הכנסת האחת-עשרה

מושב שני-



פרוטוקול מס' 207 נוסח לא מתוקן

מישיבת ועדת העבודה והרווחה

יום גי. י"א באייר התשמ"ו - 20.5.86. שעה 11.00

חברי הוועדה: א. נמיר - היו"ר

צ'. ביטון

ה. גרוסמן

א. שוסטק

מוזמנים; י, בר-אורן - מנהל הקרן למניעת אבטלה,

משרד העבודה והרוותה

ד. אדטום - תקציבן במשרד העבודה והרוותה

י. בקל - מנהל ענף נכות ואבטלה, המוטד

לביטות לאומי

ע. תמיר - יו"ר ועדת התעסוקה בהסתדרות

י. אדן - מרכזת לשכת הקשר בין ההסתדרות לכנסת

; מ. בוטון

א. אדלר

צ. ספרן

צו הביטוח הלאומי (הגדלת השיעור לפעולות למניעת אבטלה).

התשמ"ו - 1986.



היו"ר א נמיר;

אני מתכבדת לפתוח את ישיבת הוועדה.

אתמול חלף לעולמו השופט צבי בר-ניב. רק עכשיו קיבלנו כולנו הזמנה למסיבה

כדי לתגוג מלאת לו שבעים שנה והוא לא זכה שנצליח לערוך לכבודו אותה מסיבה לאחר

שהיה חולה תקופה ארוכה במחלה ממארת. ללא ספק השופט בר-ניב הוא הדמות דובולסת

ביותר בתרומתה לחקיקת העבודה במדינת ישראל. הוא היה היועץ המשפטי של משרד העבודה

מאז שגולדה מאיר ז"ל היתה שרת העבודה ואני יודעת שבתקופת היות נמיר שר העבודה

הוא המשיר להיות יועץ משפטי, הוא היה יועץ משפטי מאד דומיננטי עם הרבה יזמות

חקיקה בנושא העבודה ולאחר מכן עמד בראש בית הדיו הארצי לעבודה. הוא היה נאמן מאד

לתפקיד ולעבודה שבה הוא עסק ועורר הרבה הרכה התפעלות הערכה. אנחנו בשם ועדת

העבודה והרווחה נניח היום זר על קברו בהלווייה שתתקיים ונשלח גם מברק למשפחתו.

אני מניחה שאותו טקס שרצינו לערוך כדי לחגוג את יום הולדתו של השופט בר-ניב

יהפוך, לצערנו הרב, לאזכרה לזכרו. אליאסוף - היועץ המשפטי הקודם של הוועדה -

שחיח קרוב אליו השתדל מאד בענין זה - גם ספר על פועלו של בר-ניב עומד לצאת בימים

הקרובים - כי הוא ידע שבר-ניב מאד חולה ורצה שעוד בחייו יזכה למעט נחת זו, אבל

הוא לא זכה. .

צו הביטוח הלאומי (הגדלת השיעור לפעולות למניעת אבטלה), התשמ"ו-1986

י. בר-אורן;

במהלך השנה האחרונה זומנה הקרן למניעת אבטלה מספר פעמים לוועדה זו ושמענו

את כל הערות חברי הוועדה. במהלר שלושת החודשים האחרונים השתדלנו לקחת לתשומת

לבנו את רוב החלטות הוועדה ואני שמח להודיע כאן. שבבעיה המרכזית, שעליה דובר

בזמנו - ניצול תקציב 1985 - הגענו לניצול 90% מן התקציב המאושר גלובלי. אם אני

לא לוקח בחשבון את העובדה שבסוף ינואר, תחילת פברואר, עודכן התקציב שלנו ב-242

מליון שקל אלא אני לוקח את התקציב המקודי, הניצול הגיע ל-96% של התקציב.

עיקר התקציב בזמנו, קרוב ל-80%, היה להכשרה מקצועית, מתור סכום כולל של

כ-2,5 מליון שקלים חדשים, כשלתקציב 1985 הוקדשו לנושאים של הכשרה מקצועית

1,935,000 שקלים חדשים. כל ההוצאה בסעיף זה היתה 100%.

וועדת העבודה והרווחה של הכנסת דוביאה לתשומת לבנו את הנושא של קבוצות

העבודה. אני רוצה להבהיר שנושא זה זכה בקרן זכה לתשומת לב ולא שהיה קיצוץ

בתקציב שהקרן נתנה לקבוצות העבודה אלא להיפר, היתה הגדלה. יש שני סעיפים מרכזיים

לנושא של קבוצות העבודה שאחד מהם הוא סעיף למימון המדריך בשביל קבוצת העבודה,

הקרן נתנה לנושא זה 90 אלף שקל חדש, אבל הסכום הזה ידד ל-60 אלף שקל משתי סיבות

כנראה שתיקנו יותר מדי התייקרויות, וקבוצות העבודה שאישרו נפתחו קצת

באיחור ועל כן נחסכו הכספים. עם זאת, בינואר 1986 אישרנו ביזמתנו 56 אלף שקל

חדש מענקים לקבוצות העבודה מכיוון שהאוצר התנגד להוסיף ולממן את המענקים של

קבוצות העבודה.

א, שוסטק;

מה המענקים חאלה?



י. בר-אורן;

אלה למעשה דמי כיס שאנחנו נותנים למשתתף בקבוצת עבודה, שעלותם כעלות קופסת

סיגריות ליום. המענק עומד כיום על חצי שקל מענק יומי, כשהוא מוכפל במספר ימי

העבודה של המשתתף בקבוצת העבודה במהלך החודש.

היו"ר א. נמיר;

וכמה עולה לנסוע באוטובוס?

י. בר-אורן;

זה דבר נפרד. לנסיעות יש הסדרים מיוחדים באגף להכשרה מקצועית.

הדיון בוועדת העבודה היה על כך כאילו אישרנו 90 אלף שקל חדש והסכום ירד

ל-60 אלף שקל חדש - דבר שנשמע כצמצום - אבל למעשה הוספנו אחר כך 50 אלף שקל

חדשים והסכום עמד על 110 אלף שקלים חדשים. עיקרו של הסכום הזה הלן לנושאים של

הכשרת מבוגרים, וחלקו הקטן יותר הלך להסבת אקדמאים.

לשאלה איך זה שבשלושת החודשים האחרונים היה הניצול גדול יותר: במהלך ינואר

בדק את עצמו האגף להכשרה מקצועית מבחינה תקציבית וגילה שהוא לא יכול למצות חלק

מן התקציבים בהכשרת מובטלים מבוגרים, כשמצד שני התגלה שהיה חוסר בהכשרת מובטלים

אקדמאיים, ולכן אישרנו לו לעשות שיפט בנושא של הכשרת מובטלים מבוגרים לקורסים של

הכשרה מקצועית למובטלים אקדמאיים, כולל קליטה של אנשי צבא קבע. זה הסעיף המרכזי

של ההכשרה רומקצועית שהיה השנה, מבחינת העומס על הקרן, בהיקף של 78%-80% מכלל

התקציב בשנת 1985.

היו"ר א. נמיר;

יש לנו הרגשה שחלק גדול מן התקציבים האלה מכסים תקציבים רגילים של משרד

העבודה והרווחה ועל כך היתה הביקורת.

י. בר-אורן;

בתכנון לשנת 1986 כללנו כ-53 אלף שקל חדש שהולכים בעיקרם למעקבים אחרי

בוגרי הקורסים להכשרה והסבה מקצועית, שייעשו במימון הקרן. אנחנו רוצים ללכת

לבוגרים של הקורסים בשנת 1984 ולבוגרי הקורסים משנת 1985 ולבדוק מה קרה איתם, אם

אמנם ההכשרה וההסבה המקצועית שקיבלו עזרו להם, אם הם עובדים במקצוע שרכשו וכיוצא

באלה שאלות שאמורות להשליך אור לגבי היעילות של הפעולה שאנחנו עושים בתחום הזה.

בשני הנושאים המרכזיים שעלו בוועדה - בנושא של קבוצות עבודה ובנושא של

ניצול תקציב הקרן בתחום ההכשרה המקצועית - אני שמח להודיע לוועדה שהניצול הוא

מלא. בתחום של קבוצות העבודה הצגת הדברים מטעם הקרן לא היתה נכונה. לא היה

קיצוץ,- אלא להיפך - הגדלה מ-90 אלף שקל ל-110 אלף שקל כתוצאה מכך שהוגדל התקציב

לנושא המענקים.

בנוסף לשתי פעולות אלה מימנה הקרן מענק נוסף שהוא בתחום הסיוע בניידות

עובדים. בתחום זה מימנה הקרן כ-50 אלף שקל חדש להשתתפות בקיומם של כ-10,000 ימי

עבודה או לימודים, בהם הוסעו עובדים או תלמידים ממקומות שהם חסרי עבודה או אין

בהם מרכזי הכשרה למקומות שיש בהם עבודה ויש להם מרכזי הכשרה.



פרוייקט נוסף שנעשה באמצעות שירות התעסוקה - פרוייקט של תעסוקת נוער בקיץ.

מקיץ לקיץ מארגן שירות התעסוקה פעולה שבה יוצרים מספר ימי עבודה לבני נוער

שנמצאים בהופשת הקיץ. בני הנוער שמשתתפים בקבוצות אלה הוא קרוב ל-40 אלף בני

נוער. הקרן למניעת אבטלה משתתפת במימון מחצית השכר של בני הנוער מערי הפיתוח

בלבד. הקרן השתתפה בשנה שעברה במימון כ-16,500 ימי עבודה ל-1,600 בני נוער מערי

הפיתוח.

היו"ר א. נמיר;

מה זאת אומרת?

י. בר-אורן;

זאת אומרת ששירות תעסוקה הולך לקרן הקיימת לישראל, למשל, או למוסדות ציבור

אם תיצרו עבודות מיוחדות בתקופת הקיץ ותעסיקו נערים ונערות נהיה מוכנים

להשתתף במחצית השכר של יום העבודה של אותם נערים. זו פעולה שנעשית בכל הארץ, אבל

השתתפות הקרן במימון היא רק באזורי הפיתוח.

יש לנו פרוייקט אחר והוא פרוייקט שבו מאתרים מקומות עבודה במפעלי התעשיה

ומעבירים מידע זה לשירות התעסוקה על מנת ששירות התעסוקה ינסח לאייש אותם מקומות

עבודה מתוך המובטלים הרשומים אצלו. ב-1985 נסקרו - ואני מעגל את רומספרים -

2,000 מפעלים. מתוך -2,000 המפעלים שנסקרו על ידי שני עובדים שממומנים על ידי

תקציב הקדן - זה לא ממש 2,000 מפעלים, כי ייתכן שבאותה שנה נסקר מפעל מסויים

פעמיים - אותרו 4,000 מקומות עבודה, מתוכם -2,250 לעובדים מקצועיים וכ-1,800

לעובדים בלתי מקצועיים. שיעור ההשמה במקומות שאותרו הוא כ-50%.

א. שוסטק;

מתור כ-4,000 ומשהו מקומות עבודה אויישו 2,000?

י. בר-אורן;

כן.

קיים פרוייקט מבורר, שאני מקווה שבשנה הבאה יסודר באמצעות הביטוח הלאומי,

והוא השלמת דמל אבטלה לחיילים בשירות סדיר. מדובר בחיילים של מקא"ם, כאשר לקראת

סיום שירותם הצבאי הם עוברים לקורסים של הכשרה מקצועית. לעתים עד סיום הקורס

להכשרה מקצועית יש להם שלושה-ארבעה חודשים ולכן יש הסדר עם צה"ל שהם רשאים

להישאר במסגרת הצבאית, לקבל את החסות שלה, להמשיר כחיילים בשירות סדיר ובו בזמן

להשתתף בקורסים להכשרה מקצועית. התעוררה בעיה חוקית מאד מעניינית; כשהם באו לקבל

דמי אבטלה כעמיתיהם שמשתחררים והופכים לאזרחים הסתבר שמבחינת החוק אלה שהם

בשירות סדיר לא זכאים לדמי אבטלה, כי הם מוגדרים כחיילים לכל דבר. מצד שני אותו

חייל, כשהוא משתחרר ועובר למסגרת אזרחית הוא מקבל מיד דמי אבטלה. פנו אלינו

לפתור בעיה זו והנהלת הקרן החליטה להפריש למטרה זו כ-65% מדמי האבטלה שניתנים

לאדם בהכשרה מקצועית. במהלר ארבע שנים, זו השנה הרביעית, אנחנו משלימים דמי

אבטלה לחיילים אלה בשירות סדיר נוסף. בשנת הכספים 1985 שילמנו כ-760 חודשי

תשלום, כאשר מספר החילים לא היה קבוע. בתחילת השנה היה דומספר בסביבות 30, במשר

השנה הוא עלה ל-42, ובסוף השנה גמרנו עם 82 חיילים כאלה. בסך הכל הממוצע החודשי

לאורר כל נושנה של חיילים גאלה שקיבלו תשלומים היה בסביבות 60.

א. שוסטק;

בתקופה זו הם היו בקורסים?



י. בר-אורן;

כן. בבית-ברל, לדוגמה, יש קורס טבחות. יש שם קבוצה שבאה ממחנות צבאיים. הם

באים לבית-ברל משמונה בבוקר עד שעות אחר הצהריים וחוזרים בחזרה למסגרת הצבאית.

הם גומרים את הקורס במו כל אזרח רגיל, אבל הם בשירות צבאי עד לסיום הקורס. בדרך

כלל התפרש בין מועד שחרורם הרשמי וסיום הקורס הוא בסביבות שלושה-ארבעה חודשים,

ואם התקופה ארוכה יותר אנחנו לא ממליצים לצה"ל להיכנס לעניו זה. גם בנושא זה

ההוצאה היתה ב-100%. מ-70 אלף שקל חדש בתחילת השנה הגענו ל-130 אלף שקל חדש

כתוצאה מהגידול באוכלוסיה זו וכל 130 השקלים החדשים הוצאו לעניו זה.

בשנת התקציב 1983 הגיע הניצול של תקציב הקרן למניעת אבטלה ל-66.7%. בשנת

התקציב 1984 הוא עלה ל.74%-

ב-1983 לא היתה אבטלה.

י. בר-אורן;

בשנת התקציב 1985 נוצלו 88%-90% מהתקציב אם לא ניקח בחשבון את ההגדלה

שקיבלנו בסוף השנה.

היו"ר א. נמיר!

למה קיבלתם?

עדכון אומדן הגביה.

גבו יותר כסף? תמיד אומרים לנו שלא מצליחים לגבות.

אסביר: הקרן הזאת מקבלת סכום של 5% מאומדן הגביה, שנקבע בהתחלת השנה לפי

נתונים מסויימים. כשמכינים את דותקציב מקבלים מן האוצר נתונים על התחזית לגבי

האינפלציה, התעסוקה, האבטלה וגובה השכר ולפי זה מחשבים את התקציבים. אחרי

שאומדים את התקציב אנחנו אומרים לאחראי ים על הקרן למניעת אבטלה מהו האומדן של %5

או 10% מגביית דמי ביטוח אבטלה. כשזה משתנה במשך השנה בגלל שינויים ברמת השכר

או האינפלציה אבחנו מתקנים את האומדן ובעקבות תיקון האומדן יש גם הפרשים. בשנים

האחרונות היו הפרשים נוספים. היו שנים שתיקנו פעמיים ואז לא הצליחו לנצל את כל

התוספת שקיבלו.

אם אני מוריד תוספת זו אני מגיע לרמת ניצול של 94%-95% מהתקציב.

אני מבקש לעבור לתכנון שלנו לשנת התקציב 1986. התקציב היום - לפי 5%- הוא

מליון ו-995 אלף שקל חדש. אם נגדיל את האחוז ל 10%-נגיע קרוב ל-4 מליון שקל חדש.

אני בטוח שחברי הוועדה מסכימים שבתקופה זו ובתנאים שבהם נתון עכשיו המשק זה

תקציב מאד מאד מצומצם בתחום של אבטלה ותעסוקה.



היו"ר א. נמיר;

איו לזה תקציבים של משרד העבודה והרווחה?

י. בר-אורן;

אני מדבר מבחינת היקפי הפניות שמועברות להתערבות של הקרן.

מליאת הקרן ישבה ודנה בקריטריונים של הקצאת תקציבים אלה וקבעה את

האובלוסיות שיועדפו בפעולות הקרן תהיינה האוכלוסיות של

מפרנסים, חיילים משוחררים או משתחררים, ואל האוכלוסיות הנוספות יגיעו רק במידה

שישארו תקציבים בקרן למניעת אבטלה. מבהינת האזורים הגיאוגרפיים העדיפה המליאה של

הקרן ללכת, במקום הראשון, לפעולות שייעשו קודם כל בערי הפיתות ובמוקדי האבטלה

ורק אחר כר לגשת לפעולות שהן באזורים אתרים בארץ. מבחינת סוגי הפעולות הועדפה

ותועדף על ידי הקרן כל פעולה של הכשרה מקצועית או פעולה אהרת שתבטיח סיכויים

סבירים שלאיש המשתתף באותה פעולה תובטח תעסוקה מיידית. זאת אומרת, האלמנט של

המפרנסים, של החיילים דומשתחררים, של ערי הפיתוח ומוקדי האבטלה, והיסוד של

התעסוקה נלקחו כנתונים מנחים של בדיקת כל מיני תכניות שמוגשות לקרן. בהתאם

לקריטריונים אלה ישבה הקרן והחליטה על סדרי גודל של הקצאת הכספים והגיעה למסקנה

שבשנת הכספים 1986 היא תקצה כ-70% לנושא של הכשרה והסבה מקצועית.

היו"ר א. נמיר;

כמה היה ב-1985?

י. בר-אורן;

כ.72%-

היו"ר א. נמיר;

השנה פחות?

י. בר-אורן;

יחסית כן.

הנסיון השנה הוא ללכת גם לפרוייקטים די חדשניים שבשנה הקודמת התקשינו לממש

אותם, כמו הפרוייקט של השלמת שכר.

היו"ר א. נמיר;

מי ישלם השלמת שכר - הקרן למניעת אבטלה?

י. בר-אורן;

אנחנו רוצים להיכנס לניסויים.

היו"ר א. נמיר;

הביטוח הלאומי משלם לעובדים השלמת הכנסה וגם אתם תשלמו?



י. בר-אורן;

לא מדובר בהשלטת שכר או בהשלטת הכנסה, אלא טדובר בנסיון לבחון את טה שהולך

היום בשוק. הטענה היא שאנשים לא ניגשים לטקוטות עבודה בגלל בעיות של שכר ובגלל

השינויים שמתחוללים היום במשק. אנחנו טקווים שתהיה צמיחה, ואם תהיה צטיחה היא

תדרוש כוח אדם חדש ושונה באיכויותיו טטה שהוא היום, לכן המעבר טענף אחד לענף אחר

עשוי להיות כרוך באובדן הכנסה של העובד. אין היום שום פתרון חוקי, תקנוני,

נוהלי, שמאפשר לעובד לשטור על רטת השכר והזכויות שלו. אטרנו - אין עדיין תכנית

ברורה, הכל בגדר התלבטויות - שנגבש נסיון עם טפעל כלשהו שבו ההנהלה יחד עם

העובדים וההסתדרות יסכיטו לעשות ניסוי של קליטת עובדים חדשים, נניח במסגרת הנושא

של טעבר טשירותים לתעשיה, שיהיה כרוך באובדן שכר מסויים. יש טענה שבתקופת רכישת

טיוטנות טסוייטת העובד אינו רנטבילי לבעל המפעל ולכן אין הצדקה שבעל הטפעל ישלם

לו שכד גבוה. אנחנו חושבים ללכת בכיוון הבא: נשאל את בעל הטפעל טה יהיה השכר של

אדם טסויים לאחרשירכוש את המיומנויות הדרושות, נשאל מה יהיה השכר התחילי שלו

בעת רכישת הטיוטנויות וייתכן שנשלים את הסכום עד לגובה תווך הפער בין שני

הסכוטים. כלוטר, אם השכר לאחר רכישת הטיוטנות יהיה, למשל, 1,000 שקלים והשכר

התחילי - 500 שקלים, נשלים לעובד עד 750 שקלים, והעלות לקרן תהיה 250 שקל.

בשנה הקודטת ניסה בני קפרמן להגיע לטשא וטתן עם טפעלים שונים לניסויים מן

הסוג הזח, אבל עד סוף שנת הכספים שעברה הוא לא הצליח להגיע לאיזו שהיא הסכטה

שתהיה מקובלת על העובדים, ההנהלה וועד העובדים בטקום. יש קושי טסויים ליישם את

הנושא.

נושא אחר שאנחנו רוצים להיכנס אליו הוא הנושא של טניעת פיטורי עובדים,

התערבות במפעל לפני שיש פיטורי עובדים. כיום נעשה התהליך בצורה כזאת: הטפעל

טגיע לקשיים, הוא רוצה לפטר עובדים, הוא שולח טכתב לשירות התעסוקה שבטועד טסויים

הוא עוטד לפטר טספר טסויים של עובדים ושירות התעסוקה נכנס לענין. אם הוא יכול

לשנות, הוא טנסה לשנות, ואם לא - הוא נערך בהתאם. היום, באטצעות הטכון לפריון

עבודה וגופים טקצועיים אחרים אנחנו רוצים להיערך לכך שברגע שתהיה ידיעה,

פורטאלית או בלתי פורטלית, שטפעל כלשהו עומד לפטר עובדים, ננסה לבדוק טה קורה

בטפעל, אם הפיטורים הם הכרח לרובראת הטפעל ואם לא היה נסיון לרובריא את הטפעל טבלי

להביא לפיטורי העובדים. הקרן לטניעת אבטלה שריינה לנושא זה תקציב טיוחד, נדמה לי

של כ-150 אלף שקל ברטה של %5 ו-300 אלף שקל ברטה של 10%.

לפעולות של הכשרה והסבה טקצועית לטובטלים ל-1986, ברטה של 5%, אישרנו טליון

שקל חדש, וברטה של % 1Oאנחנו טבקשים לשריין 2 טליון ו-300 אלף שקל חדש. סכום זה

טספיק לטיפול וטתן פתרונות הכשרה טקצועית לכ-2,000 בני אדם, טהם כ-008 אקדמאים

שיעברו הסבה טקצועית, כ-1,000 טובטלים טבוגרים בקורסים רגילים של הכשרה טקצועית

וכ-200 בני נוער. חלוקה זו התקבלה טן האגף להכשרה טקצועית. ההוצאה לקורסים

לטובטלים טבוגרים - לפי 10% - תהיה טליון ו-150 אלף שקל חדש, להסבת אקדטאים -

800 אלף שקל חדש, ולבני נוער - 350 אלף שקל חדש.

טדובר פה בסכוטים טאד טאד קטנים וכבר ביקשתי טשירות

התעסוקה שלאור הדרישות שמגיעות אליהם היום יהיה הנושא של סיוע בניידות עובדים

נושא מאד טאד מרכזי. אחד הצרכנים הגדולים ביותר בתחום זה הן כנראה טספנות ישראל

שדורשות, לצורך המשך החזקת כוח האדם, השתתפות בטיטון ההסעה.

היו"ר א. נטיר;

את טי יסיעו ולאן?

יש הסכם על 50 עובדים ראשונים ממספנות ישראל שייקלטו ברכב נצרת.



י. בר-אורן;

פעולה שלישית - איתור מקומות עבודה לחיילים משוחררים. בעניו זח אין הבדל

בין 5% ל-10% , כי הפעולה הזאת תתמשך ותיעשה בכל רמה של תקציב. אותו הדבר גם

בהשלמת דמי אבטלה לחיילים בשידות סדיר נוסף: התכנון בנושא זה כנוי על אותו היקף

של 65-62 חיילים, וגם פה יש 200 אלף שקל חדש גם ברמה של 5% וגם בדמה של %.1O

אישרנו לנושא זה מעל 180 אלף שקל חדש בדמה של 5%.

סכום זה יוכפל אם נקבל רמה של 10% ויגיע ל-360 אלף שקל חדש.

נושא מאד רציני שאני מקווה שנצליח לעשות איתו משהו - הוא חשוב גם לקרו

למניעת אבסלה במיוחד לאוד הביקורת והדיונים - זה הנושא של סקרים ומחקרים. כאו

יש 53 אלף שקל חדש שמיועדים למעקבים אחרי בוגרי הקורסים

לחכשרה והסבה מקצועית, כולל קציני צה"ל, ו-40 אלף שקל חדש השתתפות קבועה שלנו

במימוו סקר כוח אדם שמתבצע על ידי הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה. רצינו להיפטר מזה

השנה ולהעביר את הענין למוסד לביטוח לאומי, שיממו את כל העלות, כי הנתונים

חשובים לו יותד מאשר לתקציב הפעולות למניעת אבטלה - תקציב זה אמוד לתת תשובות

שהתקציב השוטף לא עונה עליהן וסקד כוה אדם זו פעולה שוטפת שמתוכננת מספר שנים

שהאוצר יטפל בה בצודה מסודדת - אבל אנחנו יודעים שאם לא נשתתף זה עשוי לפגוע

בהיקף ובאיבות ולכו החליטה ייקרו לתת שני סכומים אלה, שמסתכמים יחד ב-93 אלף שקל

חדש,

אלה כל מיני התחייבויות שנתנו בשנה קודמת

ולא מימשנו אותו. מבחינת התשלום מדובר ב-71 אלף שקל חדש.

הסעיף של הוצאות ארגוניות הוא בעצם סעיף תקציבי שנועד לכסות חלק מו ההוצאות

הארגוניות שכרוכות בתפעול היחידה למניעת אבטלה.

הרזרבה בסעיף 10 זו הרזרבה של הקדו שנותלה לחלוקה. אנחנו קוראים לזה

"פתרונות אד-חוק לבעיות תעסוקה", אם חס וחלילה יתעורדו צרכים ונצטרך להיכנס ולתת

פתרונות מיידיים. בדמה של 5% יש לנו 301 אלף שקל חדש, ברמה של 10%-796 שקל

חדש. דמה זו בתקופה זו של השנה היא די מסוכנת, מפני שכאילו מישבנו בתחילת השנה

את מדבית התקציב של הקדו למניעת אבטלה. אני מקווה שלא יהיו צדכים מיוחדת

שיחייבו להישעו על הקדו הזאת. באופו טבעי אמודה הקרן לתת פתרונות אד-הוק וצדיך

שיהיו המקורות כדי שהוועדה, על פי שיקולה, תוכל לתת תשובות לכל מיני אידועים

מקומיים חד-פעמיים שלא תלויים במסגרת הפתרונות הממלכתיים.

אני מבקש שתתמכו באישור הגדלת התקציב ל-10%.

שתי נקודות שנשאלו לאורך ההרצאה: האחת - לגבי מדדים כלכליים בתחום ההכשרה

המקצועית. המדד הבסיסי של הפעילות החיצונית הוא על פי נגזרת מהסכמי השכר של

המורים. כלומר, אם קורס מסויים מצריך אקוויוולנט של אלף שעות והצורה הבסיסית היא

כ-100 שעות לחודש, אנחנו לוקחים את הנגזרת ומוסיפים על זה עוד 20% הוצאות על

חומדים, כלים ואדמיניסטדציה וזה בדדך כלל התמחיר הבסיסי שאיתו הקבלן החיצוני

עושה את העבידה עבוד המשרד. איו כאו בשום פנים ואופו מעיו פירצה כלכלית אלא זה

נעשה לפי מדדים כלכליים ממשלתיים. יש כל הזמו לחצים של השוק להגדיל את ההקצאה

ועל ידי זה להשאיד יתדת רווח לקבלו,ואז אנחנו מתמרנים לגייס גופים אחרים לנושא

ולא לשפוך סתם בסף ציבורי.



נקודה שניר. שלא הורחבה היום, אבל הורחבה בישיבות קודמות, היא שהקוראים

המופעלים בעזרת הקרן הם קורסים עם אוריינטציות לעיירות פיתוח ופתרונות תעסוקה

מיידיים. יש ועדת משנה שבה נציגות שווה של הממשלה, המעסיקים וההסתדרות והיא

מאשרת בבל מקום על פי סיבויי התעסוקה של הבוגרים. אין כאן מעין השלמה לתקציב

המשרד, בפי שהיה עד לפני שלוש-ארבע שנים. אלה פעולות שאחרת לא ייעשו.

למשרד העבודה והרווחה יש 65 מליון שקלים לנושא ההבשרה רומקצועית וזה בולל

נוער, טכנאים והנדסאים, מבוגרים, שעת חירום ותחבורה, בך ש-2 מליון שקל חדש של

הקרן הם לא בבחינת סיוע מאסיבי לפעולות דומשרד, אבל בהחלט סיוע מאסיבי בקסע של

עיירות הפיתוח וסיוע למפעלים במשבר או אזורים במשבר. בשנתיים-שלוש האחרונות יש

הקפדה על בך שחם יוצאו למטרות ספציפיות אלה ולא יהיו בשמן על גלגלי המשרד.

אומדני הגביה של הביטוח הלאומי שונים בדרר בלל מן

האומדנים הממשלתיים ולאורך השנה יש תמיד איזו אי התאמה שמסתדרת בסוף השנה. זה

בנושאים שבהם יש תקציבים משותפים של דומשרד והמוסד לביטוח לאומי וגם בנושאים של

הקרן למניעת אבטלה. יחסית לאילוצים הגענו לרמת ניצול שהיא מעבר למקובל.

משרד העבודה והדווחה, בעקבות ההערות של הוועדה, ניסה לחלץ

צווארי בקבוק פנימיים ובחודשים האחרונים התהליבים מאד מהירים מרגע אישור

הפרוטוקולים של הנהלת הקרן ועד ההפעלה בשדה, בניגוד לעבר שהיו יבולים לעבור

חודשים מרגע ההחלטה עד התארגנות הקורס. היום ההליך מאד מזורז.

אנחנו תומכים בבקשה להעלאת התקציב מ-5% ל-10%. אני אישית אפילו חשבתי שצריך

להעלות את התקציב ל-15% באבטלה שהיא מעל 6%, כ-6.5%, באשר הנתון שאנחנו מקבלים

מדבר על 7.2% אבטלה גם בתחילת השנה, בשהצפי היה בין 6% ל-6.5% ויותר, סברתי

שנצטרך לפחות 15% מן האומדן על מנת להיות מובנים לפעילויות בקרב המובטלים שלא

היינו מובנים להם בדרך חליפית. נבון שהיו בעיות של אי ניצול בל התקציב, אבל זה

היה לתקופת מה אולי יותר בגלל אילוצים או מגבלות ביורוקרטיות. יש לי הרגשה וגם

קצת הוכחות שתהיה התקדמות בענין הזה. בלומר, מה שאמרו החברים ממשרד העבודה בהחלט

פועל בשטח ויש קיצור בהליך בין קבלת ההחלטת של הנהלת הקרן לבין הביצוע בשטח וזה

חשוב מאד. אני מקווה שנמצא דרך איך לקצר יותר את דותהליך הזה ולהגמיש את המערבת.

הבה נזבור שבסך הבל ביטוח אבטלה אלה בספי המובטלים. גם בוועדה הנבבדה הזאת

הועלה הענין לא אחת שיש הצבר גדול מאד, של מליון דולר. נבון שהוא פנקסני, הוא

רשום, אבל אי אפשר להתעלם,כאשר אנחנו חייבים לפעול בקשר למובטלים, שהצטבר סכום

עתק בענף זה, וקשה לקבל וקשה יותר להסביר למובטלים שאין תקציב לפעילויות באשר יש

לזכות המובטלים סכום בה גדול. אנחנו דורשים ותובעים מהנהלת הקרן לעתים קרובות

מאד - אם בי אנחנו משתדלים להיות מאד מאד צנועים בענין זה - יותר ויותר פעילות

בנושא של הבשרה והסבה מקצועית, בי ברור לנו שפעילות זו היא אחת הדרבים לתת תשובה

ופתרון מיידי למובטלים באשד אפילו לא תמיד מיידית אחרי גמר הקורס יש פתרון

תעסוקתי. לעתים יש לנו ויבוח גם עם אנשי דומשרד ויותר עם לשבת התיאום, שהפתרון

התעסוקתי המיידי לא תמיד חייב ויבול להיות קריטריון, בי אנחנו חייבים לראות את

הטווח היותר ארוך לפתרונות תעסוקתיים. ההיפך, יש לנו עוד טענות לקרן שאין מספיק

הבשרה מקצועית ובעיקר אין מספיק הבשרה מקצועית למקצועות מתקדמים יותר,

טבנולוגיים יותר, למקצועות שהם נחשבים מקצועות ברי סבירות גבוהה יותר לתעסוקה

ובעיקר לשבר יותר גבוה. .



גם בפעם הקודמת היה ויכוח לגבי שכר הלימוד, ולצערנו חרב יש עדיין הגדרה

והבחנה שאינן מקובלות עלינו לגבי שכר הלימוד. ניקח את הדוגמה הזאת של ענף

המלונאות, שהוא ענף עם סבירות גבוהה לתעסוקה ושכר סביר, אבל המובטלים המועמדים

שמוצעת לחם הכשרה מקצועית צריכים לשלם שכד לימוד. נוצר אבסורד בלתי נסבל שמובטל

חייב לשלם מביטוח האבטלה שלו - ולעתים הוא מפרנס - שכר לימור, ולפעמים שכר

הלימוד מגיע לסכום של 1,000 דולר לקורס של ארבעה-חמישה חודשים.

ד. ארטום;

זה דבר מאך ספציפי.

ע. תמיר;

זה לא דבר ספציפי וזה כמעט לגבי כל הקורסים במלונאות.

זה רק במלונאות?

ע. תמיר;

זה לא רק במלונאות.

אם מובטל הולך לקורס של הכשרה מקצועית בחשמלאות, ברתכות, בנגרות הוא אינו

משלם שכר לימוד וזה מקובל עלינו - כי הרי זה מה שאנחנו עושים אנחנו מממנים

קורסים על מנת שהמובטל יקבל חיזוק נוסף בכוחו התעסוקתי על ידי ההכשרה המקצועית -

אבל לא מקובל עלינו שתהיה הגדרה של מקצועות מסויימים, שלעתים אבד עליהם הכלח,

כמו מקצוע התפירה למשל, שעבורם צריך לשלם. לא שחדלו לתפור, אבל המקצוע אינו

מקצוע, כי כל מפעל טכסטיל מכשיר את הפועלים והפועלות בתפירה תוך כדי עבודה ותור

ימים אחדים. אינני נוטה להסכים לבקשות לקורס תפירה בוועדה המקצועית כי אני

חושבת שהם אינם מועילים יותר למובטלים. אני לא מקבלת את ההגדרה באגף להכשרה

מקצועית במשרד העבודה והרווחה של "קורסים יוקרתיים". מלונאות זה קורס יוקרתי

שבעבורו צריך לשלם ונגרות זה לא קורס יוקרתי. מי מגדיר מה זה יוקרתי?

אני חושבת שאין בכלל אפשרות לעסוק בנושא של טיפול במובטלים בסדרי גודל של

התקציב כפי שהוא מונח בוועדה נכבדה זו,של כ-2 מליון שקל חדש, כשאנחנו מדברים על

אבטלה של % 7.2 נכון לעכשיו. אני עצמי תבעתי משר העבודה והרווחה לתת לנו פתרון

לסדנאות תעסוקתיות כיוון שבשטח אנחנו נתקלים בקשיים עצומים לגבי התיפקוד של

שירות התעסוקה. ליד שולחן זח, לפני שבועות אחדים, קיבלנו תמונה מאד מדאיגה כיצד

שירות התעסוקה בכוחות שלו, בתקציב שלו ובאפשרויות שלו מטפל במובטלים. אמרו כאן

חברים משירות התעסוקה שיש דקה אחת זמן ראיון עם כל מובטל ואנחנו יודעים מה אפשר

לעשות בדקה. אנחנו מחפשים, על כן, ספונסר שיוכל לתמוך בסדנאות התעסוקתיות. ראינו

את זה בעולם הרחב - בארצות-הברית, בגרמניה - כשמטפלים במובטלים, כאשר לא זורקים

אותם לדקה אחת ראיון,אלא ברגע שצד אחד מטפל בפיטורים הסדנה התעסוקתית כבר נכנסת

לפעולה בנושא האנושי; בראיון, באופציות, בכיוון ההכשרה מקצועית, בכל המידע שאינו

תמיד בידיו של המובטל. לצערי הרב לא קיבלתי עדיין אפילו תשובה לתביעה. אילו לקרן

הזאת היו קצת יותר משאבים אני חושבת שזה היה תפקידה: לקבוע איזה שהוא תקציב

בנושא של הסדנאות התעסוקתיות.

כיושבת-ראש ועדת מטה התעסוקה עליתי לקרית שמונה להיפגש עם מפוטרי

סולל-בונה. עלינו לקרית-שמונה והחלטנו לבדוק מודל איך אנחנו יכולים להקדים

תרופה למכה, איר אפשר לחזק את 150 המועמדים, לתת להם אופציות, לתת להם אפשרויות

של תקווה, לאחר שהם נמצאים חצי שנה בחרדה נוראה. יש שם יועץ תעסוקתי, פסיכולוג,

מגדירים למה כל אחד מתאים, לאיזה מקצוע, לאיזה אפשרויות תעסוקתיות ולאיזה הסבה

מקצועית.



צ'. ביטון;

איך הם קונים עם זה במכולת?

ע. תמיר;

יש להם בינתיים ביטוח אבטלה, אבל אנהנו מקווים שעל ידי ההכשרה המקצועית

וההכוונה הם ימצאו תעסוקה. הנה היום מזכיר ההסתדרות הונך מפעל תדש בקרית-שמונה

ומספר אנשים ממובטלי סולל-בונה יוכלו, על ידי הכשרה מקצועית, לעבור למפעל החדש,

שהוא מפעל לאלקטרוניקה.

היו"ר א. נמיר;

לכמה עובדים המפעל?

ע. תמיר;

יתחילו 50 עובדים אבל הוא יגדל.

א. שוסטק;

מי מקים את המפעל?

ע. תמיר;

תברת העובדים.

בסיכומו של דבר הבקשה שמונתת לפניכם מאד תשובה, אני רק מלווה את הבקשה הזאת

בבקשה לגמישות רבה יותר של הקרן לגבי פרוייקטים אתרים ולמבט קצת יותר

רחב בהתאם לצרכים המשתנים.

א. שוסטק;

הייתם יכולים לגרום לנו קצת נחת אם הייתם מביאים לנו חומר לא על פרוייקטים

ותקציבים אלא על מה שקורה באמת במציאות כתוצאה מאותה השקעה של 2 מליון שקל אלה;

מה מספר האנשים שגמרו את הקורסים? כמה מהם הסתדרו בעבודה? כל ההרצאה שלכם מדברת

רק על מה שתעשו אם תקבלו את הכסף הזה, אבל אנחנו רוצים לדעת - ואת זה אני אומר

למען העתיד - מה הפרי שצמח מזה.

דבר שני, והוא העיקר; במשרד העבודה יש תקציב של 65 מליון שקל להכשרה

מקצועית, וכאן מדברים עכשיו על תקציב אחר שיבוא מדמי האבטלה, כשהוויכוח הוא על

עוד 5% , עוד 2 מליארד. האם זה לא אבסורד? אנחנו שקועים באבטלה וכולם מודים

שההכשרה המקצועית היא אחד הדברים החשובים ביותר להקלת האבטלה. האם לא היה צריך

להעביר מהתקציב של 65 מליון מה שיותר כסף בשביל ההכשרה המקצועית למובטלים? זו

אופרה לגמרי אחרת שאיננה קשורה לכל העניו של ההכשרה המקצועית? עוד האם זה לא

קשור בכלל עם כל אותה מערכת של הכשרה מקצועית? האם כל זה הוא מנגנון אחר? אני

מבין שבהנהלה של אותה קרן אתם מתווכחים על מה להוציא את הכספים שמפרישים מדמי

אבטלה, אבל עיקר העיקרים הוא לקחת מהתקציב של 65 מליון מה שיותר ולהשקיע בדבר

הזה. אינני מבין מה מתרחש. זה אבסורד שבתקציב המדינה משקיעים 65 מליון בהכשרה

מקצועית לטווח ארוך ופה זו אופרה אחרת ולוקחים את הכסף מדמי האבטלה. למה לא לקחת

מאותם 65 מליון שקל ומקדישים יותר בתחום הזה? אם נכון שהענין הזה הוא חשוב ונתן

תוצאות בקשר למובטלים, למה לנו לדבר על הכשרה מקצועית לעתיד הרחוק? צריך להזמין

את שר העבודה והרווחה ולהגיד לו; במקום להתווכח כאן על עוד 5% אפשר לקחת כסף

מאותו תקציב של 65 מליון שקל.



היו"ר א. נמיר;

אני קוראת במפר התקציב שלהכשרה מקצועית יש בתקציב משרד העבורה והרווחה

63 מליון ומשהו.

ד. ארטום;

עם הרזרבות יש 65 מליון.

היו"ר א. נמיר;

מתוך התקציב בולו ההבשרה המקצועית היא כ-5%, ואם מורידים את הפלג של

הרווחה, את החלק של הביטוח הלאומי, במה מהווה ההכשרה המקצועית מתקציב המשדד?

ב-% 20.

המגזר של ההבשרה המקצועית הוא אפוא מגזר מבובד בגובה תמישית מן התקציב, וזה

חשוב. בשנה שעברה הקצו מקרן אבטלה מליון שקל, שמתוך סכום של 63 מליון שקל

מהווים % 1.5, אבל אם מבקשים עבשיו 10%, שזה 2 מליון ו-300 שקל זה יגיע ל-3%. אני

אינני חושבת שתפקיד קרן האבטלה הוא לעשות הבשרה מקצועית, ואני מדברת על העקרון.

יש אגף להבשרה מקצועית במשרד תעבודת והרווחה עם הרבה כטף, הרבה מאד. האם בנוסף

לזה צדיר להוציא מקרן אבטלה 70%להכשרה מקצועית? זו פשוט הונאה. ההונאה היא לא

אישית, היא ציבורית. אנחנו בל הזמן מרמים את עצמנו.

לגבי קרן האבטלה אני רוצה לדעת: האם הכספים. שלא מנוצלים הם בטפי הקרן?

הכספים מועברים מכספי דמי הביטוח, שזה הלקו של העובד ושל המעביד. מה שלא

מנוצל חוזר בחזרה לביטוח הלאומי.

מה עושים עם הבטף הזה?

אלה בטפים שמשקיעים באוצר.

אני בעד ניצול הרבה יותר בטף להתמודדות עם נושא האבטלה, אבל אני מתנגדת שזה

יהיה ביטוי לטעיף בתקציב של דומשרד, בשאני לא יודעת מה עושים עם הבטפים, ויש לי

הרבה שאלות לגבי פעולות ההבשרה המקצועית. אני נגד זה שהמוסד לביטוח לאומי יעביד

לאוצר בטפים שאפשד לנצל אותם.

במה בטף נשאר בשנה שעברה?

בשוטף אנחנו מוציאים יותר ממה שנכנס מדמי הביטוח, אבל בגלל עודפים

שנובעים מריביח והפרשי הצמדה שיש מצבירה קודמה אנחנו מכסים אח הגרעונות

הקודמים. למשל, אם אנחנו גובעים שנגבה ב-1986 39 מליון ו-900 אלף שקלים

חדשים והחשלומים שנשלם יגיעו ל-66 מליון, הרי זה כמעט פי שניים, אבל

בגלל העובדה שיש לנו צבירה גדולה מאד - ומדובר בצבירה שמעל מליארד

דולר - אנחנו מכסים את הגרעונות.

היו"ר א. נמיר;

ממה; צברתם?

י. בקל;

אח גבייח ביטוח אבטלה החחלנו ב-1 באפריל 1970 והחוק נכנס לחוקף

בינואר 1973. כלומר, היתה צבירה של שלוש שנים. אחר כך באו שבע-שמונה

שנים בהן היתה רמח אבטלה נמוכה מאד - כ-1,500 מובטלים בכל הארץ, לעומת

25,000 היום. דבר נוסף; שיעורי הגביה היו גבוהים מאד -3%, כאשר

המעביד שילם 2%, והעובד שילם 1%. על ידי כך נצברו כספים רבים. בינתיים

הורדנו את שיעורי הגביה ל-0.3%, כשהעובד משלם % 0.1, והמעביד % 0.2,

ולמרות הכל עדיין הכספים שנצברו מאפשרים לנו לכסות גרעונות שוטפים של

שלוש השנים האחרונוח ומאפשרים לנו להשאיר אח רמח הגביה ברמה נמוכה,

בהשוואה להוצאות השוטפות, כך שכיום מרבית הגרעונות ממומנים במסגרת הריבית

של הקרן, והצבירה שתהיה לנו לסוף 1986 בשקלים חדשים היא 2 מליארד

ו-430 מליון שקלים. מדובר בצבירה חשבונאיח, אלה לא כספים שמונחים במרחפים.

היו"ר א. נמיר;

המצב מאד קשה ולא ייתכן שזה יהיה על גבם של אוחם אנשים מובטלים.

למעשה אנחנו חוזרים כאן לאותו ויכוח של חוק ביטוח סיעוד ואי אפשר למשוך

זאח יותר.

כשאני רואה אח חלוקת הקורסים בדיווח לשנת 1985, אני רואה שעשיתם

54 קורסים, כשמתוכם המספר הגדול ביותר - 19 קורסים - היו במתכת. כמה

בוגרים היו בקורסים האלה? האם אותם בוגרים עובדים או שהקורסים היו

עבורם ריפוי בעיסוק? 12 קורסים - שונות. מה זה? 2 קורסים - בנין, האם

היום צריך קורסים לבנין? למה מכשירים את האנשים? הרי היום מפטרים כמעט

את כל פועלי הבנין. 3 קורסים - הכשרה ימית. מה זה? האם צי הסוחר שלנו

גדל? הדיג גדל? קורסים לחשמל חעשייתי, לתחזוקה - לזה אולי יש קליטה.

קורסים לקירור, מיזוגן קורסים לפקידות; 3 קורסים להארחה: 3 קורסים

לתפירהן מכינות טכנולוגיות, שאלה קורסים במספרים קטנים. מה קורה עם

כל אלה שלמדו בקורסים שדיווחתם עליהם?

עייפתי מסיפורי הסקרים. הלא את רוב הסקרים איש לא פותח וקורא, איש

לא מפיק מהם לקחים. למה להשקיע כל כך הרבה כסף מסקרים?

אני לא רואה בכל הענין הזה מדיניות, אני לא רואה שהקרן מתמודדת

עם נקודות התורפה של בעיות האבטלה.

א. שוסטק;

היא גם לא יכולה להתמודד.

היו"ר א. נמיר;

אילו לפתוח הייתי רואה תוספת והרחבת קודם כל לאותם נושאים של

ערי הפיתוח, אבל זה לא כך, זו פשוט תוספת תקציבית לאגף להכשרה מקצועית

ואין שום דבר שמתמודד עם הבעיות האקוטיות של המובטלים. מה כאן עונה

לצעירים, לחיילים המשוחררים שחוזרים? מה הם יעשו אחרי הקורסים?



צ'. ביטון;

אם לא נאשר, האם הכסף הזה ישאר קבור באוצר?

היו"ר א. נמיר;

אני לא מתכוונת שלא נאשר, אני רוצה לקבל עוד דיווח.

אם הכסף וזזה צריל לבוא מקרן דמי אבטלה, מה יקרה לדמי- האבטלה?

יש 2 מליארד.

היו"ר ח. גרוסמן;

אם כך, למה הגישו חוקים שמצמצמים את דמי האבטלה? למה רוצים

להפעיל קריטריונים קשוחים כשיש יוחד מדי כסף?

א. שוסטק;

אם יש כסף, צריך לבזבז אותו? העבודה יותר תשובה מהכסף.

ח. גרוסמן ,

אני רוצה לראות מדיניות ואינני רואה.

היו"ר א. נמיר;

זו הנקודה.

ח. גרוסמן;

האם מרהיבים את ההכשרה המקצועית גם במקצועות

שאין להם ביקוש?

י. בר-אורן

הבקשה שלנו להגדיל את התקציב מ-5% ל-10% היא על

דעת שלושת הגופים שמשתתפים בקרן למניעת אבטלה.

ע. תמיר;

כי אין לנו שליטה על 65 מליון שנמצאים במקום אתר- פה אנתנו יכולים

להיות לפחות גורם כלשהו.

ד. ארטום;

יש פה מספר מטעה. דיברתי על 65 מליון, אבל הם בנויים כך; 20 מליון

לטיפול בכ-17 אלף בני נוער, שהם כל פליטת משרד החינוך והתרבות, קרי -

כל הנערים העובדים .

היו"ר א. נמיר;

הם לא אזרתי המדינה? לא צריף להכשיר אותם ללמוד מקצוע? אני לא

יכולה לקבל את זה כנימוק מהטעם הפשוט; אני תושבת שכל נושא ההכשרה



המקצועית צריך להיות מרוכז בידי פשרד אחד, ואני חושבת שהעבודה שלכם

בקרב בני נוער היא העבודה הכי חשובה שאתם עושים.

אי אפשר לקחת מספר ולהראות את כולו כנגד מספר המובטלים אד-הוק.

כ-20 מליון יש לנושא הנוער: כ-2ו מליון שקלים חדשים יש לנושא הטכנאים

וההנדסאים, שמספרם כ-15 אלף, וזה כל המכללות - והכל יחד כבר 40 מליון

שקלים חדשים. המוגזים הממשלתיים, שמאוכלסים עד אפס מקום - עוד כ-10

מליון שקלים חדשים, מדובר ב-17 מרכזים ממשלתיים ברתבי הארץ המטפלים

בן-זמנית ב-6,000 מבוגרים לומרי מקצוע מדי יום ביומו. יש הנושא הפדגוגי,

בחינות, שעת חירום שהם כ- 10- מליון שקלים חדשים, ויש הנושא של המדריכים,

הכסף שפנוי פר-יזמות למובטלים מבוגרים הוא יחסית קטן ולכן לא צריך עבר

על 65 מליון שקלים חדשים,

אנחנו אומרים שזה צריר להיות כלול בסוגיה של ההכשרה המקצועית, אם

אתם אומרים שחסר לכם כסף אני מוכן לאשר להכשרה מקצועית 70 מליון ולא

65 מליון, אבל הוויכוח הוא על הדבר המוזר, שיש תקציב להכשרה מקצועית

ואתם צריכים למצוא מקור חדש ששמו דמי אבטלה כדי לטפל בהכשרה המקצועית,

למה ההפרדה הזאת שיוצרת מנגנון מיוחד עם הנהלה מיוחדת?

ד. ארטום;

בקרן יש רבע משרה.

היו"ר א. נמיר;

הטענות שלנו הן לא לקרן, הקרן עושה מה שמחליט המשרד,

י. בר-אורן;

לגבי הדיווח על פעולות שנעשו בתקציב: ב-28 בפברואר שלחנו את הדו"ח

לוועדה והיושבת-דאש אף ציטטה ממנו, יש בדו"ח פירוט מלא.

היו"ר א. נמיר;

בדו"ח, שמתייחס לשנה שעבדה, יש פירוט על כך שנתתם פתרונות להכשרת

1,055 מובטלים בעלות תקציבית מסויימה. אבל לא אח זה שאלתי, שאלתי כמה

מהם עובדים וזה איננו.

אשלח לכם מספר דו"חות בענין זה.

אני שמח על ההערה של דני ארטום לגבי 65 מליון שקלים חדשים להכשרה

מקצועית, אם אני מסתכל בתקנות התקציב, בסעיף הרלבנטי מבחינת ההכשרה

המקצועית של הקרן למניעת אבטלה, השתתפות בהכשרת מבוגרים, אני רואה

שסך בל התקציב שהמשרד נותן לסעיף הזה הוא מליון ו-631 אלף שקלים חרשים.

אם לוקחים את תקציב חקדן שעומד להיות מוזרם לגורן זה, רואים שכמעט על

כל שקל בתקציב שנותנת הממשלה יש שקל נגדי של הקדן למניעת אבטלה.

הערה ליושבת-ראש, שאמרה שהכשרה מקצועית היא לא תפקיד הקרן; אם

תפקיד התקציב לפעולות למניעת אבטלה הוא התפקיד שמוגדד בחוק הביטוח

הלאומי, הדי שהחוק מגדיר שלוש מטרות: הכשרה מקצועית, סיוע לניידות עובדים

ושיקום תעסוקתי לעובדים - סעיף 127י"ט. המלה "הכשרה מקצועית" שבאותו סעיף

איננה ניחנת לפרשנות והיא נותנת פתחון פה לכל הגופים העוסקים בהכשרה

מקצועית במדינת ישראל לומר לקרן שזה המנדט שלה, לכן, אני מבקש להדגיש

שאין שום חריגה בכך שהקרן עוסקת בהכשרה מקצועית.



אשר למהויות ולבוגרי הקורסים - שאלתה של היושבת-ראש: הקרן

פועלת על פי ועדה מקצועית שבה נציגים לשכת התיאום, ההסתדרות, האגף

להכשרה מקצועית ושירות התעסוקה - אני מלווה את הוועדה - והיא מקבלת

את רשימות הקורסים שעומדיט להעביר, נציג שירות התעסוקה מרים טלפון

לאיש שלו במחוז כדי לשאול אותו אם יש באמת צורך בקורסים מסויימים

ועם המידע שהוא מקבל הוא בא לוועדה המקצועית ומדווח אם יש סיכויים

סבירים לתעסוקה במקצוע זה או אחר, בישיבה האחרונה הועלו מספר קורסים

שהאגף להכשרה מקצועית ביקש לקיים, אבל נציג שירות התעסוקה - שהוא

התיישן של הביקושים בשדה - אמר שלא יהיה להם ביקוש והענין ירד- מאידר,

היו קורסים שנקבעו מבלי שהיו ברשימה - קורסים למלונאות בתיפה ובבאר-שבע -

לאתר שאיש שירות התעסוקה בדק אם יש סבירות תעסוקתית במקום או לא ולאחר

שאנשי מועצת הפועלים דיוותו על הצורך בקורסים ה אלה. לא מדובר ברשימה

סתמית, אלא יש ביקורת רצינית מאד של ועדה מקצועית שבודקת כל קורס

וקורס בהתאם לקריטריונים שאמרתי קודם, שאחד מהם הוא סבירות תעסוקתית.

אנהנו כולנו יודעים מה קורה במשק הישראלי: הסבירות של היום היא לא

בהכרת הסבירות שתהיה בעוד ששה חודשים כשהבוגר יסיים את הקורס. נשאלת

מה עדיף - שהמובטל יקבל דמי אבטלה וישאר מובטל, או שהוא יקבל

דמי אבטלה וישתתף בפעילות שמכשירה אוחו לתפקיד במשק, שאז הסיכויים

שלו להשתלב בעבודה מקצועית ובדרגות שכר גבוהות יותר הם טובים יותר?

היו"ר א. נמיר;

לא זה הוויכוח.. הוויכות שלנו הוא על כך שיש מכשיר אדיר שצריך

לעשות את זה, אנחנו מדברים על סדרי עדיפויות, על דרך, על מדיניות,

וזה אותו הוויכוח שהיה בשנה שעברה,

ד. ארטום;

בשנה שעברה הוויכוח היה בעיקר על רמוז הניצול.

היו"ר א, נמיר;

גם על הכשרה מקצועית,

י, בר-אורן;

אני בטות שהוועדה למניעת אבטלה והגברת הייעול תשמח לתפש לה מוקדים

אתרים להתערבות, או אפילו לא תתערב כשתיעשה פעילות בנושא הזה, אבל אני

לא מציעה לוועדה להגיע להתלטה לצמצם את הקרן.

אני מסכים לרגישות, אבל קשה

לדרוש מהקרן מידע מה עושים הבוגרים מבלי שיוקצה לזה סכום מסויים כדי

שגוף בלתי משוחד יבדוק את הנושא, אנחנו רוצים לצאת השנה למעקבים מסודרים

על ידי גוף בלתי תלוי שיבדוק מה קורה עם הבוגרים של פעולות ההכשרה

המקצועית של הקרן למניעת אבטלה. הצורך הזה הוא בלתי נמנע, לתצו עלינו,

ובמובן מסויים אנהנו עונים בכך גם על הדרישה שלכם,

ע, תמיר;

אני מקבלת את ההערות, המוצדקות בפירוש, בענין המדיניות, אבל כיוון

שמצב המובטלים הוא כפי שהוא אני תושבת שטוב תעשה הוועדה אם תאשר את

ה-10%, תוך כדי מהאה, ואולי אפשר לבקש מהנהלת הקרן להגיש תכנלת של

מספר פרוייקטים תוך שבועיים-שלושה. אם לא תאשרו את הבקשה זה אומר

שגם המעט הזה איננו והוא יילך לאוצר.

היו"ר א. נמיר;

אני מציעה כך לתברי הוועדה: נאשר הפעם את התוספת, אבל זאת תוך

העמדת תנאים, נכון שאתם יכולים להיאחז בצד הפורמלי של החוק ומבחינה

זו אתם רשאים לעסוק בנושא של ההכשרה המקצועית, אבל אני מבקשת ממשרד

העבודה והרווהה לשקול - נציג המשרד יעביר זאת להנהלת המשרד --להוציא

את ענין ההכשרה המקצועית מתפקידי הקרן ולכלול אותה במערכת הכללית.



זה חשוב לא רק מבחינה תקציבית אלא גם מבחינה זו שבמערכת הכללית קל

הרבה יותר לשלב את המבוגרים, הנוער ומשוחררי צה"ל בצרכי המשק. אם

המשרד לא יהיה מוכן להיענות לבקשה זו לא נאשר הצעה שנוגעת להכשרה

המקצועית שהיא יותר משליש הכספים של הקרן. אם כתוב בחוק שהנושאים

שהקרן יריכה לעסוק בהם הם הכשרה מקצועית, סיוע לניידות גיאוגרפית

ושיקום תעסוקתי לא נאשר הצעה שבה הפרופורציה היא 70% להכשרה מקצועית.

תשקלו את זה דווקה בגלל המצב שבו שירלת התעסוקה לא עונה על מה שנוצר

בשטח ובעקבות זה יש פריחה של קבלנים פרטיים, שכפי שאני שומעת רוצים

לתת להם לגיטימציה. הרגישות שלנו לנושא הקרן לא נובעת מן הדיווח

על הקרן אלא מכן שאנחנו רואים איך נראה הנושא מכל צדדיו. ?

אני מבקשת שתוך שלושה חודשים נקבל דיווח על נושא המדיניות.

אני מודעה לכם שבשנה הבאה לא נכפיל את הסכים אם ההכשרה המקצועית

תהיה יותר משליש כספי הקרן. אני רוצה לראות את מקומן של ערי הפיתוח

בטיפול בנושא זה.

ד. ארטום;

רוב הקורסים רצי לעיירות הפיתוח.

אני יודעת שזו תשובה בחלק קטן מאד.

מהביטוח הלאומי אני מבקשת לקבל בכתב פירוט על כספי הקרן, על

הרזרבות וכמה מזה משולמים לדמי אבטלה. אני מבקשת לקבל זאת בעוד

שבועיים, וייתכן שאז נקיים על כך דיון נפרד.

לאשר את צו הביטוח הלאומי (הגדלת השיעור

לפעולות למניעת אבטלה), התשמ"ו-1986.

(הישיבה ננעלה בשעה; 15.10)

, י *