הכנסת האחת-עשרה

מושב שני



פרוטוקול מס' 204

מישיבת ועדת העבודה והרווחה ביום

א' י"א בניסן התשמ"ו ~ 20 באפריל 1986, בשעה 11.00

חברי הוועדה א' שוסטק - מ"מ היו"ר

נ' ברוך - מנכ"ל המוסד לביסוח לאומי

ש' בריצמן - המוסד לביטוח לאומי

י' דיין - המוסד לביטוח לאומי

י' מחלב - המוסד לביטוח לאומי

ח' מנדלסון - המוסד לביטוח לאומי

ר' רטוביץ - המוסד לביטוח לאומי

ר' אלמוג - משרד האוצר

א' מראני - משרד האוצר

ר' רוקח - משרד האוצר

ש' גוברבמו - משרד המשפטים

א' ארבל - ארגון העצמאים

א' בוקשפן - ארגון העצמאים

י' ורקר - ארגון העצמאים

מ' קורניק - ארגון העצמאים

ח' ישראל - ראש מדור הדרכה, לשכת התאום

יי גוטמן - לשכת המסחר, תל-אביב

ד' מוזס - לשכת המסחר, תל-אביב

י' אנטלר - האגף לבטחון סוציאלי, ההסתדרות

ו' סדיס - ההסתדרות הכללית

אי שפניץ - קופת-החולים הכללית

מ' בוטון

א' אדלר

מ' הלנברג

1) תיקון טעות בחוק הביטוח הלאומי

(תיקון מס' 61), התשמ"ו-1986

2) חוק הביטוח הלאומי (תיקון מס' 63)

חוק מס מקביל (תיקון מס' 7)



תיקון טעות בחוק הביטוח הלאומי (תיקון מס' 61), התשמ"ו -1986

רבותי, אני פותח את הישיבה.

היועץ המשפטי מבקש שהוועדה

תאשר תיקון טעות בחוק הביטוח הלאומי (תיקון מס' 61), התשמ"ו-1986,

המובר כחוק ביטוח סיעוד.

אני מבקש שהוועדה תאשר תיקון בסעיף

127פה(ד) לחוק הביטוח הלאומי (תיקון

מסי 61) התשמ"ו-1986, המכונה חוק ביטוח סיעוד, הנובע מהסתייגות שהתקבלה

בבנסת לסעיף 127פה(ג) ושלפיה ידובר בסעיף 127פה(ג) על 60 ימים. צריכה

לחיות התאמה בין סעיף 127פה(ד) לסעיף 127פה(ג) ולכן אני מציע שבסעיף

127פה(ד) במקום המלים "כאמור בסעיף קטן (ג)" יבוא "מהיום שבו נוצרה

הזכאות לגימלת סיעוד".

אין התנגדות לתיקון המבוקש, ואנחנו

מאשרים אותו.

תיקון סעיף 127פה(ד) לחוק הביטוח הלאומי (תיקון מס' 61), התשמ"ו-1986

כפי שהובא על-ידי היועץ המשפטי לו ועדה, נתקבל

חוק הביטוח הלאומי (תיקון מס' 63)

חוק מס מקביל (תיקון מס' 7)

אנחנו עוברים לסעיף הבא - חוק

הביטוח הלאומי (תיקון מס' 63)

וחוק מס מקביל (תיקון מס' 7).

נשמע את נציגי המשלחות.

אנחנו ישבנו כאן גם בשנה שעברה

וגם לפני כן. היו לנו הרבה דיונים

עם חבר-הכנסת יגאל כהן-אורגד בתקופת כהונתו כשר האוצר והיו הבטחות

שכל הנושא של הביטוח הלאומי יעבור בדיקה. כששונו תנאי התשלום הנוחנו

שנשלם רק %75 אבל זה לא קויים וגם לא הצלחנו לשבת בוועדה משותפת עם

הביטוח הלאומי.

מרבים לדבר על שחיקה אבל אם

מדברים על שחיקה בנטו ולא רק בברוטו, נמצא שציבור העצמאים נושא בעול

הזה מעבר למה שהוא מסוגלי התגלה לנו שכל החישוב של הביטוח הלאומי בטעות

יסודו ותמיד שילמנו כמעט %100.

אנחנו רוצים שהיחס אלינו יהיה

כאל אנשים המעסיקים את עצמם. אנחנו מציעים שתשאירו את המצב הקיים כפי

שהוע מפני שבגלל צורת החישוב שילמנו כל השנים 100% ולא 80% ואי-אפשר

לטעון שהעצמאי, בנושא של הביטוח הלאומי, שילם פחות ולכן הוא צריך

לשלם יותר. העצמאי לא קיבל הנחה. יותר מזה, כשהעצמאי בא לבקש תגמול

נעשה חישוב של רבעון אחורה. רק עכשיו הוסכם גם

על תוספת היוקר אבל זה לא מבטא את ההגדלה של השכר הממוצע במשק. אנחנו

מבקשים שהתשלום לעצמאים יהיה לפי מה שהם משלמים באותו זמן.

"התברר כי הכנסת מבוטחים רבים, שאינם שכירים נמצאת בתחום שבין שלוש

פעמים השכר הממוצע לארבע פעמים השכר הממוצע. כתוצאה מהתקרה הקבועה

בחוק כיום, אין הם משלמים דמי ביטוח על הכנסה זו - דבר שאין לו הצדקה.

לפיכר מוצעת הגדלת התקרה כר, שלגבי האוכלוסיה האמורה תובא הכנסה זו

בחשבון לענין תשלום דמי הביטוח."



מדברים על אוכלוסיה שנראית חזקה

אבל היא הלשה. באים ואומרים, ניקח מהם יותר. אם כר - זה צריר לחול

על כל המגזרים ולא רק על הלק מהם.. אלן כל הצדקה ליצור מערכת נוספת

של אפליה לגבי העצמאי, האם הוא יקבל יותר מפני ששילם יותר?

ההצעות שלפני הוועדה באו מפני שאנחנו

לא מיוצגים במוסדות של הביטוח הלאומי. אם היינו מיוצגים במועצת הביטוח

הלאומי, לא היינו צריכים לבוא לכאן; אומר כאן שהיתה הבטחה בעניו זה

אבל היא לא מומשה.

הביטוח הלאומי צריר לתת נתונים

בדוקים, בכמה עלתה הגביה של הביטוח הלאומי מהעצמאים. הנתונים שלנו

מפורטים בטבלה שהנחנו על שולחן הוועדה.

כאן אני רוצה לציין שהצרפתים אמרו

שעמוד השדרה של הכלכלה הם העצמאים.

בתיקון מס' 63 מוצע לבטל גביית דמי

ביטוח ממי שאינו עובד ואינו עובד

עצמאי שהכנסתו לא מגיעה למינימום.

אנחנו נשמח לכל הפהתה בגביית דמי

ביטוח לאומי, שנעשה מס הכנסה ב'.

אתם לא חוששים שהם ייעלמו אם לא

ישלמו?

משלמים מס הכנסה.

היו"ר א' שוסטק; האם יכול להיות מבוטח בלי לשלם?

י' ורקר בשנה שעברה, כשדובר על %80, התנאי

היה שתוקם ועדה משותפת לבדיקת נושא

הרפורמה בביטוח הלאומי, כדי שיהיה חוק פחית רגרסיבי. אנחנו הצגנו נתונים

המוכיחים שככל שההכנסה של האיש נמוכה יותר - הפגיעה בו גבוהה יותר, זאת

אומרת שבדרר כלל הנטל של הביטוח הלאומי כבד יותר בהכנסה נמוכה. הנתונים

שבטבלאות מדברים בעד עצמם.

לדעתנו צריך להשאיר את המצב הקיים,

כי לא היתה רפורמה, חל משבר במגזר העסקי והמחירים מוקפאים.

אנחנו טוענים שסכום אדיר נכנס לביטוח

הלאומי מתשלומי העצמאים, כולל הפרשי הצמדה לשנת 1984. לדעתנו זה לא מוצדק.

מס הכנסה לא נהג כך וגם הביטוח הלאומי לא צריר לנהוג כר, הביטוח הלאומי

הוא ביטוח ולא מס. מר עוזי שטיינברג אמר שבנטל מס כזה אי-אפשר לחיות.

זו גזירה שהציבור לא יכול לעמוד בה.

בהצעת הוק מס מקביל מדובר על הוראת

שעה אבל לדעתנו זו תוספת למצב חמור שאסור להחמירו, כי מדובר בפגיעה נוספת

באוכלוסיה שנפגעה.

דרשנו שמי שיוצא לשירות מילואים יקבל

לפי אותו חודש אבל עדיין משלמים לפי רבעון קודם. מדוע לא להשתמש בנתון

אשר מופיע במחשב? - אתה משלם לפי הכנסה שנקבעה ברבעון הזה - לפי זה תקבל.

זה נכון לגבי דמי לידה, פגיעה בעבודה ושירות מילואים, בתיקון הקודם

יש אפליה בין שכירה לעצמאית כשמדובר בדמי לידה. זו אפליה שאנחנו לא

מבינים אותה.

בשנה שעברה הוסכם אמנם על דעת העצמאים

לעבור ל 100%-אבל מאז קרה משהו במשק

כגון: עסקות חבילה, ריבית רצחנית, ארנונות, הקפאת מחירים, פעולות אשר

הביאו להאטה שפגעה בעצמאים והביאה אותם ער לסף משבר. כשאני מרבר על

עצמאים כוונתי גם לחקלאים ולבעלי תעשיה זעירה.

שעור רמי הביטוח על פי התקרות הקיימות

הוא נטל כבר. לפיכן אנחנו חושבים שצריר להשאיר את הקיים, זאת אומרת %80,

כרי שלא נרכא יוזמה חופשית וכרי שהעצמאים יוכלו להתקיים בכבור, אם משאירים

80% אין מקום להעלאה התקרה מפי 3 לפי 4.

אני חושב שהווערה צריכה להיות רגישה

למה שקרה במשק ולכן צריו להשאיר את ה 80%-לתקופה של שנה-שנתיים הקרובות

לפחות. אבל אם הווערה תחליט בכל זאת על %100, בניגור למה שקורה במשק,

יש אפשרות להגריל את התשלומים המופחתים. לרעתי, צריך לחוקק הוראת שעה

על 80%.

הנאמר בסעיף ב' במבוא אינו מדוייק.

לרעתי איו שום קשר ביו פטור שעליו מרובר בסעיף זה לביו האוכלוסלה המוגררת

בסעיף 29. בהגרלת התקרה מרובר על עצמאים ופה מדובר על מי שלא עובר ואינו

עובר עצמאי, לפיכך הצגת הרברים לא נכונה.

היום מרובר על אוכלוסיה

המונה 75 אלף, שממנה המוסר לביטוח לאומי גובה סכום של 3 מיליון רולר.

זה לא סכום פעוט שאפשר לוותר עליו. מבחינה עקרונית אסור לוותר על העקרון

שארם שמקבל משהו צריך לשלם תמורתו, ואפילו זה תשלום סמלי. אסור להרגיל

אנשים לקבל בלא לשלם. עם זאת, צריך להתחשב באנשים הנמצאים בקטיגוריה

החלשה מפני שהם מקבלים זכויות בזכות ולא בחסר אבל התשלום של האיש, אפילו

הוא סמלי, נותן לו הרגשה טובה. לפיכך איו לקבל את ההצעה המונחת ברברי

המבוא והמוצגת בצורה לא נכונה. רברי אלה מתייחסים למה שמוגרר "סוג 29".

יש הצעה לשנות את דמי

הביטוח לעומת המצב הקיים. מוצע לאחר ביו שכירים ועצמאים ולהעלות את רמי

הביטוח בענף נכות בשעור של 0.2% ובענף זיקנה - .ב-0.1%, זאת אומרת בסר

הכל ב-0.3%, מתוך הנחה ומגמה שהפחתה בענף נפגעי עבורה היא בממוצע בשעור

% 3 . 0 . אולי הממוצע בסרר, אבל אם לוקחים את המגזרים היצרניים, הלא-יצרניים

והעסקיים, מסתבר שכל שהם כרמת סיכוך של 0.7 הקיזוז הפנימי הפנימי לאלה

שנמצאים ברמת סיכוך כזו משמעותו היא 0.2, וזה כשיש ענפים שאפשר להפחית

ולא הפחיתו.

יחס לענף נפגעל עבורה הוא כאל ענף

בפני עצמו. הממשלה אומרת שבזיקנה

ובשאירים יש גרעון.

בדרך כלל המוסר לביטוח לאומי והאוצר

מסתכלים על הגרעוך השוטף של ענף זיקנה.

לרעתי, אסור להסתכל רק על הגרעון השוטף אלא יש להסתכל על תשלומי הריבית

כהכנסה לכל רבר, זאת אומרת שאם לוקחים את הריבית בזיקנה ושאירים נמצא

שהגרעוו השוטף הוא עורף שוטף. אם חושבים שצריך להתעלם מהריבית - זה

עני ו אחר.

היתה וערה בראשותו של פרופסור כהנא.

היא ישבה ורנה ולאחר שבחנה את התשלומים השונים, פרופסור כהנא לא המליץ

לנגוע בענף זיקנה ושאירים, על בסיס נתונים של הביטוח הלאומי שנמסרו לו.

לכך אני לא חושב שצריך להעלות. לעומת זאת, בענף נכות זה רבר מתחייב.

פרופסור כהנא המליץ

להפחית ב-0.2, כי מצבו של הענף והמקורות הכספיים הס מעבר לדרוש. בענף

זה יש עודפיס ניכרים ולכן המליצו להפהית ב-%0.2 אבל הביטוח לאומי לא

קיבל את זה, למה?

לגבי קיצבאות ילדים - מקובל עלינו.

ולגבי אימהות, אנחנו מציעים להפחית לפחות 0.1 אם לא 0.2.

אם רוצים קיזוזים פנימיים - צריר לצמצם

את הפגיעה. נציגי הביטוח הלאומי היו בעד זה אבל הדבר לא נסתייע על-ידי

האוצר.

אני חוזר ואומר שהוועדה צריכה לדבר

על הפחתה באימהות, בשעור של 0.2, ואז לא תהיה הגדלה של עלות העבודה.

זה לנושא של לוח י'.

הביטוח הלאומי בא עם הצעה

חדשה - להטיל קנס. מי שהיה חייב להגיש דו''ח ולא הגישו במועד - יוטל

עליו קנס. סכום הקנס לא יעלה על 36% מדמי הביטוח שהיה עליו לשלם באותה

שנה שוטפת. אנחנו יודעים שיש חוק ריבית והצמדה אבל עכשיו מוסיפים ומדברים

גם על קנס בגלל אי-הגשת דו"ח במועד. אני חושב שההצעה הזאת איננה במקומה

ואסור לקבל אותה.

גם לפני שנה היו לנו הרבה מאד טענות

בנושא של הביטוח הלאומי שצדיר להיות

ביטוח ולא מס, כי זה מוסד סוציאלי והוא צריו לאפשר לאנשים לחיות לפני

שהם מג יעים ל-120.

בשנה-שנתיים האחרונות אנחנו עדים

לאבסורד, שהביטוח הלאומי הוא מס רגרסיבי יותר משנה לשנה.

לא ייתכן לבוא כל הזמן אל "הפרה

החולבת" של עצמאים קטנים ובינוניים ואפילו אל היותר גדולים, כי זה

מחסל את המוטיבציה שלהם.

צריד לאפשר לאזרח לשלם בזמן סביר,

כדי שלא תהיה ריבית והצמדה.

מר דייו ומר מחלב מהמוסד לביטוח לאומי

השתתפו באחד הכינוסים בירושלים. הם שמעו את הטענות ואת ההתמרמרות שיש

בציבור. ההתמרמרות המוצדקת נובעת מדמי הביטוח שהגיעו לסכומים אבסורדיים

שאינם עומדים בשום יחס לתשלומים למבוטח. לדעתי, צריכה להיות ועדה שתדון

ברפורמה.

עיקרון אין לנו התנגדות להעלאת התקרה,

מצדנו זה יכול לחול על השכירים מ-1 באפריל 1986 בתנאי שלא תהיינה לזה

השלכות לגבי מה שלא קשור לביטוח הלאומי קרי, המס המקביל.

זה אולי ימנע אפליה אבל יעשה אי-צדק

לכל המשק.

אשר לסוג 29: אנחנו סבורים שמי

שמקבל צריר להשתתף, ולו במשהו. אנחנו

רוצים לשמור על זה בלי לחשוב על עלות הגביה, כדי שיהיה העקרון הביטוחי.

יש לנו חילוקי דעות

עם המוסד לביטוח לאומי. אנחנו בעד שמירח על המצב הנוכחי והפיכתו למצב

קבוע. לדעתנו צריך להסתכל על כל ענפי הביטוח כמקשה אחת. התיקונים

המוצעים היום עלולים להקשות בעתיד. אנחנו צופים שבזיקנה ושאירים

יהיה צורר להעלות את התשלומים בעתיד.

השימוש בנימוק של הקטנת עלות

העבודה צריך להיות במשא-ומתן על השכר ביו הצררים.

אני חוזר ומדגיש שצריך לבדוק את

כל הנושא של הביטוח הלאומי כמקשה אחת ולא כענפים.

ואשר ליתר הדברים - איו לנו

התנגדות.

לא ברורה לי העמדה של העצמאים.

המעבר מ-80% ל-100% הוא על פי החוק.

80% היה לפי הוראת שעה. הממשלה לא מגישה הצעת חוק להמשיך ב-80%לכן

חוזרים ל.100%-

העצמאים צריכים להביע דעתם אם במצב

הנוכחי, של 100%, העלאת התקרה טובה או לא טובה. מדובר על שעורים

מופחתים ולרעתנו זה לטובת העצמאים.

העצמאים מתלוננים על אפליה, למה

~ העצמאים ישלמו לפי פי 4 מהשכר.

אם הבעיה היחידה היא הפרדה ביו

~ עצמאים לשכירים, אני יכול לטעון

על שעורים מופחתים שיש לגבי העצמאים ואיו לגבי השכירים.

ההתייחסות צריכה להיות עניינית -

האם ההרחבה טובה או לא.

ומה על עיוות בצורת החישוב?

- ו

אני יכול להוכיח במספרים שאיו

עיוות.

זה חצי שנה אנחנו מתווכחים על

אותם נושאים. אנחנו חוזרים בפעם המי-יודע-כמה על אותם ויכוחים בשעה

שהממשלה החליטה מה שהחליטה אחרי דיונים ממושכים.

אני רוצה לתקו טעות שאולי תקל

דמי הביטוח הלאומי הם רק שני שלישים ממה שאנחנו גובים.

7% שאנחנו גובים הם לא בשביל הביטוח הלאומי, אנחנו גובים ומעבירים

אותם. אי-אפשר לדבר על עומס, כי קודם האיש שילם בעצמו והיום הוא

משלם דרך הביטוח הלאומי, צורת התשלום שונתה. לכו איו מקום להרגשה קשה.

יש לי מספיק חומר כדי להוכיח איך

צריך להעלות את דמי הביטוח הלאומי, אם לא היתה לזה השלכה על הבעיות של

עלות העבודה, שאנחנו לא מתעלמים מהו.

היתה הוראת שעה שהפחיתה את דמי הביטוח

וההפחתה הזאת שווה 150 מיליוו דולר. אנחנו מדבדים על הפחתה של 150

מיליוו דולר. אני יכול להרצות לשם מה צריך את הסכום של 150 מיליוו

דולר בביטוח הלאומי.



אנחנו רוצים לתת פירוש אמיתי

לעדכון קיצבאות זיקנה, וזה עולה מיליוני דולרים,

לפי עקרון הביטוח צריר לשמור על

זכויות שהובטחו לאנשים.

התרומה שלנו לעלויות העבודה היא

משמעותית. אם אנחנו רוצים להכניס שעורים מופחתים - צריר למצוא

לכספים מקור אחר. אנחנו מצהירים פה בצורה מוסמכת ביותר שהעלאת

תקרת הגביה לפי 4 מהשכר הממוצע דרושה כולה להחזרת הסכום של השעורים

המופחתים. אני ער לבעיה שזה מגדיל את עלזיות העבודה בהכנסות הגבוהות

ומקטין אותן בהכנסות הנמוכות.

אני מקווה שתהיה רפורמה.

אני מבקש לציין גורם שלא מביאים

אפקטיביות התשלומים בקרב בעלי ההכנסות הגבוהות פחות

גבוהה, כי 75% מוכרים כהוצאה ואילו ההוצאה בנטל בקרב בעלי ההכנסות

הנמוכות יותר גדולה. לכן בנינו את השעורים בצורה שתסדיר את הבעיה

ולכן אנחנו מדברים על פי 4. אם לא נעשה זאת נמצא שאדם מקבל פנקס,

הוא לא משלם מס הכנסה אבל בכל זאת צריר לשלם הרבה כסף. אדם כזה

לא יכול לקבל זיכוי ממס הכנסה, כי הוא לא משלם מס. בכלל, יש בעיה

של סף המס ודמי הביטוח ולפעמים יש אבסורדים במערכת. חייב להיות

תאום בנושא זה.

מדברים על סכום של 23 מיליון דולר,

זה סכום שניתן כסובסידיה לעצמאים בשנת הכספים הקודמת. מר בוקשפן

רואה את זה כאפיקומן קבוע אבל זה לא כך, זה היה רק לשנת מעבר.

העצמאים קיבלו 23 מיליון דולר ואי-אפשר לבוא ולהתלונן שלוקחים את

זה, כי זה לפי החוק. אני אומר שמפסיקים לתת מה שנתנו באופן חד-פעמי.

איר מחלקים את הסכום של 23 מיליון

דולר? אנחנו אומרים שאלה שמרוויחים יותר ישלמו יותר.

אשר לסוג 29 - מי שלא עובד ולא עובד

אני עבדתי בממשלה, נעשיתי עצמאי וחזרתי למימסד. ראיתי את הנושא

משני הצדדים שלו. אני מציע, גם לאלה שמסתמכים על עקרון, שנפסיק לטרטר

את האזרחים. כי אם קובעים תשלום של 4 שקלים לחורש, צריר לשלוח מערכת

אכיפה, לרדוף אחרי האיש ולמרר את חייו. בהזדמנות זו אני רוצה להזכיר

שפעם היו משלמים דמי ביטוח לאומי גם מי שקיבלו תשלומי סעד. זה בוטל

ויכולים לטעון שאנחנו פוגעים בעקרון הביטוח. כשאני רואה חוליות גביה בגלל

4 שקלים לחודש, אני נחרד.

יש מערכת מיסוי במדינת ישראל, הביטוח

הלאומי הוא חלק ממנו, וצריר לדבר

על הכל.

אנחנו יודעים מהקורה בארץ בנושא המיסוי;

הביטוח הלאומי הפר להיות, בשביל כל אחד, חלק מהמיסוי שמגיע לשעורים

שאי-אפשר לחיות אתם. צריר לראות את כל התמונה, כולל מס הכנסה ועוד

מיסים שיש.

אני טוען שכל הזמן שילמנו %100.

שכיר ועצמאי, שניהם משתכרים 1000

שקלים לחודש, תוכל לראות שאחרי תשלום

המס יש נטיח לטובת העצמאי.

אני מבין שהנושא הוא 23 מיליון דולר,

אתה קובע מה שאתה רוצה ואחר-כך עושה

את הסידור הפנימי.

כך אומר החוק.

אנחנו הצענו פשרה, כדי לא ליצור אפליות,

והגענו לאותו סכום.

למה צריו להעלות עכשיו לפי 4 רק

לגבי מגזר אחד?

לפני שנה היגשנו טבלה והראנו עד כמה

הרגרסיביות פוגעת בבעלי ההכנסות הנמוכות

בדברי לא התייחסתי לנושא של מס מקביל.

אני רוצה לומר שאנחנו מתנגדים להעלאה

של מס מקביל לעצמאים, כי זו עוד הכבדה של הנטל.

הביטוח הלאומי דיבר על הפחתה בנפגעי

עבודה ובטעות זה הושמט.

הוסכם על קרן. זה ייכנס לחוק

אני מודה מאד לאודחים שלנו.

אני יודע שיש בעיה פרקטית של משלוח

הפנקסים.

מדובר בסכום של 40 מיליון דולר תוספת.

יהיה צורר לכנס את מליאת הכנסת לאישור.

אנחנו מוכנים לחכות אם המליאה תתכנס

מיד אחרי פסח.

המליאה לא תכונס רק בשביל החוק הזה.

יש ענין של כספים, אם נבקש אולי היא

כן תכונס.

אם אנחנו יודעים שמליאת הכנסת תכונס

מיד אחרי פסח ואם אנחנו יודעים שלפני

כן תהיה החלטה בוועדת העבודה והרווחה, אבדוק כדי שנדחה את ענין הפנקסים

לכמה ימים, אבל אני מבקש לדעת שאמנם כר יהיה.

איש מחברי הוועדה לא נמצא כאן היום, חוץ

ממני הממלא היום תפקיד של ממלא-מקום

היושב-ראש. לדעתי, בלתי מכובד שאני היושב-ראש, אני הוועדה ואני המאשר.

אינני י ודע איר לנהוג.



אני מציע שהוועדה מחליטה היום לפנות

לממשלה ולבקש ממנה לבקש כינוסה של מליאת הכנסת מיד אחרי פסח.

צריך להכין את החומר לקריאה שניה.

הוועדה תתכנס לפני ישיבת המליאה.

זה מה שאנחנו מחליטים היום.

אולי אפשר לאשר היום את החוק על

תנאי.

לא אקבל על עצמי אחריות כזו כשיש

התנגדות של העצמאים.

אנחנו מחליטים שהוועדה פונה לממשלה

בבקשה לכנס את מליאת הכנסת ב-5 במאי, ואני מתחייב, במידה שזה תלוי

בי, לכנס את הוועדה לפני כן, אולי ב-4 במאי.

הכנת המשכורות מתבצעת ברוב המפעלים

ביו 25 ל-30 בחודש. אני שואל, מה נורה

למפעלים?

אני לא יכול לתת לכם עצות. את השאלה

הזאת תצטרכו לפתור.

הוועדה מחליטה לפנות לממשלה לכינוסה

של מליאת הכנסת ב-5 במאי, והוועדה תתכנס לפני כן.

לשני החוקים.

כן.

חג שמח. הישיבה נעולה.

ו

הישיבה ננעלה בשעה 12.50.