הכנסת האחת-עשרה

מושב שני



נוסח לא מתוקן



פרוטוקול מס' 134

מישיבה של ועדת העבודה והרווחה ביום

ד' כ"ט בחשוון התשמ"ו - 13 בנובמבר 1985 בשעה 9.00

א' נמיר -היו"ר

ר' כהן

י' פרץ

א' שוסטק

חבר-הכנסת מ' רייסר

מ' משיח - מנהל שירותי האישפוז, משרד הבריאות

שי משיח - מנהל בית-החולים הלל יפה בחדרה

ר' אלמוג - אגף התקציבים, משרד האוצר

מ' הלנברג

תנאי האישפוז במחלקת היולדות של בית-החולים

הלל יפה בחדרה - הצעה לסדר-היום של חה"כ מ' רייסר



תנאי האישפוז במחלקת היולדות של בית-החולים הלל יפה בחדרה -

הצעה לסדר היום של חבר הכנסת מ' רייסר

רבותי, בוקר טוב. אני מתכבדת

לפתוח את ישיבת הוועדה.

על סדר יומנו - הצעתו לסדד היום

של הבד-הכנסת רייסר בנושא תנאי האישפוז במחלקת היולדות של בית-החולים

הלל יפה בחדרה.

המתנו כמעט חצי שעה למנהל בית-

החולים. אנחנו לא יכולים להמתין יותר. אני מקווה שלא קרה בדרך שום דבר

שמנע ממנו להגיע לישיבה.

גברתי היושבת-ראש, נוכחים

נכבדים, הנאום שלי במליאת הכנסת

היה קצר מאד והנאום שלי באך יהיה קצר יותר.

מהמימצאים שהגיעו אלי באמצעות

אנשים שנזקקו לשירותים של בית-החולים הלל יפה, וביחוד של מחלקת היולדות -

אחר-כך גם התקשורת נדרשה לעניו - למדתי שהתנאים במחלקת היולדות הם

תת-תנאים מבחינת היגיינה ומבחינת אווירה.

אשה יולדת המגיעה לבית-ההולים

ללידה, בדרך כלל זה תהליך משמח אבל בשעות האלה, כשמדובר בבית-החולים

הלל יפה, האשה היולדת שוכבת בתת-תנאים ממש.

בלי להיות רופא, ואינני רופא,

אני מניח שתנאים היגייניים ירודים כגון חרקים למיניהם, מיעוט של

שירותים והחלפה מאד מאד נדירה של מצעים, אלה יכולים להשפיע על הצד הדפואי

מהטעם הזת מצאתי לנכון להעלות

את הנושא הזה על סדר היום.

אם כן, זה נושא הצעתי אם כי

נאמר לי ,ואני מקבל, שבאופן בסיסי כל הנושא של בית-ההולים הלל יפה

לא עומד על הגובה, אכל אני התמקדתי במצב במחלקת היולדות של בית-החולים.

תודה לחבר-הכנסת רייסר.

אני מצטערת שהבאת הנושא לדיון

בוועדה התעכבה אבל סדר היום שלנו עמוס והכל דחוף.

. אני מצטערת שמנהל בית-החולים

עדיין לא נמצא כאן.

אני דוצה להדחיב קצת את

היריעה של הדיון בנוגע למתרחש בבית-החולים ואני שמחה שדוקטור משה

משיח, מנהל שירותי האישפוז במשרד הבדיאות, נמצא אתנו.

משפחתי גרה בחדדה. אמי נפטרה

בבית-החולים לפני כשלוש שנים ואבי, אדם קשיש ולא בדיא, מאושפז בו לעתים

מזומנות ואני מזדמנת לבית-החולים לעתים קרובות, ולא כאורחת, ויושבת

שם שעות ארוכות. בסוף השבוע האחרון, למשל, הייתי שם שלושה ימים על

תקן של בן משפחה שיושב שם ורואה דברים אבל אני מסתכלת על הדברים גם

בעין של איש ציבור, ומכיוון שכבר מכירים אותי בבית-ההולים כל היחס נעשה



עם זאת, אני רואה דברים שאינני

יכולה לעבור עליהם לסדר היום. אינני מבינה איך בית-החולים הזה מתפקד

במתכונת הזאת.

כשאמא שלי שכבה שם, עשיתי סיור

על פי בקשת מנהל בית-החולים. מחלקת היולדות לא עברה לבניו החדש. יש

משהו לקוי מאד בנושא הנקיון. אני רואה את זה אמנם במספר בתי-החולים

אבל בבית-החולים הלל יפה זה מצב שמישהו חייב לתת עליו את הדעת. הריחות

מהשירותים זה כמעט הסמן המכוון כדי להגיע לבית-החולים. המצב במחלקת

אבי נמצא בבית אבות בחדרה. כפי

שאמרתי, הוא אדם קשיש וחולה וזקוק מפעם לפעם לבית-חולים. איר מערכת

הבריאות ככלל מתייחסת לאוכלוסיה הקשישה? זה דבר מחפיר. כולנו עושים

מאמץ להעלות את תוחלת החיים אבל כשהקשישים זקוקים לשירותי בית-החולים -

אני מקווה שזה לא ככלל - הם אחרוני החולים שמתייחסים אליהם; מנהלת חדר

המיון לא רוצה לקבל אותו והיא אמרה: כשיש לי חולה צעיר וחולה קשיש -

היא התבטאה בצורה גסה - הצעירים קודמים לקשישים.

אני לא מתרשמת שבית-החולים

כבית-חולים מתפקד כהלכה, ואני לא מדברת על הצעתו הספציפית של חבר-הכנסת

רייסר.

הייתי בבית-החולים איכילוב,

במחלקת אף אוזן וגרון, בתקופת החגים. ראיתי שם, בחדר הרופאים, בקומה

הרביעית או החמישית, מלכודת לעכברים. התפלאתי. אמרו לי: לא תאמיני,

יש עכברים.

לפני שמדברים על קיצוצים בתקציבים

אני שואלת: האם המשרד שלם עם הדרך שבה מתפקדים בתי-חולים כאלה או

אחרים? ואני לא רוצה לדבר בהכללה. ראיתי חדרי ניתוח מהמשוכללים בארץ,

האם הם מתפקדים כהלכה? בית-החולים בחדרה, מבחינת הבנייה שלו - אני

מדברת על האגפים החדשים - הוא אחד מן המשוכללים אבל הוא מוזנח, הכל

מתקלף, אין תקציב לשיפוצים ובעוד שנה או שנתיים המקום ייראה כמו סלמס.

מה עושים? מי נותן את הדין אם מחלקה בבית-חולים לא מתפקדת כהלכה או

אם בית-חולים לא מתפקד כהלכה.

אני מרשה לעצמי, בחלק. גדול

של הדברים, לדבר גם בשם מנהל

בית-החולים, כי הוא עצמו הגיע לבית-החולים רק לפני קצת יותר משנתיים

ואפשר רק לדבר בהשוואה למה שהיה קודם.

מה שנוגע

למחלקת היולדות, התאור שלך הוא פחות מדי. מראה עיניים שונה ממשמע

אוזניים, ביחוד כאשר מדברים על דברים קשים. כשרואים את הדברים בעיניים

רואים שהמצב יותר חמור. אנחנו מודעים לזה. היינו מודעים לזה גם קודם,

לפני הפרסום בכלי התקשורת.

בתכנית של המשרד לפני כשנתיים

היה מדובר על שיפוץ יסודי של מחלקת היולדות. היה מדובר בעיקר על

תוספת שירותים כדי להתגבר על בעיית ההיגיינה וכן להוסיף חדרים לפגים.

שני אלה הם הדברים הקריטיים.

במשך הזמן, כאשר התחילו לפשפש

בקרביים הסתבר שהשיפוץ צריך להיות יסודי ביותר. התברר שמערכת המים

פגומה. התברר שמערכת הביוב פגומה, שמערכת החשמל פגומה גם בחדרי האישפוז

והפגים. התברר שצריך לעשות או שיפוץ יסודי או שיהיה מבנה חדש לאמהות.

נבנה בית-חולים. אני רוצה לשאול:

מה היה השיקול לא להכניס לבנין החדש

ההדש מחלקה כמו מחלקת יולדות? מדובד בדבד חיובי ויפה - בלידה - למה

האשה צריכה להתחיל את זה מכוער?

בנו בניו חדש כדי להחליף את הצריפים,

מחלקת יולדות היא במבנה ולא בצריף.

חשבנו שאחרי שיפוץ היא תוכל להישאר במקומה. כשהבנו שלא ניתן לשפץ את

הבניו תוך כדי עבודה במקום הבאנו, באוגוסט 1985, תכנית שבאה להכניס

את כל הפונקציות של מחלקת יולדות, חלקו באופו זמני וחלקו באופו קבוע,

לתוך הבנין נוסף לכר דובר על הכנת הצעה למחלקת יולדות, פגים וחדרי

לידה, ואחר-כר להתחיל בשיפוצים.

אני חוזר: אחרי שהמומחים הסבירו

שאי-אפשר לעבוד. במחלקת יולדות בגלל השיפוצים, שיהיו יסודיים, כינסנו

בחודש אוגוסט השנה פורום שתכנו להוציא את כל הפונציות ממבנה היולדות

לשטח בית-החולים החדש.

האם כל הבנין מלא?

התכנית מבוססת על כך שלא כל הבניו

מלא.

בתכנוו המקורי לא נלקחה בחשבוו

ההעברה של פונקציות הלידה - חדרי לידה, פגים ומחלקת יולדות - לבניו

החדש, כי הו נמצאות במבנה ולא בצריף. לפני כשנה וחצי העברנו את

מחלקת הנשים מהמקום שבו נמצאות היולדות, לבניו החדש. בבניו החדש יש

מחלקה שלמה שהיתה סגורה כל השנים מאז שבית-החולים עבר, במשך 4 שנים,

כי לא היה כוח אדם לאייש אותה.

איזו מחלקה זו היתה צריכה להיות?

לשירותים מתוחכמים יותר.

אנחנו שואפים שחדרי הלידה,

מיטות היולדות והפגים, אם אפשר, יהיו סמוכים אלה לאלה. שאפנו שזה

יהיה מרוכז. כאשר יתברר שזה בלתי אפשרי עכשיו, הכנו תכנית שהיולדות

יעברו לחדרי מחלקה שהיא, כפי שאמרתי, פנויה. אבל מכיווו שמחלקת היולדות

היא בת 50 מיטות ומעלה והמחלקה שאני מדבר עליה היא בת 30 מיטות, היינו

צריכים למצוא פתרוו. החלטנו שנעביר את מחלקת הילדים למטה, למה שהיה

מחלקה כירורגית, בלי שיהיה על ידה מיוו.

האם הילדים יעברו לצריפים?

לא. זה בשטח בית-החולים. לפני

כ-10 שנים בנה אדם בניו למחלקה

כידורגית. הבניו הזה עומד מול מחלקת היולדות. זה בניו יפה. הוא נמצא

בשטח בית-החולים ומתאים לילדים. לא רצינו שהילדים יהיו בתוך בניו רב-

קומות. ההצעה שלנו עונה על כל הצרכים חוץ מחדר מיוו סמוך. אם כן,

הילדים הם במבנה נפרד.

בימים אלה צובעים את המקום שבו

היתה מחלקת ילדים, למעלה, נדמה לי שזה בקומה שלישית, ויהיה רצף של

מחלקת נשים ויולדות בקומה שלמה עד שהיולדות יעברו לבניו. חשבנו שזה עדיף

מאשר היולדות ימשיכו להיות במקום שהו כיום. אני מעריר שכל התהליר הזה

יתבצע תור חודש. אנחנו את חלקנו עשינו, זאת אומרת הילדים יצאו

והשיפוץ מתבצע.



אני רוצה לומר שהיום החלטה לשלם

לקבלו צבע במקום לתרופות היא החלטה לא קלה, אבל החליט מי שהחליט שזה

נמצא בעדיפות לא פחות חשובה מאשר כספים לצרכים ישירים לחולה ולכו

הזרמנו את התקציב כרי לגמור ולסיים את התהליך. כפי שאמרתי, אני מקווה

שתוך חורש היולרות יעברו לבניו.

באופו קבוע?

לא. מחלקת יולדות היא קומפלקס שיש

בו גם חררי לירה ופגים. היולרות

יעברו לבנין. חררי הלירה יועברו לחררי ניתוח חירום שליר מיוו חירום,

במרתף, אם כי לא איריאלי לטפל שם ביולרות. היום כל היולרות נמצאות

באולם ובעל הרוצה בכך לא יכול להיות נוכח בשעת הלירה. חררי הניתוח

לשעת חירום יהיו פתרוו זמני. לחרר לירה. כאשר חררי הלירה יועברו לחררי

ניתוח חירום לא תהיה בעיה לנוכחות הבעל על-יר אשתו בשעת הלירה. עם

זאת יש בעיות אחרות,כפי שאמרתי, החררים האלה הם במרתף ויש בעיות של

אוורור וכו' אבל אני מקווה שנתגבר עליהו.

כל התהליך הזה רשום על נייר ואני

אעביר אותו לחברי הווערה.

בסוף התהליך, שיסתיים תוך חורש-

חודש וחצי, הקופלקס הזה שבגללו יצאו היריעות הקשות והמוצרקות אמנם

לא יפונה; יש עכשיו אפשרות להשקיע בו סכום של 2-1,5 מיליוו רולר לשיפוץ

כללי ונבחנת גם תכנית אחרת - להתחיל בתכנוו ובניה של מרכז אמהות חרש

בבית החולים בחררה. לפי רעתה של וערה ולפי המצב שמסתמו יש להניח שנלך

לתכנית יותר מצומצמת, רהיינו שיפוצים, כי בניה חרשה צריכה לעלות, לפי

האומרו, כ-5 מיליוו רולר .

ער כאו לגבי הנושא הספציפי שאני

יכול לומר שיש לו פתרוו באופק והוא עשוי להסתיים תוך חורש וחצי.

אני שמח על האינפורמציה ששמענו

מדוקטור משיח ועל הורעתו.

זה אחר המקרים היחירים שמעלים בעיה ושומעים שיש לה פתרוו.

אני מבקש להעיר: כשמרובר במבנה

מוזנח ורעוע, ההיגיוו הפשוט שלי אומר שבמקרה כזה תינתו יותר תשומת לב

לרברים שאפשר להקדיש להם יותר תשומת לב, למשל - יחליפו מצעים פעמיים

ביום, יעשו עבורת נקיוו ארבע פעמיים ביום. אני מביו אמנם את הפתיוו

שיש לנקות ולשמור על חרש ונקי, מקום נקי איו מלכלכים ואיו משליכים

על הריצפה, רחוב נקי איו מלכלכים ורחוב מלוכלך - גם מי שלא נוהג להשליך

ולזרוק על הריצפה, פחות מתחשב ומשליך. התפקיר של המערכת לפעול נגר הזרם

ולא עם הזרם, הווה אומר, במקרה כזה כמו בבית-החולים הלל יפה, היה צריך

לנקות יותר מהמקובל. הרברים האלה לא נעשו. בהקשר לכך אני שואל, מה המצב

במקומות שיש בהם מצוקות, האם יש הוראות להקריש יותר תשומת לב?

כפי שאמרתי, שלושה ימים - שישי,

שבת וראשוו - הייתי בבית-החולים.

אני יכולה להעיר שאי-אפשר היה להשיג שם מגבת. אני הבאתי לאבי מגבת.

רק בקושי אפשר היה למצוא סריו. חלק מהחולים לקחו סרינים והשתמשו בהם

כמגבות, כי לא היו מגבות, ואינני מרברת על כך שחלק מהסרינים היו קרועים.

גם פיג'מות אין. במצב כזה, איך אפשר לרבר על החלפת מצעים יותר מפעם

ביום?

יש בידי מברק מיום רביעי שעבר

שבו מנהל בית-החולים מודיע לי

שחברה לאספקת כביסה לא מספקת כביסה לבית-החולים בגלל חוב של 160 מיליוו

שקלים.



לא יכולנו לשלם את כל הכסף. שילמנו

חלק ממנו כדי שיוכלו להמשיך לבצע ניתוחים אבל מיום ראשון הפסיקו גם

לנתח, כי אין כביסה נקיה.שמענו שזרם החשמל הופסק ואי-אפשר היה לספק

כביסה נקיה. השאלה או ההצעה אם אפשר להחליף יותר במחלקת יולדות היא

תיאורטית במצב כזה. השאלה הזאת קשה יותר כשמדובר בחולה. יולדת לא

נחשבת כחולה. היו יולדות שיצאו לבתיהן כדי להתרחץ, כי כאשר יש בסך-

הכל 2 שירותים בכל המחלקה - כמה שתנקה, בסופו של דבר אתה מרים ידיים.

המצב הזה היה ידוע לנו, לצערי, לפני כשנה וחצי,אבל התהליך מתבצע לאס

אולי יותר מדי לאט. אנחנו מדברים עכשיו על שיפוצים רציניים ולא על

קוסמטיקה. אין לנו כסף לקוסמטיקה.

אני מודה שהמצב שם לא תקין.

לי יש קשר עם בית-החולים הזה

ואני רוצה לדבר בשבחו. אסור

לאבד פרופורציה.

אני חושב שבית-החולים הזה עומד

במעמסות קשות. מגיעה אליו אוכלוסיה מגוונת, גם בקרב הסגל יש אוכלוסיה

מגוונת ובית-החולים עושה מאמץ כדי לעמוד בלחצים ולהשרות רוח של תפקוד.

היה לי קשר גם עם בית-החולים הכרמל בחיפה, אמי היתה שם. אלה שני בתי-

חולים שנפתחו בערך באותו זמן.

חדרה נפתח קודם.

אי-אפשר לעשות השוואה בין שני

בתי-החולים האלה, שאחד מהם

מוחזק באופן יוצא מן הכלל, הוא נקי ומטופח. אני חושב שגם בקרב הצוותים

יש אווירה שונה לחלוטין בכל אחד מבתי החולים האלה. לכן צריכה להיות,

לדעתי, בדיקה של כל הפרובלמטיקה.

אני רוצה לומר לדוקטור משיח,

אתם צודקים בהנחה שיש יתרון בכך שיש הפרדה בין בית יולדות לבין

בית-החולים, יש בזה יתרון עצום אבל ההפרדה הזאת לא צריכה למנוע

שבית-החולים יעמוד בתנאי סניטציה ונקיון נאותים.

לא קיבלנו תשובה לגבי הפרובלמטיקה

שהעלה חבר-הכנסת רייסר - ענין הנקיון אשר דורש תשומת לב מיוחדת. אם

אין אדם אשר מטפל בסוגיה הזאת, כי אז עכברים וחולדות זו מכה.

פתרון הביניים הוא נכון אבל

פתרון הקבע מוכרח להיות מלא יותר.

אני רוצה להודות על האמת שבנושאים

האלה מגבלות תקציביות לא מקובלות עלי. אני חושב שבית-חולים אשר עומד

במצב שאין אצלו סדינים נקיים לחולים, הוא צריך לשבור את הראש ואנחנו,

כנבחרי ציבור, צריכים לעלות על כל המגדלים, להרעיש עולמות ולא לתת

מנוחה, כי אחרת עד לאן נתגלגל בענין הזה?

אני רוצה לשמוע מנציגת האוצר,

רבקי אלמוג, מה המצב לגבי הענין התקציבי, אולי נדע שיש חולדות מפני

שמשרד האוצר לא נותן תקציב ואז נעלה על הבריקאדות ונתחיל להילחם.

אני מציע שנאמר שלגבי מחלקת

היולדות אנחנו מקבלים בסיפוק

את הודעתו של דוקטור משיח ממשרד הבריאות. אנחנו נותנים למשרד הבריאות

תקופה של שלושה חודשים ובתום שלושה חודשים אנחנו מבקשים לשמוע דיווח

על מחלקת היולדות.

אחרי בואו של מנהל בית-החולים

אני הרחבתי את היריעה ונגעתי בשטחים

נוספים השייכים לבית-החולים הלל יפה.

לצערי הרב, אני נאלצת, כאזרחית,

להזדמן הרבה לבית-החולים הזה ואני רואה הרבה דברים שאינני יכולה לעבור

עליהם. אני מדברת קודם כל על התפקוד של חדר המיון בבית-החולים ועל

האשה העומדת בראש מחלקת חמיון. לפי תפיסתי, אדם כזה לא יכול להיות

בבית-החולים אלא אם תאמר לי שיש כאן הנחיה של משרד הבריאות, שכאשר

בא קשיש לבית-החולים - ואינני מדברת על מה שנאמר לי בנוגע לאבא שלי -

הצעיר קודם, ושולחים את הקשיש החולה. אם זו הנחיה של משרד

הבריאות, אולי אנחנו בוועדה הזאת לא צריכים לדון בנושאי הקשישים

ואולי לא צריך לנסות ולהאריך את חייהם, אבל אם האשה שאני מדברת עליה

אומרת את הדבר הזה על דעת עצמה ואין קוראים אותה לסדד - אינני מבינה

איד בית-החולים מתפקד. והתפקוד של מחלקה פנימית א' - אינני חושבת

שכך יכולה לתפקד מחלקה.

בבית-החולים הלל יפה עובדים הרבה

מאד רופאים ואחים ערבים, אם יש משהו אנושי ביחס אל החולים וגם אל

המשפחות, אני מוצאת שהוא בא מצד הרופאים והאחים האלה.

לא העליתי דבדים שקרו לאמא שלי

בבית-החולים הלל יפה, כי זו אמא שלי, אבל אילו זו לא היתה אמא שלי

הייתי עושה שערוריה.

כפי שאמרתי, אני יושבת הרבה

שעות בבית החולים ואני מסתכלת. אני לא מבינה איר בית-החולים מתפקד.

אני רוצה לקוות שלא כך מתפקדים בתי-חולים אחרים. אם יש בבית-חולים

מנהלי מחלקות שאינם עונים על שאלות מוסריות, אינני מבינה איד חם

יכולים לעבוד בו. אם מנהלת מחלקת מיון עונה כפי שסיפרתי יש לדעתי

או שזו מדיניות של משרד הבדיאות ואז נתווכח

ונדון, אולי זו; צודק, אבל אם אין זו מדיניות של משרד הבריאות - איד

יכול להיות שמנהלת מחלקת המיון עונה בצורה כזו? ודובר כאן על הנקיון.

אם מנהל בית-החולים יודע על

ההתנהגות של מנהלת מחלקת המיון, אולי צריד להחליט שבמקום כמה מחלקות

פנימיות תהיה מחלקה גריאטרית אחת.

אתמול דיברתי עם

שר הבריאות. מוכרחים לקבוע מגמה שתכשיר אנשים לטיפול בחולים קשישים.

זו אוכלוסיה גדולה בארץ והיא נתקלת, בחלק גדול של המוסדות הכלליים,

אני רוצה להשתמש בלשון זהירה, ביחס שאיננו משביע רצון. איד אפשר מצד

אחד להאריד את תוחלת החיים שלה ומצד שני להתייחס אליה כפי שמתייחסים

אליה. זה לא יכול להימשך כך.

אנחנו מרוצים מאד מהתשובה

שקיבלנו ביחס למחלקת היולדות, אבל מה קורה בשטחים אחרים?

אתחיל מהחלק הטכני והתקציבי.

מצב התחזוקה הנוכחי לא אופייני

לבית-החולים חדרה. הסדקים בקירות, זה אופייני לכל בית-חולים שבנתה

מע"צ בשביל משרד הבריאות. זה המצב בחדרה, בצפת, בבית-החולים הפסיכיאטרי

החדש בבאר-שבע, וגם בטירה. איש לא היה משלים ומסכים שבביתו יקרו

מקרים כאלה אבל מע"צ רוחץ בנקיון כפיו, לא מוטלת עליו אחריות לגבי

בניו שהוא מוסר לנו. כל הבניינים שנמסרו על-ידי מע"צ הם באותו מצב

וצריך למצוא מי אחראי למצב הזה שמע"צ בונה בשביל משרד הבריאות אבל

אחר-כר איו מי שנושא באחריות. לא יכול להיות שמערכת אשר בונה סוף סוף

משהו, אחרי שלוש או ארבע שנים הצינורות מתפוצצים, צריך להחליף מרצפות

והקירות נראים כאילו הבניו נבנה לפני 20 שנה ולא לפני 4 שנים.

על בית-החולים רובצים חובות כבדים

שאינם מאפשרים לו תפקוד נורמלי והספקים הולכים ונשברים.

ו

בית-החולים בחדרה עבר מהפר בשנים

האחרונות, ולא רק העברה לבניו. עד לפני כשלוש-ארבע שנים היו בבית-החולים

הזה רק שלושה או ארבעה מקצועות. בשנים האחרונות פותחה במאמץ רב יחידה

לטיפול נמרץ - לב. זו יחידה מפוארת. זו מחלקה מקצועית זה אי בתוך

משהו אחר. למחלקה הזאת יש ערר מקצועי וערך אנושי ממדרגה ראשונה. כו

פותחו מחלקות אף אוזו וגרוו, מחלקה אורולוגית ומחלקה ניאורולוגית זה

פותח בשלוש השנים האחרונות.

אולי לא צריך מחלקות מקצועיות

שבאות על-חשבוו משהו אחר.

מבית-חולים כרמל עד בית-חולים

מאיר איו בית-חולים אחר.

השאלה היא על חשבון מה זה בא.

גם חולה פנימי וגם חולה גריאטרי,

אם הוא צריך בדיקה של רופא

עיניים - רופא עיניים צריך להיות במקום. אלה שירותים שבית-חולים

אזורי לא יכול להתקיים בלעדיהם. זה לא צריך ולא יכול לבוא על-חשבוו

השירותים האחרים ומבחינה זו חדרה יוצאת דופו.

עד שזה קרה היו צריכים לטלטל

חולה מרחק של 50 ק"מ לביצוע

בדיקות מסויימות.

כשזה נעשה בתקופה קשה, זה בא

על חשבוו דברים אחרים.

באזור הזה יש מחסור של כמה

מאות מיטות. זה גורם לכר שהתפוסה בחדרה, רוב הזמו, היא 100% ויש

ימים שהיא מגיעה ל-140%-150%. זה בלתי נסבל.

שמענו את הביקורת הנשמעת באזור

הזה, שיש מחסור במיטות ושצריך להוסיף מיטות אבל מתברר שאיו סיכוי

לקבל כוח אדם.

ראיתי שאחיות לא חסרות במחלקות.

אני מקווה שכאשר הוועדה תבקר

בחדרה נזמו את חברי הכנסת יחד

עם האחות הראשית.

כידוע, יש קריטריונים של עבודה.

האיגודים לא חושבים שיש עודף של עובדים. הם חושבים שיש מחסור.



כפי שאמרתי, בית-חולים חדרה

עובד בתפוסה גבוהה עם שירותים שהוקמו בשנים האחרונות. יש תהומים

שבהם יש בעיה של טיב כוח אדם מסוייס. אנחנו מודעים למצב, שחלקו

לא טכני, ולכן קשה להתמודד אתו. חלקו הגדול ימצא פתרונו בדרר הטבע -

אנשים עומדים לפרוש מעבודתם ובמקומם יש אחרים. רוב השירותים החדשים

מאויישים על-ידי רופאים צעירים. אני מקווה שהשינויים שיבואו יתנו

ביטוי בעוד שנה כשכוח האדם והתנאים הפיסיים ישתנו לטובה. אלה תקוות

שיש להם על מה להתבסס.

אם אעשה השוואה של בית-החולים

לפני שש שנים ובית-החולים היום - יש הבדל גדול. זה אולי לא מספיק,

זה לא עונה על הקשיים של הדברים הפיסיים כגון נקיון, שאנחנו מתייחסים

לזה, ואני מקווה שאם אדווח לוועדה בעוד שלושה חודשים אוכל לדווח גם

על שינויים לטוב בתחום הזה.

קרה בבית-החולים משהו גם בתחום

המינהלי. דוקטור משיח מנהל בית-החולים שנתיים וחודשיים. גם המנהלת

האדמיניסטרטיבית היא חדשה - קצת יותר משנה - ואני רוצה להגיד לשבחה

שהיא הכניסה שינויים בבית-החולים. המצב בבית-החולים, לפני שהיא נבנסה

לתפקידה, היה יותר קשה. אמנם בתור בית-החולים לא הכל השתנה, אבל זה

שינוי שיתן אותותיו בהמשך.

צריר להגיד גם מלות עידוד. צריך

גם להצביע על השינוי שחל לפני זמן לא רב.

בית-החולים הלל יפה צריר היה

לעבור תהליך של התפתחות כדי

להיות בית-חולים אזורי. בלי התפתחות הוא לא יכול היה להיות בית-

חולים אזורי. באותה התפתחות של בית-החולים כדי שיתאים לתת שירותים,

בתקופה שלמשרד הבריאות לא היתה אפשרות לתת הכל, נעשו אלתורים ונסגרו

מיטות. במחלקה שחייבת להיות בת 36 מיטות הפחיתו את מספר המיטות ל-30.

מה זה אומר? - מפחיתים ממנה כוח אדם ובונים יחידה נפרדת של 6 מיטות,

יחידה שדורשת את כל השירותים סביבה.

דרשנו מחלקה סיעודית ומצאנו

מצב קצת יותר טוב מאשר בתקן של יתר המחלקות אבל נפגעו שירותים פרה-

רפואיים כגון רנטגן ומעבדות, שם לא התקבל איש וזה כשבמשך שנתיים

הכפלנו את השירותים של כל המרפאות. בתחום הזה אנחנו נמצאים בתחתית

הסולם, מבחינת כוח אדם, כשמדובר בבית-חולים בסדר גודל של הלל יפה.

גם המחלקה הטכנית וגם מחלקת

הנקיון לקחו על עצמם את כל מה שקשור בשיפוץ של מחלקת היולדות. כדי

לבצע את זה היינו צריכים לעשות שינויים. בתוך הצוות יש תהליך של

הזדקנות ואי-אפשר לזרוק עובדים.

אתם לא עובדים עם קבלנים לנקיון?

כמעט לא, ואם כן - רק במרפאות.

הנקיוו הקנוי לא מספק.

הקבלן מביא את הכביסה

בשעה שלוש אחרי הצהריים וזה מפריע לארוחת הערב וגם אי-אפשר לחלק אותה.

בדרך כלל לכל מוסד יש מכבסה שלו או שמקבלים את הכביסה בבוקר. אנחנו

מקבלים את הכביסה אחרי הצהריים ואני לא יכול להגיד מלה.



אנחנו צריכים להתחנן לפני

ספקים שימשיכו לספק סחורה, אותו

הדכר כמה שנוגע לנקיון.

כצריכה סכוו ירדנו ב-30%,

ונקיוו אי-אפשר לעשות רק כמים וכיריים. המצכ רציני. זה יותר משנה

שאנחנו מכקשים ממקכלי השירות שיספקו לעצמם את הרכרים הכסיסיים כמו

סכוו וכלי רחצה וכמיוחד מגכות. את מעט הכסח שיכולנו לקכל ניסינו

להשקיע כצרכי רפואה. אם בשנה שעברה, 1984, קיכלנו קרוכ ל-15 מיליון

שקל, השקענו את רוכ הכסף הזה כככיסה ירוקה, כי אם אין ככיסה ירוקה

כמידה מספקת - אי-אפשר לנתח, ולא היה מספיק ולא רצינו לגרום לכן

שהפעילות הכירורגית, כעיקר הדחופה, לא תהיה כגלל מחסור כככיסה.

לא נוח לדכר על סיכות הגורמות

להעסקתם של שני עוכדים, שאחד מהם הוא מנהל מחלקה פנימית א' והוא

אב שכול.

שמענו על זה.

כענין זה יש פתרון. יש ככר

מכרז.

ואשר למקרה השני שצויין, זה ענין

של עוד פחות מ-6 חודשים.

מי שמתכטא כר צריר להיקרא

לסדר.

הוא נקרא לסדר, ולא פעם אחת.

כחדר מיון יש היום גם אחד הרופאים

מהמחלקות הפנימיות, כדי לטפל כמקרים פנימיים וכיחוד גריאטריים.

האשה כנראה נשכרה עקכ מרירות בשל מחלת כתה. הכרירה היתה להוציא אותה

מהמיון ולהעמיס גם את המיון על מנהלי המחלקות.

אי-אפשר להטיל על אדם כזה לטפל

כחיי אדם. אני יודעת שתשוכה על כך

היא קשה ומסוככת. גם היא אדם וצריך להתייחס אליה כאל אדם, כיחוד אם

קרה לה אסון, אכל אי-אפשר שמרירות של איש כזה תוצא על חולים אחרים.

עם בית-החולים הגריאטרי הקרוב

אנחנו עומדים להפעיל, עם מעט

מאד משאכים שאנחנו מכקשים, את השילוכ המלא.

על איזה בית-חולים גריאטרי

אתה מדבר?

אני מתכוון לפרדס חנה.

צריך לדון על זה.

בשנה שעברה, במשך תקופה ארוכה,

הייתי כמעט כל יום כפרדס-חנה.

מכחינת הטיפול הרפואי הם יוצאים מן הכלל אכל אתה חש כדלות וכעוני

שם, כגלל קיצוצים כתקציכ. זה מפעל למופת שכתנאים פיסיים שהם לא תנאים

הוא עושה עכודה רפואית מעולה.

אני משתדלת לא לערכ את ההתרשמויות

האישיות שלי עם עכודתי הציכורית, אכל לא מצאתי את עצמי כנוח ככיקורי

כמוסד הזה.



המוסד בפודס-חנה הוא מוסד

לתפארת. אני חוששת שהוא יפול. הוא לא יוכל להתקיים.

נהזור לנושא של בית-החולים הלל

יפה. אולי נוכל לקבל דיווח גם על מצב הנקיון. אני הרגשתי שכמה

בקבוקים של אקונומיקה מוכרחים לשפוך שם. נצטרך לבדוק את העניו הזה,

אי-אפשר להחזיק בית-החולים במצב של חוסר נקיוו כזה. אני רוצה לקוות

שנקבל בעניו זה, כמו בנושא של מחלקת היולדות, דיווח שהמצב משתפר.

אנחנו מחכים לדיווח שלכם בעוד שלושה חודשים.

תודה רבה. הישיבה נעולה.

הישיבה ננעלה בשעה 10.40.