הכנסת האחת-עשרה

מושב שני

נוסח לא מתוקן

פרוטוקול מס' 145

מישיבת ועדת העבודה והרווחה ביום

ב' ד' בטבת התשמ"ו-16 בדצמבר 1985 בשעה 11.00

חברי הוועדה: א' נמיר -היו"ר

צ' ביטון

ח' גרוסמן

א' ורדיגר

ר' כהן

י' פרץ

ש' שלמה

א' שוסטק

סגנית שר הבריאות ש' ארבלי-אלמוזלינו

חבר-הכנסת י' ארצי

י' ערד - סמנכ"ל גימלאות, המוסד לביטוח לאומי

ד"ר חבוט -ראש אגף מחלות ממושכות וזיקנה, משרד הבריאות

ש' צין - עוזר ראש אגף מחלות ממושכות וזיקנה, מטרד הבריאות

א' שפירא - מפקחת ארצית בשירות לזקן, משרד העבודה והרו

א' לאור - יושב-ראש הוועד המנהל של אש"ל

ש' זילברשטיין - יושבת-ראש ארגון העובדים הסוציאליים

א' יקוביץ - מתאמת שירותי הרווחה, מרכז "משען"

ז' חביב - מכון ברוקדייל

י' ארן - מנהלת לשכת הקשר של ההסתדרות בכנסת

מזכירת הוועדה" א' אדלר

מ' הלנברג

בעיית החולים הסיעודיים בישראל -

הצעה לסדר-היום של חה"כ י' ארצי

המשבר במערכת הבריאות ובמיוחד בבתי-החולים

הגריאטריים - הצעה לסדר-היום של חה"כ צ' ביטון

אני מתכבדת לפתוח את ישיבת

ועדת העבודה והרווחה של הכנסת.

אני רוצה לברד את חבר-הכנסת

שוסטק ליום הולדתו. אני מאחלת לך מכל הלב, בשם כל חברי הוועדה,

הרבה שנים של בריאות טובה ופעילות ציבורית.

למדתי גם להעריד יגם להוקיר

אותך, הרבה שנים, וגם את תרומתד הרבה לעבודת ועדת העבודה והרווחה

טל הכנסת.

אני שומעת שהיום פורסם בעיתון

"מעריב" שלחברנו, חבר-הכנסת שוסטק, יש יום הולדת. בשם כל חברי הוועדה,

אני רוצה לאחל לד מקרב לב בריאות טובה ועבודה פוריה.

חבר-הכנסת שוסטק הצטרף גם

לוועדת האתיקה של הכנסת.

אנחנו מברכים אותד מקרב לב

ומאחלים לד בריאות טוב, אריכות

ימים והרבה שנים של פעילות טובה.

בעיית החולים הסיעודיים בישראל - הצעה לסדר-היום של חבר-הכנסת י' ארצי

המשבר במערכת הבריאות ובמיוחד בבתי-החולים הגריאטריים -

הצעה לסדר היום של חבר-הכנסת צ' ביטון

היו"ר א' נמיר; לפני שאנחנו פותחים בדיון על

הנושא העומד על סדר היום שלנו

אני רוצה, בשם חברי הוועדה, לשלוח תנחומים לפרופסור רות בן-ישראל,

שהיא יועצת של הוועדה, בהתנדבות, בנושא של חקיקה בענייני עבודה,

במות אביה. אביה של פרופסור רות בן-ישראל הלד לעולמו בשיבה טובה.

היום תהיה הלוויתו. בשם הוועדה נשלח תנחומים לפרופסור רות בן-ישראל.

רות בן-ישראל היא אחותו של חבר-הכנסת פרופסור יובל נאמן. היום הם

מלווים את אביהם למנוחתו האחרונה.

הנושא העומד על סדר היום שלנו

קשור בשתי הצעות לסדר-היום; 1) בעיית החולים הסיעודיים, של חבר-

הכנסת יצחק ארצי; 2) המשבר במערכת הבריאות ובמיוחד בבתי-החולים

הגריאטריים, של חבר-הכנסת צ'רלי ביטון.

קיימנו ישיבה אחת בנושא אבל

לא שמענו בה את איש המקצוע שבמשרד הבריאות.

החלטנו שאת הישיבה היום נפתח

בשמיעת דבריו של דוקטור חבוט ממשרד הבריאות.

לא הזמנו לאותה ישיבה, בגלל

טעות בשיקול, את נציג אש"ל. אני שמחה לקדם בברכה את אורי לאור,

יושב-ראש הוועד המנהל של אש"ל, שאנחנו מכירים אותו כרפרנט, כמי שהיה

רפרנט של האוצר. אנחנו רוצים לשמוע שהיום תאמר בדיוק ההיפד ממה

שאמרת לנו כנציג האוצר.

דוקטור חבוט, בבקשה.



ב' חבוט; הטיפול בבעיותיו של הקשיש

במדינת ישראל מתחלקות ביו משרד

העבודה והרווחה לביו משרד הבריאות, כשהפונקציות של בל אחד מו המשרדים

האלה לא תמיד ברורות. יש בעיות שאנחנו טוענים שהו שייבות למשרד העבודה

והרווחה ואילו משרד העבודה והרווחה טועו שהו קשורות לבריאות.

אם הטיפול בקשיש היה עובר

בכללו למשרד אחד, עם התקציבים הדרושים - הקשיש היה זובה לטיפול

יותר טוב הו באספקטים הסיעודיים ועוד יותר באספקטים של הקהילה,

כי לשם נכנסים גם משרד העבודה והרווחה, גם משרד הבריאות, ונדמה לי

שגם הביטוח הלאומי וגם קופות-החולים ולפעמים, בגלל דיבוי מטפלים,

הקשיש לא מקבל טיפול מסויים או שהוא לא מקבל את הטיפול הדרוש לו.

משרד הבריאות מקיים אגף

לגריאטריה. עצם הקיום של האגף הזה מסביר מה גודל הבעיה, כי המשרד

לא מקיים אגף למחלות פנימיות או למחלות ילדים. הוא מקיים שני

אגפים מקצועיים מיוחדים - לפסיכיאטריה ולגריאטריה - בגלל הבעיות

הספציפיות בשני התחומים האלה.

גריאטריה זה מקצוע רפואי

שנרשם כחוק בחודש דצמבר 1981,בחתימתו של השר שוסטק, לאחר מלחמות

שנמשכנו למעלה מ-20 שנה. היום זה מקצוע מוכר להתמחות.

המקצוע הזה הוא מקצוע לא-

רגיל. יש בו אספקטים שלא קיימים במקצועות אחרים. האספקטים האלה

הם סוציאליים, פסיכו-סוציאליים ושיקומיים ואת כל אלה חייב אותו

רופא, אותו ראש צוות, לדעת ולדעת להתמודד אתם.

זה מקצוע אשר דורש עבודת

צוות מקצועי שיהיו בו רופא מקצועי ואנשי מקצוע פרה-רפואיים. זה

מקצוע אשר מצריך יידע רחב בתחומים שונים.

כשמדובר על טיפול בקשיש,

אנחנו מפרידים ביו טיפול אקוטי, טיפול שיקומי וטיפול סיעודי.

וכשמדברים על סיעוד, יש סיעוד מורכב, זאת אומרת שהחולה מקבל גם

טיפול רפואי שוטף; ויש סיעוד לאנשים מבולבלים, תשושי נפש - מדובר על

חולים שבגלל בעיות מנטליות וירידה בתפקוד המוח הם זקוקים לעזרה בפעילות

של יום-יום.

חולה סיעודי פשוט שהמדינה

צריכה לטפל בו, הוא חולה כרוני שאיננו מסוגל לטפל בצרכים שלו ויצריו

לקבל עזרה מלאה בפעילות היומיומית, כלומר רחצה, הלבשה, הגשה של האוכל

אם לא בהאכלתו, ובניירות.

היות ובתקנות של קופות-החולים

לא כלול טיפול סיעודי, לפי מיטב ידיעתי, לא מצאתי את זה בכתב, נמצא

שהמדינה צריכה לטפל בקשישים המוגדרים כסיעודיים והטיפול בהם הועבר

ממשרד העבודה והרווחה למשרד הבריאות ומאז החלה ההתמודדות של משרד

הבריאות עם התקציבים.

משרד הבריאות השתמש במה שהיה

מלב"ן, מוסד שהוקם בשנות ה-50 על-ידי הג'וינט, כדי לטפל בעולים

קשישים שעלו ארצה ללא משפחה. אחר-כו, כשנתגלו בעיות רפואיות אצל

הקשישים האלה, הוקמו באותם מרכזים מיטות כדי לטפל בהם.



המלב"נים האלה עברו למשרד

הבריאות בשנת 1976 ומאז הם נקראים מרכזים גריאטריים או מוסדות לקשישים.

המרכזים האלה היו במצב גרוע.

התקציב של משרד הבריאות לאשפוז

סיעודי אמנם גדל אבל לא הצלחנו להתגבר על הפער שביו הצריכה לביו

הקיים.

בשנת 1979 כתבנו מ0מד וקבענו

בבירור שלפי הנסיון שלנו יש צורן כל שנה בתוספת של 350-300 מיטות

למערכת של אשפוז סיעודי, ומאז יש מלחמות כדי להשיג את התקציבים האלה

ואף פעם אני לא משיג אותם.

אם היינו נותנים טיפול קהילתי

אולי היינו צריכים פחות מיטות. הדבר לא נבדק.

בשנת 1984 הוקצבו 25 אלף

שעות חודשיות לטיפול אישי, זאת אומרת רחצה לכ-1000 קשישים. זה

טיפול אישי לקשיש בביתו.

השנה הגדלנו את התקציב הזה

ב-30%, אבל צחוק הגורל - מספר המטופלים הלך ופחת. על הנייר יש

תוספת של 30% אבל איו תזרים. הנשים העוסקות בכד ייצאות לעבודה הזאת

כדי לקבל שכר. אנחנו לא מסוגלים לשלם כי איו תזרים.

מספר המטופלים על הנייד להלכה

גדל אבל במציאות יש פחות מטופלים.

לפי מיפוי מיטות שעשינו ל-1984

מצאנו ש-1058 מאושפזים כמוסדות סיעודיים ממשלתיים, 1058 קשישים

במוסדות של משרד הבריאות. במוסדות הציבוריים, כולל משעו, אש"ל, עולי

אירופה, מוסדות שהם מלכ"רים, אושפזו 1946 קשישים. משרד הבריאות

מחזיק ב 18.5%-מכלל המיטות, והמוסדות הציבוריים - ב-33.9% מכלל

המיטות הסיעודיות. במוסדות הפרטיים אושפזו 2738 קשישים, זאת אומרת

47.6% מכלל המיטות.

יש היום שבעה מוסדות ממשלתיים

המטפלים בחולה הכרוני וזה נוסף לבתי-חולים כלליים שגם בהם מיטות

גריאטריות ושיקומיות.

היו"ר אי נמיר; כמה מיטות כאלה יש בבתי-חולים

כלליים?

ב' חבוט; בנהריה יש מחלקה גריאטרית,

בפוריה יש מחלקה גריאטרית,

בבית-חולים כרמל של קופת-חולים יש גריאטריה. בבית-חולים רוטשילד

יש גריאטריה שיקומית, זאת אומרת המחלקה הזאת מטפלת גם בשיקום ויש

בה גם צעירים. בבית-חולים תל-השומר יש כמה מהלקות גריאטריות.

האם תוכל לתת לנו נתונים

מפורטים על ההתפלגות, בכתב?

כן.

היו"ר א' נמיר; מה עם "איכילוב"?



ב' חבוט; יש מחלקה שיקומית. עכשיו

פותחים 42 מיטות: סיעוד, סיעוד

מורכב, ותשושי נפש, זאת אומרת 15, 15 ו-12, בסך הכל 42 מיטות.

א' שוסטק; מה קרה בתל-השומר?

ב' חבוט; חחלק הישן יהיה מרכז גריאטרי

לתשושים ולסיעודיים.

משרד חבריאות נותן שרות סיעודי

בכמח דרכים, אחת מחו - שירות קנוי כמוסדות פרטיים וציבוריים, ואחרת -

במוסדות שלו.

א' שוסטק; חוא נותן אשפוז במוסדות פרטיים

ובמוסדות שלו.

ב' חבוט; חאשפוז הסיעודי מתחלק ביו ממשלתי,

פרטיים וציבוריים. יש תקציב

) לקניית מיטות והמוסדות שלנו מתוקצבים כמו יתר המוסדות.

מתור התקציב שלנו פתחנו במוסדות

שלנו 122 מיטות, אני מדבר על המוסדות שלנו במרכזים גריאטריים, 122

מיטות בניצול חודשי עבודה.

כמה מיטות אשפוז היו ב-1984?

ב' חבוט; התקציב לקניית מיטות היה

ל-3139 מיטות. באותו זמו,

ב-1 באפריל, היו מאושפזים 3555, זאת אומרת שהיתה חריגה של כ-400

מיטות. התחלנו בחריגה של כ-400 מיטות. זאת אומרת קנינו יותר

משיכולנו לקנות תמורת הכסח שקיבלנו.

ח' גרוסמן; כמה מיטות יש למשרד, של

המשרד?

בי חבוט; 1058.

פתחתם יותר?

ב' חבוט; ב-1984/85 הוספנו 122 מיטות.

השנה, כפי שאמרה בכנסת סגנית

השר, הקמנו עוד מיטות, אבל לא כולו נפתחו למעשה, בגלל סיבות שאינו

תלויות בנו. באותו מן היו בתור ההמתנה בקהילה כ-600 קשישים, ובבתי-

חולים כלליים ושיקומיים - למעלה מ-300. היינו צריכים להקטיו את

הפער. השתדלנו לאשפז עד כמה שאפשר פחות.

באוקטובר 1985 היו מאושפזים

3200 ו-800-760 מחכים בקהילה. זאת אומרת, שתור ההמתנה גדל.

בבתי-חולים כלליים ושיקומיים

נמצאים עוד כ-500 קשישים. זאת אומרת שתור ההמתנה הוא כ-1400-1300.

מהמיטות שלכם, כמה מהו בבתי-

חולים כלליים וכמה במוסדות

מיוחדים?

את מתכוונת למיטות סיעודיות?

כן. כמה מיטות יש בבתי-החולים

הכלליים?

כ-200, זה כולל את "הדסה"

ירושלים ואת "שערי צדק".

זאת אומרת, גידול בלתי פוסק

של הפער. יש גבנון של כ-1200

ומתווספים לזה.

כמה זמן נמשכת ההמתנה?

ב' חבוט; בזמן טוב - שבועיים, אבל זה

יכול גם להיות שנים אפילו עד

המוות לפעמים.

היו"ר א' נמיר; אינני מבינה את הנתונים

המספריים.

מה הפער, נכון להיום, בין אלה

שמסודרים - אתה מדבר על שלוש קטגוריות, ממשלתיים, ציבוריים ופרטיים -

לבין אלה, נכון להיום שמחכים.

ב-1 במארס 1985 היו מאושפזים

~ בפועל 3555. הפער אז היה

כ-400 מיטות.

היו"ר א' נמיר; מהי השורה האחרונה, כמה מיטות

חסרות היום?

כ-1400 מיטות.

תור ההמתנה בקהילה למעלה מ-800,

פער ההמתנה גדל מ-560 ל-800

ומשהו פלוס 500-400 בבתי-החולים. זה גלגל; אנחנו תופסים מיטות

שיקומיות, השיקומיים לא מגיעים לשיקום ותופסים מיטות כלליות.

א' שוסטק; אלה שנמצאים בבתי-החולים,

אפשר להגיד שהם מסודרים.

ב' חבוט; אסר למקיף זמן האשפוז; מ-7

ימים עד חודש מאושפזים 10.8%

בבתי-חולים ציבוריים ו-18.4%- בפרטיים.

היו"ר א' נמיר; למה האחוז בפרטיים גבוה יותר

מאשר בציבוריים?

ב' חבוט; אני מניח שמר צין יסביר זאת.

תקופה של חודש עד 3 חודשים

מאושפזים 14.2% בציבוריים ו-19.7% בפרטיים.תקופה של 3 חודשים עד

6 חודשים -13.9% מאושפזים בציבוריים ו-12.7% בפרטיים. 6 חודשים עד

12 חודשים - 15.6% מאושפזים בציבוריים ו-14.4% מאושפזים בפרטיים.

ומ-12 חודש עד 24 - 17.4% בציבוריים ו-14.8% בפרטיים. ומעל 24

חודש - 23.2% מאושפזים בציבוריים ו-12.6% - בפרטיים.

היו"ר אי נמיר; האם יש כאלה שחוזרים?

לא חוזרים. יש קיזוז של 7%-

%.1O

יש קשישים המסודרים בבתי-

אבות ובגלל מחלה מועברים

לבית-חולים ומחזירים אותם אחר-כך לבית האבות. הם לא מופיעים בתחשיב?

ב' חבוט; הם מופיעים.

אם כן, יש שחוזרים לבית-האבות.

ב' חבוט; אסביר. אני מרבר על בית-חולים

סיעודי כרוני, על מי שאושפז

כסיעודי.

היו"ר א' נמיר; אתה מדבר רק על כרוניים?

ב' חבוט; כן. גם בבית אבות תשוש נעשה

סיעודי ואיו לאו להפנות אותו.

כל האשפוז נעשה דרך הלשכות לפי

קביעת הלשכה האזורית.

יי ארצי; למעשה יש פיגור של 4 שנים.

בי חבוט; התכנית של המשרד, לפתוח עוד

177 מיטות במוסדות שלנו במרכזים

הגריאטריים.

לא אכנס לפרטים באשר לתכנית

חומש ולתקציב לשנה הבאה. יש ועדה בין-מוסדית שאמורה לתכנן את המיטות

ביו כל הגופים אשר עוסקים ברפואה גריאטרית במדינת ישראל.

עומדים לרשותנו כל המסמכים וכל

הנתונים לתכנוו השרותים לעתיד, כגוו; מחקרים של משרד הבריאות, סקר

המתייחס לקשישים, של הלשכה המרכזית לסטאטיסטיקה, חומר של מכוו ברוקדייל,

של המוסד לביטוח לאומי - כל הנתונים עומדים לרשותנו, כלומר, איו כל

בעיה לתכנו את השרותים. יש בעיה תקציבית.

אינני מניח שחוק הסיעוד יפתור

את בעיותיו של הקשיש במדינת ישראל.

לעניות דעתי, מדינת ישראל יכולה

להתפאר בטיפול בקשיש. אנחנו ביו הטובים בעולם בכל מה שנוגע לטיפול

בקשיש.אבל במה שנוגע לכמות השרותים שאנחנו נותנים לקשיש - כאו אנחנו

מפגרים. למעלה מ-20 אלף קשישים חיים בקהילה מבולבלים עם בעיות קשות.

אלה אנשים עם בעיות מנטליות, שהזכרון שלהם פגוע ואיו אפשרות לאשפז

אותם.

הוקמה ועדת מרגוליס. הוצאתי

תכנית אופרטיבית, שלא ביצעה.

הצענו להקים מוקדים לקשישים,

שאם קורה לקשיש משהו בלילה, שתהיה אחות שתענה לטלפוו ושתדע להביא את

הבעיה בפני מי שיוכל לעזור באותו רגע. המוקדים האלה לא הוקמו. אני

מקווה שיימצא ארגוו וולונטרי שיבוא עם הצעה כזאת, ואולי מכספי

ה"טלחרום" נוכל להקים מוקד נסיוני כזה לתקופה של חצי שנה.



היו"ר א' נמיר; בכלל, מה יעשו בכספים שנאספו

ב"טלתרום"?

מי מחליט לאן יועבר הכסף?

יש ועדה ציבורית המונה כ-16

איש. הוקמה עמותה "והדרת פני

זקן", והמועצה הציבורית לבריאות הזקן.

הוקמה עמותה בראשות השופט

ברנזון, שתקבע מה ייעשה בכסף.

אורי לאור, בבקשה.

אני מודה לוועדה שהזמינה אותי

לישיבה זו.

אש"ל היא אגודה שנוסדה על-ידי

הג'וינט. היא בת 15 שנים והיא הגוף העיקרי לפיתוה שירותים לזקו.

אנחנו לא מחזיקים את השירותים אלא תקופה קצרה בלבד. אנהנו מסייעים

למערכת הציבורית לפתח את השירותים.

אתייהס לפיתוח שירותי אישפוז

של סיעודיים, תשושים ותשושי נפש.

בביצוע, בתהליך בנייה נמצאות

עכשיו כ-450 מיטות, ש-300 מהן ניתן יהיה להפעיל תוך 5-4 חודשים לכל

המאוחר. הגענו כבר להבנה עם משרד הבריאות לגבי אלו: שמובטחת הפעלתן

במהלך שנת 1986. משרד הבריאות הבטיח שכל המיטות שתיפתחנה תהיינה חלק

מהתקציב שלו מ-1 באפריל.

באשדוד ייפתח מוסד חדש לחלוטין

לתשושים, סיעודיים ותשושי נפש.

אני רוצה להזכיר את המחלקה

ב"איכילוב" ואת המחלקה בנתניה, בסך-הכל, כפי שאמרתי, 450 מיטות

ש-300 מהן יהיו בתקציב 1986.

היו"ר א' נמיר; האם זו מתכונת שונה מהקיים?.

בתוך בית האבות שבחדרה אתם

מקימים מחלקה סיעודית, האם פותחים עוד?

רק ב"איכילוב" זה פרוייקט

מיוחד במינו. גם בתל-השומר

אנחנו מסעיים להרחבה ושיפוץ של מחלקה גריאטרית.

איפה החלוקה של המיטות, כ-400

מיטות?

100 באשדוד, 100 בצהלון,

ח' גרוסמן; לפני שאתה ממשיך, מה זה אשדוד?

זה מוסד בשלבי גמר, מוסד חדש

שיש בו מרכז יום. הייחוד שלו,

שגם משרד השיכון נרתם למאמץ והקים מכנה של דיור מוגן באותו מקום.



נוטף לזה נמצאים בשלבי תכנון

כ-800 מקומות לסיעודיים, תשושים ותשושי נפש, זה בעיקר בתל-השומר,

גבעת-השלושה.

בגבעת-השלושה?

אתם לוקחים את המוסד של עיריית

תל-אביב?

בשיתוף פעולה עם עיריית תל-

אביב נשקלת אפשרות להפוד אותו

למוסד אזורי במקום עירוני. מודבר שם על הסבה והרהבה. יש תכנית לבית-

אבות חדש בבאר-שבע, 100 מיטות, ויש מגעים לנסות לשתף את "משען"

לפרוייקט משותף.

בדימונה, יש תכנית להסב מבנה

של בית-ספר שהתפנה, למחלקה לקשישים, עם אפשרות למרכז יום.

כפי שאמרתי, יש בערך 800 מקומות

נוספים.

מתי יהיו מוכנים?

זה תלוי בתקציב. בהנחה שיהיה

תקציב לכל הפרוייקטים, חלק מהם

יהיה מוכן להפעלה ב-1986, חלק ב-1987 וחלק ב-1988.

מאיפה יבוא התקציב?

א' לאור; אני רוצה לציין את שיתוף הפעולה

ההדוק עם מפעל הפיס.

שואלים מאיפה יבוא התקציב.

התקציב מורכב מחציתו מהממשלה

ומחציתו מהג'וינט.

שיתופו של מפעל הפיס חשוב מאד

גם בפרוייקטים קהילתיים וגם בפרוייקטים מוסדיים. יש שיתוף פעולה גם

בהנהלה.

לפי התחזיות, משנת 1985 עד

1990 יהיה צורך בתוספת של יותר מ-3600 מיטות לסיעודיים. אם אנחנו

מדברים בתכניות שלנו על 1200 מיטות, זה שליש מהצרכים החזויים עד

שנת 1990, שבהם מדובר על כ-3600 מיטות.

יש תכניות קונקרטיות ל-1300,

זה בלי לצמצם המתנה ובלי להעביר מיטות למוסדות. יש לנו תכניות

משותפות עם מפעל הפיס ועם משרד העבודה והרווחה.

בתקציבים ובתחשיבים של יום

אישפוז אין הפרדה לפחת או להצטיידות, התעריו הוא רק לתחזוקה שוטפת.

בשיתוף פעולה עם מפעל הפיס ועם

משרד העבודה והרווחה יש תכנית לשיפוצים במוסדות, בהיקף של 150 אלף

דולר לשנה.



הנהלת הג'וינט הכירה בצרכים

הדחופים של מדינת ישראל בנושא של פיתוח שירותים מוסדיים והחליטה

להגביר את המאמצים.

הנהלת הג'וינט החליטה להגדיל את

התקציב שלהם לאש"ל ל-2,5 מיליון דולר בשנה לעומת 1,5 מיליון דולר.

זה מותנה בכך שהממשלה גם היא תגדיל את התקציב שלה לאש"ל בסכום של

מיליון דולר. מוצע שחלק מכספי חוק הסיעוד יהיו תמיכה של הממשלה

באש"ל.

נוסח לכר, החל משנת התקציב 1986

יקציב הג'וינט מיליון דולר לשיפוצים והסבות של מיטות במוסדות מלב"ן

לשעבר, וזה מעבר למיטות שדיברתי עליהן. הנהלת הג'וינט הסכימה לאחרונה;

להתחייבות בדבר הקצבה של מיליון דולר בשנה לשיפוצים והסבות של מיטות,

בעיקר במרכזים גריאטריים, אם משרד הבריאות יתן את חלקו במקביל. כלומר,

אפשר לפתח תכנית חומט בסכום של 10 מיליון דולר, להסבות ושיפוצים.

ההערכה היא שאפשר יהיה להוסיף ^

כמה מאות מיטות. אני מדבר על סכום של מיליון דולר לשנה במשך חמש

שנים.

אתה מאמין שהממשלה תיתן?

אם מכספי חוק הסיעוד יוקצה חלק

לתוספת מיטות, זו יכולה להיות

נדוניה מקבילה של הממשלה.

ואם לא תהיה הקבלה, האם הג'וינט

לא יתן?

הג'וינט יתחיל בתבנית, אם התכנית

תרוץ שנה או שנה וחצי ולא תהיה

השתתפות מקבילה של הממשלה, היא תיעצר, וזה חבל.

כפי שאמרתי, יש החלטה של הג'וינט,

של הנהלת הג'וינט בארצות-הברית להקציב מיליון דולר לשנה במשך חמש

שנים.

חלק מהעבודה הגדולה שנעשתה בארץ

היתה לשכנע את הג'וינט בחוץ-לארץ וחלק גדול מזה היה על בסיס הבעיות

של מדינת ישראל ולאור זה נתקבלו ההחלטות לאחרונה. מכון ברוקדייל

עשה עבודה גדולה בנושא של איסוף נתונים לשנים הבאות, וזה הוצג בפני

הגיוינט. גם משרדי הממשלה עשו מאמצים להראות כמה יכולים לגייס, וזה

היה הרקע לתכנית.

ר' כהן; האם אתה מדבר על תקציב או על משהו

חד-פעמי?

לשנת 1986 יש התחייבות של הגיוינט

על 5 מיליון דולר לצרכים שונים.

לגבי חלק ניכר מהנושאים זו התחייבות רב-שנתית. אני מדבר על השקעות

לפיתוח שירותים לזקן בארץ, שירותים גריאטריים.



אנחנו פעילים בכמה תחומים אשר משפיעים

על איכות השירותים הגריאטריים. יזמנו דיון, בשלוש קבוצות עבודה, איר

להגו על השירותים לזקן. זה יכול למצוא מקומו בחקיקה ובשינוי מערן

כוח האדם. אנחנו מדברים על מה מותר ומה אסור.

ותחום אחר שאני רוצה להזכיר -

הכשרת כוח אדם. אנחנו מקיימים השנה ארבעה קורסים של מנהלי מוסדות

לזקנים, זו הפעם הראשונה בארץ. יש בוגרים משני קורסים. הלימורים הם

בשיתוף פעולה עם אוניברסיטת חיפה ומשתתפים בהם אנשים ממוסדות, מנהלים

או סגנים של מנהלי מוסדות. יש לראות בלימודים אלה צעד לשיפור השירות.

יש גם קורס של מטפלות. ויחד עם משרר העבודה והרווחה מתקיים קורס של

עובדים סוציאליים במוסדות. לא תמיד יש מסגרות הכשרה לעובדים במוסדות

ואנחנו מקווים שבאמצעות קורסים נוכל לשפר את איכות השירות במוסדות.

אני רוצה לומר שאנחנו עומדים לפתוח

מחלקה סיעודית בחדרה ובשיתוף פעולה עם הג'וינט יש נכונות לבסס תכנית

להתמחות של רופאים גריאטריים, שמספרם קטן וצריו להגדיל אותו, כי הם

מפתח במה ששייך לשירותים לזקו.

אש"ל מתמחה גם בטיפול יום, אם זה

בתור בתי אבות או צמוד להם או בקהילה, ואילו למרכזים שלנו מגיעים

זקנים מוגבלים מאד. יש שם גם יחידות לתשושי נפש ובכר ניתן סיוע רב

למשפחה וגם מקלים את הלחץ על האישפוז.

וברשותכם, אעמוד על כמה בעיות.

אחת הבעיות היא הוצאות האחזקה. אחזקת 100 מיטות סיעודיות עולה

כ-800 דולר - אני מדבר על תקציב שוטף לאחזקה כשאנחנו נעזרים

בהשתתפות של 10%- 15%. בלבד.

גברתי היושבת-ראש, ברשותכם, אקרא

את עמדת איגוד העובדים הסוציאליים

בנושא חוק הסיעוד וחולים סיעודיים, כפי שהעברנו אותה אליכם בכתב:

"איגוד העובדים הסוציאליים מודע

מזה זמן רב למצוקת החולים הסיעודיים ועוקב אחר נתיב היסורים של חוק

הסיעוד.

העובדים הסוציאליים סבורים שחוק

הסיעוד צריר לתת מענה לחולה הסיעודי באשר הוא נמצא - ביו אם הוא

בקהילה, בקרב משפחתו, וביו אם הוא מחוץ לביתו, במסגרת סיעודית. אחד

המאפיינים הבולטים של החולה הסיעודי הוא חוסר יציבות ושינויים מהירים

עקב התדרדרות או עקב מצב משפחה שתמו כוחותיה,וועל כך יש להתייחס

לצרכיו הן בבית והו מחוצה לו.

מאחר והצטברו במוסד לביטוח לאומי

כספים רבים שנגבו לטובת החולה הסיעודי, הדעת לא סובלת יותר שמחד

הכסף מונח ללא שימוש ומאידר ההזנחה במצב של החולים הסיעודיים גוברת,

ותעיד על כר מצוקתם הקשה של החולים הסיעודיים כפי שהשתקפה בצורתה

הקיצוצית בטילטולם ובשימוש בהם במאבקים ביורוקרטיים.

להלו המלצות להתמודדות מיידית

1) תיקבע הוראת שעה לאלתר,

לתקופת ביניים, לתכנית סיוע לסיעוד תור תקוה שבמהלך תקופה זו

ישתפר המצב הכלכלי אליו נקלעה המדינה.



2) הכספים ייועדו לשירותים ישירים

לטובת הנזקקים לסיעוד, כדרר של הפעלת מט"ביות, עזרת בית, עזרה פרה-

רפואית או פרה-מקצועית אחרת, וסיוע כספי על-ידי הגורמים שמטפלים כיום

המחלקה למחלות ממושכות במשרד הבריאות, קופת-

חולים, מחלקות לשירותים חברתיים, כל זאת לשם תגבור הסיוע הישיר לנזקקים.

3) תמונה ועדה עליונה ציבורית -

אנחנו מוכנים להשתתף כה בהתנדבות - כדוגמת מועצת הביטוח הלאומי, על-

מנת לפקח ולהפעיל ביקורת שכספי הביטוח יוצאו אך ורק לתגבור שירותים

ישירים קיימים ולא יחליפו תקציבים וגרעונות של משרדים ממשלתיים

ומוסדות ציבוריים שנקלעו למצוקה בגלל המשבר הכלכלי,

על ועדה עליונה זו יוטל גם התפקיד

הנוסף של פיקוח על רמת השירותים בכל המוסדות.

העובדים הסוציאליים רואים עצמם

כשותפים נאמנים בתוך הוועדה העליונה ומוכנים לקחת על עצמם מעורבות

לשמירה על שלומם של החולים הסיעודיים באשר הם.

4) בתקופה האחרונה נוכחנו, ולא

בפעם הראשונה, ששירותים סוציאליים שאינם מעוגנים בחוק מועדים

לזעזועים קשים כתוצאה ממשברים כלכליים ואחרים. לכן אנו רואים בהצעות

הנ"ל צעדים לסיוע במשבר החולף בלבד, כדי להגן על אוכלוסיית החולים

הסיעודיים, שהיא האומללה והחלשה ביותר.

יש לסיים לאלתר את מלאכת החקיקה

ולתת בכך בטחון יציב לאוכלוסיה זו."

אני אסתפק בכך שאומר, שסקירתו

של אורי לאור מיצתה את כל השותפות

שלנו עם אש"ל.

אנחנו אמורים להשתלב במסגרת התכניות

השונות.

בשכונת קטמון בירושלים הסבנו מחלקה

של 28 מיטות ובתהליך הסבה עוד 32 מיטות, ובסך-הכל 60 מיטות בשכונת

קטמון בירושלים.

יש לנו תכנית להקים ברמת-אפעל

אגף לקשישים - 45 מיטות.

ברעננה, תור השנה הקרובה, אנחנו

אמורים לפתוח עוד 200 מיטות סיעודיות.

בחיפה - 28 מיטות לסיעודיים.

בתכנון לטווח של שנתיים אנחנו

אמורים להסב 30 מיטות בבית אבות בגבעתיים.

בחולון - 290 מיטות לתשושים וסיעודיים.

אנחנו מדברים על בנין. זה יהיה פרוייקט משותף בסיוע הג'וינט.

ברמת אביב - הסבה של 80 מיטות.

אני מקווה שנשתלב בפרוייקט יחד

עם אש"ל, בבאר-שבע.

תכנית חומש נמצאתבהכנה.



אני מקווה שמעוז אביב, חיפה, ראש-

העלו, יתנו מענה זה או אחר.

אנחנו באים עוד פעם כדי להזעיק

נוכח מצבם הקשה של הקשישים.

למעלה מ-1000 קשישים ממתינים

לאישפוז סיעודי וכל מקדה הוא טדגדיה איומה לחולה ולמשפחתו.

אנחנו שוב תובעים ומבקשים להחיש

אלשודו של חוק הסיעוד, וביצועו. זה חמש שנים מדבדים, מתכננים

ובודקים. צדיר להעביד את החוק ולהפעיל אותו. בהקשד לכר אני דוצה

להזכיד שהשונא של הטוב הוא היותד טוב. צדיר להפעיל את החוק בשלבים

ותור כדי נסיון ועבודה יוסיפו ויתקנו אותו. צדיר להתחיל להפעיל

אותו.

נכוו שצדיר לאפשד החזקתם של

הקשישים במשפחה ובקהילה אבל לשם כר צדיר להגדיל את מספד היחידות

לטיפול בית, זאת אומדת אחיות, עובדים סוציאליים, פיסיותרפיסטים וכו'.

בקופת-חולים יש 17 יחידות כאלה וצדיר לפחות להכפיל את מספדו. הקלה

גדולה תהיה אם נגדיל את מספד היחידות לטיפול יום. אני מחשיב את היחידות

האלה, כי הן נותנות פתרון דב גם לחולה וגם למשפחתו; במשר היום החולה

מקבל שם טיפול ובעדב הוא חוזד למשפחתו ולקהילה. את זה, כפי שאמדתי,

צדיר להגדיל. לקופת-חולים יש יחידות כאלה בידושלים, בחולון ובפתח-

תקוה ומתוכננים להפעלה בשבזי, בבאד-שבע, בחיפה ובעמק יזדעאל. צדיר

לעזוד לדחוף להפעלתם של המקומות החדשים, שיקלו על האישפוז ועל

המשפחות.

בבית-חולים לטיפול ממושר ההוצאה

היא 40% לעומת ההוצאה בבית-חולים כללי. לקופת-חולים יש תכניות לגבי

בית הדצפלד, יש תכנית להוספת קומה זאת אומדת 120 מיטות נוספות.

הוצאות הבנייה הן 50% בנייה חדשה. בכפד-סבא, בבית היולדות לשעבדו

מוכנות להפעלה 60 מיטות. בבית-דבקה בפתח-תקוה מוכנות להפעלה 87

מיטות ויש תשתית לשתי קומות נוספות, זאת אומדת 200 מיטות נוספות.

גם פה הוצאות הבנייה הן 50% מבנייה חדשה. מדובד בסר-הכל על כ-500

מיטות שאפשד להפעיל תור שנה-שנתיים ודדושה עזדה של משדד הבדיאות ושל

משדד העבודה והרווחה.

אנחנו חוזדים ומדגישים שצדיר להיות

תיאום במיקוד העזרה לקשישים, מצד כל הגודמים. אש"ל והג'וינט צדיכים

להיות שותפים לכל הפעולות, גם לאלה של קופת-חולים.

הסתדדות הגימלאים עומדת להפעיל

תכנית להגדלת מספד המתנדבים לטיפול אישי, וזה יכול להקל על החולים

ועל המשפחות.

לסיכום, אני חוזד ופונה לעשות הכל

להפעלה מהידה של חוק ביטוח סיעוד, כדי שיהיה סוף לדיבודים והתחלה

למעשים וכן תיאום בין הגודמים הפועלים למען הקשישים.

שמעתי את הדיווח בהקשבה ובתשומת

לב מרובה, אינני יודע אם מותר

לחיות אופטימי.

אני רוצה לציין לטובה את עבודתם

של אש"ל והג'וינט.

דוקטור חבוט מסר נתונים על החלוקה

ביו המוסדות השונים, פרטיים וציבוריים. אני רוצה לדעת אם יש פער

במחירים בין המוסדות האלה, ואם יש - איפה זול יותר ואיפה יותר יקר,

ואם יש קריטריון מנחה להעברה למוסד זול יותר או יקר יותר.

שמעתי כאילו חלק מאלה הנמצאים

בבתי-חולים כלליים מושארים שם מתוך שיקול של בתי-החולים שרואים

בחולים האלה חולים זולים והפער בין התשלום המשולם עבורם לבין ההוצאה

עליהם הוא גדול ולכן לא כדאי לשחרר אותם. זאת אומרת, מתור שיקולים

תקציביים לא ממהרים לשחרר חולים שהטיפול בהם הוא שיגרתי, ואין מנצלים

את האפשרות להעביר אותם לבתי-חולים פרטיים. מחיר יום אשפוז בבית-חולים

כללי הוא פי ארבעה או פי חמישה יותר מאשר בבית-חולים פרטי. אני שואל:

האם התופעה הזאת אמנם קיימת? האם זה נכון? האם יש בדיקה מוסמכת בנקודה

זו?

מר לאור דיבר על תכנית פיתוח. האם

התכנית מבוססת על קריטריונים דמוגרפיים? האם יש תחזית או שלוקחים

יש, למשל, בנין בדימונה - לוקחים אותו. הוא הזכיר את

גבעת-השלושה. האם לא תהיה שם קריית קשישים יותר מדי גדודלה?

יש סוג של קשישים שיש בעיה גדולה

לגביהם - עולים קשישים, ואינני רוצה להיכנס לניתוח של ההרכב הדמוגרפי

שלהם. אני מכיר סידורים שהם למטה מכל רמה. יש בתי-מלון שקוראים להם

האם יש הפניה מיוחדת אר ורק של עולים

למקומות שהופכים אותם למקומות ריכוז? מה המצב של המקומות האלה? איזה

פיקוח יש כדי שמקומות כאלה יגיעו לסטנדרד מינימלי.

שמענו שאש"ל עוסק בהכשרת עובדים.

יש לי רושם שבקרב העולים החדשים אשר מצווים לעבור הכשרה מקצועית יש

שיכולים לקבל הבשרה מינימלית בשטח זה. הייתי מציע להכריז על פרוייקט

כדי שהציבור הזה יקבל הכשרה ויוכל לעבוד.

בכל מה ששמענו, חלקה של הממשלה

נראה לי חסר. כל הגידול הוא ממקורות

שונים, להוציא סכום של מיליון דולר שהוא סכום מקביל של הממשלה. לעניות

דעתי, חוק ביטוח סיעוד לא בא להחליף כספים של הממשלה. לפי חוק הסיעוד נגב

מהאזרחים כספים כדי שבעת הצורך אפשר להחזיר להם טיפול שאולי יזדקקו לו.

במדינות מתוקנות הממשלה צריכה להוסיף נתח כנגד הנתח שהציבור חוסך.

מה שעלול לקרות, לצערי, במדינת-ישראל, שיחליפו בכספים של קרן הסיעוד

תקציב שהממשלה צריכה לתת. זה לא מקובל עלי, כרמה העקרונית.

אם נוצר מצב ללא נשוא והממשלה קהת-

חושים לזקוקים לטיפול והג'וינט עומד להפסיק פעולות, אז גם אני, שאני

עקשן, אשתכנע ואגיד שניתן מכספי הסיעוד. אבל להסכים לכר מלכתחילה?

מדוע? מדוע הממשלה לא תיתן מידה כנגד מידה, תקציב מעצמה לפיתוח הנושא

הזה?

למרות התכנון להוספת מיטות עדיין

יישאר פער למספר המיטות ששמענו - 3600 - 3660 - שנדרשות לפי התחזית

עד 1990. אני שואל: באיזו. מידה דואגים לתכנון עד 1990 ומה יקרה עד

1990? זו נקודה חשובה שצריר לטפל בה.



כל זה לא ממעיט מהרושם החיובי

שיש לדברים ששמענו.

לשאלתו של חבר-הכנסת ארצי:

אנחנו משתרלים לתכנן את הפעולות

שלנו על סמן צרכים רמוגרפיים. לשם כר אנחנו נעזרים במכון ברוקרייל.

ז'אק חביב הוא בווער המנהל של אש"ל והיה יושב-ראש וערת החומש שלנו,

שהכינה תכנית חומש על סמר נתונים של מכון ברוקרייל.

האזורים העריפים הם מרכז הארץ,

שם נמצא המספר הגרול ביותר של זקנים, ואזור הדרום שמפגר מבחינת השירותים.

לכן הרגש שלנו הוא במרכז הארץ ובאזור הדרום.

נכון שחלק גדול מהמקורות מקורם

בחוץ, אבל ללא מקורות פנימיים שום רבר לא יתממש. למשל, הוצאות האחזקה

של 100 מיטות, תור שנתיים-שלוש, זה יותר מבנייה של 100 מיטות. יותר

מזה, אם אין אחזקה, בנייה לא תעזור. ואחזקה באה רק ממקורות פנים.

אנחנו מדגישים כל הזמן שלא די בבנייה אלא צריר לתחזק והאחזקה היא על-

ידי משלם המיסים. 40%-50% של הבנייה זה ממפעל הפיס. מחציתו של תקציב

אש"ל הוא תקציב של מדינת ישראל. 50% מהתקציב של אש"ל בא משלושה משררי

ממשלה ו-50% ממקורות חוץ. אני מקווה שמול הנכונות של הג'וינט להגדיל

את השתתפותו יהיו גם מקורות פנימיים.

סגנית שר הבריאות, בבקשה.

צריך להיות ברור שכאשר אורי

לאור פורש תכנית של אש"ל,

הכוונה היא לכל הקשישים לסוגיהם. - עצמאים, סיעודיים, תשושים ותשושי

נפש.

כ-3660-3600 מיטות, אינני יודעת

איר תהיה החלוקה.

הנקודה המדאיגה הם הסיעודיים

ותשושי הנפש, שהתקציב עבורם צריר לבוא ממקורות של משרד הבריאות

וחוק ביטוח סיעור. התקציב לעצמאים ולתשושים היה עד כה ממשרד העבודה

והרווחה בשיתוף פעולה עם הג'וינט.

אני מברכת על התכנית שדובר עליה.

נהיה שותפים לה ונשתף פעולה בגיבושה.

כפי שהודעתי בישיבה הקודמת,

הקמנו ועדה בין-מוסדית שבה משתתפים אש"ל, משרר העבורה והרווחה,

קופת-חולים ו"משען", והיא תעבד תכנית חומש לסיעודיים. גם הצרכים

של קופת-חולים ו"משען" יובאו לפני הוועדה והיא תקבע מה הצרכים

ומניין יבואו המקורות.

כ-1300 קשישים ממתינים היום בתוך

לאישפוז סיעודי - כ-800 מהם בקהילה ולמעלה מ-400 קשישים סיעודיים

בבתי-החולים הכלליים.

יש משהו במה שאמר כאן חבר-הכנסת

ארצי. אבל יש גם צד שני. חלק מהאנשים הם ללא בית. אי-אפשר לשחרר אותם.

הם מהווים מעמסה על בתי-החולים, כי בית-החולים נתן את הטיפול הרפואי.

הקשיש נשאר אמנם בבית-החולים אבל לא מקבל טיפול סיעודי בי בית-

החולים הכללי לא ערור לזה.



האמת היא באמצע. כשהיתה מצוקה

ביחס למיטות סיעודיות הצענו להסב מיטות למיטות סיעודיות ואכן 107

מיטות בבתי-חולים כלליים הוסבו למיטות סיעודיות. ב"איכילוב", לדוגמה,

הוסבו 42 מיטות וב"פוריה" - 15 מיטות.

חילקנו את המכסה ביו בתי-חולים

לביו הקהילה, שם תוד ההמתנה גדול. קבענו ששליש מהחולים שיבואו למחלקות

הסיעודיות החדשות יהיו מהחולים בבתי-החולים ושני שלישים יבואו מהקהילה.

איו ספק שכאשד תקציב בית-החולים

בנוי על ימי אישפוז, יש תופעות שונות. אנחנו נלחמים בתופעה הזאת.

יש הטוענים שיש ימי אישפוז עודפים של חולים שיכולים להשתחדר. אבל

לא פעם אנחנו שומעים מבתי-חולים מי שאומדים: הימים הקשים עובדים

עלינו. אנחנו דוצים לאזו ביו ההוצאות של הימים הקשים לביו אלה של

הימים הפחות קשים. לכו כמעט לא היה תקציב לגדיאטדיה והיינו צדיכים

לספוג 400 מיטות, כי לא היה כסף לקנות את המיטה. לאחר מאבקים קשים,

המשדד צדיר היה לעשות שמיניות כדי לאפשר קנייה למקרים חדיגים ביותר,

עדייו יש גרעוו של קרוב ל-100 מיטות וזה, כפי שאמרתי, לאחר שספגנו

גרעוו של 400 מיטות. אילו למשרד הבריאות היה תקציב, הוא היה משלם

לקניית מיטות. אבל לא היה לו כסף ולכן נשאר הצורך בהמתנה בקהילה

ולכו נשארו חולים בבתי-חולים כלליים, למרות העובדה ששם המחיר 136

דולר ליום, במקום לקנות בכסף הזה 4 מיטות סיעודיות.

האם אפשד לבטל את המיטות בבתי-

חולים כלליים? תקום זעקה. לכו הלכנו בדרך של הסבת מיטות בבית-חולים

כללי, שלידו נפתח מחלקה סיעודית.

אני לא מבין מדוע אדם שאושפז

מופיע בתקציב של משרד הבריאות, מדוע

אי-אפשר להעביר אותו למוסד פדטי ואז יכולות להתפנות מיטות בבית-החולים.

אני מבקש לקבל תשובה ברורה בעניו זה. אני משער שיש כאו בוכהלטריה.

אם צריך להוציא מבית-החולים

איכילוב, למשל, 100 חולים,

צריו להקטיו את התקציב של "איכילוב" ב-100 מיטות, וזה לא ניתו להיעשות.

האם נקטיו את מספר המיטות לאישפוז? אם איו כסף אי-אפשר לקנות מיטה

במקום אחר. לבית-החולים יש מסגרת תקציבית והוא לא יוותר עליה.

הצעתי לקצץ אבל הצעתי לא התקבלה

והלכו לפשרה של הסבת מיטות בבתי-חולים כלליים.

חבר-הכנסת רו כהו ורוב חברי

הוועדה סבורים, ובצדק, שתקציבים שיש היום למשרד הבריאות ולמשרד

העבודה והרווחה חייבים להישאר גם אחרי קבלת חוק ביטוח סיעוד. חוק

ביטוח סיעוד לא בא במקום התקציבים הרגילים. לא נוכל להסכים שיקרה

מה שהיה עם פרוייקט השכונות, שתקציבים ברחו. חוק ביטוח סיעוד בא

להוסיף ולא לגרוע. אני מקווה שהוועדה תמשיך בעבודתה לאלץ את השרים

להביא את חוק ביטוח סיעוד, כי הוא יכול אולי לתת פתרונות למצוקות.

אני רוצה לסכם. הנושא הזה יחזור

אלינו. זה לחם חוקנו. הדיון שלנו

היום היה במסגרת שתי הצעות לסדר-היום שהועברו אלינו מן המליאה.

לקראת הכנת המסקנות שלנו אני מבקשת

מכל הגורמים הנוגעים בדבר - אש"ל, "משען", קופת-חולים ומשרד הבריאות -

להמציא לנו פירוט מספרי על - 1) המצב הקיים; 2) תכניות פיתוח

ל-1985; 3) תכניות פיתוח לשנים הבאות; 4) פרטים על תכנית חומש

שמכינים בכל אחד מן המוסדות.

שמעתי כאן היום דברים מעודדים

הנוגעים גם לתכניות של אש"ל וגם לתכניות של "משען". אני מקווה שקופת-

חולים תוכל לעמוד בתכניות שלה.

אני מבקשת ממזכירת הוועדה לדאוג

כדי שתור שבוע-עשרה ימים ימציאו לנו את הנתונים. אנחנו חייבים, כדי

להמליץ המלצות, לדעת מהי המפה הקיימת כיום.

אני מבינה שבמה ששייר לחוק ביטוח

סיעוד לא נשתנה דבר, כמו שהיה כר זה נמצא. אני רוצה להתחיל לראות היום

מה קורה בוועדת השרים. לקחנו על עצמנו כמשימה לזרז את ההליכים ביחס

לחוק ביטוח סיעוד. אנחנו יודעים שזו לא תהיה התשובה לכל הנושא. מכל

מקום, מדובר בחוק והוא יחזור אלינו ואז נוכל לשנות, להוסיף ולשפר.

אחרי סיור שלי במוסדות "משעו"

כתבתי אז לשר הבריאות בעיקר במה שנוגע להכשרת צוות. אני חושבת שהעניו

של הכשרה - גם במסלול מיוחד בבתי-הספר לרפואה מסלול לרופאים גריאטריים

וגם בבתי-הספר לאחיות כדי שאחיות תתמחינה בנושא הגריאטרי , זה ענין

שהופר להיות בעייתי. אני מבקרת בבית-אבות - אבי נמצא שם - של אש"ל,

ואני לא חוסכת אפשרות לשבח אותם. אבל אני חושבת שבחלק גדול של בתי-החולים

איו שום הכשרה לצוות וכתוצאה מזה אין יחס לחולים ואז רואים, ואני

רואה דברים מחפירים, וזה בלשון המעטה, שלא לדבר על כד שאיו תשומת לב.

אני סבורה שבבית-חולים כמו בית-

חולים איכילוב יש הכרח לעשות הסבה במקום לבנות מוסדות חדשים. אחוז

האוכלוסיה הקשישה בתל-אביב הוא הגבוה ביותר בארץ- 20% - בשעה שהממוצע

הארצי הוא 10%. בית-החולים איכילוב,אם נוציא ממנו את הקשישים, אפשר

לסגור אותו. בית-החולים איכילוב, בחלקו, חייב להיות מוסב אבל לא רק הסבה

פיסית. אם לא יכשירו צוות של רופאים ושל אחיות, חבל על הכסף, אני רואה

איר מתייחסים לקשישים, לא בכל המקומות אבל בחלק גדול מהם, ממתינים

שהם ימותו.

אני חושבת שתפקידם

לעשות הכל להגדיל את מספר המוסדות, מכל המינים, הציבוריים, ולאט לאט

להביא לסגירת בתי-חולים פרטיים. חלק מן המוסדות הפרטיים הם בלתי רגילים,

אבל הם גובים הרבה מאד כסף, ובחלקם הגדול -מה שראינו לאחרונה זו עובדה.

לא "משען", לא אש"ל ולא קופת-חולים לא מקצצים במזון ולא זורקים את

הקשישים שלהם. אחרי מה שהם עשו, המוסדות הפרטיים, אם כי היתה להם

מצוקה כספית גדולה, אני כאיש ציבור אעשה כל שבידי כדי לגמור את הבעיה

של המוסדות הפרטיים.

יש עכשיו בעיה כמותית.

אם כדי לפתור בעיה של כמות

צריר לזרוק חולים לרחוב ולתת אסמכתא

להתעללות באוכלוסיית קשישים - אני לא מוכנה לקבל את זה.



הנושאים האלה הם לחם חוקנו.

זה לחם חוקה של הוועדה הזאת ואנחנו מחוייבים לטפל במצבה של האוכלוסיה

הזאה. אני לא רואה את המוסדות הפרטיים כפתרון לבעיה שלהם. יש שם

דברים שהדעת לא סובלת. אסור לזרוק את האוכלוסיה המסכנה לאנשים שאם

הם לא עושים רווחים הם זורקים אותה לרחוב.

לא נרפה ולא נניח לא לאוצר, לא

למשרד העבודה והרווחה ולא למשרד הבריאות.

אחרי שנראה את המפה נלחץ בכל

הלחץ האפשרי.

אני מבקשת שנקבל מהמשרד הערכה

של הסבה.

בביקורים שלי בבתי-חולים אני

רואה כל כך הרבה מקרים של קשישים סיעודיים ותשושי נפש, שאין לאן

להעביר אותם. יש מקרים טרגיים מאד גם משום שלמשפחה קשה להתמודד אתם.

זה לא פשוט, והמוסדות הציבוריים, בהרבה מקרים, באים במקום המשפחה.

זה סיכום ביניים לקראת הכנת

סיכום סופי.

אני חוזרת ומבקשת להמציא לנו

בהקדם את הפרטים ואת הנתונים.

בדברים ששמענו היום יש קרן אור

ואנחנו חייבים לסייע כדי שהתכניות תבוצענה. זו הבעיה היום וזה תפקידנו

כוועדה.

אשר לעובדים הסוציאליים, נעמיד

את זה על סדר-היום וניקח בחשבון את כל ההערות של העובדים הסוציאליים.

תודה. הישיבה נעולה.

הישיבה ננעלה בשעה 13.00.