הכנסת האחת-עשרה

מושב שני



נוסח לא מתוקן



פרוטוקול מס' 179

מישיבת ועדת העבודה והרווחה ביום די

י"ז באדר א' התשמ"ו - 26 בפברואר 1986 בשעה 9.00

חברי הוועדה: א' נמיר -היו"ר

י' פרץ

א' שוסטק

מוזמנים; חבר-הכנמת מ' וירשובסקי

ר' רוטר - מנכ"ל קופת-חולים מכבי

א' ריפטין - סמנכ"ל משרד הבריאות

נ' ענתבי - סגנית היועץ המשפטי, משרד הבריאות

ש' רחביה- נציג מבוטחי קופת-חולים מכבי

י' מורת - נציג מבוטחי קופת-חולים מכבי

הי קמינר - נציגת מבוטחי קופת-חולים מכבי

לי קמינר - נציג קופת-חולים מכבי

יועץ משופטי לוועדה; מי בוטון

א' אדלר

קצרנית; מי הלנברג

סדר-היום; 1) שרותי קופת-חולים מכבי - הצעה לסדר היום

של חבר-הכנסת מרדכי וירשובסקי

א) השינויים המוצעיפ על-ידי המוסד לביטוח לאומי

לגבי זכויות מקבלי קיצבאות זיקנה ונכים

ב) בעיית התולים הסיעודיים בישראל

המשבר במערכת הבריאות ובמיוחד בבתי-החולים הגריאטריים

ג) אספקת מזון תרופתי לתינוקות (תחליפי חלב)

ד) מענק נסיעה לנערים ונערות המועסקים בבסיסי

צה"ל ובבתי-חולים

ה) מצבן של אלמנות צה"ל



שרותי קופת חולים מכבי - הצעה לסדר היום של חבר-הכנסת מ' וירשובסקי

היו"ר א' נמיר; רבותי, בוקר טוב. אני מתבבדת לפתוח

את ישיבת ועדת העבודה והרווחה.

הנושא הראשון העומד על סדר היום - שרותי קופת-חולים מכבי, הצעה

לסדר-היום של חבר-הכנסת וירשובסקי.

למעשה הגענו בוועדה לכלל סיכום

בנושא הזה אבל באה בקשה שלא נניח את המסקנות על שולחן הכנסת ולא

נסכם סיכום סופי בכתב בנושא זה עד שנשמע מבוטחים בקופת-החולים הזאת.

נעניתי ברצון לבקשתו זו של חבר-הכנסת וירשובסקי.

חבר-הכנסת וירשובסקי, אם אתה רוצה

לפתוח, בבקשה.

אסתפק בכמה משפטים.

תור בדי הטיפול שהיה לי בנושא הזה

אמרו לי מבוטחי קופת-חולים מכבי שלמעשה לא שאלו אותם ולא התעניינו

בעמדתם לגבי השינוי היסודי והגדול שעשתה קופת-חולים מכבי. המבוטחים,

כר אמרו, לא היו שותפים למעגל הבחירות למוסדות הנבחרים של קופת-החולים,

כפי שקובע התקנון, והם מרגישים שהם לא יכולים להשמיע את עמדתם לגבי

החלטות חשובות שמתקבלות בקופה והם נפגעים מכך. המבוטחים אומרים שהם

בחרו בקופה זו בגלל דרך החיים שלה בשונה מקופת-החולים הכללית וכשמשנים

את הנוהלים - כך טוענים המבוטחים - צריך לשאול אותם ולתת להם אפשרות

להתמורד עם הבעיה הזאת גם כן.

הדברים האלה היו חלק ניכר מהדברים

שלי במליאת הכנסת בנושא הזה, כי העין הציבורית של הכנסת צריכה לבדוק

האם הייצוג של 350 אלף המבוטחים בקופה אמנם הולם ובלתי פקטיבי.

לאור הדברים שנשמע אנחנו צריכים

להחליט אם צריך להוסיף למסקנות שלנו או לא.

אני יודע שגם מבקר המדינה, כשהוא

מטפל בנושא של קופת-חולים מכבי, שהיא גוף מבוקר, גם הוא נותן דעתו

על הנושא הזה.

אני חושב שבעלי הדבר עצמם, שאני

לא נמנה עליהם ואני משמש פה להם, צריכים להגיד דברם לפני הוועדה.

תודה לחבר-הכנסת וירשובסקי.

אינני נציג של המבוטחים. איש

לא בחר בי.

אתה מבוטח בקופת-חולים מכבי.

המשפחה שלי מבוטחת משנת 1953.

בדרר-בלל היינו שבעי רצון מהשרות

שקיבלנו במשך כל השנים.

כשפרץ המשבר בסוף הקיץ וכשההנהלה

הגיעה למסקנה שצריך לעשות רפורמה בכל מיני שרותים, אז התחילו הבעיות

בעיקר בקשר לבתי המרקחת וזו הסיבה שאני נמצא כאן.



זה היה צעד לרעת המבוטחים, כי אחד

דברים הפרינציפיוניים והאטלקטיביים בקופה היה שהחולה יכול לקבל את

התרופה בכל בית-מרקחת.

היכן אתה גר?

בסביון.

עד לפני שבוע בית-המרקחת היחיד

במקום לא נבלל במסגרת ההסדר עם

קופת-חולים מכבי. לפני יומיים הודיעו שהוא כבנס למסגרת ועל-ידי-כך

המצב חזר לקדמותו.

אשר להשתתפותם של המבוטחים בקשר

אין בל השתתפות. זה טבעם של אנשים. אנחנו היינו שבעי

רצון מהשרות ולא התערבנו ולא השתתפנו. רק בשהתחילו בעיות צצו ועלו

שאלות מצד המבוטחים, איד קורה דבר בזה או אחר.

אינני רוצה לדבר

על גובה הסבום אבל אעמוד על צורת הגביה - הגובים באים אל החברים וגם

בתור הקופה משלמים ואנחנו לא יודעים במה צריך לשלם ומדוע משלמים סכום כזה או

זאת אומרת, אני בא למקום ומשלם את דמי החבר. אני שואל: במה החודש?

אומרים לי, ובדרך בלל אנשים משלמים, למה? בבה. איר עושים את החשבון?

את זה החברים אינם יודעים. אני מניח שאין באן דברים לא-תקינים אבל הכל

בידי הקופה.

נשמע עוד מבוטחים. הדסה קמינר.

היכן אתם גרים?

בבני ברק.

אני מרגישה שאנחנו משמשים כבני-

ערובה במאבק של הקופה עם בתי-המרקחת. אנחנו הסובלים, אנחנו ממש מתענים.

עד לפני חודש לא היה בית-מרקחת

בבני-ברק ונאלצנו להגיע לרמת-גן; זה היה בזבוז זמן ובזבוז בסף ועמידה

בתור ארור. למעשה עד היום אין אפילו בית-מרקחת אחד בכל בני-ברק אבל

לפני חודש נודע לי שלפי צו של בית-המשפט אפשר לקנות בבית-מרקחת, לשלם

ואחר-כר להגיע לקופה - ושוב תורים, ואם מקבלים בחזרה את הכסח שהוציא

המבוטח, זה טוב. אני רוצה להדגיש שמדובר בצו בית-המשפט ולא בהסדר קבוע.

אומרים שעומד להיפתח בית-מרקחת

אחד בבני-ברק. זה לא עוזר לי. אני רוצה בית-מרקחת שאוכל לקנות בו. מה

שיהיה בעתיד זה בית-מרקחת אחד בקצה השני של העיר, וזה לא עונה לצרכים

שלי.

אנחנו חברים בקופה הרבה שנים.

על קיום התקנון נודע לי בשפניתי לבית-הדין לתביעות קטנות עד אז לא

ידעתי שיש תקנון ואולי לכן גם לא היינו פעילים.

מקוממת אותי העובדה שהמלחמה מתנהלת

על גבינו ומושקעים בה כספים רבים מאד בפרסום מודעות וכו'. כל הענין

של הפרת הסכמים עם בתי-המרקחת התעורר בעקבות הרצון להתייעל אבל התוצאה

היא בזבוז בספים כדי להסביר שיש רצון למנוע בזבוז, אני לא רוצה שזה

יהיה על חשבוני. הקמת רשת "ק", הפרסומים והמודעות - לא נראה לי שזה

תואם את ההצהרות נגד בזבוזים.

נשמע עוד מבוטח - עורך-הדין

רחביה. היכן אתה גר?

בתל-אביב.

לחברים איו מידע על מה הם דמי

החבר אשר משתנים מבוקר לערב. הפקידה שלי, למשל, החודש התברר לה שהיא

שילמה 10 שקלים יותר מאשר הגיע. היא שאלה את הפקיד איר תוכל לקבל את

איו דרך. מה ששילמת - אבוד. אני אישית ביקשתי

לדעת מה התעריף והפקיד ענה לי: איו לי תעריף. זו חוברת שלא לפרסום.

כשהמשכתי ולחצתי על הפקיד הוא הוציא משהו מהמגירה ואחרי שהתבקשתי לשלם 55

טעיתי, זה לא 55 שקלים אלא 53 שקלים. לא שילמתי.

אמרתי "שלום" ויצאתי. לא ידוע לי על סמן מה נקבע הסכום של 53 שקלים.

אם לעובד עצמאי מתברר בסוף השנה שהוא שילם יותר - איו אפשרות שהוא

יקבל בחזרה את הכספים, איו מנגנוו לכר. איו שוס מידע על דמי החבר.

הקופה טוענת שהיא בדפיציט, שאין לה

כספים, ומעלים דמי ביקור. אבל במאבק עם בתי-המרקחת פתאום נמצאו כספים

לפרסומים ולמודעות ואפילו הוזלו מחירי תרופות מסויימות. התפלאתי, פתאום

לקופה יש כספים כדי לתת הנחות.

אני רוצה לעמוד על עניו שיש בו רשלנות ,

עניו הגובל עם פשע. הקופה הודיעה, בפרסומים ובמודעות, על התקשרות עם

מרפאת "נוגה", לריפוי שיניים,זו מרפאה מיומנת עם רופאים, מרפאה משוכללת

וחברי קופת-חולים מבבי ישלמו 50%. המרפאה הזאת פעלה לא יותר משגרו. הלכו

לשם הרבה חברים מקופת-חולים מכבי. הם שילמו מראש עבור הטיפול כדי למנוע

הצמדה. כעבור שנה המרפאה הזאת פשטה את הרגל ונסגרה. יותר מזה, התברר

שאוי הרופאים ואבוי החומרים. אני אחד הקורבנות של הנזקים ואני נאלץ לעבור

עכשיו טיפול שיניים נוסף. איש איננו יודע מי היו הרופאים ואיך הבטיחו

את החברים, האם הרופאים מוסמכים או לא מוסמכים. הקופה עשתה כדי לסתום

פיות והפנתה את האנשים אל עורך-הדיו סאלו וולף שיטפל בהם. הוגשו תביעות

אבל התברר שאיו את מי לתבוע, חברת "נוגה" היא חבריו בע"מ ומה שנשאר לקחת

זה את ספר החשבונות. הקופה החזירה אמנם לחברים כספים עבור טיפול שלא

קיבלו אבל היא התנערה מכל אחריות בטענה שהיא לא מעורבת במה שקרה. הכל

הפקר.

לקופת-חולים מכבי יש תקנוו. זה

תקנוו ארוך. מדובר בו על בחירות, על הנהלה, על מזכירות, על חברים. אחת

לארבע שנים צריר לבחור צירים. אני מעולם לא שמעתי על ועידה, לא קיבלתי

הזמנה לבחור, אינני יודע איר הקופה מתנהלת. יש לי רושם שהכל מנוהל על-

ידי קבוצת אנשים שהשתלטו על הקופה ועושים בה ברצונם.

לפני זמו מה עשיתי נסיוו לקבל מאזו

של הקופה כדי לדעת ממה מורכבת הקופה, מה הנכסים של הקופה; יש לה קרנות

ורציתי לדעת מה אתו. הפנו אותי למזכירה, גברת בו-כרק. התקשרתי אליה

טלפונית, אמרתי לה שאני חבר בקופה ואני רוצה מאזן של הקופה ושל הקרנות.

לא נותנים מאזנים אלא רק בהסכמתו של מר רוטר,

ואם תאמר בשביל מה אתה צריר את המאזנים. אמרתי לי שאני חבר בקופה, זו

לא תקבל. עד היום איו לי מאזו.

כידוע, כל חבר בקופת-חולים מכבי

בוחר לעצמו רופא. כאו יש 4 מצבים: 1) יש רופא שלא מקבל בכלל מפני

שהוא עמוס, יש לו די לקוחות; 2) יש רופא שאצלו צריר להירשם על הגליוו

שעל הרלת, לפי מספרים, 30-20, והעסק מסתיים; 3) יש רופאים שנכנסים

אליהם, על השולחן יש מספרים, כל פאציינט לוקח לעצמו מספר; 4) רופאים

שצריר לט,לפו אליהם, הם קובעים פגישה ואיו בעיות. הרופאים האלה הם מיעוט.

ברוב המקרים החבר בא, צריר להירשם, לקחת כרטיס ולחכות שעה וחצי עד שמגיע

תורו. תודה רבה.

אם מדברים על הצורך לקחת מספר,

יש מקרים שצריך לקחת מספר פעמיים -

פעם בחוץ, לפני שהרופא מגיע, וצריך להיות נוכחים לקבל מספר נוסף שהרופא

מחלק אותם למספרים האלה.

מר רפי רוטר, מנכ"ל הקופה, בבקשה.

שמענו כאן דברים מפיהם של 3 חברים

שנבחרו בדרך שנבחרו ולפחות אחד

מהם העיד שהוא לא מהווה מי שמייצג את חברי הקופה. אתייחס אחד לאחד

לדברים שנאמרו.

המשבר עם בתי-המרקחת נכפה עלינו

כסכסוך מקצועי, כפי שזה קורה לפעמים במשק כמו, לדוגמה, השביתה של

האחיות היום.

אתמול קיבלתי מברק מיושב-ראש

"על אף הסיכום שהושג באמצעותך לגבי הסדר אספקת תרופות למבוטחי קופת-

חולים מכבי על-ידי בתל המרקחת הפרטיים בארץ ושעל פיו התחייבה הקופה

לצרף את כל בתי המרקחת המעוניינים להסדר, מסרבת הקופה לקבל כמה עשרות

בתי-מרקחת. אנו מבקשים לפיכך להפעיל את השפעתך לצרוף בתי-המרקחת הנ"ל

להסדר, וזאת בהתאם להתחייבות שהשמיע מנכ"ל הקופה באוזניכם".

גם במכתב שאתה כתבת אלי אתמול

אני רואה שירושלים עדייו נשאדת כבעיה. האם תוכל להגיד מדוע זה קורה

דווקה בירושלים ומה הסיכויים להגיע לפתרון?

כפי שאמרתי בראשית דברי, היינו

בסכסוך פרופסיונאלי, כפי שקורה

בחברה הישראלית ובחברה המודרנית. לחברים בקופת-חולים מכבי היתה פריבילגיה

שבמשך 42 שנות קיומה של הקופה לא היו משברים מסוג זה. היו בארץ שביתות

של רופאים, של אחיות, של רנטגנולוגים אבל כל זה לא היה בקופת-חולים

מכבי והנה, אחרי 42 שנים פרץ סכסוך מאד יסודי. החשוב ביותר הוא שהיום

אנחנו כבר בסוף סופו של הסכסוך,

נכון לאתמול, 225 בתי מרקחת פרוסים

בכל פינות הארץ, להוציא ירושלים ובני-ברק - אני מקווה שגם הפרשה הזאת

תסתיים בימים הקרובים - והם נותנים שרות סביר וטוב. עוד כ-80 בתי-מרקחת נמצאים

בשלבים של משא-ומתן. יום יום נחתמים הסכמים עם 6-5 בתי-מרקחת, הכל לפי

העקרונות של הממונה על ההגבלים העסקיים, ואנחנו נמצאים במצב שהשרות

חוזר לתקנו במובן של מאות נקודות מכירה, וכל זה לפי יעדים שהמועצה

קיבלה על עצמה ויש הנחות גדולות פי 3 מאלה שהיו קודם.

לדאבוני, בחברה מוררנית, כל פעם

שיש סכסוך זה נעשה על הכתפיים של הצרכנים. אם היום, לדוגמה, יש שביתה,

יהיו אנשים שלא יקבלו שרותים כפי שהם צריכים לקבל אותם.

הכל יודעים מה המצב הכלכלי במשק

ומה המצב הרפואי. קופת-חולים מכבי היא בין אלה ששינסו מתניים כדי לסדר

את השרות כך שלא יהיה צריך לפגוע ושנחסוך ככל האפשר. על רקע זה פרץ

הסכסוך.

יש לי יסוד להניח שמחר יתחסל

הסכסוך בבני-ברק.

קופת-חולים מכבי, כמו כל קופה אחרת, היא אגודה עותומנית ובדרך לעמותה,

עדיין לא נרשמה כעמותה. יש לה גופים. כל ההחלטות התקבלו במסגרת ההנהלה

הציבורית והמועצה, פה אחד.



לא היה זה מנגנון ביורוקרטי של

פקיד, מנכ"ל או מזכ"ל שבוקר אחר החליט לנהל מלחמות אישיות על שכמם של

מאות חברים. כל העניו נדון, גם במהלך הסכסוך, מעת לעת, והובא למזכירות

ההנהלה ולמועצה וכל הרברים האלה הוחלטו פה אחר על-ירי הגופים הציבוריים.

חברים טוענים שלא ירוע להם

שהיו בחירות בקופה למרות שהם חברים בה עשרות שנים. מאז שאני בקופה,

שלוש שנים, ככל שידוע לי הבחירות היו בכל דרך נכונה. היו מודעות בסניפים,

נבחרו צירים, הוועידה מנתה מאות צירים, היא של נבחרי ציבור, אנשים

הידועים בציבור ולא אנונימיים. במועצה יש לנו חבר מסביון.

אולי צריך להודיע על כך לאנשי סביון.

הוועידה הקודמת היתה ב-1982 ואם

אינני טועה, ועידה נוספת מיועדת

להתכנס תוך שנה. אחת ל-5-4 שנים יש ועידה כזו. אני בטוח שגם לקראת

הוועידה הבאה אשר מיועדת להתכנס תוך שנה, הוועדה המארגנת תיתן לכך פרסום

ובסניפים יהיו אסיפות כרי לבחור בצורה דמוקרטית את הצירים לוועירה.

הוועידה תבחר את המועצה ואת הגופים האקסקוטיביים של ההנהלה הפעילה והוועד

הפועל של ההנהלה. אינני רואה אקט חריג. ההחלטות והבחירות נערכות ומתקבלות

באותה דרך כמו באגודות עותומניות, היום עמותות, וגם קופת-חולים מכבי

תלך בדרך הזאת.

עורך-הדין רחביה יודע שיש בקופת-

חולים מכבי מנכ"ל ויושב-ראש ההנהלה, הוא יכול היה לברר את הרברים אתו

ולא להסתפק בדברים של פקידה שהוא הזכיר אותה והיא לא נמצאת כאן כדי

לברר אם אלה היו דבריה. נדמה לי שזו לא הדרך הציבורית הנאותה לעשות

זאת. עורך-הדין רחביה הוא חבר מכובד בקופה. יש לו זכויות והוא יכול

היה לברר את הדברים גם אתי. אני לא רואה קושי שיש למישהו לקבל מאזן

ודו"ח כספי אשר מתפרסם לפי חוק העמותות וכל חבר רשאי לעיין בזה לפי

רצונו. אני לא מבין מה התשובה שהוא קיבל מהפקירה. אותה פקידה לא עובדת

של קופת-חולים מכבי ואינני יודע מי הסמיך אותה. כל הענין דורש בירוד.

נשמעה כאן טענה שהקופה, פתאום יש

לה כסף. נכון, נכנסנו למאבק עם הרוקחים משום שהבנו והאמנו שהם מחייבים

אותנו באופן לא-סביר וזה מאלץ אותנו לתת שרות פחות טוב לחברים. לאחר י

שהצלחנו במאבק הוזלו המחירים של חלק ניכר מן התרופות ובמקום השתתפות

של 50% הורדנו את השעור ל-10%. אני חושב שמגיעהלנו טפיחה על השכם שעשינו

זאת. אנחנו מתכוונים להמשיך בזה. אם התחזיות שלנו יתממשו כי אז לא נהיה

כמו קופות-חולים אחרות שנאלצות להצטמצם אלא אנחנו משפרים. למה לא תהיה

טפיחה על הכתף?

ולמרפאת "נוגה", זה נושא מצער.

הקופה התקשרה עם מרפאה מסויימת במרכז תל-אביב,שהתחייבה לתת שרותים

דנטאליים כמהירים מוזלים. התקשרו בחוזה מסובך כמו שיש לנו חוזים עם

120 רופאי שיניים פרטיים ורשתות של מרפאות שיניים אחרות הנותנות שרותים

לקופה. אבל החיים מסובכים וכשעושים הרבה מאד התקשרויות עם הרבה סוגים,

לפעמים מועדים. בנושא הזה היתה לקופה מעידה. התברר שהחברה החליפה את

הרופאים והוכנסו רופאים פחות מקובלים. אנחנו סיימנו את ההתקשרות

והודענו לחברים. בינתיים, עד שהתברר שהמרפאה לא עומדת בתקנים סבירים

של משרד הבריאות, נגרמו נזקים למספר מסויים של חברים, רובם נזקים כספיים,

זאת אומרת נגבו כספים והמרפאה לא השלימה את הטיפול ופה ושם יש גם תלונות

על איכות הטיפול והחומרים.

מבחינה משפטית לקופה לא היתה מחוייבות

אבל לא רצינו לגלגל את המאבק המשפטי על גבם של החברים, ריכזנו את המאבק

הזה ואנחנו נושאים בכל הכרוך כו והחזרנו לחברים בהצמדה מלאה כסף ששילמו.

מה בענין ירושלים?

כפי שאמרתי, יש לרשותנו היום 225

מתי מרקחת מתור 390 בתי מרקחת בכל

הארץ.

בירושלים אנחנו עומרים בפני בעיה

קצת מורכבת. בתי-המרקחת בירושלים מסרבים ער לרגע זה להתקשר

אתנו בתנאים שאישרו על-ירי הממונה על ההגבלים העסקיים. הדבר תמוה מפני

שדווקה בירושלים מספר החברים שלנו קטן ולכן כמעט כל בתי המרקחת נופלים

במסגרת ההנחה של 6%, זאת אומרת שהתנאים לגביהם לא גרועים יותר מאשר היו

קודם אבל בכל-זאת, משיקולים שלהם, הם מאוחרים בעמרתם. המשא-ומתן נמצא

בעיצומו.

מה עושים אלה שצריכים תרופות?

בכל מקום שרשת מכבי לא פרוסה בו,

החברים מורשים לקנות בכל בית-

מרקחת והם מקבלים את כספם בו ביום. עם זאת, בירושלים יש שני סופרפארמים

ושם לא צריר לשלם. כמחצית ממספר החברים קונים בבבתי-מרקחת שבמרכז העיר

והם מקבלים את כספם בסניף שלנו. איו מצב שארם לא מקבל שרות.

ומה בתל-אביב?

יש כ-90 בתי-מרקחת פעילים וכ-60

~ מהם בהסכמים אתנו. עור 2 פועלים

בלי חוזה פורמאלי ויש 13 שטרם חתמו. אחרים מבתי-המרקחת קיבלו מאתנו סרוב,

הבל לפי הכללים שקבעה המועצה להגבלים עסקיים, שהקופה רשאית לסרב לבתי-

מרקחת ולהם מותר לערער בפני המועצה להגבלים עסקיים.

אתה מדבר על 60 ועור 2 ועור 13

בתי-מרקחת. מה קורה ביחס לעור 15?

יתקשרו או נמצאים במשא-ומתו.

זאת אומרת, הפעולה נמשכת.

כן. יש עכשיו משא-ומתן עם כ-80

בתי-מרקחת בכל הארץ.

תודה.

אני שמחה שנענינו לפנייה של חבר-

הכנסת וירשובסקי. זו הדרך לשמוע דבריהם של אזרחים במדינה.

אצל כל הציבור במדינת-ישראל יש

בעיה, שהוא איננו יורע מה זכויותיו, וזה לא רק בקופת-חולים מכבי. זו

בעיה נוראה.

בעקבות היוזמה המבורכת מאד של קופת-

חולים מכבי והמאבק בגלל מתח הרווחים של בתי-המרקחת הפרטיים, שנעשה אמנם

על גבם של המבוטחים, הובאו רברים ליריעה של הציבור היותר רחב,

לריוו ולבירור.

אני מציעה למחשבה שתימצא דרך, אולי

בחוברת קטנה, לשלוח את עיקרי התקנוו, עם מכתב, לחברים. אני מציעה לשלוח

אליהם גם רברים על נושא התעריף ודמי החבר. מי בקופת-החולים הכללית יורע

מה החלוקה, מה התעריף ואיך זה נקבע? אבל כנותני שרות וכרואגים לאזרחים

אנחנו חייבים לעשות מאמץ יותר גדול. אני בטוחה שאיו לכם בעיה לעשות זאת

ואולי תוכלו גם להודיע לציבור מה קרה אחרי המאבק. החברה היתה עושה בכד

שרות אריר למעמרה ולחבריה.



אזרח הרוצה להגיע אל איש ציבור -

קשה לו להגיע אליו. צריר לנסות לפשט, לתת הוראות אל מי פונים. שום

משרד לא יכול להתערב ביחס לתשובות שנותנת פקידה.

זו הישיבה השלישית שלנו בנושא

של קופת-חולים מכבי. הוויכוח והמאבק של קופת-חולים מכבי היה על

מתח הרווחים. הוצגו לפנינו מספרים כמה עולה לקופת-החולים הכללית

הנושא של תרופות וכמה הוא עולה למכבי, זה לפחות פי 10 יותר אם לא

למעלה מזה. ממכתבו של מנכ"ל מכבי אני רואה שרק בשלושת החורשים הראשונים

להסדר נחסכו לקופה 750 אלף רולר. המאבק היה אמנם לטובת הציבור אבל בדרך

סבל הציבור.

אני מברכת על היוזמה של חבר-הכנסת

וירשובסקי להזמין חברים של הקופה לכאן.

אני רוצה לומר למבוטחים: בריונים

שלנו לא קיבלנו את המגמה של מכבי לבנות בתי-מרקחת פרטיים, לא רצינו

ולא הסכמנו שענף בתי-המרקחת ייפגע. הקופה הלכה לקראתנו בנושא הזה.

המאבק באמצעות המורעות הלה נורא.

זה היה הרבר המחריר ביותר במאבק שהיה.

בישיבה הראשונה באו נציגי ציבור

ונטינו לאותם נציגי ציבור שפרסמו הרבה מאד מודעות, לא פחות מהקופה.

בישיבה השניה התברר שחלק מהמודעות מומנו על-ידי הסתדרות בתי-המרקחת.

לא יכולה להיות תמימות בנושא המודעות. לכן לא כל מי שבא לכן ויצג את

הציבור נתקבל על-ידנו כמייצג הציבור. אתם, האורחים שלנו היום, מתקבלים

על ידנו יותר.

בישיבה הראשונה שלנו פנינו אל הקופה

בבקשה להפסיק את הבזבוז בפרסום המודעות, וזה הופסק.

אני מציעה לקופה, עם כל חוסר הנעימות

שיש בכר, להאזין לרברי ביקורת, כי בדברי הביקורת יש דברים שכדאי לתקן

אותם. מה שניתן לשפר, ואני מעריכה שניתן לשפר הרבה, צריך לשפר. אני חושבת

אתם עולים על דרך המלך והמאבק היה לטובת המבוטחים. הגיע הזמן שהקופה תפנה

יותר תשומת לב לשיפור השרות לחברים.

קופת חולים מכבי היא קופה וולונטרית,

היא לא חלק מהמממסד או מהממשלה. אין לי ספק שהקופה תמצא את הדרך לשפר

את השרות לחברים שלה. אני פונה לקופה לקיים במהירות האפשרית את הנושא

של המשא-ומתן עם בתי-המרקחת ולהמציא לחבריה את עיקרי התקנות והתעריף.

קיבלתי

מה שאתה אמרת אבל כראי שהקופה תהיה מודעת יותר לנושאים האלה.

אני מקבל את הסיכום של היושבת-ראש.

שמענו את דברי המבוטחים. אני טיפלתי

בענייניה של אמי המנוחה שהיתה חברה בקופה משנת 1955 ער לפטירתה. לא

ידעתי שיש מוסדות ושאפשר להיאבק. צריך לדאוג שהמבוטחים יידעו על

זכותם לבחור ולהיבחר למועצה וצריך לעשות שיהיו מעורבים יותר. לכן צריך

לדאוג לפרסום התקנון, הציבור צריו לדעת שהוא זכאי לקחת חלק בתהליך

של קבלת החלטות לייעול הקופה שבה הוא חבר וצריך לעשות משהו בענין זה.

אני חושב שזה צריך למצוא ביטוי בהמלצות,

זו קופה וולונטרית. במסקנות שלנו

אנחנו יכולים רק לפנות ולבקש,

אני מורה לאורחים שלנו,



מסקנות הוועדה בנושא השינויים המוצעים על-ידי המוסד לביטוח לאומי

לגבי זכויות מקבלי קיצבאות זיקנה ונכים

אנחנו עוברים לדון במסקנות של הוועדה

בנושאים שונים שהועבדו אלינו לדיון.

נתחיל בנושא השינויים המוצעים על-ידי המוסד לביטוח לאומי לגבי זכויות

מקבלי קיצבאות זיקנה לנכים.

אני מבקשת שמזבידת הוועדה תקדא

את הנוסח המוצע.

הכנסת העבידה לוועדת העבודה והרווחה

ביום כ"ט בשבט התשמ"ה (20.2.85) את

ההצעה לסדד-היום של חבדי הכנסת מ' וידשובסקי, ר' כהן, מ' פלד, ש' וייס,

י' צבן, ת' טובי וא' אבוחצידא בנושא "השינויים המוצעים על-ידי המוסד

לביטוח לאומי לגבי זכויות מקבלי קיצבאות זיקנה ונכים".

הנושא הועלה על דקע המדיניות הכלכלית

ו"עסקות החבילה" וההצעות שהוכנו על-ידי הממשלה לקיצוצים בביטוח הלאומי,

ביו היתד בתחום קיצבאות הזיקנה והנכות.

חוק הביטוח הלאומי (הודאת שעה),

התשמ"ה-1985 וחוק ההסדדים לשעת חדום במשק המדינה, התשמ"ה-1985,

שהתקבלו השנה בכנסת, השפיעו במידה דבה על דמת הקיצבאות והזכויות של

של האוכלוסיות האמודות. לפיכך, הוועדה סבודה כי הנושא שהועלה בהצעות

לסדד-היום, בפבדואד 1985, בדבד "השינויים המוצעים על-ידי המוסד לביטוח

לאומי לגבי זכויות מקבלי קיצבאות זיקנה ונכים" איננו אקטואלי עוד.

עם זה, הוועדה מבקשת משד העבודה והרווחה

להמציא לה תוך חודשיים דיווח על מצבם של מקבלי קיצבאות הזיקנה והנכות

בעקבות המדיניות הכלכלית של הממשלה והחוק להסדדים לשעת חדום במשק המדינה.

הוועדה פונה לשד העבודה והרווחה

לפעול, כבד מעתה, למניעת פגיעה ושחיקה בקיצבאות הביטוח הלאומי בשנת

התקציב הקדובה ולהביא לדיוו מוקדם בוועדה, תור חודשיים, את הצעותיו

בנדוו.

הממשלה האריכה עכשיו גם את הודאת

השעה וגם את תקופת העדכוו המוגדל

של הקיצבאות, עד 31 במאדס. צריו לצייו שעל-פי פנייה שלנו ופניית יושבת-

דאש הוועדה לשד האוצד החליטה הממשלה, בישיבתה ביום זה וזה להאדיר את

ההסדדים האלה עד 31 במאדס.

בפיסקה האחרונה צריך להוסיף שהוועדה

פנתה לשד האוצד לדאוג כבד מעתה להאדכה נוספת של ההסדדים וההסכמים, לפי

המכתב ששלחתי אתמול לשד האוצד. הוועדה פונה לא דק לשר העבודה והרווחה,

כי זה לא תלוי בו, אלא הוועדה פונה לשר האוצר ולשר העבודה והרווחה.

המלה "אקטואלי" לא נראית לי.

בפיסקה האחדונה נציין שהוועדה פונה

לשד האוצד ולשר העבודה והדווחה לפעול

כבר מעתה למניעת פגיעה ושחיקה בקיצבאות הביטוח הלאומי בשנת התקציב הקרובה,

ולהביא לדיוו מוקדם בוועדה תור חודשיים את הצעותיהם בנדוו.

הנוסח בהקדמה, בשתי הפיסקאות הראשונות,

יישאר ללא שינוי.



במקום הפיסקאות השלישית והרביעית

יבוא: "חוקן הביטוח הלאומי (הוראת שעה), התשמ"ה-1985 וחוק ההסדרים לשעת

חרום במשק המרינה, התשמ"ה-1985, שהתקבלו השנה בכנסת, השפיעו במירה רבה

על רמת הקיצבאות והזכויות של האוכלוסיות האמורות.

על-פי פניית היושבת-ראש והווערה

לשר האוצר, החליטה הממשלה ביום 16.2.86 להאריך ער ליום 31.3.86 את

הוראת השעה ואת ההסררים ברבר העדכון המוגדל של גמלאות לאוכלוסיות

מעוטות הכנסה. הוועדה אישרה את ההסכם האמור ביום 19.2.86 ופנתה לשר

האוצר בבקשה כי יפעל למען הארכת ההסכם הנדון גם לאחר ה-31.3.86."

1) בעיית החולים הסיעודיים בישראל

2) המשבר במערכת הבריאות ובמיוחד בבתי החולים הגריאטריים

אנחנו עוברים למסקנות בנושא בעיית

החולים הסיעודיים בישראל ובנושא המשבר

במערכת הבריאות ובמיוחד בבתי-החולים הגריאטריים.

מזכירת הוועדה תקרא את ההצעה שהכינה.

"הכנסת העבירה לוועדת העבודה והרווחה

ביום כ"ח בתמוז התשמ"ה (17.7.85)

את ההצעה לסדר-היום של חבר-הכנסת יצחק ארצי בנושא "בעיית החולים

הסיעודיים בישראל".

ביום ל' בתשרי התשמ"ו (15.10.85)

העבירה ועדת הכנסת לוועדת העבודה והרווחה את ההצעה לסדר-היום של

חבר-הכנסת צ'רלי ביטון בנושא "המשבר במערכת הבריאות ובמיוחר בבתי-

החולים הגריאטריים".

הוועדה דנה בנושא במספר ישיבות ושילבה

את דיוניה עם דיון שהחלה בו בחודש יולי בנושא "התמוטטות מערבת האשפוז

הסיעודי והגריאטרי".

במהלר ריוניה שמעה הוועדה את שר הבריאות

ואת סגנית השר, מנהלים של בתי-חולים ממשלתיים וכן נציגים של קופת-חולים,

של בתי-חולים פרטיים ושל מוסדות סיעודיים ציבוריים.

הווערה שמעה כי כ-1300 קשישים ממתינים

לאישפוז סיעורי, מהם 800 בקהילה ו-500 בבתי-חולים כלליים. בכל שנה גרל

בכ-350 מספר הנזקקים לאישפוז סיעודי. כ-1060 קשישים מאושפזים ב-7 מוסדות

סיעודיים ממשלתיים, קרוב ל-2000 במוסדות ציבוריים וכ-2700 במוסדות

פרטיים. כ-12% מתקציב משרד הבריאות מופנים לגריאטריה.

הווערה שמעה על המצב הקשה בתחום

האשפוז הגריאטרי והסיעודי ועל התנאים המחפירים בהם מאושפזים קשישים

סיעוריים בחלק מבתי-החולים הפרטיים.

הווערה שמעה כי עקב המחסור במיטות

אשפוז סיעודיות מאושפזים חלק מן הקשישים ללא צורן במחלקות פנימיות

ואורתופדיות בבתי-החולים הכלליים, שהעלות בהן גבוהה פי כמה מעלות

האשפוז במחלקה סיעודית. הדבר גורם ללחץ מיותר על המחלקות הפנימיות

ותורם למצבה הקשה של מערכת האשפוז הכללית בעיקר בתחום בוח-אדם.

עקב המצב הקיים גדל גם הלחץ על המעונות

לזקנים עצמאיים ותשושים שבפיקוח משרד העבודה והרווחה. מלבד הסיכון

כרוך בכר לבריאותם של הקשישים הסיעוריים - גורם הרבר להגרלת התור של

קשישים הממתינים בקהילה לסידוק מוסדי.



בתום דיוניו! הגיעה הוועדה למסקנות

1) הוועדה מברכת על הגשת הצעת

חוק ביטוח סיעוד לכנסת ותעשה בל שביכולתה לזדז את הליכי אישודו. עם

זאת סבורה הוועדה שחוק ביטוה סיעוד לבדו לא יפתוד את מצוקת האשפוז

הסיעודי והגדיאטרי מה עוד שבשלב ראשון אין הצעת החוק נותנת מענה

לביטוח האשפוז הסיעודי, משום שהדגש מושם בעיקד בפיתוח תשתית ולא

בהבטחת ביטוח אישי לנזקקים. הוועדה סבורה כי יש למצוא פתרון הולם

במסגרת חוק ביטוח סיעוד לכיסוי ביטוחי של האשפוז הסיעודי.

2) הוועדה פונה לשר הבריאות לפעול

להסבת מיטות כלליות, במקומות בהם יש עודף של מיטות כלליות, לאשפוז

סיעודי.

3) הוועדה מתייחסת בחומרץ, רבה לדרך

המאבק שנקטו בה בתי-החולים הפרטיים בקיץ האחרון, כשהעבירו את הקשישים

המאושפזים לבתי-החולים הכלליים. הוועדה סבורה כי תהיה ההצדקה למאבק

הכספים אשר תהיה - אין בשום פנים ואופן לנהלו על גבם של הקשישים המאושפזים

תור פגיעה בבריאותם ובכבוד האדם שלהם. הוועדה פונה לשר הבריאות לפעול

להגדלת מערך האשפוז הסיעודי, הממשלתי והציבורי, כדי להפחית ככל האפשר

את הצורך בהזדקקות למוסדות פרטיים.

4) הוועדה שמעה על תכניותיהם של

הארגונים הציבוריים המקיימלת מוסדות לאשפוז סיעודי בכל הנוגע לפיתוח

השרותים בשנים הקרובות. הוועדה מברכת את הארגונים הציבוריים, בעיקר

אש"ל, קופת-חולים ו"משען", על פעולתם המבורכת בתחום האשפוז הסיעודי

והגריאטרי.

הוועדה קוראת לשר הבריאות לפעול להגברת

שיתוף הפעולה בין הגורמים השונים הפועלים בתחום הטיפול הסיעודי והגריאטרי

משרדי הבריאות, העבודה-והדווחה והארגונים הציבוריים.

5) הוועדה תובעת משר הבריאות לפעול

למניעת בל קיצוץ בתקציבי המשרד המיועדים לאשפוז סיעודי וגריאטרי.

6) הוועדה תובעת משר האוצר לפעול

להעברה במועד של הכספים המגיעים למשרד הבריאות בנושא האשפוז בכלל

והאשפוז הסיעודי והגריאטרי בפרט, כדי למנוע התמוטטות מערכת האשפוז.

7) הוועדה פונה לשר הבריאות לפעול

לפיתוח שרותים קהילתיים של בתי-חולים-יום לקשישים, כדי להקל את הלחץ

מבתי-החולים ומהמחלקות הסיעודיות.

8) הוועדה פונה לשר הבריאות לפעול

ביחד עם גורמי ההשכלה הגבוהה לפתיחת מגמות סיעודיות בבתי-הספר לאחיות

ולהרחבת המגמה של התמחות בתחום הגריאטריה והסיעוד בבתי-הספר לרפואה.

9) הוועדה מבקשת משר הבריאות להמציא

לה תור חודש ימים תכנית מפורטת לפריסת האשפוז הגריאטרי - כולל תכנון

מיטות חדשות והסבת מיטות בבתי-חולים, תכנון כוח אדם ומשאבים ומועדי

ביצוע.

10) הוועדה מבקשת משר הבריאות לדווח

לה תוך 3 חודשים על ביצוע המסקנות."

כל שבוע אנחנו מקיימים ישיבה על

ביטוח סיעוד. זה צריך למצוא ביטוי.

אולי אפשר לומר שהוועדה מברכת על חוק ביטוח סיעוד אשר נמצא בשלבים

אחרונים של הכנתו לקריאה שניה ולקריאה שלישית.



אני הייתי מוחקת את שני המשפטים

שבאים אחרי המלים "מענה לביטוח האשפוז הסיעודי", בסעיף 1 של המסקנות.

אנחנו עושים כדי לסיים את הדיון בחוק

ביטוח סיעוד, עושים הכל כדי לסיים

את הכנתו אבל אטור לנו להשלות את הציבור.

את המלים "מה עוד" בסעיף 1 צריך

למחוק.

אני מציעה שבסעיף 1 של המסקנות

"הוועדה מברכת על הגשת הצעת

חוק ביטוח סיעוד ועושה להכנתו לקריאה שניה ולקריאה שלישית. הוועדה

סבורה שחוק ביטוח סיעוד לא יפתור את מצוקת האשפוז הסיעודי והגריאטדי.

הוועדה סבורה כי יש למצוא פתרון הולם לכיסוי ביטוחי של האשפוז הסיעודי".

בבית-החולים איכילוב בתל-אביב יש

5 מחלקות פנימיות הם עשו דבר יפה - הם לקחו מחלקה פנימית אחת ושינו

אותה למחלקה גריאטרית עם רופאים ועם אחיות. לעומת זאת אני רואה מה

קורה בבית-החולים הלל יפה - אם לא בני המשפחה, אין לי ספק שאנשים שם

היו מתחים. לא רק שאני חושבת שצריך לפעול להסבת מיטות כלליות אלא הייתי

אומרת אפילו הסבת מחלקות פנימיות או חלק ממחלקות פנימיות, להסב למחלקה

גריאטרית.

בסעיף 2 צריך למחוק את המלים

"במקומות בהם יש עודף", כי אין

עודף.

אני חושבת שרצוי שנדבר לא רק על

מיטות אלא על מחלקות.

מיטות, כולל מחלקות.

אני מציעה: "הוועדה פונה לשר הבריאות

לפעול להסבת מיטות במחלקות פנימיות,

לאשפוז סיעודי.

יש לי הערה לשונית לסעיף 3 שכתוב

בו "ובכבוד האדם שלהם", בשביל מה צריך את המלה "שלהם"? אפשר לוותר עליה.

לסעיף 4: אני מציעה "הוועדה שמעה

י' פרץ: אני אומר: הוועדה קוראת לשר הבריאות

ולשר העבודה והרווחה", לא רק לשר

הבריאות, ולא הייתי מזכיר משרדים.

נחלק את סעיף 4 והחלק השני יהיה סעיף

5.

אני הייתי אומר שהוועדה פונה לשר

האוצר ולא תובעת, ההזרמה עכשיו

בסדר, גם לא מכובד לכתוב "תובעת". בכלל, אני מציע שהנוסח יהיה "פונה"

ולא "תובעת".

אני מבקשת ממזכירת הוועדה שמיד אחרי

הפגרה יתואם מועד וזמן שתובא תכנית.

במסקנות שתונחנה על שולחן הכנסת

"1) הוועדה מברכת על הגשת הצעת

חוק ביטוח סיעוד לכנסת. החוק נמצא בוועדה בשלבים סופיים של הכנתו

לקריאה שניה ושלישית. עם זאת סבורה הוועדה שחוק ביטוח סיעוד לבדו לא

יפתור את מצוקת האשפוז הסיעודי והגריאטרי. הוועדה סבורה כי יש למצוא

פתרון חולם לכיסוי ביטוחי של האשפוז הסיעודי.

2) הוועדה פונה לשר הבריאות

לפעול להסבת מיטות במחלקות הפנימיות לאשפוז סיעודי.

3) הוועדה מתייחסת בחומרה רבה

לדרר המאבק שנקטו בתי-החולים הפרטיים בקיץ האחרון, כשהעבירו את

הקשישים המאושפזים לבתי-החולים הכלליים. הוועדה סבורה כי תהיה ההצדקה

למאבק הכספי אשר תהיה - אין בשום פנים ואופן לנהלו על גבם של הקשישים

המאושפזים תור פגיעה בבריאותם ובכבוד האדם. הוועדה פונה לשר הבריאות

לפעול להגדלת מערך האשפוז הסיעודי, הממשלתי והציבורי, כדי להפחית ככל

האפשר את הצורך בהזדקקות למוסדות פרטיים.

4) הוועדה מברכת את הארגונים

הציבוריים - בעיקר אש"ל, קופת-חולים הכללית ו"משען" - על פעולתם

המבורכת בתחום האשפוז הסיעודי והגריאטרי ועל תכניותיהם לפיתוח השרותים

בשנים הקרובות.

5) הוועדה קוראת לשר הבריאות

ולשר העבודה והרווחה לפעול להגברת שיתוף הפעולה בין הגורמים השונים

הפועלים בתחום הטיפול הסיעודי והגריאטרי.

6) הווערה פונה לשר הבריאות

לפעול למניעת כל קיצוץ בתקציבי המשררי המיועדים לאשפוז סיעודי וגריאטרי.

7) הוועדה פונה לשר האוצר לפעול

להעברה במועד של הכספים המגיעים למשרד הבריאות בנושא האשפוז בכלל

והאשפוז הסיעודי והגריאטרי בפרט, כדי למנוע התמוטטות מערכת האשפוז.

8) הוועדה פונה לשר הבריאות

ולשר העבודה והרווחה לפעול לפיתוח שרותים קהילתיים של בתי-חולים-יום

לקשישים, כרי להקל את הלחץ מבתי-החולים ומהמחלקות הסיעודיות.

9) הוועדה פונה לשר הבריאות לפעול

ביחד עם גורמי ההשכלה הגבוהה לפתיחת מגמות סיעודיות בבתי-הספר לאחיות

ולהרחבת המגמה של התמחות בתחום הגריאטריה והסיעוד בבתי-הספר לרפואה.

10) הוועדה מבקשת משר הבריאות

להמציא לה תוך חודש ימים תכנית מפורטת לפריסת האשפוז הגריאטרי - כולל

תכנון מיטות חדשות והסבת מיטות בבתי-חולים, תכנון כוח אדם ומשאבים

ומועדי ביצוע.

11) הוועדה מבקשת משר הבריאות

לדוחח לה תוך 3 חודשים על ביצוע המסקנות."

מסקנות הוועדה בנושא אספקת מזון תרופתי לתינוקות (תחליפי חלב)

היו"ר א' נמיר; אנחנו עוברים למסקנות הבאות בנושא

אספקת מזון תרופתי לתינוקות (תחליפי

חלב).

"הכנסת העבירה לוועדת העבודה והרווחה

ביום ד' בטבת התשמ"ו (16.12.85)

את ההצעה לסדר-היום של חברי הכנסת מתתיהו פלד, יאיר צבו, יצהק ארצי

ואברהם שפירא בנושא "אספקת מזון תרופתי לתינוקות (תחליפי חלב)",

ההצעה הועלתה על רקע החלטת משרד

הבריאות להפסיק את סבסוד תחליפי החלב לתינוקות.

הוועדה שמעה כי כ-1500 ילדים

נזקקים כיום למזון תרופתי ותחליפי חלב, בסובסידיה כוללת של ב-750

אלף דולר.

הוועדה שמעה על המחיר היקר של

המזון התרופתי, מחיר שמשפחת הנזקק - ולפעמים יותר מנזקק אחד במשפחה -

איננה יכולה לעמוד בו. ביטול הסבסוד הקפיץ את ההוצאות למשפחה בגין

תרופה אחת מ-42 ל-290 ש"ח לחודש.

הוועדה שמעה על הוויכוח בין

משרד הבריאות לבין קופת-חולים בשאלה האם המזון התרופתי הינו בגדד

תרופה - שאז חובה על קופת-החולים לספקו למבוטחים, או שהוא בגדר מזון -

שאז הסבסוד חייב לבוא על-חשבון משרד הבריאות.

בתום דיוניה הגיעה הוועדה למסקנות

1) הוועדה רושמת לפניה את הודעת

מנכ"ל משרד הבריאות מיום 30.12.85, כי העביר לספקי המזון התרופתי

תשלומים לשחרור מלאי מהמחסנים ולהבטחת אספקה שוטפת. הוועדה פונה לשר

הבריאות לפעול להבטחת המשך אספקה שוטפת של מזון תרופתי לנזקקים לו

כדי להבטיח את חייהם ובריאותם.

2) הווערה סבורה כי המחיר המלא

של המזון התרופתי איננומאפשר כיום למשפחות הנזקקות לעמוד בתשלום.

הוועדה סבורה כי יש לאפשר לכל הנזקקים למזון תרופתי לקבל אותו בהתאם

לצורר, במחיר סביר ומסובסד כחלק מן השרות הרפואי הציבורי שהאזרח זכאי

לו. הוועדה סבורה כי אין להטיל על הנזקקים למזון התרופתי לשאת במלוא

התשלום.

הוועדה סבורה כי הנושא כולנו ימצא

את פתרונו עם חקיקת חוק ביטוח בריאות ממלכתי.

3) הווערה רושמת לפניה את הודעת מנכ"ל

משרד הבריאות במכתבו מיום 10.2.86 לפיה הוחלט על השתתפותן של קופות-

החולים ב-50% מעלות סבסור המזון התרופתי.

הוועדה פונה לשר הבריאות לפעול

להשגת הסדר קבוע ומוסכם עם קופות-החולים בנושא האחריות לאספקת מזון

תרופתי לנזקקים.

4) עד להשגת הסכם כאמוד תובעת

הוועדה משר הבריאות לכלול את הסבסוד של מזון תרופתי בסעיף נפרד מתקציב

משרד הבריאות.

5) הוועדה מבקשת משר הבריאות לדווח

לה על תוצאות הטיפול כעבור 3 חודשים."

בסעיף 2 למסקנות - להוציא את

הפיסקה הנפרדת שבה מדובר על

חוק ביטוח בריאות ממלכתי.

לדעתי, אין צורן בפיסקה האחרונה

שבהקדמה.

אני מציעה: "הוועדה שמעה על הוויכוח

בין משרד הבריאות לבין קופות-החולים

בשאלה האם המזון התרופתי היאו בגדר תרופה או שהוא בגדר מזון" נקודה.

מסכים.

אם כן, זה יהיה הניסוח של הפיסקה

האחרונה בהקדמה ובסעיף 2 של המסקנות

יימחק המשפט "הוועדה סבורה כי הנושא כולו ימצא את פתרונו עם חקיקת

חוק ביטוח בריאות ממלכתי".

מסקנות הוועדה בנושא מענק נסיעה לנערים ונערות

המועסקים בבסיסי צה"ל ובבתי-חולים

המסקנות הבאות שלפנינו הן בנושא

מענק נסיעה לנערים ונערות המועסקים

בבסיסי צה"ל ובבתי-חולים. אסתר, בבקשה.

"הכנסת העבירה לוועדת העבודה והרווחה

ביום ו' בטבת התמש"ו (18.12.85) את

ההצעה לסדר-היום של חבר-הכנסת רפאל איתן בנושא "מענק נסיעה לנערים

ונערות המועסקים בבסיסי צה"ל ובבתי-חולים".

ההצעה הועלתה על רקע החלטת משרד

העבודה והרווחה לקצץ במענקי הנסיעה ובדמי הכיס המשולמים לנערים

המועסקים במסגרת קבוצות העבורה.

הוועדה דנה בנושא בישיבתה ביום

8.1,86, במהלכה שמעה ביו היתר את מנכ"ל רשת"עמל" ומדריכים של קבוצות

עבודה לנוער, ואת נציגי האגף להכשרה מקצועית במשרד העבודה והרוחה.

הוועדה שמעה כי כ-7000 בני נוער

בגיל 14-17 מסתובבים כיום חסרי כל מסגרת, אינם עובדים ואינם לומדים.

מדובר בנוער מקרב האוכלוסיות החלשות ביותר במדינה, שהעסקתם במסגרת

קבוצות העבודה הינה הסיכוי היחידי לשקמם מבחינה חברתית ומקצועית ולהקנות

להם רמה בסיסית של חינוך כללי, משמעת עצמית והרגלי עבודה, ומקצוע שיאפשר

להם להשתלב בחיי העבודה והחברה בעתיד.

הוועדה שמעה כי הגופים המטפלים בנוער

זה משוועים לפתיחתו של 100-90 קבוצות עבודה נוספות, אולם התקציב שאושר

מאפשר פתיחתו של 10קבוצות בלבד. בשנים האחרונות הצטמצם מפעל קבוצות

העבודה ב-30%. הוועדה שמעה גי קיצוץ ההקצבה למענקי נסיעה ולדמי כיס

פוגע קשה בתדמית, במוראל ובמוטיבציה של בני נוער אלה.

במהלך הדיוו הודיע שר העבודה והרווחה

לוועדה, כי הצליח למנוע את ביטול מענק הנסיעה.

הוועדה שמעה כי סעיף מפורש בתקציב

הקרו לפעולות למניעת אבטלה, המיועד לתמיכה בקבוצות העבודה, לא מוצה

במהלך שנת הכספים 1985. מתוך סכום של 90 אלף ש"ח שהיו מיועדים בתחילת

השנה לקבוצות עבודה לנוער מובטל, מומשו עד סוף דצמבר 1985 רק 60 אלף ש"ח.

הוועדה החליטה לשלב את המשך דיוניה

בנושא זה עם דיון מקיף עלפעולות חקרו למניעת אבטלה. דיוו בנושא זה

התקיים בוועדה ביום 27.1.86.



בתום דיוניה הגיעה הוועדה למסקנות

1) הוועדה מביעה הערכתה לגופים

הפועלים בקרב נוער המצוקה והמקיימים את המסגרת של קבוצות העבודה לנוער.

הוועדה פונה לשר העבודה והרווחה לפעול ביחס עם הארגונים המפעלים את

קבוצות העבודה כדי לאפשר להם להתקיים בכבוד ולהרחיב את פעולתם המבורכת

בקרב נוער מקופח זה.

2) הוועדה רושמת לפניה בסיפוק את

הודעת שר העבודה והרווחה שהצליח למנוע את ביטול מענק הנסיעה לנערים

בקבוצות עבודה. הוועדה קוראת לשר להימנע מכל קיצוץ בסעיפי התקציב המיועדים

לקבוצות העבודה, הו במענקי נסיעה, הן בהוצאות אש"ל והו בכספים המיועדים

להפעלה ולהרחבה של הפעולה בקבוצות העבודה.

3) הוועדה מוחה באזני שר העבודה

והרווחה על שהסכומים מהקרו למניעת אבטלה, המיועדים לטיפול בקבוצות

העבודה, לא נוצלו השנה במלואם. אי-ניצול התקציב בסעיף זה עד סור דצמבר

1985 גרם לכר שהסכום הסופי לשנת התקציב 1985 קוצץ מ-90 אלף ל-60 אלף

ש"ח, וזאת למרות הצרכים הדחופים ודרישת הארגונים המפעילים נוער זה לעדכוו

הסכומים ולתוספת תקציבים לשם המשך והרחבת הפעולה,

4) הוועדה תובעת משר העבודה והרווחת

לפעול להכללת סעיף מתאים בתקציב הקרו לפעולות אבטלה לשנת הכספים 1986,

ולניצול מתאים של כספים אלה במהלך השנה, בתאום עם הארגונים המפעילים את

קבוצות הנוער.

5) הוועדה פונה לשר העבודה והרווחה

לפעול להסדרת הסיוע התקציבי לקבוצות העבודה על בסיס של שנת לימודים -

מספטמבר עד ספטמבר של כל שנה - במקום על בסיס של שנת תקציב (אפריל עד

אפריל), כדי להקל על הרשתות המפעילות את הקבוצות להתקשר עם מורים

ומדריכים על בסיס שנת לימודים.

6) הוועדה מבקשת משר העבודה והרווחה

לדווח לה על המצב בנושא בתוך 3 חודשים,"

בדברי ההקדמה, צויין גם מספר הרבה

יותר גדול מ-700 בני נוער.

אני אברר את המספר.

בקטע שלפני האחרון בהקדמה לא מספיק

לומר שהוועדה שמעה אלא צריך לומר

שהוועדה נדהמה לשמוע כי סעיפים מפורשים בתקציב הקרו לא מוצו במהלך

שנת הכספים 1985, לפני המלים "מתוך סכום של 90 אלף ש"ח" צריך לומה "לדוגמה"

כי זה לא הסעיף היחידי.

אני אברר את הפרטים של מספר בני

הנוער ולפיזה תוקו גם הפיסקה

בהקדמה.

חברי הוועדה יראו את התיקון לפני

שהמסקנות יונחו על שולחו הכנסת.

בפיסקה שלפני האחרונה, בהקדמה, ייאמר:

"הוועדה שמעה בתמהוו רב כי הסעיפים

בתקציב הקרו לפעולות למניעת אבטלה, המיועדים לתמיכה בקבוצות העבודה,

לא מוצו במהלך שנת הכספים 1985. לדוגמה: מתוך סכום של 90 אלף ש"ח שהיו

מיועדים בתחילת השנה לקבוצות עבודה לנוער מובטל, מומשו עד סוף דצמבר 1985

רק 60 אלף ש"ח."

ולמסקנות: רובו של הנוער הזח מטופל

"י י" על-ידי רשת "עמל" והנוער העובר.

הגופים האלה מטפלים ב-95% לפהות מהנוער הזה. אני מציעה שבסעיף 1 של

"ובראשם רשת "עמל" והסתררות הנוער

העובר והלומר".

האם "אורט" לא עוסק בנוער הזה?

כמעט לא.

בסעיף 3 לא הייתי מציינת סכומים.

"הוועדה מוחה בפני שר העבורה והרווחה"

ולא "באזני שר העבורה והרווחה".

סעיפים 3, 4 ו-5 ישארו ללא שינוי.

בסעיף 1 למסקנות, אחרי "והמקיימים

את המסגרת של קבוצות העבורה לנוער" יבוא "ובראשם רשת "עמל" והסתדרות

הנוער העובר והלומד."

ובסעיף 3 ייאמר: "הווערה מוחה בפני

שר העבורה והרווחה על שהסכומים מהקרן למניעת אבטלה המיוערים לטיפול בקבוצות

העבודה לא נוצלו השנה במלואם, זאת למרות הצרכים הרחופים וררישת הארגונים

המפעילים נוער זה לערכון הסכומים ותוספת תקציבים לשם המשך והרחבת

הפעולה".

מסקנות הוועדה בנושא מצבן של אלמנות צה"ל

עבור על המסקנות בנושא מצבן של אלמנות

צה"ל.

הכנסת העבירה ביום י"ד בכסלו התשמ"ו

(27.11.85) לווערת העכורה והרווהה

את ההצעה לסרר-היום של חברי הכנסת מתתיהו פלר ורור רנינו בנושא "מצבן

של אלמנות צה"ל".

הנושא הועלה על רקע טענותיהן של אלמנות

צה"ל - בעיקר אלמנות אנשי מילואים - ברבר שחיקת התגמולים וההטבות הנלוות,

ותביעתן לשפר את מצבן.

הווערה רנה בנושא במספר ישיבות,

במהלכן שמעה נציגים של ארגון יד-לבנים, נציגות של אלמנות צה"ל ואת

ראש אגף השיקום במשרר הבטחון.

לווערה נמסר כי התגמולים שמקבלות

אלמנות צה"ל נשחקו בשנים האחרונות מעבר לשחיקה הכללית בשכר העוברים

במרינה. במיוחר קשה מצבן של אלמנות שאין להן הכנסה אחרת והמתקיימות

רק מתגמולי משרר הבטחון.

האלמנות קבלו בין היתר על היטל הרכב

שהוטל עליהן, על שיטת חישוב הבסיס לתשלום הגימלאות ועל היחס שהן נתקלות

בו מצד אגף השיקום.

בתאריך 12.2.86 אישרה הווערה לפי

הצעת משרר הבטחון תקנות המגרילות ב-20% את שיעור התגמול של אלמנות צה"ל.

הווערה שילבה את דיוניה בהצעה לסרר-היום עם ריוניה בהצעת התקנות.



26.2.86

א' אדלר

בתום דיוניה הגיעי. הוועדה למסקנות

1) הוועדה עדה לעובדה שתגמולי

האלמנות נשחקו בשנים האחרונות מעבר לשחיקה הכללית של שכר עובדי המדינה.

הוועדה סבורה כי האישור מיום 12.2.86 להגדיל את התגמול ב 20%-יש בו

משום פיצוי חלקי לשחיקת התגמולים,

2) הוועדה מברכת על החלטת הממשלה

מיום 15.12.85 לפטור את אלמנות צה"ל מתשלום ההיטל על רכב.

3) הוועדה פונה לשר הבטחון לפעול

להגדלת סכום ההשתתפות בהוצאות חינוך של יתומי צה"ל.

4) הוועדה מבקשת משר הבטחון להמציא

לה נתונים והצעות - בהתאם לאמור במכתב האישור של הוועדה מיום 12.2.86 -

א) בעניו שינוי שיטת חישוב התגמול הבסיסי, במגמה

להחליף את השיטה הנהוגה כיום, של הצמדה לדרגת שכר של עובדי המדינה,

בשיטת הצמדה למדד אובייקטיבי יותר; ב) אלמנות ללא ילדים - נתונים,

התפלגות לפי קבוצות גיל, קבוצות הכנסה וכוי - והצעה בדבר ביטול מבחני

הכנסה; ג) נתונים והצעות בנוגע לאלמנות קשישות של חללי צה"ל ממלחמת

השחרור - ביו אלו שילדיהו בגדו וביו אלמנות ללא ילדים.

5) הוועדה מבקשת משר הבטחון לדווח

לה תור 3 חודשים על ביצוע המסקנות."

היו"ר א' נמיר; לאלמנות יש טענות על היחס מצד אגף

~ השיקום אבל אינני חושבת שאגף השיקום

מתייחס אליהו לא יפה. אני אומרת זאת בהתייחס להקדמה, שבפיסקה שבה מרובר

על היטל הרכב נאמר גם "ועל היחס שהו נתקלות בו מצד אגף השיקום". לדעתי

צריו למחוק את זה.

בסעיף 1 - "הוועדה מודעת"

ולא "הוועדה ערה".

לסעיפים 2 ו-3 איך הערות.

בסעיף 4 - "הוועדה פונה" ולא הוועדה

מבקשת". מכיוון שעשינו מעשה צריו

להגיד שהוועדה פנתה לשר הבטחוו וביקשה ממנו להמציא לה הצעות בנושאים

הבאים.

נעתיק מהמכתב את הפירוט של הנושאים.

אני הייתי מוסיפה גם את ההורים השכולים,

כמו במכתב. אני מבקשת שיצוייו שנשלח מכתב לשר הבטחון.

בסעיף 4 ייאמר: "הוועדה פנתה לשר הבטחוו

בעקבות האישור מיום 12.2.86, במכתב

שבו הובהר כי"אישור הוועדה לתקנות הותנה בהתחייבות שניתנה לוועדה על-ידי

נציגי אגף השיקום שנכחו בישיבה, להמציא לוועדה תוך פרק זמן סביר נתונים

" וכאו יבוא הפירוט. יוסף לפירוט סעיף "הורים

שכולים - נתונים והצעות בדבר ביטול מבחני הכנסה".

בהקדמה, בפיסקה שבה מדובר על היטל

רכב, תימחקנה המלים "ועל היחס שהו נתקלות בו מצר אגף השיקום".

תודה למזכירת הוועדה על העבודה

המעולה ועל ניסוח המסקנות. זה

יש לנו מזל שיש לנו מזכירה כזו.

הניסוח יוצא מן הכלל. תודה.

אני מודה גם למשה בוטון.

הישיבה נעולה.

הישיבה ננעלה בשעה 10.55