הכנסת האחת-עשרה

מושב שני



נוסח לא מתוקן



פרוטוקול מסי 190

מישיבת ועדת העבודה והרווחה

ביום ב' ו' באדר ב' התשמ"ו - 17 במארס_1986 בשעה 11.30

חברי הוועדה: א' נמיר - היו"ר

צ' ביטון

ח' גרוסמן

ר' בהן

יי שמאי

י' ברק - היועץ המשפטי, משרד העבודה והרווחה

ני אורי - ממונה על יחסי העבודה, משרד העבודה והרווחה

הי דודאי - ממונה על השבר, משרד האוצר

אי מיטל - יועץ משפטי, האגף לאיגוד מקצועי, ההסתדרות

יי גטניו - יושב ראש ועדת העבודה, לשבת התאום

מי הילב - מנהל המחלקה למשפט עבודה, לשבת התאום

יועץ משפטי לוועדה; מ' בוטון

מ"מ מזכירת הוועדה; י' גידלי

מ' הלנברג

סדר-היום; חוק פיצויי פיטורים (תיקון מס' 12), התשמ"ו-1986



חוק פיצויי פיטורים (תיקון מס' 12) התשמ"ו-1986

אני מתכבדת לפתות את ישיבת הוועדה

שתדון בחוק פיצויי פיטורים (תיקון

מס' 12).

כידוע, גם חבר-הכנסת קיסר הציע

תיקון לתוק פיצויי פיטורים, ועדת הכנסת תפסוק מחר ביחס להצעתו של

חבר-הכנסת קיסר ואז נדע, קודם כל מהצד הפרוצדורלי של הכנסת, מה אנחנו

עושים.

לכן אני מציעה שנמשיך לדון בהצעת

החוק שהתחלנו לדון בה. היכן הפסקנו?

לגבי סעיף 1 - הוספת סעיף 13א -

המתייחס לחישוב הפיצויים, נשמעו

כמה הצעות, גם של חברי הוועדה. היועץ המשפטי של משרד העבודה והרווחה

לקח על עצמו לברר עם האוצר את האפשרות לבוא לקראת הוועדה אבל הגענו

למסקנה שמוטב שנראה את כל הבעתיות של החוק כדי לבוא בדברים עם האוצר

על הכל. לפיכך אני אומר שמיצינו את הדיון בסעיף 1 להצעה.

המצאנו לוועדה נוסח נוסף, בלבן,

ואני מציע שנתייחס אליו.

נעבור על ההצעה סעיף אחרי סעיף,

נרשום את ההערות של חברי הוועדה

ונראה איך מתקדמים.

האם ישבתם יחד עם מר ברק?

כן:

האם יש התקדמות?

הטופס הלבן הוא על סמך ישיבה.

נעבור על הסעיפים המוצעים.

"התקופה הקובעת" היא התקופה של

ההסדרים במשק.

מיהו "עובד זכאי"? מדובר על עובד

שפוטר בתקופה הקובעת. יש עוד סוגים של עובדים אשר זכאים לפיצויי

פיטורים למשל, עובד שעובר לאזור פיתוח זכאי לפיצויי פיטורים אבל רק

אם הוא גר באזור פיתוח במשך 6 חודשים, אנחנו אומרים שאם יחסי העבודה

נפסקו לפני התקופה הקובעת אבל התנאי התמלא בתקופה הקובעת, העובד הזה

יהיה זכאי והסעיף הזה יחול עליו.

וקודם זה לא חל עליו?

בלי ההגדרה הזאת זה לא חל עליו,

ההגדרה של "החודש הקובע" דרושה

רק לצורך סעיף קטן (ב), שבו מפורטים שעורי התוספת שהעובדים מקבלים

לפי החודש שבו פוטרו,

על פי החודש המאוחר יותר?

בדרך כלל לפי המאוחר יותר.

ההגדרה של "סכום הפיצויים הרגיל"

דרושה כדי לחשב כמה מגיע. התוספת היא תמיד על בסיס הפיצויים הרגילים

שעל פי החוק, על זה באה התוספת.

עד כאן ההגדרות, בסעיף קטן (א).

בסעיף קטן (ב) יש שני טורים כדי

שאפשר לראות איר ההגדרות מתיישמות.

מסרת הסעיף הזה לפצות על השחיקה

של פיצויי הפיטורים בגלל השחיקה שחלה בשכר האחרון, אשר נובעת מההסדרים

שהיו במשק - עסקות החבילה וחוק ההסדרים במשק - ובעיקר בגלל שחיקת תוספת

היוקר.

ערכנו חישובים קשים ומסובכים

והגענו למסקנה, לפי החישובים שלנו, שהאחוזים המצויינים בסעיף קטן

(ב) מבטאים את השחיקה שהיתה, זאת אומרת זו התוספת כדי להתגבר על

השחיקה.

מי עשה את החישובים?

אנחנו, תוך התייעצות עם לשכת התיאום.

היו"ר א' נמיר; גם עם ההסתדרות?

כן, ועם עוד גורמים כלכליים במשק.

שלא קיבלו את דעתם.

מי לא קיבל את דעתו של מי?

מי שקיבל את האחוזים לא קיבל דעתו

של האוצר לפחות, אני לא יודע אם קיבל

דעתם של האחרים. יושב-ראש ועדת השרים לחקיקה חתך באיזה שהוא מקום.

האם הטבלה הזאת לא מוסכמת על הממשלה?

זו העמדה של הממשלה.

יש כאן חישובים של כמה חודשים. אני

האם הגעתם לממוצע

שנתי של שחיקת השכר?

לא עשינו את החישוב הזה,

האם יש הערכה מה היה האחוז של שחיקת

השכר ב-1985? אני שואלת את הלל דודאי,

בכמה היתה שחיקת השכר של השכירים?

בהשוואה למה?

למה שהיה קודם.

בהשוואה ליעד של השחיקה, איך שחיקה.

בהשוואה ל-1984, כשהשכר היה גבוה,

יש שחיקה בסדר גודל של 12%, אני לא זוכד את המספד המדוייק.

כמה, במשרד העבודה, חושבים שהיתה

השחיקה?

לא עשינו חישוב של ממוצע אדצי.

האחוזים שהוצעו על-ידי האוצד היו

נמובים מאלה שבטבלה.

בסעיף קטן (ג) יש הגבלה על מי ששכדו

משתנה. אם יש עובדים שהשכד שלהם משתלם לפי שעד הדולר, למשל, או לפי

הצמדה מלאה למדד - התוספת לא תחול עליהם, כי במשכודתם לא חל בל שינוי.

זה נבון כשמדבדים על שכד צמוד למדד,

אבל למה גם לפי שעד החליפין? שעד

הדולד הדשמי מוקפא.

זו שיטה שונה לחלוטין לתשלום שכד.

אם מדברים על מלוא המדד צריך להוסיף

את המלה "מלוא".

הכוונה היא למלוא המדד.

סעיף קטן (ד) בא להבהיד שהתוספת

שהעובד יקבל היא על השעוד של 100% פיצויים, כלומד, מי שקיבל פיצויים

גבוהים יותר מ-100%, מי שקיבל פיצויים בשעור של 150% או 200%, הוא לא

יקבל את התוספת. החוק בא להבטיח תשלום של 100% פיצויים לא שחוקים. אם

עובד קיבל יותד מ-100% פיצויים, הוא לא יקבל את התוספת על הסכום המוגדל,

בדדו בלל שעודי השכד ותוספת היוקד

שהעובדים היו צדיכים לקבל בתקופה שאנחנו מדבדים עליה נקבעו בשני

חוקים ובהסכם קיבוצי. ידוע לנו שנעשו הסכמים קיבוציים אחדים שעל פיהם

שולם יותר.

זאת אומדת, שכדם של אותם עובדים

~ נשחק פחות.

כן. לכן אנחנו אומדים בסעיף קטן (ה)

שאם זה נעשה תקטן התוספת שהם יקבלו,

אבל המעסיק יספוג 5%.

כדי להבין את החוק הזה יהיה צודר

בתוספת של פקידים.

לא, אבל נכון שיש בחוק דבדים מסובכים.

סעיף 3 הוא הוראת מעבר לגבי

העובדים שקיבלו פיצויי פיטורים

והוא קובע איר ישלמו להם. החלק הראשון של הסעיף קובע את התהולה

הרטרואקטיבית שלו וההלק השני עומר על העקרון שהעובד לא קיבל פיצויים

מוגדלים דהיינו, שהוא לא קיבל יותר ה ,100%-ואם העובד זכאי לתוספת,

הוא יקבל אותה רק על השעור של %100 פיצויים, אפילו קיבל פיצויים מוגדלים.

פסקאות (א) (1) ו-(א)(2) וזן

הגדרות של סכום הפיצויים.

סעיף 3(ב) קובע את הרוטרואקטיביות,

אפילו שילמו לעובד פיצויי פיטורים, הוא יקבל את התוספת.

ואשר לסעיף (ג)(1): בישיבה הראשונה

של הוועדה, כשהיא דנה על החוק, התעוררה שאלה איר מעביד ימצא עובדים

שהפסיקו עבודתם אצלו. בסעיף (ג)(1) מוצע שהעובד יגיש למעביד, תור שנה,

דרישה לתשלום והמעביד יצטרר לשלם.

סעיף (ג)(2) אומר ממתי יראו את

התשלום כמולן. אנחנו מציעים שאם עברו 30 יום מיום מסירת הדרישה למעביד

והתשלום לא בוצע, יראו את התשלום כמולן.

חוק הגנת השכר דן בהלנת שכר.

כן.

שם מדברים על 15 ימים.

כן, אבל כאן מדברים על כסף שהעובד

כבר קיבל.

אני שואלת את אנשי משרד העבודה

איר יכול עובד להתמודד

עם חוק כל כר מורכב ומסובר. אנחנו עדים לכך שוועדי עובדים, בלי מערכת

של עורבי דין פרטיים, אינם יכולים להתמודד עם המערכת. זה דבר נורא.

זה חוק שאדם רגיל לא מסוגל להבין מה קורה כאן.

אני מקבל את ההערה הזאת ואני

וחברי במשרד המשפטים נעשה מאמצים

לפשט. אנחנו, משרד העבודה והרווחה, האחרונים שרוצים לסבר חוקים לעובדים

ולמעסיקים. מה שמונח לפני הוועדה זה מאמץ אחד שעשינו בעקבות הערות

שנשמעו בוועדה. אחרי ההערות של היום נחזור ונעשה שעורי בית כדי לפשט

את החוק.

בעיקרו של דבר, מה שמעניין את

העובד זה הטבלה. ברגע שלא משלמים

לו לפי הטבלה, אז יש בעיות.

שאר הסעיפים באים למנוע ניצול

לרעה של מה שמצויין בטבלה.

העובד ייאחז בטבלה.

נכון.

אני מציעה שנשמע עכשיו הערות

כלליות על החוק המוצע.

נראה לי שבסעיף 2(א), בהגדרה

של "עובד זכאי" יש ליקויי ניסוח.

עובד זכאי הוא עובד שפוטר או עובד שהתפטר וצריר למלא תנאי לשם קבלת

פיצויים, צריך לכתוב זאת בצורה פשוטה. איזה תנאי צריך למלא העובד?

זה לא ברור. הסעיף הזה מסורבל. אני מציע שייאמר: עובד שפוטר או עובד

שהתפטר בנסיבות המזכות אותו לפיצויי פיטורים.

אתה מדבר על פישוט.

כן.

אפשר להגיד "הזכאי לפי החוק".

אני חושב שאם הנסח של החוק היה

קונסיסטנטי למה שכתוב בחוק המקורי,

אילו הוא היה עקבי, זה היה פחות מסובך.

אני חושב שגם השכר המשתלם לפי שער

מטבע חוץ או מדד המחירים לצרכן הוקפא והוקטן מכוח חוק ייצוב המשק ומכוח

ההוראות ועסקות החבילה. לדעתי, אין שום הצדקה למנוע מהם קבלת תוספת

רק בגלל. השיטה השונה. בתקופה הקובעת אין הבדל בין סוגי העובדים כי גם

שכרם של אלה וגם שכרם של אלה הוקטן.

סעיף 2(ה) לא ברור. אני מניח שמדובר

בו על תוספת ששולמה בתקופה הקובעת לפי הסכם קיבוצי מיוחד ולא לפי הסכם

קיבוצי כללי. עסקות החבילה היו בתאום בין ארגוני המעסיקים, הממשלה

וההסתדרות. ארגוני המעסיקים הם צדדים להסכמים קיבוציים כלליים והם לא

צדדים להסכם קיבוצי מיוחד. במקומות עבודה מסויימים היו נסיונות לתת

יותר ולעקוף את הוראות החוק. אם הצדדים לעסקות החבילה מצאו לנכון לתת

תוספת, כנראה שהיתה סיבה.

המגבלה בסעיף 2(ה) צריכה להתייחס

רק להסכם קיבוצי מיוחד ולתוספת בתקופה הקובעת בלבד.

גם אני סבור שצריר לפשט את ניסוח

החוק.

אנחנו שומעים היום הערות לכל סעיפי

החוק. מר מיטל, האם יש לך עוד הערות?

לא.

אם כך, נשמע את ההערות של נציגי

לשכת התאום.

החוק הזה הוא רטרואקטיבי וזה גורם

~ לסיבוך מבחינת החישובים. אנחנו סיפקנו

נתונים לחוק הזה. החוק המוצע בא לפתור בעיה שנבעה בגלל הקטנת תוספת

היוקר, כשצריך לשלם פיצוי פיטורים. אם במקומות מסויימים ניתנו תוספות

שהקטינו את השחיקה בשכר, זה לא שייך לנושא שאנחנו דנים בו. יש ענפים

שנתנו תוספות ובכך הקטינו את השחיקה ולכן צריך לציין זאת. צריך לדבר

על תוספת מפעלית, בסעיף מיוחד, כדי שיהיה סעיף מקזז אם ניתנו תוספות

שבאו לפתור את בעיות השחיקה במפעלים מסויימים. זו תוספת שניתנה ותודות

לה גם פיצויי הפיטורים נשחקו פחות. את הנאמר בסעיף 2(ה) אני מציע להרחיב

לגבי כל תוספות השכר.



הטבלה שבהצעת החוק נבנתה לפני

חודשיים-שלושה כשחלק ממנה היה תחזית. עכשיו אנחנו יותר עשירים

באינפורמציה ויש לנו יידע רב יותר על השכר. ברור ששיא השחיקה

היה בחורש נובמבר.

כמה היה אצלכם?

פחות. אבל פה יש ממוצעים משקיים.

למשל, בקטע של אוגוסט ער אוקטובר

כתוב, בטבלה שבהצעת החוק, 30%. לדעתנו זה צריו להיות רק בחורש נובמבר.

המטוטלת של השחיקה יצרה מצב ששיא השחיקה היה בחורש נובמבר. צריך להזיז

את הטבלה.

היו"ר א' נמיר; מה אתה מרוויח?

אני לא רוצה להרוויח. אני רוצה

שזה יהיה מדוייק.

בדקנו את הרברים, זה לא כך במו שאתה

י" אומר.

אני מציע שהטבלה תיבדק ותציג את המצב

האמיתי של שחיקות השכר מבחינת המוערים.

תקופה של שנה רטרואקטיבית בחוק היא

תקופה ארוכה. לפי מה שמוצע בחוק, שעובד יוכל להגיש דרישה תור שנה מיום

פרסומו של החוק, זאת אומרת שיהיו מקרים שאחרי שנתיים מעביר יצטרך לברוק

מה היה שכרו האחרון של מי שפוטר, לרוגמה, בינואר 1985, במקרה הזה כבר

עברו מאז הפיטורים שנה ושלושה חודשים, ואם המפוטר יכול להגיש ררישה תור

שנה, זאת אומרת אפילו תקופה ארוכה משנתיים, ואז זה כבר ארכיאולוגיה.

הצורך לבדוק שכר של עובר שפוטר לפני שנתיים הוא עומס ארמיניסטרטיבי.

בנוסח הראשון של הממשלה אין הגבלת

זמן. אנחנו ביקשנו מהיועצים המשפטיים

לבדוק את הנקורה הזאת.

מה אתם מציעים? חודש?

לא. אני מציע תקופה קצרה יותר משנה.

כמה?

ארבעה חודשים, חצי שנה מקסימום.

נושא אחר חשוב מאד ועקרוני מאד הוא

זה של סעיף 14 לחוק פיצויי פיטורים, שמאפשר פנסיה מקיפה תמורת פיצויי

פיטורים. החוק לא מרגיש את הנקודה הזאת.

בהגדרה של "עובד זכאי" אנחנו מדברים

רק על עובר שמקבל פיצויים. אם הוא

לא מקבל פיצויים - כל החוק הזה לא חל עליו. נקורה חשובה אחרת היא מתי

אותו עובר קיבל פיצויים, באיזה תאריך נפסקו יחסי העבורה בינו לבין מעבידו.

אנחנו לא באים לקבוע בחוק הזה מי זכאי לפיצויים ומי לא זכאי לפיצויים

אולי נפתור את השאלה הזאת בכר שנגיד

"זכאי לפי החוק".

זה יצמצם. יש אנשים שזכאים לפי הסכמים.

אני מוכן לבדוק את השאלה שבסעיף 2(ג)

לגבי שכר המשתנה לפי השינוים בשער

מטבע חוץ או המרר. אני מוכן לברוק את העניו הזה עוד פעם.

אני מבקשת.

עובד המקבל שכר לפי השינויים בשער

מטבע חוץ או ששכרו צמוד הצמדה מלאה

למדד, החוק הזה לא נוגע לו. זו היתה נקודת הבסיס שלנו.

האם יש בארץ שכר בדולרים?

לא. אני מסביר את נקודת המוצא שלנו.

אפשר להתווכח עליה. אם לדעת חברי

הוועדה נקודת המוצא הזאת לא נכונה, נבדוק אותה עוד פעם.

ההערה של אלי מיטל לגבי סעיף 2(ה)

נכונה ואנחנו נציין את הדבר. נציין שמדובר על התקופה הקובעת. נשב

אם נציגי ההסתדרות, האוצר והמעסיקים ואבי מקווה שנמצא את הנוסח הנכון.

זו בעיה טכנית. מוסכם העקרון שמדובר על הסכם ושכר בתקופה הקובעת.

בהגדרה של "עובד זכאי" רצינו לומר

לאיזה עובדים אנחנו מתייחסים. אנחנו מתייחסים לעובדים שהזכאות שלהם

לפיצויי פיטורים התגבשה בתקופה הקובעת, איר מתגבשת זכאות? ברוב המקרים -

כשעובר פוטר או התפטר בתנאים אשר מזכים אותו לפיצויים. אם עובד התפטר

ואחרי התפטרותו עבר לגור באזור פיתוח וגר שם חורש או חורשיים, עריין

אין הוא זכאי לפיצויים. הוא זכאי לפיצויי פיטורים רק אם גר באזור פיתוח

6 חודשיים לפחות. אנחנו אומרים שאם העובד התפטר לפני התקופה הקובעת

אבל התנאי לזכאות התמלא בתקופה הקובעת - הוא זכאי לתוספת. חישוב תוספת

היוקר לגבי עובדים כאלה הוא כפי שהיתה ביום שהתקיים התנאי, זאת אומרת

6 חודשים אחר-כר. בתקופת אינפלציה זה לטובת העובדים אבל במצב הנוכחי זה

לרעתם. זו הסיבה להצעה שלנו. היות ותוספת היוקר נשחקה, העובר מקבל כעבור

6 חורשים תוספת יוקר יותר קטנה.

אם הבנתי נכון, מר מיטל לא תוקף את

הרעיון שבהגדרת "עובד זכאי". הוא

טוען שהניסוח לא מספיק ברור ומבטיח שהיא תפורש למה שהמחוקק התכוון

לו. זה ענין של ניסוח.

חוק פיצויי פיטורים

קובע כעקרון שמי שעבד שנה רצופה ופוטר - זכאי לפיצויים. יש סעיפים אחרים

שבהם מרובר על עובד שהתפטר. עובד שהתפטר צריר למלא תנאים מסויימים כדי

שיהיה זכאי לפיצויים. בחוק פיצויי פיטורים אין שימוש במלה "תנאי" ונדמה

לי שזה הדבר אשר מפריע לאלי מיטל. נשב ונבדוק את הדברים.

אני רוצה להניח שדעת הוועדה כדעת

מי שהציע את החוק, שיש נסיון לפתור

עוול שנוצר כאשר השכר נשחק מעבר למה שצריר היה להישחק.

מאז עריכת הטבלה נתפרסמו

נתונים אחרים ונדמה לי שמוסכם על דעת כולם שצריר לעשות רה-חישוב על פי

מה שפורסם על-ידי הלשכה המרכזית לסטאטיסטיקה.



ה' דודאי

לסעיף 2(ג): אני סבור שלאלה ששכרם

צמוד למדד המחירים לצרכן לא צריו לדאוג. לעומת זאת, חלה שחיקה בשכר

הצמוד לדולר, כי שער הדולר מוקפא. השאלה היא אם להתייחס לנקודה זו בחוק.

בכל מקרה, השעורים במקרה זה אינם אותם שעורים המצויינים בטבלה. אם

יוחלט לעשות משהו במקרים אלה, צריכה להיות טבלה אחרת ולא זו שבהצעת

החוק.

נקבל טבלה מעודכנת.

ה' דודאי; אני תומר בכן שבסעיף 2(ה) לא ייאמר

רק "הסכם קיבוצי". לאחרונה נתפרסמו

נתונים המראים שקרה משהו בשכר במשק, שעלה מעבר למה שצפו. אינני חושב

שצריר לתת תוספת למי ששכרו עלה מעבר למה שנקבע. צריך להביא בחשבון

את התוספות שניתנו בתקופה שבה מדובר.

לעניות דעתי, כשמדברים על חישובי

הפיצויים, זה צריו לחול גם על מי

שפוטר מכל סיבה שהיא. לכן בסוף הקטע צריך להיות כתוב: "ולרבות עובדים

שחל עליהם צו הרחבה". אני מדבר על סעיף 1 להצעת החוק - הוספת סעיף 13א.

צריר לדבר על כל עובד שחל עליו צו הרחבה ובכך נמנע שיהיה מישהו שלא

יהיה זכאי לתוספת המגיעה לו.

צריד לשנות ולתקן את ההגדרה של

"עובד זכאי". אני מבקש שייאמר במפורש שהמשק עבר זעזוע בלתי רגיל. אני

חושב שצריך לכתוב שעובד זכאי הוא לרבות עובד שהתפטר.

בנסיבות שמצדיקות פיצויי פיטורים.

כן.

עובד זכאי יקבל תוספת, אבל יכול

להיות שהוא יקבל אותה אחרי שנה, אחרי שנה וחצי או אחרי שנתיים. לא

ייתכן שזה לא יהיה צמוד. התוספת עלולה להיות בדיחה אם היא לא תהיה צמודה.

לכן, בסעיף 2(ב), לפני הטבלה, צריר להאמר שהתוספת תהיה צמודה למלוא

העליה במדד המחירים לצרכן. אני טוען שאם האיש יקבל את התוספת בפיגור

של שנה, ואם היא לא תהיה צמודה - ואינני מדבר על ריבית - הוא יהיה

מקופח, לפעמים הוא עלול לקבל פחות ממחצית הסכום.

נדמה לי שבאחוזים מביאים בחשבון

את מה שאתה אומר.

לא.

לא.

אני חושש שיהיו ויכוחים באשר לטבלה.

אני לא מקבל אותה עם זאת אני פתוח

לשכנוע.

אני מבקש מאד שיביאו לנו נתונים

והערכות של התאחדות התעשיינים, של ההסתדרות ושל הלשכה המרכזית לסטאטיסטיקה,

כי בנושא זה יש נתונים שונים. אני לא מקבל את הטבלה שעל פניה הנתונים שבה

נראים קטנים מאד.



אני מאמץ את דבריו של הלל דודאי,

שחלה שחיקה בשכר הצמוד לדולר, שחיקה יותר קטנה ולא לפי הטבלה שלפנינו,

אבל מוכרחים למצוא לזה פתרון.

השאלה היא אם הכנסת רוצה להתייחס

לזה. כי בדרך כלל מדובר על אנשים

שיש להם חוזה אישי.

בשום מקרה המעביד לא נפגע. אני לא

מוכן לפגוע בעובד. צריך למצוא פתרון

לענין הזה. צריו לבדוק מה היתה הפגיעה.

כשמדברים על מטבע חוץ, יש קושי

לחשב מה הפגיעה.

אינני מתכוון לתת פיצוי על כמה

היה עולה מטבע החוץ אלא על הפגיעה

ביחס למדד המחירים לצרכן, ואת זה אפשר למצוא.

יש לי ספק. המסקנה היא לערוך עוד

~ טבלה לשערי מטבע חוץ. אם זו כוונת

הוועדה, בבקשה.

נבדוק את ההגדרה של "עובד זכאי"

במטרה לשפר אותה. עם זאת אני רוצה

לומר שאם נבטא את כל ההערות שנשמעו כאן, ההגדדה תהיה ארוכה פי כמה

ממה שהיא עכשיו. לדעתי, אין צורך בזה. יש כאן ענין טכני ונשתדל לפשט.

אני מציע שלא ניכנס ליותר מדי פירושים בהגדרות.

בהצעת הממשלה, אני מדבר על הטופס

~ הכחול, לא היתה התייחסות מפורשת

לעובד המקבל שכר צמור למטבע חוץ. היה ברור שמי שמקבל שכר צמוד למטבע

חוץ הוא מחוץ לתמונה. למשפטנים היו ספקות בענין זה ולכן הכנסנו לטופס

הלבן גם את סעיף 2(ג). בטופס הכחול מדובר על מי שמשכורתו צמודה לתוספת

יוקר.

ואתם הכנסתם גם את ענין השכר הצמוד

למדד?

כן. השאלה אם רוצים לפצות עוברים

ששכרם צמוד למטבע חוץ ושבגלל חוק

ההסדרים שער מטבע חוץ הוקפא.

קשה מאד לנסות להעריך מה היתה

השחיקה כשמדברים על מטבע חוץ ולבנות טבלה. העקרון היה שמי ששכרו

צמוד למטבע חוץ לא נפגע.

אין צורך להוסיף גם את מי שהתפטר.

מספיק אם אנחנו אומרים מי שזכאי לפי חוק פיצויי פיטורים, כי בחוק

מדובר גם על מי שהתפטר וזכאי לפיצויי פיטורים, ויש רשימות. זה ממצה.

אני רוצה לחזור למי ששכרו צמוד

לשער מטבע חוץ ולהזכיר שבחודש

יולי נעשה פיחות בשעור של 33% וכדי לחשב את ההפסד של האנשים האלה

צריך להביא בחשבון שהם קיבלו רזרבה. בסופו של דבר הענין הוא שולי ולא

שווה את המאמץ.

אם מדברים על שכר צמוד למרר צריר

לדבר גם על פיצויים ששולמו לפי זה.

אני מבקשת לתאם מה שאפשר ביו ההסתדרות,

לשכת התאום ומשרד העבודה והרווחה.

נקיים עור ישיבה להצבעה על סעיף אחרי סעיף. צריר לראות איזה מחלוקות

אפשר להסיר. אני מבקשת גם מההסתררות וגם מלשכת התאום להגיש לכל סעיף

וסעיף הערות, תוספות והסתייגויות שאתם מבקשים.

לי יש בעיה כשמרברים על מטבע חוץ,

בעיה של תפיסת עולם, לגבי עצמי. אינני מוכנה שבחקיקה כזו או אחרת נעורר

את התופעה הזאת שמתחילה להיות רעה חולה בחשק - חישוב שכר על פי מטבע

חוץ. אני פונה ליועץ המשפטי של הווערה, אולי אפשר למצוא הגדרות אחרות.

לא הייתי רוצה להכניס לכאן חישובים של שכר רולרי למשל, כי אני חוששת

מדלת אחורית שתהיה דלת ראשית ובכך אנחנו נותנים לגיטימציה לתשלום

שכר רולרי במרינת ישראל. אני לא מקבלת שאנחנו נתחיל לעשות חישובי שכר

על פי מטבע חוץ.

אני מבקשת להמציא לנו טבלה מעודכנת,

אם היא מוסיפה כלפי מעלה ואם היא מפחיתה כלפי מטה.

אם יהיו חילוקי רעות, נביא אותה

לכאו.

תמציאו טבלה. אם הטבלה לא מוסכמת -

תמסרו אינפורמציה.

אני מבקשת מהיועץ המשפטי של הוועדה

להציע את הדברים שיכולים להיכנס לחוק, לפי ההערות של חברי הוועדה.

ועדת הכנסת אמורה להחליט מחר אם

ההצעה של היושבת-ראש לתקן את החוק

זהה להצעה של חבר-הכנסת קיסר, אם זה נושא חדש או לא.

נודיע על כך טלפונית גם להסתדרות

וגם ללשכת התאום, כדי שהחומר שלכם

יהיה על השולחן.

האם לחוק יש השפעה על הפנסיה?

לא. זו הטענה שלנו, שהחוק מעדיף

מקבלי פיצויים על פני מקבלי פנסיה.

תודה רבה. הישיבה נעולה.

הישיבה ננעלה בשעה 13.00