הכנסת האחת-עשרה

מושב שני



נוסח לא מתוקן



פרוטוקול מסי 213

מישיבת ועדת העבודה והרוותה שהתקיימה

ביום די כ"ו באייר התשמ"ו - 4 ביוני 1986. בשעה 9.00

חברי הוועדה: אי נמיר - היו"ר

ני ארד -? ?

אי שוסטק

חבר-הכנסת ח' זיאד - ראש עיריית נצרה

א' אבו-רחמן - סגן ראש עיריית נצרת

מי אבו-אהמד - מ"מ מזכיר מועצת פועלי נצרת

ח' אסעד - תבר מזכירות מועצת פועלי נצרת

עי כץ - משנה למנכ"ל שרות התעסוקה

מ' שרייבר - ממונה על הכשרה מקצועית באזור הצפון, משרד העבודה והרווחה

"נחמיאס - עוזר שר התעשיה והמסחר, לענייני מיעוטים

יי ברגר - משרד האוצר

אי אדלר

מ' הלנברג

מצב האבטלה הגוברת בנצרת והסביבה -

הצעה לסדר היום של חה"כ ת' זיאר



מצב האבטלה הגוברת בנצרת והסביבה - הצעה לסדר היום של חה"כ ת' זיאד

רבותי, בוקר טוב, אני מתכבדת לפתוח

את ישיבת ועדת העבודה והרווחה.

הנושא שעל סדר יומנו - מצב האבטלה

הגוברת בנצרת והסביבה, הצעה לסדר היום של חבר-הכנסת תופיק זיאד.

אני שואלת את חבר-הכנסת שוסטק אט

הוא מתנגד שהישיבה תהיה פתוחה.

לא מתנגד.

אני מכריזה על הישיבה ישיבה פתוחה.

בהתאט לנוהל שלנו, חבר הכנסת מגיש

ההצעה מציג בפנינו את עיקרי הצעתו לסדר היוט.

בבקשה חבר-הכנסת תופיק זיאד.

גברתי היושבת-ראש, נצרת היא

עיר של פועליט בעיקר, כוח העבודה בנצרת -

11,000.

כמה תושבים.

55,000-50,000.

אני משתמש במספריט של הלשכה המרכזית

לסטאטיסטיקה מראשית השנה.

כוח העבודה בנצרת העיר 11,000.

העצמאיט מהווים כ-17%, 17,3%, והשכירים - כ-83%, זאת אומרת 9,130

מתור 11,000 הט שכיריט.

לפי הנתוניט של לשכת התעסוקה, מספר

המובטליט בנצרת וב-11 הכפריט הערבייט שסביבה נע מסביב ל-3,000.

כמה תושבים יש בכפרים האלה?

בכפרים ובנצרת יש בסר הכל כ-90,000.

זאת אומרת, בכפרים יש כ-40,00

כמה כוח עבודה יש שט?

אנחנו לא יודעיט. יש להניח שזה אותו

אחוז כמו בנצרת.

זאת אומרת, כ-8,000 איש.

58%-60% מכלל המובטלים, שמספרם,

כפי שאמרתי, כ-3,000, הט מנצרת.

זאת אומרת שמספר המובטליט בנצרת העיר נע בין 1,300 ל-1,800. כאותו

אחוז של מובטליט יש גט בכפריט בסביבה.

האם אתה מדבר על מובטלים ממש או

על דורשי עבודה?

אני מדבר על מי שאינם עובדים 6 ימים

ימים ויותד. אני לא מדבר על אבטלה

סמויה שקיימת גם במקומות אחרים. אני מתייהס בדברי לנצרת והכפרים

שמסביבה.

העיריה וגם מועצת הפועלים מעריכים

שיש אבטלה סמויה בנצרת ובכפרים, של כ-1,500, ואם נתייחס לחלוקה של

60% בנצרת ו-40% בכפרים ולנתון של 1,800 מובטלים בנצרת ונוסיף לו עוד

למעלה מ-900, זאת אומרת שאנחנו מדברים על למעלה מ-2,700 איש. מספרם

של השכירים, כפי שאמרתי, 9,130, זאת אומרת שאנחנו מדברים על 28%-30%

מכוח העבודה של השכירים, פי שלושה מהממוצע הארצי.

התמונה נעשית יותר קשה כשמביאים בחשבון

שיש מאות, בעיקר נשים, שעובדות ומקבלות שכר סמלי, והן לא נכללות

בסטאטיסטיקה הזאת.

אתה מתכוון לשכר נמוד מאד? מה זה

"שכר סמלי"? מה זה שכר נמוד מאד?

100, 120, 150 שקל לחודש. יש מאות

נשים כאלה, כעיקר בוגרות בית-ספר

תיכון שעובדות במשרדים והן מנוצלות פי כמה בגלל המצב הכלכלי.

הרוב המכריע של השכירים עובדים מחוץ

לעיר. אנחנו מעריכים ששני שלישים מהשכירים עובדים מחוץ לעיד, זאת

אומרת שכ-7,000-6,500 עובדים יוצאים מנצרת כל בוקר וחוזרים אליה בערב.

הם עובדים בכל רחבי הארץ, מדן עד באר-שבע.

בנצרת ובכפרים שמסביב אין תעשיה ממשלתית

בכלל. במישור הזה הממשלה לא השפיעה כלל מאז קום המדינה. היא לא השפיעה

להקמת תעשיה ממשלתית. אין הפניה של בעלי הון ואין עידוד ליזמים פרטיים,

וקשה למצוא יזמים מקומיים, כי אין הצטברות הון. כפי שאמרתי, הרוב המכריע

של העובדים בנצרת הם שכירים.

המצב הכלכלי כנצרת עצמה לא מאפשר

צמיחת אנשים בעלי הון גרול שיכולים להקים תעשיה ומפעלים מודרניים

ולעמוד בתחרות כלל ארצית.

יזמים זרים לא מגיעים לנצרת בגלל

התנאים במקום, שהם יותר נחותיו מהתנאים שהיזמים האלה מקבלים בנצרת

עלית או בעפולה, שנחשבים לאזור פיתוח א' והיזמים ההולכים לשם מקבלים

הקלות שלא ניתנות בנצרת.

נוסף לזה, בנצרת אין קרקע מתאימה.

שמעתי על יזם מארצות-הכרית שהיה במשא-ומתן. ניסו לשכנע אותו אבל הוא

העדיף ללכת לאזור פיתוח.

בשנים שעברו עברה על נצרת מכה קשה

בנושא של העברת משרדי הממשלה המעסיקים מאות עובדים. בתקופת המנדט

נצרת היתה בירת המחוז וכל משרדי הממשלה היו בה. אבל במשך השנים שעברו

מאז היה פרוצס - הממשלה העבירה את משרדי הממשלה מחוץ לנצרת, בעיקר

לנצרת עלית, טבריה ועפולה.

ועל כל אלה יש תופעה של פיטורים על

בסיס לאומי, איש לא אומר שהוא מפטר עובד מפני שהוא ערבי, אבל זו עובדה.

פועלים שעובדים במקומות אחרים מפוטרים בגלל היותם ערבים. זה לא מקרי

שאחוז האבטלה בנצרת כל כך גבוה. הרבה אנשים פנו גם אלינו וגם למועצת

הפועלים בטענה של פיטורים על בסיס לאומי.



למובטלים יש קשיים להירשם כדורשי

עבודה,לשכת התעסוקה בנצרת משרתת את נצרת .י-11 הכפרים שמסביב,

ומאות מובטלים מהכפרים מוכרחים לבוא פעמיים בשבוע כרי להירשם

בנצרת, הם צריכים לנסוע מהכפר וזו הוצאה לא קטנה למובטל. כל מובטל

חייב להביא את אשתו כדי להוכיח שהיא לא עובדת, אם כי היא לא דורשת

עבודה, היא חייבת לבוא עם בעלה.

על לשכת הביטוח הלאומי בנצרת יש לחץ

גדול מפני שהיא היחידה בכל הסביבה, היא משרתת כ-250,000 תושבים.

הלחץ הזה גורם לתור ארוך ומכיוון שאיו מספיק פקידים בלשכה, יש

מקרים של התרגזויות ולפני כמה חודשים היה נסיון לשרוף, והסיפור

פורסם.

כדי לפתור את הבעיות צריר להיות תכנון

לטווח ארוך, כי אי-אפשר ללחוץ על כפתור ולהקים מיד 10 בתי-חרושת, אבל

מוכרחים להתחיל ולתכנן תיעוש של הכפר הערבי, של המיגזר הערבי. זה

פזמון שאנחנו שומעים אותו אבל לא נעשה דבר. לדעתי, חסרה הכוונה

האמיתית להתחיל לעשות. צריר לתכנן הקמת תעשיה בהשקעות ממשלתיות.

אנחנו חושבים שצריך להכריז על נצרת כאזור

פיתוח א' ולתת לה את כל ההקלות שהחוק מאפשר לתת במקרה זה, וכן להקצות

קרקע מספיקה. לעיר נצרת אין אזור תעשיה. אנחנו, העיריה, גמרנו את

ההכנהשל תכנית אב לפני יותר משלוש שנים אבל עדיין אין אזור תעשיה

בפועל ולאנשים אין לאן ללכת. לדוגמה, מישהו רוצה להקים גרג' לתיקון

מכוניות, או נגריה או משהו אחר שיהיה מקום עבודה קטן - אין לו לאן

ללכת. לבן רוב הנגריות הן בתוך העיר, בתוך הבתים. כל האזור של נצרת

הוא 8,000 דונם בהשוואה לשטח העירוני של עפולה, שהוא 30,000 דונם

למרות שמספר התושבים שנצרת משרתת הוא פי שניים וחצי.

אם כן, צריך להקצות קרקע שתספיק, אנחנו

מדברים על אזור תעשיה, ויש לבדוק את האפשרות להחזיר את משרדי הממשלה

לעיר נצרת.
:
אני רוצה לנגוע בעוד דבר שקשור בצורה זו

או אחרת - תקציבי פיתוח לעירכדי לקלוט מאות עובדים.

מספר התקנים של עיריית נצרת הוא 341. אני

יודע שבעיריית עכו, למשל, המספר נע בין 1,100 ל-1,200, זאת אומרת פי

שלושה. אני מציין את המספר הזה, כי גם זה מהווה מקור פרנסה לאנשים.

אלה דברים שאי-אפשר לעשות אותם מחר או

מחרתיים אבל צריר להתחיל לעסוק בהם.

ויש דברים שאפשר לעשות אותם מיד: קודם

כל לנסות להשפיע בכל מיני צורות. ולהפסיק פיטורים על בסיס לאומי. צריר

לנסות להפעיל לחץ ציבורי וממשלתי בענין זה ולתת מקומות עבודה לפועלים

מנצרת מהכפרים.

עיקר העבודה המוצעת לדורשי עבודה היא

ייעור, חוץ מערבים לא עובדים היום בייעור, רק פועלים ערביים עובדים

היום בייעור. הפועלים מעפולה מסרבים לעבוד בייעור ולכן מועברת העבודה

לזאת לפועלים מנצרת.

השר וייצמן היה אצלכם בביקור. האם העליתם

בפניו את הנושאים האלה?

כן, אבל לא בפירוט הזה.

לפני כמה חודשים דיברנו על הקמת קורסים להסבה

מקצועית אבל שום דבר לא זז ואותם מספרים עדייו קיימים.

יש צורר לפתור את הבעיה של לשכת משרד העבודה והרווחה

ולתת יותר עובדים. המשרד הזה מטפל באוכלוסיה של 250,000 תושבים.

אתה מתכוון לביטוח הלאומי.

אם אני מדבר רק על תיקים של נכים, מספר התיקים

הוא 15,000. צריך קאדר של עובדים, ואין. צריך

לפתור את הבעיה הזאת...

מה עם בתי-החולים? שלושה בתי חולים, כמה הם מעסיקים?

הם מעסיקים כמה מאות, כ-500.

צריך לפתור גם את בעיית לשכת התעסוקה. לא יכול

להיות שלשכת אחת תשרת את נצרת והסביבה, צריך להקים לשכה בכל כפר אבל

אני לא עומד על כר ומסכים שזה יהיה לפחות בכל 4-3 כפרים. למה מאלצים

אנשים לנסוע לנצרת כדי להירשם? קיימנו פגישה עם ראשי המועצות המקומיות.

כולם מוכנים לתת ללשכת התעסוקה חדר במועצה כדי שמישהו מהלשכה יהיה

שם יומיים-שלושה ימים בשבוע והמובטלים יוכלו להירשם במקום ולא יצטרכו

לנסוע לנצרת. צריר לפטור את נשות המובטלים לבוא ללשכה יחד עם הבעלים

כדי להוכיח שהן לא עובדות.

אני רוצה לדבר על הסבל שסובלים המובטלים. ראש העיר

התייחס לזה אבל במועצת הפועלים מרגישים את זה יום-

יום ושעה-שעה. רוב המובטלים בנצרת הם מפרנס ראשון, מפרנס יחיד וראשון

למשפחתו.

כידוע לכם, המשפחה הערבית בישראל היא עדיין משפחה

מרובת ילדים, היא עוד לא הגיעה למצב של ילד אחד או שניים וכשרואים

בעלי מקצוע מובטלים - זה מצב קשה וחמור.

הרוב המכריע של מובטלים בנצרת ובכפרים הם פועלים

מקצועיים ממדרגה ראשונה. לחלק מהם חסרה אמנם תעודה מקצועית, כי הם

עבדו ולא דאגו להשיגה אבל כולם בעלי מקצוע טובים בבנין,מתכת ובתעשיה,

ואליהם נוספו רופאים, טכנאים, הנדסאים, צלמי רנטגן, אחיות ובעלי

מקצועות אקדמיים אחרים, שהסבל שלהם הולך ונעשה יותר קשה.

התחלנו לראות בנצרת תופעה שהיתה זרה במיגזר הערבי

ובאזור שלנו - סחר בסמים ובנות שמתדרדרות להתנהגות לא הולמת את המיגזר

הערבי. זה בגלל מצב האבטלה, שהתוצאה שלה איומה.

למובטלים אין איפה לבלות. יש מועדון פנסיונרים

ובאים לשם צעירים שיושבים עם אנשים בגיל 80-70. מצבם של המובטלים מחריף

כל יום.

למעלה מ 60%-של פועלינצרת והכפרים עובדים ברחבי

המדינה. רוב המובטלים, ביחוד במפעלים פרטיים שם הארגון חלש ואין ועד

עובדים והמעסיק יכול לעשות מה שהוא רוצה, באים מבין עובדי החוץ והם

מרגישים שהם מפוטרים בגלל היותם ערבים ואני לא יכול לשכנע אותם שזה

לא כך, ואולי יש מן הצדק בהרגשתם.



ההרגשה של הפועלים שהם מפוטרים בגלל

היותם ערבים גורמת להם תסכול. אנחנו, בהסתררות, מתייחסים לזה בדאגה.

ההסתדרות דוגלת בחינוך לחיים ביחד ובמציאות של היום זה קשה. המעסיק

אומר שהוא פיטר אותם בגלל עלויות - הוצאות נסיעה וכו'.

גם העבודה של קבלני משנה הורסת כל

חלקה טוב. במפעל הרכב, למשל, מפטרים עובדים ומעסיקים אותם דרו קבלני

משנה.

ראש הממשלה והשר וייצמן היו בנצרת.

שטחנו לפניהם כל מה שאנחנו אומרים עכשיו. הסברנו את המצב. הם נפגשו

עם העובדים. נפגשנו גם עם השר גד יעקבי.כל מי שאנחנו נפגשים אתו מזדהה-

אתנו אבל אנחנו לא רואים פתרון.

חברת העובדים התחילה להתייחס קצת

אנחנו לא יכולים להקים מפעלים. אנחנו

מוכנים להשתתף עם משקיעים מקומיים. בהקשר לכד אני רוצה לומר, שהתודעה

להיות בעל תעשיה עדיין לא חדרה למיגזר הערבי. בעל הון הולד למסחר.

"ה' ברך את המסחר" אומרים בערבית. התעשיה לא נכנסה לתודעה ובעלי ההון

אומרים שהשיווק מקשה עליהם. כפי שאמרתי, מר גביש אומר שהם מוכנים ללכת

עם משקיעים מקומיים. אנחנו לא יכולים לקבל את זה. אני מקווה שבסופו של

דבר ייצא משהו מחברת העובדים אבל זה לא יפתור את בעיית האבטלה.

אנחנו חושבים שהממשלה היא הכתובת

לפתרון בעיית האבטלה, בדרד ישירה, או ליצור תנאים שמשקיעים מקומיים

או זרים יוכלו להשקיע בנצרת, שבה יש עובדים מקצועיים, ולשווק את התוצרת.

אם יכריזו על נצרת כאזור פיתוח - אנחנו חושבים שאפשר לשכנע משקיעים

לבוא ולהשקיע בה. עפולה נחשבת לאזור פיתוח, האם אנחנו צהלה?

אתה חושב שזה יעזור?

כל אלה שדיברנו אתם שואלים אותנו:

למה לבוא לנצרת? אין שם הטבות.

אם לא רוצים להכריז על נצרת כעיר

פיתוח, אפשר לפחות להעניק למפעל מעמד של מפעל מאושר.

המדיניות של משרד התעשיה והמסחר

היא שיבואו אליו והמשרד יכוון את האנשים. לדעתי, המשרד חייב לרדת

לשטח, כמו שהוא עושה כשמדובר ביישובי פיתוח שלגביהם הוקמת ועדת מנכ"לים,

והמשרד עושה גם בעזרת ועדת השרים.

האם ממשרד התעשיה והמסחר היו אצלכם?

יש פקיד שאנחנו יושבים אתו, וא מתעניין

אמנם אבל רק בדברים וקטנים כמו, למשל,

מתפרה. בכפר קנה יש מתפרה שמעסיקה 50 עובדות, והיא במצב קשה.

מה השכר?

נמוך מאד. במקרה הטוב הגענו לשכר

מינימום.

זאת אומרת, כ-300 שקל.

אנחנו חוששים שאם נלחץ יותר מדי

המקומות ייסגרו.

הציבור שלנו חונך על ערכי קידוש

העבודה, אבל היום, אם מציעים לפועל ללכת למחרטה במגדל-העמק, בשכר

של 400-350 שקל, הוא שואל את עצמו: למה אעבוד אם אני מקבל הבטחת

הכנסה בסכום כזה? זה מצב שאי-אפשר לסבול אותו.

יש לנו מרכז

שנפתח כשגולדה מאיר היתה שרת העבודה, זאת אומרת מיד אחרי קום המדינה.

אני מדבר על אותו בניו בו 4 חדרים.

הייתי שם.

אי-אפשר להאמיו שדבר כזה עדייו

קיים. בגדה המערבית יש מרכזים להסבה,

שעולים פי כמה על המרכז שלנו.

כשהשר בר-לב היה

"שר המסחר והתעשיה הובטח להקים שני מרכזי תעשיה. דובר על אזור ביו שפרעם

לנצרת, שישרת את נצרת, הקריות והיישובים שמסביב, יהודים וערבים, ודובר

על אזור ליד צומת גולני. אנחנו חושבים שזו הגישה הנכונה, אבל לא נעשה

דבר. לפחות משרד הפנים צריך לעזור לרשויות המקומיות ולנצרת לשם הקצאת

קרקע מתאימה בעניו זה.

עם זאת, לא נרפה מחברת העובדים

שאנחנו חושבים שתפקידה לעזור במה שנוגע למפעלי תעשיה.

משרד העבודה, כמו

שמקובל, צריו לפתח קורסים של הסבה מקצועית והכשרה מקצועית, אם כי איו

מקומות עבודה.

גם מקומות העבודה הפרטיים בנצרת

עוברים תקופה של מצוקה. יש מפעל של ארגזים למשאיות. בעל המפעל פיטר

את 40 הפועלים שלו ונשאר עם הבו שלו בלבד.משרד התעשיה והמסחר בא

עכשיו בדברים עם מפעל לסורגים אבל זה לא פתרוו.בתי-החולים בנצרת

מעסיקים 500 איש, אבל מצבם קשה מאד. בתי-החולים האלה קשורים עם קופת-

חולים שמפנה אליהם חולים אבל קופת-חולים אשר עוברת מצב קשה, צמצמה את

מספר ההפניות ו-500 העובדים בבתי-החולים חיים בחרדה מפני פיטורים ואמנם

פוטרו כוח עזר ועובדי מעבדות.

אני חושב שתפקידכם, אני פונה לוועדה,

להעביר את התמונה הזאת לממשלה. אנחנו יודעים שאם הדברים היו תלויים

בוועדה, המצב היה יכול להיות טוב. המצב הנוכחי לא יכול להימשך. אנחנו

לא יכולים להמשיך לשכנע את החברים שלנו שימשיכו להתנהג כמו שהם מתנהגים,

ואנחנו מזהירים.

אין לי תשובות לכל הבעיות שהוצגו כאן.

כפתרוו חלקי ומעשי אני יכול לראות על-

ידי הידוק הקשר של אנשי נצרת עם המשרד שלנו.

אני מציע ומבקש ללוות אתכם במועד שתרצו,

עם כל ראש חטיבה במשרד שלנו. תראו מה החטיבה עושה, מה יכול להתאים

לנצרת, ומה אפשר ליישם שם. אני בטוח שאחרי ביקור כזה נצא עם משהו לפתרון

הבעיה.



אני מצטער לומר שבשנה האחרונה

היתה למשררנו פנייה אחת מלבד של נכבד מנצרת, זו היתה פנייה של

מר פארה, עם הצעה. הוא היחיד שפנה אלי ואני מלווה אותו בנושא

שהוצג בפני - להכיר כמפעל מאושר את המבנה. פרט למד פארח לא פנה

איש.

אני חוזר ואומר: תקבע מועד, נסרוק

את כל המשרד שלנו ואני מעריך שנמצא משהו.

מנהל מרכז ההשקעות, יורם בליזובסקי,

הודיע לפני כחודש וחצי שב-18 ביוני הוא יבוא למקום כדי לעמוד מקרוב

יותר על הדברים.אתם בוודאי תיפגשו אתו, תציגו לפניו את הדבריט ונראה

מה אפשר לעשות.

אני אודה אם אקבל דברים כתובים, כדי

לראות מה לעשות.

אינני מבינה למה צריך לחכות לישיבה

של ועדת העבודה והרווחה בעניינים

כאלה. אתה היית בכמה ישיבות שלנו, אם דיונים כאלה יוסיפו ולו מפעל אחד -

נקיים בכל יום ישיבה אבל אני שואלת: למה צריך לחכות לישיבה של הוועדה

שלנו כדי ליצור קשר עם אנשי נצרת?

היית אתנו בישיבה שקיימנו לפני

הפגרה בנושא האבטלה, לא רק על נצרת. למה המשרד לא יוזם יותר כשהוא

יודע שיש בעיית אבטלה קשה, ובעיית האבטלה בנצרת קשה לנו, כיהודים, ביותר.

האמצעים שלנו מוגבלים. יש בעיות

רבות ומטבעהדברים, במקום שלוחץ

יותר וצועקים יותר - לשם אני מגיע. פרט לפנייתו של מר פארח, לא ראיתי

את הבעיות החריפות שהוצגו כאן. אם היו פונים יותר - הייתי ממהר יותר.

אני לא זוכרת הרבה ישיבות שיצא מהן

דבר מעשי. חבל שזה כך. עכשיו אנחנו

שומעים שיש נכונות ועצם העובדה הזאת היא חיובית. מר נחמיאס, האם תתלווה

ליורם בליזובסקי בסיור שלו?

כן, ולכל פורום שיבקר במשרד.

תודה.

אנחנו מודעים לתופעה של אנשים בעלי

תעודה או הכשרה מקצועית שאין להם עבודה - "מובטלים עם דיפלומה" - אנשים

הולכים לקורסים של משרד העבודה ואחרי סיום לימודים בקורס איו להם מה

לעשות. מה התכנית, מה ההיערכות של משרד העבודה לגבי נצרת?

המנכ"ל הצהיר שלא יהיו קורסים בתחומים

, שאיו בהם תעסוקה, שאיו סיכוי שתהיה

בהם תעסוקה. כל הקורסים שאנחנו מקיימים באזור הצפוו - יש סיכוי שתהיה

תעסוקה.

אנחנו מקיימים בנצרת 8 קורסים,

לצעירים ומבוגרים, במרכז הישו. עשינו נסיוו לעבור מהמקום הישו אבל

נתקלנו במגבלות תקציביות.

קורסים למה?

לעיבוד שבבי, נגרות, תפירה, חשמלאי

מוסמר, מכונאי רכב.

בתפירה יש עבודה?

הבוגרות נקלטות במתפרות גדולות

וקטנות.

הלא סוגרים מתפרות.

גם פותחים. בנצרת יש קליטה.

השכר נמוך. התלמידות לומדות בשביל

עצמו.

יש אנשים שלומדים מלונאות, הם מקבלים

מקומות עבודה ולא נשארים בנצרת. רוב

בני נצרת עובדים במפרץ, בטבריה, בים המלח ואפילו באילת, כי אין תעשיה

בנצרת.

גם בטבריה יש פיטורים.

כמה אנשים לומדים ב-8 הקורסים?

קרוב ל-300, צעירים ומבוגרים. זה

כולל 10 כיתות חניכות.

מה המספר בלי החניכות?

בלי 10 כיתות חניכות - כ-160, זה

רק בנצרת, בנווה דוד ובדביר יש

עוד אנשים.

רשום אצלנו שמר הכט ישתתף בישיבה

הזאת. מדוע הוא לא בא? אין אנחנו

מנהלים כאן שיחה סביב האח. אנחנו רוצים לדעת עובדות ואולי אפשר יהיה

להציע איר לעזור. חבל שאיו. כאן נציג מהמשרד הראשי.

בלי להיות בנצרת, נדמה לי שהמספרים

ששמענו מנציג משרד העבודה והרווחה הרבה יותר גבוהים מאלה שיש למעשה

בשטח. אני יודעת שכיתות לא מלאות. אם אתה מצייו נתוו ואחר-כר מתברר

שלמעשה יש רק חצי ממה שנאמר, זו בעיה וזה לא נעים. אני רוצה להיות

בטוחה שהנתונים שאתה מוסר הם בדוקים. לומר ש-160 נמצאים בקורסים,

נדמה לי שזה הרבה. אני דוצה לדעת אם אכו יש 160 בקורסים, בלי חניכות.

אני אומר שקרוב ל-200 צעירים ומבוגרים

לומדים ב-8 קורסים. אני מוכו להעביר

מספרים מדוייקים מהמיכון. זה נוסף למה שיש בחיפה, לשם באים מבני נצרת.

היו"ר א' נמיר; כמה לומדים בקורסים מחוץ לנצרת?

לכל היותר 20 איש מנצרת לומדים בקורס

למלונאות. יש הרבה קשיים, כי לא

מקבלים אותם. יש מועמדים מקומיים. יש תודעה מכוונת של "בני עירר קודמים",

כמה לומדים בקורסים בנצרת?

70-60 בחורים ובנות. תפירה זה לא

קורס. תפירה זה לנשים שאיו להן עבר

תעסוקתי, נשים שלומדות בעיקר בשביל עצמן. יש קורסים להרטות, לנגרות,

למסגרות ולחשמל בניו.

אני שומעת שיש מתפרות שיש בהו עבודה.

בעל המקום מלמד אותו את העבודה, כי

זו עבודה סטנדרטית.

איו קורסים מתקדמים. המקצועות הנלמדים.

בהכשרה מקצועית הם מיושנים.

האם יש, למשל, עבודה לנגרים?

לנגרים יש הרבה עבודה.

ומה עם עיבוד שבבי?

יש מקומות חלשים ויש מקומות חזקים

מאד. במפרץ פוטרו רבים, זה נכוו.

מה הנתונים של לשכת התעסוקה על

האבטלה?

יש לי נתונים, אבל הוויכוח היום הוא לא

המספרים. הבעיה היא לא מספרים. הבעיה

חורגת הרבה מעבר למספרים.

שמונח שנים אני בשרות התעסוקה.

ב-1978/79 ביקרתי בנצרת עם מנהל הלשכה שלנו, סעיד חליל, שלא יכול היה

להגיע לישיבה זו.היא חולה, הוא לא מצונו. השחיקה שחלה אצלו משנת 1980

עד היום , לא ניתן לתאר אותה.

ב-1978/79, כשישבתי אתו,הוא סיפר

לי על שיטה שפיתח כדי להשיג מה שאפשר. הוא היה ספק. הוא הקים ועדים

שכונתיים, גופים שכונתיים שעזרו לגייס עובדים. הוא רצה להשיג עובדים

מתוך נצרת. מאז המצב בנצרת השתנה וחוסר התעסוקה הוא בתהליך של עליה

בלתי פוסקת.

כשאני בודק את הנתונים אני רואה שהממוצע

ב-1980 עמד על 598 דורשי עבודה מהם 423 מובטלים. המספרים האלה גדלו

בשנת 1981 והגיעו ל-885 דורשי עבודה מהם 699 מובטלים שישה ימים פלוס.

בשנת 1982 היה הממוצע .1,129 דורשי עבודה מחם 914 מובטלים. בשנת

1983 היתה הקלה מזערית - 1,027 דורשי עבודה מהם 807 מובטלים. ב-1984

שוב היתה עליה ל-1,480 דורשי עבודה מהם 1,251 מובטלים, וב-1985 - 2,189

דורשי עבודה, כשהמספר הזה הוא הממוצע החודשי של דורשי עבודה באותה שנה,

ועליה מקבילה היתה גם במיגזר של מובטלים 6 ימים פלוס.

ובשנת 1986 נמשכת העליה במספרם של

המובטלים 6 ימים פלוס. בחודש ינואר היה מספרם 2,966, בפברואר - 3,204,

במארס - 3,166, ובאפריל - 3,080.

זאת אומרת, המצב בעיר ובאזור הוא מצב

קשה.



ביקשנו מכל האזורים הסמוכים לעזור

ככל יכולתם לנצרת. בהקשר לכך אני רוצה להדגיש שאנחנו מדברים על מנהל

הלשכה, סעיד חליל, שלפי דעתי הוא איש מופלא ואם במדינת ישראל היו קצת

יותר פקידים כמוהו - היינו נראים אחרת.

הנתונים שאני מדבר עליהם מבטאים קושי,

וכשבודקים אותם לעומק - הקושי יותר גדול.

האם זה המצב הקשה ביותר בארץ, לפי

החישובים שאתם עושים, לפי מספר דורשי

עבודה?

יכול להיות שלפי אחוזים זה המקום

הקשה ביותר או השני או השלישי, אבל

לא זה החשוב. החשוב הוא שהמקום הזה נהפך לסיר לחץ וההשלכות של המצב

שם תהיינה יותר חמורות, הרבה מעבר למצב התעסיקה.

לפני כשנתיים מסרתי להם חוברת. עשינו

"השוואות שונות ובמבוא כתבתי כמה מלים לעניו המיגזר של בני המיעוטים,

שצריר לתת לו, לעניות דעתי, טיפול מיוחד. החוברת הזאת הועברה גם למקומות

אחרים. אני מעריך שאלה שעיינו בה השתמשו בה.

במספרם של דורשי העבודה, בנצרת

ובכפרים, בממוצע בחודשים ינואר-אפריל 1986. בהשוואה לממוצע באותם

חודשים ב-1985, יש עליה של 56%. בהבטחת הכנסה יש עליה של 129% -

מ-813 בממוצע לחודשים ינואר-אפריל 1985 ל-1,858 באותם חודשים

ב-1986.

בעצה אחת עם האוצר יצרנו מערך טיפולי

מיוחר לדורשי עבודה שהם תובעי הבטחת הכנסה. קיבלנו 6,5 מיליון כדי

להכניס אותם למערך עבודה טבעית. הסכמנו שדורשי עבודה יעבדו עד 6

חודשים בעבודות יזומות ואחר-כך יעברו לעבודה טבעית. נתנו לנצרת

למעלה משליש של ימי העבודה האפשריים שאנחנו מסוגלים לייצר בחודש,

בכל זאת מספרם של תלבעי הבטחת הכנסה שרשומים בנצרת מגיע ל-1,858.

מספרם של מובטלים 6 ימים פלוס גדל

ב-66% בממוצע בחודשים ינואר-אפריל 1986 בהשוואה לאותם החודשים ב-1985 -

מ-1,869 ל-3,104, פירוש הדבר שיש העמקה באבטלה.

עובדים שהוזמנו - יש אמנם עליה

בממוצע בתקופת ינואר-אפריל 1986 לעומת אותם חורשים בשנת 1985 -

מ-180 לחודש ל-221 - אבל אנחנו עדים לתופעה של הזמנות שלא מסופקות,

בחלקו בגלל שכר נמוך או בגלל סוג העבודות.

באיזה מקצועות?

בעיקר תפירה.

בעבודות פשוטות.

במפעל "נילית" במגדל העמק מעסיקים

את אנשי המקום אבל אם יש צורך בפועלים

לעבודות נקיוו, אז באים לנצרת והאנשים מסרבים.

מתוך 211 הזמנות בממוצע בחודשים

ינואר-אפריל 1986, שהופנו ללשכה,

43 לא סופקו.

אתם יודעים גם מהי ההתפלגות של

ההזמנות הלא מסופקות?

בדרך כלל אלה עבודות שאנשים לא

תפירה, נקיון,

עבודות שאנשים לא רואים אותן כאטרקטיביות או שהן מחוץ ליישוב או

שהשכר בהן נמוך.

אם מדברים על הזמנות לעובדים - 211 .

בממוצע לחודש בחודשים ינואר-אפריל 1986 - זה אומר שעל כל הזמנה יש

בנצרת 16 דורשי עבודה.

אנחנו מחלקים את מה שאנחנו מצליחים

לאסור. אנחנו לא מייצרים. אנחנו מנסים לעשות בעניו זה ככל יכולתנו.

ב-1978 היו בנצרת 4 משרות. היום

יש 10 משרות של אנשים שמטפלים בקהל, אני יודע שזה לא מספיק אבל

אפילו נוסיף משרות, זה לא יעזור כי תוצאת הטיפול תהיה אותה תוצאה,

היא לא תהיה שונה. אנחנו לא יכולים להוסיף.

האם לפתוח לשכות בכפרים? אני חושב

שלא נוכל ללכת לזה, כי פתיחת לשכות בכפרים תביא להגברה של קבלת קהל

אכל לא תגביר את הטיפול בבעיה. אם נתפלג, אם יהיה פיצול - ילך לאיבוד

יותר ממה שהולך היום.

בדרך-כלל

אני משתדל למסור מספרים ביובש. מזכירת הוועדה שאלה אותי אם סעיד

חליל יגיע לישיבה. אמרתי לה שהוא לא יגיע. אני מרשה לעצמי לספר כאן

מקרה שאני מבקש שלא ייצא מכאן. לפני שלושה חודשים ישבתי עם סעיד

חליל. הוא פרץ בבכי ואמר לי: אני לא יכול. קשה לי. אני רוצה לעזוב

את העבודה מיד. יש לי פנסיה. כך הוא אמר. אני שכנעתי אותו שלא יעשה

זאת. השווי שלו, אם באנשים שהוא מטפל בהם, היידע שלו ושיטת העבודה

שלו, אלה דברים שלא יסולו בפז. אם במגעים שלכם אתו אתם יכולים לחזק

אותו במשהו, אנא עשו זאת.



בדרך-כלל אני נמנע מלהציע לשנות

ולהעדיף הערכות. אני חושב שמה שנוגע לנצרת צריך להחזיר לאנשי נצרת.

צריר שמישהו יצמח מהמקום. יש בעיר ובאזור אנשים שיש להם הון וצריר

לגייס אותם שיתרמו כדי לעשות משהו, אנשים שיהיו מוכנים להשקיע משלהם.

אם צריך - תארגנו קואפרטיבים עם ההסתדרות.יש פתרונות. אסור להרים

ידיים. צריר ללכת לעניו זה בצורה מתוכננת ותור שיתוף פעולה. אי-אפשר

לתלות הכל שיבוא מהחוץ. אני מוכרח להגיד את זה, כי אחרת הלחץ על

לשכת התעסוקה יהיה ללא פתרוו. אנחנו נמשיר לקבל אנשים, לרשום אותם

ותו לא. אתם מוכרחים לגייס כוחות פנימיים, וזה אפשרי.

אני שואלת את נציג האוצר: האם יש

לכם עמדה? מדיניות?

בנושא הזה של נצרת וערי הפיתוח,

המדיניות היא שצריך לתת עדיפות

לעדי הפלתוח. נצרת היא לא עיר פיתוח ואני רואה את פתרון הבעיה בסדרי

העדיפויות של המשרדים.

כל חודש מהיום מתווספים 700 דורשי

עבודה. יש 11 בתי-ספר על יסודיים,

50 מהתלמידים פונים ללשכת העבודה והם מצטדפים למעגל המובטלים.

בינואד 1985 הוכרה נצרת כמוקד

אבטלה,הוקמה ועדת מנכ"לים לטיפול, נעשה סקר והוגשו המלצות להנהלת

משרד העבודה והרווחה. ברור לנו שההמלצות לא פותרות את בעיות האבטלה

אבל אם הן תמומשנה, הן לטווח הקצר והן לטווח הארור, זה יקל.

80% מהתיירים הנכנסים לישראל עוברים

בנצרת אבל לא לנים בה. לפי אומדן לנים בעיר רק 1/2% מהעוברים בה.

ללשכה לשרותים חברתיים החלו להגיע

משפחות חדשות שלא היו בטיפול שלה וזה גורם לכך שהטיפול נמשך ער

7 חודשים.

חלה עליה ניכרת בסכסוכים משפחתיים,

ויש מתח בתא המשפחתי,היות ואין להם אפשרות לממן את צרכי הבית. היחסים

במשפחה משפיעים על הילדים, יש שוטטות ברחובות ועויינות כלפי החברה.

יש משפחות שסובלות רעב, ואני מדבר על רעב ממש. שלוש עובדות סוציאליות

) נכנסו לבית ולא מצאו דבר במקרר אבל הו גילו שהילדים לא אכלו במשר

יומיים שום דבר, שלא לדבר על מחסור בביגור, ספרים וילקוטים לילדים.

הלשכה לשרותים חברתיים צופה נשירה

מבתי-הספר.

כל עוד אין נשירה, אל נדבר על מה

שצפוי.

אין לנו קצין ביקור סדיר.

אולי אפשר להציע שעודפי תוצרת, כמו

שנמסרים לבתי חולים, יכוונו לשכונות

בנצרת כד י להקל.

חלקנו לא קטו במסגרת המפוטרים בסולל-

בונה. אני מדבר על נצרת והסביבה. קיבלנו

רשימות על יותר מ-200.

אנחנו צריכים לדוו בשני אספקטים

של הבעיה, קודם כל האספקט האקטואלי -

מה לעשות עכשיו.

אינני יודע כמה עבודה נוצרה מהכסף

שהתקבל מהאוצר.

מתוך 1,500 מקומות לחודש, בארץ, כ-500 -

קצת יותר או קצת פחות - לנצרת והסביבה,

זאת אומרת שליש ממה שנותנים לכל הארץ.

המצב החמור בנצרת לא נגרם ולא נוצר

בשנתיים האחרונות בגלל המצב הכלכלי,

אלא זה ענין כרוני. גם בשנים הטובות, כשלא היה חוסר עבודה, היו שם

מצבים קשים.

אני מביו שיש שניים-שלושה דברים עקרוניים

ויסודיים שאם הם לא יסתדרו, גם מה שייעשה עכשיו בנצרת כדי להקל - זה

לא יעזור.



כולנו התרשמנו שהמצב חמור לא רק

מבחינת התעסוקה אלא גם מבחינה חברתית, בטחונית ומריבית. אם במקום

כזה מצטברות הרגשות שצויינו כאן - יש ציידים שיוכלו לצור את האנשים.

יש דברים יסודיים שלא נפתרו עד היום,

נצטרר להזמין את נציגי המשרדים הנוגעים לבעיות השונות. אם הנושא של

אזור תעשיה לא ייפתר - לא יהיו משקיעים. אולי צריך להזמין לענין זה

את נציג משרד הפנים כדי לברר מה הסיבה למצב הזה.

אזור פיתוח או לא אזורפיתוח - אולי

יש סיבות שאי-אפשר להעניק מעמד כזה. אני רוצה לדעת מה הסיבות. התמונה

בנושא זה חמורה מאד; נצרת עלית - אזור פיתוח, עפולה - אזור פיתוח, מגדל-

העמק - אזור פיתוח. מה עם נצרת?

אפילו רמת ישי, שזה אזור מפותח מאד,

זה אזור פיתוח.

אני לא רוצה לדבר על אפליה של נצרת

אבל אני רוצה לדעת מה הסיבות, מדוע

נצרת לא אזור פיתוח. נעשה שרות גדול לנצרת אם נפתור את בעיות היסוד

שלה.

אני אדבר עם שר התעשיה והמסחר, למה

לא חושבים על נצרת כמו שחושבים על מקום אחר.

אני מציע שנזמין את משרד הפנים ואת

משרד התעשיה והמסחר כדי לברר את שני הדברים היסודיים וכדי שנעשה משהו

בענין נצרת.

גם את משרד התיירות.

אפשר.

אני מוכרחה להודות שידעתי שבנצרת יש

מצב קשה - אני מקבלת דיווחים של שרות

התעסוקה וידעתי שנצרת צועדת באחד המקומות הראשונים מבחינת האבטלה -

אבל לא ידעתי שהמצב חמור עד כדי כך.

אני שומעת את דבריו של עטר כץ כמעט

באופן קבוע. זו הפעם הראשונה שאני שומעת אותו מדבר בדאגה כל כך גדולה

על מה שקורה בנצרת.

הבעיה היא לא רק של נצרת, היא לא רק

של ערביי נצרת, לא רק של ערביי מדינת ישראל, אלא זו בעיה של מדינת

ישראל, כי זו לא רק חבית של חומר נפץ, אלא הדברים עומדים על סף פיצוץ,

ואז - מי יכול לעצור?

אני מכירה, מהעבודה, את יורם בליזובסקי.

ואני רוצה להגיד שאם הוא יוצא לשטח, זה סימן טוב.

אפנה בכתב, בשם הוועדה, גם לשר התעשיה

והמסחר ואתאר את הדברים שנשמעו על הענין של אזור פיתוח א'.

אני מזדהה עם הקריאה שגם האוכלוסיה

המקומית צריכה לעשות יותר ממה שהיא עושה אבל אם לא נעזור לה בפתרון

הבעיה של אזור תעשיה - ויש הענין של אזור פיתוח א' - נטפל קודם כל בנושא

של אזור תעשיה כדי שאפשר יהיה לקבל הנחות מפני שאם לא נפתור את הבעיה

הזאת -אני לא מאמינה שמישהו מהמקום יפתח מפעל תעשייתי.



נפנה בשם הוועדה, בכתב, לוועדת

המנכ"לים, שעושה עבודה לא רעה בעיירות הפיתוח, והיא חייבת לכלול את

נצרת במסגרת של ביקורי העבודה שלה, כדי לסגור דברים. נבדוק גם את

העניו של תכנית המיתאר. אני אבקש ממזכירת הוועדה לבדוק היכן זה עומד,

המכתבים לשרים ייצאו מיד ומיד אחרי

הסיור שיהיה, כפי ששמענו, ב-18 ביוני, שמר נחמיאס יתלווה אליו, נתכנס

שוב גם כדי לברר את שאלת הקורסים להכשרה מקצועית - מה כדאי ללמד כדי

שלמסיימים תהיה אחר-כך עבודה.

נפנה גם לקרן למניעת אבטלה, של הביטוח

הלאומי, אשר עוסקת בהכשרה מקצועית, כדי להרחיב את ההכשרה המקצועית

בתור נצרת; גם אם איו היום עבודה שאפשר להציע למסיימי הקורסים שמכשירים

לעבודה, מוטב שהאנשים יהיו בקורסים וילמדו עוד מקצוע מאשר יהיו ברחוב.

בנושא של פיתוח קורסים בנצדת צריך לראות לא רק את הנושא של היום.

נזמין את כל הגורמים לישיבה, את יהושע

פורר, את צילקר, את יורם בליזובסקי, שהם אחראים לוועדת המנכ'ילים ולסיורים.

נזמין אותם שיבואו לכאן,

נזמין גם את מי שצריך לענין אזור פיתוח א',

ואיש של משרד הפנים לנושא של תכנית המיתאר.

אנחנו שולחים ברכה לסעיד חליל ומבקשים

שיבוא לישיבה הבאה. טוב עשה מר כץ שאמר מה שאמר, כדי שתהיה מודעות

שצריך לסייע אחד לשני. הוא זקוק להרבה סיוע, והשולחן הזה עומד לעזרתו,

אנחנו מבקשים שחליל סעיד יהיה כאן בישיבה הבאה שלנו.

נפנה למי שצריך כדי שאנשים יעבדו

ויקבלו שכר מתאים.

אם צריך, נזמין גם את איש המוסד לביטוח

לאומי. מכל מקום, קודם כל צדיך להתמודד עם בעיית התעסוקה.

נודיע לכם על המועד של הישיבה הבאה

שלנו. כולכם תוזמנו לאותה ישיבה.

הוועדה יכולה לבקר בנצרת.

נקבע מועד.

ו ו י ...

תודה רבה. הישיבה נעולה.

הישיבה ננעלה בשעה 10.50