הכנסת האחת-עשרה

מושב שני



פרוטוקול מס' 139

מישיבה פתוחה של ועדת העבודה והרווחה

יום ג'. י"ג בכסלו התשמ"ו - 26.11.85. שעה 11.00

חברי הוועדה: א. נמיר - היו"ר

ב. בן-אליעזר

צ'. ביטון

ח. גרוסמן

א. ורדיגד

ר. כהן

י. פרץ

א' שוסטק

ח"כ מ. וירשובסקי

ח"כ א.ח. שאקי

שר העבודה והרווחה מ. קצב

צ. צילקר - מנכ"ל משרד העבודה והרווחה

י. בריק - משנה למנכ"ל משרד העבודה והרווחה

י. בר-אורן - משרד העבודה והרווחה

ז. גינדל - משרד העבודה והרווחה

ב. פפרמן - משרד העבודה והרווחה

ד. כץ - משרד העבודה והרווחה

ד. הרטום - משרד העבודה והרווחה

ב. חקלאי - מנכ"ל שירות התעסוקה

נ. שמאי - המוסד לביטוח לאומי

ש. בריצמן - המוסד לביטוח לאומי

א. מראני - משרד האוצר

ר. יוסף - משרד האוצר

ש. עמוד - ראש מועצת מגדל-העמק

ב. ונגר - ראש מועצת כרמיאל

מ. הילב - התאחדות התעשיינים

ע. בלוך - הסתדרות העובדים הכללית

ג. בן-ישראל - הסתדרות העובדים הכללית

י. ארן - מרכזת לשכת הקשר בין ההסתדרות

לכנסת

מ. הולד דובר משרד העבודה והרווחה

מ. בוטון

א. אדלר

צ. ספרן

התגברות האבטלה - הצעות לסדר היום של חברי הכנסת ר. כהן, צ'. ביטון, א. נמיר, ח. גרוסמן, מ. וירשובסקי, מ. פלד, א.ח. שאקי, א. ורדיגר, ג. כהן, ד. מגן

אני פותחת את ישיבת הוועדה.

התגברות האבטלה - הצעות לסדר היום של חברי הכנסת

ר. כהן, צ. ביטון, א. נמיר, ח. גרוסמן, מ. וירשובסקי, מ. פלד

א.ח. שאקי, א. ורדיגר, ג. כהן, ד. מגן

אט אין התנגדות אני מכריזה על ישיבה זו כישיבה פתוחה.

ביקשנו משר העבודה והרווחה לקבל את תכנית היערכות המשרד לאבטלה. נענינו,

קיבלנו את התכנית והנחנו אותה על שולחן הוועדה. מלשכת מנהל שירות התעסוקה

קיבלנו את הרישום של מוקדי האבטלה בחודש אוקטובר וגם הוא הונח על שולחן וזברי

הוועדה. ברגע זה הונח הדו"ח החודשי על מצב התעסוקה שהוגש על ידי הרשות לתכנון

כוח אדם במשרד העבודה והרווחה לשר העבודה והרווחה ובו נתונים על כוח האדם,

תעסוקה, הכשרה מקצועית, אבטלה ופעילות במשק. כמו כן קיבלנו מן הרשות לתכנון כוח

אדם נתוני רקע על התכונות הדמוגרפיות, תעסוקה ואבטלה בערי הפיתוח. אני רוצה לשבח

את משרד העבודה והרווחה על שיתוף הפעולה גם בהעברת חומר לוועדה.

נפתח בשמיעת מציעי ההצעות לסדר היום.

ר. כהן;

אני שמח לציין שמאז 30 באוקטובר, התאריך בו נדון הנושא במליאת הכנסת, עברו

עשרים וחמישה ימים ולפחות בקטעים שונים יש תחושה של עיסוק בנושאים.

בדיון בנושא האבטלה העליתי את הצורך לעמוד על ריכוזי המובטלים וסיווג

המובטלים. מאחר שרק הרגע הונח הדו"ח על שולחן הוועדה, אני רוצה להניח שהשר,

מנכ"ל המשרד ואחרים יודעים מה כתוב בפנים ולכן ישכילו אותנו לגבי הדברים.

נושא שני שהעליתי במליאת הכנסת הוא הנושא של העסקת כ-0,000ו עובדים זרים

במדינת ישראל, שחלקם הניכר תופסים מקומות עבודה של עובדים ישראלים. בתשובתו ענה

השר שהנושא נמצא בטיפול, ובימים האחרונים היו פירסומים שהיתה הידברות עם שר

האוצר סביב הנושא הזה. אני מבקש לדעת מה העובדות שיצאו מן הדיבורים הללו.

הייתי מאד מבקש לדעת בישיבה זו - שהלא לשם כך המליאה העבירה את

הנושא לוועדה - מאין מפטרים במדינת ישראל. האם הפיטורים נעשים מן התעשיה? האם הם

נעשים מן השירותים? האם הם נעשים באמת באותם מקומות שבהם תהליך ההבראה הכלכלי

נעשה? לאן מיועדים המובטלים האלה? האם יש באמת מטלול שמוליך אותם למקומות עבודה

שיש בהם משום העלאת התל"ג, שינוי מבנה התעסוקה ועבודות שיש בהן טווח תעסוקה ארוך

יותר? אם זה לא כך, אם המפוטר מתגלגל לשוק האבטלה או העזובה, הרי אין בפיטורים

שום פתרון.

נקודה רביעית שאני מבקש לקבל עליה מימצאים או לפחות השערות: מה עם התופעות

הנלוות לאבטלה? מאחר שמשרד העבודה והרווחה עוסק לא רק בנושאי עבודה אלא גם

בנושאי רוווזה ממילא הנתון הזה הוא בעל משמעות גם מבחינת התואר השני שבו אתה

נושא, אדוני שר העבודה והרווחה. אני מודה שאין לי נתונים, אבל אני שומע תיאורים

חמורים ביותר מריכוזי המובטלים לגבי תופעות לוואי שקשורות בעקיפין אל ענין השכר

והתעסוקה. מה קורה באמת לגבי עבריינות סמים, פשיעה ואלכוהוליזם?

קיבלנו את העתק תכניתך לממשלה, אדוני שר העבודה והרו ווזה, לגבי הנושא של

טיפול באבטלה ולא קיבלנו מה הממשלה החליטה, מה הדברים המיידיים שיבוצעו מתכנית

זו. אני מבקש לדעת מה מאותה תכנית התקבל, למה יש תרגום כספי ארגוני עם כוח האדם,

עם כל מה שצריך בענין זה.



דבר אחרון, והוא לדעתי הדבר הבסיסי והיסודי המופיע בתכנית שלך, ובצדק: אין

כל ספק שלא יהיה פתרון רדיקאלי לבעיית התעסוקה אלא אם כן יתחיל תהליך צמיחה.

אנחנו כולנו שומעים על דיבורים ורק דיבורים בנושא הזה, אבל אולי סוף סוף מישהו.

יגיד לנו בממשלה הזאת, שמדברת על צמיחה כבר שנה ומשהו, מתי מתכוונים להתחיל

בתהליך הצמיחה, באיזה סדר עדיפות, באיזה תקציבים ולאן הם יילכו. כמו כן אני מבקש

לדעת אם כבר נותנים לכם איזה איתות להתחיל לפתח הכשרה מקצועית של עובדים כדי

שאותה צמיחה מקווה תיפגוש עובדים שמוכנים למה שאנחנו מדברים פה, או שכל הדיבורים

הם רק מלים לריק ואז הצמיהה לא תבוא בכלל. אס זו האמת, כדאי שהוועדה תדע אותה

כדי שתוכל לתקוף את המצב.

א.ח. שאקי;

את עיקרי הדברים אמרתי במליאה כמה פעמים. המדיניות הכלכלית היא של הממשלה

וכולנו הסכמנו לה בעיקריה, כי היא אמורה לפתור כמה מן הבעיות הקשות, בעיקר את

בעיית האינפלציה שהביאה לכך שהמיגזר החלש באוכלוסיה, הממוקד בעיקר בשכונות

המצוקה ובעיירות הפיתוח, הוא הקרבן העיקרי. השאלה היא איך עושים שלא יקרה שחלק

מן האוכלוסיה יבריא וכתוצאה מכך חלק יאבד את מה שהיה לו, דבר שאנחנו עדים לו

בכמה כיסי אבסלה קשים כמו בית-שאן, נתיבות ושדרות.

בראש משרד העבודה והרווחה עומד שר בעל רגישות חברתית גבוהה ביותר ובעל גישה

נכונה לשוויון חברתי, והחומר מעיד שהמשרד ער ורגיש לכל הבעיות. השאלה מה ניתן

לעשות בפועל, ואתמקד בכמה מן השאלות שהעליתי: א. אותם 10,000 עובדים זרים. אני

שמח לשמוע שגם שר האוצר השתכנע בצורך להוציאם. השאלה כעת איך משלחים אותם מכאן.

האם בסופו של דבר, בחשבון הכולל, יהיה כדאי להביא להוצאתם על מנת לאפשר מחדש

קליטה של מובטלים?

שר האוצר, בשיחה אתי לפני שבועיים, התנגד. אתמול הוא השיב לי בחיוב דרך

אמצעי התקשורת.

דבר שני - הצמיחה, אותה צמיחה מיוחלת שכולנו רוצים בה והיא לא תלויה במשרד

העבודה והרווחה אלא באפשרויות הממשלה כולה להביא לכך שיוזרמו משאבים לאותם מוקדי

אבטלה. אחוז גדול מהסטודנטים הנזקקים - וזה מורגש במקרים כמו שביתת הסטודנטים

ושביונת הסמינריסטים שעומדת להיות - בא מעיירות הפיתוח ושכונות המצוקה . תמיד

התפללתי שתהיה ישראל אחת, שלא תהיה ישראל שניה וישראל שלישית. לשמוזתי היו

ו התחלות, אבל לצערי בשנה האחרונה, בעקבות המדיניות הזאת, אנחנו עלולים לחזור

לתחיית ישראל השניה וישראל השלישית, כי אמרו לי סטודנטים שהפגינו לפני שבועיים:

לא זו בלבד שאנחנו מובטלים אלא אנחנו נדרשים לשלם יותר כטף עבור לימודינו. כל

החברה חייבת למצוא להם פתרון. הוועדה הזאת צריכה להגיע לטיכום איך אפשר להביא

לכך שגם סטודנטים כאלה יהיו מועטקים וששכר המינימום שהם מקבלים, שכיום הוא חרפה,

יתוקן. טטודנט מקבל כיום 1,800 שקל לשעה, ואני שואל את עצמי איך אנחנו לא בושים

שסכום של דולר לשעה זה מה שאנחנו מסוגלים לשלם לסטודנט בשנה רביעית וגם כמעט עם

גמר לימודיו באוניברסיטה. אם נוכל לתקן עיוות זה בין שאר העיוותים, ממילא יתוקן

המצב הכלכלי בכללותו.

הושמעו טענות שבמשרדים שונים ניצלו את ההזדמנות של הפיטורים

כדי לעשות חשבונות פוליטיים, דהיינו שוועדי עובדים שיש להם חשבונות עם פלוני

אלמוני ניצלו את הפיטורים ונפטרו מן היריב. אינני יודע אם אפשר למנוע זאת

לחלוטין, כי תמיד אפשר להסוות החלטה שרירותית בנימוקים לא שרירותיים, אבל רצוי

היה להגיע לכך שתהיינה הנחיות חד-משמעיות, כי אם יתברר שזרקו אדם לא בגלל חוסר

כושרו או חוסר יושרו אלא בשל חוסר התאמתו לקבוצה מסויימת זה עצוב מאד.



אני מודה על הנתונים שנמסרו לנו. הייתי שמח אם השר והמשרד היו נותנים לנו

מעין קווים כיצד חושב המשרד להתמודד עם מוקדי האבטלה העיקריים, בעיקר בעיירות

הפיתוח.

צ. ביטון;

אני חושב שכדאי לשמוע את נציגי הממשלה שיאמרו לנו מה ההתפתחויות, בעיקר

אחרי ישיבת הממשלה האחרונה שבה שר העבודה והרווחה הביא את הנושא לדיון. הנושא

נדון ולא שמענו מה עמדת הממשלה, פרט לכל מיני דברים שמטפטפים לנו דרך התקשורת.

אחרי שמנסים לקצץ את תקציב השנה הבאה המצב בוודאי יילך ויחמיר ואני לא רואה שום

פתרון לענין האבטלה שהולכת וגוברת, כאשר עיקר הריכוז של המובטלים הוא בעיירות

הפיתות, שבחלק מהן כבר עברנו מזמן את הקו האדום, אפילו אליבא שר העבודה והרווחה.

כדאי, אם כן, שנשמע יותר פרטים מנציגי הממשלה.

ח. גרוסמן;

אני רואה לפי תכנית ההיערכות לאבטלה ששוב הושם הדגש על הכשרה מקצועית.

שר העבודה והרווחה מ. קצב;

לפי מה קובעים את משקל הדגש?

ח. גרוסמן;

זה, בכל אופן, הסעיף הראשון.

אינני אומרת את זה לשלילה, אני רק שואלת; האם יש לכם נתונים מה קורה לאלה

שכבר עברו את ההכשרה המקצועית? לפי מה שידוע לי - וזה בא לביטוי בכלי התקשורת

והתאמת גם במיפגשים באותם מוקדי אבטלה - אחרי שההכשרה המקצועית נגמרת יש בעיה מה

לעשות עם המקצוע שנרכש.

השאלה השניה מתייחסת לסעיף בי שהוא סעיף חשוב מאד, אולי החשוב ביותר. נאמר

בסעיף; " הפתרון הבטיסי לבעיית האבטלה טמון ביצירת תעסוקה ובהחזרת המשק למסלול

של צמיחה". להחזיר את המשק למסלול של צמיחה - זה כבר לא שייר למשרד העבודה

והרווחה, זה שייר למדיניות הכלכלית.

א. שוסטק;

זה שייר למשרדו של השר יעקבי.

ח. גרוסמן;

זה שייר קודם כל לשר האוצר, כי ענין הצמיחה הוא ענין של מדיניות כלכלית,

ולכן הצענו - חבר-הכנסת רן ואני - הצעה לסדר היום שקשורה בצמיחה הכלכלית. כל

אוזד מבין שכדי לחזור לצמיחה כלכלית צריר להפנות משאבים ולהעביר הון ממשק ההון

למשק הייצור. לפי התשובה ששמעתי משר האוצר לא התרשמתי שהולכים לעשות מהפכה בתחום

הזה. להיפר, שר האוצר, בדבריו, מצא צידוק למצב הקיים. הוא לא סתר אף נתון

שהבאנו, להיפר, הוא אמר; לא היתה ברירה, כדי שההון לא יברח היינו צריכים לשחד

אותו. לזכותו של שר האוצר אני צריכה לומר שפעם ראשונה אני שומעת תשובה כנה.

אינני מקבלת את הטיעונים שלו, אבל לפחות הוא אמר מה שהוא וזושב ואני מצטערת לומר

שלפי מה ששמעתי מפי השר לא נראה לי שאנחנו הופכים את הפירמידה, שבה משק ההון רחב

והמשק היצרני צר, מבחינת המשאבים, מבחינת סדר העדיפויות. לכן אני שואלת, אדוני

שר העבודה והרווחה; איר מתנהלים הבירורים בממשלה כדי לממש את מה שאתה כותב בסעיף

בי?



על השכר אני לא רוצה לדבר, כי הוא סעיף בפני עצמו, אעיר רק הערה אהת: אני

לא אומרת שהורדת השכר ושחיקתו היתה מטרה בפני עצמה - אמרתי שזה שייר לתכנית

הכלכלית, זה חלק ממנה, אבל לא שזו מטרה בפני עצמה - אבל אין לי ספק שמצב האבטלה

גורם לשקט תעשייתי. יש שקט תעשייתי, מפני שאם אדם צריך לבחור בין שכר שהוק לבין

אבטלה - יש כבר דולק נכבד שעובד בשכר נמוך ביותר והגיע ל-29% מהשכר הממוצע במשק -

הוא בדרך כלל שותק, כי הרב דמוקלס של האבטלה משתקת את מקבלי השכר הנמוך. יש אפוא

קשר בין שני הדברים, בין אבטלה לבין שכר נמוך.

מ. וירשובסקי;

הגשתי את ההצעה לסדר היום מתוך תחושה שעם רצוננו להדביר את האינפלציה -

ואולי באיזה שהוא מצב הדברנו אותה - יצרנו טכנה לחברה הישראלית שהיא עוד יותר

גדולה, והיא סכנת האבטלה. אני רואה באבטלה סכנה לא רק מבחינה העובדה שלאנשים

אין פרנסה והם לא עובדים אלא מבחינת ההשלכה ארוכת הטווח, שאנשים יתרגלו לא לעבוד

והקיטוב החברתי יילך ויגדל, דבר שהחברה הישראלית לא תוכל לחיות איתו. אם נרפא

את תחלואי הכלכלה, נוריד את האינפלציה, אבל ניצור אבטלה שתחיה אתנו שנים רבות,

לא עשינו שום דבר אלא הרענו את המצב. לכן מצאתי את עצמי כפוי להתריע על הטכנה

הזאת יחד עם חברי כנסת אחרים שעוסקים בזה יום יום ולהגיד לשר העבודה והרווחה

שהוא חייב לפתור את הבעיה.

קודם כל נעשתה טעות שהתכנית הכלכלית לא כללה את הצד החברתי כפי שצריך היה

להיות. גם לא שמעתי מאף אחד שהממשלה באמת התמודדה - בישיבות שערכה אל תוך הלילה

- עם תכנית חברתית, כמו שעשתה כשאימצה את התכנית הכלכלית. אני מקווה שהוועדה

הזאת תתבע מן הממשלה להקביל את התכנית למלחמה באבטלה, את התכנית לקידום העבודה,

להחזרת כבודה בחברה הישראלית לתכנית הכלכלית, כי הנצחון על האינפלציה אינו נצחון

כאשר האבטלה מנצחת. אומרים לי כל הזמן פראזות: צריך לחזור לצמיחה כלכלית. אני

לא יודע מה זו צמיחה ואיך עושים את הצמיחה, אבל אני רואה ושומע שהאבטלה מתחילה

לגבור ולהכות יותר ויותר בחברה וזה יביא לשני דברים: או לירידה, וזה יהיה אולי

המקרה הטוב, או לאלימות חברתית - אני לא יודע מה יותר גרוע ממה - ושמענו כבר על

התחלות השבוע.

אני לא בקיא כל כך בדברים ואני לא יודע להציע דברים מפורטים בנושא הזה, אבל

אם אני שומע שאנשים צריכים לעשות הטבה מקצועית ואחר כך הם מוסבים מבלי שיש להם

מה לעשות, מה הועילו חכמים בתקנתם? צריך למצוא להם מקומות עבודה שיוכלו לחיות

בכבוד ולכן חתמתי על חוק שכר מינימום.

אם לא נשמע מן הממשלה שהיא מביאה תכנית כוללנית, שיש לה תמיכה מלאה של כל

חלקי הבית, והיא מביאה אותה באותה נחרצות כמו שהיא הביאה את התכנית הכלכלית עם

) החריגות, נמצא את עצמנו במצב לאין ערוך יותר חמור. לכן אני חושב שהמסקנה צריכה

להיות שהשולחן הזה, על כל אלה שיודעים יותר ממני בנושא, יתבע משר העבודה והרווחה

להילחם על כך שהמדיניות שלו למלחמה באבטלה תהיה שווה לכל המאבק האחר לצמיחה

כלכלית ולהדברת האינפלציה, כי אחרת אנחנו יוצאים מופסדים מן המערכת.

היו"ר א. נמיר;

אני רוצה לדבר כאחת ממגישי ההצעות לסדר היום: קראתי בעיון רב את ההצעה של

משרד העבודה והרווחה בנושא של ההיערכות לאבטלה. בקריאה ההצעה נראית מאד יפה, אבל

אני מאד חוששת שיש בה כמה אבני נגף שהן מאד מאד בעייתיות.התמונה הנכונה לחודש

אוקטובר היא שעדיין יש מטפר ערי פיתוח שהן המובילות בנושא האבטלה.

האם זה נכון שיש ירידה באבטלה?



היו"ר א. נמיר;

יש, אבל כשאני עושה את ההשוואה מחודש לחודש זו לא ירידה משמעותית. מדובד

בעבודות עונתיות שהן לא פתדון יסודי לבעיות של עדי הפיתוח.

המובילה באבטלה בין עדי הפיתות בחודש זה היא נתיבות, אחדיה באה שדדות,

במקום השלישי - ידוחם, במקום הדביעי - בית שאן, במקום החמישי - מגדל העמק.

אני תמיד מברכת על כל מאמץ בנושא של הכשדה מקצועית - ונושא זה מופיע גם

בתכניתכם - אבל נושא זה מחייב בחינה מאד רצינית מטעם המשרד, כי מנציגי עדי

הפיתוח המופיעים בפני הוועדה אנחנו שומעים על תופעה, שהולכת ומתחזקת, של מובטלים

בעלי תעודה של הכשרה מקצועית שאין להם לאן ללכת.

נושא שני שלדעתי עלינו לשים עליו את הדגש הוא הנושא של הכשדה מקצועית

פנים-מפעלית, שהיא החשובה ביותר, כי היא נעשית בתוך המפעל. אם המפעל רוצה להסב

עובדים וללכת לקווי ייצוד חדשים הוא מכשיד את העובדים שלו בתוך המפעל.

לדעתי הבעיה של התכנית הזאת היא בשני מישורים: כשאנחנו מדברים על ניידות

עובדים ועל העברת עובדים משידותים לייצור זה איזה שהוא מינוח שאנחנו משתמשים בו

ואין לו שום אחיזה במציאות. ממה שאנחנו יודעים בוועדה שלנו - ואני לא בעד שיפטרו

מן השירותים - הרי עד עצם היום הזה לא נתקלנו במקרה של שחרור מהשירותים אלא

להיפר, אנחנו עדים לתופעה שהמיגזד היחיד שבו מפטרים ואותו מצמצמים זה המגזר

התעשייתי. איר יעבירו מהשירותים לתעשיה כשאין היכן לקלוט את כל הניידות במצב של

היום, אינני תופסת.

הדבר המרכזי הוא ענין הצמיחה במשק. אם לא תהיה צמיחה במשק, כל הדיבורים

האחרים אין להם אחיזה במציאות. מן הדיונים שהיו בוועדה - מדי שבוע על עיר פיתוח

אחרת - תמונת המצב שאנחנו מקבלים על הצמיחה היא קשה, בלשון המעטה: אין תכניות

שאנחנו נתקלים בתופעות שהרבה הלוואות שאושרו למפעלים בערי הפיתוח מבוטלות.

לרבינטכט בבית-שאן אושרו 3,5 מליון דולד להדחבת המפעל ולקליטה של 150 עובדים תוך

שנה, אבל הם קיבלו הודעה שהוקפאה להם ההלוואה, ואנחנו כוועדה מנסים לעזור. אותו

סיפור עם סולתם ביקנעם. אם סולם תצטמצם, אפשר לסגור את יקנעם, כי זה מקור

הפרנסה העיקרי. בדימונה יש עכשיו פריצת דרר, אבל בשדרות ובנתיבות ובאופקים המצב

קשה מאד. לכן השאלה שמוכרחה להישאל כאן היום: מה מתוך כל התכנית היפה הזאת הוא

בר סיכוי להתבצע?

קראתי את תכנית ההיערכות לאבטלה ויש בה כמה דברים שהם מאר מאד מוחשיים

וחשובים. הייתי רוצה שהשר יגיד לנו מה התקבל מאותם דברים שהוא מציין בתכנית.

"הממשלה תפעיל הסדר של השלמת שכר לעובדים המפוטרים שייקלטו

במקומות תעסוקה במגזר היצרני". רעיון זה מאד יעיל וארצה לדעת מן השר אם הענין

הזה התקבל, אם הולכים בכיוון זה.

כתוב: "יופשרו תקציבי מרכז ההשקעות ויוגדלו התקציבים לצודך עידוד השקעות

במוקדי אבטלה". מה אושר בענין זה - האם התקציבים יופשרו או לא? האם התקציבים

יוגדלו או לא?

כתוב: "במוקדי האבטלה תפעל הממשלה לתגבור הזמנות ממשלתיות, למימון הייצור

למטרות מלאי ולהפשרת התקשרויות". זה דבר חשוב מאד מאד וזה באמת יכול להשפיע על

האבטלה. האם זה אושר? היצאה הוראה או תצא הוראה למשרדי הממשלה לעשות את ההזמנות

רק במקומות האלה?



כתוב: "בערי הפיתוח בהן גבוה במיוחד- שיעור האבטלה לא יפטרו עובדים נוספים

ברשויות המקומיות ובמוסדות ציבור". זה דבר גדול מאד. האם ניתנה עכשיו הוראה מצד

האוצר לנציבות שירות המדינה לא לפטר יותר במוסרות כאלה?

"הממשלה תסייע למפעלים שיקלטו עובדים ויגדילו התעסוקה על ידי

מתן תמריץ מיוחד, ישיר או עקיף, ובכלל זה הורדת המיסוי הישיר על העובד לצורך

הקטנת עלויות העבודה". האם האוצר הסכים לזה?

הייתי רוצה לקבל תשובות מה התקווה מכל התכנית הזאת.

בדיוני הוועדה שמענו על המצב בשירות התעסוקה ועל העובדה שבכל רחבי הארץ יש

25 תקנים של פקידי השמה. האם לפי התקציב החדש יש כוונה להגביר את כוח האדם

בשירות התעסוקה?

נשמע את שאול עמור, ראש מועצת מגדל העמק, ואת ברוך ונגר ראש מועצת כרמיאל.

אני מדבר עכשיו כיושב-ראש הפורום של ראשי ערי הפיתוח. לפני כחמישה חודשים,

כשהתכנסנו בקרית שמונה כל ראשי ערי הפיתוח ברכנו על התכנית הכלכלית מצד אחד,

ומצד שני הזהרנו שהתכנית הכלכלית התעלמת מן הגישה היחודית לערי הפיתוח שהיתה

מאופיינת במשך כל השנים. הזהרתי שאולי נשפר את הדולר הירוק, אבל נשחית את הירוק

שעשינו בערי פיתוח. בשנים האחרונות חלה צמיחה רצינית בערי הפיתוח, השתנתה לטובה

התדמית שלהן, אבל אנחנו רואים היום את הנסיגה בנושאי חברה, במערכות פנים, חינוך

וכוי ואנחנו עדים להתגברות האבטלה.

בשבועיים האחרונים היו לנו שתי פגישות רצופות עם ראש הממשלה ומרבית שרי

הממשלה הנוגעים לערי הפיתוח. טענתי ואני טוען גם בפני הוועדה שלמעשה מדינת ישראל

משלחת את כל האוכלוסיות הקשות להתגורר בערי הפיתוח והיא משלחת את כל העליות

להתגורר בערי הפיתוח. אנחנו אלה שמגשימים את הציונות בלי מרכאות. קלטנו כמעט

כ90%-מהעליה מאתיופיה באהבה וביסודיות, אבל הממשלה לא נותנת לנו את הכלים

להתמודד עם אותן אוכלוסיות חלשות שאנחנו קולטים אותן כאשר היא שולחת אותן לאותם

ישובים חלשים. אני מודה לראש הממשלה ולשרי הממשלה שבנושא זה יש תחילה של

התייחסות וניצנים של התייחסות לבעיות שלנו, אבל אליכם, כוועדת העבודה והרווחה,

אין ויכוח איתנ ו ולא עם שר העבודה והרווחה, שהוא בעצמו היה

ראש עיר פיתוח ואני מכיר את הרגישות שלו. הוויכוח הוא עם רשויות הממשלה ועם

הכנסת בכלל, וועדה זו צריכה להוות קטליזטור חריף ביותר כדי לעצור את הסחף בנושא

ערי הפיתוח.

הבטחת ההכנסה גבוהה מאד יחסית לשכר הרעב שמשלמים מרבית התעשיות

הגדולות, תעשיות הטכסטיל, המזון והפלסטיקה. מונח לפני תלוש של עובדת תעשיה

שעובדת כבר שתים-עשרה שנה במפעל תעשייתי במגדל העמק. הנטו שלה - 225 אלף שקל

לחודש. איך אפשר? הפער הגדול בין הבטחת הכנסה שמגיעה היום ל-620 אלף שקל לזוג עם

שני ילדים לעומת השכר שמשתלם, שלא לדבר על דברים נוספים שהאיש מקבל מהבטחת

הכנסה, הוא שיוצר את האבטלה המלאכותית. אנחנו יודעים שבמגדל העמק עובדים

פורטוגלים ועובדים זרים אחרים ואילו הבחורים שלנו מסתובבים, אבל לאור הפער הזה

אני יכול להבין ללבם. בגלל העובדה הזאת על ועדת העבודה והרווחה לדאוג לכך שחוק

שכר מינימום יתקבל באופן מיידי.



דבר נוסף - העבודה בשבתות. יש בעיה חמורה לגבי יהודים שומרי שבת,

יהודי שומר שבת לא יכול לעבוד, למשל, במפעל גילית. יהודי שבא לעבור

במפעל זה צריך לחתום מראש על חוזה שהוא עובד ביום כיפור, בראש השנה

ובשבתות. אני מציע לבדוק את האפשרות שתהיה רוטציה בין העובדים, כי

למוסלמים יש בעיה של יום ששי, לנוצרים - בעיה של יום ראשון, וליהודים -

בעיה של שבת.

בכוח הוצאנו את הצעירים שלנו מתרבות הסעד והיום ממשלת

ישראל מחזירה את הנוער שוב לשולחן הסעד.

אבל קוראים לזה ביטוח לאומי.

ש. עמור;

למעשה זו אותה הגברת בשינוי אדרת.

אם אי אפשר להגיע לחוק שכר מינימום צריך לפחות להבטיח שהצעירים

לא יפנו להבטחת הכנסה,וזאת על ידי הנהגת מס הכנסה שלילי.

אני מציע "להלאים" את מעונות היים ולמסור את הפעלתם

לרשות המקומית. לדעתנו אפשר לחסון 50% מעלות הילדים במעון ולאפשר

לאמהות לצאת לעבודה. הרבה נשים לא הולכות לעבודה בגלל המחירים

הגבוהים שצריך לשלם עבור המעונות.

איך תורידו את עלות החזקת הילדים במעונות?

ש. עמור;

אני מסתמך על נתונים שאספתי בזמנו ואני מוכן להראות לך אותם.

צ'. ביטון;

אתה מדבר על מגדל-העמק, אבל מה על שאר עיירות הפיתוח?

ש. עמור;

אני מדבר כרגע כיושב-ראש הפורום של ראשי ערי הפיתוח.

הבטיחו שבאוקטובר תתחדש הצמיחה, אבל אנחנו לא רואים

את הזרעים, לא רק את הצמחים. לדעתנו יש שני דברים, חוץ מהכשרה מקצועית,

שאפשר לעשות בנושא של חידוש הצמיחה בערי הפיתוח: א. להרחיב מפעלים

קיימים, לזרז את הרחבתם, ובענין זה יש שחרור של ההקפאה. ב. במשרד

התעשיה והמסחר יש קרן מצוקה למפעלים שעומדים להיסגר ועלולים לפטר

עובדים. תקציבה של קרן זו כמעט אזל. אפשר להזרים כסף לקרן זו - לא

מדובר בכסף רב - לפחות כדי למנוע את המשך גל הפיטורים.

יש הוראה של שר הבטחון - ואני מברך אותו על כך -

שכ-10% של הזמנות משרד הבטחון יוזמנו מערי הפיתוח. אני מבקש מהוועדה

שתפנה ליתר משרדי הממשלה והחברות הממשלתיות שגם הם יפנו 10% מהזמנותיהם

לערי הפיתוח.

נשאלנו על ההשלכות של האבטלה בשטח: יש כבר התחלה של אלימות בלשכות

הסעד בכמה מקומות. אין ספק שיש תסיסות סמויות ולא רחוק היום שהן

יפרצו. האוכלוסיה שנפגעת בצורה הקשה ביותר בתחום הרווחה היא אותה



אוכלוסיית סעד קשה ואומללה, שנפגעה בשלושה החומים; 1. הרבה מאד

קשישים לא מקבלים את העזרה הרפואית הררושה. 2. חסר ציוד ביתי. החורף

מתקרב ואין שמיכות ותנורים לחימום, 3. נפנע הנושא של עזרה ביתית שהיה

נהוג לגבי קשישים משותקים במיטותיהם. בחלק קטן מטפל משרד הבריאות,

אבל אין תקציב לטפל בחלק גרול של קשישים ואלמנות קשישות. אלה שלושה

תחומים בתחום הרווחה שנפגעו והוועדה צריבה לבקש מן הממשלה שתקצה להם

משאבים.

אשמיע את דברי לא בשם כרמיאל אלא כסגנו של שאול עמור וכממלא מקומו

מתון ההיבט הכללי של הבעיות הפוקדות את ערי הפיתוח בתחום הנדון היום,

יש לי הרגשה שהתקופה הנוכחית היא אחת התקופות העצובות ביותר של

ערי הפיתוח, שכן הפעם מכה האבטלה בערי הפיתוח באכזריות הרבה יותר גדולה

מאשר בעבר. אם נסתכל בסטטיסטיקות נראה שהפעם האבטלה בערי הפיתוח הגיעה

להיקף שהוא פי שלושה גדול יותר מאשר במרכז הארץ, כאשר האוכלוסיה בערי

הפיתוח איבה חזקה פי שלושה מאוכלוסיית מרכז הארץ, ולכן הנזק הנגרם

לערי הפיתוח הוא לפחות פי שלושה. יש לנו לפעמים הרגשה שהפעם אנחנו

עדים לקטילה של דור ההמשך בערי הפיתוח, ואנחנו חייבים להיות ערים

לאוכלוסיה שבה האבטלה מכה היום בצורה החזקה ביותר - החייל המשוחרר,

העולה החדש, העולה החלש יותר מהעולה שמניע לרחוב ריזינגוף. יש לנו

חששות בברים מאד שמן המכה הזאת נתעורר עם פצעים עמוקים מאד, אם

נתעורר. אני מקווה שנתעורר - ירענו מצבים קשים בערי הפיתוח והתגברנו

עליהם - אבל ברור שחייבים לטפל בבעיה מהר ומיד.

את התוצאות של מה שקורה בשנה האחרונה נראה בפירסומים של הלשכה

המרכזית לסטטיסטיקה על הירידה מן הארץ, ובכלל זה מערי הפיתוח.

נראה מה יהיה מצב עזיבת ערי הפיתוח של דור ההמשך ומה תהיה התמעטות

האוכלוסיה בערי הפיתוח. ההרגשה בשטח היא שהבחור הצעיר הפסיק להילחם

בענין זה של האגטלה, וכשהוא גומר את זכאותו לדמי אבטלה הוא מתחיל

לחשוב על ירידה. אני מכיר הרבה שכבר הרימו רגליים או שמתכננים זאת

לטווח הארוך, ואני מדבר על ירידה לא רק מערי הפיתוח אלא על ירידה

אל מעבר לים.

יש בעיה נוספת - דלדול כוח האדם המקצועי. אם נוצר בערי הפיתוח מאגר

כלשהו של כוח אדם מקצועי, מאגר של אנשים שהשתרשו ונקלטו בערי הפיתוח -

היינו עדים לכך במגדל העסק, בנצרת, בעפולה - הרי שחלק גדול מהם עברו

לעבור באזור חיפה, במפרץ, כאשר עכשיו אנחנו עדים לפיטורים של עשרות

עובדים גם באזור הזה מתע"ש, ממספנות ישראל, מהמפעלים הכימיים באזור

המפרץ, מפרוטרום - מפעלים שהעסיקו עובדים עד הרגע האחרון, עד שנחתה

החרב - וחוזרים אלינו אנשים בעלי מקצוע שאין מה להציע להם במקום והם

עוזבים ללא שוב, כי ברגע שאנשים כאלה עוזבים ומתמקמים במרכז הארץ,

במקרה הטוב, או מעבר לים ברור מה תהיה התוצאה.

כמובן שבצד כל אלה קיים הנזק החברתי כלכלי.

בחודש האחרון הופענו, שאול עמור ואנוכי בעשרה פורומים. ישבנו עם

כל הממשלה, ישבנו עם שרים - השר קצב השתתף אישית בשלוש ישיבות - וההרגשה

שלנו היא שיש רצון טוב ללכת לקראת ערי הפיתוח, מצד אחד, אבל מצד שני לא

מיישמים החלטות. בישיבה האחרונה, כשישבנו אצל ראש הממשלה, דיברנו על

הפשרה של בניית כיתות לימוד נוספות, אבל לא דובים ולא יער. ובשקורה

שיש כבר הפשרה, אין תקציב. מה קורה פה? הלא אלה אותם אנשים שישבנו

איתם, הלא ישבנו עם אותה ממשלה, עם אותם שרים שנוגעים בדבר והוחלטו

דברים וניתנו הוראות להעביר את הכספים. מי צריך לתפוס יזמה בענין זה?

גם שמענו באותה ישיבה בשורה שיש בה בהחלט להביא להקלה ואולי גם

הפשרה של 10% עד 20% מכספים השוכבים בקרנות הנמל

השונות ותירוש הלוואות לתיעוש ערי הפיתוח וצמיחת המשק. היום לא יכול

מפעל לקבל יותר הלוואות. הגדילו את המענק, אבל המפעל צריך לדאוג לעצמו

להלוואות. חשבו שיהיה תור של משקיעתם, אבל אין תור של משקיעים וחלק מן

הכספים יוקפא. שר התעשיה והמסחר אמר במפורש שהוא מקווה שבסביבות ינואר

יוכל לקבל את ההצעה של הפרשת אחוזים מקרנות הגמל וכספים אלה יושקעו

ויהוו הלוואות למפעלים שעומרים להקים בערי הפיתוח, חשוב שנקדם ענין

זה במהירות ומוקדם ככל האפשר.

כן יש לקדם את חידוש הבניה בכל התחומים ולהביא להפשרה טוטאלית. צריד

לתת לכך פירסום כדי שיידעו הקבלנים שיש הפשרה, לרבות לבניה בערי הפיתוח,

באותם מקומות שיש בעיות של בניה. אני חושב שתכנית מגובשת, עם מחשבה

מעמיקה, יכולה להביא להזרמה רצינית מאד של כספים שיעוררו את כל ערי

הפיתוח מן התרדמה שהן נתונות בה.

נקודה נוספת - ענין הביטוח הלאומי: יש היום בערי הפיתוח בעיה חמורה

מאד לגבי סוגים שונים של אוכלוסין, לרבות עולי אתיופיה שנקלטו לאחרונה

בערי הפיתוח. יש קבוצות שלמות של אנשים שנקלעים למגב שחודש-חודשיים כלל

לא מטופלים ולא מקבלים שום תמיכה, כי זכאותם בסוכנות היהודית ובמשרד

הקליטה נגמרה והם לא נמצאים עדיין במסגרת הזכאות של מערכת הרווחה של

הרשות המקומית. הם נמצאים במקום כלשהו על המחשב של משרד העבודה והרווחה,

אבל הם נדחים מחודש לחודש, הם לא עברו משלב אחד של זכאות לשלב השני ובענין

זה יש מקום להקים ועדת חקירה ממלכתית, משום שזה נס שאגשים לא מתו כתוצאה

מהמצב הזה. אני מזהיר במיוחד מן הענין של אוכלוסיית עולי אתיופיה, כי

זו אוכלוסיה שלא הופכת שולחנות, זו אוכלוסיה שלא צועקת, זו אוכלוסיה

שמחכה שיגיעו אליה. רק אתמול היה לי מיפגש עם חמישים משפחות ושמעתי

דברים מזעזעים בענין זה של הביטוח הלאומי.

ביום חמישי החולף, בתכנית שהקליטה הטלוויזיה בשכונה די בבאר-שבע,

שהיא שכונה גדולה מהרבה ערי פיתוח במדינת ישראל והיא אולי אחת השכונות

הכי קשות במדינת ישראל, קם צעיר ושאל מתי יקימו משרד להגירה והוא זכה

למחיאות כפיים רבות מקרב הקהל, שהיו בו הרבה צעירים. כלומר, לאותו

צעיר אין עבודה, אין שיכון, והשאלה היא איזה עתיד יש בתכנית הזאת לדור

הצעיר, של ערי הפיתוח במיוחד, במדינת ישראל.

הבעיה היא שאלה שהיתה להם אפשרות להגר כבר ירדו.

אני מודה לחברי הווערה על ההערות שנשמעו פה. אני רוצה לומר לכם בכנות

שאני לא מודאג כל כך מן הנושאים שהועלו פה כמו שאני חרד ממה שצפוי לנו

עקב החלטת הממשלה מחר, וזו עיקר דאגתי וחרדתי. בדיון על התקציב לפני

שנה היתה ההערכה ששיא שיעור הבלתי מועסקים במשק יגיע במהלך שנת התקציב

ל- 7.5% אנחנו רק בחודש בובמבר, עדיין לא הסתיימה שנת הכספים, ושיעור

האבטלה כבר הגיע ל-8%. החליטה הממשלה שבשום תנאי לא תהווה

האבטלה כלי בררך להבראת המשק - כלומר, היא לא רצויה - והממשלה חותרת

להבטיח תעסוקה מלאה, הרי צריכה להיות ברורה לכם המשמעות של הדיון מחר

על קיצוץ 600 מליון דולר נוספים, והמשמעות היא: החרפה ניכרת באבטלה

במשק.



מובן שהפגיעה החמורה ביותר תהיה בערי הפיתוח, בעיקר משום הסיבה

שעיקר המועסקים בערי הפיתוח עובדים במפעלים שמייצרים לשוק המקומי.

קיצוץ של 600 מליון דולר בתקציב הממשלה פירושו צמצום הביקושים במשק,

שישפיע באופן מיידי על כר שהיקפי האבטלה יגדלו מהר מאד לשיעור של 10%.

אין ספק שבשנה האחרונה הישגנו הישגים כלכליים חשובים מאד ואני שמח

על כן - נדמה לי שאין חבר כנסת שלא שטח על ההישגים הכלכליים שהיו השנה -

אבל המחיר ששילמנו היה אדיר. אם בשנת התקציב הנוכחית יכולנו להתמודד

עם המחיר ששילמנו כדי להגיע לאותם הישגים כלכליים, הרי בשנה הבאה לא

נוכל. יש הישגים כלכליים במשק, שעיקרם פחות הזרמות במשק, צמצום דרסטי

בהזרמות במשק, צמצום הפער במאזן התשלומים, גידול בהיקף היצוא, הורדת

הצריכה הפרטית והציבורית. הישגים אלה תורמים להבראת המשק, אבל מה המחיר

ששולם, מבלי שהממשלה התכוונה לכן, על כל פנים לא במודע ובוודאי לא

במוצהר? - המחיר היה גידול באי השוויון בחלוקת ההכנסות, חריגה ניכרת

באבטלה במשק, שחיקה משמעותית וחריפה של השכר בקרב בעלי השכר הנמוך.

אני חושב שאפשר ללכת לקיצוץ בתקציב בשנה הבאה, אבל הפעם צריכים לעשות

את הקיצוץ בזהירות רבה, ובוודאי שאין לדבר על קיצוץ של 600 מליון דולר,

גם מבחינת ההשלכות החברתיות, גם מבחינת התעסוקה. אני יודע שהממשלה

מתכוונת לא לגרום לשחיקה בשכר. אישית אני מוכן לתמוך בשחיקה בשכר, אבל

אצל בעלי השכר הגבוה ולא אצל בעלי השכר הנמוך. לא די בכך שצריך למנוע

שחיקה בשכר של בעלי השכר הנמוך אלא צריך לתת להם פיצוי על השחיקה שהיתה

בשכרם בחצי השנה האחרונה.

איפה חלקם של העשירים בתכנית הקודמת? איפה אותו מס שאמרתם שתטילו

על בעלי דירות מפוארות?

שר העבודה והרווחה מ. קצב;

כדאי שתשמע אותי קודם.

t

אני חושב שאת האפקט הכלכלי שרוגים להשיג בקיצוץ 600 מליון דולר אפשר

להשיג בקיצוץ של 350-300 מליון דולר בתקציב המדינה ואת האפקטים הנוספים

אפשר להשיג על ידי צעדים משמעותיים נוספים. דעו לכם שההישגים של הממשלה

נבעו במידה רבה גם מכך שהיתה שחיקה בשכר.

היו"ר א. נמיר;

זו היתה התרומה הגדולה ביותר לתכנית הכלכלית.

)

זה איפשר על כל פנים, להגיע להישגים כלכליים שהגענו אליהם.

אני לא נבהל מכך שתהיה שחיקה אצל בעלי השכר הגבוה. מותר לכולנו,

השכירים בעלי היכולת, להוריד את רמת החיים, אבל אין לנו שום זכות - לא

מוסרית ובוודאי לא ציבורית - לדרוש מבעלי השכר הנמוך שיורידו עוד את

רמת החיים שלהם. ולא די בכך אלא צריך להבטיח להם מהר מאד אותה רמת חיים

שקיימו אותה בחודשים יוני-יולי השנה.

בערי הפיתוח - ב-11 ערי פיתוח - עברנו את הקו האדום ושיעור האבטלה

בהן מדאיג מאד. למעשה לא מדובר במספר גדול של מובטלים שאי אפשר להתמודד

איתו. בכל ערי הפיתוח רשומים 6,000 מובטלים וזה מספר לא גדול שהממשלה

יכולה להתמודד איתו בתנאי שלא תהיה החרפה באבטלה ובתנאי שיוקצו המשאבים.



מובן שהפגיעה החמורה ביותר תהיה בערי הפיתוח, בעיקר משום הסיבה

שעיקר המועסקים בערי הפיתוח עובדים במפעלים שמייצרים לשוק המקומי,

קיצוץ של 600 מליון דולר בתקציב הממשלה פירושו צמצום הביקושים במשק,

שישפיע באופן מיידי על כך שהיקפי האבטלה יגדלו מהר מאד לשיעור של 10%.

אין ספק שבשנה האחרונה הישגנו הישגים כלכליים חשובים מאד ואני שמח

על כך - נדמה לי שאין חבר כנסת שלא שמח על ההישגים הכלכליים שהיו השנה -

אבל המחיר ששילמנו היה אדיר. אם בשנת התקציב הנוכחית יכולנו להתמודד

עם המחיר ששילמנו כדי להגיע לאותם הישגים כלכליים, הרי בשנה הבאה לא

נוכל. יש הישגים כלכליים במשק, שעיקרם פחות הזרמות במשק, צמצום דרסטי

בהזרמות במשק, צמצום הפער במאזן התשלומים, גידול בהיקף היצוא, הורדת

הצריכה הפרסית והציבורית. הישגים אלה תורמים להבראת המשק, אבל מה המחיר

ששולם, מבלי שהממשלה התכוונה לכן, על כל פנים לא במודע ובוודאי לא

במוצהר? - המחיר היה גידול באי השוויון בחלוקת ההכנסות, חריגה ניכרת

באבטלה במשק, שחיקה משמעותית וחריפה של השכר בקרב בעלי השכר הנמוך.

אני חושב שאפשר ללכת לקיצוץ בתקציב בשנה הבאה, אבל הפעם צריכים לעשות

את הקיצוץ בזהירות רבה, ובוודאי שאין לדבר על קיצוץ של 600 מליון דולר,

גם מבחינת ההשלכות החברתיות, גם מבחינת התעסוקה. אני יודע שהממשלה

מתכוונת לא לגרום לשחיקה בשכר. אישית אני מוכן לתמוך בשחיקה בשכר, אבל

אצל בעלי השכר הגבוה ולא אצל בעלי השכר הנמוך. לא די בכך שצריך למנוע

שחיקה בשכר של בעלי השכר הנמוך אלא צריך לתת להם פיצוי על השחיקה שהיתה

בשכרם בחצי השנה האחרונה.

איפה חלקם של העשירים בתכנית הקודמת? איפה אותו מס שאמרתם שתטילו

על בעלי דירות מפוארות?

כדאי שתשמע אותי קודם.

אני חושב שאת האפקט הכלכלי שרוצים להשיג בקיצוץ 600 מליון דולר אפשר

להשיג בקיצוץ של 350-300 מליון דולר בתקציב המדינה ואת האפקטים הנוספים

אפשר להשיג על ידי צעדים משמעותיים נוספים. דעו לכם שההישגים של הממשלה

נבעו במידה רבה גם מכך שהיתה שחיקה בשכר.

זו היתה התרומה הגדולה ביותר לתכנית הכלכלית.

זה איפשר על כל פנים, להגיע להישגים הכלכליים שהגענו אליהם.

אני לא נבהל מכך שתהיה שחיקה אצל בעלי השכר הגבוה. מותר לכולנו,

השכירים בעלי היכולת, להוריד את רמת החיים, אבל אין לנו שום זכות - לא

מוסרית ובווראי לא ציבורית - לדרוש מבעלי השכר הנמוך שיורידו עוד את

רמת החיים שלהם. ולא די בכך אלא צריך להבטיח להם מהר מאד אותה רמת חיים

שקיימו אותה בחודשים יוני-יולי השנה.

בערי הפיתוח - ב-11 ערי פיתוח - עברנו את הקו האדום ושיעור האבטלה

בהן מדאיג מאד, למעשה לא מדובר במספר גדול של מובטלים שאי אפשר להתמודד

איתו. בכל ערי הפיתוח רשומים 6,000 מובטלים וזה מספר לא גדול שהממשלה

יכולה להתמודד איתו בתנאי שלא תהיה החרפה באבטלה ובתנאי שיוקצו המשאבים.



את התכנית שהונחה בפניכם לא אני ביקשתי להניח אלא יושבת-ראש הוועדה

ולכן הבאנו אותה לוועדה. לא היתה לי התנגדות שהתכנית תופץ בין חברי

הוועדה, אבל אי אפשר לשאול אותנו מה עשינו, מה לא עשינו כאילו אנחנו

יזמנו את הנחת התכנית,

היו"ר א. נמיר;

טוב שהתכנית הזאת מונחת לפנינו.

לפרק של הצמיחה: יש הרבה שרים בממשלה שלוחצים ותומכים בנקיטת צעדים

מיידיים לעידוד הצמיחה. במשרד האוצר יש נטיה להתחיל בצעדים במהלך שנת

הכספים הבאה, שתתחיל בחודש אפריל, אבל הבעיה היא שהוא מתנה את נקיטת

הצעדים לעידוד הצמיחה - כך התרשמתי, זה איננו מבוסס - בקיצוצים בתקציב.

אני לא חושב שזו גישה נכונה - הממשלה כמובן עדיין לא החלימה - אבל אני

רוצה שתדעו שהצמיחה לא בהכרח מורידה את האבטלה, וזאת משתי סיבות:

א. לא מובטח שחלק מן ההשקעות תופנינה לתעשיות עתירות עבודה. ב. האפקט

התעסוקתי של ההשקעות יכול להיות בעוד שנה וחצי, שנתיים, אולי יותר, אבל

כמובן שהכיוון חיוני והכרחי.

נכון שהכשרה מקצועית לא מבטיחה תעסוקה למי

שעבר את הקורסים להכשרה מקצועית, אבל מדברים בהכשרה מקצועית על שלוש

1. להתמודד עם בעיית המובטלים. 2. למנוע החרפה ניכרת במצב

האבטלה במשק. 3. להוריד את שיעורי האבטלה במוקדי האבטלה, בעיקר בערי

הפיתוח. ההכשרה המקצועית כוללת הכשרה בסיסית טכנולוגית, הכשרה פנים-

מפעלית והסבה מקצועית. להכשרה המקצועית פרופר יש תועלת רבה בשני

א. אני מבטיח למובטל תעסוקה כלשהי בתקופת האבטלה שלו, במקום

שיישב בבית, יקבל את מענק האבטלה ויהיה מתוסכל אני מעסיק אותו במשהו

שהוא יכול להביא בו תועלת לעצמו ולמשק. ב. תחומי ההכשרה המקצועית

אינם מקריים. אנחנו משתדלים לגוון את תחומי ההכשרה המקצועית בהתאם

ליכולת הקליטה ובהתאם לצרכי המשק. ואם תהיה סטיה - מה האסון? ואם

אחרי ההכשרה המקצועית ישאר אדם מובטל עוד ארבעה חודשים - מה האסון?

האם עדיף שלא תהיה הכשרה מקצועית? לא מפריע לי שאדם יהיה מובטל מספר

חודשים אחרי שהוא מסיים קורס להכשרה מקצועית ובלבד שאני יודע שבטווח

הבינוני ובוודאי הארוך תימצא לו תעסוקה.

חלק מן ההכשרה המקצועית זו הכשרה לא ספציפית, זו הכשרה בסיסית.

אנחנו נותנים לאדם הכשרה שאחר כך הוא יכול להתאים את עצמו למגוון

תעסוקות. חיילים משוחררים מקבלים בדרך כלל הכשרה בסיסית טכנולוגית,

ועם השלמות הם יכולים להתאים את עצמם אחר כך למקצועות שונים.

לפי הנתונים שקיבלנו 70% מההכשרה המקצועית מיועדים לפקידות והנהלת

חשבונות,והמשמעות היא אסון אמיתי מבחינת עתיד המשק.

כל מבנה ההכשרה המקצועית עומד בפני שינויים רציניים מאד. עושים שם

בדק בית רציני ולא פותחים קורסים אם יודעים בוודאות שאין עתיד למה

שמלמדים בקורס. הייתי בסיור במכון לפריון עבודה וראיתי אנשים צעירים,

משוחררים מן הצבא, שעוברים קורסים לנגרות. מאחד שהדבר היה בתל-אביב

בנגרים לא כל כך הבנתי מה תכלית הקורסים. לאחר בריקה

יסודית של הנושא מסתבר שלכל בוגרי הקורסים לנגרות של המכון לפריון עבודה

מובטחת תעסוקה.

אנחנו מדברים על כך שעושים קורסים בעיקר לפקידות ולנושאים שירותיים.

לא בל המודעות על קורסים שרואים בעתונים הם קורסים של משרד העבודה

והכווחה.

אלה נתונים שקיבלנו ממשרד העבודה והרווחה.

משרד העבודה והרווחה, על סי חוק, מפקח על הקורסים להכשרה מקצועית.

שום קורס לא רשאי לתת תעודות הסמבה אם הוא לא נערך בפיקוח משרד העבודה

והרווחה. יכול להיות שגופים פרטיים פותחים קורסים לפקידות, אבל זה

לא אומר שהמדינה מפעילה קורסים אלה. אנחנו לא נעצור שום גוף פרטי שרוצה

לפתוח קורס לפקידות.

סוג אחר של הכשרה מקצועית זו ההכשרה הפנים-מפעלית, שהיא הדבר החשוב

ביותר בהכשרה המקצועית. פה אין לנו בעיה של בדיקת יכולת הקליטה, של

צרכי המשק, של ציוד טכנולוגי לא מתקדם, של בעיה שאדם ישאר מובטל מדופלם,

אלא יש בהכשרה זו הרבה יתרונות. בפגישה עם ראש הממשלה הודענו לראשי

ערי הפיתוח שאין לנו הגבלה תקציבית לקורסים של הכשרה פנים-מפעלית,

ובהתאם לקריטריונים היום - 100 אלף שקל למובטל. בנושא זה, בכל הנוגע

לנו, אין הגבלה תקציבית ואם נצטרך לעשות שינוי יעדים בתוך המשרד נעשה

ככל שנידרש, כי יש עדיפות ברורה למובטלים שייקלטו בקורסים להכשרה

תעשו כנס של המפעלים, תסבירו

את הענין ותעודדו את המפעלים לקלוט מובטלים כי זו יכולה להיות הקלה

משמעותית.

ו

שהמפעלים לא יראו באנשים אלה עתודה של כוח עבודה זול.

שר העבודה והרווחה מ. קצב;

יש לנו קריטריונים.

היו"ר א. נמיר;

יש מפעלים שעושים את זה ברצינות, כמו מפעל "אוסם" ביקנעם.

הממשלה קיימה שלושה דיונים בתכנית שהגשתי ואשר עודכנה תוך כדי הדיונים.

הממשלה, כממשלה, סיכמה את הדיון,אבל אני לא ראיתי בזה סיכום כיוון שהממשלה

הטילה את המשך הטיפול על שתי ועדות שרים. ועדה אחת היא ועדה בראשות

ראש הממשלה, משתתפים בה שר האוצר ואנוכי,והיא צריכה לדון בהורדת שיעורי

האבטלה בערי הפיתוח. ועדת השרים השניה צריכה לדון בכל יתר הרעיונות

וההצעות בתכנית כפי שאני מציג אותה.



הממשלה גם החליטה שהיא רואה מחוייבות להוסיף להילחם באבטלה. במלחמה באבטלה

תינתן עדיפות לערי הפיתוח. במהלך הריון על תקציב 986ו יובטח הקשר בין הקיצוץ

לצמיחה. ועדת השרים תגיש לממשלה המלצות בנושאים הבאים: שחרור ממס על גידול נטו

ביצוא, הקצבת כספים למפעלים שיקלטו מובטלים, במקום דמי אבטלה, ויש עוד נושאים

שצריכים להיות כלולים בהמלצות אלה.

ר. כהן;

מי משתתף בוועדת השרים השניה?

שר העבודה והרווחה מי קצב;

שר העבודה והרווחה הוא היושב-ראש, ומשתתפים שר הבינוי והשיכון, שר האנרגיה

והתשתית, שר הכלכלה והתכנון, שר התעשיה והמסחר.

כאמור, אני לא רואה בהחלטת הממשלה את סיכום הדיון, כי הנושא הועבר לשתי

ועדות; ועדה אחת - ועדה שמטפלת בנושא טיפול נקודתי, טיפול בערי הפיתוח. לוועדה

זו צורפו גם נציגי ההסתדרות ונציגי לשכת התיאום וזו הוועדה שבה משתתפים ראש

הממשלה, שר האוצר ואנוכי, שמטרתה להוריד את שיעורי האבטלה בערי הפיתוח. הוועדה

השניה, שאני עומד בראש, צריכה להגיש לממשלה המלצות בשורה של נושאים.

לענין הזרים; יש הרבה פניות של מעסיקים גם מערי הפיתוח לאפשר העסקת זרים.

אני משתמש פה בשני הקצוות של המקל; מצד אחד אני לא מסכים שמובטלים ואישי ציבור

יסתתרו מאחורי התביעה לא להעסיק זרים כדי לתת איזו שהיא לגיטימציה למישהו לא

ללכת לתעסוקה שמצויה. כולנו, אנשי הציבור, צריכים להתגייס ולתבוע מכל מובטל לצאת

לכל תעסוקה שמצויה במשק. אני לא מוכן לתמוך בשינוי חקיקה ובכפיה ובצעדים כדי

לחייב את המובטלים לצאת לעבודה או לצמצם את אפשרות הקיום שלהם, אבל לא ייתכן

לא תקבלו מאתנו היתר להעסיק זרים מחוץ לארץ ובמרחק של מאה

מטרים מאותו מקום ימשיכו להיות מובטלים. אני חושב שמותר יהיה לתבוע מכל מובטל

לצאת לכל תעסוקה. צריכה להיווצר אווירה ציבורית מתאימה שתיתן תווושה לא נוחה לכל

מובטל שיושב בבית בשעה שיש עבודה. מצד שני יצאו הנחיות לשירות התעסוקה, הנחיות

מאד נוקשות, ואנחנו בודקים לפני ולפנים כל בקשה של מעסיק שמבקש היתר להעסקת

זרים. למעשה יש פחות מ-2,000 זרים שמועסקים בהיתר, וכ-9,000 זרים שמועסקים בלי

היתר. אנחנו נותנים היתרים להעסקת זרים אם מדובר בעובדים שאין להם תחליף במשק

הישראלי - לא בכל תנאי - והמדובר הוא בעובדים מיומנים שמגיעים באופן מיוחד.

אנחנו מתרכזים בימים אלה במאמץ מיוחד להוציא זרים מקומות עבודה ואפילו לגרש

זרים ששוהים באופן בלתי חוקי. הבעיה היא גם בעיה כספית ותבענו ממשרד האוצר

להקציב כסף למשרד הפנים ולמשרד המשטרה. שר הפנים, שר המשטרה ומנכ"ל משרד הפנים

נמצאים בדיונים רציניים עם משרד האוצר - אני מדווח בצורה שוטפת - כדי שיקציב

כספים לאפשר גירוש זרים ששוהים באופן בלתי חוקי. תשובתו הקבועה של משרד האוצר

היתה שהתקבלה הצעת חוק פרטית בכנסת של חבר-הכנסת מאיר כהן-אבידב, שעיקר ההוצאות

צריכות להיות מוטלות על המעסיק - אם המעסיק מעסיק עובד בלי היתר, הוא נושא

באחריות - אבל אנחנו חוששים פה מסירבול, כי עד שנתבע מן המעסיק לגרש את העובד

ונגיש נגדו תביעה משפטית מדוע הוא לא נושא בנטל, זה סיפור. לכן שמחתי לשמוע

אתמול את ההכרזה של שר האוצר בעתונות שהוא מוכן להקציב כספים, ואני מקווה

שהעתונים דווחו דיווח מדוייק. די אם נתלבש על כמה מאות עובדים זרים ברחבי הארץ

והרי הישגנו את המטרה.

ח. גרוסמן;

באילת אין כמעט בעיה של אבטלה.



שר העבודה והרווחה מי קצב;

הבעיה באילת היא בבתי המלון ששם מועסקים כמה מאות זרים. אנחנו נוקטים

בפעולות מיוחדות, ולהפתעתנו הרבה יצרנו קשר בין התאחדות בתי המלון ואלה מבין

הישראלים המובטלים בישובים שמצפון לאילת, עד חיפה, כאשר קרוב ל-80 ישראלים כבר

נקלטו באילת וכבר התחילו לעבוד שם. נכון שהאילתים באים על כך בטענות, אבל לא

נלר לסגירת בתי מלון ולא נסגור שום מקום עבודה אם האילתים מסרבים לעבוד בהם.

מקובלת עלי התביעה שהשכר הנמוך מהווה את המכשול

העיקרי בעידוד הישראלים לצאת לעבודות המצויות. אני לא מקבל את הקביעה שמענקי

האבטלה מהווים תמריץ שלילי לעבודה. הנושא הזה נבדק בצורה יסודית.

ש. עמוד;

דיברתי על הבטחת הכנסה, לא על מענקי אבטלה.

שר העבודה והרווחה מ. קצב;

הזכויות לקבל הבטחת הכנסה הם כל כך נוקשים שאדם לא מקבל בקלות את הבטחת

ההכנסה. אדם זכאי להבטחת הכנסה רק אחרי שכל סוג של עבודה שהוצע לו אינו מתאים

לו מבחינת בריאותו. אין פה בעיה של עבודה מתאימה, רק בעיית בריאות, בעיה

רפואית. אם יבוא מהנדס ונגיד לו לעבוד בעבודת בציר, עבודה שמבחינה רפואית הוא לא

יכול לקבל אותה, הוא יהיה זכאי להבטחת הכנסה. אם הוא מתאים לעבודה זו מבחינה

בריאותית והוא לא יקבל אותה, הוא מאבד את הזכאות שלו. גם בנושא הזה לא צריכים

להגזים, כי הכללים להבטחת הכנסה מאד נוקשים.

היו"ר א. נמיר;

לפי הדיווחים שמסר לנו מנכ"ל המוסד לביטוח לאומי, בא המוסד למפעלים

ולאוכלוסיות גדולות מאד של עובדים שכירים ואומר להם מה הן זכויותיהם. ההתרשמות

שלנו מדיווח מנכ"ל המוסד לביטוח לאומי היתה שהרבה מאד מציבור השכירים, קבוצה מאד

גדולה על פי תפיסת הביטוח הלאומי, זכאית להשלמת הכנסה.

שר העבודה והרווחה מי קצב;

אני מאשר את מה שמסר. רגעיה היא בעיה, ואני חושב שאחד העיוותים הגדולים

ביותר שנוצרים, אחת מן העוולות החמורות ביותר הוא ענין השכר הנמוך והזכאות

להשלמת הכנסה אצל השכירים. זו ממש תופעה חמורה שאסור לעבור עליה לסדר היום.

הנהלת הקואליציה מתכוננת ביום שני לדון בסוגיה הזאת. שר האוצר ואנוכי נהיה שם,

ואני מקווה שגם ראש הממשלה ישתתף בישיבה.

אנחנו עושים מאמצים ויש מגעים בין ההסתדרות למעסיקים להגיע לעדכון שכר

המינימום. זה לא יפתור את הבעיה, זו אולי תהיה איזו תרופה. השכר הממוצע במשק הוא

מ-ו בנובמבר 800 אלף שקל, אז על מה מדובר - על 45% מהשכר הממוצע במשק? את זה אי

אפשר להבטיח לאנשים עובדים? הרי לא מדובר בנכים, לא מדובר באנשים שצורכים סמים

ולא מדובר בזונות, מדובר באנשים עובדים.

מ. הילב;

יש מפעלים שלא מסוגלים לזה.

אינני מבין, בהקשר לגירוש העובדים הזרים, מדוע אתם לא משתמשים

בחוק. למה צריך לחכות עד ששר האוצר יואיל לתת הקצבות? אתם יכולים

לתבוע מעסיקים על פי חוק, ואם תעשו זאת - תוך זמן קצר מאד יחצו כולם

להיפטר מן העובדים.

שר העבודה והרווחה מ, קצב;

אגיע לזה עוד פעם מיד.

אני מקווה שענין שכר המינימום יבוא על פתרונו מהר מאד. אני שמת

על היזמה של למעלה מששים חברי- כנסת להגיש הצעת חוק שכר מינימום, הנושא

נמצא על סדר יומה של ועדת השרים לעניני חקיקה והעליתי אותו גם כהצעה

לסדר היום של הממשלה. אני חושב שגם הממשלה, גם המעסיקים, גם ההסתדרות -

אולי גם הכנסת, אם כי פחות - צריכים להתבייש על שהם לא מצליחים להעביר

חוק שכר מינימוט שיבטיח לאנשים לא להיזדקק להשלמת הכנסה.

אנחנו נוקטים צעדים משפטיים, וההנחיות לשירות התעסוקה

הן להחמיר בצעדים עם אותם מעסיקים ולהעמיד אותם לדין. הבעיה היא שתהליכי

הדיון המשפטי ארוכים מאד ומהגשת התביעה עד לדיון עצמו עובר הרבה מאד

זמן. צריך לנקוט בצעדים, לקחת את הזרים האלה ולהעלות אותם למטוס.

ב. חקלאי;

בשנה החולפת התקבלו תביעות נגד 159 מתוך 1,790 שתפסנו במקומות

העבודה.

במקום להגיש תביעה נגד המעסיק צריך להגיד לזר שמאחר שהוא עובד

ללא רשיון הוא מגורש, ולהעלות אותו על המטוס. אם נעשה את זה למאה

זרים הענין יפעל.

הרעיון הרה שבוי במחלוקת בתוך המשרדי וגם

בממשלה. אנחנו במשרד העבודה והרווחה החלטנו להפעיל הסדר זה של השלמת

שכר לעובדים שייקלטו במגזר היצרני וניקח את שדרוה - ששם בעיית האבטלה

חמורה במיוחד - כניסוי להסדר זה.

יש שרים שמדברים על העברת מענקי האבטלה למפעלים. איך להבטיה

שלא יהיה בכך סבסוד למפעל שמתנהל בצורה בלתי יעילה היא שאלה מורכבת

ולא הייתי ממהר. חוץ מזה הענין מחייב שינוי בחוק וגם זה לא כל כך פשוט.

אני לא בעד צמצום מענקי האבטלה. הבעיה היסודית שלנו היא הוסר

תעסוקה. צריך ליצור תעסוקות ולהבטיח מקומות עבודה. אם נשלם לבעל מפעל

סובסידיה כדי שיקלוט מובטלים, לא בזה פתרנו את הבעיה. המשמעות של העברת

מענק אבטלה למפעלים היא לסבסד מפעלים ולעזור להם להתנהל באופן בלתי יעיל

אשות ראש הממשלה, שבה משתתפים

גם שר האוצר ואנוכי, עומדת להתכנס - אני מקווה - תור השבוע כדי לדוד

בהצעות. התכנית, כפי שהוגשה לממשלה, מדברת על מניעת פיטורי עובדים

נוספים ברשויות המקומיות ומוסדות ציבור -זה תואם את המטרה שלנו למנוע

החרפה נוספת באבטלה - על סיוע מקצועי למפעלים שעומדים בפני קשיים ???????????????????????



פרק זמן סביר המלאי הזה ישווק. הכוונה היא לחת ממש סיוע לייצור מלאים,

שישכבו שנה-שנתיים, כאשר יובטח שאותו מלאי שיקבל מימון מן הממשלה

ישווק תוך פרק זמן סביר,

אנחנו חושבים שאפשר למצות את מלוא הפוטנציאל שיש במפעלי החעשיה

בערי הפיתוח. אנחנו בער הקלות משמעותיות לכל מפעל שירחיב תעסוקה במוקדי

אבטלה בערי הפיחות.

ב. ונגר;

הקלות במיסוי למפעל או לעובר?

שר העבורה והרווחה מ. קצב;

אלה רברים שייבחנו בווערת השרים.

ההקלות במיסוי ינחנו כרי להמריץ מעסיקים לקלוט עוברים נוספים,

אבל על זה עוד נדון.

אנחנו מרברים על כך שתופשר בניה - במידה רבה ציבורית - בערי הפיתוח,

שמענו שבענין זה יש נטיה חיובית,

יש נטיה של ועדת השרים שמאשרת חריגות, אבל אם מאשרים פרוייקט

ואין כסף זו בעיה.

אנחנו מאד מעודדים הקמח תעשיה זעירה ובתי מלאכה זעירים, תעשיה

זעירה אפשר להקים מהי, והאפקט - מבחינה תעסוקתית - הוא מיידי, בעוד

שהקמת מפעל חדש יכולה להימשך שנה.

אני רוצה להביא לחברי הכנסת את מה שקורה בערי הפיתוח מבחינת

ההשקעות של מרכז ההשקעות ב-1985: באופקים מדובר על 6 פרוייקטים שיוסיפו

עוד 100 מועסקים; בבית-שאן - 5 פרוייקטים, שיתנו תוספת של 260 מועסקים;

בבית שמש - 2 פרוייקטים, שיוסיפו מקומות ל-90 מועסקים; בדימונה - 6 מפעלים

כשהכוונה היא שהם יתנו הוספת תעסוקה ל-780 עובדים, מדובר על מפעל

לאלקטרוניקה - מפעל וישיי - שיעסיק 600 עובדים, אם כי יש המהססים בנושא

זה, בתצור הגלילית מדובר על 5 פרוייקטים שיעסיקו למעלה מ-210 עובדים,

באיזה מפעלים מדובר?

במפעלים פרטיים, ציבוריים והסתדרותיים,

בבית-שאן שני מפעלים הם של חברת העובדים,

גם את פלר מתרשים,



שר העבודה והרווחה מ. קצב;

בטבריה - 2 מפעלים שיחנו תוספת של 60 עובדים, ביקנעם -

היו"ר א. נמיר;

שני משקיעים הודיעו שאם לא יעלו אח הסיווג של יקנעם כעיר

פיתוח הם לא יבואו ליקנעם למרות ההקלוח במיסים.

שר העבודה והרווחה מ. קצב;

אני מקווה שוועדח השרים לערי פיחוח תדון בכך. .

בירוחם מדובר על 6 מפעלים שיתנו תוספת תעסוקה ל-260 עובדים.

בכרמיאל הכוונה היא לתוספת של 10 פרוייקטים עם למעלה מ-700 מועסקים.

היו"ר א. נמיר;

לגבי ירוחם; הונחה אבן פינה למפעל בירה במקום, אבל מסתבר

שיש מפעל בירה ליד נתניה, אין לו למי למכור ומפטרים שם עובדים.

אין שום עתיד למפעל בירה בירוחם. צריך לבדוק טוב טוב כל נתון

שמביאים, כי מבטיחים לעיר פיתות שיקימו בה מפעל ואתר כך מסתבר ששום

דבר לא קם.

שר העבודה והרווחה מ. קצב;

הבעיה היא, גם באזור פיתוח א' פלוס, שלמרות התימרוץ ולמרות

שיש תשחית היזמים לא רצים להשקיע. ראיתי בערי הפיתוח חמישה-ששה

ביתנים של בתי מלאכה יפים שחברת מבני תעשיה הקימה אותם באזור פיתוח

א' פלוס - ראיתי זאת בקצרין - ולמרות העובדה שהמקום קיבל את דרגת

הסיווג הגבוהה ביותוי לא הולכים לשם יזמים.

צ'. ביטון;

תאמר מלה בענין העבודות היזומות.

שר העבודה והרווחה מ. קצב;

במגדל העמק מחוכננים 7 פרוייקטים עם 296 עובדים; במעלות -

7 פרוייקטים עם 106 עובדים; במצפה-רמון - 3 פרוייקטים עם 90 עובדים;

בנצרת עלית - 6 מפעלים עם 150 עובדים; בנתיבות - 7 פרוייקטים עם 260

עובדים; בעפולה - 9 פרוייקטים עם 186 עובדים; בערד - 6 פרוייקטים עם

280 עובדים; בצפת - פרוייקט אחד עם 86 עובדים; בקרית-שמונה - 9 מפעלים

עם 240 עובדים; בקצרין - 2 פרוייקטים עם 58 עובדים; בשדרות -

7 פרוייקטים עם 220 עובדים; בשלומי - 3 פרוייקטים עם 20 עובדים.

בסך הכל מדובר ב-120 פרוייקטים בערי הפיתוח - שני שלישים מהם הרחבות

ושליש הקמה- - שיוסיפו למעלה מ-4,000 מקומות עבודה באותן ערי פיתוח.

ביחס לתוספת כוח אדם בשירות התעסוקה; אנחנו בדיונים עם שר

האוצר. אני אישית העליתי את הדרישה הזאת והנושא נמצא בבדיקה. יש

התנגדות עקרונית להוסיף כוח אדם בתקופה שמפטרים ומקפיאים כוח אדם,

על כלפ נים בכל הצמצומים והפיטורים שהיו במשרד העבודה והרווחה הוצאנו

מן הכלל אח שירוח התעסוקה. בנוסף לכך, את משירות למפגר הוצאתי מן

הכלל, את האגף לשיקום הוצאנו מן הכלל, ההכשרה המקצועית גם היא צריכה

לצאת מן הכלל וכך יוצא שעומס הקיצוץ המוטל על המשרד מתחלק בין יחידות

קטנות ומצומצמות והדבר מקשה מאד. ביקשנו תוספת של בין 30 ל-50 עובדים

לשירות התעסוקה והנושא נמצא בבדיקה.



לגבי הביטוח הלאומי הצלחתי לשכנע את שר האוצר שיתן, לשלושה

חודשים, 100 עובדים עראיים להבטחת הכנסה.

נ. ארד;

הבאת תכנית שמפנה ברור שתצטרך עובדים כדי לטפל בפונים, עובדים

מיומנים. ממה ששמענו מאנשי שירות התעסוקה קיים מצב שלמעשה הם לא

מסוגלים לטפל בכל הפונים. לפי דעתי שירות התעסוקה הוא הלק בלתי

נפרד מהתכנית שאתה מביא בפנינו, כי בלתי אפשרי לטפל במספר המובטלים

שצריך ליישם אותם בעבודה כשמדובר ב-25 איש שמטפלים בנושא הזה. אני

מבינה שאתם מבקשים הכפלה; של המספר ואולי אפילו יותר, ואני בטוחה

שלעניז זה תהיה תמיכה מירבית של ועדת העבודה והרווחה, כי זה נושא

מיידי לטיפול.

שר העבודה והרווחה מ. קצב;

אני מודה לכם על התמיכה ואני מקווה; ששר האוצר יביא אותה בחשבון.

ביחס לצעירים; אנחנו מתכוונים, תוך חודשיים, להוסיף כ-10 קורסים

להכשרה מקצועית, נוסף ל-40 הקיימים לצעירים משוחררים מן הצבא. אני

מקווה שבתקציב הבא נוכל להרחיב את הקורסים להכשרה מקצועית, ואני

חוזר ואומר שביחס להכשרה פנים-מפעלית לצעירים משוחררים מן הצבא אין

לנו הגבלה תקציבית. יש לנו פרוייקט שנקרא - שירות סדיר נוסף, לצעירים

שנמצאים בצבא והם מתחת לרמת השכלה מסויימת. הם משתחררים שלושה חודשים

ו לפני תום השירות והם מתחייבים להשתתף בקורסים להכשרה מקצועית שנמשכים

ששה חודשים; שלושה חודשים על חשבון השירות ושלושה חודשים על חשבונם

הם. במסגרת זו אנחנו קולטים מדי חודש, בממוצע, כ-45 חיילים משוחררים.

אנחנו מתכוונים בהחלט להרחיב מסגרת זו של שירות סדיר נוסף.

45 מכל הארץ?

שר העבודה והרווחה מ. קצב;

היו"ר א. נמיר;

מתוך כמת?

שר העבודה והרווחה מ. קצב;

זה מקיף את סך כל הפניות אלינו.

המקור הוא אוכלוסיות מיוחדות של מקא"מ, ומדובר על כל מי שמשתחרר

ומוכן לחתום על שירות סדיר נוסף ומוכן להיכנס להכשרה מקצועית.

שר העבודה והרוותה מ. קצב;

אני מקווה שלקראת תקציב השנה הבאה; נוכל להרחיב את הקורסים להכשרה

מקצועית בצורה משמעותית כדי לקלוט את הצעירים.

לאחר שהממשלה תתליט על תקציב השנה הבאה יהיה יותר טעם

להיות ספציפי בנושא הזה, ואם תהיה התקדמות בשתי ועדות השרים. אדוות

ליושבת-ראש הוועדה.

גם אם לא תהיה התקדמות נרצה לדעת איפה אנחנו עומדים.

חהיה התקדמות,

העדה לראש מועצת כרמיאל בענין העליה מאתיופיה: שלוש שנים צריך

העולה להיות בטיפול הסוכנות היהודית ואחר כך הוא מועבר לטיפול המחלקה

לשירותים חברתיים. אנחנו אחראים על כל מי שנמצא בארץ למעלה משלוש

שנים, ואם מדובר בעולים שנמצאים מעל לזמן הזה אני מוכן להתערב.

הבאתי אתי מסמך של החלטות שהתקבלו בוועד הפועל של ההסתדרות ביום

ראשון, בעקבות סיכומים של מטה התעסוקה של ההסתדרות. מאחר שלא נוכל

להגיע היום לידי רשות הדיבוד אבקש להפיץ את המסמך בין חברי הוועדה.

היו"ר א. נמיר;

בהחלט, נחלק אותו לכל חברי הוועדה.

1. הבטחת מקומות עבודה ותעסוקה, וזו צריכה להיות יזמה של

הממשלה.

2. קידום נושא שכר המינימום.

5. האוכלוסיה הצעירה בערי הפיתוח, ואין הכוונה רק לאוכלוסיות

מיוחדות אלא גם לצעירים משוחררי צה"ל ובוגרי מוסדות ההשכלה הגבוהים.

נעקוב בוועדה, יחד איתך, אחר כל מה שקורה ומתבצע בתכנית ההיערכות

לאבטלה ונזמן לכאן גם את שר התעשיה והמסחר וגם את האיש שמופקד על

מרכז ההשקעות.

אני מוחה על שאת מקפחת את שר האוצד.

הוא היה פה יחד איתן והוא תמיד נענה להזמנות הוועדה.

צריו להזמין גם את השר יעקבי.

אנחנו מסיימים את הישיבה היום, אבל איננו מסיימים את הדיון בנושא.

נמשיך גם במעקב וגם בדיונים.

(הישיבה ננעלה בשעה 13.15)