הכנסת האחת-עשרה
מושב שני
נוסח לא מתוקן
פרוטוקול מס' 165
מישיבת ועדת העבודה והרווחה ביום
ב' י"ז בשבט התשמ"ו - 27 בינואר 1986 בשעה 11.00
ישיבת ועדה של הכנסת ה-11 מתאריך 27/01/1986
ועדה משותפת לדיון בהצעה לסדר היום בנושא אבטלה באזור עפולה ויוקנעם וסגירת מפעלים במקומות אלה; פעולות הקרן למניעת אבטלה
פרוטוקול
נכחו
חברי הוועדה א' נמיר - היו"ר
בי בו-אליעזר
ר' כהן
י' פרץ .
א' שוסטק
ש' שלמה
י' שמאי
מוזמנים
¶
צ' צילקר - מנכ"ל משרד העבודה והרווחה
ב' חקלאי - מנכ"ל שרות התעסוקה
י' בר-אורן - מנהל היחידה לקרן למניעת אבטלה, מטרד העבודה? והרווחה
ד' ארטום - קצין תקציבים, משרד העבודה והרווחה
יי ריבובסקי - הלשכה המשפטית, משרד העבודה והרווחה
י' בקל - מנהל ענף אבטלה, המוסד לביטוח לאומי
ר' יוסף - רכזת רווחה, אגף התקציבים, משרד האוצר
עי תמיר - יו"ר המחלקה לעובדת השכירה ולתעסוקה, ההסתדרות
עי כלור - מרכז הוועדה העליונה לתעסוקה, ההסתדרות
ר' פרוכטמן - מנהל המתי לניהול תעשייתי בלשכת התאום
יי בקל - המוסד לביטוח לאומי
סדר היום
¶
1) ועדה משותפת לדיון בהצעה לסדר-היום בנושא
אבטלה בעזור עפולה ויקנעם וסגירת מפעלים
במקומות אלה
2) פעולות הקרן למניעת אבטלה
ועדה משותפת לדיון בהצעה לסדר היום בנושא
אבטלה באזור עפולה ויקנעם וסגירת מפעלים במקומות אלה
היו"ר א' נמיר
¶
רבותי, אני מתכבדת לפתוח את ישיבת
ועדת העבודה והרווחה.
לפני שאנחנו עובדים לסדר היום
שלנו אני דוצה למסוד לחבדי הוועדה כי הכנסת החליטה, בישיבתה ביום
דביעי, כ"ז בטבת התשמ"ו - 8 בינואד 1986, להטיל על ועדת הכנסת לקבוע
את הוועדה שתדון בהצעה לסדד היום בנושא "אבטלה באזוד עפולה ויקנעם
וסגידת מפעלים במקומות אלה", מאת חברי הכנסת אורה נמיר, אמירה סרטני
ועובדיה עלי. ועדת הכנסת החליטה, בישיבתה מיום י' בשבט התשמ"ו --20
בינואד 1986, להעביד את הדיון בהצעה הנ"ל לוועדה משותפת של ועדת
הכלכלה וועדת העבודה והרווחה. הוועדה בת 6 חברים, 3 מכל ועדה. יושב-
ראש הוועדה יהיה חבר ועדת הכלכלה.
לפי התקנון הנושא הזה שייך לוועדת
העבודה והדווחה. אבל לפני שהוא עלה לסדד היום בכנסת, ועדת הכלכלה
קיימה בו דיון יזום ולכן גם אני הצעתי, מאחד שאנחנו לא סובלים מחוסד
נושאים לדיון והלוואי שנוכל לא להוסיף לעצמנו ישיבה קבועה נוספת,
שהנושא יועבד לדיון בוועדה משותפת. אני חושבת שההחלטה שהתקבלה היא
החלטה טובה לגופו של ענין.
אני מציעה 3 חברים מהוועדה שלנו
שיהיו חברי הוועדה המשותפת, חברי הכנסת בן-אליעזר, שמאי, ורן כהן.
אם אין התנגדות, זה מאושר. מזכידת
הוועדה תודיע על כך לוועדת הכלכלה והעתק יועבר לוועדת הכנסת.
פעולות הקרן למניעת אבטלה
היו"ר א' נמיר
¶
אנחנו עוברים לדיון בנושא העומד
על סדר היום - פעולות הקרן למניעת
אבטלה.
אס אין התנגדות, אני מכדיזה על
הישיבה הזאת ישיבה פתוחה.
אנחנו מקיימים את הדיון בנושא זה אחרי
דיון שהיה בוועדה בהצעה לסדד היום של חבד-הכנסת רפאל איתן בנושא של
מענק נסיעה לנערים ונערות המועסקים בבסיסי צה"ל ובבתי-חולים.
עוד לפני שהנושא הועלה לדיון קיבלתי
מכתב משד העבודה והדווחה, שהענין מוסדר.
לפני שקיימנו דיון נפרשה כאן תמונה
קשה על מצבם של נערים שבעבר קראנו להם "נוער ללא מסגרת". אלה בני
נוער בגיל 17-14, ויש להם שמות וכינויים שונים. הנוער הזה, לפי הערכתנו
וכר גם התרשמנו מהדיון שהיה כאן, הוא היותר זנוח והפחות מטופל
על-ידי כל המעדכות למדות שיש אין ספוד מעדכות.
שמענו כאן דבדים קשים מאד, ביחוד
ממדריכים, על כר שצומצמה באופן משמעותי העבודה של הקבוצות הללו. הם
אמרו שאפשר היה לארגן עוד 100 קבוצות חדשות כאלה - מדובר אמנם בקבוצות
קטנות - אבל בגלל הקיצוצים הנוראים בתקציב אי-אפשר לקיים את הקבוצות
האלה.
, חלק גדול מהטיפול בקבוצות אלה נעשה
על-ידי רשת "עמל" ומשרד העבודה והרווחה.
ימים אחדים לפני שקיימנו את הדיונים
מנכ"ל משרד העבודה והדווחה שלח דיווח על תקציב הקדן למניעת אבטלה.
אני מוכרחה להודות שנדהמתי מכמה דברים באותו דיווח. נדהמתי מהעובדה
שמתוך סכום של 90 מיליון שקלים ישנים שיעדתם לקבוצות עבודה לנוער מובטל
הוצאתם ביו אפריל לדצמבר סכום של 19 מיליון שקלים. ועוד: אומדן ההוצאה
שלכם לינואר-מארס 1986 - קודם דיברתי על אפריל-דצמבר 1985 - הוא 41
מיליון שקלים ישנים, לפי אותו דיווח, והאומדן הכללי של ההוצאות לשנת
1985 - 60 מיליון. כלומר, לא הערכתם שתוציאו לנושא המקוצץ הזה את כל
חתקציב ולמעשה השתמשתם ב 30%-מאומדן ההוצאה ל-1985.
דבר חמור אחר הוא סעיף "שונות"
שהקצבתם לו 373 מיליון שקלים ישנים. וההוצאה שלכם היתה 325 מיליון שקל.
אני מרברת על הדו"ח לתקופה אפריל-דצמבר 1985. לסעיף הרזרבה הקצאתם
97 מיליון שקלים. זה נראה לי סכום אסטרונומי בתקופה שלחלק מהסעיפים,
כפי שאנחנו יודעים,אין כיסוי ואנשים ונערים נפלטים בגלל חוסר טיפול.
בהקשר לכר אני רוצה להעיר הערה
כללית. בעבר הייתי אחראית, בגוף יותר קטן, על הכנת תקציבים, ואני
יודעת מה אפשר להכניס ב''שונות" וב"רזרבה" ואיך אפשר לשחק עם כל
המספרים, ימין ושמאל, למעלה ולמטה.
ממה שאני רואה כאן אני מוכרחה להודות
שההערכה שלי היא שהנסתר עולה על הגלוי. אני חוששת מאד. לכן זימנו את
הישיבה. אני רוצה להזכיר שהתקציבים האלה צריכים אישורה של הוועדה.
יש לי תחושה שחלק, אולי לא גדול,
מכספי הקרן למניעת אבטלה מכסה סעיפים תקציביים של משרד העבודה והרווחה
ולא נעשה שימוש בכספים למטרות שלהם מיועדים כספי הקרן. קשה לנו לבדוק
את הדבר הזה, כי אין לנו ייעוץ כלכלי. אני בטוחה שאילו היה לנו ייעוץ
כלכלי, היינו מוצאים דברים קשים יותר מאלה שציינו כאן.
לא ייתכן שמצד אחד יש נערים ונערות
ללא מסגרת ואי-אפשר לקלוט אותם במקומות עבודה, כשבסך הכל מדובר בתקציבים
קטנים ומזעריים , ומצד שני לא ממצים כל מה שנקבע ואושר בתקציב לטיפול
בנוער.
הזמנו לישיבתנו זו את כל הנוגעים
לענין, השותפים לקרן. נשמע את דבריו של מנכ"ל משרד העבודה והרווחה.
חשוב שנשמע מהי "רזרבה" ומה הם "שונות".
צ' צילקר
¶
לפני שאתייחס לדבריה של יושבת-
ראש הוועדה ולסעיפים השונים, תרשו
לי להיעזר בכם ולהקדים בקשה לאישור המסגרת, כדי שבהמשך הדרך לא יקשה
עלינו להכין תכנית לשנה הבאה, עד אמצע חודש פברואר אנחנו אמורים להכין
את התקציב ויש הבדל אם מדברים על שיעור של 5% או על 10%. אילו היינו
מקבלים הסכמה להגדלה לשיעור של 10% מצבנו היה יכול להיות יותר קל.
שליש מהתקציב, 851 אלף שקלים חדשים,
הוא לקורסי המשך. אי-אפשר להפסיק קורסים. משמעות הדבר הזה היא שאם נכין
גרת תקציבית לפי שיעור של 5%, שני שלישים של התקציב משוריינים וביתרה -
400 אלף שקלים - אי-אפשר לעשות שום דבר. אם תינתן לנו הסכמה עקרונית
להגדלת השיעור ל-10% נראה בכך "אור ירוק" וזה יחיה לנו לעזר רב.
אני רוצה לציין שבהנהלת הקרן יש
שיתוף פעולה בלתי רגיל. לכל גוף המשתתף בה יש זכות וטו, ולא היה בו
שימוש, אבל אלמלא שיתוף הפעולה לא היינו עושים מה שעשינו.
אנחנו עושים סריקה שבועית של פעולות
הקרן, כי זה סעיף נוסף לתקציב לכל כולו קודש למניעת אבטלה ולא לכיסוי
גרעונ ות בתקציב.
במשך השנה אנחנו נתקלים בהרבה מאד
הפתעות וקשה לנו לעבוד לפי שנת תקציב. מדריכים, למשל, אינם מוכנים
לעבוד עד 31 במארס ולא לדעת מה יהיה גורלם ב-1 באפריל, וזה נכון גם
לגבי הרשתות אם כי חלק מהן מוכנות להסתכן. מכל מקום, לגבי קבוצות
עבודה, הרשתות מבקשות לדעת מה יהיה אחרי 31 במארס, ואי-אפשר לעשות
הסכם ל-9 או ל-10 חודשים. כשאני פונה לרשתות בענין קבוצות עבודה, הן
רוצות לדעת מה יהיה ב-1 באפריל. אם יהיה אישור של הוועדה אוכל להגיד
שב-1 באפריל לא ישתנה דבר, וזה יקל עלינו, ואפילו תהיה זו הסכמה
שבשתיקה. אחרת יש מחסום של 1 באפריל.
אני רוצה לציין שהקרן איננה קופה
שאנחנו יכולים למשוך ממנה כסף מתי שאנחנו רוצים. יש הקפאות ויש
מגבלות שמשרד האוצר מעמיד, ויש מסגרות תקציביות רגילות. אני מקווה
שוועדת החריגים תאשר לנו מה שהיתה צריכה לעשות לפני 6 שבועות. אם
הישיבה תידחה, לא נוכל לנצל את התקציב ואז ישאלו אותי: למה לא עשית
את זה ואת זה.
בשנה שעברה הגשנו את התקציב בזמן.
התחייבנו גם לדווח כל שלוש חודשים, ואנחנו מדווחים ליושבת-ראש הוועדה.
החומר שמונח לפניכם עלול להטעות,
כי הוא לא משקף את רמת הפעילות אלא הוא משקף רמת התשלומים, זאת אומרת
כספים ששולמו לספקים, לרשתות, למספקי עבודה וכוי, וחוב של חודש ינואר
לא מופיע אם כי הוא הוצא בפועל. אם החשב יאפשר לי לשלם במארס מה שצריך
לשלם במארס, אני מאמין שנגיע לניצול של 97% של התקציב.
הכנתו של קורס נמשכת חודשיים,
ויש החלטה שיהיו אך ורק קורסים למובטלים שיש סיכוי שייקלטו בעבודה.
גם עדכון התקציב - קרוב לרבע מיליון שקלים חדשים - נעשה בסוף דצמבר
1985 ולכן יש סטיות כאילו התקציב לא נוצל. אם תהיינה הפשרות אני מקווה
שנמצא את עצמנו מנצלים 95%, 96% או 97% של התקציב.
הנושא של קבוצות עבודה, זה היה לפי
רצון טוב של שלושה המרכיבים בהנהלת הקרן. התקציב קזצץ והיתה פגיעה
באותן פרוטות שקיבלו הילדים. הסכום היה לעג לרש ועכשיו הוא הוכפל,
אף על פי כן , גם היום מדובר בסכום של חצי שקל חדש ליום. אלה הם דמי
כיס צנועים ביותר. זה לא יעד מרכזי למניעת אבטלה. זו תוספת לקבוצות
עבודה ודמי כיס לנערים.
התקציב אשר עומד לרשותנו הוא עד
31 במארס. אני מקווה שלא תהיינה בעיות בהמשך הדרך. אני מסכים שאפשר
לארגן עוד 100 קבוצות עבודה. כל קבוצת עבודה עלתה 15 מיליון. אני
מוכן לארגן קבוצות עבודה, ביתרה שיש, אם כי זה לא מניעת אבטלה.
צ' צילקר
¶
נוצל כולו.
אנחנו ומוכנים לנצל את כל הרזרבה
שבקרן לקבוצות עבודה. הרזרבה היא 97 מיליון שקלים ישנים.
מאחר שבחודש אפריל בשנה שעברה לא
ידענו איך ייראו הדברים במשך השנה, הסכמנו, על דעת כל המרכיבים שבקרן,
שהפעם כדאי, באופן יוצא מן הכלל, שתהיה רזרבה בלתי מוגדרת, כדי שנוכל
להגיב על התלחשויות והתפתחויות בלתי נראות ובלתי צפויות. אם הוועדה
הזאת תחליט שאין צורך ברזרבה מעל לסכום מסויים, נפעל לפי ההחלטה.
היו"ר א' נמיר
¶
בנייר מ-30 בדצמבר, קבוצות עבודה
לנוער מובטל, מעודכן לדצמבר 1985 -
90 מיליון שקלים ישנים, ובנייר שקיבלנו היום - 60. לאן הלכו 30 מיליון?
מתחת ל"שונות" יש הרבה פעולות בסכומים
גדולים מאד. השלמת דמי אבטלה - 130. האם זו הקרן היחידה שמממנת דמי אבטלה?
יש כאן מספרים כל כך גדילים, ואני לא יודעת לאן זה הולך. כמי שהיתה
אחראית על סידור תקציבים, אני יודעת שבדברים כוללניים אפשר לסדר הרבה
דברים. אני חוששת שבחלקם הגדול התקציבים האלה מכסים תקציבים רגילים
של תקציב משרד העבודה והרווחה.
מהרשימה שלפנינו אני רואה שמאפריל
עד דצמבר 1985 יש הוצאה של 19 מיליון שקלים ישנים לקבוצות עבודה לנוער
מובטל, ואחר-כך אומדן הוצאה - 41 מיליון. זו קפיצה גדולה.
היו"ר א' נמיר
¶
אני מדברת עכשיו על התאריכים שבנייר.
יש טור "מאושר לינואר 1986'', אחריו -
"הוצאה בין אפריל לדצמבר 1985", ואחריו "אומדן הוצאה ינואר-מארס 1986",
"אומדן הוצאה 1985" ו"יתרות להקצאה", אני רוצה לשאול: אם ב-8 או ב-9
חודשים מוציאים 19 מיליון, איר אומדן ההוצאה ל-3 חודשים הוא 41 מיליו?
וכך אפשר לעבור סעיף אחרי סעיף.
קראתי את הדו"ח, ואני משבחת שאתם
שולחים אותו, אבל יש בו דברים מוזרים.
הרגילה היא שאומרים
¶
זח התקציב לשנה זו וזו, נניח שזה התקציב ל-1985.
אחר-כך, אם יש הוצאה בפועל באותה שנה, יש רובריקה בה מצויין מה הוצא
בפועל. אם אין סיכומים, מדברים על אומדן ההוצאה בפועל. אני לא מבין
את הרובריקות השניה והרביעית. איך יכול להתקבל על הדעת שבאפריל-דצמבר
הוצאו לפעולות 1,121 אלפי שקלים חדשים בשעה שאומדן ההוצאה במהלך כל
השנה הוא 2,515, זאת אומרת יותר מכפליים.
מה פירוש "מאושר ינואר 1986" האם
זה לכל 1986?
ר' כהן
¶
אני מבקש שתסדרו ותכתירו את המושגים
של הטורים.
מה שמעניין אותנו בעיקרו של דבר
זה שני מרכיבים - ניתוח התקציב, וכרי שנבין איו אתם מתכננים את תקציב
העתיד , צריך שתגירו שההלטתם שבך וכר אתם מקציבים לשנה הקרובה לסעיפים
הבאים, ואז יש 2 טורים: 1) תקציב לפעולות 1986; 2) תקציב לשלושת
החודשים הקרובים. אני רוצה להבין את הענין הזה,
צ' צילקר
¶
ניקח את השורה השלישית "הקצאה
לפעולות - סה"כ" ונעבור על הטורים,
זה אחרי זה. מאושר לשנת 1985/86 - 2,583; ההוצאה בפועל מ-1 באפריל 1985
עד 1 בינואר 1986 - 9 חודשים - 1,121. שאלתי את הצוות שלי מה יהיה בשלושת
החודשים הבאים, האם נוכל להוציא את יתרת התקציב? הם אמרו: לא את הכל
אבל אנחנו מניחים שנכון לחשוב על אומרן של 1,394 - זה מצויין בטור "אומדן
הוצאה ינואר-מארס 1986".
נשאלה שאלה, אם במשך 9 חודשים
הוצאנו רק 1,121, איר אפשר להוציא ב-3 חודשים 1,394? ההסבר לכר הוא
אאשור שקיבלנו באיחור. בקיץ אין קורסים. קבוצות עבודה אושרו רק בחודש
ספטמבר, מענקים לקבוצות עבודה אושרו רק בינואר, כר שכל הענין מתחיל
לרוץ רק בסוף 1985. שליש, זאת אומרת כ-800 אלף שקלים חדשים היו מיועדים
לפעולות המשר הרצות כל הזמן. אני מאמין שתור 3 חודשים נוציא את כל מה
ומצויין, על סמר רשימת הפעולות שיש בידי,
צ' צילקר
¶
כן.
"מענקים לנוער קבוצות עבודה" - אני
מאמין שנוציא 50 מיליון שקלים ישנים, זאת אומרת 50 אלף שקלים חדשים.
ב-3 החודשים הבאים נוציא את יתרת התקציב לקבוצות עבודה לנוער מובטל.
ע' תמיר
¶
אנחנו בהחלט שותפים לא רק מהבחינה
הפורמאלית כחוק אלא גם מהבחינרו המעשית
של ועדות משותפות שבהן אנחנו מתבקשים לבדוק, לבחון ולאשר ויש לנו,
כמו לכל אחד מן הצדדים, זכות וטו.
אני מודה שיש כמה חוליות שהן חלשות
וגורמות לעתים לזרימת מידע לא כל כר ברור. בדרר כלל אנחנו משתדלים,
בישיבות, לקבל את המירב, ואנחנו יודעים מה הן המצוקות.
אם מדברים על פרוייקט לנוער מובטל
או קבוצות עבודה - ידענו בדיוק. חרשת ההסתדרותית היא בדרך כלל הפועלת
בשטח בנושא של קבוצות עבודה וידענו בדיוק מה המשאבים החסרים כדי להמשיך
את הפדוייקט חזה.
אני מברכת על הישיבה הזאת. אני יחד
עם עוזי בלון, כנציגי ההסתדדות בקרן למניעת אבטלה, מודעים לכך שחלק
לא מבוטל מכספי הקרן חייב להיות מיועד להכשרה מקצועית. לעתים יש
לי הרגשה שהאיזון לא מאוזן דיו ואני חושבת שפה יש לנו בעיה משותפת.
אני לא רוצה להטיל אשמה על גוף זה או אחר אם כי כמובן שהדומיננטי הוא
משרד העבודה והרווחה.
אם נסתכל על הדיווח נראה סעיפים רבים
שאינם מחזקים ואינם מחזיקים באופן ישיר את המובטל, והרי החוק בא לחזק
מעמדו של העובד המובטל, באמצעות הסעיף של הכשרה מקצועית, כדי לתת לו
סיכוי והזדמנות אחדת להיקלט במעגל העבודה. אני מצטערת להגיד שהרבה
תביעות שלנו נענות לעתים קרובות בשלילה.
בימים האחרונים תבענו לסבסד קורסים
להכשרה מקצועית במלונאות. בעתונות פורסם שבענף המלונאות חסרים 600
עובדים, ואנחנו הלא צריכים להסב עובדים מובטלים ולתת להם הזדמנות להיקלט
בתעסוקה.
מה קורה במציאות? במציאות, כמו שיש
מובטלים המקבלים ביטוח אבטלה כך יש מובטלים שמוכנים - וזה לא פשוט להגיע
לשלב שיהיו מוכנים - להשתלב בקורסים של הכשרה מקצועית ב"תדמור" או
במקומות אחרים.
ע' תמיר
¶
יש מובטלים, יהיו אלה משוחררי צה"ל
או משוחררות צה"ל או מובטלים שמקבלים
דמי אבטלה,, שהחליטו שמקצועם עבר מן העולם והם רוצים לרכוש מקצוע חרש.
אבל מה עושה משרד, העבודה והרווחה? - את ביטוח אבטלה משעבדים ואנשים
נשארים ללא אפשרות מחיה.
מה העלות של קורס טבחות, מלצרות,
קבלה - כל השלבים של מלונאות? - זה נע בין 600 ל-1500 דולר לקורס
והמובטלים אינם יכולים לעמוד בזה. יש לי מקרה שמצביע על חומרת הענין.
אשר מפרנסת יחידה המגדלת ילדה הבינה שהיא חייבת לדכוש מקצוע. חיא מקבלת
ביטוח אבטלה והשלמת הכנסה. היא רוצה ללמוד ב"תדמור" אבל חייבת לשלם
1500 דולר. מנין תיקח את הכסף הזה?
כאשר ביקשנו שקורסים אלה למלונאות
יסובסדו בשיעור של 10% אמרו לנו במכתב, אחרי הרבה זמן, שמלונאות זה
מקצוע יוקרתי.
ע' נמיר
¶
אנחנו יוזמים ותובעים ואין תשובה,
וזה מקומם אותי.
מ"מ יושב-ראש האגף סבור - קיבלתי
ממנו אישור - שהטענה שלנו מוצדקת וצריו לבטל את שכר הלימוד למקצועות
של בתי מלון. מר שפיר חסר לי כאן.
עובדה חיא שהרזרבה לא מנוצלת
אבל שכר הלימוד בנושאים של המלונאות למי הוא מאפשר להשתתף בקורסים?
רק אלה שיש להם הורים שיכולים לתמוך בהם, רק הם יכולים להשתתף בקורסים
האלה. מי שלומדים ב"תדמור" הם אלה שנתמכים על-ידי הוריהם, בשעה שהתפקיד
של הקרן לתמוך באופן ישיר במשתלמים במקצוע שיש לו סיכוי.
לפי הדו"ח יש פה יותר מדי מחקרים
וסקרים, עם כל הכבוד להם - יותר מדי מחקרים אבל אנחנו זוכים רק מעט
מאד זוכים לראות מסקנות.
ואני מרשה לעצמי לומר דבר קשה
¶
אני לא בטוחה שהכסיף לפרוייקט של תעסוקת נערים ונערות בקיץ צריך לבוא
מהקרן למניעת אבטלה, עם כל הכבוד לזה, זה לא שייך לפעולות לביטוח
מפני אבטלה. זה פרוייקט חשוב אבל למה זה צריך להיות מהתקציב הזח?
ע' תמיר
¶
אולי. מותר לי לבקר את עצמי. אני
חושבת שיש פה דברים מאד חשובים
אבל אינני יכולה לומר שאני חותמת בשתי ידי על כל מה שמוגש בדו"ח,
אנחנו תבענו גם פעילות מיוחדת
לדרוזים - מרכז הכשרה לדדוזים - אבל לא נענינו בענין הזה, כלומר יש
כאן קשיים וכולנו צריכים לעבוד אחרת בנושא זה.
ע' בלוך
¶
גברתי היושבת-ראש, אני רוצה
להדגיש בעיקר שתי נקודות, שאחת
מהן העליתי כשהענין נדון על ידכם בשנה שעברה.
אנחנו במצוקה בהנהלת הקרן. הסיבה
העיקרית היא העובדה שיש דברלם שברור לנו שהם צריכים להיעשות על-ידי
מדינת ישראל, לתושביה הצעירים והמבוגרים, הקשישים והנכים, והם צריכים
להיות כלולים בתקציבי הממשלה, ואני יכול למנות משרד אחרי משרד, אבל
אתייחס למשרד העבודה והרווהה, שנציגיו נמצאים כאן. כשאני מציג את
הדברים ושואל את משרד העבודה והרווחה: מה עם קופתך? הוא אומר: היא
ריקה והורדתי מן הדפנות. כלומר, אנחנו עוסקים בבעיה שקשורה עם משרדי
הממשלה.
? אציין דוגמה שזעזעה אותל כחבר
בהנהלת הקרן; כשהיינו צרלכלם לגלגל תבלעה של תעסוקה לנכים שמצבם קשה ,זה
לא אושר והתגלגל בלן משרד העבודה והרווחה, הבלטוח הלאומל והוועדה.
אם הדרך הלא להביא את הנכלם לכאן - אנל מוכן להבלא אותם.
ע' בלוך
¶
תאשר את זה בתקציב משרד העבודה
והרווחה.
אני יודע שכאשר אנחנו מעבירים
סכומים קטנים מהקרן הזאת, עד שזה מגלע לנזקק עצמו צרלך לעבור שבעה
מדורל תקצלבלם. צרלך לראות את רודברים בקונטכסט רחב של משרד העבודה
והרווחה.
יש סקר כוח אדם. מדוע צריכה הקרן
לממן סקרים שצריכים להיות בתקציב המדינה?
ונקודח נוספת - הבעלה של ג1דל
הקרן.
תקציב הקרן לפעולות למניעת אבטלה
2,680 מיליון שקלים ישנים. זה טוב לדברים מיידיים. כשיש בעיה שבה
נחוצה התערבות גדולה יותר, למשל בערי פיתוח שם מדובר על סכומים גדולים
כדי ליצור מקומות תעסוקה שיקלטו עובדים, מדובר על סכומים גדולים פי
כמה מהמצויין כאן, ביו אם בשדרות, בין אם בבית-שאן ובין אם ביקנעם -
אז מתחילה בעיה.
בהנהלת הקרן ביקשנו שנתחיל להפעיל
את דרכי החקיקה כדי שיופרשו לא 10% אלא 20%, אז לפחות היינו יודעים
שבמקרה של יזום תעסוקה ממשית - הקרן יכולה לתת יותר מכדורי ארגעה,
אולי היא יכולה לתת זריקה אבל עדייו לא ניתוח שצריך להיות.
הרזרבות העצומות שנצברו בענף
ביטוח אבטלה - מיליארד דולר - זה הרבה מאד כסף ובזה אפשר לפתור את
הבעיות.
הבקשה שלנו, שלפחות משולחו זה
ו תהיה החלטה על שימוש גדול יותר בתקציבי ביטוח אבטלה לפעולות למעו
מובטלים.
ר' פרוכטמן
¶
רוב הדברים כבר נאמרו. תקציב
הקרן לפעולות הנדרשות הוא קטו.
כשהנהלת הקרו יושבת כדי להחליט למי להקצות, היא חייבת לקבוע עדיפויות.
הצורר הוא לבצע פעולות שיבטיחו תעסוקה. לא הוזכרו כאו פעילויות של
השנה האחרונה שנאמר שהקרו לא תקצה להם כספים מעבר לשנת הכספים 1985/86
אבל הם יימשכו גם בשנה הבאה.
כל הפעולות האחרות הו קטנות יחסית
מבחינת ההקצאות ולדעתי מנסים לרפא באספיריו כשהבעיה עולה ומחריפה.
אני מצטרף לבקשתו של עוזי בלוך
להגדלת ההפרשות לקרו.
ר' פרוכטמן
¶
לאוכלוסיות ולמטרות שלא יכולים
להגיע אליהו. אם מדובר, למשל,
על קורס לאזור עכו-נהריה-צפת, למרות שזה מעבר לעלויות המקובלות -
לזה נועדה הקרן.
א' שוסטק
¶
בדיווח שקיבלנו מצויינות פעולות
מאושרות אבל הן לא בוצעו. למשל,
גג לחייל המשוחרר -שוס דבר לא נעשה; סקר כוח אדם - לא נעשה דבר; פיתוח
תעסוקה בית-שמש - שום דבר, מעקב בוגרי הכשרה והסבה, דרכי טיפול באבטלה;
השתתפות במשדר "דרושים"; תיק תעסוקה בית-שאן, כלום לא נעשה אם כי היתה
הקצבה של 5 מיליון שקלים ישנים. עכשיו אתם באים ואומרים שתוציאו את
הכסף הזה בשלושת החודשים שנותרו.
א' שוסטק
¶
אני לא רוצה להתווכח אם תוציאו
את הכסף למטרות האלה או לא. אני
שואל מעיקרא דדינא, אותן פעולות שלא נעשו עד כה - סימן שאינן חשובות
ואינן דחופות. למה צריך לעשות אותן? עובדה היא שלא ביצעתם את הפעולות
האלה, למה לבזבז כספים באופן מלאכותי על דברים שאינם חשובים ולא לעשות
בכסף הזה דברים חשובים ודחופים?
אם יש לנו מעמד, אני מציע שהכספים
שלא הוצאו -נוציא אותם לדברים חשובים.
גברתי היושבת-ראש, אם יש תכלית
לדיון שלנו, התכלית יכולה להיות בכך שנמליץ למשרד העבודה והרווחה או
להנהלת הקרן, שמכיוון שהכספים לא הוצאו' ועכשיו. יש בעיות יותר דחופות
ויותר חשובות - שיקחו את הכסף הזה וישתמשו בו למה שנחוץ. אני בטוח שאפילו
אם ייעשה מאמץ גדול מאד, אי-אפשר להוציא את הכסף הזה למטרות שמצויינות,
בתקופה קצרה של חודשיים או שלושה חודשים. זה לא ייתכן ובשום אופן אסור
לבזבז כספים באופן מלאכותי. הדברים האלה דוקרים את העיניים.
א' שוסטק
¶
הצעתי להנהלת הקרן, שהחליטה על
הפעולות האלה, להחליט עכשיו שהיות
והכסף לא הוצא למה שהוא יועד לו, הוא יוצא לפעולות אחרות.
היו"ר א' נמיר
¶
בסמכותה של ועדת העבודה והרווחה
לאשר הגדלת ההפרשה לקרן מ-5% ל-10%.
ללא אישורה של הוועדה אין סמכות להגדיל את ההפרשה לקרן.
בדיון שקיימנו לפני כנוה חודשים
אישרנו את ההגדלה למרות סימני שאלה שלנו. לזכותו של מנכ"ל משרד העבודה
והרווחה ייאמר שמאז הוא שולח דו"חות. כשדנו בהצעה לסדר-היום של חבר-
הכנסת רפאל איתן התקשינו להכין שלא נמצאו אותם גרושים לנערים שעליהם
דיברנו. בעקבות אותו דיון קבענו את הדיון הזה.
י' שמאי
¶
אנחנו צריכים לשאול אלמלא היוזמה
של היושבת ראש, האם הלה מתקיים
דיון? איפה הנהלת הקרן? הדו"חות האלה מגיעים גם להסתדרות והיא צריכה
להיות מעוניינת לברר את הדברים, אני רואה בדו"ח קורסים להסבת אקדמאים
וקורסים להכשרת מובטלים - נשאר סכום לא מבוטל. האם הסכום הזה ינוצל
במשר חודשיים או שלושה חודשיים? וקבוצות עבודה לנוער מובטל, האם
הנהלת הקרן לא נתנה דעתה לעובדה שהוצא פחות משליש מהסכום שאושר?
וכבר הזכרתי את הקורסים להכשרת מובטלים, שלא בוצעו, כי אחרת איך
יכול לרויות שנשאר סכום לא מבוטל? האם הכל זה רק על הנייר? איך זה
ייתכן? אם בקרן יש גורם - ההסתדרות - שלא נותן דעתו על הדברים האלה.
את מי נבקר?
נושא בית-טאן עלה לדיון, הוא
מצוייו בדו"ח, אבל שום דבר. רבונו של עולם, מה קורה? והסכום שמדובר
בו הוא קטן. ופיתוה תעסוקה בית-שמש, מה קורה?
השלמת דמי אבטלה - מה זה? הסכום
נשאר? הוא יישאר?
השאלות הן להנהלת הקרן, ויש שאלות
קשות. אינני יכול להאשים את משרד העכודה והרווהה.אולי התכנית להוצאה
לא מתאימה, אולי הנושאים לא נבדקים, אולי צריר לדון מהדש על חלוקת
ההקצאה לנושאים אלה ואהרים.
ר' כהן
¶
אנהנו דנים בנושא שהוא, לעניות דעתי,
בעל משמעות עצומה בשאלת התעסוקה
במשק ולא רק האבטלה.
אני רוצה לומר כמה דברים גם לגופו של
התקציב. קודם כל אני מוכרח לומר שלדאבוני הגדרת המטרות של הקרן כפי שכתוב
בחוק הביטוח הלאומי היא כל כר כוללנית שלעניות דעתי אי-אפשר לתקצב מזה
שום דבר ועל סמר הגדרות כאלה אי-אפשר להגיע לתכנית פעולה בעלת משמעות
מבחינת המשק של מדינת ישראל.
אני חושב, גברתי היושבת-ראש, שצריך
להטיל ולבקש מהנהלת הקרן שתביא תכנית שבה יפורטו מטרות יותר מלאות, כיצד
הקרן הזאת צריכה להילחם באבטלה. שנית, תכנית שיש בה רעיונות ולאו רווקה
נתונים מספריים אלא מחשבות שצריך באמצעותן להתמודד עם הבעיות במשק הישראלי
אם אני מבין נכון, אני מניח שלא
יכול היה להיות מצב שבו נצטבר בקרן סכום של מיליארר דולר בלי שהיה
עיוות בהקצאה הפנימית.
י' בקל
¶
היום גובים 0.3%. המעביד משלם 0.2%.
והעובד - 0.1%.
כיום הענף הוא גרעוני מבחינת שוטפת,
זאת אומרת סך כל ההוצאה השוטפת יותר גדול מהגביה השנתית אבל בגלל רזרבות
שיש, הסכומים החסרים ממומנים על-ידי הריבית.
עשינו חשבון ומצאנו של-31 במארס
1980 נצברו בענף קרוב למיליארד דולר. לא מדובר על כספים שנמצאים במרתף
ושהם זמינים אלא אלה סכומים שמושקעים באוצר עם ריבית והצמדה, ואם צריך
להוציא את הכספים - או שהאוצר צריך להדפיס כסף או שהוא צריך להטיל מסים.
ר' כהן
¶
אני מודה על האינפודמציה.
בעצם, מה קודה כאן? בענף ביטוה אבטלה
מצטברים סכומים שבאים מעובדים וממעבידים בדי לסייע שהמערכת התפעולית
תעבוד בצורה תקינה. יש ענף ביטוח אבטלה אבל אנחנו לא מוציאים באופן
שוטף את ההכנסות השוטפות פלוס הריבית והתוצאה היא שכל הזמן מצטברים
כספים לטובת האוצר .
אני מבקש שנקבל מהביטוח הלאומי
או מהאוצר את הנתונים המדוייקים על הצבירה הכספית השוטפת, כדי שנדע
במה אנחנו יכולים, על פי הסמכות שלנו, להגדיל את החלק שמייקר לפעולות
למניעת אבטלה וכדי שמה שמצטבר באופן שוטף נוכל להוציא לטובת העובדים
במשק במדינת ישראל.
נקודה נוספת
¶
אני סבור שעם הגדרת
המטרות של הקרן אנחנו צריכים לעסוק גם בשאלה מה היחס שבין הקרן לבין
מפעלים שעומדים להיסגד. אם תבוא הצעה לסייע להם, אני אתעקש שכסף זה
יכנס למפעלים כחלקם של העובדים, כולל חלקם של העובדים בניהול.
ולתקציב השוטף
¶
לדעתי, התמונה
שמתקבלת מצביעה - אני לא רוצה שמישהו ייפגע - על כשלון מוחלט בניהול.
אנחנו נמצאים בתקופה שבה מתגברת
האבטלה. אילו היו שואלים אותי, הליתי בטוח שבקרן אין אגורה אחת. כשאני
קורא עכשיו שבנושא של קורסים להכשרה מקצועית והסבה מקצועית הוצאו רק
882 אלף שקלים חדשים מתור סכום של כ-2 מיליון שקלים חדשים - קרוב ל-4%
הוצאה - זו שערוריה משום שהמשמעות היא שבחברה הישראלית יש היום מובטלים
שאפילו לא עוברים קורסים להכשרה מקצועית. מה זה? מי אחראי לענין הזה?
איך פורצים את הדבר הזה?
לדעתי, במצב שאנחנו נתונים בו,
היינו צריכים להעניש את ההנהלה שהיא חורגת מהתקציב. אולי מישהו היה
דן אותה לצליבה בגלל החריגה, אני הייתי נותן לה פרס. אבל הנתונים
שלפנינו מצביעים על כשלון. הרושם הוא שדוב התקציב לא נוצל בפועל עד
היום.
הדבר היחיד שאני יכול להגיד - שלדעתי
היום המשרד צריך לצאת בתנופה של עידוד להכשדה מקצועית, למימון קודסים
ופתיחת קורסים. הדבר הזה חייב לבוא לידי ביטוי, כי אחרת הגביה לביטוח
אבטלה היא גביה של כסף המונח באוצר, וזה מה שקודה בפועל, שהכסף נמצא
בידי האוצר עם זה אי-אפשר להשלים לא מבחינה חברתית ולא מבחינה משקית.
זה בלתי נסבל.
אני רוצה לדעת מהו הנתון של מליארד
דולר, על פי איזה קריטריון האוצר לכול לבוא ולהגיד שבענף הזה צריך
מיליארד דולר, אולי מיליון דולר; מי שמוסמך בענין הזה, אני מבקש שהוא
יענה - אולי שר האוצר, אולי החשב הכללי, אולל מנכ"ל הבלטוח הלאומי,
אולל שר העבודה והרווחה - שלאמר מה צייר להיות בענף ביטוח אבטלה כקרן.
אולל הוועדה תחללט על פעולות
צמלחה ואז האוצר לבוא להתמודד אתנו. לש כסף של וועדה הזאת לש אפשרות
שללטה עליו.
אני מציע בכל הרצינות לשקול את
הענין הזה, וכאן אני רוצה לרמוז: איו לי כל ספק שהבעיה איננה בעיה
תקציבית. רוצים אבטלה. אם יש פה כסף של עובדים ושל מעבידים שלא רוצים
אבטלה, אין סיבה שסכום של מיליארד דולר ישרת את שר האוצר שרוצה אבטלה.
נשבור את כללי המשחק.
ב' בן-אליעזר
¶
אני מסבים באופן מוחלט לדבריו
של חבר-הכנסת רן כהן. הדו"ח משקף את
עבודת הקרן שחטאה לתפקידה. אני רוצה להדגיש שהנושא של הגדרה יותר
מדוייקת של המטרות הוא בנפשנו.
אני מציע שהנהלת הקרן תשב ונציגיה
יחזרו לוועדה עם הצעה אופרטיבית להקצות את כספי הקרן למטרות שהן פונקציה
שלה.
אני מציע שיהיה דיון ומעקב כל
שלושה חודשים, ולא צריך להוסיף הערה השייכת לצד הטכני, שדו"ח כזה צריך
להיות מובן כדי שנוכל להכין שעורי בית.
צ' צילקר
¶
אני לא נפגעתי. יש לי שותפים שאני
גאה בהם - ההסתדרות, התעשיינים,
שרות התעסוקה, הביטוח הלאומי. בגוף שיש בו חמישה שותפים ויש ויכוחים
על מטרות, על יעדים, ועל שיטה ונוהל - דברים מתעכבים.
אני מבקש לקבל היום אישורה של
הוועדה שאני צריך להבין תקציב בשעור מוגדל של ההפרשה לקרן בשנת 1986
מ-5% ל-10%. בשעור של 5% אני יכול לדבר רק על פעולות המשך.
ביו"ר א' נמיר
¶
הדיון כאן היום מתקיים ביוזמה
שלנו. עכשיו אתה בא דרך אגב ומבקש
שבהזדמנות חגיגית זו נאשר תקציב לפי הפרשה מוגדלת.
צ' צילקר
¶
מהגביה השוטפת.
אני לא מצטער שהגשנו דו"ח אבל
הדו"ח לא משקף במאה אחוזים את פעילות הקרן, הוא מצביע על פעילות איטית
בראשית הדרך והקצב היותר מהיר בסוף הדרך לא בא לביטוי בדו"ח.
המבחן העיקרי יהיה ב-15 באפריל
כאשר נדע כמה הוצאנו עבור הפעולות שהיו בפועל בשנת התקציב 1985/86.
אם החשבים יאפשרו לי לשלם בחודש מארס את מה שהיה במארס, התמונה תהיה
יותר טובה. כסף שלא ינוצל הולך לאיבוד.
לכל השותפים יש מעמד שווה. אנחנו
רואים בהם בעלי דעה והבנה ויש להם מה להגיד בנושא. לכן אני לא מקבל
את הביקורת של נציגת ההסתדרות.
הנהלת הקרן לא החרשלה במספר
הישיבות שקיימה. היא ישבה 8 פעמים, והוועדה המקצועית ישבה 4 פעמים
במשר 9 חודשים. אם צריך. נשב 24 ישיבות. איו פה שאלה של מטפר הישיבות.
יש לנו כמה מכשולים. אילו היום
הייתי מקבל הוראה או הסכמה שכדי לספוג אבטלה אני יכול לפתוה קורסים -
בתור חודש אני מנצל תקציב גרול פי ארבעה. הוראות הקרן אומרות שלא ייפתח
קורס אלא אם אנחנו משוכנעים שלפחות ל-70% מהמסיימים מובטחים מקומות
עבודה, והמשמעות היא שככל שיש פחות מקומות עבודה כר נוכל לפתוח פחות
קורסים.
היו"ר א' נמיר; איר תדע מה תהיה הקליטה כתום
הקורס?
צ' צילקר
¶
אם הייתי רואה בקורס להכשרה
מקצועית מכשיר לקליטת מובטלים.
יכולתי לפתוח עוד מאות קורסים, בלי הגזמה, זו האמת.
אשר למשדר "דרושים" - הטלוויזיה
לא הגישה חשבון ולא שילמנו כסף. קרוב ל-1000 איש התייצבו לשרות במשטרה
וקרוב ל-200 התקבלו. זה שווה את הסכום שרשום.
דרכי טיפול באבטלה (אוניברסיטה).
האוניברסיטה עושה את העבודה. עדייו לא הגישו את החשבוו. העבודה נעשית.
אנשים נמצאים בשטח.
תיק תעסוקה בית-שאו
¶
צריך להגיש לנו
תיק. העבודה נעשית. החשבוו יוגש.
הדו"ח לא משקף את ההתחייבויות,
את הזמנות העבודה, את הפעילות בשטח. המבחו האמיתי, כפי שאמרתי, יהיה
בחודש אפריל כשנדע כמה כסף שילמנו עבור הפעולות שהי ו בשטח.
כדאי לרענו את המטרות להו מיועד
הכסף. מבחינה שלי, עם כל מה ששמעתי היום, אם אקבל אור ירוק להכין
תקציב לפי הפרשה של 10%, אוכל להכיו את התקציב עד סוף פברואר.
ר' יוסף
¶
לענף ביטוח אבטלה יש שני מקורות -
גביה שוטפת והצטברות של קרו, כמו
בביטוח סיעוד. אם מסתכלים רק על השוטף - יש גרעוו. מצד שני יש קרו
פלוס ריבית. בפועל, הקרו לא קיימת. היא הוצאה.
ר' כהן
¶
הכסף הזה מושקע במשק. במקום שהוא
מושקע משלמים ריבית ואת הריבית הזאת
צריר היה לזקוף במלואה לאותה קרו אבל האוצר משלם רק ריבית תקציבית.
ר' יוסף
¶
כל זיכוי שאתה נותן או על הריבית
או על הקרן זה כסף שמתפרש כהזרמה,
זאת אומרת שמשרד האוצר , כדי להחזיר את הכסף, צריך להדפיס כסף.
ר' יוסף
¶
אשתמש בדוגמה. כסף שאני מכניסה
לבנק שלי לא נשאר במרתפים אלא
הוא מוצא ולי יש זיכוי בבנק; אני מקבלת, כשאני רוצה, את הכסף בתוספת
ריבית. ההחזרה של הכסף הזה, מבחינת המשק, זה אומר הדפסת כסף, המשמעות
המשקית של הדבר הזה היא הדפסת כסף.
ר' יוסף
¶
לקרן יש כמה מטרות ואחת מהן -
פתרון בעיות אד-חוק של אבטלה.
הקרן לא מחליפה תקציב. כפי שאמרתי, הקרן מיועדת לפתרון בעיות אד-
חוק ולכן היתה רזרבה גדולה. הנהלת הקרן הלכה בזהירות ולא הוציאה במהירות
את הכסף אלא כדי לפתור בעיות.
היו"ר א' נמיר
¶
אני לא בטוחה שלא מוציאים מכספי
הקרן במקום תקציבים. אני מבקשת
מהמנכ"ל לבדוק ולהודיע לנו.
ביום שישי שמעתי ברדיו את מנכ"ל
המוסד לביטוח לאומי אומר שבטבריה הלר המוסד לניסוי חדש - הוא מציע
לעובדים הרשומים כמובטלים ומקבלים דמי אבטלה, לקבל הכשרה מקצועית לעבודה
בבתי-מלון. רבותי, זה בא כשעשרות עובדים בטבריה שוחררו מעבודתם בבתי-
מלון אחרי שמשרד העבודה השקיע כסף בהכשרת עובדים ואחרי שב"קלאב הוטל"
נפלטו עובדים שעשי הסבה מקצועית. אני מבקשת שהענין ייבדק, כלומר אני
אני לא מבינה איר יד אחת לא יודעת מה עושה יד שניה.
אני לא נגד זה שהמוסד לביטוח לאומי
יעשה ניסוי כדי ללמוד, אבל במקום כמו טבריה הושקע הרבה כסף בהכשרת
ועובדים לעוסקים בתיירות וחלק מהם מובטלים כי בתי-המלון שחררו אותם. אני
לא מבינה למה כל כר הרבה גופים עוסקים באותו עניו. אין לי ספק שהיה
חוסר יעול לגבי מה שהוצא ולמה הוקצב.
אני מבקשת להמציא לנו שמות של חברי
הנהלת הקרן. אני רוצה לדעת מי מחליט על איך ומי מפקח על ההוצאות של הקרן,
אם יש מי שמפקח.
אני רוצה להגיד לחברי הוועדה, אני
יכולה למצוא דרך להטיל על כלכלן בלתי תלוי לבדוק את הדו"ח ולאור המימצאים
שלו נחזור לדון בנושא זה.
שמענו כאן שהפרשה של 5% לקרן לא
מספיקה והיתה הצעה להגדיל אותה ל-20%. כל זמן שאני לא אהיה משוכנעת
מה עושים ב-10% לא יהיה אישור מראש להגדלה מ-5% ל-10%. לא הגיע
המועד לאישור. יש זמן לגבי המועד. זו הזדמנות לשותפים בקרן לדרוש יותר
מעורבות ולמה הולכים הכספים וכן חשיבה לשינוי כיוון בגלל התגברות
האבטלה ודאגה למה שקורה בתוך המפעלים עצמם.
לאור המימצאים שנקבל, ובמועד, נחליט
אם להגדיל את אחוז ההפרשה או לא. אני לא מוכנה לעשות זאת מראש.
היו"ר א' נמיר
¶
באפשר הזה תצטרכו להסתדר.
אנחנו צריכים לתבוע ממשרד העכודה
והרווחה להביא תכנית, לא תקציב שאנחנו צריכים לאשר אלא תכנית שבנויה
על 10%. והיה ונראה שהתכנית הזאת לא מספיקה - נבדוק אפשרויות אולי להגדיל.
אם נמצא דברים מיותרים, נאמר להם להחליף אותם בסעיפים שאנחנו רוצים בהם.
איו ספק שהוועדה לא רוצה שכסף שאמור
להיות מוצא למניעת אבטלה יהיה מונח באוצר. התכנית צריכה להיות מבוססת
על 10% ונעשה לפי מה שיהיה לרשותנו.
איו שום אישור מוקדם לגובה התקציב,
שום אישור, ושלא ייראה למישהו שבגלל הבקשה אישרנו אוטומטית הגדלה ל-10%.
אני מבקשת מהאוצר להמציא לנו
נתונים על הסכומים שנצברו, הריבית והצטברות של כל שנה כולל השנה הזאת.
אני מבקשת ממזכירת הוועדה לקבל את
הנתונים בהקדם וכשנקבל אותם נחזור לדיוו.
היו"ר א' נמיר
¶
אני מבקשת שבהתחלת המחצית השניה
של חודש פברואר תונח התכנית על השולחו.
אנחנו לא נהיה המעכבים.
מתי האוצר יוכל להמציא נתונים?
היו"ר א' נמיר
¶
כשנקבל את החומר ממשרד העבודה
והרווחה.
" ? י - יי
אני מבקשת מההסתדרות ומלשכת התאום
להמציא לנו איך אתם רואים את ממרות הקרו לאור מה שקורה היום במשק.
תודה רבה. הישיבה נעולה.
הישיבה ננעלה בשעה 13.10.