הכנסת האחת-עשרה

מושב שני



נוסח לא מתוקן�
פרוטוקול מס' 146�
�
מישיבת ועדת העבודה והרווחה

יום ג', ה' בטבת התשמ"ו - 17.12.85, שעה 11.00

חברי הוועדה: א. נמיר - היו"ר

צי. ביטון

ר. כהן

א. שוסטק

ש. קפיטקובטקי - טגן מנהל אגף גמלאות,

המוטד לביטוח לאומי

ש. בריצמן - טגן היועץ המשפטי, המוטד לביטוח לאומי

ח. מנדלסון - עוזר ראשי ליועץ המשפטי,

המוטד לביטוח לאומי

ר. ברקאי - מנהלת ענף אמהות, המוטד לביטוח לאומי

י. בקל - מנהל ענף נכות, המוטד לביטוח לאומי

י. אליאטוף - מחלקת החקיקה, משרד המשפטים

מ. בוטון

א. אדלר

צ. טפרן

1. חוק הביטוח הלאומי (תיקון מטי 60), התשמ"ו-1985.

2. חוק הביטוח הלאומי (תיקון מטי 57), התשמ"ד-1984.�
�




היו"ר א. נמיר;

אני פותחת את הישיבה.

א. חוק הביטוח הלאומי (תיקון מס' 60), התשמ"ו-1985

הצעת חוק זו שמונחכת לפניכם להכנה לקריאה שניה ושלישית מקורה בהצעת חוק

פרטית של חברת הכנסת עדנה סולודר, שעברה דיון טרומי במליאה, הוכנה על ידי הוועדה

הזאת לקריאה ראשונה ועברה את הקריאה הראשונה פה אחד. מטרת ההצעה: לעשות חישוב

נוח ועדכני יותר למי שמובטלת, שלפני היותה מובטלת היתה בחופשת לידה.

לפי החוק יכולה אשה לצאת לחופשת לידה עד לתקופה של שנה. אשה כזאת שחוזרת

לעבודה ומפטרים אותה, הרי ברגע שמפטרים אותה והיא לא מוצאת עבודה אחרת היא נרשמת

בשירות התעסוקה ואם היא נמצאת זכאית היא מקבלת דמי אבטלה. את דמי האבטלה מחשבים

לה, בהתאם למצב החוקי הקיים כיום, לפי המשכורת שלה בשלושת החודשים שלפני צאתה

לחופשת לידה, ובמקרה שיצאה לחופשת לידה של שנה - למשכורת שלושה חודשים שלפני

אותה שנה. החוק הזה בא להיטיב עם אותה אשה ולומר שאת חישוב דמי האבטלה שלה יעשו

כך שיקהו את משכורת שלושת החודשים לפני שילדה ויוסיפו לה את כל התוספות שחלו

במשק בתקופה עד שנעשתה מובטלת, כשזה יהיה הבסיס לתשלום דמי האבטלה. באופן כזה

היא תקבל דמי אבטלה גבוהים יותר, כאילו במשך כל התקופה הזאת עבדה.

יש הסכמה על הצעת חוק זו ואין לגביה ערעור מצד הממשלה.

בסעיף 1 צריך לבוא תיקון: לאחר המלה "מובטלת" יבוא "שבתכוף לפני התאריך

הקובע".

בסעיף 1, לאחר המלה "מובטלת" יבוא "שבתכוף לפני התאריך הקובע"

סעיף 2 קובע שמי שתיעשה מובטלת לאחר ה-1 בחודש שלאחר יום פירסום החוק

ברשומות תהיה זכאית להטבות שכלולות בחוק.

מה למעשה מתקן החוק?

ניקח תחילה לדוגמה אשה שלא יצאה לחופשת לידה ופוטרה מעבודתה בתאריך

מסויימת. אותה אשה מובטלת והיא זכאית לקבל דמי אבטלה במשך תקופה מסויימת אם לא

מוצאים לה עבודה מתאימה. דמי האבטלה של אשה זו מחושבים לפי המשכורת שהיתה לה

בשלושת החודשים שקדמו ליום שנעשתה מובטלת. בא עכשיו החוק ומתקן: אס עובדת כזאת

יצאה לחופשת לידה ולאחר חופשת הלידה הפכה למובטלת יקחו כבסיס לחישוב דמי האבטלה

שמגיעים לה את משכורת שלושת החודשים שקדמו לחופשת הלידה, אבל יוסיפו למשכורת זו

את כל תוספות היוקר שחלו בתקופה שהיא היתה בחופשת הלידה, ואז הבסיס לפיו היא

תקבל את דמי האבטלה יהיה הרבה יותר גבוה.

לפי התיקון מעדכנים את בסיס השכר של אותה אשה.

אנחנו מבקשים לתקן את נוסח סעיף 2 כל: "תחילתו של חוק זה ב-1 בחודש שלאחר

יום פרסומו ברשומות והוא יחול על מי שהגישה תביעה לדמי אבטלה לאחר תחילתו".

התיקון בא כדי שהסעיף יהיה יותר ספציפי לנשים שתגשנה תביעות לאחר תחילת החוק.

היו"ר א. נמיר;

יש להניח שהרבה נשים לא יודעות שמגיעה להן הזכות הזאת. האם המוסד לביסוח

לאומי מתחייב לפרסם את החלסת החוק הזה במקום פומבי?

י. בקל;

במציאות המובסל פונה קודם כל ללשכת שירות התעסוקה לקבל עבודה ובלשכת שירות

התעסוקה יש לנו פלקסים של הביטוח הלאומי שמודיעים לאדם, במידה שלא נמצאה לו

עבודה מתאימה והוא מובטל, שחובה עליו לפנות למוסד לביטוח לאומי, וכן יש הסברים

בלשכה איזה מסמכים הוא צריך להביא ואיר עליו להגיש את הבקשה. בהתאם לתיקון בחוק

נעדכן את החוברות כדי שיסבירו מה הם התנאים לגבי יולדת שפוטרה אחרי חופשת הלידה

שלה.

היו"ר א. נמיר;

אולי תודיעו על כך לארגוני הנשים.

י. בקל;

נציגת נעמ"ת יושבת בוועדת התקנות של ביטוח אבטלה והיתה בין יוזמות שינוי

זה.

היו"ר א. נמיר;

תודיעו גם לארגוני הנשים האחרים.

ש. בר.יצמן;

אפשר להודיע על כר גם למועצות הפועלים.

בסעיף 2, במקום והוא יחול על מי שהגישה תביעה" יכול לבוא "והוא יחול על

מובטלת שהגישה תביעה".

הוחלט; בסעיף 2, במקום "והוא יחול על מי שהיתה למובטלת לאחר תחילתו"

יבוא "והוא יחול על מובטלת שהגישה תביעה לדמי אבטלה לאחר תחילתו"

היו"ר א. נמיר;

אני מעמידה את החוק להצבעה.

הצבעה

חוק הביטוח הלאומי (תיקון מסי 60), התשמ"ו-1985, נתקבל בכפוף לתיקונים שנתקבלו



ב. חוק הביטוח הלאומי (תיקון מס' 57), התשמ"ד-1984

2. ביטיי:

בחוק זה, שהוחל עליו דין הרציפות - הוא הוגש בכנסת העשירית - קיימנו שתי

ישיבות שבהן העלו חברי הוועדה שאלות והצעות שונות. בעקבות שאלות והצעות אלה

קיבלנו תשובות מהמוסד לביסוח לאומי שנמסרו לחברי הוועדה.;

סעיף 1;

לגבי פיסקה (1) לא היתה בעיה, כי זה ענין טכני. היות ואנחנו מכניסים בחוק

גם את האלמנט של קיצבת לידה ללידות רב-עובריות היה הכרח לשנות את הרישה של סעיף

92(א).

לעבוד 12 חודשים רצופים בתכוף לפני הלידה כדי שהאשה תהיה זכאית לדמי לידה.

ש. בריצמן;

יושבת-ראש הוועדה ביקשה שניתן נתונים לגבי יולדות מן השטחים. מונח לפניכם

מכתבה של גברת ברקאי מיום 8ו במרץ 1985, ובסעיף 4 מובאים נתונים על לידות ביהודה

"א. מספר מענקי הלידה שהמוסד שילם לתושבות שטחים (על ידי סניף ירושלים)

המועסקות בישראל או לנשות המועסקים בישראל שילדו בישראל במשך ששת החודשים

אפריל-ספטמבר 1984 הוא כ-170 תביעות. ב. על פי נתונים שהתקבלו משירות הבריאות

ביו"ש ביחידה לסטטיסטיקה קיימות ביו"ש מחלקות ליולדות בבתי החולים במקומות

הבאים" - ופה באים נתונים של בתי החולים, ממשלתיים ולא ממשלתיים, ומספר המיטות.

"ג. ביו"ש קיימת מערכת בריאות וולונטרית המנוהלת על ידי משרד הבריאות ומבוטחים

בה כ 40%-מהאוכלוסיה, והתשלום המשפחתי הוא 7 דינרים לחודש (שער רשמי של הדינר

כיום 1,900 שקלים). המבוטחות בביטוח בריאות אינן משלמות כל תשלום עבור לידה.

כמו כן, מקרי סעד פטורות מתשלום אף אם אינן מבוטחות. האוכלוסיה הלא מבוטחת ביו"ש

משלמת עבור יום אישפוז בגין לידה 50% ממחיר יום אישפוז ביו"ש, שהוא החל בפברואר

1985 62,000 שקל (התשלום בגובה מחצית מחיר זה - 31,000 שקל ליום). ביו"ש יש

כ-32,000 לידות לשנה".

כלומר, יש הסדר שכמעט מכסה כל אותן יולדות ביהודה ושומרון, ואם הבעלים

עובדים בישראל תקופה של 12 חודשים רצופים הרי שכולן תקבלנה מענק לידה.

צי. ביטון;

האם גם קודם היה הסדר כזה או שרק עם תחילת התיקון הנשים יתחילו לקבל דמי

לידה?

ש. בריצמן;

אנחנו באים לתקן הסדר שהיה קיים קודם. בהסדר שהיה קיים קודם נאמר שאם בעלה

של אשה עבד בישראל והוא אינו תושב ישראל - למשל, תושב מן השטתים שעובד בישראל -

אשתו זכאית למענק לידה אם היא באה ללדת בישראל. ביקשנו לשנות כך שלא יהיה מספיק

שאדם עובד בישראל יום או יומיים אלא שהוא צריר לעבוד תקופה של 12 חודשים רצופים

לפחות בתכוף ללידה כדי שאשתו, שבאה ללדת בישראל, תהיה זכאית למענק לידה.



צי. ביטון;

היא צריכה ללדת בישראל כדי לקבל את מענק הלידה?

ש. בריצמו;

כו.

ר. כהן;

עכשיו, לפי התיקון, אפילו אם הבעל יעבוד 11 חודש בישראל והאשה תלד בישראל

היא לא תקבל דמי לידה.

היו"ר א. נמיר;

אני רוצה להבין מה היה קודם ומה מציעים עכשיו.

} ש. בריצמן;

המצב החוקי כיום, לפני התיקון, הוא שמי שאינו תושב ישראל ועובד בישראל,

זכאית אשתו, אם היא יולדת בישראל, למענק לידה פלוס אישפוז.

היו"ר א. נמיר;

תושבי השטחים אינם תושבי ישראל?

ש. בריצמן;

לא. אלה שאינם אזרוזי ישראל ויושבים בשטחים לא נחשבים כתושבי ישראל.

המצב היה שכל מי שהגיע לישראל מן השטחים - ולאו דווקה מן השטחים אלא גם כל

אדם שאינו תושב ישראל- ועבד בארץ, אשתו היתה זכאית לקבל את מענק הלידה ואת

האישפוז אם ילדה בישראל. לא ייתכן שאשתו של אדם שעבד כמה ימים במדינת ישראל

והיא באה ללדת בארץ תהיה זכאית למענק לידה, אישפוז ותשלום ולכן אנחנו אומרים:

שאותו אדם יעבוד לפחות תקופה מסויימת, שתהיה איזו שהיא רציפות של עבודה בארץ

שתקנה לאשתו את מענק הלידה.

אשה שעובדת בישראל ואיננה תושבת ישראל לא וזשוב משר התקופה שהיא עובדת

בישראל - יום, חודש, חודשיים. מטפיק שהיא עובדת בישראל וילדה בישראל כדי שתהיה

זכאית למענק לידה.

היו"ר א. נמיר;

כלומר, לגבי אשה שאינה תושבת ישראל ועובדת בישראל לא משנים את המצב, משנים

אותו לגבי אשה שבעלה אינו תושב ישראל והוא עובד בישראל.

צי. ביטון;

מה הענין שהיא צריכה ללדת בישראל?

ש. בריצמן;

החוק חל לגבי תושבי ישראל, החוק הוא טריטוריאלי. נכון שאנחנו מחזירים

לתושבת ישראל שיולדת בחוץ-לארץ את הוצאות האישפוז בגובה מענק הלידה שיש בארץ,

אבל לא מעבר לזה.



ר. כהן;

גם ליורדים?

ש. בריצמן;

לתושבי ישראל.

צי. ביטון;

תושב ישראל הוא גם יורד.

היו"ר א. נמיר;

מי שמחזיק דרכון ישראלי מקבל.

נניח שאני יושב בארצות-הברית עשר שנים ואשתי יולדת שם ילד. האם אני יכול

לתבוע מענק לידה?

ש. בריצמן;

מי שמבוטוז לענין של מענק לידה הוא כל מי שמבוטח לפי פרק בי לחוק הביטוח

הלאומי, ובפרק בי לחוק הביטוח הלאומי מבוטחים תושבי ישראל. לא כל מי שנוטע לשבוע

לחוץ-לארץ חדל להיות תושב ישראל. יש פסיקה ענפה שאומרת באיזה מקרה אדם נשאר תושב

ישראל אפילו אם הוא יושב בחוץ-לארץ. זו שאלה שבודקים בה את מידת הזיקה של האדם

לארץ, אם השאיר משפחה, דירה, אם הוא בא לשרת במילואים. בוודאי שאם אדם לא השאיר

בארץ משפחה, דירה, אם הוא לא מבקר בארץ לא נראה אותו כתושב ישראל.

צי. ביטון;

אם אדם שאינו תושב ישראל עובד בישראל יותר משנה ואשתו יולדת בשכם, בגינין

או בחברון, מדוע לא יתנו לאשתו מענק לידה?

החוק לא מאפשר לנו לשלם למי שאינו תושב ישראל שילד מחוץ לישראל.

צי. ביטון;

תושב ישראל שיולד מחוץ לישראל מקבל מענק לידה.

ש. בריצמן;

תושבי השטחים אינם תושבי ישראל. אנחנו משלמים רק למי שהוא תושב ישראל.

ר. כהן;

אם נחיל את זה על תושבי השטחים שיולדים בשטחים זו תהיה החלה של החוק

הישראלי על השטחים וזה אטור.

אשה משכם או מחברון שבעלה עובד יותר משנה בארץ ותבוא להירשם ללידה בבית

הולים בארץ, פשוט לא יחנו לה להירשם.

אם אשתו של ערבי ישראלי מבקעה אל-גרבייה, למשל, תלד בשכם היא תקבל מענק

לידה כי בעלה תושב ישראל.

היו"ר א. נמיר;

חבר-הכנסת צירלי ביטון, מה שאתה מבקש הוא למעשה זחילה של ההלת החוק הישראלי

על השטחים.

ר. כהן;

מה הם התנאים לגבי המתנהלים? למה שלא יהיו תנאים שווים למתנחלים ולתושבי

השטחים לצורך אותו ענין?

מבחינה משפטית יש חוק - הארכת חוק של תקנות שעת חירום, עזרה משפטית וכו',

שתקפו יפוג בטוף דצמבר ומבקשים להאריר אותו - שבו הכניסו חזקת תושבות לגבי

המתיישבים בשטחים, מתיישבים שהם אזרחי ישראל או שיכולים להיות תושבי ישראל לפי

חוק השבות.

י. אליאטוף;

אזרח ישראלי או מי שזכאי לאזרחות ישראלית לפי חוק השבות.

ש. בריצמן;

בתוטפת לחוק קבעו רשימה של חוקים שחזקת התושבות תחול עליהם לפי החוק, דאחד

ההוקים שכתובים בתוטפת הוא חוק הביטוח הלאומי. התוצאה היא שחוק הביטוח הלאומי חל

על מתיישבים, אזרחי ישראל או שזכאים להיות אזרחי ישראל, שיושבים בשטחים.

י. אליאטוף;

הם גם משלמים דמי ביטוח והם גם מקבלים זכויות.

א. שוטטק;

האם באמת חייב להיות ענין זה של 12 חודשים רצופים? לא הייתי מקפיד כל כך על

12 חודשים רצופים. אפשר אולי לומר - 6 חודשים רצופים או 7 חודשים רצופלם. אינני

עשינו למענם תיקון, אבל הגבלנו אותו ב-2ו חודשים רצופים כר

שלעולם לא יקבלו את המענק.

ר. כהן;

אפשר אולי לקבוע 12 חודשים מאז קבלת דמי הלידה האחרונים.

אפשר למחוק את המלה "רצופים".

אני לא נכנס לוויכוח עם חבר-הכנסת שוסטק אס צריך להיות פרק זמן של ששה

הודשיס או שניס-עשר חודשים, אבל מוכרהיס לקבוע פרק זמן רצוף ותכוף לתאריך הלירה.

נניח שבחור בן 18 מן השטחים עבד פה 12 חודשיס במשך שלוש שניס, אחרי כן

הוא חוזר לשטחיס וכלל לא נמצא פה במשך עשר שנים. אחרי עשר שנים הוא יגיד: עבדתי

בארץ 12 חודשים ומהיום והלאה תתנו לאשתי מענק לידה. אי אפשר יהיה לבדוק את הדבר

והתוצאה תהיה אבסורדית.

אתה צודק, זה נותן מקוס לרמאות.

אפשר לקבוע - אס עבד בארץ בשלוש השניס שלפני הלידה.

אנחנו מדבריס על אוכלוסיה שאין לנו שוס קשר ממשי איתה. אני לא יודע איפה

האשה גרה, מאיפה היא באה; אני לא יודע כמה זמן הבעל עבד בארץ, אינני יודע איזה

אישורים יש לו, אס הוא היה רציני בעבודה בארץ או לא.

קודם לא היתה הגבלה כלל. למה להגביל ל-12 חודשים ולא לפחות?

חששנו שאם נקבע הגבלה של ששה חודשים אולי הבעל יתחיל לעבוד כשאשתו בהריון.

הס לא מקבלים תלושי משכורת והס לא יוכלו להוכיח אס עבדו בארץ שנה או חצי

שנה.

יש לנו תקופות אכשרה גס לגבי זכויות אחרות שאנחנו מעניקים לפי חוק הביטוח

הלאומי, אס זו קיצבת שאיריס ואס זו קיצבת זיקנה.

אבל למה אתס קופציס פתאוס להגבלה של 12 חודשים?

בשנת 1954, כשחוקק חוק הביטוח הלאומי ודיברו על מי שאינו תושב ישראל שבא

לעבוד בארץ, היה ברור שאלה אנשים שמגיעים לכאן מעבר לים - לא היתה אז סיטואציה

שמישהו מן השטתים בא לעבוד בישראל - ולא העלו על הדעת שמישהו יבוא לעבוד שבוע

בארץ ויביא את אשתו כדי ללדת כאן, כי הרי זה לא משתלם. הצעה זו מתבשלת במוסד

לביטוח לאומי הרבה זמן, היא מונחת בכנסת הרבה זמן, והיא תוצאה של נסיון שנרכש.

ברגע שראינו שיש מימדיס יותר גדוליס של ניצול מענק הלידה התחלנו ללכת בכיוון

התיקון.



צי. ביטון;

תקבעו הגבלה של ששה חודשים.

היו"ר א. נמיר;

על איזה סדר גודל אוכלוסיה מדובר?

ש. בריצמן;

לפי הנתונים שיש לנו, בתקופה של הצי שנה היו בערך 170.

היו"ר א. נמיר;

רק מיהודה ושומרון.

ש. בריצמן;

כן.

היו"ר א. נמיר;

170 זה ניצול?

א. שוסטק;

והמספר הזה היה בזמן שלא נדרשו 12 חודשיס, לא כל שכן אם נגביל ב-6 וזודשים

רצופים.

אנחנו מציעים הגבלה של 6 וזודשים במקום 12 חודשים.

הצבעה

הוחלט; לאשר את סעיף 1 בכפוף לתיקון הבא -

בפיסקה (2) במקום "12 חודשים רצופים לפהות בתכוף לפני הלידה" יבוא

"6 חודשים רצופים לפחות בתכוף לפני הלידה".

סעיף 2;

מ. בוטון;

סעיף זה הוא טכני בלבד - החלפת הכותרת.

הצבעה

הוחלט; לאשר את סעיף 3

מ. בוטון;

פיסקה (3) היא דבר שלא היה קודם ומוסיפים קיצבת לידה למי שילדה יותר משני

ילדים בלידה אחת.

היו"ר א. נמיר;

עד עכשיו זה לא היה מוסדד?

לא.

מ. בוטון;

אשה שיולדת יותר משני ילדים בלידה אחת תקבל קיצבת לידה לששה חודשים.

הצבעה

הוחלט; לאשר את סעיף 3

סעיף 4;

לסעיף זה לא היו הערות.

צי. ביטון;

האם סעיף זה עונה על כך שאשה צריכה ללדת בישראל?

מ. בוטון;

אם אשה שהיא תושבת ישראל יולדת מחוץ לישראל היא זכאית למענק לידה. אם אין

לה אפשרות להגיש את התביעה בישראל נותנים לה את הכסף ביד.

סעיף 94א שבסעיף זה בה להסדיר את מענק האישפוז שהולך לבית החולים.

סעיף 94ב מדבר על הסכומים שמשולמים ליולדת לצורך רכישת ציוד לרך הנולד.

האם האוצר מאשר?

לפי הפרוטוקול שיש לנו ענה האוצר בזמנו, לשאלתך, שהוא מאשר.



מ. בוטון;

זו פעם ראשונה שנקבע בחוק שגובה מענק הלידה יהיה באחוזים מן השכר הממוצע.

עד עכשיו היה הסכום נתון למיקוח בין הביטוח הלאומי והאוצר והיו מביאים את הסכום

לאישור הוועדה. עכשיו מציע התיקון לחשב את מענק הלידה לפי 20% מהשכר הממוצע

במשק. כלומר, באופן אוטומטי זכאית האשה שיולדת למענק בשיעור 20% מהשכר הממוצע

ולא צריכים לבוא לוועדה כל פעם לאשר את הטכום מחדש.

מטפר חברי הכנסת העלו את השאלה למה 20%, למה לא 25%, מישהו הציע 30%, ואנשי

הביטוח הלאומי התבקשו לתת תשובה בענין הזה.

ר. ברקאי;

ביקשנו 20% מהשכר הממוצע במשק כאשר עשינו איזו שהיא עלות של סל הציוד

שהיולדת מקבלת. לו היינו מבקשים 25% היינו מקבלים את אישור האוצר. ל-20% יש

את הסכמת האוצר, כאשר כל שלושה חודשים נעדכן את המענק כשם שאנחנו מעדכנים את כל

קיצבאות הביטוח הלאומי, מבלי שנצטרך לבקש את הסכמת האוצר. לפעמים היו עוברים ששה

חודשים ולא היינו מעלים את מענק הלידה.

היו"ר א. נמיר;

כמה זמן מקבלת האשה את המענק הזה?

ר. ברקאי;

זה מענק וזד-פעמי.

כמה זה בסר הכל 20% מ-800 אלף שקל, שהם כיום שיעור השכר הממוצע?

ר. ברקאי;

מדובר על 160 אלף שקל לציוד

מה אפשר לקנות בסכום הזה?

ר. ברקאי;

פעם לא נתנו כסף אלא ציוד. לקחנו את רשימת הציוד, נסינו להפוך אותו לכסף

ומצאנו שהסכום הזה מכסה פחות או יותר את הציוד שניתן.

היו"ר א. נמיר;

זה מענק שנותנת המדינה לכל יולדת?

ר. ברקאי;

כן, לכל יולדת בבית חולים.

לגבי פיסקה (ג) בסעיף 94ב שאלו חברי הכנסת למה הגבילו את מספר הימים לטבעה,

כדי שהאם תזכה במענק ומדוע לא תקבל האם מענק גס אם הילד נשאר יום יומיים בוזיים.

התשובה היא שבאו תלונות מצד אמהות שאמרו שאם הילד אינו בחיים, מדוע הן צריכות את

המענק הזה? האם הן צריכות לקנות ציוד לילד שלא נולד?

היו"ר א. נמיר;

יש בזה הגיון.

א. שוסטק;

מדוע בעד כל ילד נוסף מקבלים רק 50%?

ר. ברקאי;

מקבלים תוספת של 50%. כלומר, במקום 100% יקבלו 150%.

מ. בוטון;

בעד ילד אחד מקבלים 20%, בעד שני ילדים 100, בעד שלושה ילדים 150%, ובעד

ארבעה ילדים 200%.

סעיף 94ג מדבר על קיצבת לידה, שהיא דבר הדש שלא היה קודם.

היו"ר א. נמיר;

האם היא לכל החיים?

ר. ברקאי;

זו עזרת בית לששה חודשים.

היו"ר א. נמיר;

ר. ברקאי;

בהחלט.

מ. בוטון;

יש פה הגבלה של מספר הימים שהנולדים הם בחיים.

ר. ברקאי;

משרד העבודה והרווחה היה משלם עזרת בית למשפחות שהיו בהן לידות רב-עובריות,

אבל היות והתקציב שם קוצץ היינו צריכים להתרוצץ עכשיו - כשנולדה שלישיה בבלינסון

- ממשרד אחד לשני כדי להסדיר לאם של אותה שלישיה עזרת בית במשך ששה חודשים. הכסף

הזה מיועד למטרה זו.

ש. בריצמן;

בסעיף 94ד אנחנו מציעים שכל שנה יחושבו הסכומים האלה ב-1 באפריל על פי השכר

הממוצע שקיים ב-1 באפריל, ובמהלך השנה יעודכנו הסכומים לפי תוספת היוקר שישלמו

לכלל השכירים במשק. לפי תוספת היוקר, משום שלמעשה מדובד בסל קניה, וכמו שכל



השכירים מפיצים על ידי תוספות יוקר כר אנחנו מציעים לערכן דמי הלידה. חלק גדול

מקיצבאות הביטוח הלאומי שמחליפות שכר בהתאם לכוח הקניה מעודכנות גם כן בצורה זו.

היו הערות של חברי הכנסת שביקשו שהעדכון ייעשה לפי השכר הממוצע, דהיינו -

שבכל פעם שמשתנה השכר הממוצע נעדכן את המענק, ולא נעדכן אותו לפי תוספת היוקר.

התשובה שלנו לסענה זו היתה שאנחנו עומדים על כך שהמענק יעודכן באותה שיטה, משום

שסל הקניה ניתן לפי עליית המחירים ואם כל השכירים מקבלים תוספת יוקר אין מקום

לעשות שינוי אחר.

היו"ר א. נמיר;

ביהוד כשלא מאריכים את תקנות שעת חירום.

ש. בריצמן;

בסעיף 94ד הכנסנו תיקון לגבי ה-25 לחודש.

אשה שילדה עד ה-25 לחודש ישולם לה המענק בשיעור כפי שהיה ב-ו לחודש.

ש. בריצמן;

נכון.

א. שוסטק;

אתם אומרים "כפי שהיה ב-ו באפריל". ומה אם במשך השנה היו עדכונים?

ש. בריצמן;

פיצוי של תוספת יוקר או פיצוי בעד התייקרויות שהיו במשק נכנסים בהגדרה של

פיצוי לפי חוק הביטוח הלאומי, כי מדובר פה על סל קניה.

מה לגבי מענקים שנקבעו ב-1 באפריל 1985?

ש. בריצמן;

הם מעודכנים במהלך השנה, בכל פעם שיש תוספת יוקר או פיצוי בעד התייקרויות

שניתנים לשכירים.

הצבעה

הוחלט; לאשר את סעיף 4 בכפוף לתיקון של חבר-הכנסת שוסטק

בסעיף 94ד

מ. בוטון;

לסעיף זה אין הערות.

ש. בריצמן;

היום הקובע הוא יום הלידה או ששה שבועות לפני יום הלידה. אם ניקח אשה

שבתהילת הריונה היתה צריכה להפסיק לעבוד, התוצאה היא שהיא לא תהיה זכאית לדמי

לידה, כי היולדת צריכה לצבור תקופה מסויימת של חודשי עבודה. כאשר היום הקובע הוא

היום שבו הפסיקה האשה את עבודתה יוצא שגם אשה שהפסיקה לעבוד בחודשי הריונה

הראשונים תהיה זכאית לדמי לידה.

ר. ברקאי;

זו הטבה גדולה בעיקר לעובדות עונתיות. תיקון זה יכניס כ-400,ו נשים למעגל

מקבלות המענק.

הצבעה

הוחלט; לאשר את סעיף 5

סעיף 6;

היו"ר א. נמיר;

האם סעיף זה מיטיב?

כו.

ר. ברקאי;

י בחורה שהיתה מובטלת, תקופת האבטלה לא היתה נחשבת כתקופת אכשרה. היום גם

תקופה זו נוזשבת לה לתקופת אכשרה לדמי לידה.

הצבעה

הוחלט; לאשר את סעיף 6

מ. בוטון;

סעיף זה דן בסוגיה מתי אשה זכאית לפצל את חופשת הלידה. למשל, אשה שילדה

והילד נשאר בבית החולים לא חייבת לצאת מיד לחופשת לידה או שהיא יכולה לפצל את

חופשת הלידה. יש פה וריאציות של פיצול חופשת הלידה.



ש. בריצמן;

יש בסעיף זה הרחבה. עד היום האשה היתה זכאית לכל היותר ל-14 שבועות חופשת

לידה. אנחנו אומרים שבנסיבות מסוילמות היא תהיה זכאית גם ל-16 שבועות ולכן צריך

היה להתייחס לחוק עבודת נשים שקובע באיזו מידה אשה זכאית לקחת חופשת לידה.

הצבעה

לאשר את סעיף 7

סעיף 8;

ש. בריצמן;

מתי מתחילים לשלם דמי לידה? אנחנו מציעים פה שאת דמי הלידה נוכל לפצל לכל

היותר לשניים. אם העובדת הפסיקה לעבוד לפני יום הלידה, בחודש השני או השלישי

לפי חוק עבודת נשים וגם לפי המצב שהיה קיים היום אפשר

לשלם את דמי הלידה בחציים לפני יום הלידה ובחציים לאחר יום הלידה. אנחנו מציעים

לאמץ את ההוראה שקיימת היום בחוק בעקבות השינויים שהצענו פה לגבי היום הקובע: אם

הפסיקה לעבוד, אפשר לשלם מחצית דמי הלידה לפני שהפסיקה לעבודה, ומחציתם - לאחר

מכן. אם האשה עבדה תקופה מסויימת והיא מביאה אישור על יום הלידה המשוער, אפשר

יהיה לראות את תאריך הלידה המשוער כאילו הוא יום הלידה ואז לחלק חצי לפני יום

הלידה וחצי אחר כך.

היו"ר א. נמיר;

האם זה בא להיטיב?

כן.

הצבעה

הוחלט; לאשר את סעיף 8

סעיף 9;

מ. בוטון;

זה תיקון טכני שיאפשר לשר להתקין תקנות בדבר הגשת תביעה לקיצבת לידה.

היו"ר א. נמיר;

למה זה בלי אישור ועדת העבודה והרוותה?

כי אלה דברים טכניים שמופיעים בסעיף 102 לחוק העיקרי, כמו הוראות בדבר

הוראות נוספות שמשלימות הוראות לחישוב שכר עבודה. רק קטע אחד מתוך הדברים

שבסעיף זה טעון אישור ועדת העבודה והרווחה.

היו"ר א. נמיר;

אי אפשר להסכים שזה יהיה בלי אישור הוועדה, הרי מדובר כאן בהרוזבת סמכויות

השר.



ש. בריצמן;

זו הרחבת סמכויות טכניות.

צי. ביטון;

כל חוקי הביטוח הלאומי קושרים ביו השר לוועדה.

היו"ר א. נמיר;

אם בכל זאת יש שם סעיף אוזד שדורש את אישור הוועדה למה לעשות הפרדה? שהכל

יהיה באישור הוועדה. כשמדובר בענין טכני אתם יודעים שאנחנו מאשרים אותו

אוטומטית, אבל כשזה לא טכני לא מקובל עלי שהשר יקבל יותר סמכויות.

א. שוטטק;

בטעיף 6, טעיף קטן (ג) גם כן אמרנו: "השר רשאי לקבוע בתקנות, באישור ועדת

העבודה והרווחה של הכנטת, נסיבות, תנאים וכללים לפיהם ייראו התקופות האמורות..."

אפשר להעתיק לטעיף זה את האמור בטעיף 6.

אלה הוראות טכניות של הגשת תביעה. מה זה מענין את הוועדה?

אני מעמידה להצבעה את הצעת חבר-הכנסת שוטטק שההוראות יהיו כפופות לאישור

ועדת העבודה והרווחה. אני מבקשת מהיועץ המשפטי של הוועדה לנטח זאת כחלק מן

הסעיף.

לאשר את טעיף 9 בכפוף לתיקון הבא:

ההוראות והכללים להגשת התביעות יהיו באישור ועדת העבודה והרווחה

מ. בוטון: טעיף זה בא לומר שאם נפטר הילד סמוך ללידתו לא תשולם עבורו קיצבת ילדים.

צי. ביטון;

מה היה קודם?

זה לא היה קיים.

מה היה קיים?

היום, לפי החוק, אם ילד מקבל קיצבת ילדים והוא נפטר ממשיכים לשלם את

הקיצבה שלושה חודשים.

לגבי זה לא היה קיים. בתי נפטרה אהרי שהיתה בת שלושה חודשים והפסיקו מיד את

תשלום הקיצבה.

ש. בריצמן;

מתי זה היה?

צי. ביטון!

לפני חמש שנים.

זה לא ברור. לפי ההוראה שקיימת בחוק ילד שקיבל קיצבת ילדים ונפטר, ממשיכים

לשלם עבורו שלושה חודשים.

מ. בוטון;

ב-20 באפריל 973ו הוכנט הסעיף הזה: "אולם אם נפטר ילד שבעדו שולמה קיצבת

ילדים, ימשיכו בתשלום הקיצבה שלושה חודשים לאחר הפטירה".

צי. ביטון;

לגבי זה לא היה.

היו"ר א. נמיר;

צריך לבדוק. אם זה קרה לך, בוודאי זה קרה להרבה אנשים אחרים.

לגבי הענין עצמו - האם זו הטבה?

אנחנו מדברים עכשיו לגבי ילד שנולד ולא נשאר בחיים שבעה ימים בכלל, לפי

ההוראה שהיתה קיימת היום בחוק אפילו עבור ילד שנפטר היו משלמים שלושה חודשים

קיצבת ילדים. קיבלנו פניות רבות מהורים שאמרו; מספיק שהילד נפטר, אל תמשיכו לשלם

עבורו קיצבת ילדים. לכן הוספנו, שאם הילד חי פוזות משבעה ימים לא נשלם קיצבת

ילדים, אבל אם התחלנו לשלם נשלם שלושה חודשים.

הוחלט; לאשר את סעיף 10

מ. בוטון: היתה פה הערה מצד חבר הכנסת שוסטק, שמציע להשאיר את המצב כפי שהוא היום;

ערעור בפני בית הדין לעבודה ולא בפני בית המשפט המחוזי. התשובה שניתנה על ידי

הביטוח הלאומי היא שבית משפט מחוזי הוא הגוף שמטפל בערעורים לגבי מס הכנסה ויש

לו המיומנות לדעת אם האיש חייב למס הכנסה או לא.

האם זה מעוגן בחוק היסודי שמותר לקזז ממענק הלידה? אולי נבטל את הסעיף

היסודי, כי אינני וזושב שיש לזה טעם.

מ. בוטון;

מדובר על קיזוז או עיכוב תשלום קיצבת ילדים ולא מענק לידה. אם זכאי לקיצבה

לא הגיש דו"וז למס הכנסה רשאי הביטוה הלאומי, לפי סעיף 139, לעכב את קיצבת הילדים

עד שאותו אדם יגיש דו"וז למס הכנסה.

ר. ברקאי;

קיזוז קיצבת הילדים חוקק בזמנו עם הנהגת התיקון של בן-שחר ב-975ו. לקזז -

אנחנו מקזזים, אבל אנחנו לא מעכבים. אני לא יכולה לעכב קיצבת ילדים ואני לא

מעכבת קיצבת ילדים בשל אי הגשת דו"ח.

ואם מחר יהיה מישהו אחר שירצה לעכב, מה יקרה?

ר. ברקאי;

גם עם הקיזוז יש לי בעיה - אם כי היה רק מקרה אחד שקיזזנו במשך עשר שנים -

וביקשנו שאם דנים על קיזוז קיצבת ילדים לפי מידע שאנחנו מקבלים ממס הכנסת,

שההתדיינות תהיה עם מס הכנסה ולא אתנו, כי אנחנו מקבלים את המידע ממס הכנסה.

סעיף זה מציע שפקיד השומה שנתן את ההוראה לקזז יילך לבית המשפס, יתן את פל

הפרטים ויתדיין שם. כשאני נקראת לבית המשפט אינני יודעת מה לומר.

היו"ר א. נמיר;

האם התיקון מקל על המצב הקיים כיום?

מ. בוטון;

התיקון לא נוגע למצב המשפטי הקיים כיום לגבי קיזוז ועיכוב אלא הוא מציע

להחליף את הצדדים למשפט; במקום שהביטוח הלאומי יתדיין עם האיש, יתדיין האיש עם

מס הכנסה, כי לביטוח הלאומי אין פרטים על מס ההכנסה.

ר. כהן;

זה צודק.

היו"ר א. נמיר;

ההתדיינות באמת לא צריכה להיות עם הביטוח הלאומי ובענין זה התיקון צודק,

אבל צריך לדאוג לתיקון החוק בענין הקיזוז והעיכוב - שאינו שייר לעניו שלפנינו -

ואני מציעה שקבוצה של חברי הוועדה תציע תיקון כזה. אני מבקשת מהיועץ המשפטי של

הוועדה להכין לנו הצעת תיקון בענין קיזוז ועיכוב קיצבאות ונשקול, קבוצה של חברי

הוועדה, להגיש אותו.



הצבעה

בעד הסעיף - 3

נגד

נמנעים -1

הוחלט; לאשר את סעיף 11

סעיף 12;

מ. בוטון;

טעיף זה בא להיטיב. בדרך כלל יש מניעה של קיצבאות כפל בביטוח הלאומי, אבל

סעיף זה בא ואומר שבמקרים אלה יהיו מותרות קיצבאות כפל; יהיה מותר לשלם קיצבת

לידה או תשלום מיוחד נוטף לכל קיצבה שמשתלמת.

הוחלט; לאשר את טעיף 12

טעיף 13;

מ. בוטון;

טעיף זה הוא תיקון עקיף לחוק עבודת נשים בענינים של פיצול חופשת לידה.

כשמותר לאשה להיעדר מהעבודה עקב כך שהילוד נשאר בבית החולים כתוצאה מאישפוז או

עקב זה שהוא חולה והיא לא יכולה לנצל בבת אחת את חופשת הלידה קובע חוק עבודת

נשים בהוראות שונות מתי מותר לה לפצל את החופשה.

טעיף קטן (ג) הוא תוטפת. אותה אשה זכאית לעוד חופשת לידה מעבר למה שמגיע

לה.

לעניות דעתי לא צריך להתנות את טעיף קטן (ג) בכך ששני הילדים ישארו בחיים

עד תום 12 השבועות, כי התניה זו אינה נכונה ואינה צודקת. אם אחד מהילדים נפטר

בשבוע הששי או העשירי והאשה רוצה עוד שבועיים חופשת לידה, מתוך צער ומכאוב, למה

שלא יתנו לה עוד שבועיים?

ר. ברקאי;

רצינו להיטיב עט נשים שיולדות לידות רב-עובריות ולהאריך את חופשת הלידה

שלהן בשבועיים. למה נעדיף אשה שילדה תאומים ונשארה עם ילד אחד על פני אשה שילדה

ילד אוזד, ילד זה חולה, והיא צמודה למיטתו בבית החולים 12 שבועות? הכוונה היתה

להאריך את חופשת הלידה לאשה שילדה יותר מילד אהד בלידה אחת.

ר. כהן;

אני חושב שאם אשה ילדה תאומים ואחד מהם נפטר תוך כדי 12 השבועות צריכה

להישמר לה הזכות לבקש שבועיים נוטפים.

ר. ברקאי;

למה?

אתם נותנים זאת כאופציה. יכול להיות מצב שבו נשאר לה ילד אחד והצעד והקושי

הם כאלה שצריך לתת לה זכות אלמנטדית לשבועיים נוספים.

ש. בדיצמן;

מדובד פה על שני דבדים נפרדים: לפי הוק עבודת נשים יכולה אשה שילדה לקחת

חופשה עד שנה, אבל הכוונה שלנו היתה שאם האשה מטופלת ביותר מילד אוזד ניתן לה

אפשרות להאריך את חופשת הלידה שלה בתשלום. אתה אומר: מספיק שהיא ילדה יותר מילד

אחד כדי שנאריך לה את חופשת הלידה.

אני רוצה שתהיה לה האופציה הזאת.

מדוע אשה כזאת תקבל חופשה של 14 שבועות ואילו אשה שעברה ניתוח קיסרי תקבל

רק 12 שבועות חופשת לידה? זה לא צודק, זה אי שוויון בין נשים ששוכבות באותה

מחלקה.

אני חולק עליך.

כמה מקרים כאלה יש?

יש עכשיו הרבה מאד לידות רב-עובריות.

אפשר להתנות זאת בכך שהילד חי יותר משבעה ימים.

זה משתמע.

מדוע זה מוגזם לתת עוד שבועיים לאשה שילדה תאומים וילד אחד נפטר תוך כדי 12

השבועות? באתם עם רעיון נכון ואני רק מבקש שתביאו אותו למיצוי האמיתי שלו.

יש נימוק הגיוני במה שמוצע פה. אחרי הכל מדובר במצב של אפליה לכאורה בין

אשה שיוצאת מבית ההולים עם ילד אחד ומקבלת 12 שבועות לבין אשה שיוצאת עם שני

ילדים וכעבור 12 שבועות היא נשארת עם ילד אחד.

אני מציעה לאמץ את ההצעה של חבר-הכנסת רן כהן. לי היא נראית, כי בכל זאת

מדובר במוות, בטרגדיה, ואני לא חושבת שיש הרבה מקרים כאלה.

נעשה פשרה: לאשה כזאת תהיה אופציה להאריך את חופשת הלידה בשבוע נוסף, כך

שיהיה בכל זאת הבדל בין מי שנשארת עם שני ילדים לבין מי שנשארת עם ילד אחד בתום

12 השבועות.

היו"ר א. נמיר!

אני מעמידה להצבעה את ההצעה להאריך בשבועיים את חופשת הלידה של אשה שילדה

לידה רב-עוברית ונשארה עם ילד אחד בתום חופשת הלידה של 12 שבועות.

הצבעה

הוחלט; לאשר את סעיף 13 בכפוף לתיקון הבא: אשה שילדה לידה

רב-עוברית ונשארה עם ילד אוזד בתום חופשת הלידה של 12 שבועות תהיה זכאית

גם היא לשבועיים נוספים של חופשת לידה

היות ואנחנו רוצים להיערך לחוק הזה אנחנו מבקשים שתחילת החוק תהיה ב-1

באפריל 1986.

היו"ר א. נמיר;

מקובל.

הצבעה

הוחלט; לאשר את חוק הביטוח הלאומי (תיקון מס' 57),

התשמ"ד-1984 בכפוף לתיקונים שנתקבלו

ר. כהן;

פגשתי מדריכי קבוצות נוער שמטפלים בנערים בני 15 עד 17 - נוער עזוב במצב

נורא ואיום - בתקופה שלפני ההליכה לצבא. המצב כרגע הוא כזה שמשרד העבודה והרווחה

נותן לנערים אלה הסעות ונותן להם 180 ליום עבודה, וזאת מסיבה פשוטה; הסכום הזה

כבר שנתיים לא מעודכן. משרד העבודה והרווחה, במסגרת הקיצוצים, החליט לקצץ 180

שקל אלה. שאלתי את המדריכים; על זה אתם הולכים למאבק? והם הסבירו לי שהנערים

האלה חלקם מעשנים, חלקם הולכים לסרט, קונים פלאפל. לפני חמש שנים כל נער שני כזה

לא היה מתגייס לצבא כי הוא היה על תקן של פושע, בשנה האחרונה רק 10% לא מתגייסים

לצבא.

היו"ר א. נמיר;

אתה מציע שנפנה לשר העבודה והרווחה בשם ועדת העבודה והרווחה שלא יבטלו את

ההטבה?

שלא יבטלו אותה ויעדכנו אותה.

היו"ר א. נמיר;

בסדר. הישיבה נעולה. (הישיבה ננעלה בשעה 12.50)