הכנסת האחת-עשרה

מושב שני



נוסח לא מתוקן



פרוטוקול מס' 171

מישיבת ועדת העבודה והרווחה ביום

ב' א' באדר א' התשמ"ו - 10 בפברואר 1986 בשעה 11.00

חברי הוועדה א' נמיר - היו"ר

נ' ארד

צ' ביטון

ח' גרוסמן

י' פרץ

אי שוסטק

י' שמאי

צ' צילקר - מנכ"ל משרד העבודה והרווחה

בי חקלאי - מנכ"ל שרות התעסוקה

די ברודט - משרד התעשיה והמסחר

א' ששוו - ממונה על אזורי פיתוח, משרד התעשיה והמסחר

יי בר-אורו - מנהל המח' ליחידת אבטלה, מטרד העבודה והרווחה

זי גינדל - מנהל מרכז ההכוונה לערי פיתוח, משרד העבודה

והרווחה

עי בונה - האגף להכשרה מקצועית, משרד העבודה והרווחה

ני שמאי - המוסד לביטוח לאומי

די גורדוו - המוסד לביטוח לאומי

עי תמיר - יו"ר הוועדה העליונה לתעסוקה, ההסתדרות

עי בלור - מרכז מטה התעסוקה, ההסתדרות

י' חזקיה - ראש מדור כוח אדם והדרכה, לשכת התאום

אי בן-זקן - מזכיר מועצת פועלי חצור

ר' טולדנו - מזכיר מועצת פועלי יקנעם

יי כץ - מזכיר מועצת פועלי עכו

מי אהרן - מזכיר מועצת פועלי נהריה

ע' פיק - מזכיר מועצת פועלי כרמיאל

אי אסרף - מזכיר מועצת פועלי מעלות

ש' ארז - מזכיר מועצת פועלי צפת

י' אבימור - מזכיר מועצת פועלי עפולה

מ' ועיש - מזכיר מועצת פועלי רמת-הגולו

מ' אבו-אחמד - מזכיר מועצת פועלי נצרת

שי אלמליח - מועצת פועלי נצרת עילית

ע' מזרחי - מועצת פועלי טבריה

י' ברגר - משרד האוצר

א' אדלר

מ' הלנברג

התגברות האבטלה



התבגרות האבטלה

רבותי, אני רוצה לפתוח את

הישיבה ולבקש אישור של הוועדה

להכריז על הישיבה ישיבה פתוחה. הישיבה פתוחה.

הנושא שעל סדר יומנו הוא

התגברות האבטלה, זה כמעט נושא קבוע של הוועדה. אנחנו דנים בו

במסגרת 10 הצעות לסדר-היום שהיו במליאת הכנסת. בשבוע החולף קיימנו

ישיבה עם שר העבודה והרווחה. הפעם, לאור העובדה המצערת שיש החמרה

קשה מאד במצב התעסוקה והתגברות האבטלה בצפון הארץ, החלטנו לחרוג קצת

מו השיגרה של הדיונים שלנו ולזמן, זו הפעם הראשונה, את כל מזכירי

מועצות הפועלים שבצפון הארץ.

היום נשמע את מזכירי מועצות

הפועלים מהצפון ובישיבה אחרת ננהג כך לגבי מזכירי מועצות הפועלים

מדרום הארץ.

ניתן לכל מזכיר מועצת פועלים

להציג את הנושאים המעיקים באזור שלו. אני מבקשת שכל-אחד יציג את

הנושא שלו ואת הבעיות בעיר שלו, בצורה תמציתית ביותר.

מה עם מזכיר מועצת פועלי

חיפה?

חיפה נקיים ישיבה מיוחדת.

שלום לכולם. ברור לכולנו

שמצוקת האבטלה קשה, מכבידה

ומחמירה.

בתחום השיפוט שלנו - ולצורך

הנושא שאנחנו דנים בו מדובר לא רק על חצור אלא יש 4 ישובים בתחום

השיפוט הזה - כוח האדם המפרנס הוא בסך הכל 2200. נכון לסוף חודש

ינואר - אני מסתמך על הנתונים של שרות התעסוקה - מספר המובטלים 6

ימים פלוס הזכאים לדמי אבטלה מגיע ל-88, ודורשי עבודה - 230. בחודש

האחרון פוטרו קרוב ל-100 אנשים. המספר הזה עדיין לא בא לידי ביטוי

בנתונים, כי הפיטורים האלה יכנסו לתוקף בסוף פברואר.

על מי מדובר?

למשל, עובדים בבית הארחה של

אילת השחר, ועוד מקומות. הוחל

בדיון על פיטורים בענף הבינוי - הנדסה ובינוי - שהעסיק הרבה עובדים.

הדרישה עכשיו היא לפיטורים של 90-70 עובדים חלקם מהצפון, חצור והסביבה.

זאת אומרת, לקראת חודש פברואר או מארס נהיה עדים לגידול משמעותי

באבטלה באזור שלנו ופתרונות בשלב זה אין. אלה הדברים שאני יכול לומר.

בראשית חודש ינואר נחנך מפעל

חדש, עדיין לא רשמית, באזור מחניים. רוב הצוות יועבר ממפעל הבונים

שבכפר הנשיא לאזור מחניים. זה מפעל משותף למפעל הבונים ולכור. אני

מקווה שמפעל זה ירחיב את מספר המועסקים והוא עשוי להביא לקראת השנה

הבאה להקלה בנושא חוסר התעסוקה.

יש ענפים קשים כגון טקסטיל,

שהשכר בו, לצערי, נמוך ביותר. ענף זה מעסיק בדרך-כלל צעירות והבריחה

ממנו גדולה. אם יש עדיין אנשים שעובדים בטקסטיל, זה דק מפני שאין

ברירה אחרת.

מה השכר?

180 שקל לחודש.

אין דבר כזה.

פחות מהמינימום. איו דבר

כזה.

פתרון שצעירים מחפשים הוא

התארגנות של זוגות או של 4-3

כדי לשכור דירות במרכז הארץ ולנסות להסתדר. הצעירים אינם מנתקים מגע

עם המשפחה אלא זו פגרה של 5 ימים בשבוע מהוץ לחצור ובימי שישי ושבת -

בבית.

אני לא יודע על תכניות של משרד

התעשיה והמסחר, נכוו להיום, על תיעוש חדש או נוסף. אם הנציגים יאמרו

לי משהו בנושא זה, אשמח להיות מעורכו.

המצב באזור שלנו עדייו לא קריטי,

הוא עדייו לא הגיע להומרה אבל אנחנו חוששים מהחמרה לקראת חודש פברואר.

עד כאן.

שלום. לפני כמה חודשים ישבנו

בוועדה זו וכבר אז כולם התרשמו

מחומרת המצב ביקנעם. מאז לא חל שיפור, להיפר. הבעיה הראשית - אני

מתכווו למצב ב"סולתם" - לא ירדה מו הפרק. בשבוע שעבר עברו לעבוד שם

5 ימים בשבוע. מדברים על פיטוריהם של 650 עובדים שלפחות 250-200 מהם

תושבי יקנעם.

הייצור ב"סולתם" קשור בעיקר

לשווקים בחוץ-לארץ, והמצב הקשה שהוא נקלע אליו עכשיו מכביד עלינו

כפליים כי הוא נפל עלינו בתקופה קשה במדינה.

האבטלה ביקנעם עברה את השיעור

של 10% .

מה זה 10%?

ביקנעם 1900 מפרנסים. אנשים

מתייאשים ואינם מתייצבים בשרות

התעסוקה אבל אפילו לפי הנתונים של שרות התעסוקה, מספר המובטלים עובר

את ה-200.

121.

ונשים?

גברים ונשים גם יחד.

ביו המפרנסים יש גם עצמאים ולא

רק שכירים.

אני לא מדבר על עצמאים, כי הם

לא מתייצבים בשרות התעסוקה.

קשה לי לדעת מה קורה עם העצמאים. גם מצבם התדרדר. למעלה מ-100 מובטלים

יש ביקנעם.

זה יותר מ-10% .

זה עבר את ה-10%. אם יהיו

פיטורים ב"סולתם" נתפוס את

המקום הראשון באבטלה. מפעל סולתם בנוי על ייצור לחוץ-לארץ ובמצב

הנוכחי איו מה להציע לכל המובטלים. כפי שאמרתי, ירדו שם ל-5 ימי

עבודה. מדובר על 650 מפוטרים מתור 1600 עובדים.

בזמנו דיברו על פיטורים של

450 ועכשיו על 650.

200 מהם מיקנעם.

היו נסיונות למנוע פיטורים.

200 איש יצאו לפנסיה מוקדמת אבל זה לא מקטין את המספר של 650.

בשנה האחרונה הפסיק מפעל

סולתם את עבודתם של 350 עובדים זמניים, וכ-50 מהם, גברים ונשים

מיקנעם, בחודש-חודשיים האחרונים.

למרות כל ההתרוצצויות שלנו -

היינו פעמיים אצל מר צילקר - שיירשמו ביקנעם גם אנשים מקצועיים,

אנחנו לא מצליחים בזה וביקנעם נרשמים רק בלתי מקצועיים והמקצועיים

נרשמים בחיפה. זה המצב גם בנוגע לקבלת הבטחת הכנסה. ואני יודע שבכיה

על המצב לא תועיל"

אנחנו לא צריכים להיות תלויים

במפעל סולתם אבל המצב כיום הוא שאנחנו חיים בעיירה שתלויה במפעל

ולא שהמפעל תלוי בעיירה. כדי לשנות את המצב אנחנו צריכים לקבל תנאים

של אזור פיתוח א'.

אנחנו אמנם לא רחוקים מחיפה

אבל גם המצב בחיפה קשה ותושבי יקנעם לא נקלטים בעבודה בחיפה ולכן

מצבנו לא שונה מהמצב של עיר פיתוח.

אני במקש שתהיה הבחנה בין פיטורים

שכבר נעשו למעשה לבין סכנה

לפיטורים, כי בריונים שלנו נצטרף לראות מה אפשר למנוע.

שלום. הנחתי על שולחן הוועדה

מסמן שחברי הוועדה יוכלו להיעזר

בו.

עכו מונה 40 אלף תושבים, 30%

מהם ערבים. זו עיר שמקיימת מערכת טובה של חיים משותפים בין יהודים

וערבים. אני מדגיש זאת כי על הרקע של בעיות התעסוקה יכול להיות שהדבר

הזה עלול להתקלקל, בעיר כזו בעיות כאלה הן חומר נפץ. היום, כפי שאמרתי,

יש מערכת יחסים טובה ואינני יכול להצביע עכשיו על בעיות מיוחדות על

רקע מצב של אבטלה בקרב הערבים. הבעיות של המצב המחמיר בתעסוקה בולטות

יותר בקרב האוכלוסיה היהודית בעיר, בגלל רמות ההכנסה הנמוכות, כי

הערבים מוכנים לעבוד גם ברמות כאלה, לא כן היהודים.

בהשוואה לחודש ינואר בשנה שעברה,

מספר המובטלים היום יותר מכפליים, ואני מסתמר על מספרים של שרות

התעסוקה. בשרות התעסוקה רשומים, לחודש ינואר, 1189 דורשי עבודה לעומת

895 דורשי עבודה בחודש ינואר 1985. ומובטלים: בחודש ינואר השנה מספר

המובטלים 6 ימים ומעלה הוא 565 לעומת 209 מובטלים בחודש ינואר שנה

קורם, בשנת 1985, זאת אומרת יותר מכפליים. שעור האבטלה גדל מחודש

לחודש ובהשוואה לחודש הקודם הוא גדל ב-20%.



יש לנו תשתית תעשייתית טובה למדי.

רובה של מפעלי "כור". זו תעשיה

רצינית. רובה תעשיית יסוד בבעלות "כור;' יש גם מפעלים פרטיים והבולט

הוא מפעל פרוטארום. הלק גדול מהמפעלים קשורים בענף הבנין והם רגישים

בגלל התרת ייבוא. בפלדה, למשל, נאלצנו להתמודד עם ייבוא של ברזל בניו.

המפעלים הקשורים בענף הבניה נפגעו כתוצאה מהמיתון הנוכחי בענף הבנין

בארץ, ואציין את המפעלים טמבור, ברבור, פלדה וצינורות - מפעלים כבדים

הקשורים בענף הבנין בארץ ואשר עלולים להיות מזועזעים. גם במפעל נעמן

יש זעזועים בגלל הצפת השוק בייבוא של קרמיקה מאיטליה.זאת אומרת, יש

ייבוא המסכן את המפעלים.

מה הפתרונות שנמצאו לפלדה?

הוסכם שלא יתירו ייבוא.

הבעיות בענף הבניה משפיעות על

המפעלים הקשורים לענף הזה ומצבת כוח האדם במפעלים האלה יורדת בצורה

דראסטית.

בקרית הפלדה, למשל, הועסקו כ-1000

עובדים והיום - כ-460, כאשר כ-60 עובדים פרשו מעבודתם השנה. ניתנו

תנאים מועדפים לפרישה מן העבודה. אותו מצב גם בצינורות וגם בברבור,

מאות עובדים נפלטו מעבודתם. מצד אהד זה אולי היובי - יש התייעלות,

אבל מצד שני אין בניה של מפעלים הדשים.

ביהס לפרוטארום, דובר על הסדר

שמדינת ישראל - משרד האוצר ומשרד התעשיה והמסהר - הגיעו אליו עם

ההנהלה. זה הסדר שעד לרגע זה לא מבוצע ועכשיו מפנים את ההיצים לתת

מכה לעובדים; מנסים לחבל בהסכם על-ידי כך שמאלצים את העובדים לוותר

על הסכם עבודה. העובדים לא מסכימים לזה.

בנהריה כ-30 אלף תושבים, כ-8000

מהם מפרנסים שכירים. אני מפריד

בין שכירים ועצמאים ומדבר על 8000 מפרנסים שכירים. קרוב ל 50%-מהם

לא עובדים במקום אלא במפרץ חיפה, בעכו, בתפן ובשלומי. רק 50% מהשכירים

עיובדים בנהריה.

ב-12 השנים האחרונות לא נבנה בנהריה

שום מפעל תעשיה חדש ולא נפתח שום מקום עבודה שיכול לספק עבודה בכמות

מ.שמעותית. התוצאה היא שבשנתיים-שלוש השנים האחרונות יש הגירה שלילית

של צעירים. 1000 משפחות עזבו את היישוב בשנתיים-שלוש השנים האהרונות,

מפני שאי-אפשר לקבל מקום עבודה ופרנסה.

לפי הנתונים האהרונים של שרות

התעסוקה רשומים כ-550 דורשי עבודה, מהם כ-250 מובטלים מעל 6 ימים.

הוכרז על נהריה כאזור פיתוח אי

אבל יש עיכוב במשרד האוצר ובוועדות השונות של הכנסת. אם ההכרזה הזאת

תמומש יש להניח שנהריה תמשוך קצת מפעלי תעשיה. הבעיה היא שבינתיים

הנושא הזה מתעכב במשרד האוצר ובוועדות השונות של הכנסת ומשקיע שהיה

מוכן לעשות משהו בנהריה לא קיבל אישורים. אני חושב שאפשר לעזור לנו

על-ידי מימוש ההכרזה על אזור פיתוח א'.

אני רוצה להודות ליושבת-ראש הוועדה,

חברת-הכנסת אורה נמיר, על הדיון

כאן היום, כי נושא הגליל מדאיג אותנו. הגענו לכך שצעירים משוהררי

צה"ל בורחים מהגליל ויש התמוטטויות של מפעלים.



כרמיאל הוכרזה עיר ואנחנו צריכים

להיות מאושרים. זו עיר יפה ומפותחת אבל מצב התעסוקה בה גרוע מאר.

מספר האוכלוסיה בכרמיאל מחצית מהמספר בעכו וגם מספר המובטלים הוא

מחצית מהמספר בעכו.

המצב בכרמיאל קשה מאר. יש לי

נתונים מאתמול שלפיהם נרשמו בחודש ינואר 439 דורשי עבודה ש-248 מהם

מובטלים מעל 6 ימים, וזה לא כולל 110 דורשי עבודה אקדמאים, 66 דורשי

עבודה מקרב עולי אתיופיה ו-6 חיילים דורשי עבודה. הוצאו 53 אישורים

חדשים לתשלום דמי אבטלה וזה נוסף ל-128 אישורים שנמשכים ו-11 אישורים

לעולים, זאת אומרת בסר הכל 192 מקבלים דמי אבטלה ומספר דומה מקבלים

הבטחת הכנסה.

את ההתמודדויות הקשות בנושא התעסוקה

עברה כרמיאל לפני שנתיים, בעקבות סגירתם של כמה מפעלים. היום אנחנו

מוטרדים ממצבם הקשה של מפעלים מסביב לכרמיאל כגון: המספנות, פרוטארום

ואפילו סולתם. כל התמוטטות כזו העוברת על האזור מפחידה אותנו.

הוכרז על חבל האלפיים, שמתוכנן לקום .

באזור. בינתיים זה על הנייר. כמו שיש הקפאה בכל הארץ גם התכניות היפות

האלה הן על הנייר.

האווירה לא טובה. משרד הבטחוו לא חידש

הזמנות ממפעלי מתכת בכרמיאל, החיים על הזמנות קל משרד הבטחון ושמספר

המועסקים בהם מוערך בכ-800, ואנחנו עומדים על סף פיטוריהם של בעלי

מקצוע, וזה כשבלשכת העבודה איו הזמנה לא לנשים ולא לגברים. התוצאה היא

שחלק גדול מנשות כרמיאל אינו הולכות להירשם בלשכה, כי איו מה להציע

להן, והן לא זכאיות לדמי אבטלה וגם לא להבטחת הכנסה. זה מחמיר את העוני

כי היום אי-אפשר לחיות ממשכורת אחת.

גם בכפרים הערביים מסביב, שתושביהם

עבדו בכרמיאל, שוררת אבטלה קשה ויש לזה השפעה חברתית קשה מאד.

אני חושש גם לאלה שבמרכז להכשרה

מקצועית.

כרמיאל קלטה למעלה מ-700 עולים

מאתיופיה ואיו להם מה לעשות.

תודה.

ברשותכם, מעלות-תרשיחא מונה היום

כ-11 אלף תושבים. לשמחתי, לאחרונה

איו הגירה שלילית. מספר התושבים במעלות הוכפל ב-5 השנים האחרונות מ-4000

ל-8000.

היום המצב במעלות, מבחינת התעסוקה, הוא

קשה אבל תור מספר חודשים יהיה קריטי. לדעתי, יש לעשות טיפול מונע ואני

פונה לוועדת מכובדת זו בבקשת עזרה.

יש לנו מפעל לתפארת שהושקעו בו מיליוני

דולרים, ואני מתכווו לוולקו מצברים, שכ-200 בעלי משפחות מהסביבה עובדים

בו. לאחרונה שמענו שמשרד הבטחוו חושב על יבוא מצברים מארצות-הברית ואנחנו

עומרים בסימן שאלה.

הנהלת המפעל איימה שברגע שמשרד הבטחוו

יצמצם את הזמנותיו יהיו פיטורים של 60 איש.



יש עוד מפעל לתפארת - טלרד.

האם יש מובטלים אצלכם?

יש בידי דו"ח אבל אינני מסתמך

עליו, כי אנשים הפסיקו להאמין לרות

התעסוקה. צריך לעשות בדק בית בעניו המובטלים.

במעלות יש, לפי נתוני שרות התעסוקה,

שאני לא בטוה אם הם מדוייקים, 220 דורשי עבודה מהם 137 מובטלים 6 ימים

ויותר.

י.

יושבת-ראש הוועדה, חברת-הכנסת נמיר,

ראתה את המצוקה שלנו. עם זאת, מעלות היום היא פנינת הגליל. אנהנו רוצים

לשמור אותה. אנחנו לא רוצים לראות את הילדים שלנו משמשים אקספורט לחוץ-

לארץ.

את העבודות שנעשות לצרכי הארץ צריך

לשמור. אם משרד הבטחון עושה הזמנות

מהוץ-לארץ - שישלה עובדים לשם.

יש לנו כלים. אנחנו צריכים סיוע.

יש לנו בית הבראה לתפארת אבל הוא

סגור על מנעול ובריח זה 8 חודשים.

? ברגע שמשרד הבטחון יצמצם את ההזמנות

מוולקו מצברים יפוטרו, כפי שאמרתי, 60 עובדים כולם ממעלות.

זה 5 שנים שלא קיבלנו שום פיתוח

למקום. בזכות מר בוחבוט באו אלינו יזמים מחוץ-לארץ, עם רצון טוב, אבל

בגלל ביורוקרטיה דבים מהם התייאשו. צריך לצמצם את הביורוקרטיה.

הבעיה העיקרית היא וולקן מצברים.

זו בעיה שלא נותנת לנו לישון.

רבותי, צפת בירת הגליל זה 400 שנה.

מספר האוכלוסיה בצפת כ-12 אלף.

מספר המועסקים - שכירים - 570. מספר המובטלים - 193. פיטורים בעתיד

מסולל בונה, העיריה, המועצה האזורית - כ-100.

אנחנו מנסים באמצעים שונים ובתרגילים

שונים למשוך את הדברים כדי לשמור על מקומות עבודה.

בעתיד יוקמ מפעל כור מזון, שעד

סוף השנה יעסיק כ-80 עובדים.

רבותי, הדיבורים בנוגע לגליל ולצפת

הם בלוף גדול. כשאנחנו שומעים שצעירים בורחים מכרמיאל, אלה הצעירים

שברחו מצפת לכרמיאל ולעכו ועכשיו הם בורחים לתל-אביב וחיים שם בסלאמס.

היום נערים חוסכים פת לחם כדי לשלוח להוריהם שבצפת.

ובלוף שני - נכון שסטאטיסטית שעור

המובטלים 3% אבל במציאות זה הרבה הרבה מעבר לשעור הזה. הצעירים לא

מאמינים בלשכת התעסוקה והם מחפשים מקומות תעסוקה לא באמצעות שרות

התעסוקה ועוברים בעבודות שונות ומשונות כדי שיהיה להם כסף לקנות סיגריות,



צפת מתחילה להיות, לא אגיד עיר

רפאים, אבל אם תסיירו בצפת ותעברו על פני לוחות המודעות תראו עליהם

בעיקר מודעות אבל. בשעה שמונה בערב העיר סגורה ואטומה ובקושי אפשר

למצוא קיוסק פתוח. התעסוקה בעיר היא בעיקר בשטח המזון, טקסטיל, פקידות

ו ישיבות.

רבים מהמפוטרים הם בני המיעוטים

מהסביבה. בן מיעוטים שצריך לנסוע פעמיים בשבוע מגוש חלב לצפת בדי

לחתום על כרטיס צריך להוציא עשרות שקלים. מאיפה יקח אותם? זה מצב

מגוחך, הוא צריך לשלם כדי לא לקבל עבודה.

בעיית התעסוקה בגליל היא לא רק

של ישוב זה או אחר אלא זו בעיה כללית של הגליל.

מדברים על הכשרה מקצועית. לשם מה

לעשות הכשרה מקצועית כשבצפת, ב-10 השנים האחרונות, לא נבנה אף מפעל

אחד? למה להכשיר? מה יעשה עם זה מסיים הקורס? הוא ילך עם זה לתל-אביב?

1

תודה.

בנצרת עליה יש כ-6 אלף תושבים. היא

מספקת כ-800 מקומות עבודה בעיקר

בטקסטיל, מזון ומתכת. עובדים בה לא רק תושבי המקום אלא גם אנשים

מהסביבה.

שניים מהמפעלים שבנצרת הם לרכב

ולתעשיה בטחונית וכל אימת שההזמנות של משרד הבטחון מתנדנדות - אצלנו

מתחילה בהלה, כי במקומות אלה מועסקים עובדים רבים.

הפיטורים בחיפה והסביבה פוגעים

גם בנו כי תושבים שלנו, בגלל חוסר עבודה בעיר, מחפשים עבודה גם בחיפה

וסביבתה והפיטורים שם משפיעים עלינו.

נצרת היא עיר מחוז ומצויים בה משרדי

ממשלה מחוזיים. הפיטורים פגעו בנו, כי לאנשים שנפלטו ממקומות העבודה

האלה אין אלטרנטיבה. איו באופק אף מפעל שעומד להיפתח בנצרת או לעבור

אליה.

ו

ענף הטקסטיל איננו מהווה כוח משיכה

לחיילים ולחיילות משוחררים או לזוגות צעירים שרוצים לבנות את ביתם בעירם

והמשיכה החוצה, שצויינה כאן, מוצאת ביטוי חריף ביותר גם אצלנו.

אם לא תיעשה פעולה דראסטית, ביחוד

אתרי שהתבשרנו שיהיו פיטורים בשרות הציבורי לקראת התקציב החדש גם כתוצאה

מפסק דיו של בית הדיו הארצי לעבודה שהתיר פיטוריהם של עובדים קבועים

והעסקתם של קבלנים פרטיים במקומם, נעמוד בפני זעזוע נורא. אם לא תיעשה

פעולה דראסטית - נעמור בפני שוקת שבורה.

אני רוצה להודיע לחברי הוועדה שאחת

הישיבות שלנו תהיה מוקדשת לנושא הקבלנים

תפרטיים.

אתמול הייתי באשדוד ושמעתי דברים

חמורים מאד על היתר של שרות התעסוקה להכניס את הקבלנים הפרטיים כמתווכחים

ביו מקומות העבודה ולשכות התעסוקה, יש לי אחד החוזים, תמודת עמלה של 15%

לחברה הפרטית. זה יהיה בעוד עשרה ימים על סדר היום שלנו.

לפי הנתונים של שרות התעסוקה יש

היום כ-800 דורשי עבודה בנצרת

עלית אבל לפי הערכה שלנו מספרם מגיע ל-1000, כי יש דורשי עבודה שאינם

פונים ללשכה מפני ששרות התעסוקה לא יועיל להם.

בראשית דברי אני רוצה להודות ליושבת

ראש הוועדה, חברת-הכנסת אורה נמיר,

שהעלתה את הנושא לסדר-היום, כי האבטלה הולכת ומחמירה.

בעפולה רשומים כיום למעלה מ-1000

דורשי עבודה ש-600 מהם מקבלים דמי אבטלה וכ-300 מהם הם תושבי עפולה

ומתוכם 150 עולים מאתיופיה, מתוך 1500 עולים מאתיופיה שאותם קלטה עפולה,

כ-100 ממקבלי דמי אבטלה הם בני מושבים של בני חבר, כ-200 ערבים מישובי

הסביבה מקבלים דמי אבטלה.

בין הנקודות המאפיינות אציין

ש-70% מתוך 1100 דורשי עבודה הם גברים ראשי בתי אב שלא היו רשומים

בעבר. אם כן, היום 70% מדורשי העבודה הם גברים בהשוואה לנתון שהיה

בשנה שעברה - כששני שלישים מדורשי העבודה היו נשים.

ומאפיין נוסף לדורשי עבודה -

צעירים משוחררי צה"ל ועולי אתיופיה.

רבותי, לא ייתכן שאזור הצפון, שבו

% 1Oמן האוכלוסיה בארץ, ישא בנטל של כ-40% מן האבטלה בארץ. לא ייתכן

שמפעלי היידע יהיו מרוכזים באזור השפלה. במקום דברי מלל צריך לעשות.

90% מהמפעלים באזור השיפוט של עפולה

והעמקים הם של חברת העובדים, ובהם מועסקים רוב העובדים שלנו. ניקה לדוגמה

את סולל בונה. אנהנו יודעים מה הלבטים והקשיים שלו. קבלן פרטי היה מפטר

עובדים. אבל בסולל בונה באזור שלנו עדיין יש יהודים וערבים יציבים וקבועים

ואנחנו עושים במשותף עם הנהלת סולל בונה כדי שלא יפוטרו. אם חלילה יהיו

פיטורים בענף הבניה בקונצרן סולל בונה, אינני יודע מה יהיה מצבנו.

מה עם תדיראן?

י' אבימור; הגענו להסכם. המפעל ממשיה להתקיים.

חלק מהעובדים שיצאו ממעגל העבודה

נקלטו במפעלי חברת העובדים ותדיראן בית-שאן, ועל כך נתונה תודתי לתדיראן.

אני מייצג את רמת הגולן על שלושת

המיגזרים - הדרוזי, העירוני-קצרין,

ומרכז כפרי.

קצרין הוקמה בשנת 1975 וב-1977 הוהל

באיכלוסה. התכנית היתה שתוך 5 שנים יהיו בה 5000 תושבים. היום יש בה

2560 נפש בקירוב. יש כ 800 יחידות, 600 מהן מאוכלסות ו-200 ריקות.

הבעיה של קצרין איננה אבטלה

אלא חוסר תעסוקה. בקצרין 6 בתי מלאכה, ואזכיר את בית-המלאכה לאלקטרוניקה,

שאני מקווה שעל 54 העובדים שבו יעבור לבעלות של כור. 16-15 עובדים באחד

המפעלים נתונים במצב של אי-ודאות ואני חושש שהמפעל הזה ייסגר בחודש

אפריל. למפעל הזה - אני אומר מפעל אבל כפי שאמרתי בראשית דברי אלה בתי

מלאכה - אין פתרון ו-15 משפחות ייאלצו לעזוב את הגולן, בחודש אפריל,

וכל משפחה שלא חיה בגולן זה נטו הגולן ללא אכלוס. רוב המפעלים בגולן

הוקמו על-ידי החברה לפיתוח הגולן.

'1



בקצרין יש היום 20 בנים שמשתחררים

מצה"ל, ביניהם ילדי, שלא יגורו במקום. עד אוגוסט 1986 איו תכניות

לקליטה בקצרין.

בשורה התחתונה אומר, שקצרין איננה

יכולה לקלוט היום שום תושב מפני שלא מוקמים בה מפעלים. זו הבעיה של

קצרין ושל הגולן. יש חרדה.

תודה.

בנצרת העיר מתגוררים כ-50 אלף

תושבים, בכפרים שבסביבה - קרוב

ל-40 אלף. לשכת העבודה מטפלת בתושבי נצרת וסביבתה.

אני לא חושב שהמספר הרשמי משקף

את המספר האמיתי. יש קושי להגיע לרישום מדוייק בנצרת ביחוד במה שנוגע

להבטחת הכנסה, כשגם האשה צריכה להירשם.

בנצרת כ-15 אלף שכירים. יותר

משני שלישים מהם מצאו פרנסה מחוץ לעיר נצרת, מקרית שמונה עד אילת

ובמיוחד באזור חיפה והמפרץ, בנצרת עלית, במשקי ההתיישבות העובדת,

בעמק יזרעאל ועמק בית-שאן, במגדל-העמק ובטבריה וסביבתה, והיתר עובדים

בנצרת עצמה במקומות עבודה שונים כגון: בתי מלאכה, מוסכים, נגריות,

משרדי הממשלה וכו'.

נצרת הוכרה כעיר מחוז וגם בימי

המנדט היו מרוכזים בה כל משרדי הממשלה המחוזיים. כיום יש בה משרדים

לשכת הבריאות למחוז הצפון, משרד החקלאות, משרדי מס

הכנסה, מס רכוש, משרד העבודה והרווחה, בית הדואר, המוסד לביטוח לאומי,

בית משפט השלום, בית הדין השרעי, לשכת העבודה, מחלקת המדידות, לשכת

התיירות הממשלתית; ובנצרת עלית נמצאים משרד הטאבו והסדר הקרקעות,

משרד החינוך, המחלקה לחינוך ותרבות לערבים, והלשכה הנפתית לעליה ומרשם

התושבים.

רוב העובדים בנצרת הם אנשי מקצוע

מיומנים, רובם בבניה, מתכת וטקסטיל והיתר בפקידות. יש גם מרצים

באוניברסיטאות. רובם נוסעים וחוזרים יום יום ללינה ויש שנשארים ללון

מחוץ לעיר.

מספרם של דורשי העבודה גדל כל

חודש בכ-400. זה המצב בשלושת החודשים האחרונים. בחודש נובמבר 1985

היה מספרם של המובטלים 6 ימים ויותר 2056, בדצמבר - 2597, ובינואר

1986 - 2992. לעומת זאת, בלשכת העבודה כמעט לא מתקבלות הזמנות חוץ

מהזמנות של הקרן הקיימת. בחודש נובמבר 1985 נתקבלו 144 הזמנות,

בדצמבר - 90 הזמנות ובינואר 1986 - 122 הזמנות. לפי הערכה של מועצת

הפועלים יש עוד כ-1000 מחוסרי עבודה שאינם באים ללשכת העבודה מפני

שניצלו את הזכאות שלהם לדמי אבטלה.הם אינם יכולים להגיע לזכאות להבטחת

הכנסה מפני שלפי התקנות האשה חייבת לבוא ולהירשם, דבר שלא מקובל במיגזר

הערבי.

לאור המספר הגדול והמדאיג של

הפועלים המובטלים יש להתחיל מיד במבצע חסר תקדים של פתיחת קורסים

המוניים להכשרה מקצועית והסבה מקצועית, ומשרד העבודה חייב להכין מיד

פתרונות לטווח בינוני, של בעיות התעסוקה בנצרת וכפרי האזור.



יש להכריז על העיר נצרת אזור

פיתוח א' ולעודד ולכוון משקיעים ממשלתיים, הסתדרותיים ופרטיים להקמת

מפעלים ומקומות תעסוקה בנצרת ובאזור הכפרי מסביב. הגיע הזמן שנצרת,

שהיא עיר מחוז, תזכה למעמד כזה. אם נצרת תחשב לעיר פיתוח - אפשר יהיה

להקים בה ובסביבתה מפעלים אזוריים.

חברי ציינו את הדאגה מפני המצב

של חוסר עבודה באזור הערבי. זו לא רק בעיה כלכלית אלא זו בעיה לאומית

חברתית מסוכנת ומדאיגה. אם האיש לא עובד, הוא מחפש סיבות לפיטוריו

פיטרו אותי כי אני ערבי, ואז הוא מתחיל להתנהג אחרת - ופה

הדאגה.

יש לדאוג שהאבטלה במיגזר הערבי

לא תחריף יותר מאשר במיגזר היהודי, כי אחרת המצב עלול להיות מסובך

ומסוכן.

העבודות של הקרן-הקיימת, זו

עבודה יזומה?

מה השכר?

כמו דמי אבטלה,

אני חי בישוב שכמעט כל המדינה

מדברת בו אבל נבחרי העם לא עושים

בשבילו.

לא הבעיה הבטחונית היא שתבריח

את תושבי קרית שמונה אלא בעיית התעסוקה, שהיא הבעיה הבסיסית. אם הבעיה

הזאת תיפתר - שום קטיושה לא תזיז איש מקרית שמונה.

נכון לאתמול, לפי הדו"ח של שרות

התעסוקה - אני מצטט מעמוד מס' 5 בסקירה שלנו - יש בקרית שמונה 330

גברים דורשי עבודה ו-171 נשים. המספרים האלה לא מדוייקים. אלה הנתונים

של שרות התעסוקה. אנחנו יודעים שרבים אינם הולכים לשרות התעסוקה ולכן

המספר למעשה הוא כפול, וכשמדברים על מספר כזה מתוך מספר של כ-5000

ידים עובדות בקרית שמונה, זה מספר מדהים ובאופק אין מקורות תעסוקה,

ואני לא מדבר על הבעיה של סולל בונה, המשחטות, מפעלים שיש בהם אבטלה

סמויה ומחזיקים את העובדים בהם רק מפני שהם שייכים לחברת העובדים,

פרט למפעל תעש אין שום מפעל ממלכתי בקרית שמונה.

י' שמאיף כמה אנשים יש בתעש ?

כ-200.

אם רוצים להחזיק בישוב כזה, צריך

לתת לו עדיפות, ואת זה לא עושים. מודדים אותנו כמו שמודדים ישובים

במרכז הארץ, אבל אנחנו לא כמותם. יש לנו בעיה של ריחוק ויש לנו בעיות

אחרות.

הייתי רוצה שהכנסת תחוקק חוק

שלישוב פיתוח באצבע הגליל תינתן עדיפות.

ובגולן.

בסדר.



מחר אני אמור לשבת עם הנהלת סולל-

בונה, מדברים של על 150 מפוטרים נוספים.

הסכמתי לרדת ל-3.5 ימי עבודה במשחטה

כדי למנוע פיטורים, כי כל מפוטר הוא עוזב בפוטנציה.

80% מהצעירים לא חוזרים לקריה

והישוב הופך להיות ישוב מזדקן.

אתם, חברי הכנסת, צריכים להיות

חרדים שקרית-שמונה לא תינטש. אם היא תינטש, היא תינטש רק בגלל המצב

הכלכלי השורר בה.

יש לנו תושבים מצויינים, ישוב

יפה אבל חסר גיוון בתעסוקה, חסרים מפעלים, אם תינתן לקרית-שמונה

עדיפות א+++ תיפתר הבעיה וגם יזמים פרטיים יבואו לקרית-שמונה; אחרת

יזם פרטי לא יגיע לקרית-שמונה, כי העדיפות שיש לו ביהודה ושומרון או

ליד כפר-סבא, אם היא אותה עדיפות ואם אלה אותן הנחות שהוא מקבל בקרית-

שמונה, למה שיגיע לקרית שמננה?

אני רוצה להודות על ההזדמנות

להביא את דבר טבריה לפני חברי

הכנסת ולהתנצל בשם מזכיר מועצת פועלי טבריה שלא יכול היה להגיע לישיבה.

הנתונים שאציין מתייחסים לטבריה

בלבד.

מספר המפרנסים בעיר 7500, ומספר

העובדים - 9000. מספר התושבים 30.000. מקומות העבודה ומקורות התעסוקה

בעיקר תיירות ושרותים.

לפי הנתונים של שרות התעסוקה,

מספר דורשי עבודה בטבריה, נכון לסוף חודש ינואר 1986, 640 גברים

ו-280 נשים. בסך-הכל 920. זה לעומת 526 דורשי עבודה באפריל 1985 -

387 גברים ו-139 נשים. מי שיעשה חישוב מהיר ימצא שדורשי עבודה מהווים

12.2% מכלל המפרנסים בעיר, לא מסך-כל העובדים. כלומר, אם בעיר 7500

מפרנסים ואם מדברים על 9000 עובדים, 1500 באגם מחוץ לעיר יום יום.

מספר המקבלים מענקי אבטלה -

560 גברים ו-160 נשים מתוכם מקבלים הבטחת הכנסה - 190 גברים ו-20

נשים. 60% מהמובטלים הם צעירים עד גיל 30.

הזמנות לעבודה שהיו בחודש ינואר

6 198 - כולם סופקו.

המשקיע של "סוף העולם" שהיה

צריר לקום בטבריה, הסתלק מהעיסקה אחרי שנקלע לבעיות של רכישת מבנה

תעשיה שנמצא בטבריה עלית. "סוף העולם" זה מפעל לאלקטרוניקה. אני מספרת

על המקרה הזה כדי להדגיש שהבעיה הגדולה ביותר היא מחסור בשטח תעשיה

וזו הבעיה העיקרית שבגללה לא מגיעים משקיעים לטבריה.

בישיבה שהתקיימה כאן לפני

שבועיים הצגנו תמונה יותר

אופטימית ממה שהוצג כאן, לגבי התכניות שלנו, האישורים והתעסוקה

בשבועות הקרובים, בציון כל מפעל, מה הוא כולל, תחום הפעולה שלו

ומספר המועסקים בו. אני חוזר ואומר, שאנחנו לא יוזמים אלא אנחנו

מגיבים על כל יוזמה ומעודדים אותה או במענק להשקעה או בעזרה להלוואות.

את היוזמות במשק עושה או הסקטור הפרטי, או ההסתדרותי או סקטור אחר.

את הבעיה של המבנה בטבריה, שהוזכר פה, נפתור.

אני רוצה לומר שאנחנו לא יכולים

להגיד שמפעל זה או זה יעשה את זה או את זה. יש פעמים שבהם אנחנו

מנסים לסמן למפעל זה או אחר אזור א' או אזור ב' אבל אנחנו לא יכולים

ליזום פעילות, ואת זה צריך לזכור.

מפעל פרוטארום - שר התעשיה והמסחר ושר האוצר חתמו על המכתב. תכנית

ההבראה נסגרה. יש שם סעיף בדבר ויתור מסויים בשכרם של העובדים. הנהלת

פרוטארום הודתה שהיא טעתה בשיקול דעת. אנחנו את שלנו סיימנו. יש פה

קטע של ויתור של העובדים. אינני זוכר את המספר המדוייק.

ויתור של העובדים הפך להיות שיטה.

האלטדנטיבה היא שחלק מהעובדים

יפוטרו.

t

זה מפעל בבעלות פרטית, לא ממשלתית

ולא הסתדרותית. בעלי המפעל רוצים לא להפסיד. הם ביקשו קטע מסויים,את

שלנו עשינו. המכתב של השרים נשלח ואני מקווה שבזה פתרנו את בעיית

פרוטארום.

אתם ביצעתם את החלק שלכם?

כן.

היו כאן כמה דברים שהתייחסו לנושא

של משרד הבטחון. זו בעיה שאנחנו מוטרדים ממנה. אנחנו מקבלים סיוע

בטחוני מארצות-הברית והאמריקנים מחייבים אותנו לקנות מארצות-הברית.

נקודה. זה סיוע בסכום של 1,8 מיליארד דולר ואנחנו צריכים לרכוש דברים

בארצות-הברית. גם הקטנת הסכום בשקלים דהיינו, קלצוץ התקציב המקומי

בשקלים יצר מצב שמשרד הבטחון מפנה יותר הזמנות לחוץ-לארץ.

יש עכשיו סיווגים

של א' ב' ומרכז הארץ. המקומות שהוזכרו כאן, כולם בסיווג גבוה. עם

זאת מתברר שלא רק הסיווג הוא הנותן והוא הקובע, למרות שאנחנו נותנים

סיוע לכל יזם, בהתאם לאזור. אנחנו אמנם עושים רביזיה בנוגע לסיווגים

אבל מתברר שקביעת הסיווג כשלעצמו איננו קובע. בכלל, בנושא הזה צריך

להיות מאוזנים כי אם מייללים מאבדים מן התדמית שיש למקום ואז היזמים

לא באים. בהזדמנות זו אני רוצה להגיד ש-70% מן ההשקעות שלנו אנחנו

מפנים לאזורי הפיתוח.

אתמול נתפרסמו נתוני הייצוא של

מדינת ישראל. הייצוא של המדינה היה 5,5 מיליארד דולר. כ 30%-של הייצוא

התעשייתי הוא מערי הפיתוח. בכלל, את מרבית ההשקעות שלנו בשנים האחרונות

כולל התכניות ל-1986 אנחנו מייעדים לאזורי הפיתוח.

הבעיות שיש באזורי הפיתוח כואבות

תשמרו על התדמית הטובה כי יללה יוצרת מציאות

מסויימת והיא חוזרת כבומרנג לאזורי הפיתוח.

את המידע והדיווח של מזכירי

מועצות הפועלים מהצפון שמענו כולנו

בחרדה רבה. מי שראה אתמול את ההפגנה של פועלי מספנות ישראל ואת החרדה

שליוותה ומלווה אותם ואותנו בנושא של הבטחת תעסוקה יכול להביו שאנחנו

נמצאים בתקופה של משבר מדאיג, והסכנה שבצפון היא בעייתית ומכאיבה כפני

עצמה.

אני חושבת שבמצב שנוצר אין ברירה

אלא להגביר - מה שאנחנו קוראים במאבק שלנו - את הצמיחה,

יסלח לי נציג משרד התעשיה והמסחר

אם אומר שהתכניות עדיין מאד מאד בלתי משכנעות. אנחנו עדיין לא רואים

תכניות צמיחה כאלה שיניבו תעסוקה. צריו לדבד על תכניות שיניבו תעסוקה

בתור חודשים אחדים. אנחנו יודעים שבדרך כלל כל תכנית, עד שהיא מניבה

תעסוקה, זה ענין של לפחות שנתיים. לכן, גם אחרי הדיווח של נציג משרד

התעשיה והמסחר יש, לצערנו, מקום לדאגה רבה.

אנחנו חייבים לתת דעתנו ליצירת

כלים ואמצעים להכשרת עובדים שימצאו את עצמם מתאימים יותר לפגוש את השינוי

הטכנולוגיים המתפתחים, ואיננו מסכימים שהכשרה מקצועית לא נותנת ולא

כלום אלא יוצרת עוד מובטל עם דיפלומה.

לאבטלה הנוכחית יש סיבה תקציבית

והיא גם תוצאה של טכנולוגיה מפתחת. אם העובדים לא פוגשים את הטכנולוגיה

הזאת כשהם מוכנים לה - הם נפלטים החוצה. לכן יש תפקיד חשוב להכשרה

המקצועית, ולא במרכזי הכשרה של 3 או 4 חודשים , אלא במסגרת של תכניות הכשרה

רציניות ביותר, בחלקם הכשרה פנים-מפעלית.

קיבלתי דיווח של הביטוח הלאומי

ביחס לפרוייקט חדש בנושא המלונאות בטבריה, ומאות עובדים מובטלים יקבלו

הכשרה מקצועית בבתי-מלון בטבריה.

אני חוזרת ואומרת שמוכרחה להיות

צמיחה. זה הנושא המרכזי. הנושא השני - הגברת התקציבים להכשרה והסבה

מקצועית שתיתן לעובדים יכולת להשתלב בשינויים הטכנולוגיים.

בדיון הקודם אמרתי שאנחנו יורעים

שחסרים עובדי מלונאות. בהסתדרות ובמחלקה להכשרה מקצועית שלנו יש הרבה

'בקשות של עובדים ומובטלים להשתלב בהכשרה מקצועית מעמיקה בענף המלונאות,

,מדובר על הכשרה של שנה-וחצי-שנתיים; המערכת חייבת להיות ערוכה מבחינת

המימון, והיא לא ערוכה.

אנחנו זורים חול בעיני האנשים.

אנחנו צריכים להגביר גם את התקציבים

את יושבת בהנהלה של קרן שתקציבים

שלה לא נוצלו. איך את מסבירה את

זה? אתם צריכים לשים את הדברים על השולחן.

אנחנו מודאגים מאד מהתופעה שמעסיקים

מנצלים את האווירה של אבטלה ובהזדמנ

זו עושים עם העובדים חשבונות שההסתדרות לא יכולה בשום פנים ואופן לקבל

אותם ולכן חשוב לשים מחסומים לענין הזה.

תודה לגברת עליזה תמיר על הכבוד

שהיא נותנת לנו כשהשותפות שלנו

היא שותפות שווה אבל האחריות בסופו של דבר מוטלת על משרד העבודה

והרווחה.

על מה אתה מדבר?

על הכשרה מקצועית.

אתה יודע שבנושא של קרן למניעת

אבטלה אנחנו עומדים לקיים דיון

נוסף. אני מבקשת שכל מה שאתה רוצה לומר תשמיע בישיבה שבה נדון על הקרן.

הנושא המרכזי שמועלה פה פעם אחרי

פעם מועלה גם בישיבות עם ראש

הממשלה.

אמרתי שנושא האבטלה, בעיקר בצפון

הארץ, מעיק עלינו ביותר. אבטלה אשר נמשכת למעלה משנה היא אבטלת קבע

אשר מכה בצפון ובדרום. באזורי הפיתוח מרוכזים 27%-28% מכלל האבטלה בארץ.

אנחנו מתמודדים עם הנושא הזה

באמצעות מספר גורמים, ועדת שרים להתמודדות באבטלה תקיים מחר את

ישיבתה הראשונה. הנושאים המרכזיים שיועלו לפניה: 1) שחרור ממס על

גידול נטו בייצוא; 2) הקצאת כספים למפעלים שיקלטו מובטלים במקום

תשלום דמי אבטלה; 3) הגדלת הכשרה מקצועית והצטיידות טכנולוגית;

4) חיזוק השרותים החברתיים; 4) עידוד ניידות עובדים; 5) זרים

המועסקים ללא היתר; 7) פעולות לחידוש הצמיחה: עידוד השקעות, עלות

עבודה ועלות אשראי. אלה הנושאים שבדעתנו להביא לפני ועדת השרים שעל

1) נוהל עבודת הוועדה וסדרי דיון;

2) הגמשה בחוק ביטוח אבטלה.

ועדה אחרת היא ועדת מנכ"לים

בראשותו של מנכ"ל משרד התעשיה והמסחר, שחברים בה גם התעשיינים

וההסתדרות.

ראש הממשלה הבטיח שאם נצביע על

מספר מקומות שצריך לחזק אותם, הוא יעשה הכל כדי להוסיף על התקציבים.

נכון אמר מר ברודט, ש-70% מהתקציב

מיועדים לחיזוק אזורי הפיתוח. יש דו"ח, אבל לא אקרא אותו. ביקרנו

בי-שוכים אחד לאחד ואנחנו בוחנים כל תוספת אפשרית. הכוונה שלנו למצות

את האפשרויות למנוע פיטורים ולפתח תעשיות נוספות. אתמול נתבקשנו

להגיש עלות תקציבית, וזה ייעשה.

דברים נוספים שאנחנו עושים -

הקדמת קליטה של עובדים במפעלים. אתמול הצבעתי על שלוש דוגמאות כגון:

1)' מפעל אוסם בדרום שאמור לקלוט עובדים, ואנחנו מוכנים לשלם בעד

הכשרה פנים מפעלית; 2) בצפת - שוקולד; 3) וישיי בדימונה. סיכמנו

שככל שתהיה קליטת עובדים - משרד העבודה והרווחה יהיה שותף בהכשרה

פנים מפעלית.

אם יש בעיה של הסעת עובדים ממקום

למקום - אנחנו מוכנים להשתתף, ודוגמה - ההסעות לים המלח.

חוטי קיסריה - לא רבים מוכנים

לנסוע.

אנחנו ערים לכר שתקציבי משרד הבטחון צומצמו, וזה פגע בעיקר בערי

הפיתוח. הבקשה היא שאם יש הזמנות למפעלים במרכז הארץ, שהם יועתקו

לערי הפלתוח בצפון ובדרום כדי לתת סיכוי שלא יהיו פיטורים ואז יש

אולי סיכוי לקליטה של עובדים נוספים. בהקשר לזה אני רוצה להגיד שיש

רשות לקניות גומלין.

אנחנו עושים מאמץ כדי שאם תהיינה

רכישות - תהיה עדיפות עליונה לערי הפיתוח.

אנחנו הולכים בערי הפיתוח למבצע

של גיוס למשטרה. ישבנו גם עם פרופסור מיכאלי בנושא הסיעוד, ולטווח

המיידי מדובר על 200.

200 בכל הארץ.

כן סיכמנו להתחיל ב-2 קורסים

של 60 איש, עם עדיפות לערי פיתוח.

אנחנו מדברים

על קיים של 15 קורסים במחוז חיפה והצפון - מכינות טכנולוגיות וקורסים

חרטות, שרברבות, מסגרות מבנים, ריצוף, חשמל מתקנים

ומטפלות. 15 הקורסים אמורים לקלוט 450-300 איש ופירושם ספיגת אבטלה

וגם הכשרה של אנשים. אני מקווה שבישיבה הבאה יהיה לי מה להוסיף.

אני רוצה לציין במיוחד את העיר

צפת שבה סיירתי אישית עם ראש העיר. הגשנו תכנית לשנה אחת ואמונתי

שייקלטו 150-115 איש ללא תוספת של מקומות תעסוקה וללא מיצוי כל הפוטנציאל

הקיים בבתי-החרושת לשוקולד. התכנית בידי ואני מוכן להשאיר אותה פה.

אני רוצה להודות ליושבת-ראש

הוועדה על קיום הדיון בנושא של

התגברות האבטלה. אנחנו חשים באווירה הקודרת השוררת בגלל מצב התעסוקה

וכאשר שומעים את הנתונים מהשטח הדברים לקראת העתיד נראים כהים מאד.

המצב הקשה אמנם ידוע אבל הוא מקבל ביטוי ממצה כשהדברים נשמעים מצד

ריכוז של גורמים המבינים את גודל הבעיה.

אני טוען שהממשלה, במסגרת התקציב,

נתנה ביטוי ראשון למצב הנוכחי והיא, שאיפשרה לפטר עובדים במיגזר הציבורי,

שיחררה ברז גם למיגזרים האחרים.

r

המצב הולך ומחמיר וכאשר יש מצב

קשה, כל בעל עסק ובעל מפעל מנצל את הדבר הזה ולפי הנתונים המרוויח

הוא כעל המפעל, אם זה מפעל תריראן או אם זה מפעל סולתם.

אנחנו שומעים סיסמאות על צמיחה

אבל אני מתפלא על השקט של ההסתדרות במה שנוגע לעשייה.

אנחנו רואים את המצב במספנות

ישראל; יש כאן יד מכוונת של הממשלה, אם זה שר האוצר, שר התחבורה או

שר הבטחון.

האם אנחנו יכולים לעזוב את הישיבה?

אם תעזבו - לא תוזמנו.

יש לי ישיבה דחופה. אני נאלצת

לעזוב.

לא ידעתי שזה בגלל ישיבה.

אני מבקש לעזוב מתור מחאה.

הוזמנו לכאן 13 מזכירי מועצות

פועלים. יושבים כאן חברי וערה.

אינכם יכולים לעזוב, היום זה רק חלק מהריונים שלנו.

כשמרברים על הסבה מקצועית, על

הכשרה מקצועית ועל צמיחה, על

מה מרברים? האם אפשר לרבר על מובטל עם הכשרה? המשק מתפתח מבחינה

טכנולוגית ואנחנו ערייו לא ערוכים לטכנולוגיה המתוחכמת. מה משמעותה

של צמיחה? רק יזמים או גם הממשלה? התקציב הממלכתי רצה ליצור מצב נתון

של רגיעה באינפלציה ובגלל זר. למנוע צמיחה. אם יהיו פיטורים במפעלים,

בכור, בסולתם או במפעלים פרטיים - אני לא רואה את הצמיחה היא עדייו

לא קיימת. עדיין לא הכשירו כלים לצמיחה ואם זה איננו, צריך לדעת מה

עושים ואיר מנסים לפתור את הבעיה.

שומעים על מובטלים המקבלים דמי

אבטלה. האם במקום דמי אבטלה לא כדאי לתת הכשרה מקצועית והסבה?

גברתי היושבת-ראש, הנושא כבר

וכואב והוא משפיע על מצב הרוח הלאומי. זה נושא חברתי. כל מובטל

בעיירה גורם לסבל. אני מציע שלישיבה הבאה נזמין את שר האוצר ואת

ראש הממשלה, כמי שאחראים לנושא התקציב הלאומי שמשפיע על מצב התעסוקה

וגורם לאבטלה ההולכת וגוברת.

יכולתי להסתפק במה שאמרתי לפני

שבוע ולפני שבועיים, אלה אותם הנאומים.

גם לפני שבוע היו פה ראשי ערי פיתוח, וגם ועדת הפנים וגם ועדת הכלכלה

ישבו על אותם נושאים.

מדי פעם אנחנו שומעים את מלת

הקסם "תדמית". אני אומר לדוד ברודט, זו מלה טובה אבל השאלה היא אם

ההסבר לאנשים המסתובבים ברחובות יכול לעזור להם לפתור את הבעיה שלהם.

האם הם יכולים לקבל, נניח, את רעתי כתושב עיר פיתוח, שצריר לשמור על

התדמית החיובית כדי שיבוא משקיע שלא בא מפני שהמשרד לא מכוון?

בשתי ישיבות שומעים אותו תקליט -

70% מההשקעות מופנים לערי פיתוח. מר בליזובסקי ריבי על 70% מכל התקציב

של מרכז ההשקעות וזה, כר דווח, בשנתיים האחרונות. זה היה צריר לתת

למעלה מ-3000 מקומות תעסוקה אבל לא זו היתה התוצאה. כיתן דימונה, למשל,

נכון שהושקעו שם הרבה כספים אבל כל הכספים הביאו לצמצום בכוח האדם ולא

נתנו פתרון לכוח אדם, במקום זה בא וישיי. הכל אומרים שזה יפעיל ויעסיק

מאות עובדים עד סוף השנה ואילו בעלי המפעל אומרים: אולי, אולי נצליח

להגיע לעשרות בודדות.

אני לא מבין. אתם כותבים דברים

שאי-אפשר לחזור עליהם; אם אחזור על הסיפור של מפעל הבירה יגידו שאני

מתנכל לשר.

לא הייתי רוצה שנשחק בנתונים. משרד

התעשיה והמסחר חייב לחזור לתקופה שהיתה פעם - לפעול כיזם ולקבוע סדרי

עדיפויות, מי לפני מי ומה לפני מה, אולי שלומי לפני נהריה. אבל, לצערי,

אין יד מכוונת.

אני שואל מה המדיניות של המשרד,

האם יש מדיניות או אין? האם יש סדרי עדיפות או לא? האם יש יד מכוונת

או לא?



אנחנו יכולים לדבר. אני לא יודע

מה להציע. הייתי מביו אם יקום המשרד ויגיד: השנה אני מקציב לשתי ערים

ופותר את הבעיה. אני-חושב שאי-אפשר להחזיק את כולם על אש קטנה ולא לתת

פתרון לשום דבר. הייתי מביו אם תהיה תכנית חומש או תכנית ל-7 שנים. אי-

אפשר לדבר רק על נתונים ולשוב ולחזור על השעור של 70%.

אני מציע שמזכירי מועצות הפועלים

יקחו את הרשימה של משרד התעשיה והמסחר ואולי יוכלו לתת לנו תשובות לאו

נעלמו ה .70%-אני בא מהדרום ואני לא יודע לאו הלכו ה . 70%-כל הזמו

מדברים על אותם מספרים וחוזרים ואומרים: יש מקורות תעסוקה, יש התפתחות.

אבל במציאות - במקום שמספר המובטלים יקטו הוא הולך וגדל.

אני מברך את יושבת-ראש הוועדה על

היוזמות הברוכות שלה, שאנחנו חוזרים

ועוסקים בבעיות הכואבות.

נמאס לי לבקר את רשויות השלטוו.

לרשויות השלטוו יש קו ברור, מדיניות ברורה, והם אומרים את זה בצורה

ברורה אם כי מתווכחים קצת על היעד בנוגע למספר המובטלים.

אני פונה אל מזכירי מועצות הפועלים

מדיניות של אבטלה זו מדיניות של הממשלה ואל תטמנו את ראשיכם בחול.

זו מדיניות ברורה לגמרי. אתם צריכים להביו שהתקציבים של ממשלת ישראל יש

להם יעד וכיווו - לנווו את האוכלוסיה וליצור אבטלה עמוקה ומאבק על מקומות

העבודה, לשבור את מעמד העובדים בארץ ולהביא לשכר עוד יותר עלוב וקטו,

וכל זה מקבל גיבוי של משרדי הממשלה.

התקציבים המושקעים בהתנחלויות הם

תקציבי ענק. לפני כחודש הממשלה קיבלה החלטה, וזה נאמר באופו ברור בכלי

התקשורת האלקטרוניים, שמוקצבים תקציבים אדירים להקמת 6 התנחלויות ששני

הגושים הגדולים חתומים עליהם בהסכם הקואליציוני.

- רבותי, המאבק של כלל השכירים

בארץ, של כלל העובדים ובעיקר המאבק של המובטלים צריר להתמקד נגד הזרמת

התקציבים האדירים להתנחלויות במקום לצמיחה. כל זמו שלא נביו את זה נקיים

פה עוד דיוו, תהיה עוד ישיבה ועוד ישיבה אבל מזה לא תצמח עבודה.

אם יש ערך לדיון ולשמיעת הדברים

היום, זה רק מפני שאנחנו עומדים

לפני הכרעה בתקציב המדינה.

הדברים ששמענו מפיו של נציג משרד

התעשיה והמסחר לא מוצאים חו בע.יני. אם המצב קשה, מה זאת אומרת שמחכים

ליזמים? יש ממשלה או איו ממשלה? יש תכנית או איו תכנית?

מדברים על משקיעים. אני לא רואה

אותם. הועלה נושא - צריר לפרט אותו. אם מדברים באופו כללי, תהיינה

המלצות על הנייר ולא יהיה שום דבר נוסף. יש הבטחה של ראש הממשלה.

צריר לדבר על דברים ספציפיים, קונקרטיים, על מקום, על ישוב, על מפעל.

אם, זה לא ימצא ביטוי בספר התקציב שיצביעו עליו לכל המאוחר ב-31 במארס-

חבל על הזמו וחבל על המלים.

אם למזכירי מועצות הפועלים יש

תמונה ברורה על עלויות - תביאו נתונים על עלויות ואל תסתפקו במספרים

על דורשי עבודה.



אנחנו יודעים שהמספרים על מובטלים

אינם אמיתיים. תביאו נתונים מה יש, כי אחרת נסתובב כמו החתול אחרי הזנב.

אני לא מקבלת את דבריו של חבר-

הכנסת ביטון פרט לכך שהממשלה לקחה בחשבון בתקציב אחוז מסויים של מובטלים.

התקציב שקיבלנו לא מיועד לנוון. עם זאת אני חושבת שיש טעות פאטלית

בסגידה להורדת האינפלציה לאפס. אם מורידים את האינפלציה לאפס ואת החיים

גם כן לאפס - אני לא יוצאת מעורי. אתמול לא יצאתי מעורי כשהודיעו שהאינפלציה

היא אפס. ומה עם אנשים חיים? אני חוששת שעם האפס הזה כולנו נהיה אפס.

אני רוצה לשמוע מה קורה ביחס להכשרה

מקצועית, אם יש קשר בין מי שמכשירים אותו לבין מפעל שיקלוט אותו.

אני חוזרת ואומרת שאם יש טעם

לדברים שלנו, הרי זה ערב אישור התקציב. אנחנו צריכים לבוא ולומר כמה

כסף צריך בכל מפעל כי אחרת, כפי שאמרתי, חבל על הזמן.

אני רוצה להאיר ולהסביר מדוע קמתי

ממקומי כשדיבר חבר-הכנסת שמאי.

אני מבין שההסתדרות ונציגי מועצות

הפועלים נמצאים כאן במעמד של מוזמנים ואני מעריך שיושבת-ראש הוועדה

מזמינה את ההסתדרות לכל דיון רלוונטי. ברגע שאנחנו יושבים פה כמוזמנים

צריר להיות לנו סטאטוס של מוזמנים, ויש נוהג מקובל שכאשר מזמינים מישהו

מתייחסים אל המוזמן בצורה הראויה.

אני חושב שזו הפעם הראשונה שחבר

כנסת נכבד מתקיף אישית מוזמן לוועדה. אני חושב שזה דבר שלא צריר להיות

ואודה אם תימצא הדרך לתקן את הענין.

בוועדה הזאת יש לחבר-הכנסת שמאי

מעמד שאין לנו. בוועדה משותפת שהוא ואני באותו מעמד, שם מותר לי לקרוא

לו קריאות ביניים, דבר שלא אוכל לעשותו כאן.

כידוע, יש קרן למניעת אבטלה ובלחצה

של ההסתדרות, נוצר מצב של שותפות בין הממשלה, ההסתדרות והתעשיינים ולכל

אחד מהשותפים בקרן הז יש זכות וטו, זכות וטו ולא יותר. נושאים שהעלינו

בקרן הורדו בזכות הווטו. אני רוצה להזכיר שבמועצת הקרן יש 15 חברים.

ההסתדרות דאגה שבין 5 חברים שלה נמצא מי שהוא ראש סיעת הליברלים בוועד

הפועל של ההסתדרות, וכל הטענות שהופנו כלפנו צריך להפנות אליו.

לקרן הזאת יש שתי ועדות ואנחנו

משתדלים להגיע להסכמים.

עד כאן. אני רוצה שהדברים האלה

יועברו לחבר-הכנסת שמאי.

אני רוצה להוסיף ולומר כמה דברים

באוזני נציגי משרד הממשלה, ביחוד נציג משרד התעשיה והמסחר. אני מצטער

שלא הובאו המספרים הכוללניים שבדו"ח לשר העבודה והרווחה שמתוכו יוצא

שכ-50%, וכדי לדייק, 49.6% מהמובטלים בארץ נמצאים בחיפה והצפון כאשר

האוכלוסיה באזור הזה מהווה 10% מכלל האוכלוסיה בארץ. בלומר, נטל האבטלה

בצפון הוא פי 5, % 1Oמהאוכלוסיה סובלים 50% מנטל האבטלה. זה דבר מדהים,

במסמר הזה נקבעו אזורי המצוקה בארץ, רובם בצפון - שלומי, מגדל-העמק,

יקנעם, עפולה, נצרת.



אם יהיה המשך דיון, יש לנו

הצעות לפתרון. אציין רק שמתוך סכום של 50 מיליון דולר מכספי ההסתדרות

הציונית, סכום של 30 מיליון דולר הועכר ליהודה ושומרון ולא לצפון.

אני רוצה לנסות לסכם את הדיון.

אמרתי בראשית הישיכה שהפעם נחרוג

משיגרה. בכל הישיבות שלנו, בדדך-כלל, אנהנו שומעים את נציגי הממשלה ופה

ושם ראש עיר זו או אחרת ולעתים גם מזכיר מועצת פועלים. בגלל ההמרת המצב,

כשהצפון הפך להיות מוקד של אבטלה קשה עם מעט מאד סיכויים להטבת המצב

חשבתי, תור התייעצות עם אהד ההבדים שיושב כאן, יעקב אבימור, שנכון לזמן

לכאן את מזכירי מועצות הפועלים מהצפון. ואמנם, הישיבה היתה מוקדשת לשמוע

קודם כל אתכם, מזכירי מועצות הפועלים. נציגי ההסתדרות יודעים שקיימנו

ביוזמתנו דיון על הקרן למניעת אבטלה, אני פונה אליך, עוזי בלוך, ואזמרת

לגופים השותפים בקרן - ואני אומרת זאת גם אם מנכ"ל משרד

העבודה והרווהה היה חבר במפלגתי - אסור לסמוך יותר מדי על מי שמנהל אותה.

את הוויכוח נעשה בהזדמנות אחדת.

אנחנו העלינו את הנושא של הקרן

למניעת אבטלה. אנחנו מתבקשים לאשר העלאת ההפרשה לקרן מ- 5% ל-10% . זה

לא יכול להיות בלי אישור שלנו, וזה נותן לנו כוח לומר: רגע אהד, אם יש

צורך באישור שלנו - אנחנו רוצים לדעת מה קורה שם. נחזור לדיון.

אולי צריך להביא הצעות לשינויים

בתקנון הקרן. לכן קיימנו שתי ישיבות על הקרן ותהיה ישיבה נוספת.

אני רוצה לומר להברת-הכנסת ארד:

בשבוע שעבר היה דיון חוזר על האבטלה. היה דיון בעקבות 10 הצעות לסדר-

היום של 10 מחברי הכנסת. את הדיון פתח שר העבודה והרווחה. הוא הביא

נתונים ומסמכים. 27% מהמובטלים הם בערי הפיתוח, שחיים בהם % 1Oמכלל

האוכלוסיה. זה פורמאלי.

אין לי טענות על שרות התעסוקה.

האם שרות התעסוקה יוצר מקומות עבודה? הוא פועל כמתווך.

לפני שבועיים היה לנו דיון שהיה

צריך להיות בו גם שר התעשיח והמסחר. השר חלה ולא בא לישיבה אבל כל

צמרת המשרד היתה. הונחה רשימה. היא תצולם ותישלח אליכם. ובהקשר לכך

אני אומרת לדוד ברודט: גם אם זה יתבצע ועד שזה יתבצע, גם אם זה יתבצע

אחרי שנתיים - אין בזה תשובה אפילו ל-10% ממספר המובטלים שיש בישובים

האלה. אני חוששת שעד שזה יתבצע מספר המובטלים יגדל, ומה שיש ברשימות -

כל זה יהיה כמו כוסות רוח למת.

אם לא תהיה צמיחה, אז שרות

התעסוקה ימצא עוד 10 מקומות עבודה, ואיפה הוא ימצא אותם? בתעסוקה

יזומה? בלי יוזמה ממשלתית זה לא ילך ואז יפלו לא רק ערי פיתוח אלא

גם אחרים. יש בעיות לא רק בקצרין אלא גם במקומות אחרים, בגלל הבעיה

המבישה של השכר.

אנחנו נקבל דיווהים ויבואו

מנכ"לים, ואני אומרת שאני לא מאמינה שממה שעושים תבוא הישועה.

הייתי בשתי פגישות, אחת מהן

במקרה עם ראש הממשלה ושמעתי אותו מדבר על השלב השני. הוא דיבר על

שלושה נושאים שכמדיניות הוא רואה אותם חשובים ביותר להצלחת התכנית

1) בדיקת הנושא של אבטלה ומתן תשובות לפתרון של בעיות

האבטלה על-ידי יצירת מקורות תעסוקה, וברור שזה לא יכול להיות במתכונת

של משרד התעשיה והמסחר; 2) בדיקת הנושא של שרותי הרוותה במקומות שם

הקיצוצים חמורים מאד; 3) הנושא של ערי חפיתוח. גם ראש הממשלה לא חשב

שהבעיה היא בעיה של כל ערי הפיתוח.



אנחנו כאן. העבודה שלנו היא לקיים

ישיבות ולשמוע דיווחים. נעמוד על המשמר.

אני שמחה שגם התעשיינים רואים בוועדה

הזאת פרטנר שכדאי לעבוד אתו. אבי פילוטוף לקח על עצמו, לפי בקשתי, להביא

הצעה של אותם מפעלים שהם מוכנים ללכת אליהם אבל הם לא יכולים לעשות בלי

סיוע ממשלתי. ברור שבלי סיוע ממשלתי שום דבר לא יקום.

מה לא אומרים על חברת

העובדים? והמציאות? - טול את חברת העובדים מצפון הארץ - אפשר לסגור את

צפון הארץ.

אנחנו מחוייבים לקיים דיון עם

משרד הבטחון. הנושא הזה עמד לפני סיעת המערך בכנסת. לפני שנה,

כאשר הביאו לפניה את התכנית הכלכלית אמר ראש הממשלה: דעו לכם, אמריקה,

אשר נותנת לנו כספי סיוע, מתנה זאת בקניה ממפעלים אמריקאים.

הקיצוץ בתקציב הבטחון עלול לגרום

לפליטת 20-10 אלף עובדים במשק. לכן אנחנו חייבים לקיים דיון עם אנשי

מערכת הבטחון, ומיד. כמעט שאיו ישוב בארץ שבמסגרת התעסוקה שבו איו מרכיב

של משרד הבטחון, וזה לא רק ייצור הקשור לנשק אלא גם מפעלים שונים שהמערכת

של משרד הבטחון קונה מהם למשל, סדינים וזיתים, וצמצום הזמנות פירושו

סגירת מפעלים ולגבי חלק מהישובים - סגירת הישובים.

אני חוזרת על דברים שכבר אמרתי.

קיבלנו רשימה. איו זה מתפקידו לעקוב אחרי ביצוע התכנית. אפילו היא תבוצע,

איו בה ישועה לערי הפיתוח. אנחנו נצלם את הרשימה ונעביר אותה למזכירי

מועצות הפועלים. אנחנו מבקשים שמזכירי מועצות הפועלים ידווחו לווערה מה

קורה בכל מפעל. אנחנו רוצים לסייע להציל כל מקום עבודה.

אני מבקשת ממר ברודט לבדוק את

נושא היסווג. כשראש הממשלה מכריז, לדוגמה, על נצרת שיש לה סיווג של עיר

פיתוח, האם זה לא מחייב את המשרדים הנוגעים בדבר? האם הוא מסתובב סתם

בארץ ומוסר הכרזות? אני מבקשת שתאמר מה קורה ואם הוחלט - מדוע זה לא

מבוצע?

לפי נתונים

שנמסרו לי, נבנו בשנה החולפת ביהודה ושומרון 15 אלף ממ"ר מבני תעשיה.

נמסר לי שהשנה בונים 5000 ממ"ר. אני מבקשת לדעת אם אמנם זה כך, כי

כשאני אומרת שנאמר לי, זה לא שמישהו פגש אותי במקרה בדרך ואמר לי. אני

מבקשת מדוד ברודט לומר אם זה נכוו. מה גורל המבנים האלה? אני שומעת

שחלק מהם עומדים ריקים, זאת אומרת שהושקע כסף, עומדים מבנים אבל לא

בישובים שבהם יש עובדים. אנחנו מבקשים לדעת מה המצב ומה המדיניות.

אני רוצה לדעת מה הממשלה מבצעת.

תשמרו על קשר אתנו. אנחנו לא גוף מבצע. אנחנו גוף מפקח. אנחנו רוצים

לפקח ולעשות כדי לסייע. אנחנו מחכים לדיווח שלכם על מפעלים, גם על אלה

שהחליטו עליהם והקימו אותם - מה המצב בהם. ועדת העבודה והרווחה תמצא זמו

לדון.

תודה. הישיבה נעולה.

הישיבה ננעלה בשעה 13.30