הכנסת האחת-עשרה

מושב שני



נוסח לא מתוקן



פרוטוקול מס' 127

מישיבת ועדת העבודה והדווחה ביום

ב' י"ג בחשון התשמ"ו - 28 באוקטובר 1985 בשעה 11.00

חברי הוועדה; א' נמיר -היו"ר

ח' גרוסמן

ר' כהן

מוזמנים; צ' צילקר - מנכ"ל משרד העבודה והרווחה

עי כץ - המשנה למנכ"ל שירות התעסוקה

אי גבריאלי י - ראש מועצת יקנעם

יי כהן - סגן ראש מועצת יקנעס

יי אליעזר - חבר מועצת יקנעם

חי גבריאל - חבר מועצת יקנעם

יי יעקב - מנהל לשכת הרווחה במועצת יקנעם

יי ליאור - מנכ"ל חברת "סולתם"

יי רונן - מנהל כוח אדם בחברת "סולתם"

ר' טולדנו - מזכיר מועצת פועלי יקנעם

א' המאירי - חבר מזכירות מועצת פועלי חיפה

יי צמח - וער פועלי "סולתם"

אי כהן - ועד פועלי "סולתם"

י' תמר - ועד עובדי "סולתם"

אי עזר - ועד עובדי "סולתם"

ב' פפרמן - מרכז מטה התעסוקה, משרד העבודה והרווחה

ש' טל ממונה על אזורי פיתוח בצפון, משרד התעשיה

יי ארן - לשכת הקשר של ההסתדרות בכנסת

מזכירת הוועדה; א' אדלד

קצרנית; מי הלנברג

סדר-היום; הצעה לסדר - עבודת הקבלנים - חברת הכנסת חי גרוסמן

מצב התעסוקה ביקנעם



הצעה לסדר - עבודת הקבלנים - חברת-הכנסת ח' גרוסמן

רבותי, בוקר טוב. אני מתכבדת

לפתוח את ישיבת ועדת העבודה

והרווחה של הכנסת.

אם איו התנגדות, הישיבה תהיה

פתוחה. איו התנגדות. אני מכריזה על הישיבה כישיבה פתוחה.

הצעה לסדר, לחברת-הכנסת גרוסמן.

בזמנו, כשדנו על בעיית הפועלים

המועסקים במסגרת הקבלנים בסדום,

התייחסנו לנושא שאני רוצה להעלות עכשיו אבל אני חושבת שלא התייחסנו

אליו אז די ברצינות.

יש תופעה שהיא נפוצה מאד, וזה

נוגע בעיקר לעולים חדשים, ואני מציינת זאת כי אנחנו מקווים שאולי

תגיע עוד עליה מברית-המועצות.

על מה אני מדברת? - אנשים מפוטרים

מעבודתם; בעלי מקצוע ובעלי מלאכה שעובדים במוסדות ממשלתיים ובחברות

ממשלתיות מפוטרים מעבודתם ובמקומם לוקחים קבלו. קורה שעובד שעבד

באותו מקום ופוטר מעבודתו נעשה אחרי פיטוריו עובד של הקבלו אבל

בתנאים אחרים - בשכר הרבה יותר נמוך ובתנאים סוציאליים פחות טובים.

יש לי הרגשה שהתופעה הזאת מתייחסת

בעיקר לעובדי מדינה, זאת אומרת למוסדות שהעובד בהם צריר להיות במסגרת

של עובד מדינה; במשך חמש שנים הוא לא מקבל קביעות. אחרי חמש שנות

עבודה מפטרים אותו מעבודתו, במסגרת פיטורים, ואחר פיטוריו מאותו

מקום שעבד בו הוא חוזר לעבוד בו אבל כעובד של קבלו, כפי שאמרתי בתנאים

אחרים, שלפעמים הם תנאי אריסות. זה נכוו בעיקר לגבי עולים חדשים.

המצב הזה מבריח אנשים מו הארץ.

אני מבקשת שבמסגרת הדיונים שלנל

על אבטלה - בכל פעם אנחנו דנים על מקום אחר - נדוו בנושא הזה, כי

זו תופעה ארצית. אני מבקשת שבמסגרת הדיונים שלנו על אבטלה נדוו גם

בנושא הזה, כי זה הופר לחיות מחלה ממארת במדינה.

בכל שבוע אנחנו דנים על מקום

מסויים. לפני חודשיים-שלושה

השיטה הזאת היתה בגדר ההיגיון, כי רצינו להציל מה שאפשר להציל

במקום זה או אחר.

עכשיו זה שלב הרבה יותר רציני,

יותר עמוק ויותר כללי. אני מציע שהוועדה שלנו תדוו בישיבתה הקרובה

ביותר, בשבוע הבא, בכל הנושא של האבטלה ושיוזמנו לדיוו הזה הגורמים

השונים בממשלה שחושבים על תכנית.

נזמין גם את ההסתדרות.

כן, ההסתדרות והממשלה, כדי שנדון

בכל הסוגיה הזאת - האבטלה - שהיא

חמורה ביותר ודחופה ביותר, וזה בלי שאני מתנגד לדיוו על מקום זה או

אחר. הנושא, כפי שאמרתי, מקבל עכשיו צורה הרבה יותר חריפה.

את הצעתה של חברת-הכנסת גרוסמן

נעמיד על סדר-היום.

בעקבות הדיון על הקבלנים הפרטיים,

שקיימנו בוועדה בהתייחס למפעלי ים-המלח שבהם עובדים הרבה מאנשי

דימונה, ועל-פי ההלטת הוועדה, כתבתי מכתב למזכ"ל ההסתדרות. התשובה

שקיבלתי היתה התחמקות חמורה ביותר. לא ויתרתי. כתבתי אליו מכתב נוסף

ועליו לא קיבלתי תשובה. לא נעשה על זה התכתבות. כתבתי גם למשרד

העבודה והרווחה, כי במוסד "טללים" ראינו עובדות נקיון שעובדות תמורת

שכד רעב.

הנושא של הקבלנים הפרטיים מעסיק

גם את המשק הפרטי, גם את המשק הממשלתי, את ההסתדרות ואת הרשויות

המקומיות. ניתן לו קדימות ונדון בו, כי זה נושא חמור.

אני רוצה

לומר לך - אולי נקיים על זה התייעצות בתוך הוועדה - אני לא רוצה

להשתמש במלה "מיואשת", אבל אין לי עצה איך אנחנו, כוועדה, נתמודד

עם בעיית האבטלה. אם אנחנו יכולים לסייע לכמה יישובים - זו תרומה

משמעותית שלנו.

נקיים התייעצות כיצד מקדמים את

הדברים. בישיבתנו ביום שני יהיו כאן שר האוצר ושר העבודה והרווחה,

אחרי בקשה שלנו להתייחס לנושא העוני, כי החלק הקשה בתוכו הוא

נושא השכר הנמוך של השכירים. אחרי הדיון הזה נדון בינגו ונראה

איר אנחנו עובדים.

אולי נזמין לאותה ישיבה גם את

נציגי ההסתדרות ונדון על עוני

ואבטלה.

הזמנתי את ההסתדרות ואת התעשיינים.

אני חושב שהתופעה שציינה אותה

חברת-הכנסת גרוסמן היא קשה

ומדהים שהיא נעשית בעיקר על-ידי משרדי הממשלה.

אני מציע לאסוף נתונים על הענין

הזה, הן מהמשרדים והן מההסתדרות.

אם אתה מתנדב להביא נתונים, בבקשה.

אני מרימה ידיים בנושא זה.

על-ידי מאמץ של משרד העבודה

והרווחה ושירות התעסוקה אפשר

להשיג נתונים. אם יהיה איסוף של הנתונים יש, לעניות דעתי, סיבה

לדיון.

מקבלת.

מצב התעסוקה ביקנעם

אנחנו מקיימים היום דיון מסוג

הדיונים שאנחנו מקיימים כמעט

כל שבוע - דיון על מצב התעסוקה בעיר פיתוח - והיום נדון על מצב

התעסוקה ביקנעם.

ראש המועצה המקומית פנה אלינו

מספר פעמים, אבל אנחנו נוהגים לקיים את הדיונים שלנו על-פי הטבלה

של שירות התעסוקה ביחס למוקדי האבטלה, ולפי הטבלה הזאת אתם, יקנעם,



בשבוע שחלף קיימנו דיון על עיר

פיתוח שעומדת במקום מספר 1 בנושא חאבטלח - שדרות.

הקדמתי להיום את הדיון על

יקנעם, כי יש סכנה גדולה מאד שהמצב שם יחמיר. אולי, אולי אנחנו

יכולים לעצור במשהו את המגמה הקשה הזאת.

לפי הנתונים שבידי, נתונים של

שירות התעסוקה, נכון לחודש ספטמבר, אחוז המובטלים מכוח העבודה

ביקנעם הוא 8.5%, הוא ירד קצת בהשוואה לחודש אוגוסט. אחוז דורשי

העבודה מכוח העבודה ביקנעם הוא 10.7%.

נשמע את דבריו של ראש המועצה,

אילו גבריאלי, בבקשה.

מודה ליושבת-ראש הוועדה,

חברת-הכנסת נמיר, ולחברי

הוועדה על ההזמנה.

אני מבקש להקדים ולומר שכל

מובטל הוא עולם ומלואו, ביחוד כשמדובר על משוחרר צה"ל ועל סטודנטים.

יש לנו השנה 75 סטודנטים ואני חושש שאין עבורם. עבודה. גם למשוחררי

צה"ל איו עבודה.

יושבת-ראש הוועדה ציינה את

הנתוו של 8.5% מובטלים. לנו ידוע שהאחוז יותר גדול.

אלינו מגיעים רק פועלים בלתי-

מקצועיים, כי הפועלים המקצועיים רשומים בשירות התעסוקה בחיפה. גם

מי שזקוק להבטחת הכנסה צריך לכתת רגליו עד חיפה כדי לקבל הבטחת

הכנסה. את זה צריו לשנות.

יש לנו 160 אנשים בלי עבודה,

זה מה שידוע לנו. ההערכה שלנו היא שהמספר יותר גדול - 200 - 220

איש שאיו להם עבודה.

אנחנו מנהלים עיירה שבה כ-7000

נפש. אנשים משקיעים את נשמתם בעיירה. זו עיירה שאיו בה פשע. זו

עיירת איכות שמספר הסטודנטים שלה גדול והצעירים כולם מתגייסים לצבא.

כל אחד עושה את המוטל עליו. אבל כשלאיש איו עבורה, מה ההשלכות שיש

לזה על העיירה? זה מצב קשה. יש בעיות משפחתיות, יש בעיות של רווחה,

וזה משפיע על החיים בעיירה.

כפי שאמרתי, יש כ-220 מובטלים.

ב"סולתם" עושים את המקסימום כדי שתהיינה עסקאות חוץ ויזמינו נשק.

מפעל "אוסם", 70 מתור 240 עובדים

שהוא מעסיק הם מיקנעם והיתר הם מעוספיה ומדליית-אל-כרמל, כי תושבי

יקנעם מעדיפים לעבוד ב"סולתם".

"סולתם" הוריד מחירים, "כור" הזרים

סכום של 40 מיליוו דולר אבל מדברים על עבודה עד סוף דצמבר ואחר-כר

יהיו פיטורים. מה יעשו התושבים בלי עבודה? האם הם יתקפלו? האם הם

יעזבו את הארץ?



אם, חלילה, יהיו פיטורים ב"סולתם",

צפויים 200 מתושבי יקנעם לפיטורים.

אנחנו עושים מאמצים שיוקם בעיירה

מפעל מחשבים, על-ירי יזם אמריקני, אנחנו רוצים שיינתנו תנאים של

אזור פיתוח אי. ראש הממשלה מטפל בזה קרוב לשנה. גם שר התעשיה והמסחר

מטפל בזה אבל דבר לא הולר, דבר לא זז. היזם דורש לקבל תנאים של

אזור פיתוח אי. כפי שאמרתי, מדובלעל מפעל מחשבים שיקלוט 40-30

מתושבי העיירה.

אחת הבעיות של העיירה היא לגבי

אזור תעשיה חדש. יש שטח שטיפלנו בו במשך 15 שנה אבל אי-אפשר לקנות

אותו. יש עניו של מחנה מנסורה. משרד הבטחון מובן לעזור ולפנותו,

אבל הם רוצים מקום אחר למחנה. משרד הבטחון מוכן לוותר על השטח והשטח

של מחנה מנסורה יכול להימסר לנו כדי שישמש אזור תעשיה. אנחנו

מבקשים שתהיה המלצה על הענקת מעמד של אזור פיתוח אי. צריך לפתור

את הבעיה הזאת, אחרת יהיו סערות.

אני מבקש לומר עוד משפט ביחס

השר הורביץ המליץ בזמנו על מימון ביניים, בדי שהמפעל

יעבוד.

ברשותכם, אסתפק במשפטים אחדים

בלבד, כי במסמר שהנחנו על השולחן

נגענו בבעיות ובהמלצות.

אני רוצה להדגיש, שהנתונים בדבר

מובטלים כוללים תמיד אצלנו רק את הבלתי-מקצועיים. הם אינם כוללים

את הבלתי-מתייצבים. זו בעיה. רבים שסיימו את תקופת זכאותם לקבלת

דמי אבטלה אינם מתייצבים.

ממה הם מתקיימים?

מעזרת ההורים.

מי שנזקק להבטחת הכנסה צריך

לנטוע לחיפה כדי להתייצב בלשכה ופירוש הדבר הוצאה חודשית של

כ-100 אלף שקל כרי לקבל הבטחת הכנסה. לכאורה יקנעם איננה רחוקה

מחיפה ותושבי יקנעם יכולים לעבוד בחיפה אבל, כידוע, גם בחיפה

יש חוסר עבודה. יותר מזה, המעסיקים בחיפה נמנעים מקבלת עובדים

מיקנעם מפני שהם צריכים לשלם להם דמי נסיעה, והעובד איננו יכול

לשאת בנטל של הוצאות הנסיעה.

לצערי, בנתונים הנוכחיים איו

מפלט לאנשים שפוטרו ולאלה שחלילה יפוטרו. מבחינה זו הבעיה שלנו

לא שונה מבעיית בית-שאן ואנשים שלנו צריכים למצוא מקום עבודה

ביקנעם.

גם במקומות העבודה הקטנים

ביקנעם יש בעיות. המפעל היחיד היציב שלא מדברים בו על פיטורים

הוא "אוסם". בחודש האחרוו קלט המפעל הזה למעלה מ-20 עובדים,

תושבי יקנעם.

עם זה, אני חרד לאלה שיפוטרו

כשללשכת העבודה איו מה להציע להם. בכל חודש אוקטובר היו ביקנעם

רק 9 הפניות לעבודה. לשירות התעסוקה איו מה להציע ביקנעם.



הגענו למצב שאנחנו מסיעים עובדים

לתעשיה הכימית בעתלית. גם מפעל המלח ביקש עובדים והסענו עובדים,

בנסיעה מאודגת, למפעל המלח.

אני מבקש שיובא בחשבון שלמדות

קירבתה הגיאוגרפית של יקנעם לחיפה, אנחנו רחוקים מלקבל עבודות.

גם במפרץ יש פיטורים ובעיות. יש בעיות במספנות ישראל, ששם יש

עובדים מיקנעם. המצב הולך ונעשה קשה יותר.

צריו לפעול בשני מישורים, אחד

לטווח הקצר ואחד לטווח הארור.

בטווח הקצר - לעזור ל"סולתם"

לקבל הזמנות. היום עובדים למלאי כדי לא לפטר עובדים. זה השוני

ביו "סולתם" ל"אוסם" שפיטר עובדים כשמחיר הפסטה לא עלה וקלט

עובדים רק כשהמחיר עלה. לעומת זאת, "סולתם" עובד למלאי כדי להימנע

מפיטורי עובדים.

ולטווח הארור - השתתפתי בישיבה

של פקירים בדרג לא גבוה, של הקרן-הקיימת-לישראל. אנחנו מחזרים

אחרי יזם במשך שבעה-שמונה חודשים, והוא מאיים שייצא לאירלנד אם

לא תתמלא בקשתו. נמצא שבשטח עובר קו נפט, כביש, קו בניו; בכל זאת

הגענו לדרג שצריך לתת אישור, זה דרג לא-גבוה, והם מתנגדים

לתת את האישור בגלל הצורך להזיז גרר של מרעה.

רבותי, ציונות היא גם למנוע

ארוזיה של אנשים. אחרי שבעה חודשים של ריצות והתרוצצות בא פקיד

ומטיל וטו על הקמת מפעל. אני מקווה ששרים שהבטיחו ימנעו ביצוע האיום

של היזם שמדבר על מפעל למחשבים.

הוועדה צריכה לפנות לכל המוסדות

כדי שישוחררו שטחים לתעשיה ושיינתו להם סיווג של אזור פיתוח א'.

לא מתקבל על הדעת שיישוב על ידנו, במרחק של 7 קילומטרים, מסווג

כאזור פיתוח אי והדבר הזה נשלל מאתנו. אני מקווה שלא נתדרדר יותר.

למי אתה מתכוון?

הכוונה היא לרמת-ישי; שם לתת

סיווג של אזור פיתוח א'? זה הסיווג

הגבוה ביותר בארץ.

מר ליאור, בבקשה.

הדברים שנאמרו כאו מייצגים את

המצב. "סולתם" הוא מפעל אשר עוסק

במוצרי בטחוו. יש לנו גם מוצרים אזרחיים אבל קשה לנו להתמודד אתם

בשוק כי אופי המפעל שלנו, כפי שאמרתי, הוא בטחוני ולא כל מוצר

אזרחי יכול להשתלב בו.

התנודות במפעל הו גדולות. בשנת

1979-80 היתה נפילה ונאלצנו לפטר עובדים. היו גם שנים טובות. השנה

שעברה היתה שנת שיא מבחינת הייצוא - 123 מיליוו דולר. הייצור הגיע

לסכום של 140 מיליוו.

יש לנו שם של מפעל איכות. יש

האומרים שזו האיכות הטובה ביותר, אבל הקונה לא קונה תמיד את הטוב

ביותר, בגלל המחיר הגבוה. משנה לשנה אנחנו מורידים את המחירים

ומקזזים ברווחים. איו לנו שליטה על השוק הזה. צה"ל לא מזמיו אצלנו

זה שלוש שנים.



המספרים שניתנו כאן הוצגו

כבר בראשית השנה בפני סועצת המנהלים.

המצב לאשורו הוא שבחודש

יוני אנחנו גומרים את ההזמנות המסיביות וחסרים 70-60 מיליון.

חלק ממחזיקי

המניות בעד פיטורים וחלק בעד דחיה של חודש אבל לא יותר מחודש.

היו"ר א' נמיר; על איזה סדר גודל של פיטורים

מדברים?

כיום עובדים למלאי 650 איש

ומספר העובדים הישירים הולך

וגדל.

פיטורים - זו החלטה מינהלית

של בעלי המניות - וזה יכול להיות בסדר גודל כזה.

זאת אומרת, שכולם יהיו

מפוטריס.

כן.

כמה מהם מיקנעם?

200.

ל"כור" יש 74% במפעל ולכן

הוא מתקיים בצורה נאותה והעובדים מקבלים שכר הוגן.

במשך השנים, האם רוב המפעל

היה מבוסס על עבודות חוץ?

מה היה חלקו של משרד הבטחון שלנו?

כמעט כל השנים היה ייצוא

של 70%-85%.

אני מכיר את "סולתם" "בכובע"

האחר שלי. האם יש גיבוי של

משרד הבטחון לעבודה שלכם למלאי?

לא. יש נושא פיתוח שחשוב

לצה"ל. בתאריך מסויים הוצאה

הזמנה על-ידי מערכת הבטחון. אחרי שהתחילו הקיצוצים הפסיקו בצורה

דרסטית גם את הפיתוחים. באו אלינו ואמרו שאנחנו צריכים לממן את

החלק שלנו - מעל 20 מיליון - ועשינו את זה, מיממנו. הקמנו מבנה

של 400 מטר, כי מדובר על טנקים. אין לזה עכשיו מקום לשוק החיצוני.

המעצמות הגדולות מפתחות את זה בעצמן.

אני הייתי עד לכך שההאטה

ב"סולתם" נצפתה.

לפני כשנתיים דובר על האטה

משמעותית בהזמנות.

לכן אני שואל, האם לא היה

מקום לתשוב כבר אז על פריסת

הייצוא לטווח יותר ארוך ולא להגיע למצב כזה שפתאום יש צורך בפיטוריהם

של למעלה מ-600 עובדים.

יי ליאור; זו שאלה הגיונית מבחינת התעסוקה.

לפני כשלוש שנים היתה הזמנה.

עמדנו בזמני האספקה. השקענו 24 מיליון לעשות את המפעל מודרני וזה

איפשר לנו לבצע את העבודה. מ-1900 איש ירדנו ל-1700 איש.

היו"ר אי נמיר; כמה עובדים במפעל היום?

1700.

מספר המועסקים למלאי הולך וגדל.

אנחנו קונים קונטיינרים ומאחסנים את התוצרת בקונטיינרים.

ר' כהן; אם אתם משקיעים השקעות כל-כך

גדולות, בסכומים כל כך אדירים,

מדוע לא תחשבו על כניסה לשוק האזרחי?

יי ליאור; אני מוכן להציע לך שכר כדי שתציע

למה להסב את המפעל.

יי יעקב; הנתונים של הלשכה לשירותים חברתיים

מצביעים על גידול במספר הפונים

לקבלת עזרה כלכלית. במקביל חל גידול של 70% בבעיות אישות ומשפחה.

אני קושר את שני הדברים.

במספרים מוחלטים - אם מספר הפונים

היה 4 משפחות לחודש, היום הוא 9-8 משפחות, כמעט כולם לעזרה כלכלית.

ניקח לדוגמה משפחה אופיינית, האב

עובד ומקבל 400 אלף לשקל. בביח יש 5-4 ילדים. הוא צריך. לשלם חובות

שהצטברו בבנק או במכולת. אני לא יכול להיענות לפניות מסוג כזה והוא

צריך לפנות אל המוסד לביטוח לאומי להשלמת הכנסה. לצערי, הביטוח הלאומי

לא עומד בעומס ועובדי המוסד לביטוח לאומי בעפולה נוקטים עכשיו עיצומים

בגלל העומס מצד אחד ואי-מתן אישור לתוספת כוח אדם מצד שני.

אדם

שהופנה להשלמת הכנסה - 180 אלף שקל תוספת למשכורתו - הודיע לי שאשתו

עזבה את הבית.

אני נאלץ לציין שתי תופעות שליליות.

האחת - אני חושש מעליה במספר בעיות האישות וההשלכות שיש לזה על חינוך

הילדים, והשניה - יש קבוצה גדולה, של 50 צעירים, שאינם מתייצבים בשום

שירות, לא בשירות התעסוקה ולא להבטחת הכנסה, ואינני יודע לאן חם יגיעו.



האוכלוסיה ביקנעם היתה אמנם

הטרוגנית אבל יציבה. אני חושש שאם האבטלה תחריף, יהיו זעזועים

ביישוב ובגלל גודלו של היישוב - זה ישוב קטן - הם יגרמו להרם

של מה שנבנה במשך הרבה שנים.

א' עזר; כפי שהוזכר כאן, ב"סולתם" יש

שטח של 400 ממ"ר, שאיננו מנוצל.

למה לא יימסר השטח הזה למפעל, אפילו מפעל בתוך מפעל עם כל הבעיות

הטכניות שמסביב - ונוכל להביא עוד יזמים שיעסיקו עור 200 עובדים

בלי קשר ל"כור". זה ניתן להיעשות בין ההסתדרות, הרשות המקומית,

משרד העבודה והרוותה ומשרד התעשיה והמסחר.

נוסף לזה יש הצעה שהפרטנר העיקרי

שלה הוא מר צילקר. אפשר לעשות מרכז להכשרה מקצועית במקום לשלם דמי

אבטלה למפוטדים. אפשר להקים מרכז להכשרה מקצועית, בהשתתפות של משרד

העבודה ו"סולתם", ואז אפשר יהיה גם לנייד עובדים.

ח' גבריאל; להביא תעשיה חדשה ליקנעם זה

מבצע בלתי אפשרי, כי אין לה

שטת לתעשיה. אינני רואה פתרון מיידי להבאת תעשיה חדשה ליקנעם.

מאז ומתמיד היינו תלויים תלות מלאה ב"סולתם", ולא רק תלות כלכלית

אלא גם במה שנוגע לדיור ולפעילות חברתית. אדם שקונה דירה, כעובד ב"סולתם",

תלוי ב"סולתם", שממנו הוא מקבל משכורת ועזרה בקבלת הלוואה. אנחנו

תלויים תלות מוחלטת ב"סולתם", ועד היום זה היה חיובי. אנחנו, ביקנעם,

קיימים בזכות "סולתם". 90% מהאנשים אשר חיים ביקנעם חיים "מסולתם",

והם תיים טוב. "סולתם" מחזיק ברוב השטח שביישוב - 90% - והיתר הוא

בידי הדרוזים או למרעה. התקוה שלנו היא "סולתם". תמיד "סולתם" קיבל

עבודה ממקום שלא חשבו עליו, וזה הציל את המצב.

אנחנו פונים אל "סולתם", שאם

חלילה יהיו פיטורים, שיחשבו שם על אנשי יקנעם, כי אין לנו לאן ללכת.

אני מבקש שאנשי יקנעם יהיו האחרונים שייצאו מהמפעל, כי תושב יקנעם

שיפסיק את עבודתו ב"סולתם", הוא יישאר בבית. אין לו לאלן ללכת.

ב"סולתם" יש עובדים מחיפה, מנצרת,

מעכו, מעפולה. אנחנו לא צריכים לדאוג לבעיית התעסוקה במקומות אחרים.

לא ייתכן לפטר תושב יקנעם ולהשאיר במפעל תושב של עיר אחרת. לנו, כפי

שאמרתי, אין לאן ללכת.

בהזדמנות זו אני רוצה לומר שאפילו

ההלוואה העומדת שאנחנו מקבלים לשיכון נמוכה יותר מבמקומות אתרים.

אני מוכרח להורות בפה מלא שנכנסתי

לישיבה זו יותר אופטימי משאני

עומד לצאת ממנה. מה ששמענו כאן ממנהל "סולתם" חמור יותר מהדברים

ששמענו ממנו בישיבות. ביקנעם אין מקורות פרנסה אתרים. אני מקווה

שהמצב החמור יטופל על-ידי כל הגורמים וייעשה כל מה שאפשר כדי להציל

את המצב החמור ב"סולתם", שיינתן כל מה שאפשר כדי להציל את "סולתם".

ר' כה7; מה אפשר לעשות לתת חוץ מתקוות?

אני רוצה שתהיה התערבות להצלת

המצב ב"סולתם" כרי שלא נגיע

חלילה למה שהגיעו עוברי "אתא". אני מקווה שכל הגורמים יתערבו להצלת

המצב ויתנו מה שאפשר לתת ויעשו מה שאפשר לעשות, יעשו הכל למען הצלת

המפעל ממכה קשה.

אני רוצה לחרר כמה נקורות.

יקנעם התברכה באורח חיים טוב.

אין בה פשע ואין בה בעיות ששומעים עליהן בארץ. המצב הזה הוא תוצאה

של תעסוקת רוב חושבי המקוס בזכות המפעל היחירי שנמצא אצלנו. אם

אומרים שמצרים היא מחנת הנילוס, אפשר לומר שיקנעם היא מתנת "סולתם".

השכר הטוב והתנאיס מסביב גרמו לכף שרוב תושבי יקנעם חיים בכבור.

לכן אנחנו חרדים מאד מפני מה שעלול לקרות, אם חס וחלילה יהיו פיטורים

מ"סולתם", כי הפגיעה הראשונה תהיה בתושבי יקנעם. אינני רוצה לרבר

נגר עוברים אתרים אבל אני רוצה שייזכר הכלל של "עניי עירך קורמים"

על אחת כמה וכמה כשאין להם אלטרנטיבה אחרת ביישוב.

אני מבקש שווערת העבורה והרווחה

של הכנסת תפעל בכל הכיוונים, ביתר מרץ וביתר שאת, כרי שתושבי יקנעם,

שזה מקום פרנסתם העיקרי והכמעט יחירי, לא ייפגעו.

מאחר שרוב אנשי יקנעם העוברים

ב"סולתם" הם בלחי מקצועיים, אני חושש שהם הראשונים שייפגעו במקרה

של פיטורים. התושבים ביישוב מסתובבים בחררה זה שנתיים בגלל החשש

הזה. כואב לראות בחורים צעירים משוחררי צה"ל, ששרתו ביחירות קרביות,

מסתובבים בעיירה ר"סולתם" סגור בפניהס. זכות קרימה בתעסוקה במקום

חייבת להינתן לתושבי יקנעם, כי אין להם מתנת טבע אחרת.

צי צילקר; לצערי, לא רק עוברי המוסר לביטוח

לאומי נוקטים עיצומים. גם עוברי

לשכות הרווחה נוקטים עיצומים. עכשיו יש עיצומים שאמנם אינם קשים ביותר

אבל חלק גרול מהפונים נפגע.

אסור שווערת העבורה והרווחה תרפה

ולו לרגע אחר מנושא האבטלה. היא צריכה לרחוף את הנושא הזה בכל רגע

ובכל אתר, במקרו ובמיקרו, כי אנחנו בראשית התהליך.

אוי ואבוי.

היו"ר אי נמיר; גם השר וגם המנכ"ל אומרים את

הרבר הזה בכל ישיבה.

ר' כהן; לפי המריניות, זה סוף התהליך - 8%.

הלוואי. תפקירי להתריע. תפקירנו

להתגונן. אם לא יקרה רבר - אז

המנכ"ל טעה. אבל אם חלילה יקרה משהו - זה פחות נעים.

הצענו מספר פתרונות.

מה הפתרונות שהצעתם? כבר כמה

פעמים אנחנו שומעים שנערכים.

אני מבקשת שתיתן רוגמה.



צ' צילקר; אני מוכן, בישיבה הבאה, לפריס

את כל התכנית.

אני רוצה להוסיף ולומר, גם

לפרוטוקול, שבדרוזים וביהודים אנחנו מטפלים כמי שהם אזרחים ישראליים.

אין אצלנו חלוקה בין ררוזים לבין יהודים. כולם משרתים בצה"ל והטיפול

בהם והיחס אליהם שווה והוגן.

מספר המובטלים שישה

ימים ויותר, בחודש ספטמבר, הוא 159. ביולי הוא היה 191. המצב בשנה

שעברה, מחודש יוני, לא היה שונה. הוא נע מסביב ל-170-160 דורשי עבודה

ומובטלים קצת פחות. בסך-הכל לא חל שינוי גדול בתשעת החודשים האחרונים.

מה השוני? - וטוב שהנושא הועלה - השוני הוא האיום הרציני ביותר של

"סולתם", שלפני חודשיים הודיעו שהם יהיו צריכים להפסיק ייצור למלאי.

פיטורים בסדר גודל של 600 עובדים פירושם סיכון המפעל והם מהווים איום

להמשך התפקוד של המפעל.

מה עשינו בינתיים? - קיבלנו את

דעתו של ראש המועצה ופנינו בבקשה לשינוי הסיווג לאזור פיתוח אי. אישרנו

בקשתו של ראש העיר להעניק ליקנעם מעמד של אזור פיתוח אי.

היו"ר אי נמיר; מי הכתובת לזה?

משרד התעשיה והמסחר. פנינו אל

מנכ"ל המשרד גם בענין מפעל

לאלקטרוניקה. שר התעשיה והמסחר ושר האוצר הם הגורמים המרכזיים

במה שנוגע לסיווג אזורי פיתוח.

יש החלטת ממשלה האומרת ש-10%

של ההזמנות של משרד הבטחון צריכות להיות בערי פיתוח. פנינו בענין

זה אל משרד הבטחון, אל המנכ"ל. קיבלנו תשובה שהדברים מתקיימים.

התשובה הגיעה שלשום. נפנה אליו פעם נוספת.

פנינו גם אל מר צבי אלון, יושב-

ראש הוועדה לקניות גומלין . מהן קניות גומלין? - אם אנחנו קונים

במקסיקו, למשל, דלק או פחם, בסכום מסויים, אנחנו מבקשים מהם קניות

גומלין,

הסיכום אומר שנעביר אליו רשימות

של מפעלים שמספר העובדים בהם מ-50 איש ומעלה או שהם מייצרים מעל

לסכום מסויים, והוא ינסה להיות מתווך לצורך הגברת הקניות הגלובליות

ולהפנות אותן לעיירות פיתוח.

נפגשתי עם דן פרופר מ"אוסם".

הרושם שלנו, שאם תהיה הקטנת ביקושים בגלל הקפאת השכר, זה ישפיע

על המצב במפעלים. אם תהיה שחיקת שכר נמשכת ואם יחול צמצום בביקושים,

זה ישפיע גם על צריכת מוצרי המזון ותהיה לזה השפעה על המפעלים, זאת

אומרת פיטורים של עובדים. אני מקווה שזה לא יהיה.

בישיבת הוועדה בשבוע שעבר, בעת

הדיון על שדרות, כשדיברנו על מפעל "אוסם" אמרתי שהתעסוקה במפעל מותנית

בהזמנות שתהיינה.



השאלה העומדת לפנינו היא מה

עושים בתקופת הביניים, בשנה-שנה-וחצי עד להקמת מפעל המחשבים ואולי

עוד מפעל.

המגב בסביבת יקנעם, בעפולה

ובנצדת עלית, דומה לזה שביקנעם, זאת אומרת, הישועה לא תבוא מהאזוד.

ברשותנו רשימה של 18 פרוייקטים שהמועצה המקומית הושבם שהם נתוצים

לתושבי העיר. החומר בענין זה מוכן אבל מי שמאשר קווי אשראי הוא

משרד הפנים. אנחנו מוכנים להמליץ, במידה שיהיה צורך, כדי להוריד את

החום. משרד הפנים צריף לאשר את הנחיצות שלהם. מדובר על בנין בית-

ספר, על אולם ספורט מרכזי.

עבודות בנין.

צ- צילקר; יש גם עבודות אחרות. 2500

עובדים זה אומר 50 עובדים

לתעסוקה במשך 5 חודשים. אלה העבודות שיש, שיפוצים, תשתית וכוי.

אין לגו פתרונות מן השרוול.

אם מפעל "סולתם" יהיה מוכן

להכשרה פנים מפעלית, אנחנו מוכנים אתו.

היו"ר אי נמיר; למה הוא יכשיר?

צי צילקר; לצמיחה עתידית.

שי טל; יקנעם לא היתה בעיה מבחינתנו,

כי מצב האבטלה בה לא היה חמור.

עשינו מאמצים ניכרים, וקצת

הצלחנו, בהבאת מפעל לאלקטרוניקה.

כמה עובדים שם?

עכשיו עובדים שם 10 איש, 2 מהם

מיקנעם. הכוונה היא שהמפעל יתפתח

ויתרום לתעסוקה.

ואשר לסיווג; אני רוצה לומר

ולציין שמות של שלושה ישובים נוספים שמצבם זהה מבחינה זו למצבה

של יקנעם, והם נצרת, עפולה ומגדל העמק. גם מבחינת התעסוקה מצבם זהה

למצבה של יקנעם. אם כי הבקשה הוגשה בכתובים למשרד האוצר ולוועדה

עד היום אין לזה תוצאה חיובית. אם לא תהיה התפתחות לגבי היישובים האלה,

אינני רואה שהסיווג ישתנה לגבי יקנעם. בכל אופן, משרד החעשיה והמסחר

יעשה כל מה שצריך לעשות.

היו"ר א' נמיר; יהושע פורר, מנכ"ל משרד התעשיה

והמסחר, הוא הגורם הדומיננטי

בנושא של סיווג ערי פיתוח. נכתוב לו מכתב. אי-אפשר לומר שהענין הזה

לא שייר למשרד התעשיה והמסחר. אתם, משרד התעשיה והמסחר, הראשונים

שצריכים להשיב לערי הפיתוח, לפני משרד העבודה והרווחה. כל מה שעשיתם

זה מפעל ל-10 אנשים?



ש' טל. שר התעשיה והמסחר חתם על המלגה

לשינוי הסיווג - אני מרבר על

עפולה, נצרת ומגדל-העמק - זה נמצא באוצר ולא אושר. שר האוצר צריך

לחתום על אישור לווערה. שר התעשיה והמסחר חתס. עכשיו השר שלנו איננו

מהווה גורס.

ר' כהז; אני מבין שהיוס אין תכנון על

פרוייקטיס חדשיס ביקנעס.

אמת. כרגע אין בצנרת מפעל בהקמה

או בתכנון, בנוגע ליקנעם.

היו"ר אי נמיר; אני לא מקבלת את העוברה שהמשרד

לא שולח לנו אנשיס בררג המתאיס

לנושאים האלה. אני לא מקבלת את הדרך שמוריעיס לנו שיבוא לישיבה הממונה

על אזורי פיתוח, הוא לא מופיע ואפילו לא מוצא לנכון להתנצל. לא ייתכן

שיבואו אלינו ראש מועצה, חברי מועצה מקומית, מנכ"ל משרר שיושב אתנו כל

שבוע אבל לא תהית התייחסות של משרר המסחר והתעשיה. לנציג המשרר שנוכח

כאן אין תשובה, אין זה בסמכותך, כי ברבריס האלה לא אתה מחליט.

מצבה של יקנעס היא כפי שהוא מפני

שהיה חוסר רגישות פוליטית לגבי מה

שמתרחש שם.

לעניות רעתי, התלות של "סולתם"-

יקנעם או יקנעם-"סולתם" היא אסון. האסון הוא בכך שהחליטו להקים עיירה

חר-מימרית מבחינת מפעל ואיש לא הבין שצריך להשקיע בהקמת עור מפעליס,

כשירוע מה מצבו של "סולתם". הבעיה הזאת קיימת היום. אם ממשלה במרינת-

ישראל רוצה להיות אחראית לגבי היישוביס שלה - היא צריכה ללכת בכיוון של

השקעה. ואס מביאים השקעה אפסית, אני יורע שאני מרבר אל הקירות.

לרעתי, ללא זעקה שתצא לציבור -

ממשלת ישראל לא תשנה ולא תתחיל בשלב הצמיחה. ועדת העבורה והרווחה

צריכה לעשות כל מה שתוכל.

כפי שאמרתי, אנשי יקנעס תלויים

במפעל אחר והם צודקים בתביעתם שיש עריפות תעסוקתית לאנשי יקנעם במפעל

הזה. את התרכובת הזאת לא בנו אנשי יקנעם. מי שבנה את יקנעם הוא שיצר

את הרואליות הזאת. בשבילי, כחבר כנסת, מובטל הוא מובטל בין שהוא בבצרה

או בעפולה. אבל אי-אפשר להתעלם מן התלות של תושבי יקנעם ב"סולתם". צריך

לחתוך בבשר ו"סולתם" צריך להחליט, הוא חייב להחליט שאנשי יקנעם הם

אחרונים שבאחרונים להיות מפוטרים. אינני משוכנע שהיה צריך להגיע למצב

של פיטורים במכה אחת, שצריך לפטר בבת אחת כ-600 איש. לדעתי, צריך היח

לפריס את זה. אני יורע שחברת העוברים מנסה להגיע להרכב נכון של ייצור

כרי שגאות ושפל לא יהיו קריטיים. אבל העוברה שממשלת ישראל גורמת למפולות

במפעלים טובים היא עוברה.

הרברים שלי מופנים לכל המפעלים

באזור התעשיה של יקנעם, אם יש פיטורים - אנשי יקנעם יהיו האחרונים.

זה אמור לגבי כל המפעלים ובראש וראשונה לגבי "סולתם", כי הוא הגרול

שבהם.

צ' צילקר; אנחנו תומכים בגישה הזאת.

נעלמה לנו מהאופק הפונקציה של ועדו;

המנכ"לים.

היו"ר אי נמיר; אתה מתכוון לוועדה בדאשותו של סגן

השד עדי אמודאי? זה בוטל, הכל עבד

למשדד התעשיה והמסחר.

הוועדה קיימת.

היו"ר אי נמיד; אין לה כסף.

ר' כהן; בזמנו הוקצבו לוועדה 50 מיליון דולר.

אין.

ר' כהן; אני לא מוכן לקבל את מוחה המוקדם

של הוועדה הזאת. הוקצבו לה סכומים

שלא הוצאו.

אם אנחנו, כוועדה - וזה התפקיד

שלנו - לא ניאבק עם הממשלה, אם לא יהיה בממשלה הזאת גורם אחד שיחד

אתו אפשד יהיה לומד, תזרימו 10-5 מיליון דולד, כי לנו אין פתרונות,

מה נעשה כחברי הכנסת? ננאם? נעלה על הגגות?

אנחנו צריכים לדעת אם יש ועדה

או לא. יהיה זה מי שיהיה - אתר ניאבק על הענין.

לא ייתכן שתהיה עיריה בלי אפשרות

למתן תשובה.

אם משרד מסחר ותעשיה לא מסוגל

היום, ובדחיפות, להציע 3-2 פרוייקטים ולהיאבק, בעזרתנו, עם משרד

האוצד ומי שצריך כדי להפנות לעיירה הזאת 3 מפעלים, אנחנו טוחנים מים

ושום דבר לא ייצא מזה. משרד המסחר והתעשיה חייב להציע פרוייקטים

ואל תתחשבו אם יש תקציבים. אם במדינה יש משדד מסחר ותעשיה ולמעשה

אין אל מי לפנות, כי אין לו פרוייקטים, אל מי נפנה? האם נפנה אל

משרד העבודה והרווחה שיש לו צרות שלו? להסתדרות? אל מי נפנה? בכל

מדינה מתוקנת משרד המסחר והחעשיה הוא זה שצריך לדאוג לפרוייקטים.

אז יבנו כמה כיתות בעיירה. זה חשוב. צריך לבנות למען הרווחה. אבל

מה עוד יהיה?

בלי סיכום ברור, אין על מה לדבר.

צדיר לדבד על א) פדוייקטים של משרד התעשיה והמסחר; 2) הוועדה

בדאשותו של סגן השד אמוראי והתקציבים; 3) עדיפות לאנשי יקנעם בתעסוקה.

לעניות דעתי, אנחנו מתקדבים לנקודה

רתיוזה. כדי שהפרלמנט יוכל לדאוג לעם ישראל - עם ישראל צריך לדאוג

לעצמו.

יי רונן; כשאנחנו מקבלים עובדים, עדיפות

דאשונה ניתנת לתושבי יקנעם, אבל

כשמדברים על צמצומים ויש, לדוגמה, פקיד ומנתח מערכות וצריך להוריד

אחד מהם, אני אהיה נאלץ להוריד את הפקיד, אפילו הוא תושב יקנעם,

ולהשאיר את מנתח המערכות, שהוא תושב חיפה, כי המפעל כולו ממוחשב.

אפשר להכשיר אנשים.

לפריסה: היה כוח והיו

הזמנות עם תאריכים קשוחים

ואי-אפשר היה לפרום. תנאי החוזה הם המכתיבים.

היו"ר אי נמיר; אנשי יקנעם רוצים לשמוע תשובה.

מר צילקר, אני אתך שתהיה התחייבות

לאנשי יקנעם.

ביקשתי לרעת מאין באים העובדים

האתרים - מחיפה ומהקריות - ואנתנו יורעים מה המצב שם; ממגדל העמק -

מגרל העמק עומרת בתור לבוא לוועדה הזאתן מטבעון - אולי שם המצב הכלכלי

יותר טוב; מעפולה? המפעל הוקם אמנם כדי לשרת את תושבי יקנעם אבל אם

מחר יפטרו את אנשי מגדל-העמק - נשב על מדוכת מגדל העמק.

אנחנו צריכים לעשות הכל כדי שכל

עוד אין תשובה לעובדים, לא יהיו פיטורים.

אפנה בשם. הוועדה למזכ"ל ההסתדרות,

למזכיר חברת העובדים ולשר הבטחון, שלא יגעו לרעה ב"סולתם". אני בטותה

שפנייה אליהם תיענה הרבה יותר מפנייה אל שר התעשיה והמסחר. אנחנו יושבים

כל שבוע על מדוכת עיר פיתוח אחרת. ישבנו על הנושא של בית-שאן ועל הנושא

של דימונה, וביום שני שעבר קיימנו דיון על שררות. המשרר שצריך לתת

תשובות לא נותן שום תשובה לשום רבר בשום מקום. שום תשובה.

שמעתי את שר הבטחון מספר פעמים.

אמרתי לשר הבטחון, בישיבת הסיעה שלי, כי מצב האבטלה בערי הפיתות מסוכל

ביותר, זה ממש על עברי פי פחת ולגבי חלק מערי הפיתוח מצב אבטלה פירושו

סגירת ערי הפיתות, אם לא נפנה אליהם גם הזמנות של מערכת הבטחון. אמר לי

על מה את מדברת? אם תהיה פגיעה מאסיבית בתקציב הבטחון, הדבר

הראשון שייפגע זה התעשיות הבטחוניות, ו"סולתם" היא הדוגמה, ואנחנו יודעים

מה קרה ברפא"ל.

היינו במפעלים אזוריים של בית-

שאן. אמר לי מנהל מחלקה במפעל זיתים: אולי את יכולה לסרר שמשרד הבטחון

יזמין אצלנו יותר זיתים? התפלאתי. הוא אמר לי: אם הצבא לא יזמין יותר

זיתים, נצטרך לפטר יותר פועלים. נכנסנו ל"כיתן", אמרו לנו: אולי אתם

יכולים לעזור לנו? תסדרו בשבילנו שמשרד הבטחון יזמין אצלנו סדינים.

אם משדד הבטחון לא יזמין סדינים נאלץ לפטר

פועלים.

הבעיה שלנו היא שרובו הגדול של

המשק בנוי על מערכת הבטחון. זה לא פוגע ברכש, כי הרכש ממומן ממט"ח.

זו הבעיה הראשונה שלנו. לכן הזמנו נציגות של "סולתם", אבל זה אולי נושא

למישהו בררג יותר בכיר ממנכ"ל "סולתם". הכל בנוי על ייצוא לארצות חוץ,

אס לא קונים נשק - כל התמונה משתנה. כל פגיעה ב"סולתם" היא פגיעה

מאסיבית ביקנעם.

אני מציעה שנקים צוות של חברים

מהוועדה - חברי הכנסת שוסטק, רן כהן, ואנכי - ונזמן את מנכ"ל משרד

התעשיה והמסחר. אם אנחנו יכולים לתת תשובה לכמה נושאים אקטואליים -

בזה יהיה כוחנו.



הגלגלים של המכונה הממשלתית, במשך

כל השנים, פועלים כל כך לאן שאם אנחנו לא ניחן תשובות ענייניות, לא

נסייע.

אני מבקשת שראש המועצה יכין עבורנו

רשימה של הדברים האקוטיים. אנתנו רוצים לסייע לכל עיר פיתות. תגירו לנו

במה אתם רוצים שנסייע לכם כדי להזיז דברים.

השיקול ביקנעם צריף להיות מעבר

לתכניות של "סולתם", הוא צריך להיות לגבי צעירים ולגבי צעירים ברמת

השכלה גבוהה יותר, כלומר בוגרי השכלה גבוהה. אם לקבוצות האלה אין

תשובות - אין עתיד לעיר פיתוח, הם יעזבו את המקום ולא יגורו בו, וזו

פגיעה משמעותית.

אולי נצטרך לקיים דיון פנימי של

הוועדה, עם המשרד, על התכניות של משרד העבודה והרווחה.

אני יודעת שלמשרד קשה לתת תשובות

אבל יש הרגשה שאין תשובות לדברים. אתם אצלנו לא על תקן של משרד התעשיה

והמסחר.

אני מציעה שנשמע מה התשובות של משרד

העבודה והרווחה בנושא של אבטלה. גם השר וגם המנכ"ל אומרים שהמצב מחמיר.

בזה שנצעק - זה לא יעזור.

יש לנו תכנית מקיפה למאבק באבטלה,

היא נדונה מספר פעמים בישיבות הממשלה

אני לא אוכל להציג תכנית מישיבת הממשלה. לא יהיה זה הוגן לא כלפי השר

ולא כלפי הממשלה אם אני אשלוף את התכנית ואציג אותה כאן. התכנית מוכנה

ומתוקצבת.

נזמין את השר.

צ' צילקר; בבקשה.

היו"ר אי נמיר; לענין הוועדה בראשותו של סגן שר

האוצר; אני יודעת שהוועדה ישנה

אבל אין לה תקציבים.

ר' כהן; זה בעל משמעות ציבורית חשובה ביותר.

היו"ר א' נמיר; אני יודעת ששר התעשיה והמסחר ערער

על קיומה של הוועדה. היא פעלה כל עוד

הוא היה בניו-יורק. הוא ערער על הוועדה והערעור שלו התקבל.

אני אפנה שוב לסגן שר האוצר; הוא היה

אתנו כל שבוע, בכל אחד מהדיונים והמשכתי להזמין אותו, הוא אמר לי; אין

לי מה לעשות. אין לי כסף. אין לי סמכות לתת כספים למפעלים. מכל מקום,

אני מוכנה להזמין את סגן השר, עדי אמוראי, לכאן. אחרי שנשמע אותו נחליט

מה אנחנו עושים.

העובדה ששר מתנהג בצורה שלא מקובלת

ולא נכונה, לא פותרת אותו מביקורת

של הכנסת. להיפך.



אני מבקש שתהיה פנייה אל שר

התעשיה והמסחר חרף המחדלים שלו בענין זה וחרף העובדה שהוא עוסק בכל

הדברים שבעולם פרט לדברים שהוא צריך לעסוק בהם; יש ממשלה ויש שר תעשיה

ומסחר, ואני רוצה לדעת מה התכניות שלו. אני רוצה לשמוע מה התכנית שלו

לגבי עם ישראל.

היו "ר א^ נמיר; אני מקבלת את ההצעה, עם כל

האופטימיות הזהירה, אשלח לשר

מכתב. בענין "סולתם" אכתוב לשר הבטחון, מזכ"ל ההסתדרות ומזכיר חברת

העובדים ואדבר אתם בעל-פה.

אני מבקשת מראש המועצה, תשאיר לנו

רשימה של מפעלים, לא יזמים פרטיים, יזמים פרטיים - נא לפנות למשרד התעשיה

והמסחר. אנחנו כנסת והקשר שלנו הוא עם גופים ציבוריים ולא עם יזמים

פרטי ים .

תודה רבה. הישיבה נעולה.

הישיבה ננעלה בשעה 13.00.