקנו בכמה עולה הקצבה

על השכר המדור התברר שאם לוקחים 25% מהשכר הממוצע רואים כמה קצבה שילמנו והתברר

לנו שבמקום 250 שקלים שילמנו 300. היתה התקדמות יותר גדולה של קצבאוח

לאוכלוסיה מעוטת ההכנסה לעומת ההתקדמות שהיתה בגימלאות הרגילות או חישוב השכר

הממוצע וכך נוצר הפער.

לא היתה כוונה להגיע לרמה כזאת של גימלאות לאוכלוסיות מעוטות ההכנסה.

בגלל השיטה הטובה של העדכון "הגזמנו" מעט.

כמה הרוויח מזה האוצר?

א. מראני;

האוצר לא הרוויח; הוא הפסיד. הסטיה היתה באמת גבוה מאד. כסך הכל ההסדר

שהושג בינינו היה כדי למנוע את שחיקת הקצבאות. בפועל הוא נתן עליה ריאלית גבוהה

שיצרה מספר בעיות; א. סטיה בין שאר הגימלאות והשכר במשק; ב. התנגשות בין רמת

הגימלאות בהשלמת הכנסה ושכר המינימום במשק. ההכנסה המינימאלית נשחקה. עובדים

שעבדו משרה מלאה עדייו היו זכאים להשלמת הכנסה מהמוסד לביטוח לאומי בגלל שיטת

ההצמדה ולא זאת היתה הכוונה.

היו"ר א. נמיר;

עכשיו הנושא ברור לגמרי.

י. פרץ;

מה ההבדל היום בין שכר המינימום לקצבה?

י. תמיר;

אני מבקש לסיים את מה שהתחלתי.

א. מראני;

האוצר לא הרוויח. בשנת התקציב 1985 הוא הפסיד כסף. מעבר לתקציב

הקיים היו צריכים להוסיף לקראת סוף השנה עוד כ-90 מיליון דולר.

היו"ר א. נמיר;

חבל שאיו חוק. מכל מקום הדברים ברורים.

רשות הדיבור למר תמיר.

י. תמיר;

יש שלוש אפשרויות. אם לא עושים שום דבר - צריך לחזור לחוק המקורי כיווו

שהוראת-השעה הסתיימה. אם כו חוזרים לחוק זוהי ירידה עצומה בערך הקצבאות. אני

מדבר על סדר-גודל של 60-50 שקלים.

היו"ר א. נמיר;

ברצוני להזכירכם כי מדובר באו היום על חובת ההתייעצות.

מ. בוטון;

הם לא מציעים לרדת.

מר תמיר מציע אלטרנטיבה.

אנו מציגים את העובדות. מכל מקום קיימות שתי

שיטות עיקריות להמשיך את מהלך הוראת-השעה. קיימת

אפשרות להגיד שרוצים להמשיך לעדכן לפי המדד, כפי שהיה, עד עכשיו, אז אם השכר לא יעלה

במשק ולא תהיה פריצת מערכת השכר - נמשיך את אותה מגמה.'

לא נתכנס לאותם % 25 ואז נשמור על המצב שמראש לא

רצינו שיקרה.

האלטרנטיבה שאנו מציעים אומרת שנתערב ואקטיבית

ואיכשהו נשמור שלא תהא פריצה קדימה יותר מדי, אבל גם לא נפגע.

היו"ר א. נמיר; כמה יקבלו פחות?

י. פרץ; אני רוצה להתאים את העניין לשכר המינימום. שכר

המינימום עומד על 334 שקלים.

בהנתה שחוזרים למה שהיה, 25%, כמה זה יהיה לפי

הצעתכם?

י. תמיר; צריך לתת את הגימלאות לפי סוגי המשפהה השונים.

ליחיד פלוס ילד יינתנו 416 שקלים מול 298 שכר

מינימום.

היו"ר א. נמיר; צריך להשלים מ- 220 שקלים ל- 334 שקלים.

י. תמיר; אנו מציעים, ולגבי זה מתקיימת תובת ההתייעצות,

להפסיק לעדכן קודם כל לפי המדד. נשמור שבחודשים

יולי ואוגוסט הקצבאות לא תרדנה מ-28% מהשכר המדוד במשק.

היו"ר א. נמיר; כמה זה בכסף?

י. תמיר; 298 שקלים על-פי המצב הקיים היום. אם נחזור ל-% 25,

יהיה מדובר על 220 שקלים.

היו"ר א. נמיר;3% מהווים הבדל כל-כך גדול?

אתה אומר שגמלה ליחיד עם 28% נותנת 298 שקלים.

י. תמיר; היום 298 שקלים. מה יהיה בחודש הבא - אינני יודע.

י. פרץ; אני מבקש שתיתן לנו דוגמה של משפחה, לא של יחיד,

לאורך כל הקו.

י. תמיר; זוג עם שני ילדים מקבל היום במערכת 569 שקלים.

היו"ר א. נמיר; הבטחת הכנסה?

י. תמיר; כן. זה לעומת שכר המינימום שקיים במשק.

י. פרץ; אם נחזור ל-% 25 הישנים?

היו"ר א. נמיר; הם אינם מציעים זאת.

י. תמיר; האלטרנטיבה שלנו אומרת שאם היום מדובר על 569 שקלים

לפי % 28 מהשכר הממוצע במשק, נמשיך ונשמור על רמה

של % 28.



מה הם אותם ה-28%? ה-28% הם מאיזה שכר שאנו

מנסים

היו"ר א. נמיר; אל תסבכו לנו את הנושא. אני רוצה להמשיך בדרכו

של חבר-הכנסת פרץ,ולדבר על זוג עם שני ילדים.

569 שקלים, מזה מה מורידים? 334 לשכיר? אם אחד מבניי הזוג עובד, אין להם מכונית או

רכוש אחר, מורידים 334 שקלים והוא מקבל את ההפרש של 235 שקלים?

י. תמיר; כן.

זה מה שאתם מציעים?

זה נשאר. אילו היינו ממשיכים לעדכן לפי המדד -

זה היה גדל.

בכמה?

אם המדד עולה ב-1%, מוסיפים לזה 1%.

אילו היית ממשיך לעדכן לפי המדד לכמה זה היה מגיע?

השאלה היא להיום והלאה.

אילו היינו ממשיכים לעדכן לפי המדד בהתאם לשיטה של

569

לא זאת השאלה. כאן כתוב שהגעתם לרמה של 35% שלא

התכוונתם אליה. לכמה זה היה יכול להגיע היום?

אין דבר כזה בכלל. לא הפסקנו לעדכן לפי המדד אולם

העניין ירד לאט לאט.

רשות הדיבור למר יעקב אנטלר.

ברצוני להסביר את המצב מהתפישה שלנו. השכירים בתכנית

הכלכלית תרמו על-ידי שחיקת השכר. כל זמן שעדכנו את

הקצבאות לפי המדד, הן שמרו על כוח הקניה הריאלי.

עכשיו יש כוונה לגרום לכך שאותן שכבות ששמרו על

כוח הקניה שלהן יתרמו את חלקם כפי שעשו כל השכירים.

קיים בנושא הזה חוסר סימטריה כיוון שכאשר המצב

היה הפוך לא עדכנו אותו. היו חודשים של 11%. לא שולמו אז הפרשים.

ברצוני לתת לכם דוגמה להמחשת דברי. אם החודש מדובר

על 569 שקלים, לפי 25% יהיו 400. הכוונה היא לרדת מ-569 ל-400 שקלים, בהדרגה. לא

ב"מכה" אחת. הירידה תעשה במשך שלושה-ארבעה חודשים, לא ב"מכה" אחת כפי שאמרתי קודם,

כדי שהנושא לא יגרום לתסיסה.

מה שאתה אומר איננו מדוייק.

מר אנטלר מביע את דעתו.

בפועל משלמים 569 שקלים. אז על-ידי הנוסחה

המסויימת ירדו לכיוון ה-400 שקלים נומינאלית.



מכל מקום הכוונה היא לרדת ל-400 שקלים.

טענת האוצר היא שהנושא גורט לבעיות בתחום השכר כיוון שמדובר על סכום גבוה יותר משכר

המינימום.

הפתרון לעניין הזה צריר להימצא בתחום השכר ולא

בתחום המוסד לביטוח לאומי. אילו מול ה-334 היו 500, כי אז רוב הבעיות היו נפתרות.



היו"ר א. נמיר; רשות הדיבור ליועץ המשפטי של הוועדה.

מ. בוטון; , האוכלוסיות החלשות קיבלו את הגמלאות עד חודש יוני

פלוס המדד. גם אם לא שולמה תוספת-יוקר לעובדים

השכירים, האוכלוסיה החלשה קיבלה את המדד. התהליך הזה נמשך קרוב לשנה. היתה העדויה

לגביה .

כאשר עשו את החישוב גילו כי היא קיבלה עד 35%

מהשכר הממוצע במשק כיוון שהשכר הממוצע במשק לא עלה. העובדים במשק לא קיבלו תוספות

שכר אולם האוכלוסיה החלשה קיבלה את המדד.



היו"ר א. נמיר; לכן האוצר היה צריך להוסיף כ-90 מיליון דולר.

מ. בוטון; במשך הזמן השכר הממוצע במשק עלה, התחילו לשלם

לעובדים תוספות והאחוז מהשכר הממוצע במשק ששילמו

לאוכלוסיה החלשה - ירד. בחודש יוני הוא עמד על כ-28%. אין עדיין מדידות מדוייקות

לגביו.

הביטוח הלאומי מבקש להקפיא את המצב הזה לשלושה

חודשים. הוא רוצה לשמור על הרמה של ה .28%-החוק מדבר על %25. המוסד לביטוח לאומי

מבקש לשריין את המצב הקיים לשלושה חודשים נוספים לאוכלוסיה מעוטת ההכנסה.



היו"ר א. נמיר; האם בבקשה הזאת יש הרעה לגבי השכירים שמשתכרים

שכר מינימום או פחות משכר המינימום?

מ. בוטון; אם שכר המינימום ישאר אותו דבר ולא ישלמו תוספות

יוקר - הפער בין שכר המינימום לקצבה יגדל.

השכיר יקבל יותר אם נמשיך בשיטה הקודמת. אם המדד יעלה ב-1% יהיה מדובר על 1%.



י. תמיר; הנושא מתבטא במספר בודד של שקלים.

היו"ר א. נמיר; אם מדובר על מספר בודד של שקלים כי אז האוצר לא

יצטרך להוסיף את ה-90 מיליון דולר?



י. תמיר; האוצר ימשיך לשלם את ה-90 מיליון דולר.

היו"ר א. נמיר; 90 מיליון הדולר מטרידים אותי.

רשות הדיבור לנציג האוצר.



א. מראני; ברצוני להבהיר נקודה מסויימת. במשך שנה- שנה וחצי

היתה שחיקת שכר במשק, בערך מאז תחילת התכנית הכלכלית,

ואז רוב הציבור נשא בעול.

מגמת ההצמדה למדד היתה לעזור לאוכלוסיה החלשה

לעבור את התקופה הזאת ללא פגיעה.

התקופה של שחיקת השכר תמה.

אפשר לקיים בוועדה דיון כדי להבין מה קרה לשכר

הריאלי על-פי אילו נתונים שרוצים.

כיוון שתקופת שחיקת השכר תמה אנו רוצים לחזור,

בתהליך מסויים, לרמה המתחייבת בחוק.



ברצוני להעיר את תשומת-ליבם של חברי הכנסת שאם

הם סבורים שצריך לשלם קצבאות מעל הרמה של הח1ק כהסדר קבע, צריך להגיש הצעת חוק.

הקואליציה איננה מאשרת הצעות חוק כאלה.

לקואליציה יש שיקולים די נכבדים.

מכל מקום אנו איננו סבורים שיש מקום להסדרים

זמניים כפי המתכונת שהם התקיימו,שבאו לפתור בעיה של שחיקת שכר. אין מקום להמשיך

הסדרים כאלה.

ברצוני להעיר לנציג ההסתדרות ולומר שלמרות

הבעיה שהכנסת המינימום נמוכה, עובדה שההסתדרות חתמה על ההסכם.

יושבת-ראש הוועדה אמרה, ביו שאר דבריה, כי היא

מוטרדת בקשר ה-90 מיליון דולר. ה-90 מיליון דולר היו תוספת לתקציב של שנת 1985.

לגבי שנת 1986 - התוספת הזאת לא תוקצבה בתקציב

ואין את הכסף הזה. בכל מקרה אנו נצטרך להוסיף לפחות 80 מיליון דולר, גם אם "הולכים"

על ההסדר הזה. חלק משנת התקציב עברה. זאת הסיבה העיקרית.

בהסכם שהוגש איננו מציעים להוריד נומינאלית את

הקצבאות אלא מציעים להגיע לכלל הסדר שיפסיק להעלות בצורה כל-כך תלולה את הקצבאות.

הנושא עלול לעבור בצורה משמעותית את ה-100 מיליון

דולר.

היו"ר א. נמיר! תוספת של עוד 20 מיליון דולר.

א. מראני! לעניין הזה יש השלכות לגבי העתיד.

האם צריך להמשיך את ההסדר הזה? - צריך

לקיים דיון.

היו"ר א. נמיר! ברצוני לסכם את הדיון. נושא הישיבה היום הוא חובת

התייעצות עם הוועדה.

ברצוני לומר כי זאת בושה שעובד ציבור צריך להזדקק

להשלמת הכנסה אבל הבושה מתחילה מזה שאין חוק שכר מינימום. מזה זה מתחיל. בוועדת

העבודה והרווחה אין על העניין הזה ויכוח גם כאשר היא במליאתה.

כל עוד אין חוק שכר מינימים, ואני הסכמתי שהוא

יהיה בשלבים, לא אהיה מוכנה שהכל יבנה על שכרו של העובד.

יש מאה אלף עובדים במשק שמשתכרים שכר מינימום

ולמטה ממנו. המספר שציינתי הוא רק של אלה שרשומים והמספר כנראה גדול עוד יותר.

אם יהיה חוק שכר מינימום אני אהיה לא רק בעד

רוויזיה בדמי האבטלה אלא אני אשקול את ביטולם. אנו נעביר הכל בישיבת ועדה אחת. אבל

אין חוק שכר מינימום, וזאת בושה איומה לעובד שצריך לקבל השלמת הכנסה.

הפכנו קבוצה גדולה של עובדים לנתמכי סעד והמוסד

לביטוח לאומי הופך להיות לשכת סעד.

אני רוצה שיהיה ברור שאם איננו מעבירים משהו,

או לא מאשרים או מעכבים אותו, אנו אומרים מדוע.

אנו נמליץ שהשיטה לעדכון קצבאות שהיתה נהוגה עד

חודש יוני - תימשך. - .



אנו מקיימים את הישיבה הזאת בשל חובת ההתייעצות

בנושא שעל סדר-יומנו. אם מה שאמרתי מקובל על חבר-הכנסת פרץ כי אז הוועדה מקבלת את

הסיכום.

י. פרץ; מקובל עלי. הייתי שמח אילו נציגי המוסד לביטוח

לאומי ונציגי האוצר היו באים מחר לאסיפה של

מובטלים בדימונה שתתקיים בשעות הערב. י

היו"ר א. נמיר; הם מוכנים להתחיל לעבוד ב-450 שקלים לחודש.

י. פרץ; יש לכם שיטה? תעבירו חצי ממנה למפעלים.

אני מבקש שתצאו לשטח ותדברו עם האנשים. אולי

חברי הכנסת אינם יודעים להעביר את המסר? אני מבקש אתכם להקשיב לדברי המובטלים.

אתם יודעים כמה אתם יכולים לחסוך למדינה?

היו"ר א. נמיר; מתי קיימנו את הדיון על דימונה? אין כמעט שבוע

שבו לא עולה בעייתה של עיר פיתוח אחרת. אנחנו

צריכים להזמין אתכם לישיבות האלה כדי שתבינו שהאנשים אינם רוצים ללכת למוסד לביטוח

לאומי לבקש השלמת הכנסה.

לו היה לי בן הייתי נותנת לו לעבוד תמורת 350

שקלים לחודש? זה עתיד בעיר פיתוח? צריך להיות חוק שכר מינימום.

השר נסים התקיף את ועדת העבודה והרווחה ואת ועדת

החינוך והתרבות על-כך שאינן מעבירות חוקים. אני מודיעה לכם שחובת צעירים לקבל עבודה

ברדיוס של 60 קילומטר לא יעבור עד שלא יחוקק חוק שכר מינימום.

אם לא ועדת העבודה והרווחה - לא היה חוק ביטוח

סיעוד. יהיה חוק שכר מינימום.

אנו מעוניינים לסייע למפעלים. בישיבה אחת נוכל

לעשות רוויזיה על הכל.

י. תמיר; אינכם פונים לגופים הנכונים.

היו"ר א. נמיר; המוסד לביטוח לאומי הפך ללשכת סעד. הורסים את

המוסד הזה. הוויכוח שלנו צריך להתנהל עם משרד

האוצר, לפני מספר חודשים הלכתי לשר מודעי ואמרתי לו שצריך להפסיק, בשלבים, את הרעה

החולה הזאת שנקראת דמי-אבטלה. זה דבר נורא.

הייתי בשדרות בלשכת התעסוקה ונפגשתי עם צעירים

משוחררי צה"ל שאינם הולכים לעבודת, יש עבידה. קיימת בטלה, לא אבטלה. הייתי במפעל

רהיטים במקום והבעלים סיפר לי כי איננו יכול להשיג פועלים. שאלתי אותו כמה הוא

מוכן לשלם והוא ענה לי שפועל שעובד חמש שנים, אב לשלושה ילדים, משתכר 350 שקלים

לחודש.

זה מה שהמדינה מסוגלת להציע לצעירים משוחררי

צה"ל ששרתו בלבנון.

קיימת בנושא הזה בעיה שורשית. אמרתי לשר מודעי

שצריך להתחיל בערי פיתוח כדי לחזק את התעשיה שם על-מנת שתהא תעסוקה.

אנו מאשרים בחריקת-שיניים את חוקי דמי האבטלה,

השלמה הכנסה והבטחת הכנסה.

א. מראני; עובדו הצעות לשלם כטף למפעלים במקום דמי אבטלה,

כדי שהללו יעסיקו פועלים וישלמו להם שכר נאות.

היו"ר א. נמיר; צריכה להיות חקיקה בנושא של שכר מינימום. אי-

אפשר להמשיך במדיניות הזאת.



זה יהיה היעד קול הוועדה הזאת אחדי הפגדה.

אנו מאשרים את עדכון הקצבאות הבסיסיות על-פי

ההצעה. לגבי גמלאות לאוכלוסיות מעוטות ההכנסה אנו ממליצים שהשיסה שהיתה נהוגה עד

חודש יוני 1986 - תימשך גם בחודשים יולי, אוגוסט וספטמבר.

תודה. הישיבה נעולה.

הישיבה הסתיימה בשעה 10.25