הכנסת האחת-עשרה

מוטב שני



נוסח לא מתוקן



פרוטוקול מס' 198



מישיבת ועדת העבודה והרווחה

שהתקיימה ביום ב' .כ"א באדר גהתשמ"ו. 1.4.86, שעה 00;09

נכחו: חברי הוועדה;

א. נמיר - יו"ר

צ'. ביטון

נ. ארד

א. בן-אליעזר

ר. כהן

י. שוסטק

מוזמנים;

ה. דודאי - משרד האוצר

ר. בן-ישראל - אוניברסיטת תל-אביב, יועצת הוועדה

י. אליאסוף - משרד המשפטים

נ. אורי - משרד העבודה והרווחה

י. ברק - משרד העבודה והרווחה

מזכירת הוועדה;

א. אדלר

רשמה - ש. לחוביצקי

סדר היום;

חוק פיצויי פיטורים (תיקון מס' 12), התשמ"ו- 1986.



היו"ר א. נמיר; אבי מתכבדת לפתוח את הישיבה, אבו מקיימים היום

שלוש ישיבות ועדה. זר הישיבה הראשובה שמתקיימת

היום ועל השלישית עוד בודיע, כשאבי מעריכה שהיא תתקיים בשעה שלוש. מחר בקעה

תשע נקיים הצבעות על חוק ביטוח סיעוד. הנושא שעל סדר יומנו עתה הוא:

חוק פיצויי פיטורין (תיקיו מס' 12 ). התשמ"ו- 1986

בפתה הישיבה אבי רוצה להודיע שוועדת הכנסת

אישרה את בקשתי ואקרא בפניכם את החלטת ועדת הכנסת: "ועדת הכנסת דנה במכתבך

מיום 11.3.86 בדבר מענה טל חריגה מגדר נושא חדש, בחוק פיצויי פיטורין

(תיקון מס' 12) , התשמ"ו-1986. עדות הכנסת החליטה בישיבתה היום.... איננה חריגה

מגדר הנושא של הצעת החוק הנ"ל". אימצתי את הצעתו של חבר-הכבסת קיסר, שאיבו

חבר הוועדה כחלק או כתוספת של הצעת התיקון שהגישה לנו הממשלה, לאור ההחלטה

של ועדת הכנסת.

אנו עובריס עתה לדיון בהצעת החוק. מר ברק, בבקשה.

י. ברק; הוטל עלי לבוא בדברים עם ההסתדרות, המעסיקים

ולקבל מהם בכתב את ההצעות שלהם ולנסות לגבש, גס

עם האוצר, איזו הצעה מוסכמת. מההסתדרות לא קיבלתי טרם הצעות בכתב ואף לא בעל-פה.

מהמעסיקים קיבלתי כמה הצעות ועם האוצר היו לנו מגעים. הנוסח שמונח לפניכם

הוא הנוסח שגיבשנו לאור ההצעות שקיבלבו וגם לאור חלק מההערות שהושמעו בישיבת

הוועדה. התייחסתי גם להערות של ההסתדרות שהושמעו בוועדה בישיבה הקודמת.

בעצם זו הצעה המוגשת לאור ההערות והדיונים שהיו. זוהי מעין הצעה לסיכום הדיון כאן.

/זו הצעת חוק.

י. ברק; בהצעה זו יש כמה שינויים ביחס להצעה הקודמת.

היו"ר א. נמיר; תאמר מה הם השינויים.

י. ברק; בסעיף הראשון הנושא היה מה דינו של עובד ששכדו

הוקטן באופן זמני או לתקופה מסויימת, תקופה

זמנית בעיקר, על-פי הסכם קיבוצי או הסדר קיבוצי. בנוסח הקודם של הסעיף נאמר

שבמקרה כזה יראו לענין חישוב הפיצויים כאילו שכרו לא הופהת. בנוסח הקודם נאמר

שזה יהיה במקרים שנעשה הסכם קיבוצי כדי למבוע פיטורין ממקום העובדה או כדי

לצמצם אפשרות של פיטורין. בוועדה הושמעו הערות מדוע להתייחס רק למקרה הזה

של מניעת פיטורין ונאמר שיש לומר שבכל מקרה שבעשה הסכם זמני - והדגש הוא

על כך שזו הפחתה זמנית בשכר - במקרה כזה יראו את השכר כאילו לא הופחת לצרכי

חישוב הפיצויים, מבלי להתייחס לשאלה מדוע השכר הופחת. הרעיון המרכזי כאן הוא

שאם שכרו של העובד הופחת באופן זמני, זאת אומרת שזה לא סידור קבע, אזי זה

לא צריך להשפיע על פיצויי הפיטורין שלו. היות והפיצויים מחושבים לפי השכר

האחרון ובאופן זמני יש הפחתה בשכר - זה לא צריך להשפיע על הפיצויים. התיקון

הזה מקובל על כולם ולכן בהצעת החוק זה מופיע ללא התנאי שהחישוב הזה ייערך

רק במקרה של צמצומים במקום העבודה או כדי למנוע פיטורין.

א. שוסטק; הכוונה היא שזה יחושב בכל תנאי. יפה.

י. ברק; זה השיבוי הראשון והוא בעשה לאור ההערות שהושמעו

בוועדה.

היו"ר א. נמיר; האם זהו התיקון היחידי שביקשנו?

בסעיף הזה - כן.

לזכותו של מר ברק אפשר לומר שהוא הצליח להתיש אותבו.

מר ברק מכיר את הוועדה והוא יודע שיש דברים שאבו

מביבים אותם ומוותרים ויש דברים שלא. אם אנו מעלים

טענה בקשר לדבר הגיוני - הוא תמיד עוזר לנו.

אם כך אנו מודיעים שסעיף 1 אושר.

חבר-הכנסת שוסטק, האם יש לך הערות לסעיף 1?

לא, אני רק רוצה להבין אם לאור הנוסח הזה לא

"נעשה הסכם קיבוצי במטרה למנוע פיטורי עובדים וכו'" וכאן כתוב: "נקבע

בהסכם קיבוצי". אם מישהו יקרא את המלה"בהסכם" עם פתח מתחת לאות בי, האם

הדבר לא יכול להתפרש אחרת ממה שאנו מתכוונים? מה איכפת להם שיהיה כתוב:

נעשה הסכם קיבוצי"?

זה רק ענין של עברית. אין שום שוני בתוכן.

בנוסח הראשון נאמר: "נעשה הסכם קיבוצי במטרה למנוע".

יש כאן משהו בעברית, אתה צודק חבר-הכנסת שוסטק.

אין עברית אחרת, מוכרחים לכתוב זאת כך.

יכול מישהו לקרוא את הסעיף הזה ולומר: אדוני,

זה דבר שלא נקבע בהסכם הקיבוצי, כלומר זהו דבר

חדש ועל דבר חדש האמור בסעיף לא חל. אם מישהו ירצה לא לשלם פיצויים בהתאם למה

שאנו רוצים הוא יגיד שפה כתוב: "נקבע בהסכם הקיבוצי", כלומר נקבע משהו בעבר.

לי נראה שהחשש הוא חשש שווא כי בכל מקום עבודה

יש הרבה הסכמים קיבוצים שחלים, אין הסכם קיבוצי

אחד. די לנו בכך שבאחד מההסכמים נקבע שהשכר מופחת כדי שהוראה זו תחול. זה לא

מצב שיש לנו הסכם אחד ואתה חושש שיגידו שרק בו זה צריך להיקבע. הסעיף אומר

שמספיק שייקבע בהסכם קיבוצי שהשכר יופחת זמנית כדי שהפיצויים ישולמו בהתאם

למה שהיה לפני ההפחתה. לכן נראה לי שהנוסח המוצע עונה על הבעיה, שאם לא כן

נצטרך לחזור לנוסח מסורבל.

בחלק הראשון של סעיף זה כתוב: "נקבע בהסכם קיבוצי

כי שכרם של העובדים יופחת זמנית או לתקופה מסויימת

לעומת השכר שהיו זכאים לו אילולא כן, יראו לענין חישוב הפיצויים של עובד שההסכם

חל עליו וכו'". במקום זה אבי מציע להזיז את המלים "שההסכם חל עליהם" ולומר:

"נקבע בהסכם קיבוצי כי שכרם של העובדים יופחת זמנית או לתקופה מסויימת לעומת

השכר שהיו זכאים לו אותם עובדים אילולא כן...". אני חושב שהענין הוא רק ענין

של סגנון ונוסח והוא לא משנה באופן מהותי את התוכן של הסעיף.

מה שמציע מר אליאסוף לא פותר את הבעיה שהעלה

מר שוסטק.

רבותי, פרופ' רות בן-ישראל אומרת - וזה על דעתה -

שזה הנוסח והוא מובן ואנו מאשרים את סעיף 1.

לאשר את סעיף 1.

אנו עוברים לסעיף 2.



י. 3רק; לסעיף 2 היו שני סוגים של הערות. היו הערות

לגבי זה שהנוסח הוא יותר מדי מסובך ומורכב

וניסינו לפשט אותו בכמה נקודות.

לפי ההצעה המתוקנת ההגדרה של עובד זכאי מחולקת

לשני סעיפים קטנים. בסעיף קטן (1) כתוב "עובד שיחסי העבודה בינו לבין מעבידו

נפסקו בתקופה הקובעת והוא זכאי עקב כך לפיצויי פיטורים;". פה הוספנו את המלים

"והוא זכאי עקב כך לפיצויי פיטורין". ביתר הדברים האמורים בסעיף לא עשינו

שינויים. לא הצלחנו למצוא שום נוסח טיפשט יותר את האמור כאן,

להגדרה של "עובד זכאי" הוספנו פסקה 2, היינו הגדרה

למה עוד נחשב כעובד זכאי ואמור בה כדלקמן: "(2) שאיריו של עיבד כאמור בפסקה (1)

הזכאים לפיצויי פיטורים לפי סעיף 5 לחוק העיקרי;". בישיבה הקודמת הושמעי הערות

שיש לפרט יותר מי הם יתר האנשים הזכאים לפיצויי פיטורים. הכוונה היתה לומר

שהעובד עצמו אשר פוטר זכאי לאותם פיצויים ואם הוא נפטר זכאים לקבל את הפיצויים

שאיריו טל אותו עובד. זהו פירוט יתר.

ביתר ההגדרות המופיעות בסעיף 2 אין שינויים

פרט לסעיף 2(ב) בו עשינו רק שינוי סגנוני. בסעיף 2(ב) הוספנו את המלה "רכיב"

כדי שיהיה ברור למה הכוונה. יכול להיות ויכוח בקשר לגובה הפיצוי ואנו אומרים

מספיק שהשכר כלל את תוספת היוקר כרכיב משכרו כדי שהוא יקבל את הפיצוי בהתאם.

זה תיקון שאף הוא נעשה לאור ההערות שהוטמעו כאן בוועדה בישיבה הקודמת. יש פה

ענין של הבהרה.

ה. דודאי; יש לי בעיה עם הנוסח הזה. בנוסח הזה עם פועלים

כמו שאנו פועלים, מגדילים את השכר בשיעור תוספת

היוקר, מישהו יכול לטעון שזה לא תופש, כי אתה אומר רכיב ולא השכר עצמו.

מהי הטכניקה בדרך כלל? הטכניקה היא שאתה מגדיר את השכר המשולם עצמו ואין

רכיב של תוספת יוקר ומישהו יכול לומר שזה לא תופש.

ר. בן-ישראל; אם הבנתי נכון - ויכול להיות שלא הבנתי את ההערה

נכון - מדובר פה דווקא בכאלה שהיו זכאים לתוספת

יוקר על-פי ההסכמים והצווים הקודמים ובגלל השינויים באותם הסכמים רוצים

היום לפצות אותם.

י. ברק; לאור ההערה של מר דודאי, אני מוכן לוותר על

המלים "רכיב של".

היו"ר א. נמיר; האם זה טוב להוסיף מלים אלה או לא?

' ? ' r

י. ברק; אנו רצינו שיהיה ברור שמדובר בעובדים שמקבלים

תוספת יוקר.

ה. דודאי; אני טוען שהנוסח הקודם היה יותר טוב.

צ'. ביטון; אפשר אולי להשתמש בנוסח אחר.

בנוסח הקודם המלה "רכיב" לא היתה. מדוע הוספתם זאת?

המעבה המרכזית שלי היתה שאדם על-מנת להבין את החוק

הזה צריך לקחת סוללה של עורכי דין, כי החוק הוא כל-כך לא ברור, האם ועד עובדים

יכול להבין זאת? אבי שואלת למה הכבסתם את הענין של הרכיב? הרי רציתם להבהיר בכר

משהו.

הביטוי תוספת יוקר הוא ביטוי טאמבם מקובל

ביחסי העבודה, אך אין הגדרה ברורה האומרת מה זה

תוספת יוקר ובאיזה גובה של תוספת יוקר מדובר כאן. יש מקרים שמעסיק משלם

תוספת יוקר לפי ההסכם הקיבוצי ויכולים להיות מקרים שמשלמים תוספת שכר במקום

תוספת יוקר, מה שרציבו להבהיר כאן הוא שתוספת היוקר היא כחלק מרכיבי השכר,

שמדובר בעובדים שהשכר שלהם כולל בתוכו רכיבים. יש פה טעות מסויימת

כי לא לקחבו בחשבון שהיום במערכת השכר בארץ בעצם תוספת היוקר לא מופיעה כרכיב

בשכר אלא היא חלק מהשכר המשולם, היום כבר קשה לזהות את תוספת היוקר כרכיב,

בתלוש המשכורת זה כבר לא מופיע כתוספת יוקר אלא כחלק מהשכר, זהו באמת עבין

טכבי שלא שמבו לב אליו ולכן אבי חושב שמר דודאי צודק באמרו שצריך לחזור

י לבוסח הקודם,

חוץ מאבשים ששכרם משולם על-פי מטבע חוץ,

על מי לא יחול הסעיף?

יש מנהלים בכירים שמקבלים שכר גלובאלי, לדוגמא:

19 אלפים שקל בחודש וזהו, האנשים האלה אם הם פוטרו

וקיבלו פיצויים אבו מסתפקים בכך שהם קיבלו פיצויים ועליהם זה לא יחול, הם לא

יקבלו את התוספת שהחוק מדבר עליה,

הבעיה היא הקטבים, לא הגדולים,

לא מעניין אותנו מצבם של אלה, אלא מעניינים אותנו

העובדים שכל אגורה היא משמעותית עבורם.

. יש קטבים שלא מקבלים תוספת יוקר וכו',

אין כאלה, החוק וצווי ההרחבה מחייבים לתת להם

תוספת יוקר,

האם זה לא כולל את כל מי שעובד על חוזה אישי?

תלוי איזה חוזה אישי, אם זה חוזה אישי כמו

בשירות המריבה - זה כולל אותם, אבל יש עובדים

בתעשיה ובמגזר הפרטי שמועסקים על-פי תשלום גלובאלי,

האם גם פועלים מועסקים בתשלום גלובאלי?

לא.

מה עם עובדים קטבים שעובדים בקבלבות?

החוק וצווי ההרחבה מחייבים, כפי. שאמרתי, לשלם

את תוספת היוקר,

עלינו על נושא הקבלבים הפרטיים שצצים כמו הפטריות

אחרי הגשם ואבי לא חושבת שמישהו במריבה יכול

לפקח עליהם, הבאתי עמי חוזה מודפס בין המעסיק לבין העובד, לפי חוזה זה העובד

מתחייב מראש לוותר על כל תוספת,

לא על תוספת יוקר.



נ. אורי; גם אם הוא מתחייב לוותר על תוספת היוקר אין לכך

תוקף משפטי.

היו"ר א. נמור; יש כאלה שאתם לא יודעים על קיומם. מה עושים אתם?

אבי לא דואגת לאלה העובדים לפי חוזים מיוחדים

ומקבלים 5-3 אלף דולר לחודש. אבי דואגת לאלה ששכרם במוך, מה אתם?

ר. בן-ישראל; אולי אפשר לבסח את הסעיף בצודה הפוכה שתפתור את

הבעיה, בסעיף קטן (ב) ייאמר; עובד יהיה זכאי לקבל

ממעבידו תוספת לפיצויי הפיטורים וכו'" ובסעיף קטן (ג)

להוסיף שמי שמקבל שכר גלובאלי או מי שלא מקבל תוספת יוקר -

אין מי שלא מקבל תוספת יוקר.

ר. בן-ישראל; אתה אומר לי בעצמך שהמנהלים לא מקבלים תוספת יוקר.

או שהמנהלים מקבלים תוספת יוקר והם יהיו זכאים או שהם

לא מקבלים.

י. אליאסוף; לפי צווי ההרחבה כל עובד במדינת ישראל זכאי לקבל

תוספת יוקר.

צ'. ביטון; יש חברות המעסיקות עובדים לפי חוזים אישיים והן

הופכות להיות האפטרופסיות של העובד כלפי המעביד,

כשלעובד אין שום זכויות סוציאליות ואני אף מניח שהוא מוותר על תוספות סכר וכו'.

נ. אורי; הוא לא יכול לוותר על תוספת יוקר המגיעה לו על-פי

צווי ההרחבה ואם מישהו כותב זאת בחוזה אין לכך

תוקף משפטי. כל אדם זכאי לקבל תוספת יוקר אם על פי הסכם קיבוצי ואם על פי צו

הרחבה.

י. אליאסוף; בתקופה הקובעת שאנו מדברים עליה - התקופה שבין 1

בנובמבר 1984 לבין 31 במרס 1986 - חל חוק ההסדרים

לשעת חירום והוא קובע הוראות מסויימות בקשר לתוספות יוקר או פיצויי התייקרות,

שזה לא נכלל בשכר המשולב. חוק ההסדרים לא מזכיר את המונח שכר משולם. המונח הזה

הזה קיים או בהסכמים קיבוציים או בהוראות מינהליות. זה שתרגמת ואמרת שנכלל גם

אותו פיצוי התייקרות - אז זה באמת הפך להיות חלק מהשכר המשולב. השאלה היא אם לגבי

כל המשק לא כדאי להשאיר את המונח רכיב.

ה. דודאי; עדיף הנוסח בלי המלה רכיב. אל תשכח שהחוק מאמץ

את ההסכם בין ההסתדרות והמעסיקים.

י. אליאסוף; ושם יש את כל התוספות ששולמו של 4%, 3% וכו'.

ה. דודאי; כולם הפכו לתוספת יוקר והם חלק מהשכר המשולב.

ר. בן-ישראל; אני חושבת שאפשר להוציא את המלה רכיב.

גם אני בדעה למחוק אותה.

היו"ר א. נמיר; אני רוצה לקרוא בפניכם שני סעיפים מאותו חוזה

שהבאתי עמי בו העובד מתחייב מראש לוותר על כל תוספת.

"העובד מתחייב בזאת כי לא תהיה לו כל תביעה וכי הינו מוותר...

נגד או.אר.אס, בכל הנוגע ליחסי עובדי-מעביד... על פי כל דין שהוא. העובד מצהיר

בזאת כי ידוע לו כי כל הסכם עבודה או תנאי שכר... כלשהם התלים על העובדים במקום...

לא יחול עליו והינו מוותר על כל זכות או תביעה בקשר לכך".



באמר לבר כאן בוועדה טגטו מספר המועסקים בטירות

המדינה לא ירד ב-1%. למה? והרי קוצצו תקנים ופוטרו עובדים במע"ץ, אבל הדברים

האלה לא טייכים לחוק עליו אנו דנים עתה ואת הוויכוח על כך נקיים במקום אחר,

צ'. ביטון! השאלה אם חברות כמו או.אר.אס. או מנפאוור לא עוברים

עבירה ביחס לחוק פיצויי פיטורין.

ה. דודאי! ממה שהקריאה היושבת-ראש הבינותי טאותם עובדים מוותרים

על זכויות טיכולות להיות להם מהמקום אליו הם נשלחים

על-ידי אותה חברה. ההסכם הזה הוא רע מאד אך הוא לא לוקח מאיש את תוספת היוקר.

היו"ר א. נמיר; חבר-הכנסת ביטון, זה יהיה אחד הנושאים המרכזיים

שנדון בו מיד עם תחילת מוטב הקייץ. ראשית, אני

מבקשת להביא זאת כחוזה עבודה; שנית, אני רוצה להניח זאת על שולחן הכנסת . נחתום

על תיקון חוק שירות התעסוקה. אני מודיעה לך שלאו.אר.אס מותר להחזיק שולחן בלשכת

התעסוקה וזה הסקנדל הגדול. מנהלי לשכות שירות התעסוקה מכל הארץ אמרו לי זאת בעצמם.

זה יהיה אחד הנושאים הראשונים שנדון בו לאחר הפגרה. פרופ' בן-ישראל אמרה לי שנושא

זה לא שייך לחוק בו אנו דנים עתה.

לפי מה שנאמר פה אנו מוחקים את המלה "רכיב"מסעיף

(ב).

ה. דודאי; וגם את המלה "של" הצמודה אליה.

י. ברק; בסעיף 2(ב) ייאמר, לאחר המחיקה, כדלקמן; "עובד

זכאי שהשכר ששימש בסיס לחישוב פיצויי הפיטורים

שהגיעו לו לפי החוק העיקרי כלל תוספת יוקר או פיצויי התייקרות שחלו בתקופה הקובעת,

זכאי לקבל ממעבידו תוספת לפיצויי הפיטורים בשיעור כמפודט להלן;" ולאחר מכן באה

הטבלה הקובעת בצד אחד את החודש הקובע ובצד השני את שיעור התוספת באחוזים מסכום

הפיצויים הרגיל. לגבי טבלת המעסיקים הצענו שינויים לגבי החודשים אוגוסט עד

אוקטובר 1985. בטבלה המקורית היה כתוב ששיעור התוספת באחוזים הוא 30% יפה מדובר

על 25%. זאת לאחו- התייעצוץ עם משרד האוצר. אל תשכחו שהחוק הזה הוגש לפני חודשיים

כשאז עדיין לא היו בידינו הנתננים שקיימים היום. אולי מר דודאי יסביר את הסיבה

לשינוי הזה.

היו"ר א. נמיר; האם הוא טוב או רע?

י. ברק; הוא יותר מדוייק.

ה. דודאי; לי יש הסתייגות לגבי החודשים האחרים אך אני לא

רוצה להיכנס לענין הזה. מכל מקום, על-פי נתונים

שפורסמו לאחרונה על-ידי הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, נתונים שפורסמו רק לאחרונה,

מוכח שבחודשים נובמבר-דצמבר וינואר-פברואר השכר יהיה יותר גבוה ממה שהניחו שהוא

יהיה ולכן גם השיעורים הם קצת מוגזמים, אבל אני לא רוצה להיכנס לענין הזה.

אין ספק ש-25% לגבי החודשים אוגוסט-אוקטובר זה מאד הוגן כלפי העובדים שפוטרו

באותה תקופה וזו פשרה בין התפישה טהיתה יותר קיצונית לבין תפישה של גורמים אחרים.

היו"ר א. נמיר; מה רצה האוצר?

ה. דודאי; האוצר רצה שלגבי חודש אוקטובר האחו.ז יהיה 20%

ולגבי אוגוסט-ספטמבר האחוז יהיה 25%. התעשיינים

טענו שבאוקטובר היתה שחיקה ואנו ירדנו מזה.

היו"ר א. נמיר; חבר-הכנסת ביטון, זהו צילום המצב.

ר. בן-ישראל; אלה הם חישובים כלכליים ומקובל עלי שהמספרים

נבדקו וזו הטבלה. אני מבינה שגם על התעשיינים זח

מקובל.



י. ברק; כפי שאמרתי קודם, מההסתדרות לא קיבלתי שרם הערות.

ר. בן-ישראל; צריך לזכור שזהו חוק רטרואקטיבי. זה חוק שבא

להטיל על המעסיקים להטלים את פיצויי הפיטורין

לגבי תקופה שחלפה וזו תקופה די ארוכה. לכן הבטל או החקיקה הרטרואקטיבית כשלעצמה

היא בבחיבת נטל גדול. לכן אם הנתונים שאנו מקבלים פה, עם התוספות והשינויים,

הם כפי שמופיע בטבלה,נראה לי שרצוי לא להתעסק אתם.

היו"ר א. נמיר; אם כן, אנו מאשרים את סעיפים 2(א) ו-(ב) ואנו

עוברים לסעיף 2(ג).

י. ברק; פה השאלה של העובדים ששכרם צמוד למלוא מדד המחירים

לצרכן ושער מטבע החוץ. בישיבה הקודמת נתבקשנו

להכין איזו טבלה מיוחדת לגבי עובדים ששכרם צמוד למטבע חוץ, ונאמר שגם שכרם

נשחק במידה מסויימת, אך לא בדיוק כמו שכרם של עובדים אחרים. אנו לא הצלחנו

להכין טבלה כזאת וזה בלתי-אפשרי, לדעתי, להכין טבלה כזאת. לכן בידי הוועדה

עכשיו להחליט אם להשאיר אותם ככאלה שזכאים לתוספת הזאת, אם לאו. אנו מציעים

להוציא אותם מתחולת החוק.

היו"ר א. נמיר; אני בעד. מי שמקבל שכר דולרי - שישבור את ראשו.

צ'. ביטון; לעתים יש עובדים המקבלים 120-100 דולר לחודש.

זה עדיין לא אומר שמי שמקבל שכר צמוד לדולר

פירוש הדבר שהוא מקבל משכורת גבוהה.

השאלה היא שאלה ערכית. זו הפעם הראשונה שמכניסים

לחקיקה את המינוח של תשלום בדולרים. זה יכול להיות

תקדים ובכלל עוד מעט יתחילו לשלם לכולנו משכורת בדולרים. מבחינה ערכית אני

מתנגדת בכל דרך לכך שאנו, אפילו הדרך הכי-צדדית, נכניס לחקיקה היתר על תשלום

שכר בדולרים.

צ'. ביטון; בעקרון את צודקת.

היו"ר א. נמיר; מי בער האמור בסעיף 2(ג) כמות שהוא?

הצבעה

בעד - רוב

סעיף 2(ג) אושר, כמות שהוא

היו"ר א. נמיר; כך נביא לכך שמעכשיו לא יעשו אולי יותר חישובים

של שכר על-פי מטבע חוץ.

צ'. ביטון; מי ששכרו משולם לפי מטבע חוץ לא יוכל לקבל את

התוספת האמורה בחוק.

היו"ר א. נמיר; אנו עוברים לסעיף 2(ד).

י. ברק; בסעיף הזה אין שינוי מהותי מבחינת התוכן.

שינינו את הנוסח במקצת, כדי לנסות לפשט את האמור

בסעיף. (קורא.סעיף 2(ד).

אבי חושב שסיבכתם. שונתה פה המלה שולמו בהגיעו.

העובד יכול להגיד הגיע לי סכום של 100 שקלים,

אל הפחיתו לי. מה היה רע במלה שולמו? אם יהיה שימוש רק גמלה הגיעו יכול

הגיע לי סכום של 150 ושילמו לי 100. צריך לומר: שילמו או הגיעו.

בסדר, נאמר שולמו או הגיעו. לאור הערתך נשנה

שולמו לעובד זכאי פיצויי

פיטורים בסכום העולה על סכום הפיצויים הרגיל או הגיעו לו וכו'.

אנו מאשרים את סעיף 2(ד) לפי התיקון המוצע.

אנו עוברים לסעיף 2(ה).

בסעיף 2(ה) לא עשינו כל שינוי אלא רק בדבר אהד.

הסעיף הזה מדבר על אנשים שקיבלו תוספת שכר מעבר

להסדרים שהיו במשק. ידוע לנו שהיו כאלה שקיבלו תוספת שכר למרות הסדרי ההקפאה

וזה יכול להשפיע על גובה הפיצוי שהם יקבלו. לגבי אלה אנו אומרים שהם לא יקבלו

את כל התוספת שחוק זה מדבר עליה. אמרנו שהחוק והאמור בו יחול רק לגבי מי

שמקבל שכר לפי הסכם קיבוצי. התעוררה השאלה האם זה רק לגבי הסכם קיבוצי או גם

לגבי כאלה שהיו אתם הסכמים אישיים. אנו מציעים פשרה פסויימת לפיה ייאמר

או הסכם קיבוצי או הסדר קיבוצי. בנוסף להסכם הקיבוצי מוסיפים את ההסדר הקיבוצי

שהיה עם ועדי עוביים. אנו לא מציעים להכניס לכאן הסכמים אישיים כי זה יותר

מדי מסובך ואף לא צודק.

סעיף 2(ה) הקודם היה מאד קצר.

הנוסח פה הוא כמו בנוסח הלבן הקודם אלא שהוספנו

כאן דבר אחד בהרבה מסויימת לפיו כלל השכר

ששימש בסיס לחישוב פיצויי הפיטורים של עובד זכאי תוספת שכר ששולמה מכוח הסכם

קיבוצי ונעשה בתקופה הקובעת, בנוסף למתחייב מהוראות חוק לייצור המשק וחוק ההסדרים

או הסכם קיבוצי כללי, יקטן שיעור התוספת בשיעורה של תוספת השכר האמורה באחוזים

פחות 5.

פה הלכנו לקראת האוצר, במידה מסויימת, ולקראת

המעסיקים שהציעו להוסיף כאן גם את אלה שקיבלו תוספות שכר על פי הסדרים קיבוציים.

מדובר באנשים שקיבלו תוספות שכר מעבר למקובל במשק, או על פי הסכם קיבוצי או

הסדר קיבוצי.

אני רוצה להעלות ספקות בקשר לסעיף הזה. חוק צריך

להיות ברור ואם היה בא אלי עובד רגיל - ואני

לא חושבת שאני מייצגת אותו, כשלי יש מקורות מידע ואינפורמציה יותר מאשר לעורך-דין

הממוצע - ושואל אותי כמה מגיע לו בעקבות החוק הזה, לא הייתי יודעת איך לחשב

זאת. מצד אחד, העובד צריך לדעת מה היה השכר הקודם שלו ומצד שני צריך לתת לו תדספת

על פי סעיף קטן ב' שרק עכשיו אישרנו, ועכשיו אומרים לו שהוא צריך לברר האם

השכר ששימש בסיס לפיצויי הפיטורין, ששולם בתקופה בה הוא פוטר, כולל את התוספת

לפי המתחייב מהוראות חוק חצוב וההסדרים או לפי הסכם קיבוצי כללי או גם הסדר

קיבוצי. בזה אי-אפשר למצוא את הידיים והרגליים. כשמדובר על התוספות לא בדקו

אישית האם לגבי עובד פלוני בחודש אוגוסט ההסדר שלו היה 30% או 27%

ופה קבעו ממוצע של 25%. באים פה ועושים חישוב אישי אם הוא קיבל איזה תוספת

ולא משנה אם זה הסכם קיבוצי, תוספת אישית וכוי, כי הרי בסך הכל צריך לבדוק

מה הוא קיבל. מי ייתן את כל האינפורמציה הזאת? המעסיק? - המעסיק לא ייתן.

היתה למעסיקים טענה שבענף מסויים, ענף היהלומים, ניתנה תוספת בתקופה מסויימת.

אפשר לומר בסעיף 2(ה) שבענף היהלומים התוספת לפי החוק תקטן ב-5%, אך לא לפרוץ

זאת לגבי כל המשק, כי זה יהיה מאד קשה לחישוב. זה יהיה כמו החוק בתנאי אינפלציה

כששום רואה חשבון לא ידע לחשב את המס על-פיו. זה דבר שלא היה בהצעת החוק המקורית,



העבין הוכנס לבקשת המעסיקים. אם רוצים לברא

לקראתם צריך לקנרע האם יש להם ידע ברור לפיו אפשר לדעת מי נתן הוספת כזאת

ואז אפשר לומר שבענף פלוני זה יהיה ב-5% פחות, אך לא לפרוץ זאת לגבי כל

המשק, כי קשה לחשב זאת.

היוייר א. נמיר; כבר בהתחלה הערי שכדי להבין את החוק יצטרך העובד

לקחת סוללה של עורכי דין.

ה. דודאי; אני לא חושב שאפשר לקבל את מה שאומרת פרופ'

רות בן-ישראל כי לגבי ענין התוספת לא שמו

מגבלה. התוספת היא מעל לרצפה. הר לא נאמר לגבי מי שקיבל אישית יותר שלגביו

לא תהיה הפחתה. התוספת שנקבעת כאן היא תוספת גלובלית שנקבעת לגבי כולם

ואני לא חושב שמגיע לעובדים שקיבלו תוספות בהסכמים אישיים - ומתברר מאז

אוקטובר שיש תוספות שכר ניכרות לכל המשק למעט בשירות הציבורי - יקבלו את

מלוא האמור כאן. כך עלול להיווצר מצב מוזר שבאוקטובר אדם קיבל תוספת של

20%-25% לשכרו והוא מקבל תיספת לפיצויי הפיצויים בגובה של עוד 25% מעבר

לשכרו. המעסיקים יעמדו במצב בלתי-אפשרי. יש אינפורמציה לפיה בענפים שלמים

בסקטור התעשייתי והפרטי ניתנו תוספות שכר בסדדי גודל של 20% מעבר למה

שמתחייב. מוצע כאן שבמקרים האלה הם לא יקבלו את מלוא הפיצוי אלא פחות 5%.

הם עדיין יישארו ברווח; אני לא חושב שזה מסובך. חוק ההסדרים פורסם ואיש

לא היה במצב שהוא לא יודע מה הגיע לעובדים כתוצאה מהחוק הזה ואם קיבלו

תוספות שכר מעבר לכך צריך להביא זאת בחשבון.

י. ברק; החוק הזה הוא חוק רטרואקטיבי ולכן הוא מסובך.

ברור שהוא חל על מקרים שכבר קרו.

היו"ר א. נמיר; החוק חל רק על מקרים שקרו בעבר? .

י. ברק; כן, החל מהיום שנקבע בחוק.

היו"ר א. נמיר; כל החוק הוא לתמיד. רק סעיף 2 חל לגבי העבר.

י. ברק; סעיף 2 הוא ארוך בגלל הרטרואקטיביות ואין מנוס

מזה. מי שיצטרך לקבוע לפיו יצטרך לשבת ולערוך

את הבדיקה ואי-אפשר להימנע מכך. המטרה שלנו היא לא לחוקק חוק שיביא התעשרות

לאנשים או רווח בלתי-צודק. הכוונה היא להביא לצדק גם מבחינת העובדים וגם

מבחינת המעסיקים. פה מדובר בעובדים ששכרם נשחק עקב המדיניות הכלכלית

שהיתה מנובמבר 1984 יעי היום. מסתבר, ואנו יודעים זאת, שלא כל העובדים

שכרם נשחק. במשק הפרטי היו באמת עובדים כאלה שקיבלו תוספות שכר. כשעובדים

כאלה פוטרו, מה קורה? המעסיק שהיה טוב כלפיהם ונתן להם תוספות שכר למרות

ההקפאה יצטרך עכשיו לשלם כפול ובנוסף לזה גם את התוספת שאנו קובעים פה

שהיא תינתן בגלל שחיקת השכר.

צ'. ביטון; איזה מגזרים קיבלו תוספות?

י. ברק; אנו יודעים איזה. אנו יודעים ללא ספק שבשני

ענפים קיבלו תוספות שכר ריציניות, בענף המלונאות

ובענף היהלומים, וזה החל מה-1 באפריל.

צ' . ביטון; אתה שוכח שבענף המלונאות שכר העוברים נשחק מאד

בתקופה שאין אורחים ואז הוסיפו להם כאילו את השכר

שהורידו להם בחודשים הקודמים.

י. ברק; חבר-הכנסת ביטון צודק בדבר אחד, לגבי המלונאות

זה לא משנה כי אמרנו שתוספת של 5% המעסיק

יספוג בכל מקרה. ענף המלונאות במקרה זה איננו דוגמא טובה, בי הם קיבלו תוספת

של 5%. אבל בענף היהלומים קיבלו העובדים תוספות של 18% מעבר לכל תוספות



מעבר לכל תוספות היוקר. כשהתחלנו לחשוב על הבעיה הזאת ראיבו שיש ערד סקרים

במשק הפרטי שבהם קיבלו עובדים תוספת שכר מעבר למתחייב בסידורי ההקפאה

במשק.

יש שתי אפשרויות. אפשרות אחת לא להתייחס

לסוגיה זו בחוק ואז ייגרם אי-צדק לאותם המעסיקים ששילמו תוספות שכר. באפשרות

זו אומרים למעסיקים, במלים אחרות, הייתם טפשים ששילמתם תוספות שכר לעובדים

שלכם ועכשיו תעבשו פעמיים. אבו לא רוצים להביא לתופעה כזאת.

יש קצת ערפל בענין זה והייתי רוצה להבהירו

לגמרי. מה אומר החוק? - הוא אומר שאדם שפוטר בתקופה הקובעת הזאת יקבל

תוספת לפיצויי הפיטורין שקיבל, לפי אחוזים מסויימים, כפי שנקבע כאן.

אין כאן שום קושי לחשב זאת כי הוא כבר יודע את מה שהוא כן קיבל.

א. שוסטק; המעסיק יודע.

י. ברק; גם העובד עצמו יודע. אין בעיה לחשב זאת.

היו"ר א. נמיר; לפי סעיף 2(ב) עובד שפוטר בנובמבר 1984 עד

יוני 1985 יקבל תוספת של 6% , מי שפוטר ביולי

יקבל תוספת של 10% וכו'. בסעיף 2(ה) אתה אומר שכל אלה שקיבלו שכר מעבר לשכר

המאושר במשק ינכו מהם 5%.

י. ברק; אני נותן את המגיע מינוס % 5. משהו הם תמיד

יקבלו. נניח שאדם קיבל תוספת שכר של 18%,

כמו בענף היהלומים -

היו"ר א. נמיר; יפחיתו 5%. מעסיק בענף היהלומים ששילם

את תוספת השכר הוא שילם אותה משום שזה היה

כדאי לו ולא משום שהוא ריחם יותר מאחרים על ציבור העובדים שלו.

י. ברק; . נכון.

היו"ר א. נמיר; אם היה כדאי לו לשלם תוספת שכר, מדוע שלצורך

חישוב פיצויי הפיטורין ענין הכדאיות נופל?

ה. דודאי; התשובה היא פשוטה; הוא לא ידע שהחוק הזה יפול

עליו ויגדיל את שיעורי הפיצויים שעליו לשלם.

היו"ר א. נמיר; אבל אי-אפשר להנות מכל העוגה.

צ'. ביטון; אתם מייצגים יותר את המעסיקים מאשר את כלל

עם ישראל.

ה. דודאי; ניקח לדוגמא את ענף היהלומים. נניח שעובד בענף

זה פוטר בחודש אוקטובר. הוא קיבל תוספת שכר

של 18% ושכרו היה 118%. הוא קיבל פיצויי פיטורין על בסיס החישוב של 118%,

המעסיק שלו ידע את הענין והכל נגמר. והנה ב-1 באפריל ייצא החוק הזה והחוק

הזה אומר שמי שפוטר בחודש אוקטובר יקבל עוד 25%, כלומר; המעסיק יצטרך

לשלם לאותו עובד שפוטר % 25 על גבי ה-188% וזה סכום גבוה מאד.

נ. אורי; זה 29.5.

ה. דודאי; כלומר ביחד מדובר ב-147%. במקום 100% מקבל אותו

עובד % 147. מה בא החוק לומר? הוא בא לומר

שמי שקיבל רק % 100 יקבל עוד 25% ומי שקיבל יותר, לדוגמא % 118 לזה יוסיפו 5%

והוא יקבל 123%.



1.4.86

נ. ארד? אבי הבנתי מההערה שהושמעה שיכולה להיות אפשרות

של ביצול לרעה. ראשית, האם ההגיון של הטענה

המועלית כאן הוא צודק. דבר שני, גם אם הוא צודק, לפי מה שאתה אומר, בלתי-אפשרי

לעקוב ולראות את הדברים, זה לא מובן ויכול להיות פשוט ביצול לרעה של המעסיקים.

ר. בן-ישראל; אפשר אולי לומר שיש צדק מסויים בדברים, אם כי

מה שאמר חבר-הכבסת ביטון מעמיד זאת בסימן שאלה,

כי השאלה היא האם בעבף היהלומים היו נותבים את התוספת גם אם לא היה חוק

שאוסר העלאת שכר. יכול להיות שמצב העבף הזה כזה שאפשר היה לתת תוספת ויכול

להיות שבקודת המוצא של השכר היתה כל-כך במוכה שהתוספת באה להיטיב עם העובדים

ולהעמידם בשורה שווה עם עובדים אחרים. לא כל תוספת שביתבה ביתבה כפרס לעובדים.

לכן יש צדק מסויים בדברים אבל לא צדק אבסולוטי.

דבר שבי - אם ברור בעבף היהלומים שהיתה הוספת,

והוועדה תחליט שבמקרה הזה מוצדק להתחשב בכך, אפשר בסעיף קטן ה'לומר שהתוספת

לגבי עבף היהלומים בחודש אוגוסט עד אוקטובר תהיה 15% ולא 25%. כר לגבי עובד

שפוטר מעבף היהלומים תהיה התייחסות אחרת בטבלה. בבוסח הקיים אומרים שמי

שניתנה לו תוספת שכר בהסכם קיבוצי וכו, יקבל את שיעור התוספת פחות 5%.

עובד לא יכול להתמודד עם מעבידו אף לא באיסוף האיבפורמציה, הוא לא יידע היכן

הוא עומד. לדעתי, הסיבוך שבוצר כתוצאה מהסעיף הוא בלתי-אפשרי. אם מדברים

על תוספת שביתבה בהסכם קיבוצי עוד אפשר לומר שהעובד יכול לפנות לממובה הראשי

על יחסי העבודה והוא ייתן אישור אם היתה תוספת או לא. אבל אם קובעים זאת גם

לגבי הסדר קיבוצי העובד מעולם לא יגיע לאיבפורמציה.

יש שתי שאלות: שאלת ההצדקה ושאלת הסירבול.

לגבי שאלת ההצדקה - זה חוק שבא רטרואקטיבית

לבטל שחיקה מקרית בפיצויי הפיטורין, אשר נבעה מהסדרי החירום במשק.

לגבי אותם מקרים טלא היתה שחיקה בשכר אין הצדקה לעשות זאת. נכון שלא חשבבו

על כר כשהגשבו את הצעת החוק המקורית, אבל המעסיקים העלו את הבושא לתשומת לבבו

בוועדה ואם אכן היו עבפים שבהם השכר הועלה לא מוצדק לתת פיצוי כפי שבקבע פה.

אם דבר תוקן על-ידי הסכם קיבוצי ולא היתה שחיקה - ממילא לא מוצדק לפצות על

דבר כשאין שחיקה.

לעבין הסירבול - טעבת הסירבול מוגזמבת. העובל-

יסתמר על הטבלה. המעסיק יצטרר להראות שיש פה איזה הסדר והעובד יצטרר להסתמר

על הטבלה הרגילה. אם מעסיק יאמר שיש הסכם קיבוצי או הסדר קיבוצי להעלאת השכר -

עליו מוטלת ההוכחה ולמעביד יש בתובים כלכליים. לגביו בעיית הסירבול לא קיימת.

העובד יסתמר על הטבלה הרגילה. לכן בראה לי שאם הוועדה מקבלת לגופו של עבין

את הבוסח והוא נראה/מוצדק - הייתי מציע לא להרתע מהסירבול.

אבי מודה שאבי לא משוכבעת שזה מוצדק. יכול להיות

שחלק מהמעסיקים צודקים. העבין הזה היה לפביבו

בישיבה הקודמת. האם ההסתדרות הגיבה על כר?

הם רצו רק הסכם קיבוצי מיוחד. מר מיטל אמר שהוא

מסכים שתהיה הפחתה כזאת על סמר הסכם קיבוצי מיוחד

אבל לא על סמר הסכם כללי.

בתבו פה את הדוגמא של עבף היהלומים, אר נאמר

שהיו עבפים אחרים בהם שכר העובדים היה במור מאד -

גם בעבף האלקטרוביקה ניתנו תוספות שכר.

. אפשר אולי לקחת רכיבים מסויימים בשכר ולומר שאלה

היו תוספות יוקר. נניח שהיה הסדר עם קבוצת

פועלים מסויימת או מפעל מסויים והגיעו אתם להסדר של תשלום פיצויים של 150%,

לדוגמא. אבי שואל את מר דודאי מה קורה עם קבוצת העובדים הזאת? האם יהיה לה



ניכוי מאותם 150% פיצויים שעליהם הגיעו להסדר ואז היא תצטרך ערד להחזיר כסף?

התשובה לשאלה שלך נמצאת בסעיף 2(ד) והוא התקבל

על דעת הוועדה עוד בפעם הקודמת.

אני רוצה להציע הצעה בעיקר לגבי הקטע שדיברה

עליו הגב' בן-ישראל, ההסדרים הקיבוציים שאבו לא

יודעים מה הם. אני מציע למחוק את המלים: "לענין זה "הסכם קיבוצי"לרבות הסדר

קיבוצי", כלומר שיהיה מדובר רק בהסכם קיבוצי.

היו"ר א. נמיר; ההצעה טובה. מי בעד ההצעה שהובאה על-ידי מר אליאסוף?

הצבעה

בעד הצעת מר אליאסוף למחוק את הסיפא של סעיף ה - 5

נגד - אין

ההצעה נתקבלה

יש טעות בנוסח סעיף 2(ה) בשורה שניה. שם מופיעה

המלה "ונעשה" וצריך להיות "שנעשה".

בסדר.

אנו מאשרים את סעיף 2(ה).

אנו מאשרים את סעיף 2(ו).

אנו עוברים לסעיף 3.

בסעיף 3(ג) עשינו תיקון מסויים. בנוסח הקודם

"מי ששולמו לו פיצויי פיטורים עד היום

השלושים שלאחר חוק זה" ועתה אנו מבקשים שיהיה כתוב עד יום כ"ב בניסן התשמ"ו

(1 במאי 1986).

יש לי הערה לגבי סעיף 3(ג)(1). פה נקבו בתקופה

שלנ שנה מהיום האמור כשבמשך תקופה זו יכול העובד

לתבוע מהמעביד את התוספות. נראה לי שפה רצוי שהוועדה תיתן את דעתה לבוא

לקראת המעסיקים בקיצור התקופה.

הם ביקשו לקצר.

צודק לברא לקראתם של המעסיקים. מדובר בתביעות

רטרואקטיביות וצריך לקצר את התקופה. המעסיקים

צריכים לדעת ככל המוקדם מתי הם סוגרים את החשבונות שלהם.

הם ביקשו לדבר על תקופה של 4-3 חודשים. אני חושב

שהם יסכימו לתקופה של חצי שנה.

אני מציעה ששה חודשים במקום שנה.

זה לא טוב לקצר את התקופה.

העובדים לא יידעו שמגיע להם ההפרש הזה.

ובהרבה מקרים הם יצטרכו לפנות לעורך-דין.



ר. כהן; אם מועצות הפועלים והארגונים השוגים לא יעלו את

העבין לתשומת לב העובדים גם תקופה של שנה, לא תספיק.

היו"ר א. נמיר; מהו ה"יום האמור"?

י. ברק; ה-1 במאי.

היו"ר א. נמיר; אני בעד שנה.

י. אליאסוף; אם עונה אזי זה עד 1.5.87.

י. אליאסוף; יש תיקון קטן בסעיף 3(א) שורה רביעית; "... ופיצויי

הפיטורים שהגיעו או שולמו לו", במקום שהגיעו לו.

זה תיקון הנובע מהתיקון שנערך בהקשר זה בסעיף הקודם.

היו"ר א. נמיר; לאור התיקון הזה אנו מאשרים את סעיף ,J

אנו עוברים לסעיף הנוסף להצעת החוק. מדובר

בהצעת החוק שהיתה במקורה של מר קיסר ואני אימצתי אותה. ועדת הכנסת נתנה אישור

לכר ואת נוסח החלטת ועדת הכנסת בהקשר הזה הקראתי בפני הוועדה בראשית הישיבה.

התוספת אומרת כך; "אחרי סעיף 13 לחוק פיצויי פיטורים יבוא; לענין חישוב שכר

העבודה לצורך תשלום פיצויי הפיטורים יובא בחשבון שיעור ההתיקרות החדשי הידוע,

המתפרסם על ידי הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, למן תשלום תוספת היוקר האחרונה ועד

למועד פיטורי העובד".

האם יש למישהו הערה בקשר להוספת סעיף זה להצעת

החוק?

צ'. ביטון; למה נאמר שיעור ההתיקרות החדשי הידוע?

ר. כהן; מדוע עד למועד פיטורי העובד ולא עד למועד התשלום?

ה. דודאי; רבותי, הממשלה מתנגדת להכניס את הסעיף הזה לחוק

פיצויי פיטורים (תיקון מס' 12) התשמ"ו-1986.

זה תיקון שהממשלה התנגדה לו ולא יעלה על הדעת שתיקון זה שהממשלה מתנגדת לו

יוכנס לתיקון חוק שהיוזמת לו היתה הממשלה. לכן אנו מתנגדים להוספה זו ויותר מזה

אני אומר במפורש שבמידה והתיקון הזה יוכנס להצעת החוק עומדת בפני הממשלה הצעה

למשוך חזרה את כל תיקון מס' 12.

צ'. ביטון; למה אתם מתנגדים לכך? /

ה. דודאי; כי נראה לנו בלתי-סביר שיקבעו קריטריון חדש

לצרכי פיטורין, קריטריון שלא היה קיים עד היום.

עד היום הבסיס לחישוב פיצויי הפיטורין הוא המשכורת האחרונה של העובד. פה מציעים

קריטריון חדש לפיו יובא בחשבון שיעור ההתיקרות החדשי הידוע למן תשלום תוספת

היוקר האחרונה ועד למועד פיטורי העובד. יכול להיות מצב שאם אדם פוטר באפריל

הוא יקבל 100% ואחר שפוטר במאי יקבל 95%. זה מעבר לכל פרופורציה. אם מדובר

על תקופת השחיקה הגדולה בשכר, בא תיקון מס' 12 לשפר את הדברים ונותנים להם הרבה

מעבר לעליית המדד. מה שמוצע על-ידי מר קיסר היה לו אולי הגיון בתקופה מסויימת,

בתקופה שהיתה אינפלציה גבוהה. בינתיים ירדנו מאינפלציה זו. פה מדובר על אינפלציה

גבוהה, על הסדרי תוספת יוקר של 12%.

היו"ר א. נמיר; הצעה זו היתה מונחת בפני הנהלת הקואליציה שנה.

היא הוגשה ב-20 במאי 1985.

ה. דודאי; אני רוצה לקוות שהיום מר קיסר לא היה מגיש את

ההצעה הזאת. לנו זה נראה כלא סביר ואנו מתנגדים לכך.

לרלא נמצאנו בסוף המושב היינו מתחילים בדיון

ולא הייתי מהססת להיכנס לגופו של ענין. אגו חייבים

לסים את הדיון בשלושה חוקים חשובים; חוק ביטוח סיעוד, חוק עבודת נשים בלילה

וחוק פיצויי פיטורין. מאחר ועיכוב העברת החוק במליאה עלול לגרום נזק אדיר

לקבוצה גדולה של אנשים אני רוצה להציע הצעה. הממשלה החליטה שהיא תמשוך את החוק

באם נוסיף את התיקון וכך כל הקבוצה האחרת לא תקבל את הפיצוי. אני רוצה להציע

לוועדה - והוועדה תחליט - שהיום נאשר את תיקון מס' 12 כפי שהוא ונחזור לדון

בהצעת החוק של חבר-הכנסת קיסר, לקופה, מיד לאחד הפגרה.

צ'. ביטון; כתוספת לחוק.

היו"ר א. נמיר; אפשר כתוספת לחוק ואפשר כחוק בפני עצמו. אשאל גם

את חבר-הכנסת קיסר כיצד הוא רוצה שהענין יוגש.

אז ניכנס לדיון בכל הנושא. זו הצעתי ואין לי ספק שאם היום תצביע הוועדה בעד

צירוף החוק הענין יעובר. אני חוששת מפני מה שיקרה לאותה קבוצה שצריך לעסוק

בעניינה מיד. אני מבקשת התייחסות להצעתי.

ה. ר ודאי; בכל מקרה להצעה של מר קיסר יהיה התאריך מה-1

באפריל ואילך. בהקשר הזח שים דבר לא בוער

ראין פה אותה רמה של דחיפות כזו הקיימת בתיקון מספר 12.

ר. בהן; מר קיסר ביקש להעלות את הצעתו. נתת הסבר לפיו

האינפלציה נכבשה וממילא אין לכך משמעות וזה לא

מעלה ולא מוריד. אם חלילה תגבר שוב האינפלציה תהיה לענין הזה משמעות די חשובה

לגבי ציבור העובדים.

דבר שני, התיקון הזה לא בא לגרום שום נזק למעבידים

ולמשק. הוא רק בא לעשות דבר פשוט, לתקן את השכר האחרון כמשמעותו בחוק. לכן אין

לגרום לבהלה גדולה. אני כמובן אקבל את הדין אם הוועדה תחליט מה שתחליט.

אני אכניס הסתייגות לצדף את ההצעה הזאת אל החוק.

היו"ר א. נמיר; מי בעד ההצעה שהצעתי לוועדה?

הצבעה

בעד הצעת היושבת-ראש לענין הצעת החוק של חה"כ קיסר - 4

גגד - 1

ההצעה נתקבלה

היו"ר א. נמיר; אבוא בדברים עם חבר- הכנסת קיסר. הענין יעמוד לדיון

עם תחילת המושב.

י. אליאסוף; אמדה לי מזכירת הוועדה בתחילת הישיבה שחבר-הכנסת

צבן ביקש לאפשר לו להציע הצעה והסתייגות לחוק הזה.

מאחר והוא לא חבר בוועדה אפשר שלא לאפשר לו הסתייגות. מאחר והוא לא חבר הוועדה

אני מציע להעביר את החוק בלי הסתייגות.

היו"ר א. נמיר; אם לשם כך נחוץ אישור הוועדה חשוב היה שיושבת-ראש

הוועדה גם היא תדע על כך. הפניה של חבר-הכנסת צבן

צריכה להיות אלי



ר. כהן; האם התיחסרתר היא לענין סכני אר לענין אחר?

היר"ר א. נמיר; ההתייחסות היתה לעבין טכני. רבותי, יש תקנון

סל הכנסת ואתם מכירים אותי כמי שמקפידה על

שמירת כללי התקנון. לכן, חבר-הכנסת רן כהן, אם חבר-הכנסת צנן רוצה להגיש

הסתייגות, אני נשום אופן לא אפריע. אין בכנסת הרבה זכויות. בהקשר זה אני

רוצה לספר לכם משהו. שר העבודה והרווחה מתנגד בכל תוקף לכך שנשנה את הרכב

הוועדה הארצית (וזה בהקשר לחוק ביטוח סיעוד). השבתי שאנו לא פקידים של אף אחל-

ונחליט עניינית. יש לנו מעט זכויות ואחת הזכויות שלנו היא החקיקה. זה כוחנו,

לא זכותנו, כמעט הבלעדי בכנסת ואני אגן על זכותו של כל מי שרוצה להגיש הסתייגות.

חברים נוספים שרוצים להגיש הסתייגויות לחוק יכולים לעשות זאת תוך שעה, לא יותר,

כי היום החוק ידון במליאת הכנסת.

אני מורה לכם.

(הישיבה ננעלה בשעה 40!10)