הכנסת האחת-עשרה
מושב שני
נוסח לא מתוקן
פרוטוקול מס' 185
מישיבת ועדת העבודה והרווחה, שהתקיימה ביום ב' כ"ט אדר א' התשמ"ו
.10.3.86, בשעה 11.00
ישיבת ועדה של הכנסת ה-11 מתאריך 10/03/1986
שרותי רווחה ותעסוקה במגזר הערבי
פרוטוקול
נכחו
חברי הועדה;
אי נמיר - יו"ר
אי בן-אליעזר
חי גרוסמן מ' ותד
ת' טובי
ר' כהן
יי. פרץ
מוזמנים;
השר בלי תיק עי ויצמן
ח"כ ת' זייאד
אבו-עסבה אחמד - סגן יו"ר מרכז השלטון המקומי
אבו-רחמן עדוד - סגן ראש עירית נצרת
שפעי חילמי - סגן ראש עירית עכו
מוחמד אבו-אחמד - מזכיר מועצת פועלי נצרת,
עדי עדווי - מזכיר מועצת פועלי כפר-כנא
איברהם שינדי - עובד נוער ערבי ביפו
סגל מעוזייה - עובדת סוציאלית
אמיל סמעאן - עובד סוציאלי
עדל אלגברייה - מנהל לשכת רווחה אום-אל-פאחם
חילן נדיח - קצינת מבחן נוער יפו
גבי קריקוריה - יפו
ד"ר יי בריק - משנה למנכ"ל משרד העבודה והדוחה
מי כהן - משרד העבודה והרווחה
י' ירון - מנהל מחוז ת"א, משרד העבודה והדוחה
ר' קפלן - משרד העבודה והרווזה
יי רייסר - עוזר השר ויצמן
סדר היום
¶
שרותי רווחה ותעסוקה במגזר הערבי
היו"ר אי נמיר;
לפני שאני פותחת את הישיבה, אני רוצה להכריז עליה כעל ישיבה פתוחה.
אני פותחת את הישיבה.
ני חילו;
מגבי עבר נמנע לבוא לישיבה, לפי הוראת האגף. הוא ביקש ממני להודיע על כך.
היו"ר אי נמיר;
אנחנו דנים בשני נושאים משולבים. אחד הנושאים הועלה על ידי חבר הכנסת ותד,
והוא הנושא של שירותי רווחה במיגזר הערבי. הנושא השני הוא נושא של ערביי יפו
שהועלה ביוזמת הועדה, גם כן ביוזמת חבר-הכנסת ותד. היינו בסיור ביפו וראינו שם
דברים קשים מאד. אני מוכרחה לומר לזכותה של עירית תל-אביב - יפו, לאגף לשירותי
רווחה, שהם לא לקחו אותנו לראות את הדברים היפים של תל-אביב. ביקשנו מעירית
תל-אביב תשובות לדברים קשים מאד שראינו בסיור שלנו, גם בשסח החינוך, גם בשסח
שרותי הרווחה, גם בשטח הדיור. ברגע האחרון ביטלנו ישיבה שזימנו. עמדתי לבטל
ברגע האחרון ישיבה שזימנו, משום שעירית תל-אביב לא מצאה לנכון לשלוח אף ערבי
אחד לישיבה. בשירותי הרווחה של עירית תל-אביב יש 11 עובדים, מהם בסר הכל 2
ערבים. אם לומר בזהירות, אני גם לא בסוחה שכל יתר העודים יודעים את הלשון
הערבית. לפי דעתי זה דבר חיוני.
הודות לאיגוד העובדים הסוציאליים הגיעה אלינו גבי נדיה חילו, שהיא קצינת
מבחן ביפו. נושא קציני המבחן במגזר הערבי הוא עצמו דבר חמור מאד. בסיור שלנו
התגלו דברים קשים מאד. הקו המנחה הוא אזלת יד והיעדר התיחסות מוחלס לכל הנושא
של המיגזר הערבי במה ששייר לשרותי הרווחה. בכל שבוע אנחנו מקדישים ישיבה לנושא
האבטלה. הסתבר שנושא האבטלה במיגזר הערבי הוא לא רק הרבה יותר חמור בחלק מן
המקומות מבחינה מספרית, אלא יש לכר השלכות נוספות. ציינה כאן עובדת סוציאלית של
שרותי הרווחה מצפון הארץ, ליילה, בהופעה בלתי-רגילה; דעו לכם, במיגזר הערבי כל
חוסר תעסוקה הוא לא רק מרירות על כר שאין פרנסה, אלא זה תימוכין וחיזוק לתחושה
שזה נעשה מטעמים לאומיים, וזה מטפח הרבה מאד לאומנות.
אני תושבת תל-אביב. אין בפי מלים לתאר את המצב. המצב נורא. אני בכלל לא
יכולה להבין איר בכלל אפשר להחזיק בתי ספרק כמו חסאן ערפה, ולא להתבייש.
השר עי וייצמן;
בעכו היית?
יו"ר אי נמיר;
אני מכירה את עכו. הציעו לכלול את יפו בתכנית שיקום השכונות. עד עצם היום
הזה שום דבר לא קרה. לכן פניתי אליר, כבוד השר, כשר לנושאים האלה, כדי לראות יחד
איר אפשר לקדם קצת אח הנושא.
ת' זיאד;
נודע לי אתמול בלילה שהועדה תדון היום בנושא שאני העלתי במליאת הכנסת,
בענין האבטלה בנצרת ובכפרים הערביים.
היו"ר אי נמיר;
ההצעה שלר עדיין לא הובאה אלינו מהמליאה. היתה כוונה להוריד את הצעתך
מסדר היום, לאחר הדיון במליאה. אני פניתי וביקשתי להעביר את ההצעה לועדה שלנו,
בישיבה הבאה נזמין את אנשי נצרת. אם לא נספיק, תהיה ישיבה מיוחדת לנשואר זה.
מי ותד ;
אני יוצא מנקודת הנוזה שבישיבה זו לא נמצה את הנושא ויתכן שנזדקק לישיבה
נוספת ואולי ליותר מאחת, אלה הן הבעיות העיקדיות: בעיה אחת - מצב שירותי הרווחה
במיגזר הערבי בכלל. בנושא ההתקיימו דיונים גם בכנסת העשירית, במסגרת ועדת ההינור
והתרבות, במה ואף הוקמה ועדה לשם כך, ועדת טולדנו, שהניחה מסקנות על שולוזן השר
ועל שולחן הועדה. מאז, באופן מקרי או לא באופן מקרי, קיימנו שני כנסים בג'ת על
נושא זה בהשתתפות שליחים של העובדים הסוציאליים וקציני מבחן, וד"ר בריק ואחרים.
בנושא זה היו שאילתות בכנסת. וכשאני בא לסכם את כל המצב הזה, אני מוצא שהפער
נשאר בעינו. הפער בין השירותים שניתנים במיגזר הערבי לבין השירותים הסטנדרטיים
המקובלים במיגזר היהודי, נשאר בעינו.
הבעיה השניה - עד היום היתה התפתחות כלכלית שהחריפה את הבעיותה סוציאליות.
לכן, החרפה הבעיה הסוציאלית חייבה מאמץ מוגבר במיגזרים החלשים. אנחנו לא רואים
שום סימן ממשי בשטח למאמץ שמושקע. קל מאד לבוא ולטעון שיש קיצוצים. שני תקנים
שהובטחו לנו עוד לפני שהתחילו בקיצוצים, לערים המעורבות, אחד מהם היה צריך
להיות ליפו, לא מולאו. לא קיימו את ההבטחה הזאת. בדקנו את הדבר פעמיים ביפו
ונדיה אישרה זאת בישיבה הקודמת.
מצד אוזד יש פער כמעט הסטורי, ומצד שניהפער הלך והוזריף כתוצאה מהתפתחות
כלכלית-חברתית מסויימת. איננו רואים תוצאות של ממש ומאמץ של ממש. הדוחות
שמוגשים מכירים את הדוחות הקודמים. המצב באום-אל-פאחם אינו משביע רצון באופן
מינימלי, ולגבי עכו הבעיות הרבה יותר נרחבות, ההתיחסות היא אחרת. עכו היא עיר
מעורבת וחיחס אליה צריך להיות מיוחד ומנקודת מוצא אחרת ושונח.
בעיה נוספת היא בעית התעסוקה. בעית התעסוקה הולכת ומחריפה לא רק בנצרת
ובאזור הגליל המזרחי. היא מחריפה באזור חיפה. כמובן שהיא מקיפה אלפי פועלים
יהודים, אבל הפועלים הערבים שמגיעים מהכפרים, הם פגיעים הרבה יותר. יש ליקויים
בשרותי התעסוקה הניתנים במקום. יש לנו מדגם גדול מאד של התחכמות של עובדי השרות.
כמו למשל, להציע לפועל לקבל עבודה במשמרת של אחת בלילה במקום מרוחק 50 קילומטרים
ממקום מגוריו, דבר שהוא לא יכול לעמוד בו, וכך הוא מפסיד את זכאותו לדמי אבטלה.
גם בחדשים הקרובים, אם תהיה צמיחה כלכלית או לא תהיה צמיחה כלכלית,
ההתענינות היא בערי הפיתוח, היא אמנם קיימת עדיין במלים. משרד העבודה והרוווזה
איננו אחראי למדיניות הכלכלית הכוללת של הממשלה, אבל איננו יודעים איך המשרד
נערך לגבי המיגזר הערבי לטפל במצב הקיים ולקדם את ההתפתחויות שעלולות להיות
חמורות, עד שהמדיניות בכללה תתבהר.
אני רוצה להפנות את תשומת הלב לקביעה של שליוט מנצרת, שככל שהבעיות האלה
מחריפות, הן מקבלות גוון הרבה מעבר לשאלה של לחם ועבודה. יש לתת לכך את הדעת
באופן מיוחד.
ת' זיאד;
במיגזר הערבי אין מקורות פרנסה. תמיד צעקנו שאי-אפשר להבטיח את הפרנסה של
התושבים, של מאות אלפי תושבים במיגזר הערבי, בלי להשקיע ולהקים בתי ספר ולהקים
מקומות עבודה. בא הרגע הקשה הזה של המשבר הכלכלי וכל המצב הקיים היום, והיה ברור
שהפגיעה העיקרית היא במיגזר הערבי. המצב הוא כזה: בנצרת 83% הם שכירים ורובם
המכריע עובדים מחוץ לעיר. הם יוצאים בבוקר וחוזרים בערב. התמונה הזאת קיימת בכל
מקום במיגזר הערבי. היה תהליך מסויים במיגזר הערבי, כתוצאה מהפקעת הקרקעות,
כמעט אין חקלאות ערבית. עשרות אלפי אנשים שעבדו כל הזמ1 בוזקלאות, נהפכו לפועלים.
אבל התהליך הה קרה בלי שום תהליך שיאזן אותו. הרוב המכריע הפך לפועלים, אבל בלי
מקומות עבודה. זה המצב. כל הזמן אנחנו צועקים וצועקים: חתמונה קשה, התמונה קשה,
אבל שוםד בר לא זז. אין מקום מגורים יהודי בסדר גודל של אום-אל-פחם, בקעה,
טייבה, כפר כנא, שאין בו בית חרושת או בתי חרושת, מפעל אחד או מספר מפעלים.
זה הדבר העיקרי שלפי דעתי צריך לתת עליו את הדעת, כדי
לשנות אותו בעתיד. אינני אומר שזה לטווח של מחר, אבל גלי לקחת זאת בחשבון בנקודת
מוצא עיקרית לעתיד, אי-אפשר שהענינים יסתדרו,
דבר נוסף - בכפרים הערביים אין לשבות עבודה. בכל א זור נצרת
יש מספר מצומצם מאד של לשכות עבודה. בכל אזור נצרת יש לשכת עבודה רק בנצרת.
אנשים צריפים לנסוע של ושים-ארבעים קילומטרים בכיוון אחד, כדי להגיע עם נשותיהם
ללשכת העבודה, כדי להוכיח שאין להם מקור פרנסה. גם אט אשתו עקרת בית, הוא צריו
להביא אותה אתו כדי להוכיח שהיא אינה עובדת.
בעיה אחרת היא הסבת עבודה. זה לא קיים במיגזר הערבי.
בעניו לשכות עבודה, יש מקום להקים בכל כפר לשכת עבודה, או במספר כפרים קטנים
קרובים זה לזה. דנו בנושא עם מועצת הפועלים נצרת ועם ראשי רשויות סביבה, וכולם
מוכנים לתת מקים ללשכת עבודה, בתוך המועצה, כדי שאנשים יוטלו להרשם. אין שום סיבה
למנוע זאת.
העבודות המוצעות לדורשי העבודה הן בעיקר ואחרי הכל יעור. פועלים
מעפולה ומקומות אחרים אינם רוצים לעבוד ביעור, כל העניו נזרק על הפועלים הערביים.
ת' טובי
¶
או נקיון בערים הגדולות.
ת' זייאד; ישלאפשר, כמו בסקטור היהודי, לבחור אם הבחור רוצה לעבוד ביעור
או לא. לא - אני בתור פועל ערבי מוכח ללכת ליעור ואילו אחרים
אינם מוכרחים. אינני חושב שזה בסדר.
ת' זייאד
¶
אני מוריד את כל ההגזמות.
היו"ר א' נמיר; הדיון של היום איננו מוקדש רק לאבטלה בנצות. בעניו זה נקיים
דיון נפרד, כי שם בעיות קשות מאד.
יש ענין של פיטורים שלא על בסיס תעסוקה גרידא. אי-אפשר להסביר
שאחוז האבטלה בארץ הוא אחוז מסויים, ואחוז האבטלה במגזר הערבי הוא פי שלושה, יש לא
פי ארבעה.
ת' זייאד
¶
דורשי עבודה בנצרת בלבד הם 3078. זה מספר רשמי. לפחות עוד
2000-1500 שלא רשומים.
במוסד לביטוח לאומי עומדים מאות אנשים בתור. מטפלים שם בחלק
מן התיקים. חלק מן השיקים איננו מטופל. אני חושב שהפתרון הוא להעסיק כמה מובטלים
בטיפול בתיקים האלה.
ש' חילמי
¶
בעכו גרים 40 אלף תושבים, 12 אלף מהם ערבים ו-28 אלף יהודים.
7000 תושבים גרים בתוך החומות ו-5000 מחוץ לחומות. כל אדם שמצבו
היה טוב יותר מבחינה כלכלית, מצא לו דירה ויצא מהחומות. עכו העתיקה בנויה בתים
מלפני מאתים שנה. 85% שייכים למינהל מקרקעי ישראל ו-15% לוואקף המוסלמי והנוצרי.
בתים אלה הולכים ומתפוררים ונעשים מסוכנים. לגבי עשרות רבות של מבנים הוצאו צווי
הריסה ועטרות מהם נחתמו. היו מקרים שדירות התמוטטו על דייריהן. נוסף לכך, יש מקריים
בחם גרים שמונה נפשות ויותר בחדר אחד.
עטרות רבות זוגות צעירים אינם יכולים להגיע לדיור, עירות רבות
אינם נישאים נשום שאינם יכולים להגיע לדיור ובגלל הצפיפות הנוראה. זו ממש חממה
מצויינת להתפתהות עברינות, פשע וסמים. בהמש השנים האהרונות מתו 15 איש מתור שימוש
מופרז בסמים,
מפתן בכלל לא קיים במיגזר הערבי. יש 50 תלמידים ויותר
שאיו להם כל מסגרת. הם נפלטו ממערכת ההינוך ואין להם מסגרת מתאימה. מוכנים שיקימו
נפתו, אבל בגלל היעדר מקום מתאים, הנושא לא מומש. היום יש בבניה בית ספר הדש,
וכשהוא יהיה מוכן יתפנה בית הספר הישן שייהפך למפתו. מדובר בבית ספר שנבנה בזמן
התורכים בשנת 1887. אהרי מאמצים רבים נמצא הנושא בשלב סיום. אני מקווה שבשנת הכספים
הבאה תתחיל הבניה ותפתר הבעיה הזאת.
ברכז יום לקשיש מעסיק 250 קשישים. הוא פועל בהצלחה ארבע שנים.
יש שם פעולות תרבות וחברה, ארוחות חמות, ציוד ביתי, מקלחות, שרותי כביסה, שירותי
שיקום, שיפוץ דירות לקשישים, שהוא נושא חשוב מאד. לו יכולנו לשפץ יותר דירות, היה,
כמובן, יותר סוב.
אשר למעון יום, בכל המיגזר הערבי בעכו לא קיים מעין יום. לאחרונה
התחילו נשים מתנדבות ממעון יום ויש עכשיו משא ומתן עם משרד העבודה והדוחה למעון
תקני, אבל הוא נמצא בתוך העיר החדשה וזה לא יפתור את הבעיה של עכו העתיקה. שם הייתי
מציע ללכת בדרך של המשפחתונים.
אשר לסידור במוסדות, יש לנו בעיה קשה בתחום זה לגבי ילדים בגיל
6-12. קימים שני מוסדות שמפנים אליהם ילדים, וילדים רבים מחכים בתור לסידור. מדובר
בילדים בעייתיים. עם מפגרים אין לנו בעיה. יש ילדים שהוריהם נוטשים אותם.
דיור מוגן לא קיים בכלל במיגזר הערבי. לאחרונה השלימו בניה
של 84 יחידות די ור. פנ-ינו למשרד השיכון בענין, ואמרו שזה מיועד לי וצאי צבא.
יש לנו עשרה קשישים לפחות שלנים או במסגד או אצל קרובים.
קיימת עוד בעיה, שבגלל הצפיפות ילדים אינם יכולים להכין שעורים,
כי למעשה אין להם מקום. לו היו מקימים מועדונים במסגרת מערכת החינוך, זה היה
פותר את הבעיה.
פותר את הבעיה.
לגבי בעית התעסוקה -לפי דו"ח פברואר של לשכת התעסוקה
רשומים היום 1172 דורשי עבודה, 887 הבטחת הכנסה, 550 מובטלים מעל ששה ימים ו-212
סרבנים. בעית התעסוקה איננה של המיגזר הערבי בלבד, אלא של העיר-כולה. המספרים
האלה הם מספרים של העיר כולה ואני לא רואה הבדל.
יש לתת העדפה לעיר מעורבת, בגלל רגישות הבעיה. יכול להתהוות
מצב שערבים יעבדו ויהודים לא יעבדו, וזה יכול להיות טרף קל לחימום והגברת
הקיצוניות.
ברצוני להתיחס לבעית הביטוח הלאומי. המוסד לביטוח לאומי משרת
מעל 100 אלף תושבים בעכו ובסביבה, והמקום צר ואינו מתאים. בעכו הסניף הוא סניף
משנה והסניף העיקרי הוא בנהריה. כל דבר שמגישים, צריו לחכות לתשובה מנהריה. בכל יום
שני וחמישי מזמינים לשם את המשטרה, כי זה מקום שלא יכול לשרת את האוכלוסיה.
א' אבו-עסבה
¶
בתחילת דברי ברצוני לספר סיפור קצר. הבוקר נפגשתי עם מספר
חקלאים בג"ת, מי שאיננו במסגרת של עוברים שכירים, הוא חקלאי.
אני שואל את החקלאי: אני שומע על כל הסיוע למיגזר היהודי דתי המוסדות והסוכנות,
מה אתכם? הוא אומר לי; לנו אין אל מי לבכות; ואם נבכה - איו מי שישמע אותנו,אנחנו
במצב יותר קשה ויותר חמור לא רק מבחינת תעסוקה אלא גם מבחינת התעסוקה המקומית
והמצוקה של החקלאים שאיו מי שידאג לחם, מצבם הרבה יותר קשה, הרבה יותר קשה מאשר
של הסקטור היהודי. לחקלאים שלנו איו ארגוו,
ח' גרוסמו; המושבים שלנו מתלוננים על כך שיש להם ארג וו...
א' אבו-עסבה; אני חושש שהדיוו בנושא זה יהיה כמו גלגל חוזר ששוט דבר
לא משתנה בו. אנחנו דנים בנושאים אלה הרבה שנים, גם בועדה החינוך
של הכנסת, גם בועדת העבודה של הכנסת, וגם באזנים האטומות של משרד העבודה והרווחה
מעל ד"ר בריק. עד ד"ר בריק, זה בסדר גמור.
השר ע' ויצמו; וגם באזנים הקשובות שלי,
א' אבו-עסבה; עם כל הפניות החוזרות ונשנות שלנו באותו נושא, אנחנו מדברים
במשך שנים, ושום דבר לא זז ולא נתקדם, פעם טענו שהמיגזר הערבי
הוא חברה מסורתית וראש המשפחה מחזיק אותה ויש מסורת כבוד ואין בעיות חברה. האמת
הי/א שזה דבר שעבר זמנו ולא קיים עוד, אנחנו סובלים מאותם מפגעים חברתיים של כלל
החברה הישראלית, אני לא חושב שיש יהודי אחד או ערבי אחד בארץ הזאת שרוצה שנהפור
למכה סוציאלית לחברה הישראלית,
אם כן הדבר, צריו לבדוק לאו הולכים. בתקופה מסויימת הוקמה
ועדת פרדס שעשתה עבודה וחילקת את הארץ על פני ישובים. ורמת מצוקה, ומה מספר
התקנים הדרושים ומה התקציב הדרוש להפעלה, היא התעלמת בכלל מהמיגזר הערבי. לפי
הקריטירונים של ועדת פרדס, בדרך כלל היה תקו שעל מל 1000-500 תושבים, על פי רמז
מצוקה - איפה שיש רמת מצוקה גבוהה במיוחד, יהיו תקנים רבים יותר. לדעתי אנחנו
נמצאים ברמה מתחת לקו האדום מבחינת המצוקה, שהיא הגדולה ביותר. אפילו אם ניקח
את הממוצע. של 700 אלף ערבים בארץ, אנחנו צריפים לפחות אלה תקנים של עובדים סוציאליים
ותקציב הפעלה בהתאם, ובפועל קיימים 130, קצת יותר או קצת פחות.
השר ע' ויצמו; 188 לפי דו"ח משרד העבודה.
אי אבו-עסבה; זה כולל מנהליים, ואפילו ניקח 180, הרי זה 20%. זה בלתי-נסבל.
יש לי דו"ח של איגוד העובדים הסוציאליים. לצערי, הדוגמאות
שהובאו בו אינו טובות. מדובר שם על מחוז המרכז. יותר ממחצית התקנים מרוכזים באזור
המרכז ובנצרת. בג'ת אין אפילו חצי עובד סוציאלי. הוא הוקפא. בסכני ו יש חצי מישרה.
ובעניו תקציבי הפעלה, אני מבקש מיושבת-ראש הועדה ומהשר לבדוק
על פי הצעת התקציב מה גודל תקציב ההפעלה לנפש במיגזר היהודי ומה אצלנו.
מי אבו-אחמד; מצבנו באזור נצרת, לא רק העיר, גם העיר ועוד 11 ספרים
בסביבה, מבחינת התעסוקה הוא בשפל המדרגה. ב-10 בפברואר,
בישיבה עם מזכירי מועצות פועלים בצפוו, אמרתי שמצב התעסוקה בנצרת הגיע לפצצת זמו,
וזה אמנם התפוצץ בביטוח הלאומי בנצרת, כאשר הגיע לשם בחור מיואש ושרף את המוסד
לביטוח לאומי. בכל יום מתאספים במקום מאות תושבים, וחם אינם רק תושבי נצרת אלא מכל
הכפרים שמקבלים את השרות בנצר-ת, זה מצב בלתי-נסבל.
נפגשתי עם מנכיל הביטוח הלאומי. יש צורד להגדיל את מספר
עובדי המוסד לביטוח לאומי. יש צורר להגדיל את מספר העובדים בענף הבטחת הכנסה וכו'.
לעניו לשכת העבודה - הבנין שללשכת העבודה בנצרת הוא אותו
בנית ששרת את העיר כאשר לא היתה אבטלה. יש לפתוח סניפי משנה בכפרים. לשמו
העבודה חייבת לבוא למובטלים ולא המובטלים אליה.
בעניו חוק הבטחת הכנסה, החוק במתקונתו הנוכחית אינו יכול
לעזור למיגזר הערבי.יש בו הרבה מיגבלות. בכפרים הערביים איו משפחה שאיו לה דונם
אדמה, איו כזו. ובגלל זה היא לא זכאית להבטחת הכנסה. מת עוד שהמשפחה צריכה להגיע
לנצרת. החוק פגום.
בעניו הרווחה, המצב אלנו יכול להימשך כך.אמנם יש בנצרת
לשכת רווחה. אבל מה אומרים לנ-ו לאחר חקיקת החוק של הבטחת הכנסה? אומרים שנלו
לביטוח הלאומי. כל הבעיות עברו למוסד לביטוח לאומי.תראו את תקציב פעילות לשכת
הרווחה. פעם הלשכה עזרה במל מיני דברים, ועכשיו זה לא קיים.
לעניו הכשרה מקצועית - בנצרת הגדולה שתושביה מתקרבים ל-50 אלף
נפש, הכפרים שהם עוד 50 אלף נפש, יש לנו מרכז הכשרה מקצועית אחד, שנמצא בבניו
ישן ומיושן ושם לומדים מקצועות מימי התורכים, נגרות, מסגרות, ועכשיו הוסלפו חשמלאות.
צריו להקים בנצרת מרכז להכשרה מקצועית המרכז הקיים אינו פותר שום בעיה בתחום הזה.
אני רוצה לצייו שהמובטלים אצלנו כולם מפרנסים ראשונים. זה
לא אותו מצב כמו במיגזר היהודי שם שני -ראשי המשפחה מפרנסים.
יש לנו בעיה של בוגרי תיכוו. השנה יסיימו 1080 צעירים וצעירות
את בתי-הספר התיכוניים. חלק קטן מהם יילך לאוניברסיטה, והיתר צריכים להשיג עבודה,
ואיו להם עבודה. איו שום גוף במשרד הרווחה שיטפל בצעירים האלה.
אותה בעיה קיימת לגבי קשישים. יש להעסיק בלשכת הרווחה עובדים
סוציאליים תעסוקתיים.
בעניו בריאות, יש בנצרת שלושה בתי חולים שעוברים משבך חמור.
השלושה בסכנת קיום. חייבים לדון בנושא זה.
מצוקת הדי ור נוראה. בגלל זה, הרבה צעירים נאלצים לגור בנצרת
עלית ויש תופעה של הקצנה וגזענות בענין זה. הפתרון לניטרול הגזענות הזו הוא במציאת פתרוו
לדיור לזוגות צעירים.
ע' עדווי; חברים צילמו את המצב הקיים בישובים הערבים. צריך להביא לכך
שמשרד העבודה ורווחה בכפרים הערביים יהיה לא רק שלט. כאשר
אתה בא למשרד העבודה והרווחה, יש שם שתי גירסאות. אומרים שאלה ישובים קטנים וקרובים
ולכו לא פותחים שם סניף. לישובים הרחוקים אומרים שזה אומר פתיחת סניף ותק ן וכך הלאה.
צריר לפעול בעניו זה, ואם תרצו איו זו אגדה. הפסוק הזה נכוו לגבי דברים גדולים,
וודאי יכול להיות נכוו לגבי דברים קטנים. צריו רצוו לפעול. אם יש משהו באמירה
הזאת, אפשר לעשות הרבה.
יש לנו קבוצות נוער שנשרו ולא השלימו את לימודיהם, יש תיכוניסטים
במספר רב למדי. הם לא הולכים לאוניברסיטאות כי שכר הלימוד גבוה, אין להם מה לעשות. אין
קורסים להכשרה מקצועית. זה מביא להשלכות פסיכולוגיות קשות ולהתמרמרות וכוי.
ובסוף מאשימים אותם. חם מצביעים עלינו. הגוף האחראי הוא הממשלה, המשרדים השונים
שצריכים לטפל בכל. כפי שמכינים תכניות לערי הפיתוח, למה שלא יהיו תכניות לספרים
הערביים? אנחנו חלק מתמרינה והכלכלה הלאומית.
ע' אלגברייה
¶
אני מזמין אתכם לביקור באום-אל-פאחם. קשה לי לתאר במלים
את המצב. הוא קשה יותר מזה שביפו ובעכו. באום-אל-פאחם
קיימת לשכת רווחה שהתקו שלה הוא 6.6, בעור שעל פי מחקר של איגור העוברים הסוציאליים
צריכים להיות 69 תקנים, איננו רוצים 69 תקנים, תנו לנו שליש. באור יהודה,
ישוב בסדר גורל רומה, יש 31 תקנים. המצב באום-אל-פאחם קשה מאר.
בעניו התעסוקה, יש לנו 350 מובטלים שאין להם מקום עבורה
אפילו בקטיף ואפילו בנקיון, אפילו בתל אביב איו בחיפה. רוב הפועלים יוצאים בבוקר
וחוזרים בערב במו לבית מלון, יש לנו 1007 תלמירים בגיל 13-18 ללא מסגרת,
נערים משוטטים.
השר ע' ויצמן; בלי מסגרת ובלי מגרש בר ורגל.
ע' אלגברייה; יש קרוב ל-50 ילרי גן חובה שלא מגיעים לבתי הספר בגלל המצב
הקשה של ההורים. לאחר שעברנו את היותנו חברה מסורתית, אנחנו
מושפעים מהטלוויזיה, אלכוהוליזם וסמים וכל הבעיות האחרות. באוםאל-פאחם 782 זקנים,
130 סיעוריים, 130 מפגרים, יש ילרים אמטבצילויים שאין מקום שיקלוט אותם . יש
36 חולי נפש מאובחנים, 128 מוגבלים הן משיתוק והן מגורמים אחרים, שאין להשום
תעסוקה.
אני רוצה לעבור לתקציב. התקציב של לשכת הרווחה באום-אל-פאחם
שיש בה קרוב ל-8000 תלמידים בבתי המפר, הוא 403 שקלים חדשים. יש לנו נערות
במצוקה. התקציב של נערות במצקוה הוא 75 שקלים חדשים,
היו"ר א' נמיר; כמה כל התקציב של לשפת הרווחה?
ע' אלגברייה
¶
כל התקציב כולל שכר עבורה הוא 160 אלף שקלים חדשים. שכר עבודה.
גועלית את התמונה כי הוא עצמו 41 אלף שקל. התמונה קשה מאר.
קשה לתאר אותה. אני עובר באום-אל-פאחם מ-1973. שום דבר לא זז. אין סיום. הנוער
סובל שם מתופעות שליליות, וזה לא מחזק את יתר השטחים.
א' שינדי; אני שמח שהוזמנתי לדבר על יפו והמיגזר הערבי. באתי להתריע.
דובר על אבטלה ודברים אחרים. אני בא לרותריע על בעית הילדים והנוער.
במיגזר הערבי, רוב המשפחות מרובות ילרים. הנפגע העיקרי מהמצב הוא הנוער. מרובר
מהאוכלוסיה הם בגיע 30ומטה. הרוב המכריע של האוכלוסיה הם ל7דים ונוער.
לצערי הרב, ער הי ום כל השירותים המת יחסים למיגזר הערבי,
מטפלים בקשישים ובאוכלוסיה מבוגרת. וכך מפספסים את המטרה. מ-1948 ועד היום במעט
שאיו שום פיתוח בשום תחום מבחינת השיכון, החינוך ותחומים אחרים. אם אנחנו מרברים
כבר על שנת 2000, אנחנו נסוגים. היום, כשעומדים במקום - אתה נסוג.
ראש העיר הבטיח פעם שיפו הערבית תכנס לשיקום שכונות. אנחנו
שומעים על כר שנתיים, ובינתיים יש הריסה מוגברת של בתים, דבר שמפריע לתושבים שם
ומצופף עוד יותר את הדיור.
בעיה קשה מיותר יש בתחום החינוך. יש אחוז נשירה גבוה. כל שנה
באים לבית הספר המקיף וחטיבת הבינתים 120 ילדים.
השר ע' ויצמן; יש בנין שנבנה על ידי המרונים. איך הוא נבנה?
א' שינדי
¶
מ-120 תלמידים שמגיעים מבית-הספר היסודי מגיעים 20 לכיתה י'ב.
הנשידה היא85% מהתלמידים. באף מת ספר ביפו אין עובד סוציאלי
טיפולי. היה פסיכולוג שעבד 12 שעות ו-בד עם עוד בתי ספר יהודיים, בתי הספר
שלנו גדועים יותד ממפתן של בתי הספד היהודיים. בכל בית-ספר כזה צדיר עובד
סוציאלי . יש אצלנו ילדים שלומדים בפיתות ז' ו-ח' והם אנאלפבתים. יפו היא
תהנת סמים ופשע. ועבריינות.
אני אחראי על הנועד מטעם עידית תל-אביב. בני הנוער שאני
מטפל בהם דואים מעבד לרחוב שכונות אחריות של יפו, שם יש מתנסים ומגדשים למשחקים
וכן הלאה.אצלנו יש תחנות סמים וחורבות.
חצי מהילדים שנשדו נמצאים כבד בטיפול של נדיה. אחוז גבוה
של תיקים חוזרים בגלל חוסד גודמים מטפלים ובגלל חוסד מוסדות מתאימים. בני נועד
אלה חוזדים וחוזרים לעבריינות. גיל העבריינות של בני נועד ידד. ואם בעבד טיפלתי
בבני 16-17, היום הם בני 12-13. משתמשים בסמים, ולא דק בחשיש אלא בסמים גדועים
עוד יותד. .
בגלל דבדים אלה נערים פונים גם לכיוון הפוליטי. נעדים
שמועסקים במוסכים, הם הראשונים המפוטרים. בני נועד כאלה חוזדים ליפו, להממה
של פשע וסמים.
דציתי להתיחס ללשכת הסעד עג'מי ביפו. ב-1 באפדיל מתכוונים
לאחד את לשכת עג'מי הערבית עם הלשכה באזור יפו. העדיפות של הלשכה היהודית ביפו
היא בטיפול בקשישים ולא כמו סלד העדיפות אצלנו. זה נעשה ללא התיעצות עם העובדים
שלנו, אלה סדדי עדיפות שונים , ואני חושש שהעבודה הסוציאלית ביפו העדבית
בכלל תיבלע.
אני דוצה להתריע על המצב הקשה בעדים המעודבות באופן כללי.
לדוגמא, לוד, דמלה ומקומות אחרים.
א' סמעאן
¶
אני רוצה "להרגיע" בקשר לתקציבים. הבעיה איננה רק באום-אל-פאחם
אלא גם בכפר יאסיף. מחודש נובמבר אנחנו חסרי תקציב ואין
לנו אגורה אחת כדי לעזור לאנשים. אינני רוצה לחזור על הדברים שנשמעו. המצב
שלנו הוא אותו מצב כמו ביתד הכפרים הערביים. יש הרבה עבריינות וסמים וזנות אצל
בנות ונערות במצוקה. יש לנו עובדת אחת שמטפלת בכל המיגזר הערבי בתחום הנערות
במצוקה.
באזור עכו והגליל ונצרת יש יותר מ30 עוברים סוציאליים מובטלים.
יש 15 עובדים סוציאליים שעובדים חצי מישרה. השנה מסיימים 25-30 אנשים את
לימודים באוניבדסיטה. לו נתנו תקנים ותקציבים, היה להם מקום עבודה במיגזר
הערבי. על ידי כן אולי היינו מצילים חלק מהאוכלוסיה המדרדרת,
מי ותד; אלה מוכנים לעבוד בכל מקום? שמעתי ממנהל מחלקת הרווחה
שהם לא מוצאים עובדים סוציאליים ערביים.
א' סמעאן
¶
אני עובד חצי מישרה ואני מוכן ללטת גם לנגב וגם ליפו, בתנאי
שיהיה לי שכר הולם וגם השתתפות שכר דידה. אני לאמוכן לעבוד
בכל שכר, ובמיוחד שהשכד שלנו הוא מן השחוקים בי ותר במשק. שכר עבודה של עובד
סוציאלי מלא הוא 400 שקלים חדשים לחודש. יש לנו קשד עם הדבה עובדים סוציאלים
שמוכנים ללכת לכל מקום, בתנאי שיהיה להם שכר הולם.
הקרבן הראשון מהעדר תקציבים הוא העובד הסוציאלי. קודם
כל באים אליו בטענות מרוע אינו עוזר. מנהל הלשכה שלנו נדקר שלוש פעמים בסכין.
חוסר התקציבים אינו מאפשר לעזור לאנשים. רק על ידי הפשרת תקנים והגדלת תקציבים
אפשד להגיע אולי למצב של שוות בשווה.
ד"ר י' פריק; מת זאת אומרת שבנובמבר איו תקציב?
א. סמעאן
¶
איננו יכולים לעזור למשפחה בביגוד, בהצעות תעסוקה,
איו דיאליזה כי כבר נגמר התקציב בחודש דצמבר.
נדיה חילו; אני רוצה יותר למקד את העניו לגמי הנוער, ואפתח בנתונים
ארציים. בנתונים הסטטיסטיים האחרונים משנת 1985 הופיע ש-30%
מעבריינות נוער, מספר ארצי, הם במיגזר הערבי.
מ' ותד
¶
48% כולל עזה והגדה.
נ' חילו; כוח אדם אצלנו לגבי שירות המבחו הארצי הוא 15%.הפער מאד
גדול מבחינה ארצית. כאשר לוקחים בחשבוו את היעדר התשתית
הטיפולית לגבי הנוער במיגזר הערבי, יוצא שזה מגביר את הפער. איו לנו היום מדריכים
לקידום נוער , נוסף להעדר קציני מבחו ועובדים סוציאליים, וכך נראה שחסרה
תשתית כוח טיפולי. העובד הטיפולי של הנוער מוצא את עצמו לבד בשטח ואיו לו שום
עזרה מצד צוות, וזה מגדיל את הפער ביכולת להגיע לשיקום הנוער.
ביפו יש קרוב לאלף נערים ללא מסגרת, נערים מאד קשים. חלק
מהם עובר דרכי. נערים עם עבירות מאד קשות. הרוב הם עבריינים חוזרים , כאשר אחוז
העבירות במיגזר הערבי באזור יפו וחיפה הוא הגבוה ביותר בארץ. יש לנו 40% ויותר
שיש להם יותר מתוק אחד. זה מראה שאיננו יכולים לתת מענה גם מבחינת מגמה לעניו
הנוער.
לגבי שירותים ארציים לנוער, אני מתמודדת יום יום בבעיה של
מחסור מעוו נעול. יש מצבים טרגיים כתוצאה מכך. אין לנו ב56ל מעון נעול ארצי
במיגזר הערבי. נערים בגיל 14-13 מגיעים לכלא דמוו, עם כל מה שקשוד במסגרת של
בית סוהר כזה למבוגרים. היה לנו מקרה של התאבדות. היום יש לנו עוד נערים כאלה
בכלא דמוו שאיננו ערוך לקליטת נערים בגיל. זה. איו לנו מעוו אחד להסתכלות.
איננו יכולים לתת מענה לנערים שבאים למסגרות אחרות. מוכן
מאליו לאו ילדים כאלה מגיעים.
יש לי הערות אישי ות לגבי העובד גבי עבד. הוא בקש ממני באופו
אישי להעביר לחברי הועדה, שלמרות חשיבות העניו וחשיבותהדי וו, ברגע האחרון נמנע ממנו
להופיע בטענה שזו הנחית האגף. ההמנעות הזו פגעה בו כעובד.
ר' כהו
¶
הוא הוזמו לועדה?
היו"ר א' נמיר; לעניני עירית תל-אביב יש פה פרופסור, וזו אני. לראש העיר יש מערכת
יחסים אכסטריטוריאלית עם ועדות הכנסת. הוא עוד לא מכיר בואעדות
הכנסת. לגבי יהודים הוא מחמיר עול יותר מאשר לגבי ערבים. העניו לגופו חמור.
נ' חילו; לגבי עניו שיכוו המרונים, הבניו הזה נבנה בתקופה האחרונה
והיום הדירות בשלבי איכלוס. מדובר בחמישים דירות. רובן תוכננו
למשפחות גדולות. אני גרה בדירה כזו. לא קיבלנו סי וע לעניו זה. זה מכסף פרטי. חלק
מהמשתכנים קיבל סיוע במסגרת של כללים של משרד השיכוו. זה נבנה מטעם משרד השיכון
והקבלן היה ברנוביץ. זה פרויקט שלא עונה לעניו שיקום שכונות.
גב' קרקוריה; אני באה להודות לשר שנמצא אתנו ולחברי הכנסת, שיש מישהו
שמוכן לשמוע אותנו. שנים רבות דיברנו וביקשנו יפה, אבל לא הימה אוזן
קשבת. היום יש, ואני מברכת את הפורום הזה שמוכו לשמוע אותנו. היום יש מתנדבים
לטיפול בקשישים. ביפו איו שום דבר לטובת הקשישים. אפשר למצוא זקו על הגלל או במרתף.
אין מי שיבוא לעזר תם. אפילו הריהוט שלהם לא שווה כלום. כאשר קשיש נופל למשכב, אין
מי שיטפל בו, אפיל ו תמורת כסף.
היו"ר א' נמיר; לפי הנתונים של שירות התעסוקה על האבטלה, יש אבטלה קשה, בינונית
ושולית. אבטלה קשה יש בארבעה ישובים: יבנאל, נצרת, נצרת כפרים ועוד מקום.
אבטלה בינונית יש בטבריה, יקנעם, שררות, ירוחם, נתיבות. אבטלה שולית יש בנצרת
עלית, מגדל העמק, מעלות, דימונה, אופקים.
תשר ע' ויצמן
¶
אני מודה ליושבת-ראש שהזמינה אותי. חסר לי בדיון
השר קצב. לדעתי חייב השר האחראי להיות מוזמן לדיון כזה.
רצוי היה שישמע. אני בספק רב אם חלק מהאנשים בכלל שומעים. ולמה לי ללכתרחוק?
עד שלא נכנסתי עמוק לענין, אני לא הייתי ער לכמה דברים. הייתי ער לכמת דברים
בתרו תושב ארץ-ישראל דור שלישי. אבל זה לא היה היעד העיקרי בחיים שלי, ללת
לראות מה קורה בנצרת או במקום אחר.
יש בעיה של אוכלוס יה ערבית שבלי העיר המזרחית בירושלים
היא מגיעה ל-15%-14% מהאוכלוסיה בארץ. ואם ליהודים לפעמים קשה במדינת ישראל,
לערבים וודאי וודאי. אמד מישהו שהאוכלוסיה הערבית סובלת בין השאר גם מדברים
אוביקטיביים שכל תושב במדינת ישראל סובל מהם. לא אדבר על הרבדים הטובים והיפים
שכן התפתחו גם באוכלוסיה הערבית. יש דברים יפים וחייבים לזכור אותם גם כן.
אבל הם באמת יחסית מעטים. אני רואה כמה בתי ספר די יפים, כמה מתנסים די יפים,
אבל סך הכל יש בעיה. הייתי איש מאושר אם בממשלות ישראל בעתיד לא יהיה בכלל
ממונה, בין בדרג מיניסטריאלי ובין בדרג לא מיניסטריאלי, על הנושא הערבי.
הייתי רוצה שהנושא הזה יטופל בממשלה בעבודת מסה רגילה - חינוך
דרו משרד החינוך; שיכון דדך משרד השיכון; רווחה דרך משרד הרווחה וכו'. ואם חסרים
עובדים סוציאליים במדינת ישראל, לפעמים נדמה לי שאני העובר הסוציאלי הראשי של
המדינה בנושא הזה, ואני חושב שזה לא טוב. יש אלי ציפיות גדולות, וביכולתי לתת
תוצאה מאד מוגבלת. בדאי שיידעו זאת. לפעמים אני בא לביקור, ומצפים שאחרי זה
יקרה משהו, אם זה ביפו או בעכו. אם ועדה זו או דומות לה תוכלנה להשפיע על הדרג
המבצע לפתור כמה בעיות - מה טוב.
צדק ידידי מג'ת, מדברים ומדברים ומדברים ואני נתחיל לחשוש
לבקר, כי אם אני בא לביקור חוזר, אינני אוהב למצוא בדיוק אותן בעיות שהיו בביקור
הראשון. תפקידי היה לפתור את הבעיה. אני חושש שבאוכלוסיה הערבית יש כמה בעיות
שלא נפתרו אפילו עם ביקור מיניסטריאלי של שר כמוני.
צריך היה לקחת ולצמצם את הדברים לכמה בעיות מאד מאד ספציפיות.
בסך הכל המון תלוי בכסף. היום אני מוכן לומר קבל עם ועדה, יש הבדל בהוצאות
הכספיות בין המיגזר היהודי והערבי, בכמה דברים. לגבי המועצות המקומיות כבר
סיכמנו מזמן שאין אותה התיחסות תקציבית. היום אני שומע שאין התיחסות שווה לענין
תקנים של העובדים הסוציאלים במיגזרים השונים.
יש מצב שבו הבדלי התיחסות. אני לאמכיר כמוך את אום-אל-פאחם,
אלא קצת. לפתור אז בעית הביוב במקום - שהוא בושה וחרפה לכל מדינה נאורה -
זו הוצאה של מינימום 1.5 מיליון דולר. זו בושה וחרפה למדינת ישראל. איך זה קרה,
אינני רוצה לנתח.
24 אלף תושבים, והשתק זורם ברחובות. אני יושב עם ראש עירית
נצחת הווא מוכיח לי שהוא בעל שטח כזה וכזה לעומת מקום אחר, והתקציב שלו שונה.
מה אני יכול להגיר? ואם נאמר מה שנאמר על הריור, ולהוצאה מזה נוער מנצרת עלה
להר ויש היום 900 ערבים שחיים בנצרת עלית - הלוואי שלא היתה בעיה, אבל
איננו יכולים לפתור הכל. חוץ מחינוך וחיים משותפים, אם היינו פותרים בעיות,
לא היה סכסוך בנצרת עלית.
מישהו דיבר על הערים המעורבות, נצרת, יפו, עכו, לוד. לוד
זו בעיה נוראה. זו מצווה אנושית להוציא את תושבי עכו מך העיר הפנימית או
להפוך את העיר רופנימית לאתר תיירות, וליצור דיור נורמלי לכל מי שמוכן לגור בחוץ.
זה תקוע כמסמר בקיר.
ת' טובי; זה יכול להיות אתר תיירות שאנשים יגורו בו.
השר ע' ויצמן; אתם מכירים את עכו, איר הביוב צף שם. יש מאה אלף בעיות.
וכדי שלא נעסוק בבכיה כללית, אני מוכן לומר לועדה שהקנתי
קרן שקוראים לה "אבוקה". אינני יודע אם היא תהיה טובה או לא. לעת עתה נכנס סכום
מסויים. כמו שיהודים במעילים קרנות כמו מגבית ובונדס ואוספים כספים, אני ממליץ
בפני החברים הערבים שיעשו עזרה הדדית ועזרה עצמית. זו קרו שיזמנו עם אזרחים
ערניים, הם יושבים בועדה, ובה גם חבר-הכנסת זיאד, לצורר איסוף כספים בעיקר בחוץ לארץ
למטרת רווחה ופיתוח קהילתי של האיזורים הערביים, באותה מגמה כמו במיג זר היהודי.
מ' ותר; בעלי התפקידים הם יהודים.
השר ע' ויצמן; למת אתה אומר זאת? זה לא מדוייק. שינהלו זאת ערבים. יזמתי
יש עוד נושא תשוב שקט במיגזר הערבי במשרד החינוך , וזה הקרן
לחינוך טכניולוגי. היה .כינוס בנצחת והיה לי הכבור להשתתף בו, והקמנו קרן.
אם אתם רוצים להכנס לנושא של חינוך טכנולוגי במיגזר הערבי, עליכם לדעת שהוא קרוב
לאפס. יש היום הרבה ערבים שעובדים בתעשיה הישראלית. היום הכלכלה במדינת ישראל
היא כלכלה משותפת שלא יכולה אפילו להתקיים כלי אוכלוסיה ערבית. מספר ערביי ישראל
שעוסקים היום בכלכלה היהודית הוא למעלה מ-150 אלף נפש. אני מדבר על אלה שיוצאים
לעבודה במיגזר היהודי. אני מקבל שחלק מהם עובדים בנקיון. אני מקבל את ההערה הלא
סנפטית הזאת. לכו לתעשיה ותראו, בדלתא בכרמיאל יושב-ראש ועד העובדים הוא ערבי.
יש כמה דברים.
ביוזמת משרד החינוך החלטנו לאסוף כספים לקידום הנושא הטכנולוגי.
לדוגמא, באום-אל-פאחם עומד בית ספר חדש יפהפה עם אולמות לחינוך טכנולוגי,והוא'.
עומד ריק. איו בו מכשיר אחד אלקטרונים לא מחרטה ולא כלום. אני מקווה שהוא יתמלא
במרוצת הזמן ביותר תוכן.
הבנתי שהדיון היום נועד יותר לענין הרווחה. בנושא הפשיעה ובעיות
הנוער אני יכול להתפשט על כל הנושאים כמו הכנסת ערבים לתפקידים, דבר שלא ן
זז, ובעיה של אקדמאים שמסיימים את הלימודים ואיו להם עבודה. אבל נקראתי לנושא
הרווחה. הנושא הזה נתחיל היות חמור במיגזר הערבי. זו לא רק בעיה של חוסר עבודה. זה
נובע מתיסכול די רציני.
יפו היא אולי גם קו פצע נורא. ניקח את טייבה, טירה וקלנסואה
וכפר סבא. תושב ערבי מטירה או טייבה שרוצה לסדר ענינים במס הכנסה, לא יכול לעשות
זאת בכפר סבא אלא בנתניה. למה? כי כך זה עוד מימי המנדט, עוד מהתורכים.
ת' טובי; בל שם מצוי המדור הערבי. רק המדור הערבי יכול לטפל באנשים אלה.
השר ע' ויצמן
¶
ספר של 20 אלף נפשות כמו טייבה, שם יש בעייתיות הרבה ביותר,
שם אנשים מסתגרים בלילה בתוך בתיהם - זה מתחיל מדברים פעוטים
כמו שהאדם מתרגז על זה שהוא לא יכול לגמור אז הדברים בכפר סבא, במרחק של 1.5 ק"מ.
אני כבר לא מדבר על בריכות שחיה ואיך חיים. כאשר מישהו רוצה לבנות קנטרי קלאב
בקלנסאווה, עושים לו צרות נוראות. משגעים אותו עם הכביש. שלא לדבר על הבניה שיש
היום מאות בתים שלא נבנו בשנה וחצי האחרונות, אלא זה תהליך אריך של גישה לא יסודית
לכל הנושא.
ר' כהן
¶
מאות? אלפים.
השר ע' ויצמן; אני לא מדבר על זה שלוחמים בי ואומרים שאני מתערב בדרג המשפטי.
הביוב באום-אל-פאחם רץ ברחובות, וכך מטייבה ומקומות אחרים.
ת' זייאד; גם בנצרת.
י' פרץ? מה עושה ראש העיר?
ת' זייאד; עשה כל דבר, חוץ מלשתות אותו.
השר ע' ויצמן
¶
מדינה שרוצה להגיע להסדר עם העולם הערבי, שתגיע לנורמליזציה
בינינו לבין עצמנו , שתגיע לנורמליזציה עם הערבים הישראלים.
הבעיה היא בעיה עמוקה מאד. אם איננו יכולים לפתור בצורה יסודית, צריר
לעבור ממקום למקים ולראות את הבעיות ולהקצות את התקציבים הדרושים, כמו שמדברים
היום על בית שאן וכו'. יש להכין תכנית ממלכתית שכל שר בתפקידו יהיה אחראי לביצועה
כמו לגבי המיגזר היהודי. זה עדיין רחוק כמו מפה לירח.
כתוצאה מהדברים האלה יש שם אחוז פשיעה ובעיות נוער מעל ומעבר
לאחוז של הע.רבים באוכלוסיה. זו אצבע מאשימה עלינו היהודים ולא על הערבים. ואם איננו
יכולים לפתור בצורה יסודית את השכון בעכו, ובנצרת ולתעש את טירה, שיש בה שטח שעומד
ריק ויש מפעל אחד שעושה טחינר.. באום-אל-פאחם והוא מעסיק ארבעה אנשים, ולזה
קוראים שמתעשים - על מה אנחנו מדברים?
קיבלנו ניר שמדבר על שלושה תקנים לעובדים סוצי-ליים. התביישתי
להביא זאת. אני מדבר הרבה זמן, אבל אני גם כר הולך נגד הרוח. נראה את כוחה של
הועדה הזאת בנושא העובדים הסוציאליים, ואם היום יש 160-180 במקום 700, לפחות נמצא
דרך להשיג עוד 50, עוד 60. כי אם לא, תכנסו למצב רוח דומה לזה שלי היום. אני יכול
בפעם המאה לבוא לבדואים בנגב ולהגיד שצריך סדרי קרקע, ולא יהיה מזה כלום בגלל חישובים
שאינני רוצה להביא לכאן.
אם אני בא הי ום ליפו ולוד, זו לא בושה - זה בזיון. נראה את
כוחך, גבירתי היושבת-ראש, כנבחרת, להשיג עוד 20 עובדים סוציאליים למיגזר הערבי.
אחר כך ניגש לפתור את בעית השיכון והתעשיה ואחוות עמים.
ת' טובי; אם תוסיף לזה ביוב באום-אל-פאחם.
השר ע" ויצמן; לדעתי, ממשלות ישראל לא יתחמקו מזה וצריו לעשות תכנית-אבל
לגבי הנושא הערבי. אני לא רוצה לומר כמה אני חושב שיהיה בתקציב
שלנו, בנושא הווקפ אני נתחנן כבר שנה וחצי. תקציב הוואקפ היום 300 אלף דולר.
זה כולל את המסגד ביפו. זה אפילו לא לעג לרש.
ת' טובי; כמה הכנסות?
השר ע' ויצמן
¶
למה לי להעמיק עוד יותר? עד שממשלת ישראל כזו או אחרת, גדולה
או קטנה, לא תבין שיש פה פצצת זמן, שאם לא יטפלו בה בצורה ממלכתית,
ולא באספרין - וישיבה זו היא בעצם אספרין - יהיו לנו בעיות נוראות כפי שנדיה הסבירה.
הבעיה היא ענקית וקשה, קם תקציבית וגם אמוציונלית, בעית
יהודים וערבים. אני מקבל מנתבים בנוסח; אתה דואג לערבים ולא דואג ליהודים.
יש לי תשובת, אפל גם הדאגה שלי היא מאד תאורטית ומאד אמוציונלית, וגם זו; שווה.
לחמנו על כר שאום-אל-פאחם תהיה עיר. מת יצא מזה? הביוב זורם לא במועצה מקומית אלא
מניר.
אני מציע להיות פרקטים ולעסוק רק בנושא אחד, וזה להשיג יותר
עובדים סוציאליים ליפו, טיבה עכו. זה אספרין. עובד סוציאלי הוא פועל יוצא של
חברה עקומה. אני גדלתי בארץ ישראל לפני קום המדינה, ולא שמעתי על עובד סוציאליץ
לא ידעתי מה זה.
יש מניה עמוקה. נתתי אותה על קצה המזלג, נראה את כוחך,
אני אתך להילחם. כתב לי רייטר: אם תשיג שלושה עובדים סוציאליים לטייבה,
זה יהיה הישג עצום. כנסת ישראל המהוללה, נראה איר היא משיגה למיגזר הערבי
25 תקנים של עוברים סוציאליים. אני מוכן להתערב שלא תשיגי.
היו"ר א' נמיר; אני יודעת שד"ר בריק רוצה לדבר על הרבה דברים. לפי
דעתי אנחנו צריכים לקיים ישיבה נפרדת עם שר העבודה והרווחה,
עם דייר בריק, וחייבים לקבל את הנתונים קודם כל.
השר ע' ויצמן
¶
לא היה מזיק שגם שר הפנים ישתתף.
היו"ר א' נמיר; זה עניו לועדה אחרת.
א' בן-אליעזר; אם רוצים שנתיחס ברצינות לחומר שהוגש, היה רצוי שנקבל
אותו בעוד מועד. אני מכיר בכך שיש בעיה של "יפו הערבית",
אבל אני סבור שזו תע.ודת עניות לסנוב כך ולא יפו של מדינת ישראל, יש דבר
מאד מאד מוזר. טוב לחיות ביהודה ושומרון וחבל עזה. אני לא מדבר על המימשל
הצבאי, אלא על מה שקורה שם. הייתי בשכונת הרכבת בלוד וראיתי מת נעשה שם.
אני פשוט התביישתי שאני אזרח מדינה שיכולה להרשות לעצמת אז החזיון מדהי ם
הזה בחברה הי-ראלית. יש אלפי בעיות ברחוב הערבי, והלוואי שהייתי כל כר אופטימי
שהבעיה מתחילה בעשרים ע.ובדים סוציאליים, או בפתיחת מפתן או מתקן. הבעיה הרבה
יתור לחריפה. היא גם לא בעיה של תכנית כוללת. השאלה היא, באיזו מידה, אחרי
38 שנות קיום מדינה, מגיעה הממשלה הזו למסקנה שאולי הגיעה העת, משום שאנחנו
על פרקת דרכים, פעם אחת לתמיד לדון בשאלה הבסיסית, מת מעמדם של ערביי
ישראל. זו השאלה הבסיסית שצדיר להציג. האם הם אזרחים סוג א' או סוג ז'? בזה
צריר לעסוק ולא בתכנית כוללת. זו השאלה שציינה לעלות.
אנחנו נעסוק בכך כאשר יהיו פיצוצים. אנחנו מתעלמים
מתהליך שקיים בכלל החברה הישראלית, תהליך של הקצנה בשני הכיוונים.
בעיה זו איננה רק בעיה סוציאלית שפתרון שלה הוא הפתרון האופרטיבי. הגיע הזמן
שאתה היום, כשר בממשלה, תדפוק על השולחן ותתחיל לעסוק בזה.
השר ע' ויצמן; אם אני אצא מהדיון הזה בכר שאתה תבוא אלי בטענות, זה תהיה
הישג עצום...
א' בן-אליעזר; כאשר שר מופיע בועדה הוא מייצג את ממשלת ישראל. אני
מדבר לממשלה ולא לשר ויצמן. זו הקריאה שאני יכול להפנות
דחו השר ויצמן לממשלה. העליתי אז הדבר גם בועדת החוץ והבטחון וגם בדיוני לשכת
בתנועה זו או אחרת. ראש הממשלה אמר; בזה אתה צודק.
נשב ונדבר ונדון ונראה. למה הולכים .אנחנו הולכים לקראז הקצנה
נוראה. אתה אומר שזה חומר נפץ. זה חומר נפץ איום ונורא. הגיע הזמן להגדיר
מה אנחנו דורשים נהם, מהחבורה הזו. לגבי הם אזרחי המדינה וכר צריר להתיחס
אליהם. כל השאר - לדעתי- הם דברים בתחום השוליים. אנחנו מתייחסים לכולם ערב בחירות,
אחינו לנשק, אחינו לחשק. נגמויו הבחירות - כאילו לא היה.
אני אומר זאת לטובת מדינת ישראל, ובעקר לטופז האוכלוסיה
היהודית וכל מדינת ישראל. אם אנחנו רוצים לחיות בשלום, ואני לא מדבר על גורמים
אחרים במרחב הסובב שמשפיעים - אנחנו הבאנו לכך שהפער האדיר שהיה בין
ערביי ישראל וערביי השטחים הולר ונסגר ואתה מדבר היום על יחידה הומוגנית
שיש לה דגל אחד ויש לה סיסמאות אחידות. זו עבודה שלנו. הגיע זמן שמישהו יתעורר
ויבין על איזו חבית נפץ אנחנו יושבים.
הממשלה, השר ויצמן. הגישה של
¶
תראי לי את כוהר, אינה מקובלת.
אנחנו יכולים להראות את כוחנו בכך, שאנחנו נלך אהריר בנושא זה. אבל לא בזה שאנחנו
נראה כוחנו. אני לא, רוצה לפרט את כל הנושאים. דובר הביוב באום-אל-פאחם.
לפני שבוע היה ויכוח בועדת הפנים על כך שהעיריה אינה מגישה תכנית אב ער היום.
השר ע' ויצמן
¶
הצעתי להביא את שר הפנים. אמרו לי שזו לא ועדת הפנים.
אל תעסוק אתי בענין זה. רוצים דיון כללי? כבקשה. אומרים
ממשלה? תן לממשלה לדבר. אתה רוצה לרבר על המגיה הכללית? בבקשה. הוזמנתי הנה
לדבר על הפשיעה ועובדים סוציאליים. רוצים לפתוח את היריעה? - בסדר.
י' פרץ
¶
לפעמים צריר לשמוע. היה ויכוח בועות הפנים. זה לא פותר
את הבעיה של הנושאים האלה. אני פונה אליך כשר. היינו בסיור.
אני לא חושב שיש הצדקה שאנשים יתרוצצו בביטוח הלאומי. גם אני מודע לנושא. אני
ריצה לדעת מה עלי לעשות אם אני פונה לממשלה. שר העבודה והרווחה היה כאן. אנשי
שרות התעסוקה הביאו נתונים. הראינו שבמקום שיש בעיה, לצערי הרב לא פותרים אותה.
שאלנו שאלות ולא קיפלנו תשובות עד רגע זה.
חלק מהדברים שהועלו כאן, כמו שירות התעסוקה, הביטוח הלאומי,
אלא דברים שאינם חדשים. ראינו אותם בסיור ודיברנו עליהם. אני בעד זה שהממשלה
תקיים דיון ביוזמתו.
השר ע' ויצמן
¶
בקבינט היה די רן על כל הנושא. זו ממשלה שקשה לה לפתור עוד
כמה בעיות. אני לא בא לתת תירוצים. היה דיון בקבינט. יש תיק
עבה מאד שמשדדי הכין כדי לראות את הבעיה שחבר-הכנסת בן-אליעזר דיבר עליה .
בעניו זה יש תיק שלם שעובד על ידי מנכ"ל משרד ראש הממשלה עם כל הגורמים הנוגעים
בדבר. זה עלה לישיבת קבינט. הייתי זה שפתח והציג את הנושא. מה לעשות, יש כמה
דברים שלא זזים. בקבינט לא נגמר שום דבר.
אני מציע ליושבת-ראש, באיזשהו מקום לכווו את הדיוו. אני
הוזמנתי בענין בעיות רווחה, יכולתי לדבר רק על רווחה. אבל בתור שר נתתי גם יריעה
יותר רחבה. מה ייצא בהדיון היום?
י' פרץ
¶
לא קיפלתי תשובה בשיחות הקודמות בנושא התקנים. אני רוצה לדעת
מה התקנים באום- אל-פאחם ועכו או בעיר מעורבת אתו לעיר אחרת.
על סמר מה זה פה גדול יותר? על סמך מה יש הבדלים בתור ערבים מעורבות? אני קודם
מל מלבר על ערים מעורבים. כנ"ל לגבי העובדים הסוציאליים.
אני חושב שצריך לקיים דיון עם שר העבודה. לו שמעה בקולי,
גבירתי היושבת-ראש, היית מזמינה את ראש הממשלה. אני לא נגדך, השר ויצמן. אני
רוצה לחזק את ידיך. אנ-י רואה אותך מנציג ממשלה. צריך לעבור בנושא זה במשותוף.
אני לא רוצה לגרור מישהו לויכוח על שקידו של ראש עיר. גם אני הייתי ראש עיר ואני
מוכן ללמד אותך, חבר הכנסת זייאד. זה גם תפקידו של ראש עיר שצריך לדעת מה לעשות.
אני לא רוצה להכנס לויכוח הזה עכשיו. הויכוח הזה היה בוערת הפנים. גם מעמדו של
ראש עיר צריך לקבוע הרבה. אני מדבר על הכלל. בעיני אזרח ישראלי הוא אזרח
ערבי ואזרח יהודי.
ת' טובי; זה עיוות. זה תירוץ למל מה ...
י' פרץ; אם מותר לי לומר לראש מועצה יהודי שהוא לא בסדר, מותר לי לורמ גם
לראש עיר ערבי שהוא לא בסדר ואינו ממלא חובתו ותפקידו.
אלה שמקבלים על עצמם תפקידים, צריכים להתמודד נכון עם התפקידים.
ת- טובי; עד שלא יעשו מה שעשו בזרעית, שום דבר לא יזוז. תאשים את כולם.
י' פרץ; אני לא מדבר על כולם. נוסף למת שאמרתי לשר, יש לנקוט אמצעים
נגד משרד העבודה והרווחה, במסגרת החקיקה. צריך ללחוץ אותם.
ר' כהן; בנבדל מועדת הכספים שיש בידה כוח של חקיקה, מת שאנחנו יכולים
לעשות זה בביקורת ודיונים וויכוח עם משרדי הממשלה. כאן אין
מנוט מאשר שתובא לפנינו עמדת הממשלה, גם אם יש בתוכה חילוקי דעות. אם באמת
מדובר בנושא המצוקה, יש לזה השלכה על כל המצב בציבור הערבי. לדעתי יהיה טוב אם
אתה, מר ויצמן תבוא בדברים עם ראש הממשלה ושר האוצר ותאמר לו את הבעיה, ותשאל
האם בכל הנושא של הצמיחה יהיה טיפול או סעיף או הקצאה לציבור הערבי. אט לא - הרי שיימשך
התהליך שנמשך עד עכשיו. הציבור הערבי ימשיך להיות בלי אדמה ומקורות תעטוקה בכפרים,
יהיה במעמד של חוטבי עצים ושואבי מים. מצב זה יימשך. אנחנו צריכים לדעת האם
כך עומדים הדברים.
אתה צריך לבוא בדברים עם שר העבודה והרווחה לפני הישיבה
הבאהושהמשרד יהיה מודע למצקוה הברוטלית כל כך שקיימת, שיש עובדים טוציאלים
על אוכלוסיה שמגיע לה לפי הקצאה רגיהל למעלה מ-300. יש היום 2200 עובדים טוציאלים
בישראל.15% מתוכם הם 300. מאחר שהעובדים הסוציאלים בציבור היהודי עוטקים בפחות
משליש הציבור היהודי, משמע שבציבור הערבי הם היו צריכים להיות 900 ולא 300.
ואם יש בפועל 150 - יש פה פער תהומי.
השאלה היא, באיזו מידה שר העובדה והרווחה הי מוכן לבוא בעצה
אחת אתך. כאשר יבוא עם פתרון, יהיה לנו יותר נוח. אנו תבואו עם עמדות שונות נוכל
לומר את דברנו גם למליאת הכנסת וגם לציבור בישראל.
היו"ר א' נמיר; נפריד את נושא האבטלה בנצרת. בענין זה יש הצעה לסדר היום
של חבר הכנטת זייאד. השר ויצמן, מדוע ביקשתי שאתה תבוא לישבה?
לו זו היתה בעיה שועדת העבודה והרווחה יכולה היתה לפתור במסגרת עבודתה עם שר
העבודה והרווחה, לא הייתי מטריחה אותך. יש לי קצת נסיון ויש לי הכרות עם בעית
החינך במיגזר הערבי. יש חומר יחט וחוסר התיחטות. במיגזר הערבי, אנחנו, היהודים,
מטפלים בכלל בסדרי גודל שונים ובצורות אחרות מאשר במיגזר היהודי. יש לנו דין אחד
לאוכלוסיה היהודית ודין אחד לאוכלוטיה הערבית. לכן צדקו חברי הכנטת בן-אליעזר ופרץ.
ביקשתי אותך, כי אתה לקחת על עצמך. אני וודאי שמחה שאדם עם דעות
כמו שלך מטפל בנושא הזה. אתה שואל על כוחנו? דנו בועדה בהצעה לסדר היום של
חבר הכנסת ותד בעניו פטור...
השר ע' ויצמן; באתי לשמוע ושמעתי על הפשיעה. רוצים לעשות דיון כללי על
מצב היהודים והערבים? אהלן. תזמינו גם את שר האוצר ותשאלו
כמה מסובים הוא קיבל ממני וכמה תשובות קיבלתי בעניו הוואקפ. רוצים לקיים דיון
כללי על ערביי ישראל, על הבעיה הערבית? לא פה.
היו"ר א' נמיר; המלצנו להגריל בשלושה קציני מבחן בלוד, רמלה ויפו, וביטלו
שני תקנים, עד היום לא החזירו אותם. כוחנו הוא כנראה בחקיקה.
אם נצליח להעביר הצעה חוק. לכך, כאשר דנו הבוקר בתקנות הביטוח הלאומי, אני לא
רוצה לאפשר למוסד לביטוח לאומי ולא לכל גוף אחר ממשרד העבודה, שלא לחזור אלינו
בכל שנה לצורר אישור תקנות. זה הכוח היחיד שיש לנו בידים.
אט אתה כחבר ממשלה מקבל תשובות כאלה, אתה יכול לתאר לד מת
עונים לנו, אני לא מציעה לרותיאש. אני לא חברת ממשלה. לפני שאנחנו מזמינים את
שר העבודה והרווחה - אני הייתי חייבת להזמין את כולם? לא. אבל אני עושה זאת
כי אני כיהודיה וישראלית לא יכולה לחיות במצב הזה, ולפעמים אני מרגישה כמו נלחמת
בטחנות רוח. לפני הישיבה עם שר העבודה והרווחה, נכין שעורי פית. לא נטריד
אתכם לפני שנשב כאן עם ד"ר בריק, עם מנכ"ל המוסד לביטוח לאומי, מנכ"ל
שרות התעסוקה. קודם כל נבדוק ונדאה היכן אנחנו עומדים. לא נתחיל שוב בלי לדעת
היכן הדברים עומדים. זה יהיה השלב הבא. נשב עם האנשים שקשורים אתנו לעבודה היומיומית.
לא נטפל בתחום שלא בתחום ועדת העבודה והרווחה. לאחר מכן נחליט מת הולכים לעשות. אז
נקיים את הדיון אתכם. לא נטריד סתם. אז נזמן את שר העבודה והרווחה.
אני יכולה לומר לך כחברת כנסת ותיקח לשר בממשלה את מידת
התיסכולים שלנו ואת ההשפעה שיש לנו על מת שעושות הממשלות. זה סיפור לדברי הימים.
השר ע' ויצמן; אני לא מתוסכל. להיפר. אני מלא חזון ויצירה וששון קרב. אמרתי
כמה דברים בכנות. יש בעיה יסודית ועמוקה בין יהודים וערבים
במדינת ישראל. ניקח שלושה עובדים סוציאלים ונראה אם נוכל להחזיק אותם,
היו"ר אי נמיר; אנחנו לא הצלחנו.
השר ע' ויצמן; אני אנסה, אני אעלה את הנושא לישיבת הממשלה ואגיד שחסרים
לי עובדים סוציאלים.
היו"ר א' נמיר; אנחנו מקבלים הורעות, בודקים בשטח - ולא דובים ולא יער.
עם שמות. אתם מובילים את היערה הזאת בכחש, ואני אומרת זאת
בנוכחות דייר בריק. השר היה כאן והבטיח לעשות זאת. לארבעה קציני מבחן אין למשרד העבורה
כסף.
אני לוקחת על עצמי, ואני מקווה שאני עושה זאת בשם הועדה, לכתוב
מכתב לראש הממשלה בדבר הכללת יפו בשיקום שכונות. זו שערוריה שלא נשמעה כמותה.
אני שומעת את ההתבטאויות של ראש הממשלה בתקופה האחרונה, ואני מציעה שבענין זה ניטול
יוזמה ונטיל את מלוא כובד משקלנו.
- הישיבה ננעלה בשעה 13.20 -