הכנסת האחת-עשרה

מושב שני



פרוטוקול מס' 203

מישיבת ועדת העבודה והרווחה

יום ג', כ"ח באדר בי, התשמ"ו - 8.4.86, שעה 11.00

חברי הוועדה; א. נמיר - היו"ר

ב. בן-אליעזר

ח. גרוסמן

י. פרץ

א. שוסטק

מוזמנים; י. ברק - היועץ המשפטי של משרד העבודה והרווחה

נ. אורי - משרד העבודה והרווחה

י. תמיר - טמנכ"ל המוטד לביטוח לאומי

ש. בריצמן - המוטד לביטוח לאומי

י. דיין - המוטד לביטוח לאומי

י. מוזלב - המוטד לביטוח לאומי

ש. קפיטקובטקי - המוטד לביטוח לאומי

ר. רטוביץ - המוטד לביטוח לאומי

ח. מנדלטון - המוטד לביטוח לאומי

ש. גוברמן - משרד המשפטים

א. מראני - משרד האוצר

ר. רוקח - משרד האוצר

ח. דוקלר - נציבות מט הכנטה

מזכירת הוועדה; א. אדלר

קצרנית; צ. טפרן

טדר היום; א. 1.תקנות מט מקביל (חלוקת טכומי המט שנגבו ממי שחייבים לשלו בעד

עצמם בין קופות החולים), התשמ"ו-1986; 2. תקנות מט מקביל

(חלוקה לקופות חולים)(תיקון מס' 2), התשמ"ו-986ו.

ב. צו בית הדין לעבודה (הרכב בית הדין בטוגים מטויימים של הליכים),

התשמ"ו-1986.

ג. תקנות הביטוח הלאומי (עיכוב תשלום . קיצבת ילדים)(תיקון),

התשמ"ו-1986.

ד. תקנות נכי מלחמה בנאצים (הטכום המכטימלי שמותר לנכות מתגמולי ו של

נכה)(תיקון), רותשמ"ו-986ן.

ה. תקנות הביטוח הלאומי (אמהות)(תיקון מס' 10), התשמ"ו-986ו.



היו"ר א. נמיר;

אנה פותחת את ישיבת הוועדה.

1. א. תקנות מס מקביל (חלוקת סכומי המס שנגבו ממי

שחייבים לשלמו בעד עצמם בין קופות החולים);

ב. תקנות מס מקביל (חלוקה לקופות חולים)

(תיקון מסי 2)

ר. רטוביץ;

התקנות של חלוקת סכומי המס שנגבו מסדירות את חלוקת המס המקביל שהמוסד

לביטוח לאומי גובה לפי חוק הביטוח הלאומי. הן התקבלו בהסכמת כל קופות החולים

ואין להן נגיעה לציבור המבוטחים, הן קובעות תשלום של שלוש מיקדמות בעד כל חודש

ומשתלמות במועדים שאמורים בתקנות. התקנות הופעלו מ-1984, מרגע שהופעל חוק מס

מקביל על מבוטחים לא שכירים.

בתקנות המונחות בפניכם יש גם הסדר של התחשבנות בין קופות החולים כתוצאה

מקבלת תוצאות המיפקד של המבוטחים הלא שכירים. המבוטחים הלא שכירים מתחלקים בין

קופות החולים לפי התוצאות שהתקבלו במיפקד שנערך על ידי המוסד וכתוצאה ממנו

מתוקנים כל הסכומים ששילמנו לקופות החולים מ-984ו ועד היום בהתאם לתוצאות אלה.

בתקנה רוצים לקבוע את דרך ההתחשבנות.

הוסף עוד תשלום אחד ב-10 לחודש, מפני שעד ה-0ו לחודש יש מספר תקבולים

ור קופות החולים ויש אפשרות להעביר אותם לקופות החולים.

בתקנות מס מקביל שמונחות בפניכם מוצע גם כן להעביר לקופות החולים העברה של

מס מקביל שגבינו ממעסיקים בעד עובדים בכל 0ו לחודש, שיקוזז מן המיקדמה של ה-18

לחודש, כפי שמוצע לעצמאיים.

בנוסף לזה מוצע להאריך את תוקפן של התקנות הקובעת את מועד העברת המיקדמות

לקופות החולים בגין הכסף שנגבה מן המעסיקים ושתוקפן פקע בסוף שנת הכספים הזאת.

אנחנו מבקשים להאריך את תוקפן ללא הגבלה, מאחר שמן הנסיון שנצבר במוסד, עומד

המוסד במועדי העברת המיקדמות, עם התוספת של ה-10 לחודש,וגם קופות החולים

מעונינות בהמשכן.

היו"ר א. נמיר;

האם יש שוני לגבי מה שאישרנו קודם לכן?

ש. בריצמן;

השוני הוא בעקבות פנקס מס מקביל שעשינו.

אני רוצה לציין שכל התקנות האלה הובאו למועצת מס מקביל שלנו ונתקבלו שם גם

בהסכמה של קופות החולים. למעשה הביטוח הלאומי רק גובה את המס המקביל ומחלק אותו

בין קופות החולים, כשיש הסכמה בין קופות החולים על החלוקה. לא מתעוררת פה שום

בעיה אלא התקנות באת לתת לבוש חוקי לאותן החלטות של העברת הכספים.

יקבלו מיד את הכסף?



ר. רטוביץ;

כבר מקבלים את הכסף.

י. מחלב;

בששה תשלומים, כר הם הסכימו ביניהם.

א. שוסטק;

בהתחשב במצב קופות החולים עכשיו אולי אפשר היה להעביר את הכסף בפחות מששה

תשלומים?

י. מוזלב;

הכסף הזה לא נמצא בידי המוסד לביטוח לאומי, הוא נמצא בידי הקופות והן

צריכות להתחשבן ביניהן. המוסד רק עורך את החשבון ביניהן כדי להחזיר למי שצריך

להחזיר ולקחת ממי שצריר לקחת.

ש. בריצמן;

אלה כספים ששילמנו. לאור המיפקד יש צורך לעשות חישוב מחדש, ואנחנו המכשיר

שעושה את החישוב מחדש.

א. שוסטק;

ואת הכסף הם כבר קיבלו?

י. מחלב;

כן.

היו"ר א. נמיר;

בגלל קוצר הזמן ובניגוד למה שאנחנו נוהגים תמיד לעשות לא הזמנתי את הגופים

הנוגעים בדבר לישיבה זו. פנה אלי פרופ' דורון וביקש להיות מוזמן לוועדה היות

) ויש לו השגות. אמרתי לפרופ' דורון שלישיבה היום אני לא מזמינה שום גוף והצעתי

לו להתקשד טלפונית לשר העבודה והרוווזה . דיברתי אתמול עם שר העבודה והרווחה

ביקשתי שידבר איתו כדי שיסביר לו אם יש סיכוי או לא, כי אם אנחנו יוצאים לפגרה

קופות החולים מפסידות כסף.

ש. בריצמן

הפניה של פרופ' דורון היתה בענין תיקון חוק מס מקביל והוספת 0.5% לעצמאיים,

לא בענין התקנות האלה.

היו"ר א. נמיר;

החוק הזה לא עומד היום על סדר היום?

ש. בריצמן; ?

בררתי ואמרו לי שהוא לא עומד על סדר היום.

הוחלט; לאשר את התקנות



ש. בריצמן;

הפניה של פרופ' דורון מתייחס לתיקון מספר 63 לחוק הביטוח הלאומי ולתיקון

מספר 7 לחוק מס מקביל.

הלו"ר א. נמיר;

התעשיינים מתקשרים יום יום בקשר לתיקון מספר 63 ומבקשים להופיע כאן.

א. שוסטק;

אני מציע שנדון בחוק הזה בפגרה.

היו"ר א. נמיר;

אם כן, לא נדון בו היום.

י. דיין;

משפט אחד לגבי תיקון מספר 63 לחוק הביטוח הלאומי; יש החלטה של הממשלה

להגדיל את המס המקביל מ 0.5%-לעצמאיים - דבר שביצענו כבר לגבי שכירים - שמתחיל

מחודש זה. יש צורך להנפיק את הפנקסים ב-15 באפריל וחייבים גם להוסיף 0.5% וגם

ולהגדיל משלוש פעמים השכר הממוצע לארבע פעמים השכר הממוצע, דבר שיש לו משמעות על

תקציב קופות החולים. אם החוק לא יתקבל היום או מחר בקריאה שניה ושלישית לא יהיה

לנו זמן להנפיק את הפנקסים לעצמאיים עד ה-15 באפריל וקופות החולים יפסידו גם את

התוספת של 0.5%, שזה הרבה כסף וזו השוואה בין עצמאים לשכירים, וגם את המעבר

לארבע פעמים השכר הממוצע.

היו"ר א. נמיר;

אם זה כל כר דחוף, למה הבאתם את החוק רק אתמול לקריאה ראשונה בכנסת? מי

הפריע לכם?

הממשלה.

היו"ר א. נמיר;

אנחנו הכנסת, אנחנו לא פקידי ממשלה, ואתמול שוחרר החוק הזה מחובת הנחה של

ארבעים ושמונה שעות על שולחן הכנסת. אתה בא בטענות לוועדה? אם זה דחוף, הייתם

צריכים לזרז את הליכי החקיקה. לא אקיים דיון בלי קופת חולים ובלי התעשיינים. אם

תהיה ישיבה מיוחדת של הכנסת בשבוע הבא, נדון בכך.

צו בית הדין לעבודה (הרכב בית הדין בסוגים

מסויימים של הליכים), התשמ"ו-1986

ש. גוברמן;

לפני שנה קיבלה הכנסת, ללא הסתייגות ובהסכמה כללית, תיקון לחוק בית הדין

לעבודה לפיו. נקבע שבניגוד לעקרון שבית הדין יושב בהרכב של שופט ונציגי ציבור,

ובבית הדין הארצי - בהרכב של שלושה שופטים ונציגי ציבור, רשאים שר המשפטים ושר

העבודה והדווחה, לאחד התייעצות עם נשיא בית הדין הארצי ובאישור ועדת העבודה

והרווחה של הכנסת, לקבוע סוגי הליכים שהמוסד לביטוח לאומי צד בהם, בהם יהיה



השופט דן יחיד. הודאה מקבילה קיימת לגבי בית הדין הארצי, שבנושאים מיוחדים

שהביטוח הלאומי צד בהם בית הדין האדצי יישב בהדכב של שלושה שופטים בלי נציגי

ציבור, לאהד שקויימה התייעצות עם נשיא בית הדין האדצי לעבודה - שגם יזם את

התיקון הזה, ובהסכמה כללית של שד העבודה והרווחה ושד המשפטים.

אנחנו מבקשים את אישוד הוועדה הנכבדה לקבוע שעדעודים על החלטה של ועדת

עדדים שקובעת דדגת נכות יבואו לפני בית דין אזודי בהדכב של שופט דן יחיד בלי

נציגי ציבוד, ועדעודים על החלטה של השופט בבית הדין האזודי גם הם יבואו לפני

הדכב של שלושה שופטים בבית הדין האדצי לעבודה בלי השתתפות נציגי ציבוד. המדובר

הוא בהליכים שלמעשה הנקודה המדכזית בהסם היא השאלה המשפטית בלבד - זה מה שכתוב

בחוק, כאשד הקביעה הדפואית של דדגת הנכות היא ענין של הדופאים בלבד.

היו"ד א. נמיד!

האם הכוונה לנכות עבודה?

ש. גובדמן;

לא, לכל טוגי הנכות.

היו"ד א. נמיד;

איזה טוגים?

ש. גובדמן;

כמו קביעת דדגת נכוה מכוח הטכם לפי טעיף 200 לחוק הביטוח הלאומי וגם נכות

כללית.

ח. גדוטמן;

מה מפדיע שיהיו שם נציגי ציבוד?

ש. גובדמן;

הדעיון בתיקון החוק היה שכל הדיון הוא דיון משפטי בשאלות משפטיות ,והתרומה

של נציגי הציבוד בדיון כזה - שבעקרון היא חשובה מאד ואין שום רצון לוותר על

תפקידם - היא תדומה מזעדית.

מדוע עדעוד כזה הוא דק שאלה משפטית?

ש. גובדמן;

כשקובעים למבוטח דדגת נכות הוא יכול לעדעד על הקביעה הזאת בפני ועדה דפואית

לעדדים. על החלטת ועדת העדדים יש עדעוד לבית הדין לעבודה, ועל ההחלטה של בית

הדין האזודי לעבודה יש עדעוד לבית הדין האדצי.

ח. גדוטמן;

אני לא חושבת שמה שאתם מציעים הוא נכון.

היו"ד א. נמיד;

מדוע צדיד לוותד על נציגי הציבור?



בדרך כלל תרומת נציגי הציבור לבית הדין לעבודה חשובה מאד כשמדובר בסכסוכי

עבודה ומחלוקת בין מעביד ועובד - אם מגיעים לו פיצויי פיסורים - ואולי גם

בנושאים שהביטוח הלאומי צד להם - אם התאונה היא תאונת עבודה או לא - אבל הנסיון

הראה .שכאשר מדובר בעררים על ועדה רפואית, כשהחוק מאפשר רק בנקודה משפטית לערער

לא בשום נקודה אחרת, נציגי הציבור לא תורמים שום דבר והם גם מבקשים לא לקרוא להם

לדיונים כאלה.

כשהכנסת קיבלה תיקון לחוק שהסמיך את השרים לפטור דיונים מהשתתפות נציגי

הציבור היתה למעשה הכוונה לסוג זה של דיונים - כשמדובר בשאלה משפטית בקביעה של

הוועדה הרפואית - שבהם גם נציגי הציבור מבקשים ממזכירות בית הדין לא לקרוא להם

לישיבות. אם תזמינו את נציגי ההסתדרות והמעסיקים , שהם הממליצים למנות נציגי

ציבור, הם יסכימו לכך. הצורך להזמין את נציגי הציבור לדיונים מסוג זה מטריד את

בית הדין.

היו"ר א. נמיר;

אני בדעה שנזמין את נציגי ההסתדרות ונציגי המעסיקים ונשמע אותם.

ש. גוברמן;

כשהחוק התקבל היתה הסכמה כללית עם ההסתדרות.

היו"ר א. נמיר;

לנו זה חשוב. בענין הנכים אנחנו רגישים, כי יש לנו יותר מדי סימני שאלה.

ח. גרוסמן;

אתה קובע שיש הפרדה מוחלטת בין היבט משפטי לבין היבטים אחרים. אני כופרת

בהפרדה מוחלטת ולא יכולה להיות הפרדה מוחלטת בין ההיבט המשפטי לבין היבטים אחרים

של הערעור.

שנית, אתם מסתמכים על זה שנציגי הציבור מבקשים לא להזמין אותם. יכול להיות

שנציג ציבור אחד ביקש לא להזמין אותו, אבל לא כולם עשויים מעור אחד. יש להניח

שגם ההבנה ושיקול הדעת של נציבי הציבור שונים מאדם לאדם. הדיבור בשם כל נציגי

הציבור מופרז במקצת.

נכון אמרה היושבת-ראש; בזמן האחרון אנחנו מוצפים בפניות של נכים שטוענים

שקיפחו אותם ומורידים להם באופן שרירותי את אחוז הנכות. קיבלנו לכך אישור, אם כי

לא באופן מלא, גם מנציגי הביטוח הלאומי שאומרים; נכון, אנחנו במצוקה, אין לנו

כסף ויש צמצומים. מגיעות אלינו פניות של אנשים שהיתה להם דרגת נכות של 100%

ו-70% , ביטלו להם אותה ועכשיו הם צריכים להוכיח שהם נכים. למה התקנה הזאת נחוצה

לכם? למה נציגי הציבור מפריעים לכם?

ש. גוברמן;

אני מבקש שלקראת הדיון הבא יוזמן נשיא בית-הדין הארצי לעבודה, שיזם את

תיקון החוק, או נציגו.

היו"ר א. נמיר;

נדחה את ההחלטה בענין זה ונודיע לכם על המועד.



תקנות הביטוח הלאומי (עיכוב תשלום קיצבת ילדים)

(תיקון), התשמ"ו-1986

ר. רטוביץ;

אלה תקנות שמופעלות על ידינו מאז 1980. הן קובעות שניתן יהיה לעכב תשלום

קיצבת ילדים שהמוטד משלם למבוטח שלא הגיש דו"ח על הכנסתו לפקיד השומה. במטגרת

התקנות נקבעו מטפר מחטומים כדי להבטיח שהעיכוב לא ייעשה כלאחר יד. הדרישה

הראשונה שקבעו בתקנות היא, שתישלח התראה למבוטח ואם תוך שלושים יום מיום קבלת

ההתראה הוא לא יגיש את הדו"ח מתחילים בתהליך העיכוב. הדבר השני שצריך לעשות:

העיכוב על ידי המוטד איננו אוטומטי לאחר קבלת ההודעה מנציבות מט הכנטה אלא המוטד

חוזר ושולח הודעה למבוטח ומודיע לו שאם הוא לא מגיש את הדו"ח למרות המועד שנקוב

בהתראה, מעכבים את הקיצבה. כך גם לגבי אי הגשת דו"ח למוטד לביטוח לאומי: כשאדם

חייב להגיש דו"ח למוטד והוא לא מוגש,נקבעת אותה פרוצדורה.

תוקפן של התקנות האלה פקע ב-31 במארס ומאחר שהתקנות מופעלות מאז 1980 אנחנו

מציעים לא להגביל אותן בזמן אלא להשאיר אותן בתוקף ללא הגבלת מועד.

אינני מבינה.

תקנות אלה הובאו לוועדה והוועדה דנה בהן לפני כשבועיים-שלושה. באותה

הזדמנות ביקשה הוועדה לשמוע את נציג מט הכנטה.

אני רוצה להבין מה אומרות התקנות.

יש סעיף בחוק שאומר שכאשר זכאי לקיצבת ילדים אינו מגיש דו"ח על הכנטתו

למוטד או למט הכנסה יש אפשרות לעכב נקודת קיצבה שהוא זכאי לה מהביטוח הלאומי עד

שהוא מגיש את הדו"ח. ברגע שהוא מגיש את הדו"ח משחררים את הקיצבה.

לפי החוק צריך להתקין תקנות שיקבעו את הפרוצדורה איך עושים זאת והן אושרו

בזמנו בוועדת העבודה והרווחה. התוקף שלהן פוקע ואנחנו מבקשים להאריך אותן.

זה בטדר ששולחים התראה מוקדמת, אבל מהחיים אני יודעת שאנשים מתאוננים

שמטרידים אותם עם דו"ח למט הכנטה, כשאין להם כל קשר לדיווח למט הכנטה.

אני רוצה להדגיש שאנחנו משתמשים בטעיף הזה בצורה מאד טלקטיבית, מעל ומעבר

לקבוע בחוק. אנחנו מפעילים אותו רק נגד אותם נישומים שהם טרבנים קשים ביותר - יש

לנו, לצערנו, טרבנות קשה ביותר שמתלווה לאלימות ולתקיפת עובדים שלנו - וזה אמצעי

יעיל ביותר. שאנחנו הולכים היום עם מקדמי בטחון מעבר למה שנקבע בתקנות, ואני

מבקש להאריך את התקנות תוך הבטחה שנמשיך במדיניות של הליכה רק על טרבנות קשה

לגבי מגזרים קשים. היום, במצוקת כוח האדם במערכת הקיימת בשלטונות המט, זה אחד

האמצעים האפקטיביים לאכיפת הגשת הדו"ח השנתי.



ח. גרוסמן;

לאיזה תקופות זמן הוארכו התקנות בפעמים הקודמות?

ר. רטוביץ;

פעם הן הוארכו לשנתיים, אחר כך - לעוד שנתיים, ופעם האחרונה - לשלוש שנים.

ח. גרוסמן;

אני מציעה שגם עכשיו נאריך אותן לשלוש שנים .

היו"ר יא. נמיר;

אין לי שום טענה נגד נקיטת סנקציות קשות לגבי אנשים שלא מגישים דו"חות

במזיד - ואני יודעת איזה מאמצים עושה מס הכנסה כדי לגבות מאנשים שחייבים ואינם

משלמים במשך שנים אגורה שחוקה - אבל איך נזהרים שאנשים הגונים לא ייפגעו?

ח. דוקלר;

אני יכול להבטיח לך שאנחנו שותפים מלאים לשאיפה לצמצם את התקלות למינימום.

העובדה היא שסף סכום ההכנסה שממנו אנחנו דורשים דו"ח אכן הוגדל לשנה האחרונה על

מנת לצמצם את האוכלוסיה הנדרשת לדווח. אנחנו מודעים לתקלות שקיימות במערכת,

שלהווה ידוע שאיננה פשוטה כלל וכלל. למיטב ידיעתי לא פגע הענין הזה - למרות

שתיאורתית הוא יכול לפגוע - באותה אוכלוסיה, כי אנחנו הולכים פה לאוכלוסיות

הקשות ביותר שאין לנו שום אמצעי אחר לכפות עליהן דיווח. לגבי שכיר, אם הוא

סרבן, יש אפשרות להטיל עיקול על משכורתו, אבל פה מדובר בכלי אכיפה נגד אוכלוסיות

קשות ביותר, שקשה לתאר מה אנחנו עוברים איתן. אני מבקש לאפשר את המשך השימוש

בכלי הזה בצורה סלקטיבית.

הצבעה

הוחלט; להאריך את תוקפן של התקנות לשלוש שנים.

תקנות נכי המלחמה בנאצים (הסכום המכסימלי שמותר

לנכות מתגמולו של נכה)(תיקון), התשמ"ו-986ו

ר. רוקח;

לפי סעיף 9 לחוק נכי המלוזמה בנאצים תגמול של נכה לא ניתן לעיקול, לשיעבוד

או להעברה, אולם רשאים לנכות ממנו דמי חברות לטובת ארגון נכי המלחמה בנאצים -

תשלומים לקרן עזרה הדדית של אותו ארגון ודמי השתתפות בביטוח חיים הדדי.

ח. גרוסמן;

ארגון נכי המלחמה בנאצים הוא וולונטרי, למה צריך לשם כך תקנות?

ר. רוקח;

העקרון הוא שתגמול לא ניתן לעיקול, העברה ושיעבוד, אי אפשר לעשות העברה

ישירה מן התגמול לארגון, ומאחר שהנכים אמרו שהם מוכנים לעשות העברה ישירה צריכים

להתקין את התקנות.



הסכומים שנקבעו ב-1983, צמודים למדד אוגוסט 1983, היו 55 שקלים ו-27 אגורות

שקלים ישנים 7-1 שקלים ישנים. כיום מעודכן הסכום לשקל חדש ו-70 אגורות. החוק

אומר שהסכומים האלה צריכים להיות מאושרים על ידי ועדת העבודה והרווחה ואני מבקשת

להאריך את התקנות לשנתיים נוספות.

י. פרץ;

אפשר להאריך אותן לעוד חמש שנים.

הוחלט; להאריך את תוקפן של התקנות לחמש שנים נוספות

תקנות הביטוח הלאומי (אמהות)(תיקון מס' 10), התשמ"ו-1986

ר. רטוביץ;

מענק הלידה שמשתלם ליולדת עד היום הוגדר בלוח ו' לחוק, ובתקנה 6

לתקנות אמהות היה קבוע איזה סכום מופרש למשרד הבריאות בשל אישפוז יולדת. מדי פעם

בפעם היינו מעדכנים את הסכומים האלה על פי מחירי האישפוז. עם תיקון החוק כרוכה

היום התקנה הזאת באישור של ועדת העבודה והרווחה.

היתה שיטת חישוב שנקבעה בזמנו בהסכמת משרד הבריאות, שקבע שזה מחיר יום

אישפוז - היתה נוסחה קבועה - מוגדל ב ,22%-כפול הממוצע של 4.33 ימי אישפוז

ליולדת, כאשר התוצאה מעוגלת לשקל הקרוב.

ח. גרוסמן;

מה מחיר יום אישפוז כיום?

ר. רטוביץ;

המחיר האחרון של יום אישפוז היה 163 שקלים. יש עליה בשקל אחד והמחיר יהיה

164 שקלים החל מאפריל. כלומר, הסכום עבור האישפוז יגדל מ-689 שקלים חדשים ל-693

שקלים חדשים והמשמעות היא תוספת של 4 שקלים

ח. גרוסמן;

זה מבטא את המציאות?

ר. רטוביץ;

זה המחיר ליום אישפוז כפי שקיבלנו ממשרד הבריאות.

הוחלט; לאשר את התקנות

ש. בריצמן;

אני רוצה לומר משהו לגבי חוק מס מקביל וחוק דמי ביטוח; נכון שהחוקים האלה

דחופים לנו ונכון שאני האחרון שאגיד מלה בגנות הוועדה, משום שאני רואה איך

הוועדה עובדת, אבל בכל זאת אני רוצה להביא בפני הוועדה נתון אחד לפני שמחליטים

לא לדון בחוקים. כל חוק של הביטוח הלאומי שאנחנו מציעים עובר את את מועצת המוסד.

נכון שזו התייעצות, אבל הייתי מבקש להתחשב בזה שכל ההערות וההשגות שהיו - בין אם

להסתדרות ובין אם לתעשיינים - נשמעו במועצת המוסד ונלקחו בחשבון.

היו"ר א. נמיר;

אנחנו יודעים מה זו מועצת המוסד.



ש. בריצמן;

אני מודה שהעברנו את ההוק באיחור, אבל אנחנו נמצאים עכשיו לפני מצב עובדתי

מסויים.

היו"ר א. נמיר;

יש גופים שמבקשים להביע את דעתם.

ח. גרוסמן;

אלה לא שני חוקים שאפשר לחוקק אותם מבלי להזמין את הגופים הנוגעים בדבר,

ביחוד אם הם מבקשים להופיע. ראיתי מה יש בחוק - יש שם העלאת התקרה מפי שלושה

השכר הממוצע במשק לפי ארבעה ואומרים שזה גם ביחס לשכירים. יש שם גם שחרור כלפי

מטה במה שנוגע לעצמאיים, ובאותו זמן אנחנו יודעים מה מחכה לנו לגבי אותו החזר של

הביטוח הלאומי ביחט לשכירים - הולכים לבטל את ההחזרים. יש פה דיטפרופורציה.

אלה שתי רשויות. מי שרוצה לבטל את ההחזר של תשלום

הביטוח הלאומי לבעלי חכנטה נמוכה בין השכירים זה האוצר, לא הביטוח הלאומי, ומי

שרוצה לצמצם את התשלום לבעלי הכנסה נמוכה בין העצמאיים זה הביטוח הלאומי. אבל

בשביל מי שצריך לשלם לא חשובה השאלה מאין זה בא. המצב העובדתי הוא שעל העצמאים

מקילים למטה ולשכירים רוצים לקצץ.

ש. בריצמן;

אני מבקש שלפחות נתחיל.

י. תמיר;

אם יהיה מושב מיוחד של הכנסת בשבוע הבא, אולי יכולים להניח על סדר היום של

הוועדה גם את הנושא הזה.

היו"ר א. נמיר;

/

אם תחיה ישיבת כנסת בשבוע הבא תהיה גם ישיבת ועדה וזה יהיה הנושא. אם לא

תהיה ישיבת מליאה נשקול לזמן ישיבה בהקדם האפשרי.

תודה רבה. הישיבה נעולה.

(הישיבה ננעלה בשעה 12.15)