הכנסת האחת-עשרה

מושב שני



נוסח לא מתוקן



פרוטוקול מס' 135

מישיבת ועדת העבודה והרווחה ביום

ב' ה' בכסלו התשמ"ו - 18 בנובמבר 1985 בשעה 11.00

חברי הוועדה: א' נמיר - היו"ר

ח' גרוסמן

ר' כהן

י' פרץ

א' שוסטק

לסעיף 1

חבר-הכנסת ז' עטשי

ע' כץ - משנה למנכ"ל שירות התעטוקה

י' ערד - סמנכ"ל גימלאות, המוטד לביטוח לאומי

מ' חוג'ה - טמנכ"ל מינהל, המוטד לביטוח לאומי

י' מזיאד - משרד ראש הממשלה

י' בן-צבי - מנהל מחוז הצפון, משרד התעשיה והמחטר

י' נחמיאט - עוזר שר התעשיה לעניני מיעוטים, משרד התעשיה

והמסחר

עי בונה - טגן מנהל האגף להכשרה מקצועית, משרד העבודה

מי כהו - משרד העבודה והרווחה

לסעיף 2

חברת-הכנטת עי טולודר

ש' בריצמן - המוטד לביטוח לאומי

יי בקל - המוטד לביטוח לאומי

מ' בוטון

מזכירת הוועדה; א' אדלר

קצרנית! מי הלנברג

טדר-היום! 1) האבטלה בכפרים הדרוזיים - הצעה לטדר-היום

של חבר-הכנסת זיידאן עטשי

2) חוק הביטוח הלאומי (תיקון, זכויות אשה יולדת

לדמי אבטלה), התשמ"ה-1985 - הצעת חוק קנ"ט

של חברת-הכנטת עדנה טולודר



האבטלה בכפרים הדרוזיים - הצעה לסדר-היום של חה"כ ז' עטשי

היו"ר א' נמיר; רבותי, בוקר טוב. אני מתכבדת

לפתוח את ישיבת ועדת העבודה

והרווחה ולקדם בברכה את האורחים.

הנושא הראשון על סדר-היום

שלנו הוא אבטלה בכפרים הדרוזיים. זו הצעה לסדר-היום של חבר-

הכנסת עטשי.



בנושא הזה קיימנו ישיבה ב-3

ביוני, בהשתתפות ראשי המועצות מר'אר, ירכא ועוספייה. ב--18 ביולי

ביקרנו בכפרים מר' אר וירכא ושמענו את ראשי המועצות מר' אר. כאמה,

בית-ג'אן, סג'ור, עין-אל-אסד ריחניה, ירכא, ג'וליס וחורפיש.

באותו סיור סיכמנו שחבר-הכנסת יצחק פרץ ישמש בנושא זה יושב-ראש

וועדת משנה לחלק מהתביעות שהועלו.



אני מודה שהמתנו, עם פתיחת

המושב, עד שחבר-הכנסת פרץ יחזור מקנדה, מוועידה, כדי שנוכל לסכם

מה שבאפשרותנו לסכם בנושא זה ולהניח את מסקנותינו על שולחן הכנסת.

רבותי, גם בדיון שהיה כאן וגם

בסיור, נוכחנו שלחלק מהנושאים אין ולא יכולות להיות לנו תשובות.

הצעתו של חבר-הכנסת עטשי התייחסה

רק לנושא האבטלה אבל אנחנו, באחד הכפרים שהיינו בו, שמענו קובלנות

קשות מאד על המוסד לביטוח לאומי. אין בכפרים האלה סניף של המוסד

לביטוח לאומי ובשביל כל דבר צריכים התושבים לנסוע או לעפולה או

לחיפה. שמענו גם שאין בכפרים סניף של שירות התעסוקה.

הנסיעה לעפולה או לחיפה היא

הוצאה כספית גדולה,ביחוד למובטלים שצריכים לנסוע כדי להירשם, כל

יום או שלוש פעמים בשבוע.

גברתי היושבת-ראש, כשאני התקפתי

את הנושא הזה אמרו לי אז שלשכות

יש רק ביישובים אורבניים. לפי זה, כפר שבו 15 אלף תושבים הוא לא

ישוב אורבני אבל עיר או עיירה שיש בה 7000 תושבים, היא מקום אורבני.



היו"ר א' נמיר; לראשי הכפרים היתה הצעה יוצאת

מן הכלל. הם לא ביקשו שיפתחו

סניפים בכפרים - זה נאמר גם על שירות התעסוקה וגם על הביטוח הלאומי -

אלא שפעם בשבוע או פעם בשבועיים יבוא אליהם, לשעות אחדות, איש

אחראי מטעם המשרד כדי לרשום ולקבל הערכות.

היינו במר'אר. בלשכת העבודה שם

יש הרבה צעירים אבל אין מה לענות להם. פגשנו קצינים בדרגות גבוהות,

משוחררים מן הצבא - אין להם עבודה ואין להם לאן ללכת. זה היה מחזה

עצום למדינת-ישראל.



אני שואלת את חבר-הכנסת פרץ,

מה אתה יכול להגיד לנו ביחס למשרד התעשיה והמסחר בנושא המפעלים

שאתה בדקת.

י' פרץ; אני טיפלתי בנושא של מפעל

הנעליים; בקשר למכונת הזרקה.



דיברתי עם יוחנן לוי ממשרד התעשיה

והמסחר. העובדות שנמסרו על-ידי האיש מירבא היו נכונות. יוחנן לוי

ממשרד התעשיה והמסחר הבטיח בנושא זה ואני חושב שהענין בא על פתרונו.

מר יוחנן לוי היה מוכן לתת רשיון למכונה הזאת.

דיברתי עם

פינצ'וק ממבני תעשיה, אם מבני תעשיה יקבלו תכניות להכנת מבני

תעשיה - מבחינתם הם נכונים. זו התשובה שקיבלתי.

לגבי אזורי פיתוח - זה לא רק

שמית אלא גיאוגרפית.

אני מציע לא לדבר בהכללה אלא

לקחת 2-שניים-שלושה כפרים שדיברנו עליהם.

כפי שאמרתי, לגבי מכונת הזרקה

לנעליים, אין בעיה.

ז' עטשי; קיבלו כבר.

היו"ר א' נמיר; אני שואלת את יגאל מזיאד, האם

יש לר לדווח לנו מה קרה מאז הסיור

שלנו?

י' פרץ; אנחנו היינו צריכים לקבל תשובות

ממר חקלאי בקשר לנציג שירות התסוקה

שיהיה בכפר.

י' מזיאד; אסקור בקצרה מה עשינו. קיבלנו

87 פניות ציבור, מרביתן בנושא

התעסוקה. הנחנו תכנית פיתוח דו-שנתית, דבר שלא היה קודם. צריו

להפשיר כספים לביצוע חלק מהתכנית. הנחנו מסגרת לתכנית כלכלית-

תעשייתית. השר יעקבי צריך למנות דדוזי לוועדה שתניח תכנית כלכלית

לעשור הבא. ישיבה ראשונה של הוועדה הזאת תתקיים ב-27 בנובמבר, בשעה

11,00.

היו"ר א' נמיר; ישיבה של מי?

י' מזיאד; של הצוות המצומצם כדי שיניח

תכנית כלכלית-תעשייתית.

במסגרת זו אנחנו הולכים להמליץ

על תיעוש של כפר מר'אר.

יש שני משקיעים דרוזיים. אני

אפנה אותם אל מר בן-צבי, במסחר ותעשיה, כדי שיקבלו הנחיות. הראייה

שלנו היא לטווח ארור.

אנחנו רואים את פקיעין ואת בית-

ג'אן כאזור תיירות,

אנחנו רואים את אזור התעשיה של

כפר ירכא כמרכז תעשייתי, שאנחנו נפתח אותו כדי שלא יהיה מרכזון

ליד כל כפר אלא שיהיה מרכז, כתבנו לראשי המועצות ושאלנו איר הם

רוצים לראות את הענין.



היו"ר אי נמיר; מה קורה בינתיים?

י' מזיאד; פנינו למנכ"לים שיעסיקו קצינים

דרוזיים משוחררים. הם ביקשו שמות.

ניתן שמות. יש רשימה של קצינים מובטלים. אני מדבר על קצינים מדרגת

רב-סרן ומעלה.

ביקשנו שתהיה השוואה ביו ההקצבות

לדרוזים לביו אלה הניתנות ליהודים. ביקשנו להשוות את תקציבי המועצות

הדרוזיות לאלה של המועצות היהודיות, כי איו חיילים שלנו וחיילים שלבם,

איו חלל שלנו וחלל שלכם. כפי שיש תקציב ביקנעם, למשל, לפי אותו קנה-

מידה צריך להיות תקציב בדלית-אל-כלמל. תהיה ועדת משנה שתשב על העניו

הזה.

היו"ר א' נמיר; אינני מבינה, עם כל הכבוד, את

כל הדיווח הזה.

יי פרץ; אני מבקש שתפריד ביו התקציב הרגיל

לביו תקציב הפיתוח. האם בתקציב

הרגיל יש פער?

י' מזיאד; כן.

היו"ר אי נמיר; למי שלחת את רשימת הקצינים?

יי מזיאד; אני שולח אותם למנכ"לים.

היו"ר אי נמיר; הסיור שלנו היה בחודש יולי, האם

כל אלה לא עובדים?

ז' עטשי; לא עובדים.

כל אלה שראיתם אותם, לא כולם

קצינים.

היו"ר אי נמיר; אני מדברת על הרשימה שלר, שם

יש 10 קצינים, אני מבינה שכל אלה

לא עובדים.

יי מזיאד; 10 אלה לא עובדים.

פניתי לכל המנכ"לים כדי שתהיה

נכונות להעסיק דרוזי אחד בגל משרד ממשלתי. קיבלתי מכתב מהמנכ"לים

בו הם שואלים מי הם הדרוזים. נחליט יחד כדי להתאים כל אחד למשרד

הרלוונטי.

ביקשנו לתקו את תכנית המיתאר

כדי שליד כל כפר יהיה שטח לתעשיה זעירה.

האם בכל הכפרים שאנחנו מדברים

עליהם יש תכנית מיתאר?

יי מזיאד; חלק בהפקדה וחלק לא מתאים למציאות.

ביקשנו ממינהל מקרקעי ישראל תכניות

בנוגע לשטחים המיועדים לחיילים משוחררים.



הקמנו עמותה לעידוד ההשכלה הגבוהה

בקרב הדרוזים. נסתיימו עכשיו ארבעה קורסים, מכינות לאנגלית. הקמנו

מכינות קדם-אקדמיות. הענקנו סכום של 24 מיליון דולר לקרן הזאת עד

היום יש קושי במה שנוגע להיענות החיילים המשוהררים. יש גם קורס

לחשמל. החיילים לא באים. הקורס יהיה או בכרמיאל או בקריית שפרינצק

על-יד היפה,

היו"ר א' נמיר; למה שהוא לא יהיה בכפר דרוזי?

י' מזיאד; אין שם כיתה מתאימה לזה.

אני רוצה לספר

שצעיר דרוזי מתבייש לעמוד בתור על-יד מי שמשתייך לרק"ח והדרוזי

מעדיף לא לבוא ללשכה.

שמעתי בהקשבה רבה את דבריו של

יגאל, הוא יודע שאני מעריך את

עבודתו. אנחנו לא מדברים על מעשים לטוות של שנה או שנתיים אלא על י

חיילים שהשתחררו עכשיו מהצבא והם צריכים לאכול בחודשים הקרובים.

בנושא הזה, פרט לכמה אנשים שהתגייסו לשירות בתי-הסוהר של המשטרה,

כי המשטרה הרגילה חסומה בינתיים לא נעשה כלום. אכל אתמול פורסם

שהמשטרה מחליטה לגייס 300 איש למשטרה. אינני מביו.

מאז הביקור של הוועדה עד היום

גברה מאד בעיית האבטלה. איו כמוני אדם שמסתובב בכפרים שלי ואני

יודע עד כמה חמורה הבעיה הזאת וער כמה גברה המרירות.

שום קיצבה של הביטוח הלאומי לא

תספק את רצונו של האדם. יש ביטוח לאומי או איו ביטוח לאומי - אלה

פרוטות כשמדובר במשפחות מרובות ילדים.

אינני רואה מפעלים קמים. כשאני

עובר ליד קיבוץ או מושב אני מתקנא במה שיש שם.

במושבים יש מפעלים?

אני חושב שהקמתו של מפעל, ולו

קטו ביותר, שיעסיק 20 איש במקום

כמו מר'אר, עשוי לסגור פצע בנושא האבטלה.

אני יודע שיש משקיעים. שר התעשיה

והמסחר, אריק שרון, נמצא בחוץ-לארץ כדי לעודד הקמת מפעלים.

כל מה ששמענו כאן מיגאל איננו

תורם לצמצום האבטלה.

אני מבקש שתבדקו ותראו מה הוקם

באזור תפו, מי הפועלים המועסקים שם ומאיפה מובאים הפועלים אל

המפעלים האלה.

יש שם פועלים מהכפרים שבסביבה.

ז' עטשי; לא אמרתי שאיו.



היו"ר א' נמיר; ישיבתנו היום נועדה לקבלת תשובות,

אני שואלת את נציג המוסד לביטוח

לאומי, מה התשובה שלבם להצעה שאיש שלבם יבוא מפעם לפעם לבפדים.

הסניפים שלנו פרוסים במרחב

הצפוני של הארץ. יש לנו אשנב

בעוספייה ויש לנו אשנב בדלית-אל-ברמל, ולמרות הסמיכות של הכפרים

האלה לחיפה חשבנו שבגלל גודל האוכלוסיה במקום יש טעם להקים בכפרים

האלה אשנבים כדי לספק שירות לתושבים. גם במקומות אחרים יש אשנבים

או סניפי משנה וכדי להגיע לאשנב לא צריך להרחיק יותר מ-10 ק"מ, זה

המרחק המקסימלי כדי להגיע לאשנב או לסניף משנה.

היו"ר א' נמיר; אתה מדבר על כפרים דרוזיים?

מ' חוג'ה; אני מדבר על ישובים יהודיים

הסמוכים ליישובים דרוזיים.

השיטה הזאת פועלת בהצלחה.

היו"ר אי נמיר; היינו שם. אנחנו מדברים על מה

שאין. במ'ראר יש?

היתה בקשה להעביר את הטיפול מנצרת

לטבריה. התושבים ביקשו זאת. המוסד

בחן את הדבר. אני יודע שיש בעיה ביחס למר'אר, בגלל המרחק. יש לנו

אילוצים. אנחנו מקצצים 200 משרות. אפשר להעביר את הטיפול לאשנב

שבכרמיאל, שהיא יותר קרובה למר'אר.

יש בעיה ביחס לג'וליס, ירכא

ואבו-סנאן. אנחנו בוחנים את האפשרות לפתוח אשנב באחד היישובים, אף

על פי שיש מגבלות תקציביות.

י' פרץ; ראשי המועצות, ששוחחנו אתם,

מוכנים לספק לבם את כל השירות

ובלבד שפקיד שלכם יגיע לשם. הם מוכנים להעמיד לרשותו של אותו פקיד

משרד. מה הבעיה שיש לכם? למה אתם צריכים לחשוב על זה כל כך הרבה?

הבעיה שלנו היא אותו פקיד.

אנחנו מוגבלים בכוח אדם.

היו"ר א' נמיר; אני רוצה לפנות אליכם, בשם

הוועדה, שהמוסד לביטוח לאומי

יפתח לפחות אשנב, לא סניף, במר'אר. היינו במקום, איו להעלות על הדעת

שהאנשים במקום דיברו על טבריה. למדינת-ישראל יש מערבת יחסים עם

האוכלוסיה הדרוזית אנחנו צריכים לפחות להצטלם קצת יותר יפה. היינו

שם בסיור. התביישנו. עכשיו אתה אומר שעומדים לפתוח משהו, אתה מדבר

על ירכא?

מ' חוג'ה; זה בבחינה.

היו"ר א' נמיר; לגבי מר'אר לא נאמר אפילו זה.

אנחנו מבקשים שבירכא או באחד

הכפרים שבסביבה, ובמר'אר, ייפתחו אשנבים של המוסד לביטוח לאומי.

זו בקשה של הוועדה. אנחנו מבקשים שתתייחסו לזה בכל הרצינות.

נשמע את דבריו של נציג משרד

התעשיה והמסחר, מר נחמיאס.

כשמדובר

על מפעל גדול שיש בו סכנה לסגירתם

של מפעלים יותר קטנים, אנחנו צריכים להביא בחשבון את ההשלכות שתהיינה

וזה גורם לבירורים נוספים ולא פעם לעיכוב.

יש בעיות

נוספות ויש עור פרטנרים. יש בעיה של בעלות על הקרקע, הפקעה, משרר

הפנים, מינהל מקרקעי ישראל. מכל מקום, אנחנו לא ררומים בנושא זה.

אנחנו פועלים. אנחנו מעוניינים לקרם את הרברים. אל תראו בנו גורם

מעכב. היה אתנו נציג מינהל מקרקעי ישראל. הוא הביע רעתו. זה נראה

חיובי אבל יש בעיה של חשמל. לא הכל מצוי בירנו.

הבעיה היא לא רק באזורי תעשיה

ומבני תעשיה. יש חשש שנקים פילים לבנים. הבעיה היא משקיעים ויזמים

וכן איוש בכוח ארם של כל אותם רברים שנבנה.

יש לנו תכנית ללכת בכיוון של

הקמת אזורי תעשיה ומפעלי תעשיה במקומות זמניים שיענו לבעיותיהם

של כפרים בסביבה. עם זאת, אנחנו מדברים על שטח שיוקצה בכל כפר

לתעשיה זעירה. זאת אומרת, להוציא מתוך הכפר, כדי ליצור איכות חיים,

מלטשת יהלומים, לדוגמה, או נגריה ולהעביר אותם לפרברי הכפר, אלא

שגם כאן יש בעיות של הרגל אבל זה לא גורם לכך שנרים ידיים. אבל כל

עוד ראש המועצה או ראש הכפר נותן רשיון לדבר כזה בתור הכפר, זה לא

מעודד יציאה לפרבר וזה מעורר אצלנו את השאלה אם אחרי שיוקם האזור

יכנסו אליו גם אנשים.

זה לטווח יותר ארור. מה קורה

עכשיו?

כיום המצב ביחס להקמת מפעלים הוא

בשפל. אנחנו לא מוצאים יזמים,

אנחנו לא מוצאים משקיעים שמוכנים להשקיע בתעשיה, ולא משנה אם מדובר

על דרוזי או שמדובר על יהודי.

עם זאת ולמרות זאת, בשיתוף

פעולה עם משרד ראש הממשלה, נערכת רשימה של משקיעים פוטנציאליים

ובחודש ינואר כזמן אותם לפגישה משותפת עם גורמי מרכז ההשקעות ועם

גורמים נוספים. יש שלושה משקיעים דרוזים ישראלים. ניפגש אתם. צריו

להוכיח לאנשים שההשקעה כדאית.

אני חושב שאנחנו מערבבים בין

הדברים. כשאנחנו רוצים להקים

אזור תעשיה בירוחם, בשלומי, במעלות, בכרמיאל, הפרוצדורה פשוטה.

למה לא תחול אותה פרוצדורה על ירכא או על ג'וליס? אני מדבר על הכנת

תשתית. זה ענין של משרד מסחר ותעשיה.

לי לא ידוע על תקציב שיש. אבדוק.

גם בפעם הקודמת אמרת זאת. הייתי-

סגן שר המסחר והתעשיה. הסיפור

הזה לא מקובל עלי.

אינני מספר סיפורים.

אולי לא רוצים לעשות.

כן רוצים לעשות אבל הבעיה, עד

כמה שידוע לי, היא תקציבית. אין כסף.



העמדה המוצהרת של המשרד היא

שהמשרד מטפל במפעלי תעשיה בצורה אהידה לכלל אזרחי ישראל. יזמים

מקומיים שיהיו מוכנים להשקיע ולפתה באזור תעשיה במקום מגוריהם

יקבלו סיוע מהקרנות שלרשותנו, בהתאם לקריטריונים הקיימים,

י' פרץ; נכון, אבל כשיבואו, לדוגמה,

שלושת הדרוזים שאתה מדבר עליהם?

י' נחמיאס; נלווה אותם.

יי פרץ; אבל אין תשתית.

י' נחמיאס; הם יכולים להשתלב במקום שיש בו

אזור תעשיה.

היו"ר א' נמיר; איפה יש? תציין שמו של מקום.

אין מודעות לבעיה הזאת. אחרי

ששמענו את הדברים, זה צריר להיות

בהמלצות שלנו, אנתנו פונים אל הממשלה שתהיה מודעות מיוחדת לבעיה.

היו"ר א' נמיר; בזה טמון שורש הבעיה, שאין מודעות.

י' נחמיאס; במסמך של מבני תעשיה נאמר על

אזור התעשיה של דלית-אל-כרמל,

שיש תכנית אשר מאפשרת בינוי מיידי. גודל השטח 90 דונם. 15 דונם -

לאכלוס מיידי.

מדברים על מבני תעשיה. על 15

דונם יש מבני תעשיה? מה יש על

15 דונם?

י' נחמיאס; השטח כולו הוא 90 דונם. עכשיו

רק 15 דונם פנויים לאכלוס, אכלוס

מיידי.

שאר השטח, 75 דונם, תפוס?

כן.

זי עטשי; האם יש תכנית מאושרת? אני באתי

משם. איו תכנית מאושרת לאזור תעשיה,

לא בדליה ולא בעוספייה.

האם יש איתור של המקום? מה הולכים

להשקיע? יש תשתית? צנרת? חשמל?

האם יש הקצאה לעניו הזה?

י' נחמיאס; בוודאי.

אני יכול לדבר גם על שפרעם, יש

בידי מפה של מבני תעשיה. זאת אומרת, שני מקומות.

אם יצליח המשא-ומתן עם שלושת

המשקיעים שהוזכרו כאן, לאן יפנו

כל אחד מהם?

י' נחמיאס; אינני יודע איפה הם גרים.

אתה מדבר על דלית-אל-כרמל ועל

שפרעם, שום דבר למר'אר.

אם אני מביו, הבעיה הראשונה

י" היא לא הבעיה התקציבית. הבעיה

היא שאיו תכנוו לאזורי תעשיה.

לא מספיק שבמשרד מסחר ותעשיה

יגידו, אם יבוא יזם - נעזור לו. יזם לא יבוא אלא אם כו יש תשתית

ויש איתור של קרקע.

ולאיתור יזמים; אחרי שמכינים

מפות ותשתית - מתחילים לאתר את היזמים.

י' נחמיאס; יש תכנית בניו ערים מאושרת,

לביצוע מיד. כנ"ל תכניות שיכולות

לצאת למכרזים.

היו"ר א' נמיר; למה התכנית?

י' נחמיאס; למבני תעשיה, שטח של 30 דונם

למלאכה בלבד, בגלל טופוגרפיה

קשה.

י' פרץ; אתה מדבר על סקר של מבני תעשיה?

ממתי הסקר הזה?

י' נחמיאס; ממארס 1985. ברשותי יש גם מפות

מפורטות של המגרשים האלה,

י' פרץ; האם יש תשובה של מסחר ותעשיה

לסקר הזה?

י' נחמיאס; הנושא הזה הוא לא רק בידנו אלא

יש גורמים נוספים.

היו"ר א' נמיר; מי הם?

י' נחמיאס; יש גם משקיעים שרוצים להיכנס

ולהשתלב בנושא הזה.

י' פרץ; אם היום יבוא אליך יזם, האם הוא

משלם בעד התשתית או שהמדינה

משלמת? עד היום המדינה שילמה. האם יש שינוי בזה?

י' נחמיאס; המדינה מכינה תשתית. כשיזם יבוא

ויציע תכנית מה הוא רוצה להקים,

מה הוא רוצה לפתח, אם יש מקום עם תשתית וזה מוכו לקליטה - נעודד

אותו ונכווו אותו לשם. אם הוא יגיד; אני רוצה במקום אחר, ובאותו

מקום איו סידורים - אז יש בעיה.



אנחנו לא במצב שאנחנו יכולים להקים

מראש תשתית ומבני תעשיה ואחר-כך נתחיל לחכות.

י' בן-צבי; אני נמצא במחוז הצפון כבר כמה

שנים. לא נתקלתי שבא יזם מהמגזר

הדרוזי ולא מצאנו לו פתרון.

אקח לרוגמה אזור שיש בו כמה

ישובים דרוזיים. ניקח לדוגמה את סביבת חורפיש, שיש בה כמה ישובים

דרוזיים. יש לנו אזור תעשיה מוכן עם קרקע מפותחת, חשמל ומים, אני

מדבר על תפן, שלא קשור לשום רשות מוניציפלית. זה במרחק של חמש דקות

נסיעה מחורפיש. אפשר לתת פתרון מיידי.

היו"ר א' נמיר; פתרון מיידי למי?

ליזם.

אין יזמים ולא יהיו יזמים. אני

מדבר על יזמים דרוזיים.

לדרוזים אין כסף. אני מבקש יזמים לאומיים ולא דרוזים.

אני שומע שהמוסד לביטוח לאומי

מתבקש לפתוח סניפים או אשנבים

בכפרים. אנחנו נמצאים באופן קבוע בכפרים וביישובים. אנחנו לא

מחכים שיבואו אלינו. אנחנו מוכנים לבוא וללוות.

מ' מקיימים מפעלים? - יזמים

מקומיים. המדינה לא מקימה מפעלים. צריו לתת, ואנחנו ניתן ליזמים

את מיטב הטיפול, אבל להכריח יזם שיבוא לאזור מסויים - מדינת ישראל

לא יכולה לעשות את זה. אין לנו כוח חוקי להכריח מישהו שיילד למקום

זה או למקום אחר.

ועדת מנכ"לים לענייני הדרוזים,

שהתחילה לעבוד לפני שנתיים,

התחייבה להכין תכנית רב-שנתית ולא להסתפק בתכנית שתענה רק לבעיות

אקוטיות.

במסגרת הזאת, בירכא למשל, היתה

בקשה למוסר נוסף לילדים מפגרים, והקמנו.

ומפת"נים, ומרכזים להכשרה

מקצועית - אנחנו לא ממתינים עד שיצוצו בעיות.

במסגרת של ועדת מנכ"לים קיבלנו

רק לאחרונה בקשה לשלב מספר דרוזים במסגרת המשרד. יש כבר 2 דרוזים

באזור הצפון, והם עובדים באופן אינטגרלי בתוך המשרד.

היו"ר א' נמיר; אתם עוסקים רק במוסדות למפגרים?

מ' כהן; אמרתי שהמשרד שלנו עוסק גם

במפת"נים ובהכשרה מקצועית,

ולא המתנו עד היום. אנחנו עוסקים גם במוסדות למפגרים.

היו"ר א' נמיר; אתה מדבר על הסעד של משרד

הרווחה.

מ' כהן; אני מדבר על עבודה ורווחה, על

משרד העבודה והרווחה.



המשרד שלנו הוא משרד העבודה

והרווחה.

י' פרץ; והביטוח הלאומי. זה אותו שר.

משה כהן, אני מבקשת, אל תדבר

בהכללה. תן שמות.

מי כהו; בירכא הוספנו מוסד - "ארנן" -

נוסח ל"דרור" שבירכא, לילדים

מפגרים.

א' שוסטק; האם על-ידי תוספת מוסד יש גם

פתרון לשאלת התעסוקה?

ר' כהן; מה הטיפול שלכם בנושא של התעסוקה?

א' שוסטק; אם אתם פותהים מוסד, אתם פותרים

את בעיית הרווחה של הילדים. האם

יצרתם גם מקומות עבודה?

מ' כהן; יצרנו 5 מקומות עבודה במוסד, אבל

זה לא הדבר הרלוונטי מבחינתנו.

משרד העבודה והרווחה לא מייצר תעסוקה.

א' שוסטק; אנחנו מדברים על עבודה במגזר

הדרוזי.

הטיפול בדרוזים, במסגרת הכשרה

מקצועית, הוא כמו באזרח אחר.

אנחנו מקיימים קורסים וגם מרכז הכשרה באזור הצפון. יש רשימה של

מוסדות שם אנחנו מקיימים קורסים שבהם משתתפים גם דרוזים.

בימים אלה היתה התארגנות בכרמיאל,

למשוחררי צה"ל דרוזים אשר מובטלים כיום. מדובר בקורס שהוא קצת

יותר מתקדם מהקורסים שהדרוזים היו לוקחים בהם חלק. אני מדבר על

מקצוע עתיר טכנולוגיה.

לפי תכנית מגירה, היתה כוונה להקים

2 מרכזים אבל הם הוקפאו בגלל הקיצוצים.

היו"ר א' נמיר; איפה זה צריו היה להיות?

ע' בונה; בשפרעם ובפקיעין. זה היה בעדיפות

גבוהה של המשרד אבל בגלל הקיצוצים

הוחלט לא להקים מרכזים חדשים. אם יהיה שיפור בזמן הקרוב - שני המרכזים

האלה בראש הרשימה.

היו"ר אי נמיר; אני רוצה להגיד לעטר כץ, המשנה

למנכ"ל שירות התעסוקה. בסיור שלנו,

בשיחה שהיתה בירכא, קיבל ברון חקלאי ששירות התעסוקה יפתח בכפרי

הדרוזים מה שבביטוח הלאומי קוראים אשנבים. מה קרה בנושא הזה, ואם

לא קרה - מה הסיכוי שיקרת?

האם יש לר נתונים על מצב האבטלה

בקרב הדרוזים? י

בחודש אוקטובר היתה עליה

באבטלה גם בכפרי הדרוזים, גם

עליה במספרם של דורשי עבודה וגם עליה במספרם של המובסלים.

התמונה דומה לכלל.

בהודש אוקטובר, לפי ההישוב שלי,

הגענו ללמעלה מ-50 אלף דורשי עבודה, ברהבי הארץ. במספרים מדובר

על 46 אלף דורשי עבודה אבל בגלל עיצומים של העובדים שלנו בהודש

אוקסובר הם לא טיפלו בבקשות של דורשי עבודה להבטחת הכנסה, שמספרם

למעלה מ-6000, וטיפלו רק בכ-3000 מהם, זאת אומרת שהמספר הזה חסר

למספר של דורשי עבודה.

במשרות של שירות התעסוקה לא

חל גידול, זאת אומרת שאיו סיכוי שנוכל להתרחב. ביקשנו ממשרד

האוצר לתגבר אותנו בעוד 50 משרות. אם זה יתקבל, ואני מקווה שכד

יגיה, החלוקה החדשה של כוח אדם תביא בחשבון את הדבר הזה וכוח

האדם הזה יוכל להקל גם על השירותים לדרוזים.

המצב בגליל לא הכי טוב. יש שם

מפעלים שנקלעו לקשיים - מפעלי הפלדה בעכו, פרוטרום בחיפה. ידוע

לכם שהמצב הוא לא מן המשופרים וקשה למצוא תעסוקה.

הנחינו את הלשכות שלנו שצריר

לראות את דורשי העבודה הדרוזיים שווים ואולי אפילו לתת להם עדיפות

קלה בהתייחסות הפרסונלית שלנו, כדי לנסות להתגבר על הקשיים,

בעיקר כשאנחנו יודעים שיש בתוכם לא מעט שהם משוחררי הצבא ונשארים

תקועים.

כפי שאמרתי, והיה אם נקבל תוספת

של כוח אדם - אני מקווה שבימים הקרובים נדע את העניו - אז בהתרחבות

נביא בחשבוו גם את העניו הזה. אם לא יחול שינוי לטובה בכוח אדם -

המצב ישאר כמו שהוא.

י' פרץ; למה לא תלמדו ממשרד המסחר והתעשיה,

שבזמנו לקח עובד בצפוו ועובד בדרום,

שכל אחד מהם מסתובב ממקום למקום.

אנחנו מדברים על מובטלים. למה

מובטל משלומי יכול לבוא ללשכה ואילו מובטל מירכא צריך להוציא

כסף לנסיעה? למה? כדי שפקיד יעבור ממקום למקום צריך תקציב מיוחד?

אמרתי שהמועצה המקומית מוכנה לתת

חדר. למה מסחר ותעשיה מסוגל לזה ואתם לא?

ע' כץ; באזור הגליל יש 4-3 עובדים

שמסתובבים ביו היישובים. אולי

הם לא מגיעים לכל ישוב כשם שאינם מגיעים לכל קיבוץ, מושב או מושבה.

י' פרץ; אל תשווה ישוב של כמה אלפים עם

מושב.

אני מוכרחה להודות שאני יושבת

בישיבה הזאת יותר מדוכדכת מאשר

בישיבה הראשונה שבה דנו בנושא הדרוזים. יש לי תחושה שאיו נושא,

מהנושאים שדיברנו עליהם, שחלה בו התקדמות, שהלח בו תזוזה קדימה.

להיפר, יש נסיגה אחורה.



אני לא מבינה את המדיניות של משרד

התעשיה והמסחר. ביהודה ושומרון הוקמו בשנה שעברה 12 אלף ממ"ר מבני

תעשיה, והשנה, השנה מקימים עוד 6000 ממ"ר, שחלק גדול מהם ריקים,

אבל אנחנו צריכים לשבת כל שבוע עם נציגים של עיר פיתוח אחרת כדי

לנסות לפתור מצוקות שלהם. אינני מבינה. אילו מבני התעשיה ביהודה

ושומרון היו מלאים, אבל זה לא כך. המבנים שם עומדים ריקים, ואילו

כאן, במה שאנחנו דנים, אי-אפשר אפילו להוכיח שבמקום אחד או שניים

יש מבני תעשיה ושבונים אותם.

מדינת-ישראל מחפשת יזמים. אין

כמעט יזמים מקומיים.

אני אומרת למר בן-צבי: או שמדינת-

ישראל רוצה לעזור לאוכלוסיה הדרוזית או לא. אם היא רוצה לעזור -

שתעשה לפחות מחווה אחד.

אני לא יודעת אם לצחוק או לבכות

בישיבה הזאת.

מה משרד העבודה והרווחה יכול

לעשות? יעשו הכשרה מקצועית - לא יהיה במה להעסיק את בוגרי הקורסים.

אין בעיה להזמין אנשים. המפתח לנושא התעסוקה הוא מסחר ותעשיה. שירות

התעסוקה רושם את המובטלים.

אני צריכה מישהו בדרג יותר בכיר

ממשרד התעשיה והמסחר. אני לא רוצה לשמוע סיפורי סבתא.

בכל ישוב יהודי יודעים שאם המדינה

לא תפנה לשם יזם - לא יהיה שם יזם.

אני חוזרת ואומרתי ביהודה ושומרון

יש מבני תעשיה ריקים. לו לפחות היתה שם תעשיה. אין. ואני והוועדה

צריכים להתערב כדי שלא יסגרו מפעל, רבינטקס למשל, בבית-שאן. הלב

מתפלץ כשאנחנו שומעים את אנשי בין-שאן. האם לא המדינה חייבת לחפש

להם יזמים?

אנחנו לא רוצים לתת לדרוזים - נגיד

את זה, שיהיה אומץ לומר את זה, אבל אי-אפשר לנהוג כמו עד עכשיו.

רבותי, אנחנו עומדים במקום יותר

גרוע מאשר בדיון הקודם.

אני מבינה שהמוסד לביטוח לאומי

ימצא את הדרך לפתוח אשנבים. הלוואי והייתי יכולה להיות אופטימית

גם לגבי הדברים האחרים.

אני מבקשת ממשה כהן ממשרד העבודה:

תן לנו רשימה מפורטת ביחס לשנה האחרונה ומה התכניות לשנה הקרובה,

מה עשה המשרד ומה התכנון, אפילו דברים קטנים, אנחנו מאושרים בגם

בדברים קטנים כי יש בזה גם קצת פתרון וגם קצת תעסוקה.

ומה שנוגע לאגף להכשרה מקצועית -

איפה פותחים ומה פותחים.

עד שיאשרו לכם

עוד 50 תקנים, אנחנו ניפגש כאן יותר מ-50 פעם. אנהנו יודעים את

המצוקה שלכם בנושא פקידי השמה. אנחנו פונים אליכם שלפחות לגבי שני

ישובים דרוזיים תמצאו פתרון כמו הביטוח הלאומי. מוכרחים להעביר

ליישובי הדרוזים מישהו מעבודה אחרת.

תביא תכלית, מקום

אחד, תן לנו תשובה למקום אחד ונדע שאותו מקום הוא בטיפול ובסדר

עדיפות גבוה.

אל נשלה את הדרוזים; או שנאמר

להם: עכשיו איו, או שנאמר: אנחנו מבטיחים עכשיו מפעל אחד והוא יקום.

אני מבקשת לקבל את התשובות האלה

תור שבוע. אנחנו מוכרחים להניח מסקנות.

מה שאמר יגאל מזיאד, זה לא תשובות.

מר נחמיאס אומר שאפילו כשיש אזור

ויש אפשרות להקים מפעל - לא הכל

תלוי במשרד התעשיה והמסחר.

נדמה לי שנכון אם נפנה דווקא ליגאל

מזיאד ממשרד ראש הממשלה. נדמה לי שתפקידד ליצור תיאום בין המשרדים

ובשם משרד ראש הממשלה אתה יכול ללחוץ. הבנתי מדבריו של נחמיאס, שגם

כשיש אפשרויות, זה כרור בהרבה מאד בעיות. לכן ההערה שלי, שאולי אתה

תשים לב לבעיות הכרוכות בביצוע הדברים.

אנחנו משרד מתאם.

רק אתה יכול ללחוץ על המשרדים.

אני מבקשת שתול שבוע נקבל תשובות

ואז נוכל להניח מסקנות.

חוק הביטוח הלאומי (תיקון, זכויות אשה יולדת לדמי אבטלה), התשמ"ה-1985 -

הצעת חוק קנ"ט של חברת-הכנסת עדנה סולודר

רבותי, אנחנו עוברים להצעת חוק

פרטית של חברת-הכנסת עדנה סולודר -

חוק הביטוח הלאומי (תיקון, זכויות אשה יולדת לדמי אבטלה), התשמ"ה-1985.

חברת-הכנסת סולודר, בבקשה.

תודה רבה.

את הצעת החוק שלי העליתי במליאת הכנסת

בסוף המושב הקודם.

כהצעת החוק המונחת לפניכם אני מנסה

לפתור בעיה של נשים שיוצאות לחופשת לידה ותור כדי חופשת הלידה שלהן

או בסופה הן מפוטרות, דבר שהוא לא צפוי ולא רצוי. אבל יותר מזה, אם

בחופשת הלידה עלה השכר, הן לא זכאיות לפיצוי הזה.

בהצעתי נאמר שאם בחופשת הלידה עלה

השכר - הנשים שבחופשת לידה זכאיות לזה, ביהוד אם הן מפוטרות.



בחישובים שעשינו ראינו

שהעלות היא לא כל כל גדולה ואילו העוול שיתוקו על-ידי תיקוו ההוק

יעשה צדק עם אותו נשים שבהופשת לידה. יולדת שנעשית מובטלת אחדי

לידה והיא הוכדה כמובטלת - מו הדיו שכל התייקדות שהיתה בתקופת

חופשת הלידה שלה, זאת אומדת כל עליית שכד שהיתה באותה תקופה שהיא

היתה בהופשת לידה, שלפעמים היא נמשכת שנה, תחול גם עליה.

יש בידי גם מכתב של מנכ"ל המוסד

לביטוח לאומי, ניסים ברון, שעשה עבודי תחשיב בנושא הזה.

מה שיש לנו לומד הוא שמטרת התיקוו

פשוטה, שיולדת שהפסיקה לעבוד בגלל

הלידה ושהיום מקבלת דמי אבטלה לפי שכר שאיננו מעורכו, תקבל דמי.אבטלה לפי

השכר המעורכו. כיום דמי האבטלה ליולדת, אם הפסיקה לעבוד ונעשתה מובטלת,

fמחושבים לפי בסיס השכר שהיה לה כשהפסיקה לעבוד בגלל הלידה, כפי

שאמרתי, לפי שכר שלא התעדכו. חברת-הכנסת סולורר מציעה שיהיה עדכון

והשר שלנו הסכים שהשכר יעודכו והפיצויים ישולמו לפי העדכונים שהיו

במהלר השנה.

היו"ר א' נמיר; אם אתם לא מתנגדים להצעה, אני

מבקשת מהיועצים המשפטיים להכיו

את הצעת החוק לקריאה ראשונה.

אני חושב שיש כאו בעיה. מרובד

פה גם על אפשרות של פיטורי אשה

אחרי שלושה חודשים של חופשת לידה. כפי שאני יודע, זה בניגוד לחוק.

העניו הזה שיין לחוק אחד. לפי חוק

עבודת נשים אסוד לפטר עובדת שהיא

בהריוו או בחופשת לידה.

היו"ר א' נמיר; לאחרונה מתפרסמות בעתונות הרבה

ידיעות על פיטוריהן של נשים

בהריון. זה בניגוד לחוק. אני מבקשת, מר בריצמו, תסביר איר אפשר

לעשות את זה.

זו פרישה מרצוו, זאת אומרת מגיעים

להסכמה.

בחוק עבודת נשים יש סעיף האוסר

לפטר עובדת שהיא בהריוו או למסור

לה הודעת פיטוריו לגבי התקופה שהיא בחופשת לידה. עובדת בהדיוו אפשר

לפטר אם יש לכר הסכמה של שר העבודה ואם הוא משוכנע שהפיטורים לא

קשורים בעובדה שהיא בהריוו. אם שר העבודה משוכנע שהפיטורים הם לא

בגלל הריוו, יש לו סמכות לאשר לפטר אותה בתקופת הריונה. אם יש

פיטוריו בתקופת ההריוו, כנראה שיש לכר אישורים משר העבודה, כי אחרת

זה בניגוד לחוק. אסור לפטר אשה בחופשת לידה. כשהיא חוזרת לעבודה

אפשר לפטר אותה אחרי יום.

היו"ר א' נמיר; אני מציעה שנאשר את ההצעה של

חברת-הכנסת סולודר, והיא תוכו

לקריאה לראשונה.

עם זאת, אני מבקשת שנקיים בוועדה

דיוו על חוק עבודת נשים. נדמה לי שיש בו פירצה.

למרות הצעת התיקון של חברת-הכנסת

סולודר, שהוא חשוב, צריו להביא

בחשבון שאם אשח מקבלת בחופשת לידה 75% מהשכר היומי הממוצע בשלוש

החורשים האחרונים לפני חופשת הלירה, אפילו היו בינתיים תיקונים,

התוצאה היא נמוכה מאור, בווראי לגבי מי ששכרה נמוד.

אני מניח שהמחוקק הניח בזמנו

שמכיוון שעל רמי הלירה לא מוטל מס הכנסה, אפשר להסתפק בשיעור של

75%. היום, מכיוון שיש שכר נמוך והוא לא מגיע אפילו לסף המס, התוצאה

היא שעל רמי הלירה יש מיסוי של 25% בו בזמן שעל שכר מקביל אין מס.

ש' בריצמן; נכון שהבסיס שעל פיו משלמים רמי

לירה הוא 75% ונכון שאחר העקרונות

מאחורי הקביעה הזאת היה שהשכר ברוטו חייב במס ואילו רמי הלירה בשיעור

של 75% אינם חייבים במס. אם אשה השתכרה 10,000 שקלים, לדוגמה, ורמי

הלירה שהיא מקבלת הם 75%, זאת אומרת שהיא מקבלת 75,000 שקלים.

היו"ר א' נמיר; אז היא רשאית להשלמת הכנסה.

אם בן זוגה לא עובר.

היו"ר אי נמיר; אילו כל אזרח במדינת-ישראל היה

יורע מה זכויותיו בקשר להשלמת

הכנסת, מחצית מתושבי המרינה היו מקבלים השלמת הכנסה.

ההערות של היושבת-ראש, הערותיו

של חבר-הכנסת רן כהן ורבריהם של

נציגי המוסר לביטוח לאומי מוכיחים שיש עיוותים בנושא הזה וצריו

לברוק את הרברים. עם זאת, למרתי שנכון הכלל של "תפסת מרובה - לא

תפסת".

היו"ר א' נמיר; אנחנו מאשרים את הצעת התיקון

ומבקשים מהיועצים המשפטיים

להכינו לקריאה ראשונה.

ההצעה להכין את הצעת חוק קנ"ט של חברת-הכנסת ע' סולורר -

חוק הביטוח הלואמי (תיקון, זכויות אשה יולרת לרמי אבטלה),

התשמ"ה-1985, לקריאה ראשונה במליאת הכנסת נתקבלה

הישיבה ננעלה בשעה 12.40.