הכנסת האחת-עשרה

מושב שני



נוסח לא מתוקן



פרוטוקול מס' 202

מישיבת ועדת העבודה והרווחה ביום

ב' כ"ז באדר ב' - 7 באפריל 1986 בשעה 11.00

חברי הוועדה: א' נמיר - היו"ר

נ' ארד

ר' כהן

א' שוסטק

חבר-הכנסת י' ארצי

חבר-הכנסת מ' וירשובסקי

מ' בוטון

א' אדלר

מ' הלנברג

סדר-היום 1) חוק הביטוח הלאומי (תיקון מסי 61),

התשמ"ו-1986 - הסתייגויות לחברי-הכנסת

ת' טובי ומי פלד

א) שרותי קופת-חולים מכבי

ב) מצבם של קשישים ברחוב

טרומפלדור 40 בתל-אביב

ג) השחיקה בקיצבאות נכי צה"ל

ד) (1) היערכות להשתלות כבד בישראל

(2) מימון לטיפול רפואי בחוץ-לארץ

ה) חסידי אומות העולם



חוק הביטוח הלאומי (תיקון מס' 61), התשמ"ו-1986 -

הסתייגויות של חברי הכנסת ת' טובי ומ' פלד

רבותי, אני פותחת את ישיבת הוועדה.

בחוק הביטוח הלאומי (תיקון מס' 61),

המקובל בשם חוק ביטוח סיעוד, יש

הסתייגויות של חברי הבנסת תופיק טובי ומתתיהו פלד אבל בגלל טעות שלי

זה לא הובא לדיון בישיבה הקודמת של הוועדה.

בסעיף 104 לתקנון נאמר: "ועדה קבועה

רשאית להזמין מזמן לזמן לדיון, ללא זכות הצבעה, חבר הבנסת שאיננו חבר

הוועדה שהציע הצעה שבה דנה הוועדה, או כל תיקון להצעה שבתחום דיוניה;

הוועדה היא הקובעת את מידת השתתפותו של חבר הכנסת כזה, אט הוזמן לדיון,

ותחליט אם החבר - במקרה שהצעתו לא נתקבלה בוועדה - רשאי להסתייג."

הוועדה צריכה להחליט אם להרשות

לחברי-הכנסת מתתיהו פלד ותופיק טובי להעלות את ההסתייגויות שלהם,

היא יכולה להרשות להם להצטרף להסתייגויות שיש או לא להרשות להם.

חברת-הכנסת חייקה גרוסמן אמרה לי,

אם הבנתי נכון, שיש הוראה חדשה של

ועדת הכנסת, שהסתייגויות יכולים להעלות רק חברי הוועדה.

אין דבר כזה.

אני מסכימה שנאפשר להט להסתייג.

אנחנו מאפשרים לחברי-הכנסת פלד

וטובי להסתייג.

מסקנות הוועדה בנושא שרותי קופת-חולים מכבי

אנחנו עוברים לרון במסקנות הוועדה.

לפני שאנחנו מתחילים לדון במסקנות

אני מבקש להעיר: אינני מערער על כך

שחבר-הכנסת וירשובסקי, שהעלה את הנושא של שרותי קופת-חולים מכבי, ישתתף

בדיון שלנו על המסקנות אבל הנוהג הוא שחברי הוועדה: מגבשים את המסקנות

בלי המציע.

גם בהיותי יושבת-ראש ועדת החינוך

והתרבות, תמיד נהגתי להזמין את

המציע כשהוועדה דנה על המסקנות. אני חושבת שכר צריך לנהוג, כשדנים על

המסקנות - מזמינים את המציע. זה בתחום הפררוגטיבה של יושב-ראש הוועדה.

אני חושב שזה תקדים מסוכן, כי

המציע מאוהב בהצעתו.

בוועדת הפנים, כשהיא דנה במסקנות,

מזמינים את המציע.

כפי שאמרתי קודם, המציע מאוהב בהצעתו

ואם הוועדה מגיעה למסקנה שאיננה

לרוחו, זה עלול לעורר בעיות.

אני מבקשת ממשה חוות דעת בנקודה זו.

היועץ המשפטי שלנו יבדוק את הנושא.

אין ספק שיפה להזמין את המציע

כשהוועדה דנה במסקנותיה לגבי

הנושא שהעלה, אבל רק כג'סטה.

משה יבדוק את הענין.

אני מבקשת שאסתר תקרא את הצעת

המסקנות שהכינה בנושא שרותי קופת-חולים.

"הכנסת העבירה לוועדת העבודה

והרווחה ביום ח' בחשון התשמ"ו

(23.10.85) את ההצעה לסדר-היום של חבר-הכנסת מרדכי וירשובסקי בנושא

"שרותי קופת-חולים מכבי".

ההצעה הועלתה על רקע הסכסוך ביו הנהלת

קופת-חולים מכבי ובתי-המרקחת הפרטיים, בעקבות ביטול ההסכם ביניהם

ונסיון קופת-חולים מכבי לפתוח שרות בתי-מרקחת עצמי, וטענות של מבוטחי

הקופה שהמאבק מתנהל על גבם, ללא שיתוף המבוטחים בהחלטות ההנהלה.

הוועדה דנה בנושא במספר ישיבות,

במהלכו שמעה את מנהלי קופת-חולים מכבי, את נציגי הסתדרות הרוקחים,

משרד הבריאות ומבוטחים של הקופה.

הוועדה שמעה כי 360 אלף תושבים מבוטחים

כיום במסגרת קופת-חולים מכבי. מבוטחים אלה קיבלו עד פרוץ המשבר שרותי

בתי-מרקחת בכ-400 בתי מרקחת פרטיים. הוועדה שמעה כי המשבר פרץ על רקע

הפסקת מתו שרותי בתי-המרקחת הפרטיים למבוטחי קופת-חולים מכבי עקב סרוכה

של הנהלת הקופה להאריך את ההסכם על הבסיס הקיים.

הוועדה דנה בנושא הן מן האספקט של

הסכסוך ביו קופת-חולים מכבי ובתי-המרקחת והו מו האספקט של היחסים בין

הנהלת הקופה ומבוטחיה ושמירה על תקנון הקופה."

עד באו המבוא למסקנות.

בפסקה האחרונה, במקום המלה "אספקט"

אני מציעה שייאמר "היבט".

לא הייתי מציע שניתן אישור לנתון

ששמענו מנציגי קופת-החולים, על

360 עלף מבוטחים.

חבר-הכנסת שוסטק צודק עקרונית.

אם נקבל את הנתון של 360 אלף

מבוטחים בקופת-חולים מכבי, לפי זה צריכים להיות במדינת ישראל 8 מיליון

תושבים. 85% מתושבי המדינה מבוטחים בקופת-החולים הכללית ולא יכול

להיות שבקופת-חולים מכבי יש 360 אלף מבוטחים.

אנחנו מקבלים את התיקוו המוצע

על-ידי חבר-הכנסת שוסטק ובמסקנות שיונחו על שולחו הכנסת לא יהיה

הנתוו ששמענו מנציגי קופת-חולים מכבי על מספר המבוטחים בה.

אני מבקשת שאסתר תמשיך לקרוא את

המסקנות.

"בתים דיוניה הגיעה הוועדה

1) הוועדה רושמת לפניה בסיפוק

את היענות הנהלת קופת-חולים מכבי והסתדרות הרוקחים לפניית הוועדה

מיום 1.1.86 לסיים את הסכסוך ביניהן בדרך של הסכם. הוועדה רושמת

לפניה את הודעת מנהל קופת-חולים מכבי מיום 26.2.86 כי למעלה ממחצית

בתי-המרקחת הפרטיים כבר חתמו על הסכמים עם הקופה, וכי משא-ומתן

בשלבים מתקדמים מתנהל עם חלק ניכר מבתי-המרקחת האחרים.

הוועדה פונה להנהלת קופת-חולים

מכבי להמציא לחברי הקופה, עם השלמת ההסדרים, פרטים מלאים על העלות

של הפעלת ההסדר החדש.

2) הוועדה סבורה כי יש לעשות כל

מאמץ להימנע מפגיעה בענף בתי-המרקחת בארץ. הוועדה פונה להנהלת קופת-

חולים מכבי לסיים בהקדם את המשא-ומתן עם בתי-המרקחת ולאפשר לכל בית-

מרקחת שירצה להצטרף להסכם בתנאים שווים. הוועדה פונה לשר הבריאות

לעקוב אחר ההתקדמות בנושא.

3) הוועדה סבורה כי לאחר שנפתר

המשבר ביו הנהלת קופת-חולים מכבי ובתי-המרקחת - על ההנהלה לגשת לטיפול

בנושא שיפור השרות לחבריה ולתקן את הטעון תיקון.

4) הוועדה רושמת לפניה את הודעת

מנכ"ל קופת-חולים מכבי מיום 26.2.86 לפיה ייערכו בתור שנה בחירות

לוועידת קופת-חולים מכבי.

5) הוועדה פונה להנהלת קופת-חולים

מכבי לדאוג לפרסום נאות של עיקרי תקנון הקופה בקרב המבוטחים, כולל

זכויותיהם ותעריפי דמי החבר. הוועדה פונה להנהלת הקופה לפעול להתקנת

תקנות שיבטיחו שחברי הקופה המעוניינים בכך יוכלו להשמיע את דעותיהם

לפני שמתקבלות החלטות המשנות באופן מהותי את זכויותיהם.

6) הוועדה פונה לשר הבריאות לעקוב

אחר ההתפתחויות בנושא שרותי קופת-חולים מכבי, ולדווח לה תוך 3 חודשים

על ביצוע המסקנות."

קופת-חולים מכבי הוציאה כבר מחברת-

פמפלט שבו עיקרי התקנון.

אני מודה לאסתר על העבודה היפה

שעשתה. המסקנות מאושרות. זה יונח היום על שולחן המליאה.

אנחנו ממשלבים ועוברים למסקנות

בנושאים אחרים.

מסקנות הוועדה בנושא מצבם של קשישים ברחוב טרומפלדור 40 בתל-אביב

"הכנסת העבירה ביום ד' בכסלו התשמ"ו

(17.11.85) לוועדת העבודה והרווחה

את ההצעה לסדר-היום של חבר-הכנסת יצחק ארצי בנושא "מצבם של קשישים

ברחוב טרומפלדור 40 כתל-אביב".



והצעה הועלתה בעקבות כתבה בטלוויזיה

על מצבם של מספר קשישים המתגוררים בבניו שהועמד לרשותם בתל-אביב, בתנאים

בלתי אנושיים, חסרי שרותים מינימליים, ללא ראגה ומעקב.

הוועדה דנה בנושא במספר ישיבות

ובמהלכו שמעה את נציגי משרד העבודה והרווחה, עיריית תל-אביב ואיגוד

העובדים הסוציאליים. הדיוו התרחב מעבר לנושא הספציפי של דיירי הבית

ברחוב טרומפלדור והקיף את הנושא של דרך האיתור והטיפול בקשישים בכלל

ובתל-אביב בפרט.

הוועדה שמעה כי כ-350 אלף קשישים

חיים כיום בישראל, אוכלוסיית הקשישים גדלה מ 4%-מכלל האוכלוסיה עם

קום המדינה ל-10% כיום. כ-60 אלף קשישים חיים בתל-אביב,

הוועדה שמעה כי בניגוד לישובים קטנים -

בריכוזי אוכלוסיה גדולים קשה לאתר קשישים במצוקה. יש גם בעיה של קשישים

הזקוקים לעזרה ואותרו אבל אינם מוכנים לקבלה.

הוועדה שמעה כי הבעיה העיקרית בתחום

האיתור והטיפול בקשישים במצוקה הינה בעיה של תקציב ומחסור בכוח עבודה

לטיפול בקשישים,"

אם מציינים אחוזים, שהם נתונים

רשמיים, ואם מדברים על אחוז הקשישים

במדינה, חשוב לציין כמה אחוזים מהווים הקשישים החיים בתל-אביב-יפו, כי זה מחדד

את הבעיה.

נציין שבתל-אביב-יפו חיים כיום 60

אלף קשישים, שהם כ-20% מכלל האוכלוסיה

של תל-אביב-יפו.

כן. ואני מבקשת שבכל מקום יאמר תל-

אביב-יפו .

עד כאו היה המבוא, אנחנו ממשיכים

במסקנות.

"בתום דיוניה הגיעה הוועדה למסקנות

1) הוועדה מביעה דאגתה נוכח העובדה

כי ייתכו מצב שבו ציבור קשישים מרוכז במקום אחד, בתנאים תת-אנושיים,

ללא ידיעה, דאגה וטיפול מינימליים מצד האחראים לכך בקהילה, בעיריה

ובמשרד העבודה והרווחה. הוועדה מביעה תקוותה כי המקרה שנחשף ברחוב

טרומפלדור ישאר יחיד מסוגו וכי במידה ויש או היו מקרים דומים - הם

אותרו וטופלו מיידית.

2) הוועדה רושמת לפניה את הודעת

המשנה למנכ"ל משרד העבודה והרווחה כי המשרד הסיק מסקנות מו המקרה

שנתגלה ברחוב טרומפלדור, וכי הוא פועל בשיתוף עם עיריית תל-אביב להפיק

לקחים נאותים. הוועדה פונה לשר העבודה והרווחה לפעול לזרוז הפקת הלקחים

בעיקר בכל הנוגע לאיתור הקשישים במצוקה. הוועדה סבורה כי יש לפעול

להגברת המודעות בציבור ובקרב עובדי לשכות הרווחה לצורר בפעולה יזומה

לאיתור קשישים במצוקה, ולא לחכות לפנייה מצד הנזקקים עצמם,



3) הוועדה רושמת לפניה את הודעת

נציגי עיריית תל-אביב, כי העיריה שוקדת בימים אלה על הכנת תכנית-אב

לבניית תשתית לטיפול בקשישים. הוועדה פונה לראש עיריית תל-אביב לפעול

לזרוז השלמת ה0קר כדי שניתן יהיה להתחיל ביישומו מוקדם ככל האפשר,

4) הוועדה סבורה כי יש לעודד יתר

מעורבות של הקהילה בטיפול בקשישים, הן על-ידי מכרזים שכונתיים והן

על-ידי מוקדים אזוריים המופעלים על-ידי גרעין של אנשי מקצוע וצוות גדול

יותר של מתנדבים, כולל פנסיונרים.

5) הוועדה פונה לשר העבודה והרווחה

לפעול להכשרת כוח-אדם מתאים ומיומן לטיפול בקשישים.

6) הוועדה שמעה בדאגה כי בגלל מצוקתם

הכספית של שרותי הרווחה בעיריית תל-אביב ניתן לספק ל-60 אלף קשישים

בעיר 1500 שעות חודשיות של עזרה ביתית בלבד. הוועדה פונה לשר העבודה

והרווחה ולראש עיריית תל-אביב לעשות כל שניתן כדי שלא יימצא אף קשיש

אחד במצוקה שלא תינתן לו עזרה הולמת כדי לאפשר לו רמת קיום מינימלית

וכבוד אדם.

7) הוועדה מבקשת משר העבודה והרווחה

לדווח לה בתור 3 חודשים על ההתקדמות בנושא."

בסעיף 1, במקום "ללא ידיעה", אולי

מוטב "ללא עירנות מספקת".

כשאומרים "ללא דאגה וטיפול מינימליים"

זה מספיק.

אנחנו חוזרים ואומרים ש"הוועדה

רושמת" או "הוועדה סבורה". אנחנו צריכים להמליץ.

"הוועדה סבורה", זה כמו המלצה.

אני חושב שסעיף 5 מיותר.

לדעתי, נאמר בו דבר משמעותי מאד

ולא צריך לוותר עליו.

בסעיף 6, בסופו - זו הערה סגנונית -

הייתי אומר "לעשות הכל" במקום "לעשות

כל שניתן". אני מציע זאת כדי שלא יהיו מונחים המאפשרים התחמקות.

אני מציעה: "לעשות למען לא יימצא

אף קשיש אחד במצוקה שלא תוגש לו עזרה

הולמת שתאפשר לו רמת קיום מינימלית ושמירה על כבודו כאדם". זה לסעיף 6.

אנחנו מאשרים את המסקנות האלה ועוברים

למסקנות הבאות.

מסקנות הוועדה בנושא השחיקה בקיצבאות נכי צה"ל

"הכנסת העבירה לוועדת העבודה והרווחה

ביום כ"ז בטבת התשמ"ו (8.1.86) את

ההצעה לסדר-היום של חברת-הכנסת חייקה גרוסמן בנושא "שחיקת הקיצבאות של

נכי צה"ל".



ההצעה הועלתה על רקע שחיקה של כ-50%

בתגמולים של נכי צה"ל - מעבר לשחיקה הכללית של שכר עובדי המדינה ועל

רקע תביעות הנכים לעדכן את התגמולים ואת ההטבות הנלוות.

הוועדה דנה בנושא בישיבתה ביום ג'

באדר א' התשמ"ו (12.2.86).

הוועדה שמעה בישיבתה את נציגי ארגון

נכי צה"ל ואת ראש אגף השיקום במשרד הבטחון.

הוועדה שמעה כי מדובר בכ-35 אלף נכי

צה"ל, מהם כ-20 אלף בדרגות נכות של 19%-10%. כ-1650 נכים מתקיימים

מתגמולי משרד הבטחון בלבד, 340 מהם מוגדרים כחסרי סיכוי לשיקום כלכלי.

מא.ז 1980 גרלה אוכלוסיית הנכים המטופלת על-ידי משרד הבטחון ב-30%.

תקציב מערכת השיקום גדל בשנים האחרונות מ-4%-3% ל-6% מכלל תקציב הבטחון

בהוצאה המקומית. ברבע האחרון של 1985 הסתכמה ההוצאה ב-180 מיליון ש"ח.

הדיון בוועדה שולב בהצעה שהגיש משרד

הבטחון לאישור הוועדה להגדיל את התגמול הבסיסי של נכי צה"ל ב.20%-"

האם אפשר לציין אחוז מתקציב הבטחון?

מזכירת הוועדה תבדוק זאת עם מנהל לשכת

שר הבטחון.

"בתום דיוניה הגיעה הוועדה למסקנות

1) הוועדה מודעת לעובדה שתגמולי

נכי צה"ל נשחקו בשנים האחרונות מעבר לשחיקה הכללית של שכר עובדי המדינה.

הוועדה סבורה כי האישור מיום 12.2.86 להגדיל את התגמול הבסיסי ב-20% -

יש בו משום פיצוי חלקי לשחיקת התגמולים.

2) הוועדה מברכת על החלטת הממשלה

מיום 15.12.85 לפטור מתשלום ההיטל על רכב נכי צה"ל מוגבלים בניידות.

3) הוועדה פנתה לשר הבטחון בעקבות

האישור מיום 12.2.86 והבהירה כי האישור ניתן לאחר שהובטח לוועדה כי

שר הבטחון יעביר אליה, תוך פרק זמן סביר, נתונים והצעות בנושאים הבאים:

(א) בענין שינוי שיטת חישוב התגמול הבסיסי, במגמה להחליף את השלטה

הנהוגה כיום של הצמדה לדרגת שכר של עובדי המדינה בשיטת הצמדה למדד

אובייקטיבי ייתר;

(ב) נתונים על קבוצות וסוגי הנכים השונים - התפלגות לפי אחוזי נכות,

סוגי נכות וכו', וכן הצעות בנוגע להפרדת קבוצת הנכים בעלי דרגת

נכות של 19%-10% והמרת התגמול השוטף שהם מקבלים לצמיתות במענק

חד-פעמי ושרותי שיקום לתקופה מוגבלת, וכן הצעותיהם בענין צמצום

הכרה בנכות שנגרמה עקב מחלה.

4) הוועדה החליטה לקיים דיון נוסף

בנושא כעבור 3 חודשים.

5) הוועדה מבקשת משר הבטחון. לדווח

לה תור 3 חודשים על ההתקדמות בנושא."



הפרטים המצויינים בסעיף 3 למסקנות

הם העתק של דברים שהובאו לאישור הוועדה.

זה הנוסח שלהם.

א' אדלר האישור הותנה במכתב לווי.

אינני רוצה שיתקבל כאילו הוועדה היא

שקבעה את ההצעות.

מדובר רק על נתונים והצעות של משרד

הבטחון.

אישור התקנות הותנה במכתב לווי.

אם אנחנו מדברים במסקנות על הצעות,

יכול להיות כאילו הוועדה אימצה את

התקנות.

זה הנוהג שלנו לכתוב במסקנות. כר נהגנו

גם בהמלצות ובמסקנות בענין אלמנות

צה"ל. אני לא חוששת מזה.

אני מציעה שאסתר תתייעץ עם היועץ

המשפט שלנו כדי לברר אם הכתוב מבטא או לא מבטא את החששות של חברת-

הכנסת ארד.

עוד אני מבקשת, מכיוון שחברת-הכנסת

גרוסמו לא משתתפת בישיבתנו זו, שאסתר תראה את המסקנות לחברת-הכנסת

גר וסמן.

אנחנו מאשרים את המסקנות בנושא

השחיקה בקיצבאות נכי צה"ל כפוף לבירור עם היועץ המשפטי של הוועדה

ביחס לחששות של חברת-הכנסת ארד וכפוף להסכמתה של חברת-הכנסת גרוסמן,

אחרי שהיא תראה אותן.

מסקנות הוועדה בנושא 1) היערכות להשתלות כבד בישראל

2) מימון לטיפול רפואי בחוץ-לארץ

הכנסת העבירה ביום כ"ה בכסלו התשמ"ו

(8.12.85) את ההצעה לסדר-היום של חבר-

הכנסת שבח וייס בנושא "היערכות להשתלות כבד בישראל", ואת ההצעה לסדר-

היום של חבר-הכנסת יוסי שריד בנושא "מימון טיפול רפואי בחוץ-לארץ".

הוועדה החליטה לאחד את הדיון בשתי ההצעות.

הוועדה דנה בנושא במספר ישיבות, במהלכן

שמעה את מנכ"ל משרד הבריאות, מנהלי בתי-חולים ורופאים מומחים בתחום

ההפתולוגיה והכירורגיה.

הוועדה שמעה כי עוד בראשית 1985

קבעה הוועדה המייעצת לכירורגיה והרדמה שליד משרד הבריאות כי יש

להתייחס לניתוחים של השתלות כבד בצורה שונה מאשר להשתלות לב, באשר

הבעיות מורכבות יותר. עם זה המליצו חברי הוועדה לראות בחיוב פיתות,

של אפשרויות כאלה בעתיד כחלק מפיתוח וקידום הרפואה.



הוועדה שמעה על הוויכוח המתנהל כיום

ביו אנשי מקצוע - האם הגיע הזמן להתחיל בהיערכות מיידית להשתלות כבד

בארץ, או שאין להעמיד את הנושא בימים אלה בראש סולם העדיפויות של פיתוח

שרותי הרפואה בארץ.

הוועדה שמעה כי יש התקדמות משמעותית

לכיוון החלטה חיובית בנושא השתלות כבד בישראל, אולם לדעת משרד הבריאות

דרושים עוד דיוני הבהרה בנושא. הוועדה שמעה כי לנושא יש השלכות גם

כלכליות וגם מקצועיות. הלק מאנשי המקצוע סבורים שמספר המקרים הקטן

יחסית בארץ של נזקקים להשתלות כבד איננו עומד בשום פרופורציה להוצאות

הברוכות בהקמה ובהחזקה של מרכז להשתלות כבד, ולרמת הקידום המקצועי

שתתאפשר מביצוע מספר כה קטן של השתלות, ומה גם שבארץ קיימת ביתר

חריפות הבעיה של תורמי כבד להשתלה. הוועדה שמעה כי מחירו של ניתוח

השתלת כבד בארצות-הברית עולה כ-120 אלף דולר; באירופה - כ-70 אלף.

ניתוח השתלה אחד מרתק ל-24 שעות חדר ניתוח וצוותים של אחיות, מנתחים,

הפתולוגים ומרדימים. כדי שמרכז להשתלה יהיה יעיל מבחינה מקצועית -

עליו לבצע לפחות 30-40 השתלות כבד בשנה. לדעת המתנגדים - 10-12 הזקוקים

בישראל להשתלות כבד איננו מצדיק השקעה כזאת. לעומתם סבורים אנשי

מקצוע אחרים כי רמת הרפואה והמומהים בארץ מאפשרת ומצדיקה להתחיל כבר

כיום בהשתלות כבד בארץ, ובמיוחד שגם בחוץ-לארץ קיימת בעיה של תורמי

כבד, וההוצאה בחוץ-לארץ גבוהה פי כמה מהעלות בארץ. לדעתם אסור לעצור

את גלגל התפתחות הרפואה בארץ. ההחלטה את מי לשלוח לחוץ-לארץ ואת מי

לא - מסרבלת ומייקרת את הטיפול. לדעתם המיומנות המקצועית וסיכויי

ההצלחה בארץ אינם נופלים מאלו של הרופאים בחוץ-לארץ.

בתום דיוניה הגיעה הוועדה למסקנות

1) הוועדה סבורה כי השיקול המכריע

בהחלטה אם להתחיל בהשתלות כבד בארץ הינו השיקול של הצלת חיי ארם

וקידום הרפואה בישראל. הוועדה רושמת לפניה את הודעת מנכ"ל משרד הבריאות

כי יש התקדמות משמעותית בכי ו וו של החלטה חיובית בנושא השתלות כבד

בישראל, וכי הנושא עומד על סף הכרעה. גם השוללים מביך אנשי המקצוע

מתנגדים לעיתוי ולא לעצם העיקרון של ביצוע השתלות כבד בישראל. הוועדה

ממליצה בפני שר הבריאות לפעול לזרוז הדיונים וקבלת החלטה סופית בנדון.

2) לאור ההוצאה הגדולה והמבצע הרפואי

המסובר הכרוך בהקמה ובהחזקה של מרכז להשתלות כבד - סבורה הוועדה כי

מרכז להשתלות כבד בישראל, אם וכאשר יוקם - צריו להיות ממוקם במרכז

ארצי אחד, ויש להימנע משיקולי יוקרה שיכתיבו הקמת מספר מרכזים קטנים

יותר, דבר שיגרום להוצאה מיותרת, לסרבול ולפיצול שיפגע בסופו של דבר

ברמה הרפואית.

הועדה מבקשת משר הבריאות לדווח לה

תוך שלושה חודשים על ההתקדמות בנושא."

תקופה של שלושה חודשים היא קצרה.

נכתוב "תוך שישה חודשים".

מסקנות הוועדה בנושא חסידי אומות העולם

"הכנסת העבירה לוועדת העבודה והרווחה

ביום כ"ו בשבט התשמ"ו (5.2.86) את

ההצעה לסדר-היום של חברי-הכנסת חייקה גרוסמן, דב שילנסקי וזבולון המר

בנושא "חסידי אומות העולם".



ההצעה הועלתה בעקבות הידיעות שפורסמו

בדבר המצב הקשה בו נתונים הלק מחסידי אומות העולם החיים בישראל.

הוועדה שמעה כי כ-4000 המידי אומות

העולם חיים היום בעולם. כ-350 מהם מקבלים תמיכות באמצעות הקונגרס היהודי

העולמי. 31 חסידי אומות העולם חיים כיום בישראל, 17 מהם נזקקים לסיוע

כלכלי, ומקבלים סיוע ממשרד האוצר. הוועדה שמעה על מצוקתם של חסידי אומות

העולם המתקיימים מן הקיצבה בלבד ובגלל גילם המבוגר מתקשים להסתדר ולשפר

את מצבם.

ביום א' באדר א' התשמ"ו (10.2.86)

הובא לוועדה להתייעצות הסכם על-פי סעיף 200 לחוק הביטוח הלאומי ביו

הממשלה והביטוח הלאומי, בדבר מתן תגמולים לחסידי אומות העולם. ההסכם

מבטיח לחסידי אומות העולם תגמול בגובה השכר הממוצע במשק, וכן מספר

הטבות נוספות. הוועדה שילבה את הדיון בהצעה לסדד-היום עם ההתייעצות

על-פי סעיף 200 לחוק הביטוח הלאומי, ואישרה את ההסכם שהוצע.

בתום דיוניה הגיעה הוועדה למסקנות

1) הוועדה חוזרת ומדגישה את חוב

הכבוד שחבים מדינת ישראל והעם היהודי כולו לחסידי אומות העולם. הוועדה

סבורה כי בצד הבעת ההערכה והכבוד חייבת המדינה להבטיח לחסידי אומות

העולם החיים בישראל קיום הוגן, חפשי ממצוקה כלכלית.

2) הוועדה סבורה כי את זכויות

חסידי אומות העולם - זכויות חמדיות ואחרות - יש לעגן בחוק ולא בהסכם.

אי לזאת העבירה הוועדה לכנסת הצעת חוק פרטית חתומה על-ידי כל חברי

הוועדה - חוק חסידי אומות העולם.

הוועדה פונה לשר האוצר ולשר העליה

והקליטה לאמץ את הצעת החוק ולפעול להעברתו המהירה בכנסת.

3) עד לחקיקת החוק כאמור - רושמת

לפניה הוועדה את פרטי ההסכם שנחתם על-פי סעיף 200 לחוק הביטוח הלאומי,

המקנה לחסידי אומות העולם, נוסף על הקיצבה החודשית, עזרה בדיור לנזקקים,

ביטוח בריאות, עזרה ברכישת ציוד לבית, קצובת נופש וכו'. הוועדה חוזרת

ומדגישה כי אישור ההסכם על-ידה הותנה בהסכמת הצדדים להסכם שלא להכניס

בו שינויים אלא בהסכמת ועדת העבודה והרווחה.

4) הוועדה מבקשת משר העליה והקליטה

לרווח לה תוך 3 חודשים על ההתקדמות במצבם של חסידי אומות העולם בעקבות

חתימת ההסכם האמור, ועל ההתקדמות בטיפול בהצעת החוק."

אסתר, כל הכבוד. המסקנות נעשו טוב

מאד. כל הכבוד.

אני מודה לכם מאד. הישיבה נעולה.

הישיבה ננעלה בשעה 11.45.