הכנסת האחת-עשרה

מושב שני



נוסח לא מתוקן

פרוטוקול מס' 184

מישיבת ועדת העבודה והרווחה

ביום ב' כ"ט באדר א' התשמ"ו-10 במארס 1986 בשעה 9.00

חברי הוועדה: א' נמיר - היו"ר

ח' גרוסמן

ר' כהן

י' ערד - סמנכ"ל גימלאות, המוסד לביטוח לאומי

שי בריצמן - המוסד לביטוח לאומי

ע' שטרן - המוסד לביטוח לאומי

ס' גלאור - רכזת ארצית - אסירי ציון, משרד הקליטה

מ' בוטון

א' אדלר

מ' הלנברג

1) תקנות הביטוח הלאומי (תשלום מקדמות של גימלה)

(תיקוו מס' 2), התשמ"ו-1986

2) תקנות הביטוח הלאומי (ביטוח נפגעי תאונות)

(תיקון מס' 2), התשמ"ו-1986

3) תקנות הביטוח הלאומי (עיכוב תשלום קיצבת ילדים)

(תיקון), התשמ"ו-1986

4) תיקון והארכת תוקף של ההסכם בדבר מתן תגמולים למי

שנפגע מפעולות איבה בתקופה שמיום ט"ז בכסלו התש"ח

(29 בנובמבר 1947) עד ליום ד' באייר התש"ח

(13 במאי 1948)

5) הסכם אסירי ציון

6) צו הביטוח הלאומי שינוי שעור ההפרשה לחשבון הענקות)

(הוראת שעה), התשמ"ו-1986

7) הארכת תוקפו של ההסכם בדבר תגמולי מילואים

לאנשי צוות אוויר משוחררי צבא הקבע





תקנות הביטוח הלאומי(תשלום מקדמות של גימלה) (תיקון מס' 2), התשמ"ו-1986

מתכבדת לפתוח את ישיבת הוועדה.

על סדר יומנו היום - תקנות הביטוח

הלאומי.

נתחיל בתקנות הביטוח הלאומי (תשלום

מקדמות של גימלה) (תיקון מס' 2).

בהתאם לסעיף 134א לחוק ניתן לשלם

בשבדוד שהאיש זכאי אבל מבחינה אדמיניסטדטיבית טדם סיימו לבדד את עניינו.

והמקדה השני - לזכאי לגימלה. נניח שאדם מגיש תביעה לקיצבת זיקנה. כל

הפדטים מלאים אבל יש בעיה של מחשב כדי לשלוח לו את הציק, במקדה כזה

יקבל האיש מקדמה על-חשבון הגימלה עד שהמחשב יקלוט.

מדובר על אנשים הזקוקים לכסף ואי-

אפשד או לאשד את הקיצבה באופן

סופי או לבצע את התשלום, ולכן הם מקבלים מקדמה.

זה סידוד טוב, כי לא תמיד אדם

יכול לחכות כמה חודשים עד שיקבל את הגימלה. את המקדמה הוא מקבל מיד.

מה פתאום הביטוח הלאומי כל כך טוב?

אנחנו מאשרים תקנות, לכמה זמן?

זה תהליך שעובד טוב והוא חיובי.

אנחנו דוצים להאדיר אותו ללא הגבלת

זמן.

אני לא בעד אישוד בלי הגבלה. אצלי

זה כלל. אני לא אפחית מסמכות הוועדה

כהוא זה.

מדי פעם בפעם הארכנו את התקנות כדי

לדאות אם יש מה להוסיף. התקנות האלה

עובדות היטב ועונות על הבעיות. אם הוועדה דוצה דו"ח, אנחנו תמיד מוכנים

להגיש ולמסור דו"ח.

דו"ח הוא למליאת הכנסת. כאן זה

פיקוח שלנו.

תוך כמה זמן ניתן האישוד של הביטוח

הלאומי למי שמבקש גימלה?

לפעמים 3 חודשים ולפעמים 6 חודשים,

עד שמכניסים את זה למחשב ועד שהמחשב

מתחיל לשלם. תשלומי המקדמה באים להקל על המבוטחים. האיש מקבל צק'.

פעם אושדו התקנות האלה לשלוש שנים.

בפעם האחדונה ניתן אישוד לשנה. מתבדד שההסדד הזה טוב למבוטחים. הביטוח

הלאומי מבקש להאדיר את תוקפן של התקנות בלי הגבלת זמן.



היו"ר א' נמיר; אני לא נוטה לאשר ללא הגבלת זמן.

~ מצד אחד יכולים לומר שהגבלה של זמן

מאפשרת לאוצר לשנות את התקנות בבוא הזמו, אבל אנחנו יודעים שכשהאוצר

רוצה לשנות הוא יכול לעשות את זה בכל מקרה. לעומת זאת, אם האישור מוגבל -

זה הכוח שלנו, אנחנו יכולים לשאול ולברר.

בדרך-כלל העקרון הוא שהוועדה מאשרת

תקנות לתמיד. היוצא מן הכלל הוא

שמאשרים באופן זמני, כדי לדעת איך הדברים מתפתחים או שהוועדה לא שקטה.

היו"ר א' נמיר; אני לא שקטה. אני מציעה אישור

לשנתיים. האם זה מקובל עליו, חברת-

הכנסת גרוסמן?

היו"ר א' נמיר; למדתי לדעת שכשצריכים את אישורנו

יש לנו כוח. אם לא צריך את אישורנו,

אין לנו מה להגיד.

ח' גרוסמן; בכל זאת אנחנו צריכים לשאול את עצמנו

מי במקרה זה יותר מעוניו בהסדר הזה.

פה הגימלאי הוא המעונייו. אם מישהו יכול לא לשלם מקדמה, למה שישלם?

ההסדר הזה הוא לטובת הגימלאי.

אני שואלת איזה פיקוח יהיה לנו.

אני מדברת מבחינת כוחה של הוועדה,

זה מה שמטריד אותי.

ח' גרוסמן; אני חוששת שאם תהיינה צרות תקציביות,

יבוא מנכ"ל המוסד לביטוח לאומי ויגיד

שלא מוכרחים לאשר את התקנות. נניח שבעוד שנתיים פג התוקף, אם יש צרות

תקציביות - גמרנו את העסק. אפילו לא נשים לב שפג תוקפו של התקנות.

י' ערד; לפעמים נראה שהתובע זכאי לכאורה

לגימלה אבל בסופו של דבר מתברר

שהוא לא זכאי. לא גובים ממנו את המקדמות שקיבל. התקנות קיימות וחבל

לסכן את קיומן.

התקנות מאושרות.

תקנות הביטוח הלאומי (תשלום מקדמות של גימלה)

(תיקון מס' 2), התשמ"ו-1986, נתקבלו

תקנות הביטוח הלאומי (ביטוח נפגעי תאונות) (תיקון מס' 2), התשמ"ו-1986

מדובר על תאונות שאינן תאונות עבודה,

למשל עקרת בית שנפגעת בביתה או אדם

שנפגע מחוץ לעבודתו ומאבד כושרו לתפקד באופן רגיל, הוא מקבל קיצבה

במשך 90 ימים, עד שנקבעת דרגת נכותו, זה בא כדי לכסות את פרק הזמן של

שלושה חודשים שאדם לא מקבל בעדם ביטוח נכות.

בעבר אושרו התקנות האלה לתקופה

מסויימת, בהנחה שיש צורך בקבלת דו"ח, כי זה היה ענף חדש, מאז התקנת

התקנות הוארך תוקפן ארבע פעמים. עכשיו מוצא להאריך את תוקפן לתקופה נוספת

של שנה אחת בלבד, בגלל לחצים על הביטוח הלאומי.

למה מוצע להאריך את תוקפן של התקנות

האלה לתקופה מוגבלת בשעה שאת התקנות

שאישרנו קודם נתבקשנו לאשר ללא הגבלת זמן?

בגלל לחצים שהופעלו על הביטוח הלאומי.

זה אושר בוועדת העבודה והרווחה?

בשנה שעברה.

היו"ר א' נמיר; לבמה זמן ביקשתם להאריך אז?

לשנה.

היו"ר א' נמיר; למה רק לשנה? מה אתם מבקשים עכשיו?

להאריר את התקנות לשנה נוטפת.

למה את התקנות שאישרנו קודם ביקשתם

להאריך ללא הגבלת זמן? גם התקנות האלה

הן תקנות טובות. למה אתם מגבילים אותן בזמן?

בפי שאתם יודעים, בל דבר חקיקה של

הביטוח הלאומי עובר את מועצת הביטוח

הלאומי או את ועדת התקנות של המוסד. בוועדת התקנות ביקשנו להאריך את

תוקפן של התקנות האלה ללא הגבלת זמן אבל גם נציגי התעשיינים וגם נציגי

ההסתדרות בוועדה ביקשו להאריך את התקנות לתקופה של שנה אחת בלבד, כל

צד מנימוקים שלו.

אנחנו גובים לענף הזה דמי ביטוח בשעור

של 0.1%, 0.5 פרומיל משלם העובד 0.5 פרומיל משלם המעביד. עקרת בית לא

משלמת. עקרות הבית מהוות את רוב הנהנים מהתקנות האלה.

מה איכפת לתעשיינים?

הם משלמים.

הם ביקשו שנביא להם דו"ח על הרזרבה

. הבספית שנצברה בענף הזה כדי לשקול

אם אין מקום להפחית את דמי הביטוח המשולמים. לכן הם ביקשו שההארבה

תהיה לשנה. בעקבות ההחלטה של ועדת התקנות אנחנו מבקשים אישור להארבת

תוקפן של התקנות לשנה נוספת.

מי הן עיקר האוכלוסיות, מבחינה

סוציאלית, הנהנות מהתקנות האלה?

שאלה סוציאלית. התקנות האלה

באות לבטח תושב ישראל מגיל 18, ללא

יוצא מן הכלל, כולל עקרות בית. הן מיועדות למי שנפגע מפגיעה שאיננה

פגיעה בעבודה. אותו אדם מקבל במשך 90 יום גימלה, בתנאי שהוא לא מקבל

תשלום מקופת גמל והמעביד לא משלם לו. יש אנשים שניצלו את כל ימי המחלה

ואינם מקבלים דמי מחלה, הם נופלים למסגרת הזאת. מי שאין לו כיסוי אחר

נופל למסגרת הזאת. מדובר בעיקר על עקרות בית וזו גם הסיבה שהחוק הזה

כונה "חוק עקרת בית". עקרת בית שאיבדה את כושר תפקודה ואין לה כיסוי אחר

מקבלת גימלה לפי התקנות האלה.

כמה משלם המעסיק?

היו"ר א' נמיר; אני מציעה שנאשר את התקנות ללא

הגבלת זמן.

ההצעה לאשר את תקנות הביטוח הלאומי (ביטוח נפגעי תאונות)

(תיקון מס' 2), התשמ"ו-1986 ללא הגבלת זמן, נתקבלה

תקנות הביטוח הלאומי (עיכוב תשלים קיצבת ילדים) (תיקון), התשמ"ו-1986

ש' בריצמך; לפי סעיף 139א לחוק יכול המוסד לעכב

תשלום קיצבת ילדים, אם הזכאי לא הגיש

דו"ח למס הכנסה. זה לפי החוק. התקנות קובעות איר צריך להודיע ומה צריך

לעשות לפני שמעקלים, כלומר מהו ההליך לעיקול. יש פרוצדורה מאושרת שצריך

להודיע על העיקול לא רק לאיש אלא גם לאשתו.

היו"ר א' נמיר; ממתי זה קיים?

ש' בריצמן; משנת 1983.

היו"ר- א' נמיר; זה מזכיר לי את הפנימיות.

ש' בריצמן; בשונה מהפנימיות, ברגע שאדם מגיש

את הדו"ח, כל קיצבת הילדים מוחזרת

לי-

אנחנו מבקשים להאריך את תוקפן של

התקנות האלה ללא הגבלה של זמן. זה שוט שיש בידי שלטונות המס.

היו"ר א' נמיר; אני חושבת שצריך להיות שוט לנושא של

מס הכנסה, אבל זה שוט?

ש' בריצימן; זה עיכוב.

היו"ר א' נמיר; כמה כסף זה לחודש?

33 שקלים חדשים לילד אחד.

היו"ר א' נמיר; זה עיכוב? מי שיש לו כסף, הסכום הזה

לא עושה עליו רושם.

אני רוצה להציע לבטל את התקנות האלה.

ח' גרוסמן; שכירים בדרך-כלל אינם צריכים להגיש

"י דו"ח. מס ההכנסה מנוכה אצלם במקור.

במי מדובר? בעצמאים? מי שחייב להגיש דו"ח, סכום של 33 שקלים בחודש עושה

עליו רושם כשלג ראשתקד.

חוץ מהסנקציה הזאת האם יש עוד סנקציה

על מי שלא מגיש דו"ח?

שכירים שאינם מגישים דו"ח מפסידים,

כי הם לא יכולים לגלם הוצאות ולקבל

החזר. לעומת זאת, העצמאים באותה רמת הכנסה, היות והס מגישים דו"ח,

מרוויחים.

הקיצבה לשלושה ילדים, כולל

קי"ץ, היא 133 שקלים להודש.

זה חל גם על שכירים כעלי הכנסה גבוהה. יש שכירים רכים שצריכים

להגיש דו"ח, והשוט הזה עובד עליהם.

זו יוזמה של מס הכנסה ולא

יוזמה שלנו.

לדעתי, העניו יכול להיות מאד

מורכב.

אני מציע שנקבל מהביטוח הלאומי

מימצאים מהשטח. אני לא מצליח לאתר איזו אוכלוסיה נפגעת ואיר.

אני מבקש שנביא נתונים שלנו ואת

נציגי מס הכנסה.

תיקון והארכת תוקף של ההסכם בדבר מתן תגמולים למי שנפגע מפעולות איבה

בתקופה שמיום ט"ז בכסלו התש"ח (29 בנובמבר 1974) עד ליום ז' באייר התש"ח

(13 במאי 1948)

הנושא הזה מוגדר בהסכם לפי סעיף

- 200, כשהמדינה מצאה לנכוו להכיר

באנשים שנפגעו מפעולות איבה לפני הקמת המדינה.

לגבי אלה שנפגעו מ-14 במאי 1948

יש חוק התגמולים לנפגעי פעולות איבה אבל אלה שנפגעו מפעולות איבה

בתקופה שמיום קבלת ההחלטה באו"ם על הקמת המדינה עד ליום הקמת המדינה

לא היו זכאים.

מה עם אלה שנפגעו לפני ההחלטה?

איו להם כיסוי.

אנחנו מציעים, לאור החלטת הממשלה,

~ להעניק לאנשים האלה זכויות כאילו

הם נפגעי פעולות איבה.אני מדבר על אלה שנפגעו מההחלטה באו"ם עד להקמת

המדינה.

אנשים שדרגת

הנכות שלהם מ-50%,אלה זכאים כמו כל נפגעי פעולות איבה, ואנשים שדרגת

הנכות שלהם עד 50%.

כמה אנשים יש?

12 אנשים שדרגת נכותם מ-50%;

26 אנשים שדרגת נכותם 30%-49%;

12 אנשים בדרגת נכות20%-29% אנשים שדרגת נכותם 10%-19%.

מה הם מקבלים?

ש' בריצמו; כמו נכי צה"ל.

האם לא חשבו מה עם אלה שנפגעו בתקופה

שלפני ההחלטה באו"מ?

היתה התלבטות קשה איך להגדיר את

השטח של מדינת ישראל.

הפיגוע של האויב התחיל, כד טענו,

למחרת ההחלטה באו"ם.

מתי התקבל לראשונה ההסכם הזה?

ב-1982.

התקופה להגשת התביעות הוגבלה לשנה

אחת. כלומר, אנשים שנפגעו ולא הגישו

תביעה מפני שלא ידעו על האפשרות הזאת אינם יכולים להגיש תביעה.

היו"ר א' נמיר; אלה שהגישו תביעות, האם הם הומלצו

~ על-ידי ארגונים?

הם הגישו תביעות אישיות. התארגנה

אז קבוצה ותבעה אבל כל אחד הגיש

תביעה אישית.

היו"ר א' נמיר; מי היתה אותה קבוצה?

ע' שטרן; מספר אנשים בתל-אביב-יפו, ידעו מי

האנשים שנפגעו.

י' ערד; היה ריכוז של תביעות. היו שקיבלו

תמיכות ממשרד העבודה והרווחה.

ח' גרוסמן; הם ירדו ממשרד העבודה והרווחה.

ר' כהן: אני מציע לבטל את סעיף 1.

היו"ר א' נמיר; אי-אפשר. התיקון מובא אלינו להתייעצות,

^ ~ ~ לא לאישור.

אני חושב שרצוי שנאפשר לאנשים להגיש

תביעות עוד שנה.

אנחנו ממליצים להאריר את התקופה להגשת

התביעות בעוד שנה.

צריו להינתן לזה פרסום. אם המוסד

לביטוח לאומי דחה תביעות שהוגשו אחרי

המועד שהיה, צריך להביא את השינוי לידיעת האנשים.

ע' שטרן; שום תביעה לא נדחתה בגלל התיישנות.

ר' כהן; מאחר והמוסד לביטוח לאומי נענה לבקשה

שלנו להאריר את המועד להגשת תביעות,

צריו להביא זאת לידיעת האנשים.

היו"ר א' נמיר; אני שואלת את נציגי המוסד לביטוח

לאומי, האם אתם מוכנים לזה?

האישור שלנו כפוף להערות של חבר-הכנסת

רו כהו.

ההצעה לאשר את תיקוו והארכת תוקף של ההסכם בדבר מתו תגמולים למי

שנפגע מפעולות איבה בתקופה שמיום ט"ז בכסלו התש"ח (29 בנובמבר 1947)

ער ליום ז' באייר התש"ח (13 במאי 1948)

כפוף להארכת המועד להגשת התביעות, נתקבלה

הסכם אסירי ציון

הסכם אסירי ציון, כני משפחותיהם

עבור ובני משפחות הרוגי מלכות בא כדי

לתת גימלאות/אלה שמאז הקמת המדינה או שישבו בבתי-סוהר או שנהרגו

בגלל פעי.לות ציונית. זה לגבי הרוגי מלכות או אסירי ציוו שנפטרו בחוץ-לארץ.

יש גם אסירי ציוו שהגיעו ארצה

בנכות של 25%, ובני משפחות של אסירי ציוו שעדייו בחוץ-לארץ, בבתי-סוהר.

אסיר. ציוו שהגיע ארצה, אם דרגת נכותו

מ-25%, הקיצבה שהוא מקבל היא בהתאם לאחוזי הנכות - אחוז מסויים משכר

של פקיד ממשלתי בדרגה י"ד, כפי שכתוב בהסכם.

הבדיקות הרפואיות לאסירי ציוו צריכות

להיעשות במסגרת המוסד לביטוח לאומי, כפי שקבוע בהסכם.

יש לנו 24 מקרים של משפחות הרוגי

"י מלכות. אלמנה עם ילד אחד מקבלת

663 שקלים חדשים לחודש, ואלמנה עם שני ילדים - 714 שקלים חדשים.

יש 5 מקרים שלהם משתלם תגמול

של אסירי ציוו שעדייו במאסר. זאת אומרת בסך-הכל 29 מקרים של תלויים.

אסירי ציוו שעלו ארצה ונמצאים

בישראל ודרגת נכותם 25%, מספרם 679; הם מקבלים תגמול לפי אחוזי הנכות

לפי בסיס דומה לזה של מערכת הבטחוו.

רק אם ישב בכלא שם?

או במעצר.

והוכר על-ידי הרשות שבמשרד הקליטה,

שהיא מאשרת.

מאז הוקמה הרשות הוכרו 1831 אסירי

ציוו ובני משפחה של הרוגי מלכות

ואסירים. עד היום נפטרו 240 ונמצאים בטיפול הרשות 1591 איש.

מצר אסירי ציוו נשמעות טענות רבות

ביחס למצבם הכלכלי ההולך ומתדרדר.

הגימלה לנכה 100%, נכוו לפברואר 1986,

326 שקלים חדשים. רק 23 אנשים דרגת נכותם בין 70% ל-100%. דרגת הנכות

של רוב אסירי ציוו היא מ- 25% עד 50%. זאת אומרת שרוב אסירי ציוו מקבלים

תגמולים בסכום שביו 70 ל-170 שקלים חדשים.



אלה שישבו במאסר לפני קום המדינה

והגיעו ארצה אחרי קום המדינה ולא צברו זכויות פנסיה ממוסד כלשהו, הם

לא מקבלים מהמוסד לביטוח לאומי. האוכלוסיה הזאת מקופחת.

גם הדרגה י"ד של הדרוג האחיד, שלפיה

משתלמים התגמולים לאסירי ציוו, נמוכה ואסירי ציוו נמצאים בתחתית הסולם.

אסירי ציוו לא נכללים במסגרת של הבטחת הכנסה.

חוק הבטחת הכנסה הוא חוק אוניברסלי.

ס' גלאור; לגבי אסירי ציוו יש הסכם ולא חוק,

לכו הם לא נכללים במסגרת של הבטחת

הכנסה.

היו"ר א' נמיר; אינני מבינה שום דבר. העניו של

הבטחת הכנסה לא מותנה בשום דבר אלא

בהכנסתו של האיש. האם לגבי אסירי ציוו יש חוק אחר?

ח' גרוסמן; אני מבינה שמי שישב במאסר בתקופה

של טרום המדינה - ההסכם הזה לא חל

עליו.

ש' בריצמן; נכון.

ר' כהו; מי שהוכר כאסיר ציוו בדרגת נכות

של 100%, האם המשמעות היא שהוא לא

מסוגל לעבוד בכלל?

מ' בוטון; לא בהכרח. יכול להיות קטוע רגליים

~ שמסוגל לעבוד.

י' ערד; מי שיש לו 100% נכות והוא לא מסוגל

לעבוד, הוא נכה נצרך.

כשנחתם ההסכם לגבי אסירי ציוו

דרגה י"ד לא היתה דרגה נמוכה ביותר,

מתחתיה היו עוד שלוש דרגות שבוטלו, תאם זה נכוו?

נכון.

זאת אומרת שהיום דרגה י"ד היא דרגה

נמוכה ביותר. היות והדרגה המקורית

היתה י"ד ונשארה י"ד זאת אומרת שאובייקטיבית חלה הרעה.

י' ערד; אנחנו מבצעים. אנחנו לא קובעים.

ההסכם הוא על דעת משרד הקליטה.

מהדברים ששמענו כאו מתקבל הרושם שמשרד הקליטה תוקף את ההסכם שנעשה

על דעתו.

ח' גרוסמו; ממתי ההסכם?

ש' בריצמן; מ-1975. הוא חודש כשנת 1982.

היו"ר אי נמיר; האם חובת ההתייעצות היא כל שנה?

מה היתה ההחלטה הקודמת?

להאריך אותו לשנתיים.

המסורת היא שהזכויות של אסירי ציו

צמודות לזכויות של נכי רדיפות הנאצים,

היו"ר א' נמיר; למה צמודים נכי רדיפות הנאצים?

ללוחמים בנאצים שצמודים לנכי צה"ל.

יש כאן מעיו חד גדיא. בסופו של דבר

לכולם יש זיקה למה שניתן לנכי צה"ל

אלא שגוף אחד תלוי בגוף אחר. מה שנוגע לנכי צה"ל זה עניינו של משרד

הבטחון וכל היתר - לאוצר.

יש בתיק שלי ערימה של פניות של נכי

המלחמה בנאצים ושל נכי רדיפות הנאצים. אם הכל קשוד זה בזה, חלה שחיקה.

ש' בריצמו; נכון.

יש חוק נכי המלחמה בנאצים, שהם צמודים

לנכי צה"ל, ויש חוק נכי רדיפות

הנאצים. אלה שני חוקים. כשהלכו להסכם אסירי ציון, לפי סעיף 200, הלכו

לפי הדגם של נכי רדיפות הנאצים, שמקבלים פחות מנכי צה"ל.

אם היו מעדכנים את החוק של נכי רדיפות

הנאצים, אני חושב שבלי קושי היו מעדכנים גם את ההסכם הזה. נראה לי שיש

קושי לעדכן את הסכם אסירי ציון בלי שיש עדכון לגבי נכי רדיפות הנאצים.

לכן יכולה להיות רק המלצה.

מי השר הממונה?

כרגע זה הסכם בין במוסד לביטוח לאומי

לבין שר הקליטה.

היו"ר א' נמיר; כל מה שהוא לפי סעיף 200, האוצר משלם.

ברגע שהאוצר משלם, הוא בעל בית.

קיבלנו את הפנייה. אני מציע; ההמלצה

~ שלנו היא להעלות את הדרגה מדרגה י"ד

לדרגה י"ז, כפי שהיה מקובל. זאת אומרת, זו היתה הדרגה הרביעית מתחתית

סולם הדרגות. אנחנו מבקשים להיות צמודים לרוח ההסכם ולהצמיד את התגמולים

לדרגה י"ז. כן אנחנו פונים לעדכן לנכי רדיפות הנאצים.

צריו לפנות גם לשר העליה והקליטה.

הממשלה חתומה על הסכם לפי סעיף 200,

באמצעות שר העליה והקליטה.

אני מציע ומבקש שחבר-הכנסת רן כהן

יוסיף שהדרגה לנצרך תהיה י"ט2.

כן.

היועץ המשפטי של הוועדה יבדוק ויציע

~ לנו את ההצעה הטובה ביותר. אם כן,

ההמלצה שלנו תהיה בכפוף למכתב, שנראה אותו, אל שר האוצר והעתק לשר הקליטה.



היועץ המשפטי של הוועדה ינסח מכתב

ברוח הדברים שנשמעו כאן, אנחנו נעבור עליו. ההמלצה שלנו כפופה לזה.

איזה תוקף יש למכתב שלנו?

היו"ר א' נמיר; כמו כל ההמלצות שלנו כשמדובר בסעיף

200.

ח' גרוסמן; זאת אומרת, השר יכול להתעלם.

היו"ר א' נמיר; בוודאי.

ס' גלאור; אנחנו עובדים בשיתוף פעולה מלא. אני

התייחסתי בדברי לאוצר ולא לביטוח

הלאומי.

ח' גרוסמן; אני יודעת על מקרים שאנשים נפגעו

לאו דווקה מפני שישבו במאסר. יש

לי חברה שהיתה במחתרת החלוצית בברית-המועצות. עמדו לאסור אותה. היא

קפצה מהרכבת ונקטעה לה רגל, זה קרה לפני קום המדינה. מה דינה? אין

לה גימלה כי היא לא היתה אסירה והמעשה הזה קרה לפני קום המדינה. אני

מדברת על עקרון. יש לי חבר שישב 17 שנים במאסר, חלק מהן אחרי קום

המדינה וחלק גדול מאד לפני קום המדינה. כל התקופה הזאת שלפני קום

המדינה לא נחשבת.

היו"ר אי נמיר; העניו ייבדק.

צו הביטוח הלאומי (שינוי שעור ההפרשה לחשבון והענקות),

הוראת שעה), התשמ"ו-1986

ש' בריצמן; לפי החוק המוסד רשאי במקרים מסויימים,

כשאי-אפשר לשלם לאדם מפני שתביעתו

אינה מזכה אותו לגימלה, לתת הענקות מטעמי צדק, על פי מבחן הכנסות, ואז

משלמים לו חלק ממה שהיה מגיע לו לפי החוק. למשל, עובד עצמאי חייב להירשם

לפי החוק. הוא לא נרשם - הוא לא מכוסה. יכול להיות שאדם שלא נרשם נפגע

ונעשה נכה. לפי החוק אי-אפשר לשלם לו. במקרה כזה יש הענקות מטעמי צדק

ואומרים; צריר לכדוק למה לא נרשם.

היו"ר א' נמיר; מי ממונה על הצדק הזה?

כל מנהל ענף אחראי לענף שלו.

היו"ר , א' נמיר; אני מבינה שמדובר במקרים חריגים

שלא נכנסים לשום קטיגוריה, במקרה

כזה ההחלטה היא של איש המוסד לביטוח לאומי? החלטה של איש אחד?

ש' בריצמן; כן. אבל יש אפשרות לפנות לבית הדין.

מ' בוטון; למעשה, לפקיד המוסד איו שיקול דעת

אם לתת או לא לתת. כל התנאים אם לתת

או לא לתת קבועים בחוק ובתקנות ואיו פה מקום לשיקול דעת. צדיר רק לבדוק

אם התנאים התמלאו.

מי נופל בקטיגוריה הזאת? כמה

~ אנשים יש בשנה?

ניקח עובד עצמאי שחייב לשלם דמי

ביטוח ולא שילם. הוא נפטר. נשארת

אלמנח עם ילדים. לפי החוק, לאלמנה לא מגיעה קיצבת שאירים, כי יש פיגור

בתשלום דמי ביטוח. במקרה כזה באות הענקות מטעמי צדק, כי זה מעשה שלא

בשאשה יולדת בבית-חולים היא זכאית למענק

לידה. אם יולדת לא נזקקת לאשפוז - היא לא זכאית למענק אבל למרות שלפי

החוק היא לא זכאית - אנחנו משלמים לה. אותו הדבר במקרה של עובד עצמאי

שנפגע ולא היה רשום.

יש רשימה של מקרים שלא מכוסים

אבל לפי כללים ומבחנים ניתן לשלם להם.

היו"ר א' נמיר; כמה כטף יש?

בסוף השנה תעמוד הקרן על כ-6,7

מיליון ש"ח.

בכמה מזה השתמשתם?

סך כל התשלומים השנה - 1,2 מיליון

ש"ח.

למה מציעים להקטין את ההפרשה?

יש רזרבה גדולה.

למה תעבירו את הכסף?

ביקשנו שהמוסד ימציא לנו דיווח

על כ,ל הקרנות.

אתמול שלחתי מכתבים.

בל הכבוד לד. תודה רבה.

כמה אנשים קיבלו בשנה שעברה

מענקים מטעמי צדק? כמה מקבלים בשנה?

מדובר על כ-700 תביעות לשנה.

מה אחוז הנהנים?

כ-75%.

אין לי כל ספק שהתקנות והקרן הם

דבר חיובי, כי החוק היבש לא מסוגל

לתפוס את כל המקרים שעלולים לקרות לאנשים, והקרן הזאת באה כדי לענות

על המקרים האלה. הדאגה שלי היא באיזו מידה הקרן הזאת אמנם נותנת מענה

במקרים שלא קבועים בתקנות. זאת אומרת, האם לא קורה שכסף מצטבר מפני

שיש אנשים זכאים אבל הם לא נכנסים לרובריקות שבתקנות.



אני מציע לאשר את חצו, כי ההצטברות

של הכסף היא גדולה.

אני מבקש שילמדו אותנו בינה, באיזו

מידה ההכנסות של הקרן מכסות את כל המקרים. אט יש מקרים שאיו יכולת לשלם

בגלל צמצמום של התקנות - נרחיב את העניו.

האם מקובל שנאשר את הצו לשנה,

כפי שאנחנו מתבקשים?

היו"ר א' נמיר; אני מבקשת שנקבל דו"ח על ההתפלגות.

ח' גרוסמן; אני מבקשת שנקבל דוגמה מי נהנה

מהענקות מטעמי צדק.

לדוגמה, מי שמפגר בתשלום דמי

ביטוח.

נהג המונית מרמלה, שנרצח, לא ברור

אם זו היתה פעולת איבה או לא. הוא

היה שכיר בחברה, לקח חופשה ללא תשלום. עבד כנהג מונית. הוא לא נרשם.

הוא יוכר לצורך קבלת תשלום מטעמי צדק.

היו"ר א' נמיר; הוא היה שכר ונפגע?

י' ערד; הוא נפגע כעצמאי. הוא לא נרשם.

יכול להיות שצריך לשקול לבטל את

הסעיפים האלה ולשלב אותם בחוקים הקיימים.

י

ח' גרוסמן; אם האיש היה שכיר ושילם כל הזמו

אבל שלושהימים היה עצמאי, הוא לא

זכאי?

החוק הוא יבש.

היו"ר א' נמיר; אנחנו מאשרים את הצו לשנה. אני

מבקשת שתמציאו לנו פירוט על

האוכלוסיה אשר נהנית מהקרו הזאת.

צו הביטוח הלאומי (שינוי שעור ההפרשה לחשבוו הענקות),

(הוראת שעה), התשמ"ו-1986, נתקבל

י הארכת תוקפו של ההסכם בדבר תשלומי תגמולי

מילואים לאנשי צוות אוויר משוחררי צבא הקבע

ש' בריצמן; לפי הסכם ביו שר הבטחון לביו המוסד

לביטוח לאומי, לפי סעיף 200 לחוק

הביטוח הלאומי, מקבלים אנשי צוות אוויר משוחררי צבא הקבע, בעד יום אחד

של שירות מילואים.



בהתאם לכללים הקיימים איו יחסי עובד

ומעביד ביו הצבא לביו משרתי צבא הקבע ולפיכך מי שמשתחרר מצבא הקבע, מצוות

אוויר, ונקרא למילואים זמו קצר אחרי שחרור וטרם התחיל לעבוד, אי-אפשר

להביא בחשבון את השכר שהיה לו בצבא הקבע ולתת לו תגמולים מילואים על בסיס

אותו השכר שהיה לו בצבא הקבע לפני שיצא לשרות מילואים.

באחת מישיבות הוועדה דיברנו על

"שלושת הצדיקים" - צוות אוויר, צוללנים וצוללים.

כשאתם באתם הנה לעניו של שלושת

הצדיקים, לא היינו כל כך שלמים

עם זה שרק הם מקבלים.

אני העליתי שתי קטיגוריות נוספות:

עובדים יומיים ועצמאים קטנים, שבשבילם לסגור עסק וללכת למילואים זה

דבר גדול. הבטחתם שתבדקו את הנושאים ותחזרו אלינו. במקום לחזור בעניו

אנחנו מדברים על הסכם לפי סעיף

200, שלפיו איש צוות אוויר משוחרר

צבא הקבע, שיוצא למילואים מיד אחרי שחרורו וטרם הספיק לעבוד, נראה את

שכרו בצבא הקבע לצורך חישוב תגמול המילואים שהוא יקבל, מכיווו שהטייסים

נקראים לעתים תכופות לשרות מילואים.

ההסכם הזה חל גם על איש צוות אוויר

שהשתחרר והתחיל ללמוד, היות, כפי שאמרתי, שאנשי צוות אוויר נקראים באופו

קבוע לימי מילואים בודדים. לפי המצב החוקי הנוכחי, שלושת הצדיקים מקבלים

תגמול מלא והצבא מוכו להחזיר את ההפרש. זה לפי הסכם לפי סעיף 200 לחוק.

לפני כמה

שבועות הבאנו לכאו הצעה שכה יש פתרון כולל לכל אלה אשר משרתים ימים

בודדים.

זה הוקטן מ-12 ימים ל-6 ימים?

כו. זה יהיה במסגרת אחרת.

הגענו להסדר עם מערכת הביטוח שהטייס

יקבל תגמול לפי השכר שהיה לו בצבא

הקבע.

אנחנו מאשרים האדכת תוקפו של ההסכם.

הארכת תוקפו של ההסכם בדבר תשלום תגמולי מילואים

לאנשי צוות אוויר משוחררי צבא הקבע, נתקבלה

תודה רבה. אישרנו מה שהובא לפנינו

פרט לתקנות בדבר עיכוב תשלום קיצבת

ילדים.

הנושא של אסירי ציוו ייבדק והיועץ

המשפטי של הוועדה יכיו מכתב, כפי שביקשנו.

הישיבה נעולה.

הישיבה ננעלה בשעה 10.30.