הכנסת האחת-עשרה
מושב קוני
פרוטוקול מסי 206
מישיבה קול ועדת העבודה והרווחה ביוס
בי י' באייר התשמ"ו -19 במאי 1986 בשעה 11.00
ישיבת ועדה של הכנסת ה-11 מתאריך 19/05/1986
חוק הביטוח הלאומי (תיקון מס' 63), התשמ"ו-1986, חוק מס מקביל (תיקון מס' 7), התשמ"ו-1986
פרוטוקול
נכחו
חברי הוועדה; אי נמיר - היו"ר
הי גרוסמן
אי ורדיגר
גי ארד
בי בן-אליעזר
י' פרץ
א' שוסטק
מוזמנים; חבר-הכנסת אי ויינשטיין
יי דיין - סמנכ"ל גביה וביטוח, המוסד לביטוח לאומי
שי בריצמן - מגן היועץ המשפטי, המוסד לביטוח לאומי
ר' רטוביץ - הלשכה המשפטית, המוסד לביטוח לאומי
יי מחלב - המוסד לביטוח לאומי
ר' אלמוג - משרד האוצר
טי הרמתי - משרד האוצר
אי בוקשפן - יו"ר הנהלת לשכת ארגוני העצמאיס
אי ארבל - מנכ"ל לשכת ארגוני העצמאיס
ג' קרמר - לשכת ארגוני העצמאים
יועץ משפטי מי בוטון
סדר-היום
¶
חוק הביטוח הלאומי (תיקון מסי 63)
חוק מס מקביל (תיקון מסי 7)
חוק הביטוח הלאומי (תיקון מס' 63)
חוק מס מקביל (תיקון מס' 7)
היו"ר א' נמיר
¶
בוקר טוב. אני מתכבדת לפתוח את ישיבת
הוועדה ולקדם בבדכה את פני ההבדים
לפתיהתו של כנס הקיץ של הבנסת.
בפתה דברי אני רוצה להודות להבר-הכנסת
שוסטק שמילא את מקומי וקיים מספר ישיבות של הוועדה בזמן העדרי, אבל
אני נובהת לדעת שאנהנו הוזריט למקום שממנו התהלנו - הנושא שעל סדר
יומנו הוא הוק הביטוה הלאומי (תיקון מס' 63) והוק מס מקביל (תיקון
מס' 7).
נעניתי לבקשתו של חבר-הכנסת ויינשטיין,
שביקש להשתתף בישיבה זו.
נמסר לי על-ידי היועץ המשפטי לוועדה
ועל-ידי מזכירת הוועדה, שנציגי כל העצמאים השמיעו את דעתם בפני הוועדה.
עם זאת, אמר לי הבר-הכנסת שוסטק שהוא הבטיה להלק מהם שימליץ שנשמע
אותם פעם נוספת, אין לי התנגדות לכן. הם ישמיעו את דבריהם ואהר-כך נהליט
אני מבקשת ממזכירת הוועדה להזמין את
הנציגים הממתינים בהוץ.
א' בוקשפן
¶
לשכת ארגוני העצמאים בישראל - לה"ב -
מטפלת בעצמאים המעסיקים את עצמם וזה
מה שמייחד אותה מארגוני עצמאים אהרים כגון התאהדות התעשיינים.
ולנושא שאנהנו עוסקים בו
¶
טענו
ואנחנו טוענים שאילו היו מגדידים את העצמאים שלנו כמי שמעסיקים את עצמם -
רוב הבעיות היו נפתרות.
למשל, דמי לידה
¶
אילו בחוק היה כתוב
שדמי לידה לעובדת עצמאית ישולמו לפי הההכנסה שממנה גובים דמי ביטוח,
כמו לגבי השכירים - לא היתה בעיה. למה צריר להשב את דמי הלידה לפי
3 חודשים אחורה? זה לא ברור. זו אפליה שאיש לא יכול להגיד למה היא
קיימת. העובדת העצמאית המעסיקה את עצמה משלמת דמי ביטוח לאומי בשביל
עצמה.
בסעיף 11 להצעת החוק מוצע לתקן את
הסכום. אני רוצה להזכיר שהנושא הזה הועלה כבר בשנה שעברה והובטח שזה
יתוקן.
אותו רבד קיים גם לגבי תגמול בגלל
פגיעה בעבודה - סעיף 3 בהצעת התיקון. אדם נפגע בעבודה, האם יש הבדל
במקרה כזה בין שכיר לעצמאי? אין שום סיבה להפלות בין שכיר לעצמאי.
אבל העצמאי מקבל לפי 3 חודשים אחודה במקום לקבל דמי פגיעה לפי ההכנסה
באותו חודש.
אשר להעלאת התקרה
¶
אין לנו התנגדות
עקרונית שכל המשק יעבור לשלם לפי תקרה מורחבת של עד פי 4 אם כי אני
חושב שזה רע למשק, כי הביטוח הלאומי הפך להיות מס הכנסה מס' 2. אף
על פי כן יש שאלה, למה להתחיל עם העצמאים?
לפי דו"ח של המוסד לביטוח לאומי נמצא
שהרחבת התקרה על השכירים תגדיל את הגביה ב-60 מיליון דולר לעומת 13
מיליון דולר מעצמאים.
אומרים שבינואר 1987 הגביה בכל המשק
תהיה לפי העלאת התקרה לפי 4, למה לא נחכה כולנו עד אז?
יש במדינה כ-200,000 עצמאים, 10,000
מהם בעלי מקצועות חופשיים והיתר - 190,000 - הם נגרים, סנדלרים, בעלי
מוניות וכו'.
גילינו שתשלומי הביטוח של עצמאי, בהשוואה
לשכיר בהכנסה זהה, גבוהים בסדר גודל של 20%-30%. הביטוח הלאומי גבה
השנה סכום שבין 20 ל-30 מיליון דולר מעבר לכל ההשערות, מהעובדים העצמאיים
שהגישו שומות. כלומר, הכסף לבעלי ההכנסות הנמוכות נמצא.
ניקח לדוגמה בעלי הכנסה של 1,300 שקל.
בשיטת החישוב הנוכחית העובד העצמאי משלם דמי ביטוח קרוב ל-250 שקלים
זאת אומרת כ ,20%-ואילו השכיר יחד עם המעביד שלו משלמים רק לפי ההכנסה,
אחרי הזכויות הסוציאליות ואחרי התשלום לביטוח לאומי. זאת אומרת, שבעלי
אותה הכנסה משלמים סכומים שונים, העצמאי הישר משלם מראש כאילו הכנסתו
יותר גבוהה. את זה גילינו בחודשים האחרונים. בביטוח הלאומי טוענים שכר
נהגו במשך כל השנים. לטענתי, זה לא נימוק מספק.
אנחנו מבקשים שתהיה הגדרה שתקבע כי
העצמאי הוא שכיר של עצמו ואז תיפתרנה רוב הבעיות ואז אין חשש שתהיה
אפליה.
אומרים שבשנה שעברה קיבלנו הנחה של לפי 80%
במקום לפי 100% ואנחנו לא יכולים לחזור ולבקש הנחה ל ,80%-כי בענין זה
הבטחנו בשנה שעברה.
א' בוקשפן
¶
אם הבטחנו. אני רוצה לקיים הבטחה.
היו"ר א' נמיר; האם אתם בעד? אנשי הביטוח הלאומי
עשו כאן שביתת שבת. חבר-הבנסת שוסטק
קיבל על עצמו לסיים את הענין בתקופת הפגרה אבל הנה אנחנו חוזרים לזה
א' בוקשפן
¶
טוען שגם בשנה שעברה, לפי צורת
החישוב, שילמנו לפי 100% .
אנחנו מבקשים להפחית את השעורים של
בעלי ההכנסות הנמוכות, כפי שהציע הביטוח הלאומי. אנחנו חושבים שאין
כאן בעיה תקציבית.
תודה.
ג' קרמר
¶
במשך כל השנים חייבו את העובר העצמאי
בדמי ביטוח גם על הזכויות הסוציאליות
שלו וגם על דמי הביטוח שהוא משלם, זאת אומרת שיש עליו תשלום יתר של
דמי ביטוח.
התכנית להעלאת התקרה לפי 4 מהשכר
נולדה כחלק מרפורמה במיסוי. את הרפורמה דחו לשנה הבאה אבל את ההעלאה
של התקרה מבקשים להתחיל מיד.
אנחנו אומרים
¶
יש הפרשים של 20 מיליון
דולר, תנו את זה לבעלי הכנסות נמוכות.
יש לנו הצעות לרפורמה והן פורטו
בחומר שהנחנו על השולחן, אנחנו אומרים: אל תעשו תקרה מפלה, תתקנו
את התגמולים המפלים ליולדת ולנפגעי עבודה,
ח' גרוסמן
¶
אתם מדברים על הכנסות זהות כאילו
ועל תשלומים גבוהים יותר של העצמאים.
האם אתם אומרים שכל הצהרת הכנסה של עצמאי היא מדוייקת?
ח' גרוסמן
¶
אינני מאשימה את כל העצמאים. אבל
אני מניחה ששכיר איננו יכול להעלים
הכנסות, כי מנכים ממנו במקור. נקודת הזינוק של השכיר היא אחרת.
א' בוקשפן
¶
אנחנו צריכים לצאת מתור הנחה שהאנשים
הם ישרים. צריך למצוא את אלה שאינם
ישרלם, ולהעניש אותם, ישראל קיסר אמר לי פעם: אם אדם בא אליך ועושה
אצלו עבודות חשמל ובשעות הבוקר הוא עובד שכיר - זה ענין אהר. זו בעיה
של כל עם ישראל, זה לא מתרכז בסקטור מסויים. כמעט כל המורים נותנים
שעורים פרטיים, האם יש שליטה מוחלטת עליהם?
י' דיין
¶
ההצעות שלנו בתיקון מס' 63 הן בעיקר
הרחבת התקרה והפחתת שעורים, כדי
למנוע רגרסיביות.
אני מבקש להביא כמה נתונים: המוסד
גובה מכ-300,000 עצמאים - אני מתייחס לשנת 1985/86 - סכום של 192
מיליון דולר. זה כולל מס מקביל ואגרת חינוך.
י' דיין
¶
מיליון ו-300,000 שכירים משלמים
סכום של מיליארד ו-450 מיליון דולר
לשנה, .
רשת המבוטחים הלא-שכירים במוסד
לביטוח לאומי גדולה מזו שבמס הכנסה, בגלל השיקולים הביטוחיים,
יש כ-200,000 עצמאים המגישים דו"חות למס הכנסה,
י' דיין
¶
זו אוכלוסיה שמשלמת למוסד סכום.
של 4 שקלים לחודש, זו אוכלוסיה
המוגדרת כלא-שכירים ולא-עצמאים, זו אוכלוסיה שלא מגישה דו"חות למס
הכנסה.
רוב ההכנסה של 192 מיליון דולר
שאנחנו גובים מבל אוכלוסיית המבוטחים הלא-שכירים בשנת 1985/86, 97%-
98% מן ההכנסה הזאת, זאת אומרת כ-188 מיליון דולר באים מ-200,000
המבוטחים המגישים דו"חות למס הכנסה, אוכלוסיה שאנחנו מגדירים אותה
כסוג 33.
בגלל התפיסה הביטוחית במוסד לביטוח
לאומי יש מינימום של 30 שקל לחודש, אני מדבר על מי שמגיש דו"ח למס
הכנסה. המינימום הוא 30 שקל לחודש ואחר-כר יש עליה עד לתקרה, אלא שכאן
יש רגרסיביות - ככל שההכנסה עולה, העצמאי שמגיש דו"ח משלם פחות. אני
מתבסס על ההכנסה החייבת במס. לעומת זאת, במס הכנסה יש פרוגרסיביות,
כלומר ככל שההכנסה גדלה גדל גם התשלום, עד לתקרה.
צריד להזכיר שיש סף מס שעד להכנסה
מסויימת לא דורשים שום מס, אבל הביטוח הלאומי דורש תשלום לפי הטבלה,
בשעה שלמס הכנסה האיש לא משלם כלום.
מ-1 באפריל 1984 יש חוק שאנחנו קוראים
לו "שנה שוטפת".
ב-1984/85, כתוצאה ממלחמת של"ג ומכך
שאנשים הפסידו כסף בגלל מילואים, גבה המוסד על פי 75% מן ההכנסה, ב-1985/86
הוא גבה על פי 80%, ועכשיו צריף לחזור לגביה מ 100%-של ההכנסה.
י' דיין
¶
כיום, אם לאדם יש הכנסה מעל 3 פעמים
השכר הממוצע, זאת אומרת מעל 2,700
שקל, המקדמות שלו קטנות ולא גדלות. לעומת זאת, מי שהכנסתו נמוכה -
המקדמות שלו גדלות בעשרות אחוזים. המעבר לגביה לפי 100% מוסיף לביטוח
הלאומי כ-28 מיליון דולר ברוטו, והנטו, לאחר קיזוז הגימלאות היחסיות,
יהיה 23 מיליון דולר, אבל הנטל הזה יפול לא על העצמאי המשתכר 4,000
שקל אלא על מי שמשתכר 400 שקל. זאת אומרת, הסכום הזה יבוא מהעצמאי
הקטן.
י' דיין
¶
בגלל התקרה. הסכום של 23 מיליון
דולר בא בעיקר מבעלי הכנסות בינוניות
ומטה.
ועוד: סר כל ההכנסה של העצמאים החייבת
במס - מיליארד ו-800 מיליון דולר לשנה. סכום של 900 מיליון דולר, כלומר
50% מן ההכנסה הזאת, הם בידי בעלי הכנסות גבוהות, וזאת אומרת שסכום
של 600 מיליון דולר פטורים מדמי ביטוח. יש 20,000-18,000 עצמאים עשירים
שברשותם 900 מיליון דולר שהם, כפי שאמרתי, 50% מכלל ההכנסה החייבת במס,
של העצמאים. על חלק מזה משלמים מס הכנסה וחלק פטור מדמי ביטוח. זה
לא קיים אצל השכירים.
לכן ההצעה שלנו אומרת
¶
נגן על רוב
העצמאים - 140,000-130,000 - שהם בעלי הכנסה נמוכה, וניקח יותר מאלה
הפטורים מתשלום דמי ביטוח אם כי יש להם הכנסות. זה צורך שנובע מהמעבר
לתשלום לפי 100% . ההצעה להרחיב את התקרה מפי 3 לפי 4 השכר הממוצע, זה
יוסיף ברוטו סכום של 18 מיליון דולר ולאחר קיזוז הגימלאות היחסיות -
תוספת ההכנסה נטו תהיה 13 מיליון דולר. את הסכום הזה של 13 מיליון
דולר המוסד יעמיד להפחתת שעורים, זאת אומרת במקום 13% יופחת השעור
ל-11%.
עוד אנחנו מציעים להעלות את המדרגה
של השיעור המופחת מ 35%-ל-50% מהשכר הממוצע, וזה יקזז את הנטו.
היו"ר א' נמיר
¶
ממה נובע טוב הלב שלכם? אני לא
מבינה את כל העניו .
מקובל עלי שעצמאי חלש - לא צדיר
להטיל עליו. לא מקובל עלי שעצמאי שמצבו טוב מאד - לא נוגעים בו.
אני לא מבינה מה אתם מציעים.
א' רובינשטיין
¶
אני מייחס חשיבות להעדתה של
היושבת-דאש לגבי אוכלוסיית
העצמאים.
אני שואל את נציגי הביטוח הלאומי:
האם הנתונים של האגף למחקד ותכנון מקובלים עליכם?
א' ויינשטיין
¶
כתוב שאוכלוסיית הלא-שכירים מונה
כ-280,000, לפי ההדכב הזה: עצמאים -
158,200; לא עובד ולא עצמאי - 86,700; שכיד ועצמאי - 12,500; מבוטחים
נפגעי עבודה - 18,800; מבוטחים בחו"ל - 3,900. האם הביטוח הלאומי
מעדעד שאוכלוסיית העצמאים היא 158,200 בסך הכל? האם בדיונים המוקדמים
על החוק הזה הסכימה ההסתדרות שגם לשכירים תועלה התקרה לפי 4? אני
יודע שההתנגדות לכר באה מצד התעשיינים. ההסתדרות לא מתנגדת לזה,
כי אם תועלה התקרה היא תקבל יותר מס מקביל. ההסתדרות אומרת-, אדרבה,
י' דיין
¶
13 מיליון דולר נטו, מבעלי ההכנסות
הגבוהות.
כשאנחנו מדברים על 158,200, אלה
רק עצמאים, כי יש אנשים שהם שכירים ועצמאים.
בסך הכל יש 200,000 נישומים שמגישים
דו"חות למס הכנסה, כבעלי עסק, המוגדרים כעצמאים. יש מי שהוא גם
. עצמאי וגם שכיר.
ההסתדרות הסכימה להעלאת התקרה
ל-4 פעמים השבר הממוצע ולשעורים המופחתים. יש התנגדות של התעשיינים.
הם התנגדו להפעיל את זה על השכידים בגלל עלות העבודה. הסבדנו שאין
כוונה להעלות את עלות העבודה. כל התוספת מיועדת לשעורים המופחתים.
כל תוספת ההכנסת תלו לשעורים המופחתים. כפי שאמרתי,50% מההכנסה של
העצמאים, החייבת במס, נמצאת בידי כ-10% מהם, בידי כ-20,000 מתוך
כ-200,000 המגישים דו"חות למס הכנסה. בקרב השכירים רק 5%-6% הם בעלי
הכנסה שמעל לתקרה.
לדעתי, לא ניתן להפעיל את הגביה
לפי 100% של ההכנסה בלי השינוי המוצע, כי זה יהיה נטל על בעלי ההכנסות
הנמוכות.
שלא תוכננה
¶
זה לא כך. התוספת שקיבלנו היא על-חשבון ההפרשים שמגיעים
לנו משנת 1984/85, שאז הסכים המוסד להקטין את המקדמות.
מה נעשה בתוספת ההכנסה מהרחבת
התקרה? אנחנו מדברים על סכום של 13 מיליון דולר שנגבה וניתן אותו כהנחה
לבעלי הכנסות נמוכות. בעלי הכנסות נמוכות יקבלו הנחות יותר גדולות
למשל, מי שנמצא ברמת הכנסה של 50% מהשכר הממוצע יקבל הנחה של 28%. אם
לא ננהג כך ייצא שעצמאי ברמת הכנסה של 50% מהשכר ישלם יותר ומי שיש
לו פי 4 מהשכר הממוצע ישלם פחות. המערכת שאנחנו מציעים מאזנת את עצמה
פחות או יותר.
י' מחלב
¶
אין בידי מספר מדוייק.
יש כ-20,000 פנסיונרים שלא כלולים
כאן.
היו"ר א' נמיר; אני מודה לנציגי העצמאים. נישאר
כאן עכשיו חברי הוועדה עם נציגי הביטוח
הלאומי.
אני רוצה לומר לאנשי. המוסד לביטוח
לאומי שאני מבולבלת לגמרי. אני לא מבינה את כל העסק הזה.
אני מבינה שאם צריך לעשות צדק
בגביה - וצריך לעשות צדק בגביה - צריך לקהת מההזקים ולא מההלשים.
אני רוצה שהתעשיה תצליה, שתהיה
טובה, ואז יהיה שכר יותר טוב. מה זאת אומרת שהתעשיינים מתנגדים?
בביטוה הלאומי, 5% משלם העובד, והמעסיק משלם 15%. לתעשיה יש בעיה.
עכשיו מדברים על העלאת התקרה לפי 4. היום לההליט? לא מקובל עלי
שהיום נקבע את זה רק על העצמאים. יש פה תקדים והלא נאמר באופן ברור
שעומדים להעלות לפי 4 לכולם. אם זה כך - שתהיה מקשה אהת ואז נראה
הלוקה מדוייקת כמה לוקהים מאלה שיש להם הרבה ומה עם אלה שאיו להם. יכול
להיות שנגיע למסקנה שאסור להעלות את התקרה לפי 4 ואז צריך להשוב מה
יהיה הכיוון.
יש לי תחושה שגם אצלכם, בביטוה
הלאומי, זו פשרה של להצים, אני לא יודעת של מי.
שלושה ימים לפני הפגרה נזכרו
בביטוה הלאומי שפג תוקפו של הוק. אנהנו דנו אז על הוק ביטוה סיעוד.
יומיים לפי הפגרה פג תוקפו של הוק ואז באים ואומרים: צ'יק-ציאק. לאשר.
שלחו אותם. היתה ישיבה מיוחדת בפגרה ואז עשו שביתת שבת בכנסת, כדי
שנקבע מועד לישיבה. זה הטריד אותי. היה קושי למצוא לי מחליף בפגרה.
פניתי להבר-הכנסת שוסטק. הוא קיים שתי ישיבות. אי-אפשר היה להגיע
לסיכום. היום הנושא הזה עומד שוב על סדר היום שלנו, לא מן המנין.
העצמאים רצו לבוא. חבר-הכנסת שוסטק פנה אלי, והם באו.
אני לא מכינה מה קורה פה. מביאים לנו
דבר שהוא יותר מדי עקום מכל מיני צדדים. אם מחליטים על פי 4 - תעשו
את זה לכולם יחד.
אני רוצה לשמוע גם את התעשיינים
וגם ארגונים אהרים. עם כל הרצון, על מה נחליט? רציתי שנחליט היום,
על מה נחליט?
היו"ר א' נמיר
¶
אני מחכה להצעה מה לעשות.
גם חבר-הכנסת שוסטק לא שלם עם מה
שקורה.
א' שוסטק; אני חושב שגם אנשי המוסד לביטוח
לאומי לא שלמים.
ש' בריצמן
¶
יש כוונה להחיל את זה גם לגבי
השכירים אבל היום איו מנגנוו
שנותו שעורים מופחתים לשכירים, זאת אומרת שאם מעלים לפי 4 לגבי
שכירים יש היום בעיה של עלות העבודה. אנחנו רוצים זמו כדי למצוא
דרו שניתו שעורים מופחתים גם לשכירים.
העצמאים עוברים השנה לתשלום לפי
100%, רבר שלא היה בשנה שעברה לכו, אם אנחנו משאירים את המצב כמו
שהוא התוצאה היא שעצמאים בעלי הכנסות נמוכות ישלמו דמי ביטוח יותר
מבעלי הכנסות גבוהות.
אנחנו מדברים על רפורמה שנעשה,
בשלבים. אנחנו לא ערוכים להפעיל עכשיו את השעורים המופחתים לגבי
שכירים. לכו יש הצעה להפעלה בשלבים, משום שבא העניו של מעבר מ80%-
ל100%-לגבי העצמאים.
היו"ר א' נמיר
¶
מקובל עלי שצריך לשלם לפי 100%.
איר זה קורה שעצמאי קטו ישלם
יותר ועצמאי גדול לא? איד זה קורה שכל מטלה נופלת על החלשים?
י' מחלב
¶
בטבלה המצורפת לחומר שהנחנו על השולחן
יש דוגמה. בינואר 1986 אדם קיבל הכנסה
של 680 שקל לחודש. התשלום על 80% מההכנסה היה 89 שקלים. עם המעבר
ל-100% הוא ישלם 118 שקלים. מי שהיתה לו הכנסה של 3,400 שקלים שילם
על המקסימום סכום של 506 שקלים וגם אם ישלם לפי 100%, התשלום לא יגדל
אם התקרה לא תועלה. עכשיו מוצע להעלות את התקרה.
אנחנו מסכימים שכל האוכלוסיה צריכה
לשלם לפי ההכנסה. לעצמאים אנחנו נותנים שעורים מופחתים כהנחה, שלא
נותנים לשכיר.
היו"ר א' נמיר
¶
למה לא תעשו את זה?
ש' בריצמו; ברגע שנהיה ערוכים, נעשה את זה גם
לשכירים. מיום שיש ביטוח לאומי, העצמאים
משלמים לפי ההכנסה ויש להם שעורים מופחתים, מה שלא היה לגבי שכירים.
אנחנו רוצים להנהיג את זה גם לגבי שכירים.
אם לא היה בא עכשיו המעבר ל-100% -
לא היינו משנים עכשיו דבר.
א' שוסטק
¶
כמו שעושים הפחתות בשעורים, אפשר
להעלות שעורים.
אומרים שאיו צדק, למה לא נקבע שכל
אלה שהכנסתם 3 פעמים השכר הממוצע משלמים שעור יותר גבוה? אני חושב
שזה היה הרבה יותר מתקבל מו ההצעה שלפנינו.
א' ויינשטייו; זו פעם ראשונה שהביטוח הלאומי והכנסת
עומדים לאשר חוק מפלה. החוק הזה מפלה,
:
לראשונה, ביו סוגי מפרנסים.
הצעתו של חבר-הכנסת שוסטק יכולה
להתקבל, אם כי היא מעלה את עלות העבודה.
אנחנו צריכים להיזהר לא להוציא חוק
מפלה, וכאן יש הוק מפלה.
היו"ר א' נמיר
¶
חבר-הכנסת ויינשטיין, החוק המפלה
היה עד היום. היתה אפליה בכך שהעצמאים
שילמו דמי ביטוח רק על 80% מהכנסתם והיו שעורים מופחתים. זה היה עוול
וחוק מפלה.
אני רוצה להציע שלא נחליט היום.
אני רוצה להגיד לאנשי הביטוח הלאומי: שמעתם את ההתלבטויות שלנו. אני
מבקשת שלישיבה הבאה, שנקבע אותה כשתהיה מוכנים, תכינו לנו הצעות
אלטרנטיביות, כולל זו שהציע אותה חבר-הכנסת שוסטק, כלומר - 1) איר
לא מעמיסים על החלשים שבין העצמאים; 2) איך לוקחים יותר, והרבה
יותר, מעצמאים חזקים.
א' שוסטק
¶
אם מעלים את התקרה - הביטוח לא מקבל
מזה כלום. אני מציע שאלה שיש להם
3 פעמים השכר הממוצע ישלמו יותר.
ר' אלמוג
¶
יש סעיפים הנוגעים להעלאה של מס
, מקביל. המס לשכירים הועלה מאז
חודש אוקטובר. היתה כוונה להעלות גם לעצמאים. העצמאים לא חששו אז
מאפליה, הם ביקשו לבטל ואנחנו ביטלנו.
היו"ר נמיר
¶
אני מניחה שהמוסד לביטוח לאומי יודע
מה הזמנים של הכנסת. אם ענין
הפנקסים היה דחוף - אפשר היא להביא את הצעת החוק קצת יותר מוקדם מאשר
יומיים לפני יציאת הכנסת לפגרה. הודעתי שאם יודיעו לנו על דבר יום
או יומיים לפני שפג תוקפו - לא אתייחס לזה.
אני מוכנה, אם אין לזה קשר ואם
אין מלכוד, לאשר את הענין של מס מקביל.
מ' בוטון
¶
מונחת הצעה לתקן את חוק מס מקביל,
"י ויגבו מהצמאים עוד 1/2% לתקופה של שנה,
מאפריל עד אפריל. אבל בחוק מס מקביל יש פטורים מסויימים ויש עצמאים
שלא צריכים לשלם מס מקביל.
לדעתי, אי-אפשר לקבל את חוק מס מקביל
כפי שהדברים עכשיו.
נ' ארד
¶
בחקיקות בעבר היו דברים שקשורים ולא
קשורים. אם מותר לנו, כחברי ועדה,
לומר שמוסכם עלינו, כחברי הוועדה, שחוק מס מקביל יכול לקבל התייחסות
מיידית - אז אפשר לשלוף אותו.
ש' בריצמן
¶
אני מודה שלנו לא יכולות להיות טענות
לוועדה. אני יודע את זה טוב מכל אחד
אחר. בכל-זאת, עם כל הכבוד לוועדה, יש לנו בעיה לוחצת מאד - בעיית
הפנקסים שאנחנו צריכים לשלוח, והם כוללים גם שעורים של מס מקביל.
אם יאושר החלק של מס מקביל, נצטרך להוציא פנקסים ואיננו יודעים כמה
לגבות מעצמאים. אם נשלח פנקסים לפי 100% בלי שעורים מופחתים, זה
עלול לעורר מרד של עצמאים. מבחינה חוקית איו בעיה להוציא פנקסים
לפי 100% בלא שעורים מופחתים.
היו"ר אי נמיר; איך אפשר לפי 100%?
ש' בריצמן
¶
לפי החוק.
התוצאה תהיה שכל העצמאים ישלמו עוד
20% דמי ביטוח ועוד 1/2% מס מקביל. אנחנו רוצים שיהיה "פקצ' דיל".
דחינו מועד אחד של העצמאים. הם היו
צריכים לשלם בחודש מאי. אני מבקש לציין שמכיוון שלא גבינו תשלום
מעצמאים, אנחנו לא מעבירים על-חשבון העצמאים אף לא פרוטה אחת לקופת-חולים.
נקלענו למצב לא נעים, באשמת הביטוח הלאומי. מדובר על עשרות אלפי עצמאים שצריכים
לשלם דמי ביטוח.
היו"ר א' נמיר; מה אתה מבקש?
ש' בריצמן; אני מבקש, אם אפשר לקבוע ישיבות
בצורה אינטנסיבית, למחר או מחרתיים.
א' ויינשטיין
¶
אני חושש שהיתה הטעיה של הוועדה,
י" כי יש שני בסיסים וזח לא אותו בסיס,
בחוק הביטוח הלאומי נאמר; "ההכנסה בשנה השוטפת תיקבע על-פי השומה
הסופית של ההכנסה כאמור לאותה שנה לפני כל פטור, ניכויים וזיכויים
לפי הפקודה." ואילו בפקודת מס הכנסה כתוב; "הכנסה חיי.בת" - הכנסה
לאחר הניכויים, הקיזוזים והפטורים שהוכרו ממנה לפי כל דין."
כפי שאמרתי, יש כאן שני בסיסים וזה
לא אותו בסיס.
היו"ר א' נמיר; אני שואלת את הביטוח הלאומי; האם
תהיו מוכנים?
ש' בריצמן
¶
אני אביא את הבקשה של הוועדה לפני
השר ומינהלת המוסד.
היו"ר א' נמיר; ברגע שתודיע לי, היום, נקבע מועד.
היו"ר א' נמיר
¶
אני לא מדברת על מהפכות. אני אומרת
שנבחר ברע במיעוטו, לפי תפיסתנו,
אבל צריכות להיות אלטרנטיבות.
ש' בריצמו
¶
אני אעמוד בקשר עם יושבת-ראש הוועדה.
היו"ר א' נמיר; ברגע שאתה נותן לי תשובה, אגיד
לד אם הישיבה תהיה מחר או מחרתיים.
תודה רבה. הישיבה נעולה.
הישיבה ננעלה בשעה 12.30.