הכנסת האחת-עשרה

מושב שני



נוסח לא מתוקן



פרוטוקול מס' 226

מישיבת ועדת העבודה והרווחה ביום

ב' כ"ג בסיון התשמ"ו -.30 ביוני ,1986, בשעה, 11.00

חברי הוועדה: א' נמיר-היו"ר

י ' פרץ

א' שוסטק

א' דיין -ראש עיריית אשקלון

י' אלון - סגן ראש עיריית אשקלון

א' עוזר - מזכיר מועצת פועלי אשקלון

ש' מכלוף - מזכיר איגוד מקצועי, מועצת פועלי אשקלון

י' סעדון - מרכז מטה התעסוקה, ההסתדרות הכללית

ע' יסודי - מנכ"ל "עשות" אשקלון

א' אורן - ראש מנה"ר, משרד הבטהון

ע' כץ - משנה למנכ"ל שרות התעסוקה

ז' הן - דובר שרות התעסוקה

אי מינץ - יועץ שר התעשיה והמסחר לאזורי פיתוה

א' אדלר

מ' הלנברג

1) מצב התעסוקה באשקלו

2) שביתת האהיות



מצב התעסוקה באשקלון

רבותי, בוקר טוב. אני מתכבדת לפתוח

את ישיבת ועדת העבודה והרווחה.

מצב התעסוקה

באשקלון.

נושא התעסוקה בבלל הוא לחם חוקנו

אבל לולא הלחץ הגדול של מזביד מועצת פועלי אשקלון לא הייתי מפנה היום

את הזמן בדי לדון. בנושא של אשקלון. אני דגישה ללחץ כזה בי אני יודעת

כזה אם הבעיה לא כל כך חריפה.

אחדי השיחה הדאשונה של אריה עוזד

בנושא של "עשות", שהוא מפעל של משרד הבטחון או שמזמינים אצלו דברים

למערכת הבטחון, והאיומים בגלל הירידה המשמעותית בהזמנות של מערכת

הבטחון, כתבתי מכתב לשר הבטחון, שאני רוצה לקרוא אותו: "הגיעה אלי

ידיעה שמפעל עשות באשקלון מפטר בימים הקרובים 100 עובדים קבועים.

מדובד במפעל ממשלתי המעסיק ב--730 עובדים, שנקלע לקשיים מחוסר הזמנות

של משרד הבטחון. אם מצב ההזמנות לא ישתפד - יהיה גל נוסח של פיטורים

כעבור שלושה חודשים. בידוע, אשקלון עומדת במקום גבוה למדי בסולם האבטלה

באדץ. מספר המובטלים בה מגיע לב-1400 -כ 10%- מכוח העבודה בעיר. לא

קשה לתאר מה תהיה ההשפעה של מאות מובטלים נוספים על חייה וצביונה של

העיר. ועדת העבודה והדווחה נמצאת בעיצומם של דיונים על מצב האבטלה בארץ.

אחת הטענות הנשמעות בעיקר מראשי ערי הפיתוח היא הפחתה דדאסטית במספר

ההזמנות של משרד הבטחון והשלכתה על כל תחומי התעשיה. בעיית מפעל עשות

באשקלון הינה חוליה נוספת בשדשדת זו. מתוך ידיעה כי הינד מודע למציאות

זו, אודה לן מאד על התייחסותך."

עד כאן המכתב שלי אל שר הבטחון.

אנחנו יודעים מה זה מכתב - כותבים מכתב, עונים על מכתב.

אני מבינה שהמצב באשקלון קשה מאד.

בדיון האחרון שהיה באן עם שר התעשיה

והמסחר העליתי את הנושא של סיווג

אזורי התעשיה באשקלון לאזור פיתוח אי, לענין התעשיה. עשיתי זאת בגלל

הסיבות הידועות, ;שיש יזמים שכל הבעיה שלהם היא התמודדוית עם הבעיות

הכספיות, ושאלתי אם הממשלה מוכנה לתת אותו סיוע שקיבלו רמת-ישי ועפולה.

היינו צריכים לקבל תשובה. אולי לעוזר השר יש תשובה.

בעוד שבועיים נחזוד לנושא האבטלה

בעדי הפיתוח ולאותה ישיבה יוזמן

גם שר התעשיה והמסחר.

ז נשמע עכשיו תמונת מצב על הנעשה

באשקלון.

בדאשית דברי אני רוצה להודות

ליושבת ראש הוועדה, חבדת-הבנסת

אורה נמיר, שמצאה לנבון, למרות סדר היום העמוס של הוועדה, להזמין

אותנו לישיבה בנושא אשקלון.

מאז שחבד-הכנסת יצחק פדץ היה סגן

שר המסחר והתעשיה וביקר באשקלון וסייע לבמה מפעלים, מאז אותה תקופה

בשנות ה-70 לא הוקם בעיר אף מפעל תעשייתי, למרות שאשקלון קלטה 30 אלף

תושבים, זאת אומרת מספר התושבים בה הוכפל והיא גדלה מעיר שבה 30 אלף

תושבים לעיר שבה 60 אלף תושבים.



בתקופתו של השר בר-לב כשר המסחר

והתעשיה הממשלה החליטה להקים פארק תעשייתי אזורי על שטח של 2000 דונם.

הממשלה השקיעה בשטח זה מיליוני דולרים בכבישים, תאורה, חשמל וכו',

כל מה שדרוש. השטח הזה, רבותי, עומד שומם עד היום הזה. ראש הממשלה ושרים

ביקרו במקום והם נדהמו לראות שיש שטח מפותח של 2000 דונם, זמין למפעלים

ואיו בו מפעלים.

אשקלון היא לא עיר פיתוח. היא לא

מבקשת הכרה כזו. התגברנו על הרבה בעיות בתחומים שונים כגון: חינוך,

איכות חיים וכו'. אני מדבר על שטח התעשיה. כל מי שביקר במקום - מנכ"לים

ואישי ציבור - אמר שאם השטח הזה לא יקבל עידוד בתחום התעשיה - איו סיכוי

שיוקמו בו מפעלים, כי אז עדיף להקים מפעלים בתל-אביב ולא באזור הזה.

האזור הזה יכול לפתור בעיות תעסוקה של כל היישובים שמסביב, שבמרחק של

15 ק"מ, ולא רק של אשקלוו.

היתה הצעה של השר יעקבי להכיר בפארק

הזה בלבד כאזור פיתוח א'. יצרנו קשר עם יזמים ויש יזמים שמוכנים להקים

מפעלים וזה אחרי שלמעלה מעשר שנים לא הוקמו מפעלים באשקלון.

השנה משתחררים משרות בצה"ל כ-500

בוגרי בתי-ספר תיכוניים, רובם בתי-ספר מקצועיים, שאיו להם סיכויים

להיקלט בעיר. גם "עשות" עומד לפלוט אנשים. נושא זה הגיע לדיוו בממשלה,

לפני כחודש וחצי, אבל לצערנו למרות תמיכת רוב השרים שביקרו במקום -

אני מדבר על שטח התעשיה - לא נתקבלה החלטה, כי יש ועדה שמורכבת מנציגי

משרד התעשיה והמסחר, משרד העבודה והרווחה ומשרד הכלכלה, שעדייו רנה

בנושא של סיווג אזורי פיתוח מחדש. הוועדה הזאת תמשיר לדוו אבל בעיר

אשקלוו לא יכולים להמתיו עד בוש. את הדרישה שלנו ביחס לשטח התעשיה אנחנו

מעלים זה ארבע שנים. בשנה האחרונה היה אמנם טיפול אינטנסיבי אבל בכל-

זאת יש עיכובים. מספר שרים הגיעו למסקנה שבעניו אשקלוו צריך לדוו בנפרד,

כי הוא מתחיל להיות מושפע מנושאים אחרים. אבל זה טורפד ולא הגיע לדיון.

ניסיתי לשכנע את ידידי אברהם מינץ

לבקר באשקלוו אבל הוא עדייו לא ביקר בה, ההנהלה האמריקאית של מוטורולה

ביקרה באשקלוו. שכנענו אותה להחליט על אשקלוו, אחרי שהיא ביקרה בבתי-

ספר תיכוניים, אבל היא מדברת על אזור פיתוח א'. אמרתי להם להגיש בקשות.

אשקלוו לא אזור פיתוח א'. אל תקימו שם. כר

אמר לי המנכ"ל. ויש עוד ארבעה מפעלים כאלה. דגו דויטש מוכו להקים מפעל

ל-500 עובדים, תור מספר שנים, אבל הוא רוצה הגרה של אזור פיתוח א'.

אמרתי לו שאני נותן לו פטור ממיסוי עירוני, שמגיע למאות אלפי דולרים,

במשר חמש שנים, וגם הנחות באגרות בנייה ובלבד שיוקמו מפעלים בעיר כדי

שצעירים לא יעזבו את אשקלוו ואחר-כר, לצערי, הם עוזבים את הארץ.

הגישה שלנו באשקלוו היא לא להפגין

שצעירים וצעירות לא עובדים, כי זה יפגע בתדמית של העיר אשקלוו שצריכה

לזנק ולא להיות במעמד של מקום בוכה ומתלונו. איו לנו בעיות בשיכון. יש

אצלנו איכות חיים טובה ואם יש ענין עם בעיות - אפשר; לפתור אותו ולספק

עבודה בשכר טוב, כי מדובר בתעשיה עתירת יידע, וכעיר נפה אשקלון יכולה

לתרום גם ליישובים שמרוחקים ממנה כ-15 ק"מ, כפי שכבר אמרתי.

"יובל-גד" רוצה לפטר עובדים. "עשות"

מדבר על גל שני של 100 עובדים.

מלבד ההתערבות של הוועדה בנושא הקשור

למשרד הבטחוו, שהיא חשובה כשלעצמה, הוועדה צריכה להתעדב שהממשלה תדוו

ותצביע ונדע מי בעד ומי נגד בהצבעה. כל שר שאני מדבר אתו אומר: אתה צודק.

אני רוצה שזה יגיע להצבעה כדי שנדע מי בעד ומי נגד.

בוקר טוב לכולם. אני מודה ליושבת-ראש

הוועדה על הרגישות שגילתה ופעלה נוהר

מאד לקיום הישיבה. אנחנו מעריכים את זה. אני מודה גם לחברי הוועדה הנוכחים

פה.

אני רוצה לומר שברוב המקומות באשקלון

יש היום תסיסה חלשה ואני מקווה שהיא תישאר חלשה ולא תתפרץ, כי זה עלול

להיות כדור שלג שלאיש מאתנו לא תהיה שליטה עליו.

אני בטוח שחברי הוועדה רגישים לנושא

התעסוקה, אבל לצערי הרב הנושא הזה לא מקבל את המקום הנכון בסדר העדיפות

הלאומי. לפני למעלה משמונה חודשים התרעתי לפני ראש הממשלה והשרים ואמרתי

שמפעלים עומדים לפטר עובדים או להיסגר ועלול להיות משבר. אלה לא היו דיבורים

בעלמא והיום כל מה שכתבתי בא לידי ביטוי בצורה חריפה. כשאנחנו נאבקים על

קידום עובדים, זה רק קידום אישי. אנחנו מדברים על דברים אלמנטריים. אנחנו

מבינים את המצוקה. ניקח למשל את "עשות" . יש שם הנהלה אחראית. יש לה פרספקטיבה.

המפעל הזה הוא סמל לכל העיר. זה מפעל מתוחכם. יש בו קווי ייצור. ההנהלה

הבינה מה שעלול לקרות ולכן הלכה לכמה שטחי פיתוח. אם מפעל כזה, מתוחכם

ועתיר יידע אשר מייצר את המלה האחרונה גם לצה"ל - הגיעו לארץ הרבה אנשים

שיש להם מה להגיד על הכלים והם אמרו שזה מפתיע מבחינה בין-לאומית - אם

מפעל שיש לו הנהלה כזו מגיע למשבר בגלל מצב אובייקטיבי, מה יגידו אזובי

הקיר? כיום מועסקים במפעל 730. זה המפעל התעשייתי הגדול ביותר. כל עובד

בו עבר את כל מדורי הגיהנום בשביל להתקבל לעבודה בו, כי זה מפעל בטחוני

ומסווג לפדופיל גבו!ה של מצב בריאות, השכלה ויידע מקצועי. אלה שיפוטרו

מעבודתם, אחרי שמונה שנות עבודה, זאת אומרת צעירים, מקבלים דמי אבטלה במשך

שישה חודשים, ומה יהיה הלאה?

רוב המפעלים פיטרו על פי הכלל של

אחרון נכנס ראשון יוצא והתוצאה היא שרוב המפוטרים הם צעירים העוזבים

את העיר ועוברים למרכז הארץ, ויש נתונים גם על ירידה מן הארץ, ואשקלון

הולכת ומזדקנת. איך יכולה עיר להיבנות בשצעיריה בורחים ממנה בגלל חוסר

אפשרות למצוא בה תעסוקה מכובדת?

במשך עטר השנים האחרונות לא בא אף מפעל

תעשייתי לעיר. כל יום יוצאים כ-3000 מתושבי אשקלון לעבוד מחוץ לעיר -

בשדרות, בנתיבות, בקרית-גת, באשדוד, בגוש דן, ואני לא מדבר על ירושלים,

באר-שבע ונתוניה. הם יוצאים לעבוד בעבודות שונות, כולל בטקסטיל, שרמת

השכר בו נמוכה. מצד שני באים קרוב לל-1000, כבעלי מקצועות מיוחדים. אשקלון

בנתה את הפריפריה - קרית גת, שדרות וכו' - והיום היא נעזרת בהן. אשקלון

שימשה עיר נפה וקצין המחוז ישב בה. התקן הזה בוטל.

איפה מקבלים את השרות?

בבאר שבע.

עד לפני שנה היה לסולל-בונה סניף

גדול באשקלון. בגלל המצוקה של סולל-בונה אוחדו סניפים. סניף אשקלון אוחד

עם רחובות והמשרד נמצא ברחובות מפני שבאשקלון אין פיתוח של בנייה. בכלל,

עיקר הבנייה היא בין גדרה לחדרה. הסניף של סולל-בונה הועבר לרחובות ואם

היום מפטרים עובדים, יפטרו אנשים מאשקלון ולא מרחובות כי העובדים צריכים

להיות קרובים לסניף. ברור שזה פוגע במעמדה של אשקלון.

הנחתי על שולחך הוועדה נתונים על כל

מפעל, מה קורה בו ומה עלול לקרות בו. נתתי גם נתונים של שרות התעסוקה, שעושה

עבודה טובה עד כמה שהוא יכול, אבל הוא לא לכול לעמוד במשימות. א נ י מדבר מבחינה ארצית

בכלל. עובד שרות התעסוקה צריו היום להיות לא פחות מפסיכולוג.



היום באים לשרות התעסוקה אנשים

אלימים, רעשנים יותר וזה מבריה כאלה שלא רואים מכבודם להגיע לשרות

התעסוקה. זה מצב כללי בארץ וצריר לתת עליו את הדעת. היועץ צריו לקבל

חינור והדרכה והעובדים צריכים לקבל עזרה כדי שיוכלו לענות על בעיות

השעה ולעמוד במתה.

ו

אם רשומים היום באשקלון 1244 דורשי

עבודה, זה רישום מלאכותי כי יש לפחות עוד 40%-50% שלא מגיעים לשרות -

מובטלים שלא מקבלים דמי אבטלה ואנשים שמתביישים לבוא לשרות התעסוקה,

מסיבות שונות. זו בעיה שצריר לתת עליה את הדעת. בהודש הזה יצטרפו לצערנו

עוד מובטלים ואז נגיע ל 13%-12%-של דורשי עבודה מובטלים באשקלון.

עיקר המצוקה שלנו מתבטאת בתעסוקה

המכוונת לצעירים. יש אולי שניים או שלושה במפעלים שהם ברמה טכנולוגית

ומושכים. לא רק השכר מהווה מוטיבציה לעבוד במפעל אלא גם מפעל מתוהכם.

למרות שיש אצלנו כל כר הרבה רורשי עבודה, יש הזמנות שלא מולאו. גם כשההזמנות

י הועברו לעזה הערבים לא רצו בעבודות האלה. זו בעיה של כולנו; גם אם יש

עבודה אנשים, אפילו ערביי השטחים, לא רוצים לעבוד בה.

עוד בעיה קשה היא בעיית הנשים. בעשור

האחרון, כפי שנאמר, לא נבנו מפעלים באשקלון. נסגרו 12 מפעלים שעיקר

התעסוקה בהן היא לנשים. אני מתכוון למפעלי קונפקציה, שלושה מפעלים לתכשיטים

ומפעל לשעונים, שהעסיקו בעיקר נשים. היום אין מה לתת לנשים וזה בזמן

שאם אשה יוצאת לעבודה זה לא בגלל הענין שהיא מחפשת אלא מפני שקשה להתפרנס

ממשכורת אחת.

הבעיה הקשה של המפוטרים היא כשהם

בעלי מקצוע שלא קל לעשות להם הסבה מקצועית ולתת להם הכשרה מקצועלת אחרת.

אנחנו מבקשים שייעשה מאמץ כדי לזרז

את ההכרזה על אזור התעשיה כאזור פיתוח א', כי יש שניים-שלושה מפעלים

שמוכנים לבוא אלינו וזה יכול לתת פתרון גם לנו וגם לשכנים שלנו. צריו

גם למצוא דרך שמפעלים שרוב עבודתם היא למערכת הבטחון יקבלו סיוע כדי

שיוכלו לשמור על הרמה הקיימת.

היו"ר א' נמיר; אנחנו דנים בנושא האבטלה והתגברות

האבטלה בכלל באשקלון ובנושא של "עשות",

שהוא מיוחד. מה קורה ב"עשות" וממה נובעת בעיית הצמצום בהזמנות?

אעשה השוואה בין שנת 1985 לשנת 1986.

"עשות" אשקלון הוקם ב-1967 לאחר שממשלת

ישראל החליטה להפור אותו לחברה ממשלתית במקום מפעל איליו שהיה אמור לספק

תעסוקה לעיר. המטרה היתה לתת 500 מקומות עבודה. ב-1976 זה הושג. במשך

השנים גדל המספר עד 900-850.

ב-1985 המפעל הגיע למחזור של 53 מיליון

1) השוק הבטחוני שהוא מרכיב חשוב בתכנית

העבודה ושבו אנחנו מועסקים גם בשטח של טנק המרכבה; 2) התעשיה הצבאית

שגם בה אנחנו משולבים במערכת הבטחון; 3) ייצור אזרחי. זו פעילות

ספציפית שטופחה על-ידי המפעל כדי לתת אלטרנטיבות בשעת הצורר.



בשנת 1985 היינו משולבים ב-18 מיליון

דולר במוצרי המרבבה, יצרנו ב-30 מיליון דולר מוצרים בטחוניים שיוצרו

על-ידי תע"ש ואנחנו בקבלני משנה, וב-5 מיליון דולר מוצרים אזרחיים.

בשני תחומים עיקריים יש לנו ירידה ב 9 - 50%-מיליון דולר של המרבבה

לעומת 18 מיליון דולר, וגם ביחס לתע"ש יש ירידה גדולה במבירות. אנחנו

ראינו את הנולד והתחלנו לחזק את הפעילות שלנו. השתלבנו בייצור לא בטחוני

וזה שינה את הפרופיל של המפעל. יש הזמנות של 15 מיליון דולר לעומת 5

מיליון ונובל לבצע 10 מיליון. המפעל צריף להיות על גבול האיזון ולבן הוא

חייב להפחית את מספר המועסקים בו בכ-130, בדי לספק עבודה ליתר העובדים

וכדי להגיע לאיזון.

הייתי אומר שב-1985 המפעל סבל מהקזת

נזילות מאד רצינית. לפי חוק שטיינברג שילמנו מס בסבום של 3 מיליון דולר

אם כי המפעל הרוויח באותה שנה רק 1.5 מיליון דולר. יתר על כן, ועדת שרים

בראשותו של השר מודעי כשד האוצר החליטה שחברות ממשלתיות צריכות לשלם,

ושילמנו במזומן מיליון דולר.

ההקפאה שהתחילה ביולי 1985 ושהתבססה

על מחירי מאי 1985, הורידה את ההכנסה שהתבססו על המרבבה ב-2 מיליון דולר.

מדצמבר עד אפריל חזר שכרם של עובדי המפעל להיות ברמה של 1985 וגם יתר

התשומות עלו, וזה מול ההקפאה. לכן היתה לחברה הכנסה יותר קטנה ממה שהיה

צפוי באותה שנה.

בדי לא לדדת לדמה של בית-שמש נקטתי בצעד

של צמצום במספר העובדים ובחישוב שיוביל את המפעל לרמה של 35 מיליון דולר.

אין לי פתרונות טובים יותר. על כן יש הסכמה עם מועצת הפועלים, שננקוט

בתהליכי צמצומים, נשחרר כמה עשרות אנשים לפנסיה מוקדמת והם יועברו

ל"מבטחים", ונזדקק לפיטוריהם של כ-70 עובדים שעובדים במפעל מספר שנים.

40 עובדים אנחנו מעבירים ממקצועות פשוטים לעבודה יותר מתוחכמת. את ההכשרה

של העובדים המסוגלים לבך עשינו במהלר השנה וזה צמצם את מספר היוצאים.

לצערי, אין לי פתרון מהסוג של ספיגה

ואנחנו נזרקק לצמצומים האלה כמהלך להקטנת הנזק לחברה שאני ממונה עליה.

והמפעל יהיה רווחי?

אני מקווה להגיע לאיזון בשנת 1986.

כשאתה מדבר על צמצומים, כמה עובדים

יעזבו?

אנחנו מדברים על למעלה מ-100 שיעזבו

את המפעל.

כשמדברים על הסבה, זה לא יתן פתרון?

המפלה של המדור הבטחוני היא דראסטית.

אם אנחנו מדברים על צמצום ב-9 מיליון

דולר במרכבה ו-15 מיליון דולר באחרים, אי-אפשר להאשים איש.

הגדלתם מ-5 ל-15 מיליון דולר את

המוצרים האזרחיים, האם זה לא יכול להועיל?

אנחנו מנסים לתת תחליף אבל יש לזה

דינמיקה שלו.

מר מינץ, מה התשובה שלכם, כמשרד

התעשיה והמסחר, למה שקורה באשקלון?

מה התשובה ביהס לאזור התעשיה ואזור פיתוח א' לתעשיה?

משרדנו המליץ לתת מעמד של אזור פיתוח

א' לפארקים התעשייתיים הנמצאים באזור

פיתוח ב'. ההמלצה שלנו עומדת בפני ועדת השרים לענייני כלכלה.

מיהו יושב-ראש ועדת השרים לכלכלה?

שר האוצר.

אזור תעשיה ופארק תעשיה, לצורר זה

זה אותו דבר. אין שום צורר באישור של

ועדת שרים.

מדובר על הכללה של אזורים שלמים

כאזור פיתוח כמו למשל עפולה, נצרת

עלית, מגדל-העמק. המקומות מגדל-העמק, נצרת עלית ועפולה הומלצו על-ידי

המשרד שלנו כאזורי פיתוח. כל האזור כולו. ההמלצה קיימת. זה עדייו לא

עבר בוועדת הכספים.

אזור התעשיה בעפולה הוא במעמד א'?

אי-אפשר להפריד בין הדברים. אנחנו

מדברים על פארקים תעשייתיים בתור

אזור פיתוח ב'. המקרה של עפולה לא מתייחס לאזור תעשיה.

עפולה היא אזור פיתוח ב'?

כן. היא אזור פיתוח ב'. יש המלצה על

אזור פיתוח א'.

אזור התעשיה בעפולה הוא אי?

לא.

אתה מדבר על העיר.

איו הבדל ביו העיר לאזור התעשיה,

המשרד הגיש בקשה על שלושת הילשובים

שיהיו אזורי פיתוח א'. זה אושר על-ידי השר שלנו וזה עומד בפני ועדת

הכספים של הכנסת. אני מדבר על עפולה, נצרת עלית ומגדל-העמק. לגבי

פארק תעשייתי שמשמעותו תעשיות עתירות יידע, באזורי פיתוח בי, יש המלצה

שיהיה לו מעמד של אזור פיתוח א'

כולל העיר?

לא.

מה המצב עכשיו?

זה עומד בפני ועדת הכספים.

אפשר לקבל העתק הפנייה שלכם?

כן.

יש לנו סיפור יוקנעם. כל שבוע הולכת

מזכירת הוועדה שלנו לוועדת הכספים

לבדוק את עניו יוקנעם. כל הזמו אומרים לה שאיו פנייה לוועדה לאשר

את אזור יוקנעם כאזור א'.

אנחנו מדברים עכשיו על אזור התעשיה.

יש כאו ועדת השרים לענייני כלכלה ויש ועדת הכספים. אלה שני דרגים.

אני מבקשת ממר, מר מינץ, שהיום ולכל המאוהר מחר תמציא לנו את המלצת

המשרד. אני מדברת על אזור התעשיה של אשקלוו. אתה מדבר על פארק התעשיה,

שהוא באזור הדרומי; שאתם המלצתם עליו. אני מבקשתשנדבר על אותו דבר.

אני מבקשת שתסביר.

אנחנו המלצנו על פארקים תעשייתיים

שנמצאים באזורי פיתוח ב.

אני מבקשת העתק ההמלצה ורשימת

~ הפארקים התעשייתיים בארץ שאליהם

הפנייה שלכם לוועדת הכספים נעשית

אחרי שוועדת השרים מאשרת? איר זה נעשה?

בדרר כלל, על ההמלצה לשינוי צריכים

לחתום שני שרים - שר האוצר ושר התעשיה

והמסחר- ואז זה עובר לאישור של ועדת הכספים.

אתם פניתם בנושא של האזור באשקלוו?

אנחנו ביקשנו להחיל על פארקים תעשייתיים

שנמצאים באזורי פיתוח ב', מעמד של

אזור פיתוח א'. זה כולל את אשקלון ומקומות נוספים.

מי פונה לוועדת הכספים? אני מבינה ששני

שרים פונים אליה.

אני מבקשת שתמציא לנו בימים הקרובים ביותר,

בכל מקרה עוד השבוע, את העתק הפנייה ואת הרשימה של הפארקים התעשייתיים.

אני רוצה לראות את הפנייה לוועדת השרים ככתבה וכלשונה. אני רוצה לקבל את רשימת הפארקים

התעשייתיים בארץ.

הפנייה לוועדת הכספים נעשית לאחר הסכמה

ואישור של שני שרים - שר האוצר ושר התעשיה והמסחר - לא היתה פנליה כזו

לגבי אשקלון.

לגבי אשקלוו, לא.

צריר לפנות לשני השרים בעניו אשקלוו.

אתה תיתו את הפנייה והרשימה ואנחנו

נפנה גם כו לשר האוצר כמי שעומד בראש ועדת השרים לכלכלה.

מה עומד בפני ועדת הכספים?

נצרת עלית, עפולה ומגדל-העמק.

ומה אתם מבקשים?

להכריז על אזור פיתוח א' לשלוש שנים.

אתה מדבר על אזור תעשיה?

לא.

גם העיר?

חיה לה מעמר. זה הסתיים בהורש אפריל.

הוגשה בקשה והיא מונחת בווערת הכספים.

האם בבקשות מרובר על העיר שמעמרה ישתנה

מאזור ב' לאזור א'?

אמת.

כל העיר?

כן . שלושה יישובים.

וזה עבר לווערת הכספים?

זה מונח בווערת הכספים.

אפשר לקבל העתק הפנייה שלכם ליושב-ראש

וערת הכספים וכן רשימת המקומות?

אתה מרבר על שלושה יישובים שהסיווג

שלהם ישתנה מ-ב' ל-א'.

זה נמשך כמה שנים.

כמה שנים זה רק לגבי אזור התעשיה של

עפולה.

אני יורעת שמתנהל משא-ומתן. אמרו לי

שיש פנייה לגבי מספר יישובים לשינוי

מעמר אזור התעשיה לאזור פיתוח א . מה שנוגע ליוקנעם, כל שבוע אנחנו

רצים לווערת הכספים לשאול בקשר ליוקנעם.

ביוקנעם יש מפעל אחר שקיבל באופן חריג

לגמרי אישור של מפעל מאושר באזור פיתוח.

לא היתה הכרזה על אזור התעשיה. הפנייה להכרזה כמקרה זה זה עניו של שלושה

שבועות.

אני מכירה את זה מספר חורשים.

אני חוזרת ומבקשת שתמציא לנו את כל

הפניות שלכם כרי שנרע איפה הרברים עומרים, אחר כר נתחיל להיאבק וגם

נזמו לכאו את שר התעשיה והמסחר. אנחנו רוצים לחזור לריוו על כל ערי

הפיתוח.

אני רוצה לשאול את מר אורו ממשרר

האם יש אפשרות, במסגרת התעשיות הבטחוניות, להעביר משהו לאשקלוו?

אני יורעת פחות או יותר מה קורה במפעלים בארץ. אנחנו יורעים שחלק

מהמפולת היא בגלל התעשיות הבטחוניות. במפה שלכם, האם יש לכם תכנוו

על הרחבת מפעלים במה שנוגע לאשקלוו?

משרד התעשיה והמסחר הוא המחליט איפה

תהיה תעשיה. אנחנו מקבלים, דרך המשרד,

את כל ההחלטות בנוגע לאזורי פיתוח ומבצעים את זה.

יש מפעלים המכונים "מפעלים של המערכת",

רפא"ל בית-שמש, תע"ש וקצת התעשיה

האווירית שהיא חברה ממשלתית עצמאית. הקיצוצים הגדולים ביותר מבחינת

ההזמנות של משרד הבטחון נעשו בתור המערכת, בעיקר בתע"ש, ושם אנחנו לא

תופסים יותר מ .20%-מכלל הפעילות. אי-אפשר להגיד שכאשר מקצצים 600 מיליון

דולר בתקציב הבטחון, שום דבר לא יקרה.

התעשיה האווירית הגיעה היום למצב מאוזן -

80% ייצוא ו-20% תלות במשרד הבטחון. גם תע"ש, יחסית, עבדה אתנו, מסדר

גודל של 220 מיליון דולר ירדה ל-130 מיליון דולר, ובזה נתנו לנו הלוואה.

זאת אומרת,הם עבדו, אנחנו קיבלנו את הסחורה וצריך להחזיר אותה בהחזר

תלת-שנתי. ונוסיף את בעיית השכר, אז יש שאלת כדאיות ביחס לקבלת הזמנות

מחוץ-לארץ. כי השער מוקפא. כל סל השקלים העומד לרשות מערכת הבטחון מוצא

לייצור במדינת ישראל.

יש סל נוסף, מתקציב הסיוע האמריקאי.

עשינו תרגילים רבים שהוסיפו נטו עוד 150 מיליון דולר דדך ארצות-הברית,

תור כדי שימוש בכספי הסיוע.

אם כתוצאה מצמצום תקציב הבטחון הפחתנו את ייצור מספר הטנקים, בוודאי

שזה משפיע בכיוון של ירירה בייצור בכלל. שנית, יש עודף של ייצור שהצטבר

מהזמנות קודמות, שלא מתאים לתכנית הנוכחית. ואם תע"ש מכר תחמושת והשוק

הזה נגמר, גם זה משפיע. אם יש הגדלה, כמו שאמר מר יסודי, מ-5 ל-15, באזרחי,

הרי במקביל יש ירידה מ-30 ל-20 בחלק הבטחוני. ויש ירידה נוספת כשהחלטנו

להצטייד במערכת יותר מתקדמת.

היו"ר א' נמיר; איפה זה מיוצר?

זה משולב בין דימונה והתעשיה הצבאית.

ואמר: אני רוצה להיכנס גם ללביא. תשקיעו אתם. אני רוצה להזכיר שאנחנו לא

יכולים להשקיע בקונווקטור כשבחוץ יש קונווקטור מקביל. אמרנו לדויטש

כשאנחנו מכניסים הזמנה דרך ארצות-הברית,

היא צריכה להיות 51% בארצות-הברית ומקסימום 49% בארץ, וכשעושים הזמנה

כזו ררר מפעל אמריקאי - זה בבעלות "אלביט" בארצות-הברית - "אלביט" דואג

ש-49% שהוא עושה זה יהיה באחריות שלו, כי הוא חייב להעביר עבודה לארצות-

הברית. זו עבודה שהיתה נעשית בארץ אבל בגלל חוסר שקלים היא נעשית בחוץ.

אם תהיה תחרותי, ואנחנו כמדינת ישראל קונה גדול,

תן לנו מחירים לפי הסכם כמו עם חברות בארצות-הברית ואנחנו נכניס לו הזמנה

בכסף אמריקאי, ואז תוכל להעביר עבודות אחרות בדי שבאשקלון תהיה עבודה.

אבל, מאינטרסים שלו, הוא לא ניגש אלינו. בעוד שבוע יש פגישה, במשלחת

בניו-יורק, כדי לדבר אתו שוב. הוא אומר: אני הקמתי לכם מפעל. אתם צריכים

לדאוג לו.

הוא מדבר על הרחבת המפעל שלו.

האם יש כאן ענין של אזור תעשיה א'?

אין לזה קשר. הוא צריך לעשות אתנו הסכם

כדי לעמוד בתחרות.



ראש העיר הזכיר את מוטורולה, מוטורולה

מדברת היום על שררות. גם ערד בצרות וניסינו להשפיע עליהם שיילכו לערד.

לפני שבאתי לכאן הוא שם צ'ק כדי שבמשך שלוש שנים נכניס הזמנות של 10

מיליון דולר. זאת אומרת, הוא רוצה התחייבות. אינני בטוח שהוא רוצה לקבל

החלטה שכן הולכים או לא. בסן הכל זה לא מפעל אלא זה בית מלאכה עם הטבות,

וימשיכו לנסוע.

אבל הפועלים יכולים לעבוד במפעל.

פועלים, כן.

אם נותנים לאזור

מעמד של אזור פיתוח א' או א+, ברור שהמצב יכול להשתנות לא רק במה שנוגע

להקמת מפעלים,כי זו פונקציה שגורמת להקמת מפעלים, אלא גם לביצוע הזמנות.

זה מפתח לתוספת וזה משפיע.

אני מציע שננתק את הנושא של הפארק

באשקלון משאר הפארקים ואת הנושא של

המובטלים באשקלון מיתר המובטלים של מדינת ישראל, ובכלל - ננתק את

הבעיה של אשקלון מהבעיה של שאר ערי הפיתוח, כי הנסיון מלמד שכאשר

מרברים על מקרו שום דבר לא יוצא וכשהלכנו לנקודה מסויימת כן הצלחנו

להזיז דברים.

אני חושב שאשקלון מהווה דוגמה ומופת

של עיר שהצליחה לצאת מהסבר של עיירות פיתוח ולפי מיטב הכרתי היא הצליחה

להעמיד את אחת הערים היפות במדינת ישראל. אנחנו עומדים בדקה ה-12 לפני

התמוטטות של המפעל הזה.

כחבר כוועדת החוץ והבטחון אני יכול

להגיד שלא כדאי לתלות תקוה במערכת הבטחון או בתעשיה הצבאית. לכן המאבק

היחידי שעליו צריך למקד את כל הכוח הוא בשינוי הסטאטוס של הפארק. בזה

אולי יכול להיות פתרון. הייתי שמח אם היה משתנה הסטאטוס של כל העיר, אבל

נלר בשיטת הסלמה ונתחיל בפארק.

אני מציע שהוועדה פונה לשר התעשיה

והמסחר ומבקשת ממנו שמעמד העיר ישונה מ-ב' ל-א'. יש מקום לזמן לכאן

את שני השרים הנוגעים כרכר - שר התעשיה והמסחר ושר האוצר - עם אנשי אשקלון,

ונשמע אם שר התעשיה והמסחר מוכן להמליץ ואם שר האוצר מסכים, ובכר עשינו

שלושה רבעים של הדרך.

בררתי במזכירות ועדת הכספים, עם

מזכיר הוועדה ועם סמדר אלחנני. אין

שם שום הצעה שעומדת לדיון, לא בענין מגדל העמק, לא הפארקים ולא יוקנעם.

עמדה שם הצעה לשינוי סיווג אבל זה יוחזר על הסף כי הוועדה לא רצתה לדון

בזה. אם כר, אני לא יודע איפה האמת.

מאחר שאנחנו דנים עכשיו על אשקלון

יש לדעתי להתמקד בנושא של אזור התעשיה באשקלון ואת יתר הדברים נברר

כשיהיה כאן שר התעשיה והמסחר.

חברי מסרו מה שידוע. אני רוצה להדגיש

שהתעסוקה המוצעת היום איננה הולמת את

האוכלוסיה המשכילה שצמחה והתוודעה לטכנולוגיה החדשה. הגיע הזמן

שיהיו אצלנו מפעלים מתוחכמים כדי שמשכילים יהיו בעיר ולא יעזבו

אותה.

לדעתי, אסור להשתעשע באשליון כאילו

הבעיה היחידה היא אזור התעשיה.

אני יושב, כנציג ההסתדרות, בוועדת

המנכ"לים בראשותו של יהושע פורר, שלא מתכנסת בגלל התפטרותו של מר פורר.

עד כמה שיכולתי ללמוד את העבודה של הוועדה, היא טיפלה במספר ערי פיתוה

בעייתיות. הוועדה עשתה עבודת צוות וביקרה בשטח. היא נתקלה בבעיה של חוסר

אונים וחוסר אפשרות לקדם משהו כי אין תקציבים, לא עושים דבר והמצוקה

בכל ערי הפיתוח הולכת וגוברת. הבעיה הולכת ומחריפה ולא נכון שהדברים

משתפרים.

יש אמנם נסיון של ההסתדרות להקים קרן

צמיחה, בתקוה לגרור את הממשלה לצמיחה אבל בלי מדיניות ממשלתית ברורה,

בלי קביעת סדרי עדיפויות, בלי קביעת קריטריונים אנחנו הולכים לקראת מצב

ההולר ומחמיר מיי יום. המצוקה גדולה, ואני מדבר כמי שבא מן השדה.

אני רוצה להצביע על היבט נוסף. לאשקלון

יש חשיבות בלתי רגילה מבחינה בטחונית

ויש לנו זכות לתבוע סיוע יותר מאסיבי. אשקלון יושבת על גבול הרצועה

ואסור שהיא תהיה חלשה.

מזכיר מועצת פועלי אשקלון הזכיר את

שרות התעסוקה ואמר שהוא עושה ככל יכולתו.

אני יכול להעיד שהאנשים שלנו עושים יותר. אני מסכים שאין לנו כלים כדי

לטפל במה שאנחנו צריכים לטפל.

בשנה שעברה אותם אנשים טיפלו ב-3,3

מיליון ראיונות ומפגשים עם דורשי עבודה, אני מדבר על ינואר-דצמבר 1985.

השנה המספר הזה יהיה יותר גדול, ואת העבודה הזאת עושים במסגרת של 718

משרות בחוק התקציב, וזה כולל פועלי נקיון ונהגים. אתם יכולים להבין איר

מתחלק העומס .

העובדה שלא נוספו לאשקלון מקומות עבודה

פירושה שהטיפול בדורשי עבודה הוא במסגרת של מקומות עבודה מתפנים במפעלים

הקיימים, והתחלופה הולכת וקטנה כי אנשים שומרים על מקומות העבודה.

המספרים שבידי מבטאים עליה רצופה

במספרם של דורשי העבודה. בשנת 1981, שהיתה שנה קשה יחסית, היו בממוצע

חודשי 715 דורשי עבודה ובשנת 1985 הגענו ל-1095 בממוצע לחודש.

בחודשים ינואר, פברואר ומארס המספר הוא מעל ל-1000, בחודש אפריל יש

ירידה במספר דורשי עבודה, ובחודש מאי - שוב עליה.

דעו לכם שהמצב קשה מאד, גם בגלל השכר הנמוך. זו הנקודה הראשונה אשר בולטת

באשקלון ומשפיעה על הליכה למקומות עבודה, כי מדי חודש יש עשרות ולפעמים

יותר מ-100 משרות פנויות שאנשים לא ממלאים אותן, ואם אנחנו מעסיקים

אנשים מהשטחים זה משפיע על ענפים שלמים.

אני רוצה לבקש ממזכיר מועצת הפועלים

תגידו לאנשים שיבואו אל השרותים שאמורים לשרת אותם. אם

לא ינצלו את השרותים האלה המדינה תחשוב שלא צריך להגדיל ולשפר אותם.

האם כולנו נתבייש במדינה שלנו? אי-אפשר שאנשים יגידו "אני מתבייש",

כי הם לא ספורים והם מהווים מעמסה על המערכת החברתית.

מוכרחים להגיד לאנשים שצריכים לעבוד והעבודה

לא מבזה את העובדים בה. דבד אחר שצריך לעשותו - מאבק להעלאת השכר. זו

מלחמה שצריך לעשות אותה אבל אסוך שמקומות העבודה שיש יישארו פנויים.



אני יכול להגיד, שככל שזה תלוי בנו -

נעשה את כל המאמצים האפשריים.

אנחנו מכירים את מפת האבטלה בארץ בעל-

פה, יישוב אחרי יישוב.

אנחנו עוסקים בדברים של קשירת קשר

עם מפעלים ואנשים, וזה לא מתפקידנו, ואם אנחנו יכולים לסייע אפילו

לקליטתו של עובד אחד - זה השכר.

אני לא רוצה לחזור על הביקורת שיש לנו,

כוועדת העבודה והרווחה וללא הבדל בגלל השקפה פוליטית, על איר הממשלה

מתייחסת לאזורי פיתוח. בנקודה זו אנחנו מאוחדים באופוזיציה שלנו לממשלה.

בעניו זה אין לנו חילוקי דעות. אנחנו מוכנים לעזור להרבה דברים אבל זה

לא בגדר הסמכות שלנו, לצערנו.

עכשיו אנחנו מדברים על מתן מעמד א'

לשטח התעשיה באשקלון. אני חוזרת ומבקשת ממר מינץ לקבל העתקי הפניות.

אם לכמה יישובים יתנו מעמד של אזור פיתוח א' וזה יביא אפילו רק משקיע

אחד - זה יותר מכל הדיבורים, ובנושא זה נעשה.

מיותר לומר שכאשר מפעל יחליט שהוא

הולר לאזור פיתוח אחד הוא לא יכול

ללכת לאזור פיתוח אחר.

אנחנו מדברים עכשיו על אשקלון.

מחר בבוקר יהיה אצלי, בענין אופ-אר,

יורם בליזובסקי, ואני אדבר אתו. מזל שלנו שיש עוברים שאיכפת להם,

ויורם בליזובסקי הוא אחד מהם. נשמע מה הוא יכול לעזור בענין זה. היום

הוא גם מ''מ מנכ"ל משרד התעשיה והמסחר.

מר אורן, דיברת על משא ומתן ביחס

לדויטש. אני מבקשת, אם אתה יכול ללחוץ על משלחת הקניות בניו-יורק

כדי שיראו בנושא הזה נושא חשוב.

נשמור אתכם על קשר. תודה לאורחים שלנו.

שביתת האחיות

אני רוצה למסור לחברי הוועדה שהבוקר,

לקראת הישיבה של הוועדה, דיברתי גם

עם חיים הברפלר' וגם עם שר הבריאות.

בכל בית-חולים יש צוות הכרחי, לא צוות

רגיל אלא צוות הכרחי. שר הבריאות אמר שהמצב הוא בין טוב לנסבל.

הבעיה במשא-ומתן, כפי שאני מבינה וזאת

אמרו לי גם ישראל קיסר וגם חיים הברפלד, שאם משיגים דברים עם האחיות והן

הולכות לציבור שלהן, הן לא מצליחות להעביר שם אותם הדברים.

מאחר שההסתדרות תומכת בהן תמיכה חזקה

מאד ומלווה אותן כל הזמן במשא-ומתן ולאור המצב החמור בבתי-החולים, למרות

שהוא נסבל, אני חושבת שהיום אחרי שתרמנו משהו כדי שיישבו יחד אם כי זה

לא הוביל לשום דבר, נצא בקריאה, כוועדת העבודה והרווחה, שהצדדים ייכנסו

מיד למשא-ומתן.



ועדת העבודה והרווחה - 14 -

30.6.86

אני לא- מתנגד לפנייה כללית, כי אם היא

לא תועיל היא לא תזיק. אבל אנחנו הלא

את תפקידנו/מלאנו. הבאנו את הצדדים למשא-ומתן. אני חושב שעשינו מעל ומעבר.

אני מביו מה שמתרחש. הממשלה לא רוצה

לנהל עם האחיות משא-ומתן על שכר. היא רוצה לנהל משא-ומתן על דברים יפים

אחרים אבל לא על העניו שמענייו ביותר את האחיות. הו לא טפשות.הן מבינות

את זה. לכו זה נכשל.

אתמול, בשידור "ערב חדש" בטלוויזיה,

שמעתי את הלל דודאי. הוא אמר במפורש ששום דבר לא קרה. הממשלה עומדת על

החלטתה. משא ומתו על שכר יהיה במשא-ומתו הכללי ועם האחיות היא תדבר על

התנאים. אני מביו מכלי התקשורת שהאחיות אומרות: אנחנו רוצים משא-ומתו

ללא תנאים ועל יסוד זה אנחנו מוכנים לחזור לעבודה.

אני מציע שנכתוב שאנחנו מבקשים מהצדדים להתחיל

במשא-ומתו ללא תנאים. אולי אנחנו יכולים לעזור במשהו, וזה העיקר.

קיבלתי את הצעתך. אנחנו מנסחים את

ועדת העבודה והרווחה קוראת

לממשלה ולהסתדרות להתחיל מיד במשא-ומתו עם האחיות השובתות, ללא תנאים

מוקדמים. זאת על מנת לסיים את השביתה ולמנוע המשך הסבל מהחולים.

האמת היא שעכשיו איו הצדקה שהשביתה

תימשך בגלל נוסחאות ותנאים.

תודה. הישיבה נעולה.

הישיבה ננעלה בשעה 13.05