הכנסת האחת-עשרה

מושב שני



נוסח לא מתוקן



פרוטוקל מס' 124

מישיבת ועדת העבודה והרווחה ביום

ב' ו' בחשון התשמ"ו - 21 באוקטובר 1985 בשעה 11:00

חברי_הוועדה: א' נמיר - היו"ר

ב' בן-אליעזר

ח' גרוסמן

א' ורדיגר

צ' ביטון

א' שוסטק

ש' שלמה

צ' צילקר - מנכ"ל משרד העבודה והרווחה

פ' עמיר - ראש מועצת שדרות

ע' כץ - משנה למנכ"ל שירות התעסוקה

י' הכט - מנהל האגף להכשרה מקצועית, משרד העבודה

ב' פפרמן - רכז מטה התעסוקה, משרד העבודה והרווחה

ד' פלד - מ"מ ראש מנה"ר, משרד הבטחון

ר' מרום - עוזר ראש מנה"ר, משרד הבטחון

שי צימרמן - סגן מנהל דיור ונכסים, משרד השיכון

אי מינץ - עוזר שר התעשיה והמסהר לאזורי פיתוה

י' תג'ר - עוזרת למנהל מח' לתקני עובדים ותנאי שירות, משרד הפנים

עי בלוך - יו"ר הוועדה העליונה לתעסוקה בהסתדרות

י' אלון - מזכיר מועצת פועלי שדרות

בי יאנקו - מזכיר לשעבר של מועצת פועלי שדרות

ז' שליש - חבר הנהלה בחברת רסקו

שי שניידר - חבר הנהלה בחברת רסקו

די אזולאי - מפעל "מבט"

א' אדלר

מ' הלנברג

מצב התעסוקה בשדרות



מצב התעסוקה בשדרות

רבותי, אני מתכבדת לפתוח את

הישיבה ואני רוצה להבריז על

הישיבה בישיבה פתוחה. אם איו התנגדות - הישיבה תהיה פתוחה.

אני רוצה לברך את בל האורחים

שהגיעו אלינו היום לדיון על מצב התעסוקה בשדרות.

החלטנו שהיום נקיים דיון מיוחל,

יזום על-ידי הוועדה, על מצב התעסוקה בשדרות.

אני שואל: מה שונה מצבה של שדרות

ממצבן של עשרות עיירות פיתוח,

שגם בהן המצב קטסטרופלי.

אני רוצה לרענן את זכרונם של

חברי הוועדה. במושב הקודם של

הבנסת קיימנו מדי שבוע דיון על עיר פיתוח אחרת.

מדוע הקדמנו הפעם את שדרות?

קיבלנו משירות התעסוקה, לפי בקשתנו, ואני מודה להם על בך, נתונים

על מה שהם מבנים "מוקדי אבטלה אקטואליים", אלה נתונים ארעיים,

לחודשים יולי, אוגוסט וספטמבר. לפי הנתונים האלה, אחוז המובטלים

בשדרות הוא הגבוה ביותר בארץ, הוא מגיע ל . 15.5%-היישוב שצועד אחרי

שדרות הוא נתיבות - 12%, ובאן יש החמרה בהשוואה לחודשים הקודמים.

בית-שאן, שעסקנו בה במושב הקודם, מסווגת במקום השלישי ואחוז המובטלים

בה מגיע ל-10.5%. אני מדברת על אחוז מובטלים מכוח העבודה במקום.

ומה המצב בבפרים הערביים? בבפר

מג'אר - 9.7%; בתרשיחא - 4.2%; בערה - %.2l

בחודש יולי, אחוז המובטלים מבוח

העבודה בשדרות היה %14.9, הוא ירד קצת בחודש אוגוסט - %12.4-וחזר

ועלה שוב בחודש ספטמבר והגיע, כפי שאמרתי, ל .15.5%-עדיין אין נתונים

לחודש אוקטובר.

אם בן, חבר-הבנסת בן-אליעזר,

זו הסיבה שהקדמנו את הדיון על שדרות.

מעתה ואילר, במו בשנה החולפת,

נקיים מדי פעם דיון על אחת מערי הפיתוח.

ממוצע האבטלה בארץ הוא כ.8%-

היו"ר_א'__נמיר: אם ממוצע האבטלה בארץ הוא 8%

הרי בערי הפיתוח לא רק שהאחוז

גבוה יותר, אלא בשבילם זו מבת מוות.

לפחות מ-70% מהמובטלים בערי

הפיתוח עובדים בענף המזון ובענף הטקסטיל, שבהם משתלם השבר הנמוך

במשק וחלק גדול מהמשפחות צריר להגיש תביעות משפטיות, בי הם מקבלים

פחות משבר המינימום.

אלה הן הסיבות שהעלינו היום

כנושא ראשון את נושא האבטלה בשדרות.

אני מבקשת מראש המועצה לפתוח.

קודם כל אני רוצה להודות

ליושבת-ראש הוועדה ולחברי

הוועדה על ההחלטה לקיים דיון בנוגע לשדרות.

אני חושב ששדרות נמצאת היום

בשעה אשר מחייבת טיפול שיתחיל להיות מוגדר כטיפול במוקד. שנית,

צריר להיות טיפול של צוות משותף אשר מסוגל לראות את משרדי הממשלה -

כל משרד עם היעד שלו - בצורה כוללת.

אמנם נכון ששדרות זכתה לאחרונה

במספר מפעלים שהתחילו בהקמתם, אבל אנחנו יודעים שתהליך ההקמה של

המפעלים והקליטה של העובדים בהיקף מלא זה עניו של כשנתיים. לכן

הבעיה המרכזית היא כיצד ניגשים לטיפול לתקופה של השנתיים הקרובות.

היום מספר המובטלים בשררות הוא

קבוע - 500-400 מובטלים, זאת אומרת כ-15% מכח העבודה, באופן קבוע.

מי שמגיע לסיור בשדרות יכול

להיווכח שבשדרות מתבצעת עבודה עברית. במשחטה - ומבחינה זו היא

היחידה בארץ - 90% מהמועסקים בה הם עובדים יהודים שמשכורותיהם

נמוכות כלומר, אני רוצה לצאת נגד הנימה השלילית שנשמעת כאילו. יש

בשדרות בטלנים שאינם מוכנים לעבוד עבודות יותר קשות. אני מציע

שמי שאומר את הדבר הזה יבקר בשדרות ויראה אנשים אשר עובדים במשחטה,

במכוני מיון, במפעל לצ'יפס, במפעל "מבט", וכן פועלי בנין בהיקף

גדול, שעומדים להיות מפוטרים.

צריך להשתחרר מהדעה שבעיירות

הפיתוח יש אבטלה כי אנשים לא רוצים לעבוד.

אני לא מתעלם מו העובדה ששדרות

קרובה לרצועת עזה וכוח עבודה ערבי זול יותר ופנוי יותר, הנמצא

בהיקף גדול, גורם לירידה בהכנסה באזור שלנו ויוצר עובדה שעובדים

לא יהיו מוכנים לעבוד תמורת שכר של 200,000 שקל. אף על פי כו,

המ6פר הזה של אנשים הוא שולי ביותר.

רוב המובטלים הבאים לשירות התעסוקה

הם בדרך-כלל מפוטרים שעסקו במקצוע שאיו לו תחליף, חיילים או בוגרי

קורסים של הכשרה מקצועית.

לפי החלטות שהתקבלו במפעלים

ובמוסות הציבוריים, בטווח של שלושת החודשים הבאים יהיז עוד כ-300

מפוטרים. המועצה המקומית נדרשת לפטר 80 עובדים, מפעל "מבט", שהוא

בבעלות של "רסקו", הגיש רשימה של 100 מפוטרים ש-50 מהם הם תושבי

שדרות.

110 איש נמצאים היום במסגרת

של קורסים להכשרה מקצועית, רובם אמורים לחזור לשדרות תוך 6 חודשים

והם. יהיו מובטלים עם תעודות. זה מצב מתסכל.

יש איום ברור של מועצת הלול לא

להזרים תוצרת למשחטה שהזכרתי אותה קודם ושעובדים בה 220 מתושבי

שדרות.

המצב הכללי בחקלאות עלול לגרום

לפיטורים של 50 מו העובדים במפעל "תפוד", שבו 280 עובדים.

חברת "לפידות" הודיעה שאיו

לה שום כוונה להחזיק את החברה כווברה פעילה בשנת התקציב הבאה.

היום יש שם 150 עובדים, רובם משדרות.



עובדי "לפידות", כמו עובדי

"מקורות", היו אחת האוכלוסיות החזקות ביישוב, שאפשר היה להישען

עליהם. עכשיו הודיעה"לפידות" שיש לה כוונה לצמצם בעוד מספר של

עובדים, עד חודש מארס, ואין בטחון שהיא תמשיך לפעול בשדרות בשנת

התקציב הבאה, פירוש הדבר פיטוריהם של 150 איש ותוספת של 80 מובטלים

בשדרות.

אנחנו צופים שעד חודש מארס או

ספטמבר, אם אני מביא בחשבון סיומן של ההכשרות המקצועיות, נהיה במצב

של 1000-800 מובטלים.

אחר מחברי הכנסת העיר בפרוזדור

שיש לו הרגשה שהחליטו להעמיד במבחן עד כמה המנהיגות בשדרות יכולה

להחזיק מעמד. מישהו האיר שבטלוויזיה נראינו מרוצים. אנחנו לא רוצים

להראות מסכנות אבל השלב שמונע התפרצות לא יחזיק מעמד הרבה זמן ולא

נוכל להיות לאורך זמן המיישמים של התכנית הכלכלית שפגעה בנו באופן קשה

ביותר, ובשדרות יש ריבוי במספר המשפחות המטופלות. אין בשדרות משפחה

שאין בה מובטל.

500 איש מסתובבים מובטלים בעיר.

עם זאת, שדרות מסוגלת לתת פתרונות. הצענו פתרונות. התחלנו לרכז בכל

המפעלים תכניות שיכולות להביא לקליטה מיידית של עובדים.

ממפעל "ספקטרוניקס" מודיעים, שאם

משרד הבטחון, שהפחית 30 מיליון דולר, יחזור להיקף של 10 מיליון דולר,

המפעל יהיה מוכן לקלוט עובדים. גם "תעשיות לכיש", שמייצר טרקטורים,

מוכן לקלוט 50 עובדים נוספים. מפעל לייצור מדבקות מוכן, בתנאים מסויימים,

לקלוט כ- 50 עובדים. היום המדינה קונה מדבקות בסכום של 5 מיליון דולר.

תמורת העברת הזמנות בסכום של מיליון דולר, המפעל מוכן לקלוט כ-50 עובדים

נוספים. אני מעריך שחברת "רסקו" תהיה מוכנה להיכנס לדיון אם משרד

השיכון יתן לה הזמנות לטווח הקרוב. ביקשנו שנציגי "רסקו" ישתתפו

בישיבה זו, כי יש לנו הרגשה שמתעלמים מכך שחברות גדולות קונות

חברות קטנות שבמצוקה ואחר-כך אנחנו נמצאים במצב שכל שירותי הפיתוח

עוברים לתל-אביב ואצלנו נמצאים רק עובדי הייצור ולפיכך התדמית שלנו

היא של שואבי מים. חברת בניה שהחזיקה בעבר פקידים ומהנדסים והנדסאים

מגישה עכשיו תכנית שמשאירה אותנו עם פועלים להכנת פלטות בטון בלבד.

צריך לברר מדוע ומה הסיבה אשד גורמת לתהליך הזה.

כל זמן ש"מבט" היה בבעלות הסוכנות

היהודית הרגשנו חזקים וטובים והמפעל היה רווחי.

בעיתונות היה ויכוח בנוגע למפעל

"ספקטרוניקס", ש-50% נרכשו על-ידי החברה לישראל וההנהלות דרשו

שהרווחים של המפעל יעברו לשימוש של עסקי הון, בניהולם. בהקשר לכך

אני רוצה לומר שאם היום יש מועדון אשר קולט נפגעי מוחין, זה תודות

לפעולתו של מנהל. מנכ"ל כזה לא רצוי להנהלה שרואה את ההון כדבר עיקרי.

המנהל פוטר מתפקידו והוחזר רק בצו משפטי. אם כן, גוף שיכול לתת

גיבוי לעיירות הפיתוח הופך להיות מקור להעברת כספים.

כדאי אולי לבדוק פעם למה משמשות

זרועות גדולות בעיירות הפיתוח אם לא רק להעברות הון.

יש מספר פעולות שאפשר לבצע מיד.

קודם כל לפנות למשרד הפנים כדי לצמצם את היקף הפיטורים. אנחנו

פיטרנו כ-30 מתוך 80, השתדלנו להגיע אתם להסדרי פנסיה.



צריר לפנות למשרד החקלאות,

כדי שתינתן עדיפות למשחטה שלנו, שהיא אחת היחידות שרוב העובדים

בה עובדים שם 25 שנה, עם הקמת שדרות. עם ביצוע ההחלטה של משרר החקלאות

לא לתת מכסה של בשר עוף לאותה משחטה, נמצא את עצמנו בפני סגירה ופיטורים

של 250 עובדים.

צריך להקים צוות אשר מסוגל

לבדוק מפעל אחרי מפעל כדי לבדוק את האפשרויות ליצירת מקומות עבודה,

לדעתנו, אין בעיה מבחינה זו. יש מפעלים אשר מוכנים לקלוט עובדים תמורת

שחרור ממכס, למשל. לכל מפעל יש בעיות אבל הוא מוכן לקלוט. הבעיה שלהם

היא רק להיות רווחיים יותר.

תודה.

הייתי רוצה להחריף את הדברים ולומר

שאם במשך השנה טיפלנו ביישוב זה

או אחר שיש בו מצוקה, הרי לאחרונה התחלנו לדבר על אזור. כשהיה מצב

שבשדרות איו תעסוקה ובנתיבות יש תעסוקה, היתה אפשרות של העברה ממקום

למקום. עכשיו כל אזור המשולש של אופקים-נתיבות-שדרות הוא אזור מוכה

ולא יכולה להיות אפשרות של נדידה ממקום למקום או העברה ממקום למקום.

גם בבאר-שבע חלה החרפה, שלא לדבר על ירוחם ומצפה-רמוו, שאינם יכולים

להישען על האזור הצפוני יותר. אני מאשר את הנתונים שנמסרו. אני צופה

החמרת המצב באזור הזה, מהסיבות שהוזכרו. אנחנו מצויים בראשית התהליך

שעדיין לא הגיע למלוא עוצמתו, עדיין לא פוטרו העובדים במיגזר הציבורי,

תהליר שהוחלט עליו על-פי התכנית ועל פי אישור הממשלה. יש גם עבודות

שעדיין עובדים בהן וגומרים אותן, על-פי הזמנות מלפני שנה או שנתיים או

שמונה חודשים, שהן במסגרת התקציב הנוכחי. במע"צ, למשל, מדובר על פיטורים

של 350 איש ש-100 מתוכם הם באזור הדרום ו-30 הם מאזור המשולש שהזכרתי -

אופקים-נתיבות-שדרות.

זאת אומרת שהחלטות הממשלה תגרומנה

לפליטת עובדים נוספים. אנחנו מצויים עכשיו בעיצומו של תהליך של פליטת

עובדים מהתעשיה וטרם התחיל התהליך של פליטת עובדים מהמיגזר הציבורי.

יש אמנם תכנית לקליטת עוברים. יש

מפעלים המצויים בתהליך בנייה, אבל גם אם הכפיה תסתיים בזמן וגם אם הם

יקלטו את מספר העובדים שעליו מדובר, זה לא יפתור את הבעיה, כי התהליך

של הפיטורים והצטרפותם של עובדים חדשים למעגל העבודה הוא יותר גדול ומהיר

מזה של הנקלטים במקומות עבודה.

בראשית השנה, בחודש פברואר 1985,

אושרו ל''אוסם" 5 מיליון דולר. זה בתהליך בנייה. יש הבטחה שזה יסתיים

בחודש ינואר 1986. מדובר על קליטה של כ-50 עובדים. בחודש האחרון קיבלנו

הערה שקליטת העובדים תהיה לפי מצב ההזמנות בשוק, זאת אומרת שאי-אפשר

לדבר בבטחון על קליטתם של 50 עובדים. מספר הנקלטים תלוי בהזמנות שתהיינה.

"רשף טכנולוגיה" - אושרו מיליון

דולר. תחזית ההעסקה - 40 איש. בראשית שנת 1986 יחלו בתהליך של קליטת

העובדים ובהכשרתם.

עוד לא התחילו לבנות.

אבדוק את זה.

זה מפעל של משקיע מארצות-הברית.

זה מפעל יפה אשר מייצר מרעומים.

אנחנו משתדלים בתקופות האלה, בקרב

כל המפעלים שברשימה, שהם יקלטו עוברים אשר גרים במקום. מפעל רשף

קלט הנדסאי אחד שנוסע לעבודה מחוץ לעיירה. אנחנו מעוניינים למנוע

תהליר שעם פתיחת המפעלים יעבירו את כל ההנהלה מחוץ ליישוב.

תהליר הקליטה של העובדים במפעל

לא יתחיל לפני עוד שנה, ומדובר על 40 עובדים.

תחזית התעסוקה ב"ספקטרוניקס"

היא 15 עובדים. ל"פולאריס"

רדיאטורים אושרו בסוף השנה שעברה 4,5 מיליון דולר. תחזית התעסוקה

היא 22 איש. הקליטה - עכשיו, בנובמבר.

יש לך טעות בנוגע לסכום ההשקעה,

זה סכום של 450 אלף דולר ולא 4,5

מיליון.

כנראה שנפלה טעות דפוס בחומר

שבידי. אצלי רשום 4,349 מיליון.

למרות שמרכז ההשקעות אישר השקעות

בארבעה מפעלים, כולל הרחבה, וגם אם אהיה אופטימי בכל התחזית

והעובדים אמנם ייקלטו, אנחנו לא רואים ישועה ליישוב ולסביבתו. אני

חייב להתריע על כך. הצעקה שלנו היא כלפי מרכז ההשקעות, שאם לא

תהיה צמיחה כלכלית - הקורסים שלנו יתנו מובטלים עם תעודות.

בשבוע שעבר ישבנו עם "סולל בונה".

שם מדובר על פיטורים בהיקף גדול מאד. אנחנו לא יודעים מה תהיה

המשמעות על הדרום אבל אין ספק שזה ישפיע גם על הדרום. אין לי

כמעט ספק שלא תהיינה הזמנות ל"מבט". לא מדובר על הגדלת התקציבים

בתחום הבנייה, בכל תחום הבנייה, לא למבנים ולא למוסדות ציבור. אם

לא תהיינה הזמנות ל"מבט" - לא תהיה עבודה. אני אומר את זה כהתראה

לעצמנו. הסכנה היא מוחשית.

האם גם ב"מבט" צפויים פיטורים?

צפויים פיטורים של-כ-100 עובדים,

50 מהם הם משדרות.

בגלל חסרון כיס בכל מה שקשור

להכשרה מקצועית, נעשינו קפדנים.

אנחנו לא עושים קורס אם אין עבודה. לא פתחנו קורסים אם לא היתה

ידיעה מראש שלפחות 60% מהמסיימים ייקלטו בעבודה. אם יש קורס

שהמבוגרים שלו לא ימצאו עבודה ויהיו מובטלים עם תעודה - יש הוראה

להפסיק אותו קורס באמצע. נפנה את הכספים למקום ששם מובטחת עבודה.

פונים בוגרי הקורסים? האם

עדיין מתקיימים התחומים העלובים

כמו ספרות ונגרות?

הקורסים שאנחנו מקיימים בשער

הנגב, 90% מהמשתתפים בהם הם

אנשי שדרות. יש קורסים לחשמל, מסגרות, מכינה טכנולוגית. יש גם

הכשרה פנים-מפעלית. בתכנון קורס לנגרות, עם סיווג מקצועי. הקורס

יקלוט כ- 25 תלמידים. מתוכנן קורס לשרטוט, בשער הנגב, אם נדע שלפחות

ל60%- יש תעסוקה.

בשער הנגב יש 70 תלמידים. זה בית

ספר תעשייתי שמכשיר אותם על פי

צורכל האזור.

בעבר הקרוב היינו בררנים וביקשנו

שיהיו ביקושים לעבודה בסביבה הקרובה! היום אנחנו פחות מפונקים, כי

נושא התעסוקה הוא מרכזי, אפילו יש חשש שצעירים יעזבו את עיירות הפיתוח.

הבוקר ישבנו עם ראש המועצה. התשובה

לעוד שנתיים היא צמיחה כלכלית. אנחנו עושים מאמצים כדי שהצעתו של

השר תאושר וניתן להפנות משאבים לצמיחה כלכלית.

אבטלה עמוקה בשדרות במשך שנתיים,

זה גובל באסון.

לטווח המיידי אנחנו בודקים, החל

מהשבוע הבא, להפעיל עבודות שהמועצה זקוקה להם, לא עבודות יזומות

כבעבר אלא עבודות פיתוח כגון פארק.

מאין יבואו התקציבים?

הוצעו עבודות תמורת הבטחת הכנסה.

זה לא גורם למוטיבציה. חשבתי שצריך

להיות הפרש בין הבטחת הכנסה לבין שכר תמורת עבודה.

אנחנו מדברים על עבודות שהעיריה

תלכננה אותם כגון, עבודות פיתוח,

גן זואולוגי, וכן עבודות שלש תכנלות לגבלהן אבל אי-אפשר להוצלא

מכרז. אנל מדבר על עבודות שגם משרד הפנלם וגם הרשות המקומלת הכלרו

בצורר בהן אבל בגלל חוסר תקצלב הן נדחקו הצלדה; אנחנו מוכנים ללכת

לעבודות כאלה כאשר שירות התעסוקה נותן את החלק שלו והרשות המקומית

נותנן 20%, 25%, 30%.

אנחנו, בוועדה הזאת, שבעי נסיון

והבטחות. אנחנו מכירים קצת מה

שקורה בארץ. אומרים דברים ואחר-כך מתברר שהם לא יכולים להתקיים.

אני לא מעלה על הדעת שבמצב הכספי כמו שיש בשדרות או באופקים הם

יכולים להוסיף 20%-30%. אני לא מאמינה. לכן, אם זורקים כאן פתרונות

או הצעות לפתרון חלקי שאנחנו יודעים שאין להם סיכוי להתקיים -

אנחנו משללם את עצמנו.

מה מצלע משרד העבודה? אתה מדבר

על החמרה, אלך אנחנו נתמודד עם זה? אנחנו שומעלם כל שבוע על

החמרה, האם המועצה המקומלת לכולה להוסיף?

אני חוזר ואומר: אנחנו מדברים

על הורדת החום בשלבים. 1) השלב

המיידי טבו שירות התעסוקה יכול למצוא עבודות יזומות מהסוג שאנחנו

לא רוצים להזכיר אותו. בינתיים אף חבר לא תמך בעובודות יזומות.

2) יצירת תעסוקה כפי שצריך להיות - הקמת מפעלים חדשים והכשרת אנשים

לעבודה לפי צורכי המשק.

גם אם נתחיל בהקמת מפעלים בחודש

מאי, זה ענין של שנה-שנתיים, זאת אומרת לטווח ארור.

ראש המועצה

אומר שהוא יכול לסבסד ב-30% עבודות שונות, איו לו בעיה תקציבית לזה.

המצב היום הוא שגם אם יבוא עובד

אני רוצה לעבוד

בעבודות גינוו בעיר, אי-אפשר להיענות לו. לעומת זאת, יש עבודות

שאפשר לגייס להו פועלים ערבים, דרך שירות התעסוקה. אמרתי למר צילקר

שאם נקבל מימון ממשרד הפנים, נתרגם אותו לסבסוד של עובדים. אין

לי כסף בכיס, ואני לא יכול להגיד שיש לי. אולי אם נבוא למשרד

פרוייקט שצריך לעלות לך איקס מיליונים יעלה פחות,

אולי אותו משרד, משרד השיכוו לדוגמה, יסכים לתת.

מכל מקום, אני לא מאמיו בפתרונות

האלה אבל אני מוכן לתת לזה סיכוי.

אין לי פתרונות אחרים.

מה אתה מציע?

אחד השלבים - שהמשק עובר לצמיחה.

הצענו למרכז ההשקעות להפנות תקציב

ליצירת מקורות תעסוקה. גם אז המשמעות היא שרק בעוד שנה וחצי נראה

את ראשית התהליך, כי אי-אפשר ליצור מקורות תעסוקה בחודש או חודשיים.

ייתכו שאנחנו נמצאים היום במצב

זה לא, בגלל החלטות הממשלה אלא זה תהליך אשר דומה למה שמתרחש בארצות-

הברית ובקנדה. בארצות-הברית יש הצטרפות גדולה של אנשים לכוח העבודה.

יש תחכום בתעשיה, שפולטת אנשים. גם אנחנו, ב"כיתן", למשל, חידשנו

ציוד ואנשים נפלטו מהעבודה. על-זה אי-אפשר להתגבר.

אם לא יהיו מקומות עבודה נוספים,

מספר המובטלים ילך ויגדל.

מה התכנית שהוצעה בממשלה?

זה עדיין בדיון.

מה היה הקו? האם זה הקו שהוצע

הממשלה?

זה אחד הקווים. הכל עדייו בתהליך

של דיונים.

נציג שמשרד התעשיה והמסחר, מר

מינץ, בבקשה.

אני יכול להוסיף מהרשימה שלי

על רשימתו של מר צילקר, עם הסתייגות

שהמפעלים המוצעים בוודאי לא יכנסו לתהליך של קליטת עובדים לפני

סוף 1986.

יש נגריה שמתכוונת להרחיב את הקליטה

שלה ב-25 איש. "פירות דניאל", שנמצא בשלבי בנייה מתקדמים, יעסיק

10, מפעל למוצרי בידוד, מעסיק 5 ויגיע ל-15. מפעל שמייצר מערכות

איפטיות לצה"ל מכשיר עכשיו 10 עובדים ברחובות. השטח נמצא בשלבי

פיתוין להרחבת המפעל. המפעל יעסיק 25 עובדים בשלב ראשון, ועד סוף

1986 יגיע ל-70. "כ"ג תעשיות", לייצור חלקי פלסטיק וסכיני גילוח

יעסיק 40 עובדים, הוא מתקשד עם חברה שתתחיל לבנות 4000 ממ"ר עד סוף

שנת 1986 יעסיק 40 עובדים נוספים. מפעל למודדי חום, ששייר לחברת

"תיעוש", נמצא בשלבי תכנון מתקדם. נחתם הסבם להקמת מפעל משותף עם

"כתר פלסטיק", וער סוף השנה יעסיק 50 עובדים.

עם זאת אני מצטרף למה שנאמר,

שהפתרון הזה הוא פתרון לטווח ארור ורחוק יותר ואין זה פתרון לתקופה

הקרובה. זה לא פתרון לתקופת הביניים. זה לא נותן פתרון לתקופת ביניים.

אין לנו פתרונות לתקופת ביניים כדי להעסיק את הבלתי-מועסקים. בדרך

כלל המשרד שלנו איננו יוזם, אין לו מלאי של מפעלים.

מי היוזם? אל מי נפנה?

אני אומר שמשרד התעשיה והמסחר

איננו יזם של מפעלים. משרד התעשיה

והמסחר מתכוון להיות מפנה של מפעלים למוקדים שם הם נדרשים, תוך

כדי סיוע, על פי המדיניות של הממשלה. בינתיים אין מפעלים שעומדים

בתור.

בתוך המשרד נעשים מאמצים כדי

לאתר מפעלים, בארץ ובחוץ-לארץ, על-מנת לעזור לפתרון בעיות התעסוקה.

האם לדיון הזה הוזמן מי שאחראי

למדיניות הכלכלית?

מי אחראי למדיניות הכלכלית?

אני חושבת שמשרד האוצר.

אנחנו קיימנו דיון והתדיינו עם

משרד האוצר על מיתון וצמיחה. שמענו הבטחות. עכשיו מדברים על 150,000

מובטלים. כל הסיפור הוא חלק של מדיניות שתהיה אבטלה. נטפל בעוד מפעל

ובעוד 5 עובדים או 15 עובדים. זה חשוב לשדרות אבל זה לא משקף את כל

הבעיה.

התדיינו פה עם סגן שר האוצר.

מר אמוראי הסביר שאנחנו בתקופת מעבר. הוא לא יכול היה להגיד מה

יהיה בתקופת מעבד. הוא דיבר על מהפכה טכנולוגית. אנחנו לא דואים

אותה. מיהו האחדאי על המדיניות הכלכלית במדינת-ישראל.

אתמול היה בממשלה דיון בענין

זה.

אנחנו הזמנו את מי שמשרד האוצר

החליט לשלוח לישיבה. דקות אחדות

לפני פתיחה הישיבה החליטו שנציגת האוצר לא תבוא.



בעקבות הדיון שלנו על העוני, ביקשתי

משר האוצר שישתתף בישיבה שלנו. יש תאריך שבו שר האוצר ושר העבורה

והרווחה ישתתפו בישיבה שלנו. אני מציעה שבאותו דיון נפנה לשר האוצר

מה שאנחנו קולטים כל שבוע על מה שקורה בערי הפיתוח.

אני לא חשה שאם היו באים לכאן

דרגים יותר גבוהים מהמשרד, לישיבתנו היום, זה יכול היה לסייע. עור

עשרות עובדים בערי הפיתוח - זו התרומה שלנו לערי הפיתוח.

אני מציעה שנפנה דברים

לשר האוצר. הוא יהיה פה בעוד 10 ימים.

ענין העוני מתחיל להיות ענין של

ציבור השכירים ונפגעים ממנו בעיקר בערי הפיתוח.

בראשית המושב הזה שר האוצר דיבר

על כר שאנחנו פותרים על כל

הבעיות הכלכליות,

הלוואי שהייתי יכול להציע פתרון.

אינני יכול.

"מבט" היא חברה לייצור והקמת מבנים

טרומיים, יש לה מפעל שנמצא בשדרות. "רסקו" רכשה את "מבט", בשנת 1983.

כאשר "מבט" נרכשה היא היתה בהפסדים. בשנת הכספים האחרונה, שהסתיימה

במארס 1985, המפעל סבל מהפסד של כ-3 מיליון דולר ואז היו צריכים

להחליט מה לעשות, ביחוד נוכח המצב הכלכלי שנוצר כשהופסקו עבודות בנייה.

של משרד השיכון, דירות שנבנו לא נרכשו, הוצאות המימון בבנקים לא

מתחשבות במצב הכלכלי, אנשים שהיו חייבים עקב רכישת דירות לא שילמו

ונוצר מצב שלילי של תזרים מזומנים. היו הפסדים והיו צריכים להחליט

מה לעשות.

בתכנית ההבראה, שבה מדובר על פיטורים

של 100 איש, רק 10 הם מעובדי ייצור ו-70-60 הם המהמינהלה, כי אנחנו

רוצים לשמור בשדרות על מצב שעובדי הייצור ימשיכו לעבוד.

כמה עובדים יש בכלל שם?

350. מהם אנחנו מפטרים 100.

זאת אומרת, כשליש.

נכון.

המצב כרגע הוא שהמפעל הפסיד בשנה

שהסתיימה בחודש מארס ומאז יש הפסדים נוספים. מי שממונה על התכניות

צריך- להחליט לאן ללכת.

במסגרת המדיניות אולי נראה איך

אפשר למצוא פתרונות לענף הבנייה שנמצא במצוקה גדולה מאד וחברות גרולות

כגון סולל בונה ורסקו נמצאלת במצב קשה של הקפאה מצד אחד ואי-הקפאה

של הוצאות המימון מצד שני.

אנחנו מתחייבים, באתרים

שאנחנו בונים, לעשות פיתוח. אנחנו נותנים צ'קים פתוחים עם זמני פרעון.

נוצר מצב שכתוצאה מאי-רכישת המבנים, העבודה נפסקה ופיתוח לא נעשה

אבל הציקים נפדים כאילו המבנים נמכרו והבנייה נסתיימה.



אנחנו בונים במימון חלקי של

משרד השיכון. אילו המימון היה מוזרם אלינו והיינו צריכים להחזיר

אותו רק אחרי מכירת הרירות, היה המצב שונה. אם צריך להחזיר את

המימון ללא קשר עם מכירת הדירות - אנחנו נתקעים. זאת אומרת, אין

קורלציה בין החזרת המימון לבין המצב בשטח, לבין המצב המשקי. אנחנו

צריכים להחזיר את המימון ללא כל קשר למכירת הדירות.

משרד השיכון התחייב לרכוש מספר

דירות שלנו אבל מוטלות עליו כמה מגבלות. הוא לא רוכש דירות גג,

הוא לא רוכש דירות מעל למטרז' מסויים, וכוי. לפיכך נוצר מצב שעל

אף ההתחייבות של משרד השיכון, כשמוטלות עליו מגבלות, אי-אפשר

למכור לו דירות.

שמעתי על תכנית מגירה של משרד

השיכון למקרה של עליה מרוסיה. אבל כשהדברים נתקעים כל העול נופל

על המפעל.

t

צריו להיות שיתוף פעולה בין

משרדי הממשלה לבין המפעל. צריכה להיות מדיניות ברורה על מצב התעסוקה,

שתישמר. אי-אפשר להטיל מעמסה של גרעונות על מממן בלי שתהיה עזרה

ממשלתית.

אולי בשדרות הממשלה צריכה היתה

לתת הלוואות ארוכות טווח כדי להסיר מן עמפעל נטל בנקאי. יש לי ספק

אם תשלום למובטלים זול יותר, וזה מלבד העובדה המתסכלת שהם מובטלים.

רוב העבודות של המפעל הן עבור

משרד השיכון, ביחוד באזור הדרום. אם לא תהיינה הזמנות ואם לא יופחת

הנטל של המימון, לא נוכל לעמוד בזה. עם כל הסימפטיה שלנו לתושבי

שדרות; הכסף לא נמצא אצלנו.

מה עם משרד הבטחון?

המפעל שלנו עובד ברחובות. עם

סיום עבודות הבנייה יועבר הצוות.

זו עבודה ברמה טכנולוגית גבוהה. אנחנו מכשירים אנשים צעירים.

ו

בימים אלה אנחנו מטפלים בהעברת

הזמנה. התקציבים, בשקלים, אינם מצויים אצלנו. הקיצוץ בתקציב הבטחון

יפגע בתקציב השקלי, בתעשיה המקומית כולה ובעיירות הפיתוח.

כמה עובדים ייקלטו?

בשלב ראשון - 40.

25 בשלב ראשון ו-70 בשלב סופי.

מתייהיו 70?

בסוף שנת 1986. 10 עובדים נמצאים

במפעל ברחובות.

זאת אומרת, הם עובדים.

אם לא יהיה משבר, זה מפעל מבוסס.

זה "אבא" טוב. זה מפעל ברמה טכנולוגית גבוהה ביותר. מדובר על 70

עובדים ברמה גבוהה, בשלב אחרון.



בגלל המצוקה בשקלים, אנחנו

מטפלים בהעברות של כספי אשראי ארצה. זאת אומרת, מפעל אמריקני

אשר מקבל הזרמה מעביר 45% לביצוע בארץ.

גם לגבי מפעל רשף, שהוא לטווח

ארור יותר, מפעל בהקמה, מפעל לייצור מרעומים, שהוזכר כאן, אנחנו

פועלים עם מנכ"ל המפעל להעביר הזמנה גדולה שנמצאת עכשיו בארצות-הברית,

בסדר גודל של 3 מיליון דולר. אם זה יתבצע הוא יכול להתחיל לעבוד.

בטווח המיידי יועסקו 30-20 איש. הסיכוי למימוש הוא די גדול.

בכל המפעלים בשדרות יש הזמנות

בהיקף של 3,5 מיליארד שקל. ב"ספקטרוניקס" עלולות להיות קצת בעיות

בגלל הבעיה של חוסר בשקלים. אנחנו בודקים דרכים לפתרון, בעיקר כדי

לתת פתרון לטווח הקרוב. יש הוראה שכל הזמנה במרכז הארץ, במפעלים

גדולים, גם הזמנות שמתקבלות אצל ספקים בלעדיים במרכז הארץ, מעל

לסכום של 250 מיליון שקל, תהיה להם מחוייבות להוציא % 10מזה באזור

פיתוח.

תחזית ההזמנות בשקלים בשנה הבאה

לא תהיה יותר גדולה.

במסגרת תכנית ההבראה של "רסקו"

יש תכנית להוציא אנשים לפנסיה.

בגלל המצב שבו נתונה חברת רסקו, מצאו אותנו, את הקטנים יותר. אנחנו,

אני מדבר על חברת "מבט", חברת בת של "רסקו". רוצים להתפטר מאתנו,

זה הקל ביותר, הקל ביותר הוא לעלות על "מבט".

ב"מבט" עובדים אנשים משנת 1962

והיום, לצערי, רוצים לזרוק אותם. לא מוכנים לדון על פיצויים ועל תכנית

הבראה אחרת פרט לזו שישנה. זו לא שיטה. אין במדינת ישראל הפקרות.

אין זה הוגן לדבר על כונס נכסים, אבל זה איום שמושמע.

הסרטן אשר הולך ומתפתח בא מכיוון

"מבט". נכון שהכוונה היא לפגוע

בעיקר במינהליים אבל תהיה פגיעהגם בעובדי ייצור. אף על פי כן, אשה

שעובדת מביאה פרנסה לבני ביתה. לא ייתכן שהמשרדים יהיו בעיקר בתל-אביב

ויגזלו את זה משדרות. לפחות שחברת רסקו תמנע ותימנע מהעברת משרדיה

לתל-אביב. לא יכול להיות שאנחנו נחזור למכונת הבטון ולא נעסוק ולא

נעבוד גם במכונת המחשבים. אנחנו רוצים שילדינו יראי את ההתקדמות

שחלה.

מהדברים ששמענו כאן, שיש בהם

אולי שביב של תקווה, זה ענין

. של חודשים רבים. השאלה היא איך נעבור את התקופה הזאת כשמדברים על

הכפלת מספר המובטלים.

נדמה לי שיש שני מוקדים שבאמצעותם

אפשר למנוע גידול באבטלה. אני מבקש מהוועדה שתפנה אל "מבט" ותבקש

שייעשה שם מאמץ, כמו שעשו מפעלים שהחזיקו בעובדים בשיניים, ושהנהלת

חברת רסקו תשב עם מועצת הפועלים ועם האיגוד הארצי כדי שכל מה שייעשה

ב"מבט" ייעשה מתוך הסכמה ובנוהגים המקובלים.

לא ייתכן

שהפיטורים ברשויות המקומיות ייעשו בגזירה שווה לגבי כל הארץ, הן

מבחינת המספרים והן מבחינת המועדים שהממשלה נקטה בהם לגבי תהליך

הפיטורים. לא ייתכן שנשמע על איתן תכניות לגבי כל הרשויות המקומיות.



אני הייתי מציע שבנושא זה של

פיטורים לא תהיה גזירה שווה ביו שדרות לביו תל-אביב, ושההנחיות

לגבי שדרות תהיינה על מספר קטו יותר עד שנגיע לכך שמקומות עבודה

חדשים יקלטו עובדים שיפוטרו מהשירותים.

מכל מה ששמענו מתקבל הרושם שאין

פתרוו, והמצב מחמיר והולד. אני

מוכרח להגיד, כל הכבוד לראש המועצה. אינני יודע איר הוא מחזיק מעמד.

בישיבה משותפת שהיתה כאו עם ראשי הערים הוא אמר: עוד כמה זמו נוכל

לשקר לתושבים?

רבותי, הבעיה היא לא רק בשדרות.

התחושה שלי היא שאנחנו מובילים את עיירות הפיתוח לקבורה ממלכתית.

הפגיעה הקשה ביותר היא בערי הפיתוח, ומביו ערי הפיתוח הפגיעה הקשה י

יותר היא בערי הפיתוח שבאזור הדרום ומבניהו - המשולש שהוזכר הוא

הנפגע העיקרי. מי הכתובת של המשולש הזה? אל מי הוא יפנה זולת הוועדה

הזאת?

אני מקבל את דבריו של מר צילקר,

שזו ראשית התהליך ואנחנו לא מודעים לסופו. זה מחזיר אותנו אל

מהי נקודת המוצא. האם נקודת המוצא

היא כלכלית, כי בלי בטחוו כלכלי איו בטחוו, או שהנקודה היא בטחוו

או אולי נקודת המוצע היא חברתית.

איר אפשר היה להתחיל ברבולוציה

כלכלית כזו בלי להכיו תבנית חלופית כדי לתת פתרונות ולו פתרונות

ביניים.

אם זה המצב - אני בעד עבודות יזומות.

כמה מהמובטלים האלה הם משוחררי

צה"ל?

דובר כאו על מובטלים עם תעודות,

על מובטלים בוגרי קורסים מקצועיים. תכנית שמדברים עליה פסולה בעיני

אם היא לא ראתה את עיירות הפיתוח ואת הפגיעה שעלולה להיות בהו. אם

לפי התכנית מותר לפגוע במקומות שונים, היא צריכה היתה לדעת שאסור

לפגוע בערי הפיתוח.

בהיעדר כתובת אחרית, הוועדה שלנו

צריכה לשמש כתובת והיא צריכה להזמיו אליה את שר האוצר כדי שיישב כאו

וישמע את הדברים. חוץ מפתרונות מעשיים איו פתרונות. אנחנו, הוועדה, י

צריכים לקום וללכת שכם אחד אל שר האוצר ואל אחרים ולומר להם: תפקחו

עיניכם וראו מה עלול לקרות לערי הפיתוח.

אני לא מסתפק בהצהרות. אני מרשה

לעצמי לומר שאולי צריך לקבל את העמדה הבסיסית, ללכת לעבודות יזומות,

אם יש שם דבר שיוכל להחזיק ואולי לחזק את עיירות הפיתוח.

אני חוזר ומציע לזמו את שר האוצר

עם ראשי הבטחוו ולא להסתפק בתשובות בנליות.

אנחנו הפכנו להיות מכשיר של כיבוי

אש, לשריפות המשתוללות בערי הפיתוח

ואני חושש שנגיע גם לערים הגדולות.

אסור לנו להתעלם מכך שזו מדיניות מכוונת של הממשלה.



שמענו אתמול את שר העבודה והרווחה

בנסיון שלו להושיב את הממשלה לדיון מקיף על בעיות האבטלה שפוקדות

את הארץ. נראה כאילו האבטלה היא מכה מן השמים שכולנו צריכים להיאבק

בה, אבל זו מדיניות מכוונת של הממשלה, המדברת על 150 אלף מובטלים.

אני חושב שזה צעד ראשון ואנחנו הולכים לאבטלה יותר גדולה. זו

מדיניות של הממשלה, ועל ועדת העבודה והרווחה להיות בבחינת נורה אדומה

ואות אזעקה, שתזעק את זעקת עיירות הפיתוח והמובטלים שיראו אותנו

כקולקטיב שייאבק בממשלה ויתן פתרונות,

לא ייתכן שנלך לקראת אבטלה כזו

ונדון פעם על שדרות ופעם אחרת על עיר אחרת ובסופו של דבר נצא מפה

חפויי ראש וללא פתרונות.

בעקבות דבריו של מר שליש אני רוצה

להגיד שחברת רסקו פנתה בימים האחרונים

למשרד השיכון. משרד השיכון נכנס לתמונה כימים האלה.

הבקשות של חברת רסקו לא נדחו, הן

נמצאות בדיון. אנחנו מתייחסים לדברים בכל כובד הראש.

יש פה גם חלק של

מדיניות. עכשיו, כשיש הקפאה של הבנייה הציבורית, לא תינתן שום עבודה

חדשה.

זה מה שאמרו אנשי "מבט".

יש בענף הבנייה מצב שחלק ממנו הוא

תוצאה של מדיניות וחלק ממנו תוצאה

של גורמים אחרים.

הבנייה למגורים הצטמצמה מאד בשנים

האחרונות מפני שאין גידול באוכלוסיה, ואי-אפשר למכור דירות שלא

נמכרות.

אני שואלת את גברת תג'ר, האם בסמכותך

לומר לנו משהו ביחס למועצה המקומית?

הדרישה של משרד הפנים היא ל-51 משרות,

ולא ל-80.

80 עובדים.

אנחנו מכירים את ההבדל בין משרות

לבין עובדים.

יש אפשרות לנסות לפטר את העובדים

במשרות המלאות כדי לצמצם את מספר

העובדים המפוטרים.

גם אם הם חשובים?

זה עניינה של המועצה המקומית.

מבחינת הקריטריונים שהופעלו לגבי

מכסת הקיצוץ - זה לא נופל באופן

שווה בכל מקום. יש דיפרנציאציה. בעיירות הפיתוח אחוז הקיצוץ הוא

ביחס לרמת ההעסקה.

השאלה אם אפשר לדון על עיר פיתוח

כמו שדנים על תל-אביב.

הקיצוץ הוא על בסיס מצבה בפועל

של העובדים ולא על בסיס מה שצריך

לחיות. שדרות מעסיקה ב-57% יותר מערי הפיתוח. גם אם שדרות תעמוד

בקיצוץ ותפחית את מספר העובדים, היא תישאר ב 30%-יותר מעיר אחרת.

תודה.

רבותי, התשובות שקיבלנו אינן תשובות,

עם כל הכבוד לכל מי שהשיב לנו. זה לא פותר כהוא זה את הבעיה של

שדרות. מבחינת ספר התקציב הכל יהיה מסודר, זה מה שכתוב. התשובה של

נציגת משרד השיכון לגבי "מבט" לא מסדירה את הבעיה של מפוטרי "מבט"

תושבי שדרות. מה ששמענו בעניו הרשות המקומית איננו תשובה. מבחינת

ייעול ותקן אולי צודק המשרד, אפשר לנהל את הרשויות המקומיות בפחות

עובדים, וזה יותר נכון לגבי משרדי הממשלה, אבל האם יפטרו 30%, 10%,

או 5%? גם בערי הפיתוח נקלטו עובדים ברשויות כמענה לבעיות של תעסוקה.

ערי הפיתוח לא היו במצב שפיר גם בימים טובים. אבל, לצערי, לא יושבים

כאן אנשים שיכולים לתת את התשובות.

אני רוצה לומר: אני חושבת שלא במקרה

ראש המועצה לא הזכיר את הנושא של הצעירים אבל ברור שמה שקורה בערי

הפיתוח פירושו שצעירים לא ישארו שם. אפילו אם "אוסם" קיבל מיליוני

דולרים, "אוסם" זה מפעל מזון ששם השכר הנמוך ביותר במשק. האם למפעל

מזון ילכו בוגרי בתי-הספר התיכוניים שנמצאים בערי הפיתוח, צעירים שצריך

לטפח? הם לא ילכו לעבוד ב"אוסם".

שמעתי את השידור ברדיו עם אנשי

שירות התעסוקה. אני רוצה לראות את האיש של שירות התעסוקה שיתן לבן

שלו, שסיים לימודיו בבית-ספר תיכון, כדרך חיים, לעבוד במפעל מזון

או במפעל טקסטיל תמורת שכר של 250-200 אלף שקל לחודש.

יש המשתכרים 180 אלף שקל לחודש.

אילו תושבי ערי הפיתוח היו יודעים

שאפשר להגיש תביעה נגד תשלום מתחת

לשכר המינימום, הם בוודאי היו מגישים תביעות וזוכים.

אם המצב הנוכחי יימשך - צריך למנות

כונס נכסים לערי הפיתוח.

בשבוע הבא יהיה דיון על יקנעם. ,

המאזן של שדרות הוא שלילי. אפילו

ניקח בחשבון את ההצעות האופטימיות ביותר, הפער בין המפעלים לבין

הפיטורים הוא לא לטובת המפוטרים.

אם אני באה ומדברת על עבודות יזומות,

זה לא מפני שאני חושבת שזו דרך חיים, אבל בין להיות מובטל לבין

שמירה על צלם אנוש של אדם שיוצא לעשות עבודה - אני מעדיפה עבודה

יזומה ולא 5% 20%-lמובטלים בעיר פיתוח.

אני מבקשת ממך, ראש המועצה, שבתום

הישיבה תרכז את רשימת המפעלים שעל-ידי לחץ אפשר למנוע פיטורי עובדים

או לגרום לקליטת עובדים.



אני שמחה לשמוע שמשרד הבטחון לא

מתכוון לקצץ בשדרות. אני בעד זה שהחברה תשרת את הבטחון ועד שהגעתי

לוועדה הזאת לא ידעתי שהבטחון משרת את נושאי התעסוקה. אני אומרת

זאת בהתייחס לביקור שלנו במפעל זיתים. ביקשתי שהצבא יזמין זיתים,

שאם לא כן ייסגר המפעל.

נקבל את הרשימה של ראש המועצה ונטפל

בדבר ודבר.

היינו גם ב"מבט". אם כסף ציבורי

לא מוזרם לאזור הדרום - "מבט" לא יכול להתקיים. אין בנייה. הלוואי

ויבואו עולים יהודים מברית-המועצות, אבל לסמור יק על זה?

רבותי, אני רוצה להציע שבישיבה שלנו

עם שר האוצר נעלה את כל הנושאים האלה. אנחנו מוכרחים להחריף בנושא

המאבק שלנו על ערי הפיתוח, כי אחרת ערי הפיתוח תיסגרנה.

אני חוזרת ואומרת: צר לי, לא קיבלנו

שום תשובה. מה שאמר מנכ"ל משרד העבודה והרווחה, זה מגוחך, כדי לא

להשתמש במלה יותר חריפה. למשרד העבודה והרווחה, למשרד המסחר והתעשיה,

וכן למשרד השיכון - אין תשובות.

אני חוזרת ומבקשת שראש המועצה המקומית

ישאיר רשימה ואני מבקשת לשמור אתנו על קשר עדכני. אני מקווה שבמספר

דברים נוכל לעזור.

נעלה את הנושאים

בכל החומרה בעוד עשרה ימים, כששר האוצר יהיה בוועדה. קו העוני מתחיל

להיות קו של שכירים. היום יש רבים אשר משתכרים פחות מהבטחת הכנסה.

כל ישיבה שלנו מהווה סיבה נוספת

שנהיה יותר מדוכאים. אני מציעה לעצמנו שבל ניפול ברוחנו. המצב קשה

אבל התרומה שלנו, גם אם היא צנועה, אנחנו חייבים לתרום אותה לנושא

הזה.

תודה רבה. הישיבה נעולה.

הישיבה ננעלה בשעה 13.00.