הכנסת האחת עשרה

מושב שנ י

נוסח לא מחוקן

פרוטוקול מס' 169

רעדת העבודה והרווחה

מיום שלישי כ"ה בשבט התשמ"ו- 4 בפברואר 1986, בשעה 11:00

חברי הוועדה; היו"ר א' נמיר

ח י גרוסמן

אי ררדיגר

ר' כהן

י' פרץ

א' שו ס ט ק

מוזמנים ; שר העבודה והרררחה מי קצב

בי חקלאי - מנכ"ל שירות התעסוקה

צ צילקר - מנכ"ל משרד העבודה דהרווהה

י' הכט - מנהל האגף להכשרה מקצועית משרד העבודה

ד כץ - מנהל הרשות ת לתכנון כה אדם משרד העבודה

זי גינדלר - מנהל מרכז ההכוונה לערי הפיתוח

ע בונה - משרד העבודה

יי בר-אורן - יועץ שר העבודה

מי הולר - דובר משרד העבודה

א' מינץ - עוזר שר התעשיה והמסחר לאזורי פיתוח

יי בקל - מנהל ענף אבטלה במוסד לביטוח לאומי

זי חן - דו בר לזירות התעסוקה

אי פילוסוף - תשכת התאום

אי הלל - ראש העיר דימונה

יי' בן לולו - ראש מועדת ביה שאן

בי וגנר - ראש עירית כרמיאל

ש' עמור - יו ר הוועדה לערי פיתוח

יי יאניני - ראש מועצת קרית מלאכי

מז כ ירח הוועדה אי אדלר

רשמה ; שי צהר

סדר היום! התגברות האבטלה במשק (הצעה לסדר היום של חה"כ ר' כהן.

צי ביטון, א' נמיר , ח' גרוסמן, מי וירשובסקי. מי פלד.

אי חי שאקי , אי ורדיגר, גי בהן. די מגן).



התגברות האבטלה במשק (הצעה לסה"י של חברי הכנסת ר' כהן, צ' ביטון, א' נמיר,

ח' גרוטמן, מ' וירשובסקי, מ' פלד, איח' שאקי, א' ורדיגר, ג' כהן, ד' מגן.

היו"ר אי נמיר;

בקר טוב, אני מתכבדת לפתוח את הישיבה. בהטכמת תברי-הכנטת ישיבה זו היא

ישיבה פתוחה.

אנו דנים היום בעשר הצעות לטדר היום מה-30 באוקטובר, 1985, בנושא התגברות

האבטלה במשק. אם חל שינוי בנושא הזה מאז הועלו ההצעות לסדר-היום ועד היום הזה,

הרי זה רק שינוי לרעה. המצב נעשה גרוע יותר.

רצינו לקיים את הדיון הזה בהשתתפותו של שר העבודה והרווחה. מאחר והשר נעדר

מן הערץ ב-10 הימים האחרונים, דחינו יות פתיחת הדיון להיום. אני רוצה לברר

בהזדמנות זו את שר העבודה והרווחה, משה קצב, בשם חברי הוועדה ובשמי עם שובו

מנטיעתו, ולקדם בברכה את אורהינו המוזמנים. בהתאם לנוהג, פותחים המציעים בהצגת

הנושא. רשות הדיבור לחבר הכנטת רן כהן.

ר' כהן;

לפני שבועיים קיימה הוועדה דיון במצבן של עיירות הפיתוח. נראה לי כי הנושא

בו אנו דנים היום משתלב בנושא מצבן של עיירות הפיתוח, והייתי ממליץ על כן לשלב

בעתיד את הדיון בשני הנושאים האלה.

אני עדיין מחכה לתשובות לשאלות שהצגנו בישיבה הקודמת, כמו הקריאה שלנו לראש

הממשלה להקים ועדת שרים לענין עריירות וערי הפיתוח. עוד לא קבלנו תשובה על

הפנייה הזאת שלנו. והוא הדין בענין הדרישה שלנו להקים ועדה קבועה של מנכ"לים

לנושא זה. אנחנו יודעים שיש ועדות אד-הוק או פגישות אד-הוק של מנכ"לים, אבל אין

עד היום הזה ועדה קבועה של מנכ"לים לענין עיירות הפיתוח.

פרטי הנושא הנדון כאן היום ידועים לכולנו, ואיני רוצה לחזור עליהם. האבטלה

בעיירות הפיתוח עמוקה מזו הקיימת במקומות אחרים בארץ. תוצאות האבטלה החמורה

בעיירות הפיתוח חמורות מאד, כי צעירי עיירות הפיתוח עוזבים אותן. אין בהן דבר

שימריץ אותם להשאר בהן. אין שם אפשרות לקבל הכשרה מקצועית, גם אין שם אמצעי

בידור שיהוו כוח משיכה ויעודדו את הצעירים לרצות להשאר שם. הדברים, כאמור,

ידועים ואיני רוצה לחזור עליהם.

אני רוצה להפנות תשומת לבם של ראשי עיירות הפיתוח לטכום של 1,5 מליון שקל

שישנו בקרן למניעת אבטלה ועדיין לו עשו בו שימוש, ויש טיכוי שרק חלק קטן ממנו

יוצא עד ה-31 במארט השנה, שאם לא כן הוא יכנט לקופת האוצר. אני מציע על כן ששר

העבודה והרווחה, שאחראי על התקציב הזה, יגיש הצעות תקציביות הקשורות בנושאים

שהתקציב הזה מיועד להן, כמו הטבה מקצועית, הכשרה מקצועית וכו'.

שר העבודה והרווחה מי קצב;

נראה לי שיש כאן טעון בענין הזה. רוב הכטף הזה ינוצל.

היו"ר אי נמיר;

אנו מתכוננים לקיים דיון מיוחד בקרן האבטלה. אני מציעה על כן שנתרכז היום

בדיון בנושא האבטלה.



ר' כהן;

גם אם כל התקציב הזה ינוצל יהיה זה כטיפה ביס, אבל אני עדיין עומד על דעתי

וחושש שחלק גדו מהתקציב הזה לא ינוצל.

שר העבודה והרווחה מי קצב;

אני רוצה למסור לפרוטוקול שחלק גדול של חתקציב הזה ינוצל.

ר' כהן;

הממשלה לא נותנת היוס תשובה למצוקת האבטלה, אף לא לבעיית השכר. אני רוצה

לומר לראשי עיירות הפיתוח שאני כבר לא מאמין שוועדת העבודה והרווחה של הכנסת

יכולה להועיל להם בדרך אחרת מזו שאני מצביע עליה. אני סבור שהוועדה צריכה לדרוש

מכם לעלות ביום הראשון הקרוב אל קרית הממשלה כדי שהממשלה תראה במו עיניה את

הנוכחות הזאת, ותעמוד על חומרת הבעיה. כי שמעתי שגם בממשלה וגם בהסתדרות לא

מודעים כל כך למלוא היקף הבעיה, אינם יודעים ולא רואים בעין את משמעותה של

האבטלה וסוג החיים שהיא יוצרת. על כן אני אומר לכם: הביאו את הדברים אליהם. אני

סבור גם שחברי הוועדב הזאת צריכה לצאת ביחד אתכם על מנת לסייע לכם בענין הזה.

ח' גרוסמן;

אין ספק שבנושא האבטלה חל שינוי לרעה, והמצב יילר וייעשה גרוע יותר. אני

סבורה שאנחנו לא צריכים לטפל יותר בניתוח מספרי האבטלה, כי זה בעצם לא כל כך

חשוב אם האבטלה בשדרות הגיעה ל-15% ובעיירת פיתוח אחרת ל-12% וכוי.

היום נערכת שביתה מעניינת, לא למען שכר אלא בשל חרדה למה שכבר מתחולל במשק

בתחום התעסוקה, והפחד מפני העתיד וחוסר הידיעה לקראת מה אנחנו הולכים. אני חוזרת

ומציעה לוועדה שלא לטפל יותר בפרטים השונים, אלא לטפל במגמה.

צר לי לקבוע שאנחנו עומדים בפני מדיניות של סגירת מפעלים, ולא מתוך רצון

רע, אלא בגלל מדיניות מסןויימת האומרת שני דברים. ראשית, שעל המדינה להתערב ככל

האפשר פחות, ושאם יש מפעל שאינו רווחי מוטב שייסגר; אם התוצאת של מפעל מסויים

איננה עומדת בתחרות ומחירה בארץ גבוה מהמחיר בו אפשר לקנותה בחו"ל, מוטב יקנו את

המוצר הזה בחו"ל בחצי המחיר. וכך קורה שאנחנו עומדים עכשיו לא בפני גל של סגירת

מפעלים פרטיים קטנים, אלא אנחנו עומדים בפני סגירת מפעלים ממכלתיים גדולים,

מפעלים המהווים את תשתית המשק שלנו. המפעלים האלה כבר צמצמו את פעילותם ואת

מספר העובדים בהם, והם עוד יסגרו. הם יסגרו בגלל מדיניות כלכלית נפסדת, לפי

דעתי.

אני רוצה להביא בפניכם שתי דוגמאות. כאשר השר חיים קורפו אומר שמחיר תיקון

אניות בחו"ל הוא מחצית ממחיר התיקון בארץ, ושבניית אניה בחו"ל עולה מחצית מחיר

בנייתה בארץ, ולכן לא כדאי לעשות את הדברים האלה בארץ, כדאי שנשאל כלכלנים מה

עושים בעולם כדי לשמור על המשק הלאומי שם. האמריקנים שומרים על המשק הלאומי

שלהם, הצרפתים אף הם שומרים על המשק הלאומי שלהם, וכך גם הגרמנים. הם נוקטים בכל

מיני תכסיסים, וגם עוקפים את החוקים ואת הכללים שנקבעו בשוק האירופאי המשותף,

למשל, ובלבד שהמשק הלאומי שלהם ישמר. חם מוצאים כל מיני פטנטים כדי לעקוף את

החוקים ואת הכללים האלה, ובלבלד שישמרו על התוצרת המקומית שלהם. לפי ההסדר הקיים

אסור להם לסבסד את התוצרת המקומית, כדי שלא תוכל לעמוד בפני יבוא של מדינות

בעלות-ברית בשוק האירופאי המשותף, אבל הם מוצאים דרכים כדי בכל זאת לשמור על

התוצרת שלהם.



די היה לראות בטלוויזיה את התכנית שדנה בענין הזה כדי להיווכה מה עושות

המדינות השונות הרוצות לשמור על התוצרת המקומית שלהן. על מנת שצרפת תוכל לשמור

על התוצרת האלקטרוית שלה, למשל, כמו על יצור ושיווק מכשיר הסטריאו המיוצר בה,

וכיוון שאסור לה להתיר יבוא של מוצרים מתחרים המיוצרים במדינות שהן חברות בשוק

האירופי המשותף, היא פשוט גורמת בעיות ועושה קשיים ליבוא הזה. המכס נמצא בעיירה

קטנה, וצריך לחכות 9 חודשים עד שמשחררים את היבוא מהמכס. אז מי יהיה מוכן לחכות

9 חודשים כדי לרכוש סטריאו מיובא, שעה שהוא רוצה לרכוש אותו באותו יום או לפחות

באותו שבוע או חודש ויכול לרכוש סטריאו מתוצרת מקומית, אפילו הסטריאו המיובא

עולה לו פחות.

מה עושים האמריקנים כדי לשמור על המספנות שלהם? חברת ספנות אמריקנית המתקנת

את האניות שלה במספרות זרות, חייבת לשלם לאוצר האמריקני קנס בגובה של 45% מהמחיר

ששילמה בחו"ל עבור תיקון האניות שלה. אני יכולה להראות לכם דוגמאות רבות כאלה

ואחרות.

ואילו אנו עוסקים כאן בזוטות. אני אומרת לזכותם של חברי הוועדה ושל

יושבת-ראש הוועדה הרוצים לפתור בעיות אקוטיות, ומחפשים אפשרות להוסיף עוד 10

מקומות עבודה בעיירת פיתוח זו, ועוד 5 מקומות עבודה בעיירת פיתוח שניה. גם אני

משתתפת בחיפושים האלה, בעיסוק הזה בקטנות. אבל אני חושבת שהגענו אל הקו האדום,

ואם עוברים את הקו האדים הזה הדבר מוצא את ביטויו גם בתעשיה ובמשק הלאומי כולו,

כי הדברים הולכים ביחד.

אנחנו עדים למכירה של חברות ממשלתיות, לסגירת הברות כאלה, לצמצומן עד כדי

אבסורד. אם מעלים את הטעון שהדברים זולים יותר כשקונים אותם בחו"ל, אז כדאי אולי

לחשוב אם לא צריך לפרק את המדינה, ואז זה יהיה הכי זול. אם לא נקיים מדינה

בשביל היהודים זה יהיה יותר זול.

הענין בו אנו דנים הוא למעשה ענין של מדיניות. המספנות מהוות את הקו האדום.

ביקרתי שם שלוש פעמים, ולא אני הסתתי אותם, כפי שטען משה ורטמן, שהוא חבר שלי

בתנועת העבודה ובהסתדרות. זה לא רק ענין של 650 העובדים במספ נות. כי אם סוגרים

את המספנות הדבר יפגע במישרין גם בעוד עשרות מפעלים קטנים, ובחיפה ובאיזור

מצויים כיום כבר 10,000 מובטלים. השביתה הנערכת היום היא נגד האבטלה, שהיא חלק

מהמדיניות המוצאת את ביטויה בתקציב.

הוועדה שלנו אינה מטפלת בקביעת מדיניות כוללת. הוועדה שלנו היא ועדת העבודה

והרווחה, ונמצא אתנו כאן שר העבודה והרווה, ולא שר האוצר. אם יבוא שר האוצר

ויגיד לנו שאין הדברים כד, ושלא זו המדיניות של הממשלה, אוכיח לו שזה כן כך,

ואוכל להוכיח לו זאת על פי המצב של כל מפעל ומפעל.

שר האוצר היה בישיבת הוועדה הזאת, ואני התרשמתי שחברי הוועדה התרשמו מדבריו

וקיבלו אותם בהבנה ובהסכמה.

חי גרוסמן;

אם כך התרשמת, אדוני השר, כי אז התרשמת לא נכון.

הבעיה איננה בטון הדיבור ואף לא בניסוח הדברים, אלא בתוכן שלהם. ואשר

לתוכן, אני לא השלמתי עם הדרך של שר האוצר, ואני חושבת כי הדרך הזאת תוביל אותנו

לקטסטרופה גם מבחינה משקית וגם מבחינה חברתית.



אני רוצה להזכיר כאן כי היתה פעם פרשה של גייפים בשביל צה"ל שהורכבו בנצרת

אנחנו מזמינים פחות, או בכלל לא מזמינים, כי זה לא כראי

לנו. המצב לא היה כזה שצה"ל הפסיק להזמין בכלל גי'פים. הבעיה גם לא היתה בזה

שמחיר הג'יפים בהו"ל היה זול יותר. הענין היה בזה שהיו דולרים בוזו"ל, ובדולרים

אלה אפשר היה לרכוש את הג'יפים האלה בחו"ל מבלי שהדבר יופיע בתקציב הבטחון שתמיד

רוצים לקצץ בו, ותמיד איננו מספיק. אם רוכשים את הגייפים בדולרים שמצויים בחו"ל

למטרת רכישות שם, וזה לא יורד מתקציב הבטחון, כדאי לעשות זאת.

דבר דומה קורה עכשיו בענין המספנות, והאמינו לי שכר זה. הבעיה איננה במה

שאמר השר קורפו במליאת הכנסת בזמן הדיון על המספנות, שאפשר לקנות בחו"ל את אותו

הדבר בחצי המחיר. לא זו הבעיה. אבל אם זה הנוסח שבחו"ל אפשר לקנות היום בחצי

מחיר מוצר זה או אחר, אז כל המדינה יכולה לעשות את החשבון הזה.

אני מציעה שנטפל עכשיו בנושא הגדול, ולא בפרטים. הדברים נחתכים במדיניות

הכוללת של סגירת מפעלים ממלכתיים,של מכירת חברות ממשלתיות ושל חברות שלממשלה יש

מעורבות בהן, מדיניות שלפיה אין המדינה נותנת ערבויות להלוואות, וגם לא סבסוד.

אני חוששת שהמספנות תסגרנה, וכל מפעלים קטנים במפרץ המלווים את המספנות יסבלו

כתוצאה מכר, וגם מפעל סולתם יסגר ועוד מפעלים נוספים אם אנחנו לא נטפל בדברים

הגדולים, ואז כללנו נעמוד בפני שוקת שבורה.

אי ורדיגר;

שביתת האזהרה למשך שעתיים, המתקיימת היום מטעם ההסתדרוות, באה בשל שחיקת

השכר, בשל סגירת מפעלים והעמקת האבטלה. יש לי הרגשה שקברניטי המדיניות הכלכלית

אינם רואים מה בעצם קורה במדינה, ואינם מודעים למה שיקרה במדינה. שמחה וששון

במדינה על הורדת האינפלציה, אבל אני הושש מפני זה שנהיה, הלילה, עדים לירידה מן

הארץ. מי שנפלט ממקום עבודתו ואינו יכול להשיג עבודה אחרת, והוא מאמין שיוכל

להסתדר בארץ אחרת, לא יהסס לרדת. ירדה אצלו הדבקות בציונות ובאהבת ארץ ישראל,

והדאגה לעבודתו ולקיום משפחתו היא המנחה את מעשיו.

לפני מספר ימים ביקרו חברי ועדת הכספים במפעל תדיראן, שהוא מפעל גדול וחשוב

ובין המתקדמים בתחום שלו. שם שמענו כי 1500 עובדים פוטרו, וכי הם יגיעו כנראה

לפיטורי 4000 עובדים מסך הכל של 16,000 עובדים בכל המערכת הזאת. הדבר הזה מפחיד

ממש.

)

שמעתי את דברי התגובה של מר פילוסוף לשביתה של היום, כאשר שאל במה אשמה

התעשיה במצב הנוכחי, ומדוע מענישים את התעשיה הישראלית על ידי השביתה של היום.

אני מבין את התגובה שלו. אבל לא יתכן שאנחנו נצפה בסגירת מפעל אהרי מפעל מבלי

להזדעזע. על "אתא" כבר לא מדברים היום. עם "אתא" גמרנו, הפרשה הזו כבר קבורה.

ויש המשתעשעים עדיין בתקווה שנציל את מספנות ישראל. אשרי המאמין בזה. אני כבר לא

מאמין בזה.

אנחנו מודעים לעובדה שהמדינה נמצאת בקשיים כלכליים, אבל צריך לדעת היכן

להציב את הגבול, עד לאן אנו מגיעים.

מצבן של ערי ועיירות הפיתוח הוא איום ונורא. אם לא תימצא עבודה לתושבי

עיירות הפיתוח ברור שהאנשים יברחו משם. הם גם יברחו מאיזורי העימות. צעירים

המשתחררים מצה"ל לא יחזרו למקום מגורי הוריהם אם לא תובטח להם תעסוקה שם.

אינני יוז-ע אם הדיונים המתקיימים בוועדות בהצעות שהועלו לסדר היום במליאה

אמנם משפיעים על מדיניות הממשלה. אנחנו עדים למדיניות אטומה. כל ההחלטות וכל

ההמלצות והדרישות נתקלות באטימות, והמצב מביא לתופעה שאותה ראינו אתמול ליד

הכנסת.



אני רוצה להגיד לזכותו של שר העבודה והרוותה כי לדעתי המאבק שלו בנוגע

לתקציב משרדו היה מאבק יפה וטוב. השאלה היא אם אמנם אנחנו יכולים לשנות את המצב,

ואיר אפשר לעשות זאת. אני חושב שאנחנו צריכים לשמוע על הבעיות האקוטיות

היום-יומיות, ואנהנו צריכים לרדת על הממשלה ועל הקואליציה הרהבה, כי לא יתכן

שהמצב הנוכוזי יימשך.

ר' כהן;

נמצאת בידי התכנית של שר העבודה והרווחה, שהוגשה לפני למעלה מחצי שנה. אני

רוצה לבקש מהשר לספר לנו מה מתור התכנית הזאת כבר בוצע. בתכנית ישנה התייחסות של

השר לנושא עיירות הפיתוח, וחשוב שנדע מה מתור התכנית הזאת אכן הוגשם.

היו"ר אי נמיר;

הייתי בין הברי-הכנסת שהעלו את ההצעה הזאת לסדר היום של הכנסת. ואני זוכרת,

אדוני השר, שאתה היית היחידי מבין חברי סיעתר שישבו באולם המליאה כאשר הכנסת דנה

ב-0ו הצעות לסדר היום בנושא האבטלה. אני חייבת לציין שאני מרגישה בחדלון נורא של

הכנסת, ובמיוחד של הוועדה שאני עומדת בראשה. אני חושבת שהקואליציה הרחבה הזאת

זה אסון למדינה. הבטחון שיש לממשלה, ובוודאי לחלק מהשרים בה, שבהעדר אופוזיציה

הכל יעבור בכנסת, ושאם ימצאו חברי כנסת שיגלו התנגדות יכופפו להם את היר, יקראו

אותם לבירור ולסדר, איננו דבר טוב.

זועזעתי כאשר ראיתי אתמול בטלוויזיה את האיש שבכה על מה שקרה לו עם דירה של

קלרין, ואת פועלי מספנות ישראל. התחושה שלי היא שהדבר לא נגמר במחזות אלה, אלא

שזו רק ההתחלה. ואילו אנחנו מדברים, ומדברים, ומדברים, ושוב מדברים ושום דבר

טוב לא קורה.

כולנו ביחד נמצאים בחזית הזאת. יש לנו שני איזורים נוראים ביותר בארץ:

איזור חיפה והצפון, ואיזורי הפיתוח ששם המפולת איומה. וכל המפולת היא בתעשיה.

אינני באה להציע לפטר אנשים מהשירותים, אבל עובדה היא שכל הדיונים שלנו הם

מסביב למה שאנחנו רואים שקורה בתעשיה. ואני עוד זוכרת את הסיסמה שעליה חונכתי

ושקראה למעבר מהשירותים ליצור.

בחיפה ובסביבתה קשה המצב במיוחד, כי שם מרוכזת התעשיה הגדולה ביותר בארץ,

תעשיה מפוארת ביותר. יש לנו בעיה קשה ביותר עם הצעירים שלנו, עם דור העתיד של

מדינת ישראל. למשתחררי צה"ל, גם לבעלי ההשכלה הגבוהה שביניהם, אין לאן ללכת,

אין עבודה מתאימה. וכבר הזכירה חברת הכנסת גרוסמן שיש דברים שמבהינה רנטבילית

ומבחינה כלכלית אינם כדאיים אולי, ובכל זאת הם נעשים. כי אם נלך לפי הקריטריון

של היות הדבר כלכלי או רנבטילי כי אז לא צריך היה להקים את מדינת ישראל.

אני רוצה להתוודות כי שקלתי אפשרות לקיים את ישיבת הוועדה במספנות ישראל,

אבל כאשר שחזרתי את המאבק שלנו בנושא "אתא", כיצד נסענו למפעל "אתא" ונפגשנו עם

מפוטרי "אתא" וקיימנו אין ספור ישיבות בענין "אתא" והבטחנו כי לא נרשה לסגור את

"אתא", וגם האמנו שנצליח לעשות זאת, דחיתי את הרעיון הזה. כי מה נגיד היום

לפועלי מספנות ישראל? אני לא יכולה להבטיח לאף אחד מהם שום דבר כאשר אני

יודעת שאין לי שום השפעה, ושאני לא יכולה .לקיים את מה שאבטיח.

אין צמיחה כלכלית, ואני רואה בזה אסון. חברת הכנסת חייקה גרוסמן אמרה כי

עלינו לעסוק במדיניות. אדוני השר, ב-ו2 לינואר התקיים כאן דיון על ערי הפיתוח.

שר המסחר והתעשיה חלה בבוקרו של אותו יום, אבל שאר המוזמנים היו. היה כאן גם

המנכ"ל, שעומד בראש ועדת המנכ"לים, וסיפר לנו דברים רבים. בהבטחות אפשר למלא

ארונות זהב, אבל לא יותר מזה. מיורם בליזובסקי, שאחראי על ההשקעות, קבלנו נייר

בו כתב מה היה בעבר, ומה המגמה לעתיד לגבי ערי הפיתוח וכיצד יביאו שינוי בערים

כמו אופקים, בית שאן, חצור, מגדל העמק, נצרת עילית, קרית-גת, קרית מלאכי ושדרות.

על שולחן הוועדה הונחה רשימה של כל המפעלים. ואני יכולה להגיד לכם, שאפילו זה

יבוצע זה לא יכסה אפילו 5% מכלל הנפלטים ממקומות העבודה והמפעלים באותם ישובים.



אני יודעת שענין הצמיחה הכלכלית איננו בתחום עבודתו של משרד העבודה

והרווחה. אבל נושא התעסוקה ונושא האבטלה הם בהחלט בתחום עבודתו וסמכויותיו

"יל שר העבידה רהרורחה. אני הגעתי למסקנה ברורה. המתחזקת מדי יום, שאם לא

תהיה מדיניות מכוונת לצמיתה כלכלית. כל הדברים יהיו בגדר פטפוטי סרק. אנתנ ו

נמשיך לקבל דיווחים על ממדי התעסוקה. דיווחים על ממדי האבטלה נקיים דיונים

על גורמי האבטלה וממדיה. וכל הדברים האלה לא יפתרו דבר דחצי דבר.

אני פונה אליך, אדוני השר. ושואלת אותך איך אנחנו נראה את פנינו

אל מול פני הפועלים והצעירים בכל הנוגע לפיתוח ולעתיד המדינה שלנו.

שר העבודה והרווחה מ' קצב;

הנתונים של שירות התעסרקה בחודשיים האחרונים, ובמיוחד בחודש האחרון,

בהודש דצמבר. מעידים על החמרה משמעותית במגלב האבטלה במשק. נתוני הלשכה

המרכזית לסטטיסטיקה ביחס לרבע האחרון של השנה אינם מצויים עדיין כידינו.

אבל אני בטוח שהם יאשרו את הנתונים של שירות התעסוקה. מספר דורשי העבודה

בחודשים דצמבר-ינואר גדל מ-46 אלף ל-52 אלף. מספר המובטלים אף הוא גדל.

מ-24 אלף ל-27 אלף איש. במספר הסרבנים אין גידול משמעותי. גם במספר ההזמנות

לעובדים אין שינוי משמעותי. מספר ההזמנות שלא סופקו על ידי ישראלים גדל

מ-4700 ל-4950. מספר ההזמנות שהועברו ליהודה ושומרון ולחבל עזה גדל מ-2350

ל-2820. כלומר- גדל מספר הישראלים שלא מימ שו את הצעות העבודה שהועלו בפניהם.

אל מספר דורשי העברדה והמובטלים צריך להתייחס בזהירות. כי במהלך

חודש דצמבר החליט ועד עוכדי שירות התעסוקה. על פי פנייה שלי. להפסיק את

העיצומים כהם הם נוקטים, ולכן הנתונים המצויים היום הם יותר מקיפים. אם נביט

על המגמה של ששה החודשים האחרונים נראה שבששה החודשים האחרונים ניכר גידול

באבטלה. עיקר הירידה בתעסוקה היא בתעשיה ובענף הבנייה אף כי בענף הבנייה יש

לנו הרושם ש"זם יכולנו למלא יותר אחר הדרישות של המעסיקים אילו היו הישראלים

מוכנים לצאת לעבודות האלה.

המצב ההמור ביותר הוא כערי הפיתוח אם כי בששה החודשים האחרונים

ההחמרה הגדולה ביותר היא דווקה לא באיזורי הפיתוח. ומיד אפרט את דברי.

מובן שמצב האבטלה חמור מאד בערי הפיתוח, כש-27% מהמובטלים עדיין מרוכזים

כערי הפיתוח. וזה בוודאי מצב חמרר כיותר. עיקר החומרה היא בכית שאן. כשדרות.

כירוהם. וגם בשלומי, במגדל העמק, בנתךיבות. וגם בדימונה קשה מאד מצב האבטלה.

המצב בכללותו קשה, אף כי ישנם ישובים מספר בהם יש ירידה מסויימת במספר המובטלים.

כך בעמק יזרעאל, ברחובות ובכמה ישובים כדרום.

כאשר הממשלה דנה בנושא. הזה בחודש נובמבר היא' החליטה להקים ועדת

מנכ"לים. בראשות מנכ"ל משרד המסחר והתעשיה. לטיפול בבעיית האבטלה בערי הפיתוח.

והתכנית שהצגתי בפני הממשלה, שדנה כדרכי טיפול במוקדי האבטלה. הועברו לטיפול

ועדת המנכ"לים הזאת. בוועדה הזאת נמצאים מנכ"לי משרד המסחר והתעשיה. משרד

העבודה והרווחה. מנכ"ל משרד האוצר- משרד הכלכלה והתכנון- משרד הבטחון ומשרד

ראש הממשלה. ראש הממשלה החליט לצרף לועדה הזאת גם את ההסתדרות לאת התעשיינים.

אנחנו מעריכים כי שעור האבטלה יקטן בחודשים הבאים. אני חוזר ואומר

כי מדיניות הממשלה היא נגד האבטלה. מדיניות הממשלה היא שהאבטלה לא תהווה

מכשול בדרך להבראה כלכלית. ואף לא אמצעי לצורך השגת הבראה כלכלית. זו היא

מדיניות הממשלה.

א' ורדיגר;

אני פשוט לא מבין איך הדברים מתיישבים ומשתלבים עם המצב הקיים.



שר העבודה והרווחה מ' קצב;

הגיררל בקיעור האבטלה עומד בסתירה למדיניות הממשלה, יכול להיות שיש

שרים או אישי ציבור הרואים באבטלה הכרח שבלעדיו לא ניחן להבריא את הכלכלה

שלנו. אבל אני רוצה להבהיר שזו איננה מדיניות הממשלה. ואם מי שסבור כך הרי

זו דעתו הפרטית. זו בוודאי איננה דעת הממשלה ולא מדיניות הממשלה. והייתי רוצה

שזה יהיה ברור .

אנחנו רואים כי עיקר האבטלה היא במגזר העסקי ובמיוחד בתעשיה. אנחנו

עדים לכך שיש גידול. הולך וגובר- בשעורי האבטלה. ואנחנו צופים מצב דומה גם

בחודשים הבאים, כאשר הממשלה קיימה דיון במדיניות הכלכלית לשנה הבאה. בהקשר

לדיון על התקציב. היה ברור שבמהלך שנת הכספים 1986/7 אנחנו נתייחס ברצינות

רבה לתחילתו של תהליך של צמיחה כלכלית, אלא שבהצעת התק- יב ובדברי ההסבר

הובהר שקשה יהיה להשיג אח היעד הזה. אם זה יהיה בכלל אפשרי, האוצר מתנה את

הצמיחה הכלכלית בכך שחלק מהתקציב שיקוצץ ייועד לצורבי הצמיחה הכלכלית, אני

חושב שאם רוצים לדבר על צמיחה כלכלית לא צריך להתנות זאת בשעור הקיצוץ בתקציבי

המדינה, אתם יודעים בוודאי שיש ויכוח על גודל הקיצוץ שעליו מדבר שר האוצר.

הנ.וקב בסכום של 600 מליון דולר, יש. כפי שאמרתי ויכוח על גודלו האמיתי של

הקיצוץ. מה גם שחלק מהקיצוץ ממומן על ידי ספיגה כמו מיסוי והיטלים. וזה

כבר לא קיצוץ,

אני סבור שאפשר להתמודד עם בעיות האבטלה רק על ידי יצירת מקומות

תעסוקה, כל שאר הפתרונות וההצעות באים להקל ולסייע לעבור את תקופת המעבר,

אבל הפתרון הוא ביצירת מקומות תעסוקה, אנחנו צריכים להיות מאך- זהירים ולדאוג

לכך שתקופת המעבר להבראה כלכלית לא תהא מלווה במצב קשה במיוחד שלתוכו ניקלע

מבלי יכולת לצאת ממנו מאוחר יותר, אנו עלולים להכנס למצב כזה קיל אבטלה

שפשוט נאבר את השליטה עליה, כיוס נתוני האבטלה עדיין לא חמורים עד כדי כך

ועדיין אינם מורים על מצב חמור בכל המשק הישראלי, הס מצביעים על מצב חמור מאד

בערי הפיתוח אבל מבחינת המשק כולו היקף האבטלה עדיין איננו חמור ביותר,

מדובר ב-6000 - 5000 מובטלים בערי הפיתוח ואפשר להוריד את שעור האבטלה הזה

שם באמצעות לא כל כך גדולים יחסית על ידי יצירת תעסוקה במקומות האלה,

אם מדברים על צמיחה כלכלית ועל יצירת תעסוקה כערי הפיתוח צריך לזכור

גס 'ניעובר זמן רב מהשלב שבו מרכז ההשקעות מאשר הקמת מפעל ועד להקמתו בפועל

ועד לקליטת העובד במפעל הזה, זה יכול להקיף תקופה של שנה שנה וחצי ואפילו

שנתיים, ואילו אנחנו מדברים על פתרונות בחודשים הקרובים שבהם תלך האבטלה

ותחמיר ,

אני חושב שאפשר בהחלט להתווכח אס אלה החושבים. ואף אומרים זאת בקול.

שצריך להשתמש בנשק האבטלה כדי לפתור את בעיות המשק, זאת היא תאוריה שעוד לא

הוכחה כנכונה באף מקום בעולם, עובדה היא שגורמי יצור מושבתים אצלנו. ולדבר

הזה יש תוצאות רציניות, מכונת יצור מושבבת עולה בכסף רב. וגם אדם מובטל

עולה למדינה בכסף רב, הרי ברור לכולם שמענקי אבטלה עולים בכסף,

החשש הגדול שלנו הרא שמא ניקלע למצב בו לא נוכל יותר לשלוט על היקף

האבטלה, ומה שיכול להספיק היום כהשקעה שיש בכוחה להפחית את שעורי האבטלה

בערי הפיתוח. אני חושש שבעוד חצי שנה לא יהיה מספיק להשגת המטרה הזאת, בעוד

חצי שנה יידרש סכום הרבה יותר גדול. אם בכלל אפשר יהיה לצאת מהמצב אליו אנו

עלולים להיקלע,



לצערי הרב הממשלה עוד לא בחרה בוועדת שרים לעניני פיתוח. אני לא

כל כך בטוח שבמקרה והיתה לנו קואליציה צרה המצב הכלכלי והחברתי היה טוב

יותר מכפי שהוא היום בתנאים ובנתונים האלה.

היו"ר א' נמיר;

עובדה היא שהכנסת הנוכחית הפכה להיות מעין הותמת גומי. בממשלה אין

מתרשמים כלל מהצעקות. מהדיונים ומהוויכוחים הנשמעים בכנסת. אני לא זוכרת

כנסת קודמת שתהא דומה לכנסת הנוכחית מהבחינה הזאת. אתה הרי יושב באולם

המליאה. אדוני השר ואתה רואה את האולם הריק כאשר מועלות בו הצעות לסדר

היום בנושא הכאוב בו אנו דנים. האם אתה זוכר שאי פעם היה אולם כנסת ריק כמו

שהוא עכשי ו ?

שר העבודה והרווחה מי קצב;

הביקורת הזאת צריכה להיות מופנית אל חברי הכנסת, לא כלפי הממשלה.

בשירות התעסוקה אין לנו הצעות תעסוקה בשביל המצטרפים התדשים לכוח-

העבודה במשק ואני רואה בזה את עיקר הבעיה. ובהקשר לזה ישנה תופעה שמדאיגה

עוד יותר. מדי שנה מצטרפים לכוח העבודה במשק כ-35 אלף איש ואילו בחודשים

האחרונים אנו רואים ירידה בשעור הזה. אנו חוששים מאד שהירידה בשעור הגידול

החודשי לכוח העבודה במשק נובע מגידל בהיקף הירידה מהארץ וזה מקור רציני

ביותר לדאגה שלנו. אני תושב שגם זה מחיר שאנחנו משלמים בעד ההבראה הכלכלית.

צריר לקחת בחשבון שההבראה הכלכלית מחייבת אותנו לשלם מחיר כבד ביותר למען

השגתה. הגידול באכטלה, שחיקה רצינית כשכר, ירידה מן הארץ- ו כו' אלה הם דברים

שמהווים סך הכל של המחיר הגבוה שאנחנו משלמים בעד השגת הבראה כלכלית.

המשרד שלנו נערך ועושה את המכסימום האפשרי כדי לעמוד במצב הקשה בו

אנו נתונים. אני שמח להודיע לכם שיש גידול רציני מאד במספר המובטלים הנקלטים

במסגרות השונות של הכשרה מקצועית. יש גידול של 50% במספר המובטלים שנקלטו

בחודש ינואר השנה לקורסים להכשרה מקצועית ללימודי יום. בהשוואה למספר המובטלים

שנקלטו במסגרת הזאת לפני 4 חודשים. מספר הטכנאים וההנדסאים גדל בתקופה הזאת

ב-10%. במספר האקדמאים העובדים ב 4 החודשים האחרונים הסבה מקצועית יש גם בן

גידול בלמעלה מ-35%.

אי שוסטק ;

באיזה מספר מדובר?

שר העבודה והרווחה מ' קצב;

בסך הכל ב-85 אלף איש.

ח' גרוסמן;

85 אלף איש נמצאים עכשיו במסגרת של הכשרה מקצועית. במה מהם סיימו

את הכשרתם בשנה האחרונה. וכמה מהם נקלטו בעבודה?

הי ו "ר אי נמ יר ;

האם יש קשר בין הדרישה של המשק ובין ההסבה המקצועית אליה מופנים

האנשים? האם המשק יכול לקלוט את האנשים האלה אחרי שעברו הסבה מקצועית?

שמענו שיש מובטלים רבים בין הטכנאים וההנדסאים. ואם אמנם זה כך. מדוע

מכשירים טכנאים והנדסאים נוספים?

הייחי באוניברסיטה העברית כאשר התנהל ליס דיון עם פרופסור פטנקין.

פרופסור כהנא וכלכלנים אחרים. לכולם אומרים כצורה חד משמעית וקטיגורית

כי אין אפשרות לחזות מראש את צרכי המשק לטווח הקצר הבינונני או הארוך,

הגישה הזאת איננה מקובלת עלי.

חי גרו סמן ;

האס כל הכלכלנים הי ר באותה דעה?

שר העבודה והרודחה מי קצב;

כך שמעתי, גם במשרדנו יש ויכוח בנושא זה, מר כ"ץ במשרדנו טוען את

אותר הדבר. גם הוא מאמין שאין אפשרות לחזרת מה יהיו צרכי המשק בתעשיה בערד

שנה, או בעוד חצי שנה מפני שיש תנודות גדולות ויש שינויים גדולים. וכירון

שכל הנסיונרת בכיררן זה בארצות הבריח רביפן נכשלו, עם כל הכבוד רההערכה

לכל הכלכלנים ולנסיון שהצטבר בנושא זה בארץ ובעולם המערבי, הגישה הזאת איננה

מקובלת עלי.

נראה לי שכאשר מדברים היום על אבטלה. אז הקשר שבין הכשרה מקצועית

והתאמתה לעבודה נראה לי משני בחשיבותו, כי אני רואה בהכשרה המקצועית מעל

לכל פתרון זמני לבעיית המובטלים. והענין הזה צריר לדעתי. לתפוס מקום השרב

מאד בסדר העדיפויות שלנו, ואשר ליעדים של ההכשרה המקצועית לאלה תחומים

זה מכורן וכו - כל אלה הס נושאים שניים אר שלישים בחשיבותם בתקופה של

אבטלה כמר זר שיש לנר. מרבן שצריך להשתדל להתאים את ההכשרה המקצרעית

למציאות שלנו ככל שהדבר אפשרי.

אני מנסה לצרף את הנתונים גס של ההסתדרות וגם ליל התעשיינים לאלו

שלנו כדי להגיע באמצעותם לאיזו שהיא תחזית לטרוח הבינוני והקצר. אני

גס לא נבהל אם אדס הוא עדיין מובטל חצי שנה אחרי שסיים את ההכשרה המקצועית

שלר ובלבד שאהיה משוכנע שבתרם חצי הסנה הזאת תהיה לר תעסוקה מתאימה,

וכשאני מדבר על תחזירת. אני מדבר בעיקר על הטווח הכינוני.

קורס להכשרה מקצועית יכול להימשך 6 חודשים. שנה ראף שנה וחצי.

לפי האינפררמציה שיש בידי מ?לרד העבודה רהרורחה ויש לנר מצבור רציני של

אינפורמציה בנושא זה נעשתה תחזית קררבה למציאות שתהיה כארץ בעוד שנה

ושנתיים וזה דבר שחשוב לנד לדעת ארתו. התכניות שלנר בנושא ההכשרה המקצרעית

הן בכיררן הזה. אנחנו גם בעד הכשרה ספציפית אבל חשוב גם לפעול בתחומי

הכשרה בסיסיים בעיקר בתחום הטכנולוגי המבטיח את המעבר ממסלול למסלול.

חשוב שתהיה אפשררת לעבור בקלרת יחסית ממסלרל למסלול בהתאם לצררך.

בלימרדי המחשב. למשל. יש מגוון גדול מאד של תחרמים. אם נרתנים

לאנשים השכלה בסיסית בתתרם לימרדי המחשב זה יכרל להבטיח להם השגת עברדה

ביתר קלרת. יתכן שיצטרכו לעבור ערד הכשרה משל ימה שתבטיח להם את האפשררת

להיקלט במסלרלים רבים בתחום הזה, רלכן השרב כל כך שתהיה להם ההשכלה הבסיסית

בלימרדי המתשב. אבל אני ררצה להדגיש שאינני מבטל תחומי הכשרה ספציפיים.

אלא ממשיך גם בהם. אלא שבנרסף להכשרה ספציפית אנחנר נרתניס חשיבות גדרלה

גם להכשרה בסיסית בתחום הטכנרלרגי. דבר שיבטיח למשתלמים אפשררת לעברר

בקלרת גדרלה יחסית ממסלרל אהד למסלרל אחר.



ועדת השרים תדון בשבוע הבא באפשרות להגמיש את חוק ביטוח אבטלה.

כך שיבטיח לנו שימוש מסויים בכספים שהצטברו בה לשם התמודדות עם בעיית

האבטלה .

אני רוצה להזכיר לחברי הוועדה דיין שהתקיים באן בשבוע שעבר. והדין

הגיעו אלי בעיקר דרך אמצעי התקשורת אבל גם באמצעות נציגי המשרד שהשתתפו

באותה ישיבה, ראשית אני רוצה להבהיר כי מדובר בכספי ביטוח שהעובדים צברו

במשך שנות עבודתם, אני לא מציע לעשות שימוש מהיר וקל בכספים שהצטברו לזכות

העובדים כדי לסבסד בו מפעלים כושלים למשל.

אף אהד לא הציע זאת בוועדה, סברנו שבמקום שהאוצר יעשה בכסף הזה שימוש

לפי ראות עיניו ואנחנו יודעים מה ראות עיני האוצר. מוטב להקדיש זאת לצמיהה

כלכלית כאותם מקומות שבהם כדאי לעשות זאת, לא דיברנו על כל הסכום שבקרן.

הכספים האלה אינם כספים של האוצר, הכספים מוקפאים, אבל אנחנו זקוקים

לכספים אלה דווקה כאשר המשבר הכלכלי נמצא בעיצומו מבהינת התעסוקה והאבטלה,

אין ספק שאנחנו נמצאים היום בעיצומו של משבר, ואם תביאו בתשבון את העובדה

שהגבייה השוטפת למענק אבטלה מגיעה היום לכדי 27 מליון ש"ח. בעוד אנחנו

מוציאים מדי חודש סך של 70 מליון ש"ח על מענקי אבטלה. תבינו שהסכום הזה הולך

ומידלדל,

הכספים האלה לא נצטברו בשנה האחרונה אלא במשך 15 השנים האחרונות,

אילו היתה התקופה שלנו תקופה של יציבות כלכלית ותעסוקה מלאה היה אולי מקום

לחפש שימוש אלטרנטיבי לכספים אלה, אבל במצב הנוכחי, כאשר האבטלה הולכת

ומחריפה צריך לעשות בכסף הזה את השימוש שלו הוא נועד, מאחר וסכומים גדולים

הצטברו בסעיף זה, הוחלט להוריד את שעורי הגבייה בכמעט 90%. מ-3% ל-0.3%.

כאשר הכנסת ראתה שנצטברו כספים גדולים היא החליטה להוריד את שעור הגבית. אבל

בינואר 1986, כאשר האבטלה היא בשיאה, אין זה מוצדק לבוא עם ענין הירידה הזאת,

אנחנו כן רוצים לעשות איזה שהוא שינוי בחוק ביטוח האבטלה, ואחת ההצעות

שוועדת השרים עומדת לדון בה בשבוע הבא מתייחסת לנושא ביטוח אבטלה, אנחנו

שוקלים אפשרות להעניק לתקופת ביניים סכומי כסף למפעלים העומדים לפטר עובדים

מתוך רצון למנוע פיטורי עובדים, הכוונה היא לשלם לעובדים ביטוח אבטלה, העובד

יקבל אז מהמפעל שכר מוקטן, מענק האבטלה והשכר המוקטן שיקבל מהמפעל יתנו

לו בצורה מסודרת בערך את השכר שקיבל קידם לכן. המטרה כאן בפולה, קודם כל

יש כוונה למנוע פיטורי עובדיס כאשר מדובר בעיקר במפעל עם יסודות בריאים

שאחרי תקופת משבר יוכל לחזור ולפעול בצורה נאותה,

עוד לא מצאנו מפעל שיאות לעשות פרוייקט נסיוני של השלמת שכר כמו

שהזכרתי, הכוונה היא לתת לעובד השלמת שכר לתקופת בינייס. לתקופת נסיון.

עד שייקלט באופן סדיר באותו מפעל. עד שיהיה מיומן ויהיה למפעל כדאי להעסיק

אותו ולשלם לו שכר מלא לו הוא ראוי, אנחנו שוקליס אפשרות לשלם לו שכר

מלולים לתקופת ביניים שתסתיים בקליטתו המלאה של העובד במפעל כאשר יהיה מיומן

ומתאים לעבודה ואז יתן לו המפעל את שכרו המלא,

זה יכול להיות טוב ומתאים בתקופת פיטורים מהשירות הציבורי- כאשר

עובדים לא מיומנים נפלטים מהעבודה, ואחרי שפוטר ממקום עבודה טוב עם שכר

טוב הם צריכים להתחיל בעבודה אחרת עם שכר נמוך ואינם יכולים להסכים לזה.

אז כדי להתגבר על הקושי הזה ועל תקופת הביניים עד שיתאימו לעבודתם החדשה,

אנחנו שוקלים אפשרות להשלים את שכרם של העובדים האלה, עובד בזה יקבל ממעסיקו

החדש שכר התחלתי, ואנחנו נשלים את השבר שלו אחרי שנקבל את התחייבות בעל המפעל

המעסיק אותו שאחרי תום תקופת ההשתלמות של העובד המפעל ישלם לו שכר מלא,



הצעה אחת מדברת על מניעת פיטררי עובדים והשניה מדברת על עידוד קבלת

עובדים חדשים. אנחנו שוקלים עוד הצעות הקשורות בענין זה, עיקר ההצעות קשורות

בהגמשת חרק ביטוח אבטלה. הדבר יחייב במובן שינויים בחוקים ובתקנות, שיובאו

לאישור הכנסת,

החודש החלטנו להגדיל באופן משמעותי תמריצים למפעלים שיקלטו עובדים

חדשים לצורך הכשרה פנים מפעלית של העובדים האלה, אנחנו רואים בזה פתרון טוב

לפחות לגבי מפעלים הקיימים בערי הפיתוח, אמרתי לראש הממשלה שבנושא זה איננו

עומדים בפני הגבלה תקציבית, כל מפעל שירצה להבנס למסגרת הזאת יובל לעשות זאת,

כאשר ברור לכל כי קליטת העובד במפעל מחייבת מתן הכשרה מקצועית לו, אנתנו

נממן זאת, אנחנו נגדיל את התמריצים ואת המענק למפעל שיקלוט עובדים ויתחייב

להמשיך להעסיק אותם אחרי שיקבלו הכשרה מקצועית פנים-מפעלית, התנאי לקבלת

התמריצים הוא בכך שהמפעל הקולט את העובד יתן לו הכשרה מקצועית פנים מפעלית.

לנושא הזה אין כל הגבלה של תקציב,

א' שוסטק;

האם ההצעה הזאת מוצאת הדים חיוביים במפעלים השונים?

הגדלנו החודש את התמריצים למטרה זו,

האם יש מפעלים שיכולים לקלוט עובדים חדשים בתנאים כאלה?

שר העבודה והרווחה מי קצב;

המצב קשה, מצב התעשיה קשה אמנם. ואנחנו שומעים באמצעי התקשורת על בל

אותם מפעלים שנתקלים ונתקלו בקשיים. אבל חשוב לדעת שעיקר התעשיה עדיין

ממשיכה לפעול,

היו"ר א' נמיר !

זה עובד. אף בי לא בהיקף משביע רצון, אנחנו רוצים לעשות הקלות נוספות

בתחום הזה מתוך תקווה שזה ימריץ מפעלים נוספים לקלוט עובדים נוספים בתנאים

אלה, כל מפעל שיסכים לקלוט עובדים נוספים ייהנה מהתנאים האלה,

אני מודה לשר העבודה והרווחה על האינפורמציה שמסר לנר, נשמע עתה את

מר ברוך ונגר ראש עירית כרמיאל.

בראשית דברי אני רוצה להביע את הערכתנו לוועדת העבודה והרווחה של

הכנסת וליושבת-ראש הוועדה, חברת הכנסת אורה נמיר, על עצם העובדה שהנושא חזה

איננו יורד מסדר יומה של הוועדה, אני רוצה להביע גם את הערבתי לשר העבודה

והרווחה ולעובדי משרדו, אנחנו מרגישים שבמשרד העבודה והרווחה נעשית פעולה

נמרצת, ואנחנו מבקשים להביע את הערכתנו ואת תודתנו על כך,



יחד עם זאת אני רוצה לומר כי בין ראשי ערי הפיתוח יש הרגשה

שהכלכלה הזאת בדרך להבראתה מכניסה את ערי הפיתוח לתהליך ?זל גסיסה. והאמינו

לי שאינני מפריז כדברי. כי יכול להיות שבאיזה שהוא שלכ אנחנו נגיע למצב

בו יגידו שאכן הבריאו את כלכלת המדינה אכל הנפגעות המרכזיות מהענין הזה הן

ערי הפיתוח והנפגעים העיקריים הם תושבי ערי הפיתוח.

אינני צריך לספר לכם מי הס תושבי ערי הפיתוח. ומה המצב הסרציואקונומי

שלהם יחסית לכלל תושבי ישראל, האמינו לי שהדבר הזה מדאיג אותנו מאד, אני ריק

חושש שמא יגידו אתר כך שהניתוח אמנם הצליח- אבל הפציינט מת .

זה לקח עשרות שנים כדי לבנות בערי הפיתוח מאגר של גאווה של

השתרשות בארץ של רצון להמשיך להשאר שם, כל הדברים האלה הולכים ונרמסים

לאחרונה לנגד עינינו ממש, האשמה בכך היא בעצם העובדה שמדי חודש מתווספים

אנשים נוספים למעגל המובטלים שם ומדי קינה גדל מספר היורדים מבין דור ההמשך

כאשר הם עוזבים את המדינה, והרי אתם יודעים כמה כסף עולה היום למדינה להביא

ארצה משפחה אחת , השאלה היא אם מדינת ישראל שהציבה לעצמה את היעד הלאומי של

הבראת הכלכלה. ואנחנו שותפים ליעד הזה, אמנם נחנה לעצמה דין-והשבון לאן

ההכרה הזאת עלולה להוביל את ערי הפיתוח,

במספר ערי פיתוח יש בחודש האחרון גידול משמעותי כמספר המובטלים,

העובדה ש-27% מכלל המובטלים כארץ נמצאים בערי הפיתוח. בעוד שערי הפיתוח מהווים

חלק הרבה יותר קטן מכלל הישובים בארץ צריכה להעסיק ולהדאיג כל מי שנושא ארץ-

ישראל חשוב לו.

צריך לזכור שגם היום כאשר יש הקצבה וישנו יזם להקמת מפעל חדש

או להרחבתו של מפעל קיים, והכל פועל בסדר גם אז עובדות שנתיים עד שהמפעל

עומד על רגליו רמסוגל לקלוט עובדים, כך שכיום יש בזה משום בחמה קטנה כאשר

מדברים על הצורך להתמודד עם הבעיות העומדות בפנינו ככר היום,

מרבים לדבר היום על מספנות ישראל. אני, דרך אגב, חושב שזו תהיה

טעות היסטורית אם יתנו למספנות להיסגר, אם מישהו יערוך בדיקה בין עובדי

המספנה הוא ימצא כי לפחות 30%-20% מבין העובדים במספנות באים מערי הפיתוח

סביכ חיפה, הוא הדין לגבי עובדי סולתם, ואינני צריך לספר לכם מה קורה היום

במערכת הבטחון, אף שמיד עוד אתייחס גם לנושא הזה, קל על כן לשער את ההשפעה

שיש לקיצוץ התקציב במערכת הבטחון על ערי הפיתוח,

נכון נאמר כאן, כי מדכרים ומדברים ושוב מדברים ודבר לא נעשה,

אנחנו דורשים שתפסיקו לדבר, כי אנחנו רואים שמכל הדיבורים האלה לא יוצא

שום דבר, ותייצבו לימין ערי הפיתוח, ולא בדורה 'סל דיבורים, כאשר יפגינו כאן

5000 איש ויזעקו חמס אני רוצה לראות כמה מכין חברי הכנסת יתייצבו לימינם

ויעמדו לצדם, אנחנו מקווים כי לפחות 30 - 40 חברי כנסת יעמדו ביחד עם המוני

המובטלים שיפגינו כאן,

זה הקורבן הקטן ביותר שאפשר לדרוש מחברי הכנסת. לבוא ולנאום

בפני המובטלים המפגינים,

ב' וגנר ;

אני רוצה להזכיר מספר נושאים שלגביהם ניתן להגכיר את קול הזעקה

ככל הנוגע לאבטלה, אתחיל בנושא מערכת הבטחון בצפון הארץ, אף כי אני יודע

שיש בעיה במערכת הבטחון גם בדרום הארץ. אלא שאינני מכיר היטב את מה שנעשה

שם, מערכת הבטחון בצפון היא נותנת העבודה המרכזית לעשרות מפעלים בערי הפיחות

בצפון, ואנחנו כבר התחלנו להרגיש באופן ממשי בקיצוץ של מערכת הבטחון שם,



ואני חושש מאד שאנחנו עומדים בפני סגירת מפעלים העובדים היום בעיקר בשביל

מערכת הבטחון ובפני קיצוץ במספר העובדים במפעלים אחרים העובדים אף הם בשביל

מערכת הבטחון כגלל הפסקת חוזים 7זל מערכת הבטחון. זה כולל את פרוייקט הלביא

ועוד תחומים אדירים אחרים שיש להם השלכה על רפאל ועל התעשיה הצבאית,

אני קורא לממשלת ישראל ולכנסת ילזראל לזעוק את הזעקה הזאת לגבי מערכת

הבטחון. ואת הדבר הזה צריך לעשות מיד לא מחר לא בשבוע הבא ולא מאוחר יותר.

חזרתי עכשיו מביקור בארצות הברית. שם נפגשתי עם נציגי חברות כלכליות

במרכז אמריקה. כהקשר לקשרים הכלכליים של מערכת הבטחון שלנו. אמרו לי שאנחנו

פשוט מאבדים שווקים. ואתר כך זה יקה לנו שנים רבות מאד כדי לחדור לזוב אל

השווקים האלה כי בינתיים יצליחו לחדור לוואקום הזה מדינות אחרות המתחרות

בנו והן תירשנה את המקום שלנו. אחר כך יהיה הרבה יותר קשה לחזור ולתפוס שם

את המקום שאנחנו תופסים כבר עכשיו.

היו"ר א' נמ יר ;

כאשר אנחנו מדברים על הפגיעה שקיצוץ תקציב הבטחון פוגע קודם כל

בפנים הארץ בתעשיה הבטחונית המקומית. אומרים לנו כי השווקים נסתמו ונותנים

לנו כל מיני הסברים לא כל בך משכנעים.

שר הבטחון אומר במפורש אח אותם הדברים שהיצוא הבטחוני כהכרח יפגע

אם כך וכך לא יקרה.

היו"ר אי נמיר ;

בתשובה להצעות לסדר היום על מפעל מנועי בית שמש אמר שר הבטחון במליאת

הכנסת כי קיצוץ תקציב הבטחון פירושו פליטת 20 אלף מועסקים במדינה. ועוד

שמעתיו אומר שיש לנו אפשרויות ליצוא ושאנחנו מפסידים שווקים וכי גם מפסיקים

להזמין אצלנו.

אי פילוסוף;

אנחנו מפסידים שווקים מפני שכדאיות היצוא ואפשרויות מימון היצוא

הן קטנות. אס אנחנו צריכים למכור דברים בתנאים של 6 שנות אשראי. ואנחנו

לא מקבלים זאת, אז ברור שאנחנו מפסידים את השוק ואז נכנסות במקומנו מדינות

אחרות. ואחר כך יהיה קיזזה מאד להוציאן.

ב' ו ג נ ר ;

אני קורא לחברי הוועדה הזאת ולכל תברי-הבנסת לראות בנושא של מספנות

ישראל ובנושא של סולתם מקרה שבבחינת ייהרג ובל יעבור. אני לא מאמין שועדות-

הכנסת שיש להן נגיעה בענין אינן מסוגלות לעצור הליך של התפוררות של שני

מפעלים כאלה שבמשך עשרות בשנים העסיקו אלפי פועלים. אני חושב שנושא התעסוקה

והאבטלה פוגע באותה מידת חומרה באנשים שהם חברי הליכוד. חברי המערך אד כל

מפלגה אחרת, אני חושב שפעילות פנים מפלגתית של כל תברי הכנסת שהנושא הבדרן

כאן יקר להם וחשוב בעינים תישא תוצאות חיוביות, אינני רוצה להגיד שהממשלה

אינה מודעת לחומרת הבעיה ושנושא האבטלה לא נראה בעיני נושא חשוב אבל אני לא

מאמין שלא ניתן לעצור את התהליך הזה , או לפחות למתן אותו. ומיד. אפשר לעשרת



את הדבר הזה אם יהיה לחץ רציני בענין. וכרלנו צריכים להיות שותפים ליצירת

הלחץ הזה. צריך להקים שדולה של 20 או 30 חברי כנסת שבתקופה של החודשים

הקרובים ירכזו את כל הפעילות שלהם. ולאור זרקורים רק בנושא הזה, ובשום נושא

אחר לא. השדולה הזאת צריכה לטפל אך ורק בנושא התעסוקה והאבטלה, לדפוק על כל

דלת מתאימה אפשרית, לפנות אל כל יזם פוטנציאלי וכו' וידע העם שיש מבין תברי

הכנסת כאלה שהענין הזה חשוב להם ושאיכפת להם מאד מה קורה מסביב לנושא הזה.

אני חוקוב שבהשפעת הכרי הוועדה הזאת אפשר יהיה לקבל ההלטה כי לשנתיים הקרובות

יפסיקו כל השקעה כלכלית כמרכז הארץ, וכי כל השקעה הקשורה בפיתוח ובקידום

התעשיה תופנה אך ורק אל ערי ועיירות הפיתות.

א' הלל;

אינני מתכונן להאריך בדכרים. אני רוצה רק לברך את הקיר. להעלות כאן

הצעה ולהביע שתי משאלות. ברכה לשר ולאנשי משרדו על כל מה שנעשה בתהום ההכשרה

המקצועית, ועל ההעזה שהוא מגלה בהיפוש אחר נסיונות נוספים ופרויקטים נוספים

מתוך כוונה להקהות את המצוקה ולהחליש את המכה. על הדברים י. אלה אני משמיע.

דברי ברכה מכל לב.

אני רוצה להעיר משהו לתשומת לכו של השר ושל מנכ"ל משרדו. לצערי הרב

אני שומע לאהרונה, כי במספר מקומות הפכו לשכות התעסוקה להיות מוקדים להתססה

של מובטלים על ידי מסירת אינפורמציה ומספרים על מובטלים לכל מיני גורמים בלתי-

אהראים.

נתתי ללשכות התעסוקה רשות למסור אינפורמציה נכונה. הכוונה היא לראש

המועצה המקומית. לראש העיריה וכוי.

א' הלל ;

כאשר מוסרים זאת לעוד ארבעה גופים בעיר כולל חברת-קדישא הרי זה

מתחיל להוות חומר לוויכוחים ולהתססה.

יש לי עוד שתי משאלות צנועות שאני רוצה להעלות כאן. האחת איגה קשורה

למשרדו של השר והיא מופנית אל השר בהיותו יוצר עיר פיתוח. אני מבקש מאד

שעל שולחן הממשלה יועלה הענין של הקצבת מליון דולר לבעלי מלאכה ותעשיה

ביהודה רשרמרון כאשר אצלנו מתמוטטים בעלי המלאכה והתעשיה הזעירה, כאשר אינם

יכולים לעמוד בתשלום דמי השכירות וכאשר אין להם אשראי. אני מבקש שהממשלה

תבדוק את הענין הזה' איך זה מתיישב עס המציאות הנוכהית. יש בזה משוס זריית

מלח על פצעים.

המשאלה השניה שלי קשורה במשרד הרווחה. אני מבקש מאד שבנושא העברת

הכספים אל ערי הפיתוח אתם לא תשחקו את משתק האוצר. וגם אם האוצר מעכב לכס

כספים שאתם תעבירו את הכספים המגיעים לערי הפיתוח מיד. ואם יש צורך בעיכוב

אז שתעכבו זאת לערים הגדולות. אנחנו מצפים מכס שלפתות אתם לא תכבידו עלינו

בענין זה ותעשו הכל כדי להקל עלינו.

אני רוצה להביע את הערכתי הגדולה לועדת העבודה והרווחה של הכנסת.

על שללא לאות היא חוזרת ודנה בדברים ועושה מאמצים גדולים בנושא הנדון כאן.

אני עצמי הוזמנתי לישיבות הוועדה בנושא זה כבר מספר פעמים.



אני רוצה לומר כי כבית סאן אנחנו מתחילים לראות קרן אור בתחום

פיתוח התעסוקה, בתקווה שהשר שביקר אצלנו יעשה כל האפשר בתחום הזה.

למעלית התעסוקה כערי הפיתוח ממשיכה להיות קשה ובכית שאן היא כבדה, אני

פשוט לא מצליח להכין איך זה שהחברה הישראלית עוברת לסדר היום על כך שבערי

הפיתוח שם יושבים 10% מהאוכלוסיה במדינה יש ריכוז של 27% של המובטלים

כארץ, וכמעט כולם עוברים על זה לסדר היום, קשה לי להבין זאת,

בערי הפיתוח ישנו אחוז האבטלה הגבוה ביותר כארץ והגבוה ביותר מאז

קום המדינה. מה יהיה? האם כך ימשיכו לדכר על הנושא הזה גם השנה. גם בשנה

הבאה וגם בשנה שאחריה, וימשיכו לספר סיפורים יפים על ערי הפיתוח ועל הצורך

לפתח אותם. ושום דכר לא ייעשה בפועל?

אנחנו יושבים ומדברים היום בפני חברי ועדה של הכנסת, כאן נמצא הכוח.

כאן מרוכז הכוח. כאן הולכים להחליט על התקציב המדינה לקונה הבאה. ועל חלוקתו,

מה יותר קל מאשר להגיד. הנה יש 10 אלף מובטלים בערי הפיתוח. צריך לפתח וליצור

10 אלף מקומות עבודה בשבילם. אנחנו רוצים שאחוז המובטלים אצלנו לא יהיה יותר

גבוה מבכל מקום אחר בארץ. אם לא יותר קטן. אז לפחות לא יותר גדול. צריך

לבדוק את תקציב המדינה לדאות את המשאבים הדרושים בדי לעשות את ההשוואה הזאת'

ולפעול בכיוון זה, או שהכנסת תקבע על פי חוק שבעיירות הפיתוח צריך להיות

ריכוז של 25% מהמובטלים בישראל. ועוד יקבעו על פי חוק שאני צריך להימצא

עם גרעון כבד ובמחסור של תקציב, אז לפחות אדע שהדברים מעוגנים בחוק. ושעם

זה אני צריך להשלים. צריך לקבוע על פי חוק שכך הוחלט צריך להיות מצבן של

ערי הפיתוח ואז נדע שהכל לפחות פועל על פי חוק,,

כידי הכנסת מצוי כוח והכנסת צריכה לחפש ולמצוא דרכים לפיתוח מקומות

תעסוקה ועבודה בערי הפיתוח כדי שערי הפיתוח יהיו במצב שווה לזה ליל העדים

האחרות כמדינת ישראל.

אני חושב שיתכן והפתרון לבעיות האבטלה יוכל לבוא בעיקר באמצעות התעשיה.

אגי רוצה להוסיף עוד כי התאחדות התעשיינים יודעת ברגעים מסויימים להתעלם

משיקולים של אינטרסנטים ולהתחשב בשיקול הלאומי. אני מלווה את עבודת הוועדה

הזאת מזה תקופה מסויימת. ואני פחות סקפטי מיושבת-ראש הוועדה. ואני רואה

יתרון גדול בעובדה שאנחנו. שהננו גוף חיצוני מוזמנים ומשתתפים בישיבות הוועדה.

אני רוצה לומר עוד שבנושא הטיפול בבעיות האבטלה ברמה הממלכתית הטיפול

במעט משוחרר מאינטרסים ויש שיתוף פעולה -הדוק בין משרד העבודה. ההסתדרות.

והתאחדות התעשיינים שאינם עומדים על קטנות אלא|מסתכלים על ההמונה הכללית.

אני חושב שהפתרון הנבון ביותר לבעיות התעסוקה הוא באמצעות התעשיה, כאשר

למזינה יש שקל אחד לחלק, היא יכולה לחלקו ישירות לעובד כצורת דמי אבטלה.

או שהיא יכולה לחלקו באמצוח משרד הרווחה, או שהיא יכולה לחלק אותו לעובדים

באמצעות מפעלי תעשיה באמצעות מקומות עבודה בתעשיה, אני חושב שהפתרון הטוב

ביותר הוא לחלק את הכסף באמצעות מפעלי תעשיה,

עובדה היא שאנחנו חיים במדינה שבה מוסר העבודה איננו גבוה ביותר

והחינוך לעבודה אינו מן המוצלחים, לעתים אפשר לשמור על מקומות עבודה בסכומי

כסף לא כל כך גדולים, וזה עדיף לדעתי על השקעה של עשרות אלפי דולרים ביצירת

מקומות עבודה חדשים, הפעולה צריכה להיות משולבת, יש לנו למעשה תעשיה נפלאה

ביותר אבל התעשיה הזאת שלנו נמצאת היום בבעיה אמיתית, ישנם כיום 4 או 5

פושטי רגל לאומיים ששומעים עליהם. אבל המפעלים היותר קטנים המעסיקים 100

ו-200 עובדים גם הם נמצאים היום בקשיים גדולים מאד, גם אס לא שומעים עליהם

עדיין.



אני יודע שהפתרון איננו ליד השולחן הזה. השאלה היא מי יהיה סוכן

לקחה על עצמו הימור בענין זה, המדינה חייבת לקחת על עצמה הימור מסויים

בנושא הצמיחה. דודו של עזר ויצמן אמר כי אילו אפשר היה למכור אח מדינת

ישראל במחיר בו עלתה. ואחר כך לקנות אותה בחזרה במחיר אותו היא שווה. כי

אז אפשר היה לעשות עסק סוב. כאשר הולכים לבנות תעשיה קשה לעשות חשבון

של גרוש כי זה באמת כלתי אפשרי לדייק.

עלינו לזכור כי אנחנו לא חיים על אי בודד. אנחנו מתחרים במדינות

מתועשות כמו צרפת ואנגליה ואנחנו צריכים להיות אטרקסיכיים יותר. האלמנט:

היהודי בלבד איננו פועל ואיננו עוזר היום בעסקים. בעסקים צריך לתת תנאים

תוצרת אמינות וכו', אם ניקח כדוגמה חברה רב-לאומית שהיא נקיה משיקולים

פוליטיים והיא רוצה להשקיע כספים הרי אין לה שום סיבה שבעולם לעשות זאת

בישראל. היא תעשה טוב יותר אם תלך לאירלנד לתורכיה ליוון. לחבל הרוהר

בצרפת וכוי. פשוט יותר כדאי לה להשקיע שם. אם לא נקים כארץ מנגנון שיבהיר

למשקיעים פוטנציאלים מה בדיוק הם תנאי ההשקעה בישראל אנחנו נמשיר לספור מדי

חודש את מספר המובטלים אצלנו, והם יהיו גבוהים.

התעשיה שלנו נלחמת היום מכמה כיוונים. צריך להפריד בין שמירה של

קיים ובין יצירת מקומות עבודה חדשים. בתחום הזה צריך לפעול באמצעות חוק

לעידוד השקעון הון. באמצעות מתן הון במחירים סבירים ליזמי תעשיה. וצריך

לספל גם בתעשיה הקיימת. הבה נראה מה קורה היום לתעשיה בארץ. התעשיה עובדת

היום במצב בו אין לה מקורות הון כאשר היא צריכה לשלם מחירים "משוגעים" בשביל

השגת הון. יש כיום תעשיות שלוקחות כספים ברבית כל בך גבוהה. שאין ספק כי

הדבר יהפוך אותם פושטי רגל. גם אם עדיין אינם מודעים לכך. וזו רק שאלה של

זמן.

אספר לכם על יצרן ישראלי קטן יחסית המייצר מפסיקי חשמל, שבנה לו שוק

מסויים בגרמניה, בעבר עמדו לרשותו קרנות של בנק ישראל למימון יצוא זול יותר.

וכך יכול היה להתחרות באיטלקים ואחרים ויכול היה לתת גם אשראי למשך שנה

ושנתיים לקונים שלו. היום אין לו מאיפה לקחת את ההלוואה הזאת והדבר בוודאי

ימצא את ביטויו באפשרויות היצוא שלו ואין ספק שהיצוא שלו יפגע. המצב

הנוכחי יפגע ביצוא התעשייתי הרגיל שלנרי ולא רק ביצוא הבטחוני.

צמצום התקציב הבסחוני יפגע לא רק בצמצום מקומות תעסוקה. אלא גם

בתעשיח הפרטית החייה מסביב לתעשיה הזאת. מי יודע מה יהיה גודל התעשיה

האלקטרונית המתוחכמת שלנו. כי אם אינך משקיע בתעשיה הזאת היום. אתה יכול

להירת בטוח שבעוד שנתיים לא יהיה לך מוצר. אתה חייב לעשות היום השקעות

במחקר ובפיתוח כדי שתוכל לעמוד מחיר בדרישות השוק. ואילו היום אין כספים

מוקצבים למטרה זו. גם צמצום הביקושים בשוק המקומי. שזה אולי תוצאה חיובית

בדרך להבראת המשק. פוגע קשות בתעשיה.

ישנם מקרים בהם אפשר לעז,ור בדברים קטנים. אתן לכם דוגמה, קודם כל

צריך להעדיף רכישת תוצרת הארץ. כחול לבן. מדברים על זה אבל צריך גם לעשות

משהו בנדון. צריך להגביל יבוא שלא בניגוד להסכמי השוק המשותף ולהסכמים עם

ארצות הברית. המדינה חייבת לקחת על עצמה הימור מסויים ולהחליט על סכום

כסף מסויים שהיא מוכנה להשקיע בעידוד תעשיה חדשה ובשמירה על התעשיה הקיימת.

שום פתרון אחר לא יימצא לבעיית התעסוקה והאבטלה. אנחנו מכירים את ענף

החקלאות ואת ענף המלונאות ואת מה שהם יכולים לתרום לפתרון הבעיה הזאת, תנו

לנו להתמודד בשווקי העולם, עשינו זאת לא רע עד כה.



אין היום מדינה אירופית אחת, שאתה אנו מתחרים- שאיננה מעוררת את

היצוא כשעור מסיבי ביותר. ואילו אצלנו מצמצמים את הסיוע ליצוא. והסובסידיה

הפכה למלה מכוערת, אני חושב י כי טוב תעייה המרינה אם תהמר על סכום

מסויים אותו תקדיש לעידוד התעשיה. אני מאמין שזה יפתור בעיות רכות,

אני רוצה להעלות כאן עוד נקודה אחת. יש אמנם שיפור כיום ככל הליכי

הבירוקרטיה בארץ. בהשווואה למצב שהיה לפני 5 ו-6 שנים. אבל עדיין רחוקים אנו

מהמצב האידיאלי. עדיין יש צורך כהמון אישורים ובהמון ניירת, אני הושב

שהוועדה הזאת יכולה לעשות פעולה חיובית אם תשפיע על הממשלה להשקיע כסף

בצמיחה. אפשר לעשות הפרדה בין תעשיות יצוא ואחרות. אפשר גם להעביר אותן

לאיזורי הפיתוח. ולא למרכז הארץ, אבל חשוב מאד לדעת מראש מה יקרה בישראל

כעוד שנה ושנתיים ואיך התעשיות הקיימות תוכלנה להמשיך ולהתקיים. כי בלי

הידיעה הזאת אני חושש מאד שממדי האבטלה בארץ- יהיו עוד יותר גדולים, מי

שחושב שהאבטלה היא דרך לפתרון בעיות כלכליות אינו אלא טועה, אנחנו בוודאי

לא חושבים כך. כי אנחנו צריכים לשבת עם העובדים ולשלוה אותם הביתה, אנחנו

צריכים להסתכל בעיניו של העובד ולומר לו כי מיום זה וזה לא יבוא יותר

לעבודה. כי אין לו יותד עבודה, והאמינו לי שזה דבר שקשה מאד לעשותו, אם

צריך להעדיף משהו. הרי את התעשיה צריך להעריף,

א' שוסטק ;

האם הפשרת האשראי לתעשיה יכול לתת פתרון לתעשיה?

אי פילוסוף;

מקורות מימון בריבית הנהוגה בעולם יכולים להיות פתרון יוצא מן הכלל

לתעשיה, רק זאת אנו מבקשים. ולא יותר מזה וגם לא פחות, רק זה עתה היינו

צריכים לנהל מלחמה נגד הטלת היטל של 6% על הלוואות שאנחנו לוקחים בחו"ל.

ולשכנע את כולם שאיננו מתכוננים לעשות ספקולציות בכספים האלה.

א' שוסטק ;

האם הגזירה הזאת לא בוטלה?

לא היתה קיימת כך. זה היה מוסכם גם עליהם.

היו"ר א' נמיר;

למעשה אין במה לסכם את הישיבה הזאת, אני רוצה רק לומר למר ונגר

שהאופנה של שדולה אינה תמיד יעילה, אני על כן מציעה לך לא להשלות את עצמך

באשר לכוח השפעתה של שדולה, עושים שדולה, עושים כינוס גדול ורוב חברי הכנסת

אף יחתמו על העצומה משום שלא יהיה נעים להם קילא לחתום. ולא משום סיבה אחרת.

אבל צריך לדעת שאת העבודה לאחר מכן אפשר לעשות רק באותן ועדות כנסת הנוגעות

בדבר. ואני יודעת ביצר קמו שדולות בכנסת בקול תרועה גרולה. כאשר הדברים

הסתיימו ברוב המקרים בקול דממה דקה, אס אתה חושב שהקמת 7זדולה תביא לפתרון

הבעיה וליותר מודעות לבעיות של ערי הפיתוח. צר לי להגיד לך שאתה אופטימי

לגבי הדבר הלא נכון.



אני יכולה להגיד לכם שאני מתביישת לראות את ראשי ערי הפיתוח

המחזרים כאן על הפחחים, מסתובבים בין הוועדות בחיפוש אחר פתרונות לבעיות

שלהם, הם מסתובבים בין ועדת הפנים. ועדת הבספים וועדת הכלכלה. ראני ממש

מתביישת בתופעה הזאת.

אני רוצה להאחז בדברים שאמר כאן אבי פילוסוף המלווה אותנו כבר

למעלה מחודש ימים בעבודתנו על חקיקת חוק חוזי עבודה, בדיונים שלנו בנושא

האבטלה והתעסוקה בנושא ערי הפיתוח ובנושאים ספציפיים אחרים כמו סולתם.

תדיראן ועוד הגענו למסקנה כי ללא צמיחה כלכלית שום דבר אחר לא יעזור למצב

אליו נקלענו, אבל אני חייבת לומר כי אינני שומעת אה קולה של התאחדות

התעשיינים, אינני שומעת את קולה של לשכת התיאום, ואינני יודעת אס יש לכם

תכנית, עכשיו אני שומעת שמקובל עליך מר פילוסוף. ואתה בכיר מאד בתפקידך

בלשכת התיאום. שהיום לא צריך לעשות השקעות במרכז הארץ אלא להפנות את

המשאבים אל ערי הפיתוח, אני רוצה לבקש ממר. מר פילוסוף, שתביא בפנינו

תכנית כנושא הזה. אנחנר רוצים להיות מתורכים בענין זה, אבל אנחנו לא רוצים

לדבר על דברים כלליים. כי זה יפול על אזניים אטומות, אנא הבא בפנינו את הצעת

לשכת התיאום בנושא הזה של ערי הפיתוח. ואנחנו נעזור לכם בענין הצמיחה הכלכלית

בערי הפיתוח, משרד העבודה והרווחה יספק לנו את הסטטיסטיקה הדרושה לנו בענין

זה,

אני מבקשת ממך מר פילוסוף שכאשר החומר יהיה מוכן בידיך תודיע לנו על

כך ואנחנו נקיים דיון אליו נזמין את נציגי משרד המסחר והתעשיה, נציגי ערי

הפיתוח רכל שאר הגורמים שיש להם נגיעה לענין, ואף כי לפי תקנון הכנסת אין

זה מתפקידנו אנחנו בכל זאת נכנס לענין הזה רנעזרר כמיטב יכולתנו. זה למעשה

הסיכום היחידי אליו אני יכולה להגיע אהרי הדירן שקיימנו כאן היום,

אני רוצה לברך את משרד העבודה והרווחה על שהוא שם את הדגש על ההכשרה

המקצועית הפנים מפעלית, בוועדה דיברנו על כך פעמים רבות. אני רואה בזה ציון

דרך מאד משמעותי, גם אנחנו הגענו למסקנה כי מכל ההכשרות המקצועיות ההכשרה

המקצועית הפנים מפעלית היא הטובה ביותר, אני רוצה רק לקוות שלאנשים שיהיו

בתוך המפעלים יהיה גם מה לעשות.

אי פילוסוף;

אנחנו מכינים עכשיו עבודה גדולה מאד בנושא זה ממש. העבודה צריכה להיות

מוכנה בעוד זמן קצר מאד. לישיבה הבאה אנסה להביא גם את נשיא התאחדות

התעשיינים.

היו"ר א' נמיר;

אני מודה לכולכם. ישיבה זו נעולה-

(הישיבה ננעלה בשעה 13.10)