הכנסת האחת-עשרה
מושב שני
נוסח לא מתוקן
פרוטוקול מס' 154
מישיבת ועדת העבודה והרווחה ביום
ב' כ"ה בטבת התשמ"ו - 6 בינואר 1986 בשעה 11.00
ישיבת ועדה של הכנסת ה-11 מתאריך 06/01/1986
דיווח על מבצע טלתרום לקשישים; הצעות לסדר; התחנות לאם ולילד בבת-ים; מסקנות הוועדה בנושא אבטלה בכפרים הדרוזיים; מסקנות הוועדה בנושא השתתפות הממשלה בתקציב קופת חולים; מסקנות הוועדה בנושא פעולתם הסדירה של שרות מגן-דוד-אדום; מסקנות הוועדה בנושאים 1) ממצאי המחקר של הביטוח הלאומי בדבר התגברות העוני 2) ממצאי המחקר בדבר הגידול באי-השוויוניות החברתית
פרוטוקול
נ כ ח ו
חברי הוועדה: אי נמיר -היו"ר
נ' ארד
צי ביטון
בי בן-אליעזר
חי גכוסמן
ר' בהו
י' פרץ
ש' שלמה
יי שמאי
אי שוסטק
סדר-היום
¶
התחנות לאם ולילד בבת-ים
2) הצעות לסדר
3) דיווח על מבצע הטלתרום לקשישים
4) מסקנות הוועדה בנושא
1) השתתפות הממשלה בתקציב קופת-חולים
2) פעולתם הסדירה של שרותי מגן-דוד-אדום
3) ממצאי המחקר של הביטוח הלאומי בדבר
התגברות העוני
ממצאי המחקר בדבר הגידול באי-השוויוניות
החברתית
4) אבטלה בכפרים הדרוזיים
התחנות לאם ולילד בבת-ים
היו"ר א' נמיר
¶
בוקר טוב. אני מתכבדת לפתוח את ישיבת
הוועדה.
אני רוצה להודיע לחברי הוועדה
שאתמול לפנות ערב הודיעו לנו שמשרד הבריאות ועיריית בת-ים סיכמו
ביניהם את העניו של התחנות לאם ולילד. אולי זה בא תחת צל קיום
הישיבה שלנו. אתמול לפנות ערב הודיעו לנו שהעניו מסודר ולא צריך
לדון בו.
הצעות לסדר
¶
ב' בן-אליעזר: נודע לי ש-1000 מפגרים, ילדים
ומבוגרים, שרויים במצב קשה ואיו
מי שמוכן לקבל אותם. אני מבקש שנזמו ישיבה עם שר העבודה והרווחה.
ארבעה מוסדות פנו אלי. יש בידי רשימה של אנשים שהולכים מפה לשם .
והתשובה שהם מקבלים
¶
שהממשלה תמצא תקציב. אני חושב שאנחנו, כוועדה,
אסור לנו להשלים עם זה. לכו אני מבקש שנזמו לישיבה דחופה את שר
העבודה והרווחה כדי שיסביר לנו איר קורה במדינה מתוקנת ש-1000
מפגרים, מבוגרים וילדים, מסתובבים ברחוב ואיו להם סידור.
ח' גרוסמן
¶
חבר-הכנסת בן-אליעזר, אני מציעה
לר לא להסתפק בדיוו פה אלא תגיש
הצעה או שאילתה בעל-פה, כדי שהנושא יועלה במליאה.
ח' גרוסמן
¶
גברתי היושבת-ראש, אני רוצה להעלות
נושא אחר.
לפי הנתונים, האבטלה גדלה ב-17%.
אני מבקשת שנדע איפה היו פיטורים, באיזה מוקדים, באיזה מפעלים,
מאיפה באים 17% נוספים.
היו"ר א' נמיר
¶
אני מבקשת ממזכירת הוועדה להתקשר
עם המשרד ולבקש משרות התעסוקה את
כל החומר כדי שנוכל להניח אותו על השולחו.
דיווח על מבצע טלתרום לקשישים
היו"ר א' נמיר
¶
מכיוון, כפי שמסרתי בפתיחת הישיבה,
הנושא של תחנות לאם ולילד בבת-ים
סודר לשביעות רצונם של הנוגעים בדבר, אנחנו לא נדוו בו ונשמע עכשיו
דיווח של המשנה למנכ"ל משרד העבודה והרווחה, על מבצע הטלתרום.
י' בדיק? תחילתו של מבצע טלתרום למעו הזקו,
במועצה ציבורית למעו הזקו שהוקמה
ב-22 באפריל 1985, על פי מינוי של שר העבודה והרווחה, בראשותה של
הגברת שמיר.
במועצה הציבורית למעו הזקו משתתפים
למעלה מ-40 חברים אשר מייצגים את כל הגופים המטפלים בזקנים במדינת
ישראל - גופים פרטיים, ציבוריים, ממשלתיים וכוי.
למועצה הציבורית מספר מטרות,
והעיקרית - להגביר את המורעות לנושא הזיקנה במדינה ולהעלות אותו
על סדר היום הציבורי ברמות השלטון השונות ובארגונים הציבוריים.
ומטרה אחרת - לגייס כספים לצרכי טיפול בזקנים, להפעיל קרנות, לגבש
פעולות ותכניות ולסייע במקרים קונקרטיים.
למועצה יש הנהלה וארבע ועדות וכמובן -
מליאת המועצה.
לפני חודשים אחדים הפכה המועצה
להיות עמותה ציבורית. כפי שאמרתי יש ועדות - ועדה לעניני פרסום,
הסברה; ועדת כספים; תכניות; וחקיקה.
בחודש יוני פנתה הנהלת המועצה,
באמצעות יושב-ראש המועצה, הגברת שולמית שמיר, אל רשות השידור בבקשה
ובהצעה לבצע ©לתרום למען הזקן, ובחודש יולי נתקבלה הסכמת רשות השידור
לבצע טלתרום ונקבע גם תאריר - 10 בדצמבר 1985, נר רביעי של חנוכה,
ובחודשים שנותרו תעשינה כל פעולות ההכנה לטלתרום.
היו מספר מטרות
¶
1) גיוס כספים
להפעלת תכניות ישירות למען הזקנים; 2) להגדיל את המודעות לנושא
הזיקנה; 3) למקד את תשומת הלב הציבורית לנושא זה.
הוקם מטה פעולה מיוחד לצורך ההפעלה,
ארגון הטלוויזיה, תכנון וביצוע, שבו היו שותפים חברי המועצה הציבורית,
הטלוויזיה ומתנדבים. כן הוקמה ועדה ציבורית מיוחדת שתטפל בנושא של
חלוקת הכספים. בגלל הרגישות הציבורית הוקמה הוועדה לפני מבצע הטלתרום,
בראשותו של השופט צבי ברנזון וחברים בה רואה חשבון חיים בייטנר,
דוקטור יצחק בריק, דוקטור חיים הרפז, דוקטור בני חבוט, דוקטור ג'ק
חביב, מוטי לוי, גבי לוי, פרופסור קלמן מן, אייבי נתן, חבר-הכנסת
יאיר צבן, רפאל קלצ'קין, עורך-דין יעקב רובין, בומה שביט, יצחק שמעוני
ודב תבורי.
הוועדה הציבורית הזאת שהוקמה לצרכי
חלוקת הכספים קבעה קריטריונים. היא קבעה קריטריונים להקצבות ופירסמה
אותם בציבור, במודעות ובעיתונים, וכן נשלחו חוזרים לכל הגופים הציבוריים
המוניציפליים והממשלתיים - העוסקים בטיפול בזקן. גם במודעות בעיתונים
נאמר שכל גוף יכול לפנות בענין זה.
לפני הטלתרום היו מספר פעולות הכנה
מקיפות כדי להבטיח התרמה גדולה. אציין כמה מהן: היתה פנייה לארגוני
הנשים. נעמ"ת קיבלה על עצמה את מבצע ההתרמה מבית לבית וברחובות.
י' בריק
¶
ויצ"ו קיבלה על עצמה איסוף תרומות
בבנקים, בבתי-מלון ובסופרמרקטים.
גם"יד שרה" וארגוני נשים אחרים קיבלו על עצמם פעולות התרמה. קואופרטיב
אגד קיבל על עצמו להתרים את הנוסעים באוטובוסים. גם היחידה להתנדבות
של המשרד שלנו הקימה דוכנים להתרמה. אני רוצה להזכיר גם את המבצע
מעות ישנות, גם בגלל החלפת המטבע שלנו, דהיינו, תרומה של מעות ישנות.
השק"ם נתן הנחות לזקנים וחילק 5000 תלושי הנחה לזקנים. מלון דן תרם
חדרי משרדים לצורר ריכוז הפעולה של הטלתרום. מלון דניאל נתן מקום למכירה
הפומבית שהיתה, כן הוקם מטה התרמה שבאמצעות מתנדבים פנה לבעלי עסקים,
לפני המבצע, כדי להבטיח תרומה.
היתה הבטחה שכל מי שיתרום מעל
לסכום של 4 מיליון שקל, שמו יוקרן על מסר הטלוויזיה.
היה מבצע פרסום בטלוויזיה, שקרם
לטלתרום. הטלוויזיה תרמה את כל מסע הפרסום ועשתה את הפרסום עצמו
להוציא הוצאה קטנה שהיתה.
הטלתרום בוצע מארבעה מרכזי שירור,
משעה שמונה בערב ער אחת אחרי חצות. היה מוקר( בתיאטרון ירושלים, בבית-
האבות של משען באפעל, בטלוויזיה, בבנין הטלוויזיה, ובמלון רניאל.
באותו יום היתה גם תכנית מיוחרת בטלוויזיה, בשעה חמש אחרי הצהריים,
של "שמיניות באוויר" .
ההכנסות, כפי שאומרים אותן, הן
בסרר גורל של 2 מיליארר שקל. בפועל יש מיליארר ורבע. הכספים שנאספו
על-ידי קואופרטיב אגר עריין לא נכנסו.
מהכספים עריין לא נכנסו. למשל
¶
חלק
מהכספים שנאספו על-ירי ארגוני הנשים, מבצע המעות הישנות, הכספים שנאספו
על-ירי קואופרטיב אגר, בסך הכל כ-3/4 מיליארר שקל עריין לא הגיעו אלינו.
אלה שתרמו באמצעות הטלוויזיה, נלקחו
הפרטים האישיים שלהם והם נרשמו על גבי טפסים. 12 אלף טפסים כאלה נשלחו
לבתיהם של תורמים בבקשה להעביר את תרומתם לבנק. אנחנו מרווחים על הבספים
ויש לנו מערכת בקרה בעניו זה. עריין נעשית פעולת איסוף מארגוני הנשים,
תרומות שנתרמו באמצעות הטלפון, המעות ועור.
יש גם תרומות בעין, שונות ומשונות,
החל מבית-מלון שתרם כמה מאות חררים לנופש וכלה בסוס שנתרם.
י' בריק
¶
נתרמו גם רברים קונקרטיים למשל,
רופאים שהבטיחו לתת טיפול שיניים,
טיפולי עיניים, משקפיים, מכשירים שונים.
יצרנו קשר עם כל התורמים וחלק מהתרומות
האלה התחלנו כבר להפעיל. למשל, התחלנו לנצל את הנופש.
י' בריק
¶
כן. המשרר שלנו הציע סיוע ארגוני לכל
הפעולה, נוסף לאנשי המועצה הציבורית.
גברת רות קפלן ממשררנו עוסקת בזה באופן מלא שלושה חורשים. נתנו איש
כספים. נתנו סיוע טכני. היהירה לזקן נרתמה לזה. נתנו לזה כמה עשרות
אנשים.
הוועדה הציבורית שהוקמה לחלוקת
הכספים קבעה כללים בסיסיים. קודם כל, שהכסף יועבר אך ורק לגופים
ציבוריים ולא לאנשים פרטיים.
י' בריק
¶
ישירות. למשרד איו קשר לזה. הכספים
נכנסו לחשבונות הבנקים של המועצה
הציבורית שהיא, כפי שאמרתי, עמותה. ההוצאה היא רק באחריות של הוועדה
הציבורית, ועדת הכספים, שמאשרת כל הוצאה, והתכנית כולה תאושר על-ידי
המועצה הציבורית.
כל גוף שעיקר פעולתו הוא טיפול
בזקנים, כגון
¶
אגודה ציבורית למען הזקן ברמלה, יד שרה, רשות מקומית,
גוף ציבורי או ממשלתי, או כל ארגון אחר אשר מטפל בזקנים, יכול להגיש
הצעה למועצה הציבורית למען הזקן. המטרה היא לתת שרות ישיר לזקן.
י פרסמנו דוגמאות והצעות של התחומים השונים למשל: עיניים, מכשירים הקשורים
לבטחונו הפיסי של הזקן - מערבות אזעקה ואחרות - חימום וכו' .ההצעות
השונות תועברנה למועצה הציבורית אשר הקימה צוות קטן של אנשים, צוות
אשר יבדוק את כל התכניות וההצעות לפני שהן תובאנה למליאת המועצה.
ר' כהן
¶
אני שומע מהתקשורת שיש בעיה של מוסר
תשלומים של התורמים. מה בדעתכם לעשות
בנושא זה? לעניות דעתי, יש לתופעה זו השלכות חמורות.
כל הנושא של התרומה בא כתוספת למדיניות.
אם זה תחליף למדיניות, זה אסון.
תרגיל של תורמים שאינם משלמים את
תרומתם, אחרי ששמם התפרסם, הוא תרמית צינית וזה נושא רגיש ביותר.
אני חוזר ושואל: מה בדעתכם לעשות כדי להתמודד עם התופעה הזאת? האם
ניתן לזהות את התורמים שלא שילמו? לעניות דעתי, האנשים האלה צריכים
להיות מוקעים בצורה חריפה ביותר.
ב' בן-אליעזר
¶
אני רוצה לחזק את עמדתו-דעתו של
חבר-הכנסת רך כהן. אני ממליץ שיישלחו
אל האנשים האלה הודעות התראה ולהתחיל אפילו בפרסום שמות.
הנושא הכספי הוא חלק מהעניו. הוא לא
כל העניו. אני שואל
¶
מה מתכוון משרד העבודה והרווחה לעשות בהמשך.
כלומר, בציבור נוצרה מודעות לנושא הקשישים. המבצע לאיסוף כספים לא
יפתור את כל הבעיות. אני שיאל אם מעבר לאיסוף הכספים משרד העבודה מתכוון
לנקוט פעולות נוספות כדי להגביר את המודעות הציבורית לעזרה לקשיש, אולי
אפשר לעשות זאת בכיוון של פרסום, חינוך וכו'. האם יש לכם תכניות בכיוון
זה?
ע' בריק
¶
הוא חבר במועצה הציבורית שמונתה
על-ידי שר העבודה והרווחה. מה
הביא לזה? התעניינותו בנושא הזקנים.
י' פרץ
¶
שמעתי, אינני יודע אם זה נכון,
שמישהו בדימונה תרם סכום בשם ראש
העיר אבל בעיריה לא ידעו דבר על תרומה של העיריה. האם היו עוד מקרים
כאלה?
לשאלתו שלהערה של חבר-הכנסת רן כהן
בקשר לשיתוף של חבר מהוועדה; ביקשתי להיות שותף אבל לצערי לא שותפתי.
ש' בן-שלמה
¶
בעבר היו מבצעים דומים למבצע הטלתרום,
האם היו או לא היו אז מקרים שאנשים
התחייבו ולא שילמו? לדעתי, צריד לשלוח תזכורת אל האנשים שהתחייבו ועדייו
לא שילמו ואחר-כד, אם לא ישלמו, לנקוט אמצעים יותר חריפים.
ח' גרוסמן
¶
לדעתי, מי שמופקד על חלוקת הכספים
לא צריר להיות חבר הכנסת.
אני שואלת: האם הפניות יכולות להיות
רק של מוסדות וארגונים? מה קורה עם אדם בודד? בדרך-כלל הזקנים אינם
מכירים מוסדות וארגונים. האס יחיד, זקן, נכה, ערירי, יכול לפנות או
לא. זה מטריד אותי גם ביחס לחוק הסיעוד. הטלתרום איננו מתן בסדר, זה
דבר ממוסד. גם אם זה מבצע של תרומות, זה דבר ממוסד. האם מה שיותרם למוסד
או לארגון יהיה תוספת או במקום משהו. המבצע הזה בא לא כדי שמשרד העבודה
והרווחה ישתמש בכספים למטרות שהוא בלאו הכי צריר לספק אותו, או כדי
לספק מה שהמוסד לביטוח לאומי צריר לתת לנזקקים. לדוגמה, חכמום בירושלים -
יש לזה הקצבה מיוחדת.
ח' גרוסמן
¶
פנו אלי זקנים מנהריה, שאיו להם כסף
לחימום. אני מבינה שאם תינתן הקצבה
לצורר הזה במקומות שלא נקבעו מראש, זו תהיה תוספת אבל אם מכספי הטלתרום
יינתן כסף לחימום בירושלים או באזורים קרים אחרים - זה יבוא במקום מח
שנקבע בתקציב וזה לא יכול להיות.
היו"ר א' נמיר
¶
אני הייתי שואלת כמה תעלה הבקרה.
יש לי תחושה שכל העסק, איסוף הסכום
של 3/4 מיליארד שקל, גם בקרח, גם מיון הסכמומים והקביעה לאן הם יופנו,
מכיוון שלמועצה הציבורית אין צוות לכר - זה יפול על המשרד וביצוע
הפעולות האלה צריר לעלות הון עתק.
אני גם יודעת שכשעושים התרמות, גם
משרדים נותנים תרומות שבאות על-חשבון סעיפים אחרים בתקציב. אני מבקשת
לדעת מה סדר הגודל של התרומות הציבוריות שניתנו במבצע זה.
לא נראה שכל ארגון שיפנה גם יקבל.
אני חושבת שבתקופה של מצוקה צריר שהמועצה הציבורית תקבע סדר עדיפויות
ותיתן לנושאים שאין עבורם כספים בשום תקציב.
אני חושבת שצריך לשבח על עצם
הקמתה של המועצה הציבורית, על המבצע עצמו ועל התהודה הציבורית אבל
צייר להקפיד על כר שהעניו הזה לא יהפך לפרוטות. הכל חשוב, נעליים אורטופדיו
חימום וכוי, אבל אסור שזה יהיה במקום תמיכה. אני חוששת שכדי לעשות את
עבורת החלוקה מחצית מהמשרד צריף לשבת ולעבוד על כך וההוצאות תהיינה
יותר גדולות מההכנסות שבאו מהמבצע. אילו היו סדרי עדיפויות, זה יכול
לפשט את העניו. אם זה לא יהיה, אני חוששת שיהיו סיבוכים.
י' בריק
¶
השאלה המרכזית היא כיצד להגיע
לכסף שעדייו לא נגבה. יש לנו
פרטים מלאים של כל מי שתרם. שלחנו 12 אלף מכתבים לתורמים שעדייו לא
העבירו את תרומתם.
י' בריק
¶
יש לנו קשר אישי עם אלה שתרמו
סכומים גדולים ועדייו לא העבירו
אותם. חלק מהסכומים הגדולים יועברו באופו מרכזי ואנחנו לא מודאגים.
קואופרטיב אגר, לדוגמה, עדייו לא העביר סכום של 160-150 מיליוו שקל.
לפי דבריהם, זה עניו של חודש. הנהגים שלהם עשו מבצע יוצא מו הכלל בקרב
הנוסעים שלהם. סיפר לי אדם שנסע מתל-אביב, שבאמצע הנסיעה נהג האוטובוס
הפסיק את הנסיעה, החנה את האוטובוס בצידי הדרך, ביקש סליחה, אמר כמה
משפטים ואסף כסף מהנוסעים שהיו באוטובוס. אני חושב שזה מעשה יפה מאד.
י' בריק
¶
יש לנו תכנית אינטנסיבית להגיע אל
אחרוו התורמים.
כשצריך היה לשלוח 12 אלף מכתבים,
שהזכרתי אותם קודם, גייסנו 10 מזכירות, מאגפי המשרד, ל-3 ימים, והו שלחו
12 אלף מכתבים. לשיחות טלפוניות - גייסנו אנשים מהמשרד והם עשו את העבודה
הזאת בהתנדבות לאחר שעות העבודה.
ר' כהן
¶
אם מתברר שהתופעה של חוסר מוסר
תשלומים היא משמעותית, האם אתם
שוקלים פרסום שמותיהם של אלה שהתחייבו ולא שילמו?
י' בריק
¶
אני אעביר את זה למועצה, כהצעת
של חבר הוועדה. אני מבקש לציין
שאני אינני אחראי. אני רק מדווח.
כפי שאמרתי, המועצה הציבורית
היא עמותה ציבורית עצמאית. הוועדה הציבורית האחראית על חלוקת הכספים
מונתה על-ידי המועצה הציבורית. אני אעביר את הצעתו של חבר-הכנסת רן
כהן.
הוצהר ג0 על-ידי המועצה הציבורית
וגם על-ידי שר העבודה והרווחה, בכמה פורומים, שכספי התרומות לא יחליפו
תקציבים של הממשלה או של הרשויות. הם נאספו כדי לבצע פעולות ודברים
שאינם מבוצעים על-ידי הגורמים הממלכתיים, כדי שהזקנים יקבלו יותר
שרותים.
בתקציב המשרד שלנו יש 13 מיליון
דולר לטיפול בזקנים. גם במשרד הבריאות יש תקציבים לפעולות בזקנים.
ואינני מדבר על תקציבים של גופים אחרים. התרומות שהתקבלו במבצע הטלתרום
יתנו מגוון נוסף של פעולות לזקנים, פעולות שאין להן תקציב ממשלתי.
חברת-הכנסת גרוסמן הזכירה את
נושא החימום. בוועדה הציבורית האחראית על חלוקת הכספים היה דיון
בנושא זה.
י' בריק
¶
הוועדה החליטה שהיא רוצה לקבל
הצעות מכל הארגונים ואחר-כך לקיים
דיון.
היו מקרים שאנשים מסרו פרטים לא
נכונים - אני מתייחס להערתו של חבר-הכנסת פרץ; הדוגמה הבולטת - תרומה
של מכונית. כשבאנו לגבות את המכונית, לפי הפרטים שנמסרו, אמרו לנו
האנשים
¶
לא תרמנו מכונית. כשמישהו מטלפן לטלוויזיה ואומר: אני פלוני,
תורם זה או זה, אין שום אפשרות לדעת אם האיש המטלפן הוא האיש שבשמו
הוא מדבר.
אנחנו חוקרים את המקרה הזה.
ר' קפלן
¶
כשבערב המבצע נתקבלו הודעות על
תרומות גדולות מאד, אלה ששמם צויין
על-ידי המטלפן כאילו הם התורמים, קיבלו טלפונים מהמתנדבים כדי לברר
אם הם אמנם התורמים, והיו רבים שלא הם טלפנו אלא מישהו אחר השתמש בשמם.
אני מספרת זאת כדי להוכיח שעוד בערב המבצע נעשה נסיון לוודא את הדברים.
י' בריק
¶
כפי שאמרתי, למדנו משגיאות של
מבצעים קודמים. השתדלנו לא לחזור
על שגיאות.
בטלתרום הקודם נקבעה מראש רשימה
של 7 ארגונים שלהם יחולקו כספים לפי אחוזים, והיתה השתלטות של הארגונים
על הכספים. לכן מונתה הפעם ועדה ציבורית.
מנסיון העבר למדנו שהגביה נמשכת
חודשים רבים, והיו מקרים שהיא נמשכה עד שנתיים. ועוד למדנו, שלא כל
מר. שהובטח אמנם מתקבל.
י' בריק
¶
איו בידי הנתון הזה.
לשאלתה-הערתה של חברת-הכנסת גרוסמו
ביחס ליחידים ופרטיים אני רוצה לומר שהמועצה הציבורית החליטה להקים
קרן ליחידים ופרטיים. כבר היום יש פניות רבות של אנשים אשר מתלוננים
על מצוקה.
י' בריק
¶
השרות לזקן במשרד העבודה והרווחה.
אם מדובר על שרות שניתן על-ידי
גופים קיימים, אנחנו מפנים את הענין לאותו גוף. אם זה נושא ששייך
לטלתרום - נפנה אותו לכתובת הזאת. אנחנו מנסים לסייע על-ידי על-ידי
הגורמים הקיימים.
חלק גדול מהעובדים שלנו, שעבדו
בטלתרום, עשו זאת בהתנדבות.
אין לנו נתונים על התרומות
הציבוריות.
י' בריק
¶
אנחנו יודעים. כרגע אינני יודע
את הנתון הזה. אם אתם מבקשים לדעת -
אנחנו מוכנים למסור את הנתון.
אנחנו מקבלים מהבנקים באופן שוטף
את הכספים שנכנסים אליהם. יש הנהלת חשבונות מסודרת אשר מטפלת ברישום
כל ההכנסות וכל הכספים שנגבים. כפי שאמרתי, אנחנו משתדלים להגיע עד
אחרון התורמים האמיתיים.
י' בריק
¶
מעבר לזה אני מעריו שבשנה זו
נעסיק עובד אחד במשרה מלאה שיטפל
בכל הפעולות האלה וזה מעבר לפעולת ההתנדבות. אני מקווה שההוצאה לא
תהיה יותר גדולה.
השתדלנו לבצע את הפעולות השונות
בהתנדבות ואמנם קיבלנו הרבה מאד בהתנדבות, כולל החלק המירבי של הפרסום
בעתונות, שבא מתרומות. גם מלון דניאל העמיד לרשותנו את המקום למכירה
פומבית.
המועצה הציבורית תעשה פעילויות
נוספות כגון, עניו המודעות. יש כוונה להקים בכנסת לובי לעניו זה. יש
תכנת ללכת לבתי-הספר ולפרסם רברים לציבור. הטלתרום הוא פעולה ראשונה
של המועצה. יש ועדה אשר מגבשת תכניות.
צ' ביטון
¶
האם לקשישים בעצמם יש נציגות
במועצה הציבורית? אני מדבר בעיקר
על קשישים שבשכונות עוני, שלא ידוע עליהם, ועל קשישים מהמיגזר הערבי.
היו"ר א' נמיר
¶
רבותי, המועצה הציבורית למעו
הזקן זה גוף מתנדב ששם לו למטרה
לעשות עבודה חשובה מאד. אינני רוצה שיתקבל הרשום כאילו אנחנו מרפים
את ידיהם של העושים. אנחנו לא הגוף המפקח עליהם. התהודה הציבורית של
הטלתרום היתה חזקה מאד והתעורר רצוו אדיר של ציבור גדול בארץ לעזור,
לתרום ולסייע לאוכלוסיית הקשישים.
אנחנו מבקשים שייעשה הכל כדי
שיהיה פיקוח על הנושא הכספי. אני מתכוונת גם לאיסוף הכסף וגם לתופעה
שאנשים הודיעו על תרומה, דווח על כן בטלוויזיה, אבל אחר-כך התברר שזה
עורבא פרח. זו תופעה שלילית ביחוד כשאלה חברות גדולות.
אני שוב חוזרת ושואלת מה יהיו
סדרי העדיפויות והקריטריונים לחלוקת הכספים, כי זה מטריד אותי מאד.
כשתהיינה לכם תשובות לשאלות
שנשאלו אני מבקשת שתבואו לדווח לוועדה.
מסקנות הוועדה בנושא השתתפות הממשלה בתקציב קופת חולים
היו"ר א' נמיר
¶
אנחנו עוברים לדון במסקנות
שלנו על השתתפות הממשלה בתקציב
קופת-חולים. לפני חברי הוועדה מונחת טיוטה. אבקש ממזכירת הוועדה
לקרוא את ההצעה.
א' אדלר
¶
הכנסת העבירה לוועדת העבודה והרווחה
ביום כ"ח בשבט התשמ"ה (19.2.85)
את ההצעה לסדר-היום של חברת-הכנסת חייקה גרוסמן ומתתיהו פלד בנושא
"השתתפות הממשלה בתקציב קופת-חולים".
הוועדה דנה בנושא בשלוש ישיבות,
במהלכו שמעה ביו היתר את יושב-ראש מרכז קופת-חולים ואת מנכ"ל משרד
הבריאות.
הוועדה שמעה על מצוקתה הכספית
של קופת-חולים ועל החובות המצטברים. השתתפות הממשלה ירדה בשנים
האחרונות מ-29% ב-1977 ל-8.3% ב-1985. העיכוב בהעברת הסכומים המגיעים
מקופות-החולים לבתי-חולים הביא את שרותי האשפוז של בתי-החולים לסף
התמוטטות." חברת-הכנסת גרוסמו מבקשת לצייו כאו שיש עיכוב בהעברת כספי
ההשתתפות של הממשלה.
"הוועדה שמעה כי תרופות בסכום של
כ-5 מיליון דולר שהזמינה קופת-חולים תקועות בנמלים ואין כסף להוציאן."
א' אדלר
¶
"הוועדה שמעה על הקשיים בהסדרת
ההתחשבנות בין קופות-החולים והממשלה,
כשכל צד טוען שהצד השני הוא החייב לו כספים.
הפער בין משרד הבריאות וקופת-
חולים מסתכם בכ-34 מיליון דולר.
הוועדה שמעה על דו"ח ועדת השרים
בראשות השר גד יעקבי, שהוגש לממשלה במגמה להביא להסדרת הנושא.
הוועדה שמעה על החלטת ועדת הכספים
מיום 9.12.85 לאשר העברת 10 מיליון דולר לקופת-חולים עבור "מוסדות רפואה".
בתום דיוניה הגיע הוועדה למסקנות
הבאות
¶
1) הוועדה סבורה כי הסיבה
העיקרית לסחבת בהסדרת הנושא טעונה באי-הסכמה בין משרד הבריאות וקופות-
החולים באשר לצורת ההתחשבנות, והטענות ההדדיות לגבי חובות העבר.
הוועדה תובעת משר הבריאות לפעול ביחד עם קופות-החולים להסדרה לאלתר של
נושא ההתחשבנות על חובות העבר.
2) הוועדה פונה לשר הבריאות לפעול
בממשלה להגיע, לקראת שנת התקציב הקרובה, להסכם עם קופות-החולים בדבר
שיטה של השתתפות הממשלה באחוז קבוע מהתקציבים המאושרים של הקופות, כדי
להימנע מן הצורר להתמקח על גובה הסכומים. הוועדה תובעת להעמיד את אחוז
ההשתתפות על רמה ריאלית שתאפשר תפקוד תקין של קופות-החולים.
3) הוועדה תובעת משר האוצר לשחרר
למשרד הבריאות באורח שוטף את הכספים המיועדים להשתתפות בתקציבי קופות-
החולים. הוועדה תובעת משר הבריאות להעביר לקופות-החולים במועד וללא
עיכובים את סכומי ההשתתפות.
4) הוועדה מבקשת משר הבריאות לדווח
לה תור חודש ימים על ביצוע המסקנות ועל תוצאות הדיונים בדו"ח ועדת יעקבי."
היו"ר א' נמיר
¶
תחת המלים "באי-הסכמה", בסעיף 1
של המסקנות, יש סימן שאלה שסימנה
חברת-הכנסת גרוסמן. אינני יורעת מה הסיבה לכר. היא גם שואלת מה זה
"רמה ריאלית", בסעיף 2 של המסקנות.
אני חושבת שכדאי לציין כי בקופת-
חולים מבוטחים 85% מן האוכלוסיה.
בסעיף 1 למסקנות אפשר לוותר על
המלה "העיקרית".
בסעיף 2 למסקנות, במקום "רמה
ריאלית" הייתי אומרת "קביעה מוסכמת".
א' שוסטק
¶
אני חושב שהפסקה במבוא המתחילה
במלים "הוועדה שמעה כי תרופות בסכום
של כ-5 מיליון דולר שהזמינה קופת חולים תקועות בנמלים" , זה פרט שלא
מוסיף רבר.
א' אדלר
¶
בנוסח שיונח על שולחן הכנסת ייאמר:
"הכנסת העבירה לוועדת העבורה והרווחה
ביום כ"ח בשבט התשמ"ה (19.2.85) את ההצעה לסרר-היום של חברי-הכנסת חייקה
גרוסמן ומתתיהו פלר בנושא "השתתפות הממשלה בתקציב קופת-חולים".
הווערה רנה בנושא בשלוש ישיבות,
במהלכו שמעה בין היתר את יו"ר מרכז קופת-חולים ואת מנכ"ל משרר הבריאות.
הווערה מציינת כי 85% מן האוכלוסיה
מבוטחים כיום במסגרת קופת-חולים הכללית. הווערה שמעה על מצוקתה הכספית י
של קופת-חולים ועל החובות המצטברים. השתתפות הממשלה יררה בשנים האחרונות
מ29%-ב-1977 ל-% 8.3 ב-1985. העיכוב בהעברת כספי השתתפות הממשלה גרם
לשחיקה נוספת של הסכומים ולאיחור בהעברת הכספים המגיעים מקופות-החולים
לבתי-החולים - רבר שהביא את שרותי האשפוז של בתי-החולים לסף התמוטטות.
הווערה שמעה כי תרופות בסכום של
כ-5 מיליון רולר שהזמינה קופת-חולים מתעכבות בנמלים ואין כסף להוציאן.
הווערה שמעה על הקשיים בהסררת ההתחשבנות בין קופות-החולים והממשלה,
כשכל צד טוען שהצר השני הוא החייב לו כספים.
הפער בין משרר הבריאות וקופ"ח
מסתתכם בכ-34 מיליון רולר,
הווערה שמעה על רו"ח וערת השרים
בראשות גר יעקבי, שהוגש לממשלה במגמה להביא להסררת הנושא.
הווערה שמעה על החלטת וערת הכספים
מיום 9.12.85 לאשר העברת 10 מיליון רולר לקופת-חולים עבור "מוסדות
רפואה".
בתום ריוניה הגיעה הווערה למסקנות
הבאות
¶
1) הווערה סבורה כי הסיבה לסחבת
בהסררת הנושא טעונה באי-הסכמה בין משרר הבריאות וקופות-החולים באשר
לצורת ההתחשבנות, והטענות ההרריות לגבי חובות העבר. הווערה תובעת משר
הבריאות לפעול ביחר עם קופת-החולים להסררה לאלתר של נושא ההתחשבנות על
חובות העבר.
2) הווערה פונה לשר הבריאות לפעול
בממשלה להגיע, לקראת שנת התקציב הקרובה, להסכם עם קופות-החולים ברבר
שיטה של השתתפות הממשלה באחוז קבוע מהתקציבים המאושרים של הקופות, כרי
להימנע מן הצורך להתמקח על גובה הסכומים. הווערה תובעת להעמיר את אחוז
ההשתתפות על קביעה מוסכמת שתאפשר תפקור תקין של קופות-החולים.
3) הווערה תובעת משר האוצר לשחרר
למשרר הבריאות באורח שוטף את הכספים המיוערים להשתתפות בתקציבי קופות-
החולים. הווערה תובעת משר הבריאות להעביר לקופות-החולים במוער וללא
עיכובים את סכומי ההשתתפות.
4) הווערה מבקשת משר הבריאות לרווח
לה תור חורש ימים על ביצוע המסקנות ועל תוצאות הריונים ברו"ח וערת יעקבי."
חברת הכנסת גרוסמן מציעה שלפני
פסקה (1) של המסקנות יווספו דברי פתיחה כדלקמן: "קופת-חולים מבטיחה
שריתי בריאות גם לאוכלוסיה חלשה ומעוטת יכולת, שאיננה יכולה ליהנות
משרות רפואה פרטי. הפגיעה החמורה בקופת-חולים תוריד את המחסום האחרון
בפני הרס הרפואה הציבורית ובפני השיטה המבטיחה שרות עשיר לעשירים ועני
לעניים."
מסקנות הוועדה בנושא פעולתם הסדירה של שרות מגן-דוד-אדום
היו"ר א' נמיר
¶
אנחנו עוברים למסקנות המוצעות
בנושא פעולתם הסדירה של שרותי מגן-
דוד-אדום. אבקש ממזכירת הווערה לקרוא את המסקנות.
א' אדלר
¶
"הכנסת העבירה לוועדת העבודה והרווחה,
ביום כ"ז בשבט התשמ"ה (18.2.85),
את ההצעה לסדר-היום של חברת-הכנסת נאוה ארד, בנושא "פעולתם הסדירה של
שרותי מגן-דוד אדום".
הוועדה דנה בנושא בישיבתה ביום
כ' בתמוז התשמ"ה (9.7.85), ושמעה את מנכ"ל מד"א ואת נציגי משרד הבריאות,
משרד הפנים ומרכז השלטון המקומי.
הוועדה שמעה על המצב הכספי החמור
אליו נקלעו שרותי מד"א. נמסד לוועדה כי הגרעון המצטבר של מד"א מסתכם
בכ-750 אלף דולר.
עוד נמסר לוועדה כי הבעיה חמודה
במיוחדי בשרותי הנט"ן (ניירות לטיפול נמרץ), בעוד ששרותי מד"א האחרים
הינם שרותי-חובה והנהלת מד"א מקבלת השתתפות מדוכזת של משדד הבריאות
בשיעור של כ-30% מהתקציב - הרי שרות הנט"ן הינו שרות-רשות בכל רשות
מקומית, וממומן שליש על-ידי משרר הבריאות, שליש על-ידי קופת-חולים
ושליש על-ידי הרשות המקומית. נוצר מצב בלתי נסבל, שהנהלת מד"א נאלצת
להתמודד בכל חודש עם ארבע קופות-חולים ועשרות רשויות מקומיות כדי לגבות
את דמי ההשתתפות.
בתום דיוניה הגיעה הוועדה למסקנות
הבאות
¶
1) הוועדה מביעה הערכתה לשרותי
מגן-דוד-אדום על עבודתם הברוכה ועל היותם מוקד לרוח ההתנדבות ולהעלאת
ערך ההתנדבות בעיקר בקרב הנוער.
2) הוועדה פונה לשר הבריאות לפעול
להעברה במועד של כספי ההשתתפות של משדד הבדיאות, קופות-החולים ובתי-
החולים לשרותי מר"א, כדי למנוע שחיקת הסכומים והצטברות ריבית.
3) הוועדה פונה לשר הבריאות לשקול
הצעה להפוך את שרותי הנט"ן לשרות-חובה בכל הרשויות המקומיות - שרות
ממלכתי שימומן באמצעות משרד הבריאות.
4) ער שיוכרע הענין פונה הוועדה
לשד הבריאות לפעול ביחד עם שר הפנים להסדיר את נושא ההשתתפות של הרשויות
המקומיות באותם מקומות שבהם מקיימת הרשות המקומית שרות נט"ן. הוועדה
ממליצה בי משרד הפנים ינכה את סכום ההשתתפות של הרשויות המקומיות
הנוגעות בדבר, מסכום המענק של משרד הפנים ויעבירו ישירות ובמרובז
להנהלת מד"א, במקום על-ידי כל רשות מקומית בנפרד.
5) הוועדה ממליצה בפני שר האוצר
לשקול להתיר להנהלת מד"א להגדיל את מספר ההגרלות השנתיות ואת מוזיר כרטיסי
ההגרלה.
6) הוועדה מבקשת משר הבריאות לדווח
לה על ביצוע המסקנות, תוד שלושה חודשים."
נ' ארד
¶
אני רוצה להתייחס לסעיף 4 של המסקנות.
צריד לדבר בו על משרד הבריאות ולא
על משרד הפנים. אנחנו מדברים על שרות בריאות וטעות להכניס פה עוד משרד.
למשרד הפנים איו קשר עם מדי'א. רק למשרד הבריאות יש קשר למד"א. אני
מתנגדת להכנסתו של משרד הפנים בקשר למד"א. זה לא שייר לו.
א' שוסטק
¶
אני חושש שמשרד הבריאות לא יעביר
מה ששייר לרשויות המקומיות וזה יהיה
בבחינת תפסת מרובה - לא תפסת.
בסעיף 3 של המסקנות אני מציע "להפור
את שרותי הנט"ן לשרות-חובה". "בכל הרשויות המקומיות" - זה לא מציאותי.
היו"ר א' נמיר
¶
אני מעמידה להצבעה את הצעתה של
חברת-הכנסת נאוה ארד ביחס לנאמר
בסעיף 4 של המסקנות.
הצבעה
בעד סעיף 4 של המסקנות, בנוסח המוצע - רוב
בעד התיקון של חברת-הכנסת נ' ארד לסעיף 4 של המסקנות - מיעוט
התיקון של חברת-הכנסת נ' ארד לסעיף 4 של המסקנות לא נתקבל
נ' ארד
¶
אני אגיש הצעת מיעוט לסעיף 4.
מסקנות הוועדה בנושאים
1) ממצאי המחקר של הביטוח הלאומי בדבר התגברות העוני
2) ממצאי המחקר בדבר הגידול באי-השוויוניות החברתית
היו"ר א' נמיר
¶
אנחנו עובדים למסקנות הבאות בדבר
התגברות העוני והגידול באי-השוויוניות
החברתית.
אני מבקשת שמזכירת הווערה תקרא את
הצעת המסקנות.
א' אדלר
¶
"הכנסת העבירה לוועדת העבורה והרווחה
ביום ח' תשרי התשמ"ו (23.9.85) את
ההצעה לסדר-היום של חבר-הכנסת רן כהן בנושא "ממצאי המחקר של הביטוח
הלאומי בדבר התגברות העוני
¶
'
ועדת הכנסת העבירה לוועדת העבודה
והרווחה ביום ל' תשרי התשמ"ו (15.10.85) את ההצעה לסדר-היום של חבר-
הכנסת יאיר צבן בנושא "ממצאי המחקר בדבר הגידול באי-השוויוניות
החברתית".
הוועדה שילבה את הדיון בשני
הנושאים. במהלכו שמעה ביו היתר את שר האוצר, את שר העבודה והרווחה,
את מזכ"ל ההסתדרות ונציגי לשכת התאום של הארגונים הכלכליים, וכן את
מנכ"ל המוסד לביטוח לאומי שערך את הסקר בדבר התגברות העוני, ואת
דייר ישראל כץ - מנהל המכון למחקר חברתי, שערר את הסקר ברבר הגידול
באי-השוויוניות החברתית."
א' אדלר
¶
"לוועדה נמסר כי בשנים האחרונות גדל
הפער בין העשירונים במשק. בעוד
שהכנסתם הריאלית של שלןשת העשירונים התחתונים ירדה בשנת 1984 ב-8%-
הכנסתו של העשירון העליון באותה תקופה גדלה ב.10%-
הכנסתן של משפחות שראשן אינו עובד
לרדה באותה תקופה ב-6.7%. למרות הגידול של 1.5% שחל באותה תקופה בהכנסתם
ברוטו של שכירים - הכנסתם נטו ירדה בממוצע, בגלל נטל המיסוי.
מספר הנפשות מתחת לקו העוני גדל
בתקופה האמורה בכ-50 אלף נפש, והוא עומד עתה על כ-62 אלף משפחות -
כ10%-מכלל המשפחות בארץ הכוללות 267 אלף נפש, מהן 120 אלף ילדים.
שכר המינימום בתקופה האמורה ירד
מ-35% ל-29% מהשכר הממוצע. כ-% 35 מהשכירים במדינה חיים כיום מתחת לקו
העוני. מספר העובדים במשרה מלאה המתקיימים משכר מינימום עומד כיום על
כ-100 אלף, כ 70%-מהם בענפי הטקסטיל והמזון - רובם בערי פיתוח. מספר
הפונים למוסד לביטוח לאומי להשלמת הכנסה גדל מדי חודש בכאלפיים."
ר' כהן
¶
ההכנסה של ששת העשירונים התחתונים
ירדה בין 2% ל-8%. אני מציע שנאמד שבעוד
שההכנסה הריאלית של ששת העשירונים התחתונים ירדה בשנת 1984, הכנסתו
של העשירון העליון גדלה.
היו"ר א' נמיר
¶
הפער הוא כמעט 20%. אנחנו מדברים
על שלוש קבוצות. זה חשוב מאד.
ההכנסה הממוצעת של השכירים בעשירון הששי ירדה ב-2%, ושל השכירים
בעשירון התחתון ירדה ב-8%, אבל ההכנסה הממוצעת של השכירים בעשירון
העליון גדלה ב ,10%-יש כאן פער של 18%. את זה כדאי לומר.
אני הייתי מוותרת על הפיסקה שבאה
אחר כר.
ר' כהן
¶
בפיסקה האחרונה מדובר על כך
שמספר העובדים במשרה מלאה המתקיימים
משכר מינימום עומד כיום על כ-100 אלף, ש 70%-מהם בענפי הטקסטיל והמזון,
זאת אומרת 70 אלף. האם זה אמנם מספר העוברים בענפי הטקסטיל והמזון?
אינני בטוח.
הכאות
¶
1) הוועדה סבורה כי התגברות העוני
כקרכ שכירים נובעת במידה רבה מן הקיטוב בהכנסות מעבודה של שכירים ומשכר
נמוך בתחומי תעסוקה רבים. הוועדה סבורה כי הכרחי לפעול לצמצום הפערים
בהכנסות מעבודה. הוועדה תובעת משר העבודה והרווחה להגיש לכנסת תוך חודש
ימים הצעת חוק שכר מינימום.
2) הוועדה סבורה כי שחיקת הגימלאות
של הביטוח הלאומי הפחיתה במידה רבה את האפקטיביות של מערכת הבטחון
הסוציאלי ותרמה להורדת מספר רב של אנשים אל מתחת לקו העוני. הוועדה
תובעת משר העבודה והרווחה לפעול למניעת שחיקת הגימלאות של הביטוח
הלאומי.
3) הוועדה תובעת משד העבודה והרווחה
לפעול להארכת תוקפו של חוק הביטוח הלאומי (הוראת שעה), שפג בסוף
נובמבר 1985. הוועדה תובעת משר האוצר ומשר העבודה והרווחה לפעול לביטול
המיסוי על קיצבאות הילדים ולהחזיר את קיצבת הילד הראשון.
4) הוועדה מבקשת משר העבודה והרווחה
לדווח לה תוך שלושה חודשים על ביצוע המסקנות."
ר' כהן
¶
על הארכת תקפו של חוק הביטוח
הלאומי (הוראת שעה) החליטה מליאת
הכנסת בישיבתה, זה היה פה אחד. צריך לומר את זה.
נ' ארד
¶
בקשר לחוק הביטוח הלאומי (הוראת
שעה) - נציין את ההחלטה. צריך להזכיר
מה נאמר בהוראת השעה. דובר שם על 5%.l
ר' כהן
¶
נדבר על הודאה השעה שקבעה את שיטת
החישוב הדיאלית של השכר הממצע במשק,
וקבעה שקיצבת יחיד לא תרד מ-15% של השבר הממוצע, דבר שהבטיח את ערכן
הריאלי של הקיצבאות. זה מונע שחיקת הקיצבאות.
א' אדלר
¶
בנייר שיונח על שולחן הכנסת ייאמר:
"הכנסת העבירה לווערת העבורה והרווחה
ביום ח' תשרי התשמ"ו (23.9.85) את ההצעה לסרר-היום של חבר-הכנסת רן כהן
בנושא "ממצאי המחקר של הביטוח הלאומי בדבר התגברות העוני".
ועדת הכנסת העבירה לוועדת העבודה
והרווחה ביום ל' תשרי התשמ"ו (15.10.85) את ההצעה לסדר-היום של חבר-
הכנסת יאיר צבו בנושא "ממצאי המחקר בדבר הגידול באי-השוויוניות החברתית".
הוועדה שילבה את הדיון בשני הנושאים.
במהלכו שמעה את שר האוצר, את שר העבודה והרווחה, את מזכ"ל ההסתדרות
ונציגי לשכת התאום של הארגונים הכלכליים, וכן את מנכ"ל המוסד לביטוח
לאומי שערך את הסקר בדבר התגברות העוני, ואת הד"ר ישראל כץ - מנהל
המכון למחקר חברתי, שערן את הסקר בדבר הגידול באי-השוויוניות החברתית.
לוועדה נמסר כי בשנים האחרונות גדל
הפער בין העשירונים במשק. בעוד שההכנסה הממוצעת של השכירים בעשירון
העליון גדלה בשנת 1984ב - 10%- הכנסתם הממוצעת של השכירים בעשירון הששי
ירדה ב-2%, ושל השכירים בעשירון התחתון - ב-8%, והכנסתן של משפחות שראשה
אינו עובד ירדה באותה תקופה ב.6.7%-
מספר הנפשות מתחת לקו העוני גדל
בתקופה האמורה בכ-50 אלף, והוא עומד עתה על כ-62 אלף משפחות - כ10%-
מכלל המשפחות בארץ, הכוללות 267 אלף נפש, מהן 120 אלף ילדים.
שכר המינימום בתקופה האמורה ירד
מ-35% ל-29% מהשכר הממוצע. כ 10%-מהשכירים במדינה חיים כיום מתחת לקו
העוני. מספר העובדים במשרה מלאה המתקיימים משכר מינימום נאמד כיום
בכ-100 אלף, חלקם הגדול בענפי הטקסטיל, המזון והעץ - רובם בערי פיתוח.
מספר הפונים למוסד לביטוח לאומי להשלמת הכנסה גדל מדי חודש בכאלפיים.
בתום דיוניה הגיעה הוועדה למסקנות
הבאות
¶
1) הוועדה סבורה כי התגברות העוני
בקרב שכירים נובעת במידה רבה מן הקיטוב בהכנסות מעבודה של שבירים ומשכר
נמוך בתחומי תעסוקה רבים ומהתגברות הפער בין הכנסות משכר ומהון. הוועדה
סבורה כי הכרחי לפעול לצמצום הפערים בהכנסות מעבודה. הוועדה תובעת משר
העבודה והרווחה להגיש לכנסת תור חודש ימים הצעת חוק שכר מינימום.
2) הוועדה סבורה כי שחיקת הגימלאות
של הביטוח הלאומי הפחיתה במידה רבה את האפקטיביות של מערכת הבטחון
הסוציאלי ותרמה להורדת מספר רב של אנשים אל מתחת לקו העוני. הוועדה
תובעת משר העבודה והרווחה לפעול למניעת שחיקת הגימלאות של הביטוח
הלאומי.
3) הוועדה תובעת משר העבודה והרווחה
לפעול להארכת תקפו של חוק הביטוח הלאומי (הוראת שעה) - כפי שהחליטה
מליאת הכנסת פה אחד ביום 2.12.85. הוראת השעה האמורה, שתקפה פג בסוף
נובמר 1985, קבעה שיטת חישוב ריאלית של השכר הממוצע במשק, דבר שהבטיח
שמירת ערכן של הקיצבאות ומניעת שחיקתן.
4) הוועדה תובעת משר האוצר ומשר
העבודה והרווחה לפעול לביטול המיסוי על קיצבאות הילדים ולהחזיר את
קיצבת הילד הראשון.
5) הוועדה מבקשת משר העבודה
והרווחה לדווח לה תור שלושה חודשים על ביצוע המסקנות."
מסקנות הוועדה בנושא אבטלה בכפרים הדרוזיים
היו"ר א' נמיר אנחנו עוברים למסקנות הבאות -
אבטלה בכפרים הדרוזיים.
א' אדלר
¶
"הכנסת העבירה לוועדת העבודה
והרווחה ביום כ"ג בטבת התשמ"ה
(16.1.85) את ההצעה לסדר-היום של הבר-הכנסת זיידאן עטשי בנושא
"אבטלה בכפרים הדרוזיים".
הוועדה דנה בנוטא בשתי ישיבות,
וביום 18.7.85 ביקרה בכפרים דרוזיים בצפון. הוועדה שמעה מפי ראשי
המועצות המקומיות על מצוקת האבטלה בכפרים הדרוזיים, במיוחד בקרב
קצינים וחיילים משוחררי צה"ל ומשכילים שאינם מצליחים למצוא תעסוקה
בכפריהם. הוועדה שמעה על הקשיים בפיתוח מערכת הכשרה מקצועית מתאימה
ובגיוס משקיעים ופיתוח אזורי תעשיה בכפרים הדרוזיים.
בתום דיוניה הגיעה הוועדה למסקנות
הבאות
¶
1) הוועדה פונה לשר העבודה והרווחה
לפעול בממשלה להגברת המודעות לצורך בהקדשת תשומת לב מיוחדת למגזר
הדרוזי בישראל.
2) הוועדה פונה לשר העבודה
והרווחה לפעול לפתיחת אשנבים של המוסד לביטוח לאומי ושל שרות התעסוקה
בכפרים הדרוזיים, כדי למנוע מן הנזקקים לשרותים אלה את הצורך להיטלטל
לסניפים בנצרת או בחיפה.
3) הוועדה פונה לשר העבודה והרווחה
לפעול להגברת ההכשרה המקצועית בקרב האוכלוסיה הדרוזית - בעיקר בין
משכילים ומשוחררי צה"ל - ולהתאימה לצרכי פיתוח המשק.
4) הוועדה סבורה כי פיתוח תעשייתי
של הכפרים הדרוזיים הכרחי לפתרון מצוקת האבטלה. הוועדה פונה לשר העבודה
והרווחה לפעול ביחד עם שר התעשיה והמסחר להשגת מעמד של אזור פיתוח א'
לפחות באחד מכפרי האזור הדרוזיים.
5) הוועדה מבקשת משר העבודה והרווחה
לדווח לה תוך שלושה חודשים על תוצאות הטיפול בנושא".
היו"ר א' נמיר
¶
בסעיף 2 אני מבקשת שבמקום "אשנבים"
ייאמר"סניפי משנה".
אני מבינה שאין הערות נוספות. תודה
רבה. הישיבה נעולה.
הישיבה ננעלה בשעה 12.50.