הכנסת האחת-עשרה

מושב ראשון



נוסח לא מתוקן



פרוטוקול מס' 115

מישיבת ועדת העבודה והרוותה

מיום חמישי, י"ב באלול התשמ"ה - 29 באוגוסט, 1985 , בתל-אביב, כשעה 11.00

חברי הוועדה; היו"ר א, נמיר

נ. ארד

ר. כהן

א, שוסטק

י, שמאי

שר העבודה והרווחה מ, קצב

צ, צילקר - מנכ"ל מקורר העבודה והרווחה

ד, ארטום - משרד העבודה והרווחה

ל. נמיצרב - משרד העבודה רהריותה

ע, בונה - משרד העבודה רהרווחה

א. סעדון - משרד העבודה רהררותה

מ, גריסרו - משרד העבודה רהרווחה

מ. שיפמן -ףיועץ משפטי משרד העבודה והרווחה

ד, קול - דובר משרד העבודה והרוותה

מ" לובלסקי - מזכ"ל נעמ"ת

ר. גור - נעמ"ת

י, טאוב - נעמ"ת

ח.וייס -אמונה

י. פולק - אמונה

ע, מטלון - ויצו

מ, מודעי - ויצו

א, קסירר - ויצר

ר, בן-שחר - ארגון נשות חרות

מרבזת מידע; י, גילדי

רשמה; ש. צהר

סדר היום; שבר הלימוד במעונות היום,



שכר הלימוד במעונות היום

היר"ר א. נמיר;

בוקר סרב. אני מתכבדת לפתוח את ישיבת ועדת העבודה והרווחה של הכנסת,

הרשו נא לי לברך את שר העבודה והרווחה, בשם כל חברי הוועדה, לבר-מצווה של בנו

נועם, ולאחל לכל בני המשפחה, ולגילה רעייתך, שתירוו נחת מהילדים, שיהיו בריאים

ושיצליחו בלימודים,

ועדיין במסכת ברכות אני רוצה להודות לויצו המארחת אותנו כאן היום, עמדנו

בפני בעיה כאשר לא יכולנו להשיג אולם לקיום הישיבה הזאת בתל אביב, אני מרדת כי

סרבתי לקיים ישיבה של הוועדה בבית אסיה, בהיותי יו"ר ועדת החינוך והתרבות של

הכנסת קיימה הוועדה ישיבה אחת בבנין אסיה, ולאחר מכן חשבתי שאין זה נאה שוועדה

של הכנסת תתכנס בבנין הכי מפואר בארץ, הענותה של ויצו היתה מעל ומעבר, ואני

מניחה שכל ארגוני הנשים היו נענים כך, ועל כך נתונה תודתנו,

ואת הברכה האחרונה אני מבקשת לשלוח בשמי ובשם כל חברי הוועדה למזכירת

הוועדה, אסתר אדלר, שהשיאה את בתה הצעירה ולאחל לה מזל טוב, בישיבת הורעדה ביום

השני הבא, שתתקיים בכנסת, נמסרר לה אישית את ברכותינו, אסתר אדלר גידלה את

בנותיה בהיותה אלמנה במשך 17 שנה, וחינכה שתי בנות לתפארת, שתיהן ססודגסירת

עכשיו .

אנו עוברים לדון עכשיו בנושא העומד על סדר היום שלנו: שכר הלימוד במעונות

היום, גם אני באה מארגון נשים, במשך שנים, עוד לפני שמלאתי את התפקיד של מזכירת

ארגון אמהות עובדות, הכרתי מקרוב את עבודת ארגוני הנשים, ובמיוחד את פעולתה של

ויצו, במיוחד בתל אביב, בשנים בהם בעלי המנות היה ראש העיר, הכרתי את פעילותיהם

של כל ארגוני הנשים, ביניהם תנועת הנשים הדתית לאומית, אמונה, אני מכירה את הנושא

ויודעת שאלמלא המסירות, האהבה והרבה התנדבות מצד ארגוני הנשים לטיפול בנושא הזה

אי אפשר היה כלל לקיים את מעונות הילדים,

כדאי שנזכור זאת על מנת להבין שאם תהיינה תקלות ותהיה מפולת בנושא הזה,

הרי העומס יפול אז על כתפי הממשלה אם היא לא תרצה להפסיק או לצמצם את מסגרת

מעונות הילדים ולסגור אותם בפני ילדים רבים אי לפחות חלק מהילדים,

בחרנו בועדת משנה לנושא הזה בעקבות נוהג שהיה מקובל בכנסת במשך שנים, כך

נמסר לי, שכאשר היתה מחלוקת בנושא התעריפים במעונות הילדים ובנושאים אחרים

הקשורים בתפקוד הסדיר של מעונות היתרים, היתה נבחרת כדרך קבע ועדת משנה של

ועדת העבודה והרווחה והיא היתה מלווה ומטפלת בנושא הזה, כך זה היה נהוג גם בזמן

ששושנה ארבלי-אלמוזלינו היתה יו"ר ועדת העבודה והרווחה, וכך זה היה גם בזמן

שהרב פרוש היה יו"ר הוועדה,

קיימנו. מספר ישיבות בנושא, ואני רוצה לציין לשבת את שיתרף הפעולה המלא

והחברי של מנכ"ל משרד העבודה והרווחה ושל שאר המוזמנים הנוכחים כאן, הוסבר

לנו, ואנחנו הבינונו וקבלנו זאת, שהמשרד החליט להטיל על אדם מן החוץ- לשבת עם

כל הגורמים הנוגעים בנושא הזה, לבדוק את מרכיבי התעריף והשכר של מעונות הילדים,

אני שמחה שמר שיפמן, שעליו הוטל התפקיד הזה, נמצא אתנו כאן היום,

בישיבה האחרונה נאמר לנר כי בפגישה בין כל הצדדים, בה השתתף גם מר שיפמן,

ושהיתה בראשותה של גב' סעדון, ושבה השתתפי גס נציגי האוצר יגם נציגי משרד העבידה

והרווחה וכן נציגות ארגוני הנשים, התקבל פה אחד הסיכום בדבר תיספת של 12%

לשכר הלימוד במעונות היום, באותו בוקר נמסר על ידי מנכ"ל המשרד כי יש בידו

מסמך חישוב ח-דש המדבר על תוספת של 6%, אם אינני טועה, וכי הוא לא הספיק לבדלק



חישוב סרנה, חדש, המדבר - אם אינני מרעה - על תוספת של 6% בלבד, ועוד אמר לנר

כי חרא לא הספיק לבדוק אח החישרב הזה מאחר רנמסר לידיר באותו בדקר אצמר, כל

הענין הזה נראה קצת תמרה בעינינר, מאחר רנמסר לנר כי בארתה ישיבה בה השתתף גם

מר שיפמן, סרכם פה אחד ע דעת כל אלה שנרכחר בארתה ישיבה כי 12% תרספת נראים

מתאימים. רזה היה המספר הקרבע.

השאלה המרכזית היא מי ישא בתרספת הזאת של 12%. אני מבינה שאתם באים הירם

עם אחרז נמוך בהרבה, אבל השאלה העיקרית היא עדיין ארתה: מי ישא בתוספת הזאת?

אני ררצה להבהיר כי אינני בעד הטלת 12% אלה על ההררים, כי אני תרשבת שזה יהיה

נטל כבד מאד עליהם, רבמירהד על אמהרת הירצארת לעברדה מהרץ למשק ביתן כדי להשלים

את הכנסת המשפחה, אף שתלק מאמהרת אלה מקבל את השכר הנמוך במשק. גם אם הלק מהן

מקבל מענק ממשרד העבודה.

בשל היכררתי את הנרשא אני ירדעת שהקביעה של 12% תרספת היא קביעה של

מינימום. נציגרת ארגרני הנשים שהרפיער בפני ההרעדה דיברר על 20%, על 24%

ראף על הצורך ב-26% תרספת,

נראה לי כי לפנינר מספר אפשררירת: האחת - שמשרד העברדה רהררדחה יכסה את

הפער, ראני ררצה לציין שאני ירדעת מה קררה בתקציב משרד העברדה והרווחה;

השניה - האר צר יכסה את הסכרם הזה. בררר לי מעל לבל ספק שארגרני הנשים אינם

מסוגלים לכסרת את הפער הזה, אני ירדעת שלכל ארגרני הנשים יש גרעון מצטבר

אירם ונורא. אני ירדעת על סניף אחד בעיר גדרלה שיש לר משיבת יתר של למעלה

מ-100 מליון שקל,

הדירן רהרריכרח הרא למעשה בשני ברשאים: א) גרבה התוספת. ב) מי ישא בנטל

הזה, אני ירדעת שענין התרספת יגררם לכך שייצאו בביקורת קטלנית על ארגרני

הנשים, אבל אני גם יידעת שאין לארגרני הנשים ברירה, מאחר והם לא מסוגלים לספרג

את התרספת הזאת,

אני מבינה מהשר שהרא מעדיף לשפרע תחילה את דברי נציגרת ארגרני הנשים,

בדי שירכל אחר כך להתייחם לכל הדברים שירעלר כאן,

קרדם לכל אני ררצה לברך את כל הברבחים באן, אני שמחה שישיבה זר מתקיימת

בבית ריצר, כי בהזדמנות זר אתם יכרלים לקבל מרשג על המתרחש בבית הזה המשמש

מרכז ויצו,

לנרשא מעונות היום הרא אחד הנרשאים החשרבים בהם אנו דנים, ריצד, במו יתר

ארגוני הנשים, החלה בפעולה זר על מנת לשרת את האם, רלא בדי לעשרת ררותים רבררדאי

שלא מתוך כררנה להעמיד כספים אלה לרשרת עיסוקים אחרים בנושאים אחרים,

אינני רוצה להרחיב עכשיו את הדיבור על מה שקרה במשך השנים האחרונות בנושא

השחיקה, וכיצד השתתפותה של ריצר בנרשא מערנרת הירם הלכה במשך השנים וגדלה.

אני ררצה לציין רק כי ב-7 או 8 ההרדשים האחררנות הגיע הגרעון של ויצו בגין

עיסקרת ההבילה השרנות לכדי 500 אלף דולר, וזאת מבלי לקתת בחשבון את הגרעונות

המצטברים. המצב של ארגרני הנשים קשה בירתר מבתינה כספית, בעיקר שהתררמרת

אינן גדלרת ראין לארגרנים רזרברת, אנחנר נמצארת בגרערן נרראי בגלל עזרה נוספת

שאנתנר נרתנרת למשפהרת, לבני נרער רלבתי ספר שלנר, אם לא נקבל את התוספת של

12% בהרדש ספטמבר, אז רק בחרדש אחד יהיה לנר גרערן נוסף של 150 מלירן שקל,





השאלה איננה רק מהיכן ניקח את הכסף להחזיק אח המעונות, אלא גס כדי לשלם

לעובדים. לקנות את האוכל, לשלם כעד השימוש כחשמל וכו'. ויצו, כמו שאר ארגוני

הנשים, לא רוצה לאיים על אף אחד- ולא רוצה כמובן לסגור את המעונות, אלא רוצה לתת

שירות מתאים ומתקבל על הדעת. עשינו כבר את כל הקיצוצים האפשריים על מנת להקטין

את ההוצאות עד כמה שאפשר, ואנחנו הרי רוצים וחייבים לשמור על רמה מסויימת, והדבר

פשוט בלתי אפשרי. איש לא יאמר לנו כי במקום 35 ילדים בכתה אנחנו צריכים להחזיק

70 ילדים בכתה. עשינו כל מה שריק אפשר לעשות כדי לצמצם בהוצאות. יותר ממה שעשינו

איננו יכולים לצמצם.

אינני רוצה להישמע כאילי אני מאיימת. נותרו מספר ימים עד לראשון בספטמבר,

ואני יכולה רק לומר שאם לא יימצאו הכספים הדרושים בפירוש לא נוכל לפתות את

מעונות הילדים כ-1 בספטמבר. אני מקווה מאד שלא נגיע למצב הזה.

ע. מטלון!

אני רוצה להוסיף רק שגם אנחנו עמדנו נדהמים, אחרי שהוחלט פה אחד להעלות

את המחיר במעונות היום ב-12%, כאשר פתאום שמענו דברים שונים לגמרי. אילו היו

באמת לוקחים בחשבון את כל המרכיבים של העלות היו מגיעים למסקנה שצריך להעלות את

שכר הלימוד ב-27,6%, אלא שאנחנו סופגות מרכיבים רבים.

אמרנו שההמלצה של מר שיפמן, שמונה לתפקיד הזה על ידי המשרד, תהיה מקובלת

עלינו. תחילה הוא הגיע לכך שיש צורך בהעלאה כשעור של 16,2%, ולבסוף התפשרנו

על 12%. ומאחר והעובדים מקבלים בראשון בספטמבר תוספת של אמרנו כי מכתיבה

פסיכולוגית ההעלאה כשעור הזה נראית מתאימה, למרות שהיינו צריכים למעשה לקבל

העלאה גדולה יותר.

בכל הישיבות אני שומעת אל חכר הכנסת שמאי טוען שהעלאה בגובה של 12%

זו העלאה גבוהה, ומה יהיה על השככות החלשות ועל שכבות הביניים. אני רוצה לומר

לכל הנוכחים כאן כי אנחנו כבר סופגות הוצאות רבות, וכמונו עושות החברות בארגוני

הנשים האחרים., השתתפות הממשלה ירדה מאד כשנים האחרונות. בשנת 1983 הגיעה

השתתפות המממשלה ל-40%, ואילו השנה ירדה ל-13% בלבד. ארגוני הנשים ספגו את התלק

הארי של ההתייקרויות השונות. מובן שחלק הוטל גם על ההורים. ביוזמתנו אנו

נתנו למשפחות חד הוריות ולמשפחות עם מפרנס אחד הנחה בגובה של 10%, בנוסף לתוספת

שנותן משרד העבודה והרווחה. אמרו לנו כי קשה מאד למשפחות שיש להן שני ילדים

במעון. ואז אמרנו שניתן הנחה של 10% למשפחות שיש להן שני ילדים במעון. מכאן אתם

יכולים לראות שאנו הולכים לקראת המשפחות הזקוקות לכך. ההנחות הניתנות למשפחות

שבמצוקה כלכלית מגיעות לעתים ל- 50%. האמינו לי שאיננו יכולות לספוג מעבר לזה,

אנחנו נמצאים בגרעון של חצי מליון דולר בגין ההקפאות ובגין ההקפאות בשכר שאנחנו

חייבים לשלם.

בד בבד עם ההוצאות הגדלות התרומות בארץ ובעולם ירדו ויורדים, וזה במובן

מכביד עוד יותר על מצבנו. אני האחרונה שהייתי רוצה להגיד שאנתנד נשבית את

המערכת, כי זה עלול להיות כדור שלג שאי אפשר לדעת כיצד יתגלגל, ואי אפשר לדעת

מה יהיה אחר כך המצב בכלל. אני מקווה על כן שסביב. שולחן זה יימצא הפתרון

וביחד נגיע להסכם שיאפשר לני לפתוח את המעונות בזמן.

י. פולק;

אני מצטרפת לבל הדברים שנאמרו כאן על ידי החברות, בי הם נכונים, פחות או

יותר, לגבי כולנו. אני רוצה בכל זאת להוסיף שני דברים.

אנחנו גוררים גרעון תפעדלה של השנה שעברה, והוא מסתבם בלמעלה מ-100 מליון

שקל. כיום, לקראת תשלום משכורות חודש אוגוסט, אנו מגיעים לגרעון תפעולה של

למעלה מ-300 מליון שקל. אנחבו ארגון המעסיק עובדים, והרי דבר ידוע הוא בי

המשכורות עלן, וזה נטל כבד שאי אפשר לשאתו עוד.



בשנים האחרונות, ובמיוחד בשנה האחרונה, ספגנו סכומים אדירים בגין שיפוצים,

ציוד. העלאות שונות שבבלל לא נלקחו בחשבון. כל מי שמכיר קצת אה הנושא יודע

באיזה דברים ברוכה העסקת ילדים במשך יום שלם ובמה עולים אותם מרכיבים המאפשרים

לבצע את העבודה הזאה, ואינני מדברת כבר על הציוד החדש אלא על המשחקים, על

תיקון הציוד והשיפוצים המינימליים ההכרחיים, שאותם אנו עושים בכל המעונות

בכל הארץ, בכל פינה, בכל שכונה ובכל בפר נידח,

המערכת שלנו פשוט איננה מסוגלת לספוג יותר, יושבים כאן אנשי משרד האוצר

והם מכירים את התחשיבים השונים, ההעלאה הבדוקה אחרי שנעשו כל החישובים

והתחשיבים הצביעה על קרוב ל-14%, אבל כולנו ביחד סיכמנו והסכמנו ל-12%.

אז מה קרה פתאום? גם העלאה של 12% אינה פותרת את כל הבעיות שלנו, כי ההעלאה

הזו תוצא על תשלום משכורות, שהרי אנחנו חייבים להוסיף לעובדים שלנו 12% על

המשכורת המשולמת להם,

ר, בן-שחר;

למעשה אין לי אלא להצטרף לכל מה שנאמר כאן על ידי הדוברות שקדמו לי.

אני מייצגת מערכת הרבה יותר קסנה, אבל אנחנו נתקלים באותן בעיות ובאותם קשיים.

הקשיים התעוררו ביתר שאת בעיקר בגלל ההקפאה, כאשר כל הכספים שהובטחו לנו הם

בהקפאה ואנחנו התחייבנו לפתוח מעונות חדשים וההוצארת חייבות לצאת מההוצאות

השוטפות, דבר שהוא פשוט בלתי אפשרי.

המשכורות עלו בינתיים מעל למצופה, ואנחנו חייבים לשלם אותן. ואז, לאן

אבו מגיעים? והרי אנו חייבות לשמור על הרמה של המעונות. כי ההורים משלמים

בעד החזקת ילדיהם במעונות ועל כן גם רשאים לקבל שירות וטיפול נאותים. במצב

הנוכחי יש צורך דחוף להעלות את התשלום למעונות בעד החזקת הילדים, גם אם צריך

להטיל זאת על ההורים. ואני לא חושבת שההורים, ובוודאי לא כולם, הם כל כך

מסכנים כפי שמציגים אותם. לא רק היום, אלא גם בעבר, ראינו אמהות יוצאות

לעבודה כשמהמשכורת שלהן נותר מעט מאד, אם בכלל, אחרי ששילמו בעד הטיפול

בילדיהן בזמן שהן יצאו לעבודה, והן עשו זאת רק בכדי לשמור על מקום העבודה

שלהן, כדי שיוכלו להמשיך לעבוד בו גם בעתיד, כאשר הילדים לא יזדקקו עוד לאותו

טיפול,

ארגוני הנשים ספגו מעל ומעבר ליכולתן, ועכשיו מוכרחים למצוא פתרון שונה

לבעיה הכאובה הזאת. חייבים למצוא עכשיו פתרון לנושא הזה,

מ, לובלסקי;

אני רוצה להצטרף לדברי הברכה לשר קצב ולמזכירת הוועדה אסתר אדלר. אני

מצטרפת גם לדברי הברכה לחכרותינו בוויצו המארחות אותנו כאן היום. בשל הטיפול

בנושא המעונות הפכנו להיות חלק מהוועדה הזאת, ומראש אני רוצה להגיד שאני מצטערו

על שהמלים בהן אשתמש יפרו במקצת את הנימה המנומסת ששורה כאן. אני חושבת

שהישיבה של היום, המתקיימת מספר ימים לפני שמעונות היום אמורים להיפתח, היא

הישיבה שצריכה לתת את התשובה הגורלית לנושא הנדון כאן. זו צריכה להיות הישיבה

הגורלית מבין הישיבות שקיימנו כוועדת העבודה והרווחה של הכנסת, בנוכחות נציגות

ארגוני הנשים, שר העבודה והרווחה ונציגי משרדו וכן נציגי האוצר. עשינו לילות

כימים בטיפולנו בנושא הזה, ובאנו מספר פעמים רב אל הוועדה הזאת בתקווה למצוא

פתרון, סעד, מוצא, פעמים רבות נסינו לחפש מוצא ופתה שיאפשר לנו להמשיך

ולקיים את המפעל הזה. וכאן כדאי אולי להזכיר כי מעונות ילדים לא הושבתו אי פעם

במדינת ישראל. היתה לנו תמיד החלטה נחושה, הקיימת אצלנו גם היום, לפתוח

ולקיים את מעונות היום. אף פעם לא רצינו ללכת בדרך שבה נבוא ונגיד שאיננו

פותחים את שנת הלימודים במעונות, ואחרי כמה ימים נחזור ונתדיין בנושא ונגיד

שאם יהיו סיכומים חיוביים, נקיים את המעונות: אם לא יהיו סיכומים מתאימים,

אפשר יהיה להגיד שלום למעונות יום במדינת ישראל.



חברותי ואני לא באנו לנעמה רק על סנה לנהל מעונות יום מבלי להיות

שותפות למדיניות, אני רואה עצמי אחראית כלפי ציבור אמהות ומשפחות לא פחות

משאחראים לכך נציגי משרד העבודה, ואני צריכה לשאול עצמי היום בכל האחריות

איר אני צריכה לראות את המצב כיום, יומיים לפני פתיחת שנת הלימודים, כי עוד

אינני יודעת אם אמנם הממשלה תגדיל את השתתפותה בנושא, אס אמנם תהיה בכלל פנייה

בעניז זה אל האוצר, שהרי אנו רואים ויודעים מה קורה עם החלטות ממשלה,

ב-31 כחודש יולי ישבה ועדת התעריפים ודנה בנושא, זו איננה ועדה אד-הוק,

אלא ועדה הקיימת במשרד העבודה זה למעלה מ-11 שנים, ובאותה ישיבה השתתפו גס

נציגי האוצר ונציגות ארגוני הנשים, הכלכלן שיפמן היה שם כנציג משרד האוצר,

יושבת ראש ועדת העבודה והרווחה סיכמה עם מנכ"ל המשרד שהוועדה הזאח תקבל החלטה

בנדון, אז איך זה קרה שהוועדה ישבה ודנה בנושא ואף הגיעה לסיכום פה אחד על דעת

כל הנוכחים שם, ואחר כך שומעים פתאום דברים שונים? והרי יש אלף-בית ביתסי

עבודה ובדיונים וסיכומים, ולא יתכן שלא לנהוג על פיהם, ומה אומר הסיכוס? הוא

מדבר על העלאה של 12%, וזו תוצאה של פשרה, כי אם היינו צריכים ללכת לפי כל

המרכיבים היינו צריכים להגיע להעלאה של 29%, ומונח לפני דף עם פירוט מלא

המראה איך מגיעים לסיכום כזה ולהעלאה כזו בגובה של 29%, ואנחנו מוכנים ללכת

לכל גוף שהוא עם דף הפירוט הזה, ואני רוצה להגיד לכם שאפילו היינו מעלים

בראשון בספטמבר את שכר הלימוד ב-29%, גם אז היה חלקן של ארגוני הנשים בהחזקת

ילדי רווחה מגיע לכדי 25%, 10% בהחזקת ילדי אמהות עובדות ו-27% בהחזקת תינוקות,

עכשיו אנחנו מדברים על העלאה ב-12%, על 12% בלבד, ואני חוזרת ואומרת לבל

חברי הכנסת הנוכחים כאן שאנחנו הארגונים היחידים שעדיין משתתפים ב-25% מהחזקת

ילדי רווחה, לכל נציגות הארגונים יש אחריות גם להחזקת פנימיות , להחזקת צעירים

ובני נוער המופנים על ידי משרד העבודה, איפה שאנחנו משתתפים רק ב-15% מהעלות,

להחזקת ילדים כבתי ספר חקלאיים אנחנו משתתפים ב-15% מהעלות, וחשבון הוא חשבון

גם אם משרד העבודה והרווחה הוא העוסק בהפניית הילדים, רק בנושא המעונות אנחנו

סגורים, והרי ישנם כללי משחק מקובלים וחייבים להגיע לגזירה שווה לגבי כל קטע,

אז איפה כאן הגזירה השווה?

בישיבה שהתקייה כאמור ב-31 ביולי, בהשתתפות כל הגורמים, נשאל מר שיפמן

מספר פעמים אם אמנם זה צריך להיות כך, והוא השיב: כן, כן, חבל רק שאיננו

לוקחים אתנו וידאו או טייפרקורדר לישיבות כאלח כדי שנוכל להשמיע אחר כך מה

בדיוק נאמר בהן, בסיכום שהתקבל ב-31 ביולי ושנכתב על ידי עודד בונה נאמר

שלגבי חודש ספטמבר ההעלאה צריכה להיות בגובה של 12%, ולקראת אוקטובר אנתנו

נתכנס. אחרי פרסום המדד בחודש אוגוסט, ונדון ביחד על התעריף לגבי תודש

אוקטובר, כדי שונכל לומר את האמת, ובכדי שההורים לא יהיו נגדנו, שכן עברנו

כבר מספיק בענין הזה. היתה גם בקשה לבדוק אחר כך את נושא הוותק ואת נושא

הדרגות, באשר ל-3% תוססת מיוחדת שאנחנו משלמים קיבלנו על עצמנו ללכת אל

נציג שירות המדינה,

עד היום קיבל מר שיפמן הוראה לבדוק רק את נושא הוותק, ואני שואלת: מדוע?

האם במערכת מתוקנת לא צריך קודם כל לקבוע מה העלות בכדי לדעת כמה משללם

הארגון, כמה עולה החזקתו של ילד, ואתר כך לצאת ולומר בצורה ברורה כי החזקתו

של ילד עולה כך וכך שקלים, חלקה של הממשלה בהחזקת ילד הוא כזה,. ותלקן של

ארגוני הנשים הוא כזה, אלא שלא כך פועלים אצלנו, אצלנו מושיבים ועדת תעריפים

שדנה בנושא, מקבלת סיכום פה אחד, על דעת כל הנוכחים בישיבה, ואחר כך באים

ומשנים את כל מה שסוכם,



במשך השנים האחרונות היתה רעדת חב ב ואחר כך ועדת שיטריח, בכל

הנושא של המימון הלכו לקראת הממשלה, כולל ענין הגדרת תקן, ואנחנו קיבלנו

אח הדברים גם כאשר לא היינו שותפות לסיכומי ועדת חביב. נכון שלא רצינו להצביע,

אבל אחר כך החלטנו כי למקן שלום בית וגם על מנת שלא לזעזע את המערכת נפתח את

שנת הלימודים על פי החלטות ועדת שיטרית, אחרי ש"סידרו" אותנו בתכנית כלבוטק

ובאמצעי התקשורת אמרנו שנקבל את סיכומי ועדת שיטרית, קיבלנו את הדברים ונהגנו

על פיהם,

מה בעצם קרה? מדוע זה אחרי ה-31 ביולי היינו צריכים כך להתבזות? מדוע

זה היה צריך להיות כך, כאשר האחריות לתשלום המשכורות לעובדים היא עלינו, וכל

שאר התנאים גם כן עלינו, והניהול השוטף של המעונות אף הוא עלינו, וכן גם הצורך

להתדיין עם כל אם המביאה את ילדה למעונות שלנו, אנו מטפלים מדי חודש בעשרות

פניות של אמהות, ולקראת פתיחת שנת הלימודים אנו מקבלות מאוח פניות של אמהות

בדבר הנחות, בדבר סידור מקום לילד במעון בו אין יותר מקומות ועוד ועוד נושאים

מנושאים שונים.

אנו שומעים דיבורים על כך שההורים לא צריכים לשלם יותר, על כך שהאם העוכדת

לא יכולה לשאת בעול כספי גבוה יותר, אגב, יש אמהות המשתכרות למעלה ממליון שקל

לחודש, האם עבור אמהות כאלה צריך לדרוש מהממשלה השתתפות שלה כאשר המצב הכלכלי

שלנו הוא כפי שהוא?

במשך שנים היה התשלום למעון יום שווה בערך ל-25% של השכר הממוצע במשק,

וכך זה היה במשך שנים לפי הסיכומים שנעשו בזמנו על ידי תברת הכנסת שושנה ארבלי-

אלמוזלינו, ואחר כך על ידי חבר הכנסת פרוש, ואילו היום, אם תמומש ההחלטה

בדבר העלאת שכר הלימוד ב-12%, התשלום למעון יום מהווה פתוח מ-16% מהשכר הממוצע

במשק, ואלה מספרים בדוקים שאפשר לראותם, אז כאן יש מקום להציג את השאלה: על

חשבון מי זה יבוא? אולי יש רצון לסגור אח המעונוח בכלל, להתפטר מהמוסד הזה,

אם אמנם יש רצון כזה, כי אז צריך להגיד לנו זאת בצורה ברורה ואנחנו מצדנו נקרא

לעובדים שלנו ונסביר להם את הדברים וניפרד מהם לשלום, אלא שאני מאמינה שיש

רצון, גם מצד הממשלה וכמובן מצד ארגוני הנשים, לנסות לעשות כל מאמץ כדי להשאיר

את המעונות פתוחים, וכיוון שכך, אז צריך לפעול בהתאם,

אני קוראת היום למשרד העבודה והרווחה לכבד את החלטת ועדת התעריפים, הוועדה

הגיעה לסיכום בדבר העלאה ב-12%, הדברים היו פתותים וידועים לכל, והוועדה הגיעה

פה אחד לסיכום הזה, את הסיכום של הוועדה יש לכבד, אני מבקשת לא לזעזע את

המוסד הזה, שמא ביום הראשון הקרוב ישארו למעלה מ-8000 עוברים בלי לחם לקראת

ראש השנה, ו-40 אלף אמהות לא תוכלנה לצאת לעבודה מפני שלא חוכלנה להביא אח

ילדיהן למעונות היום,

אני יודעת שגם בין אנשי משרד העבודה והרווחה יש החושבים כי ארגוני הנשים

לא מתכוונים ברצינות שלא לפתוח את המעונות, אלא שהאיומים הם מן משחק כזה מצדם

ושבסופו של דבר יכנעו ארגוני הנשים ויפתחו את המעונות, ולכן אני רוצה להגיד

לכם כאן כי הדברים שאמרנו הם רציניים ביותר, כי גם המצב הוא חמור ורציני ביותר,

כל עוד לא נסינו עדיין כל מה שאפשר לעשות אינני רוצה להגיד עדיין שביום הראשון

הקרוב לא נפתח את מעונות היום,

שר העבודה והרווחה מ, קצב;

קודם לכל אני רוצה לברך את יושבת-ראש הוועדה הזאת, את חברת הכנסת אורה נמיר,

ליום הולדתה שחל השבוע,

אחרי דברי הברכה ליושבת-ראש הוועדה אני רוצה להגיד כי לתביעה של ארגוני

הנשים אין שום הצדקה, ואני רוצה לעשות הבחנה בין בעיית הגרעונות ובעיית התעריף.

יש להפריד בין גובה שכר הלימוד מה-1 בספטמבר ובין המצוקה הכספית של הארגונים.



יש ויברח בינינו ובין ארגוני הנשים באשר לגובה שכר הלימוד שהס צריכים לגבות

בשנה הבאה, בדבר גובה התשלום שהאמהות צריכות לשלם בעד זה. אבל אין ויכוח על כך

שלארגוני הנשים יש גרועות מצטברים, ושהדבר הזה מחייב טיפול.

אני מבין שוועדת העבודה והרווחה התכנסה היום כדי לדון בגובה שכר הלימוד

של מעונות היום בחודש ספטמבר, ולא התכנסה כדי לדון במצבם הכספי הקשה של ארגוני

הנשים. איני רוצה להכנס לפולמוס עם גברה לובלסקי, אבל אני רוצה לומר שכאשר

מבקשים יחסים תקינים עם משרד העבודה והרווחה, כאשר מעונינים ביחסים כאלה מפני

שמאמינים כי הדבר חשוב, הרי לא מספיק לומר את הדברים ויחד עם זאת לא לפעול על פי

הנחייה של מנכ"ל המשרד בהתאם לסיכומים שהתקבלו. אינני חושב שאפשר לראות כשאיפה

ליחסים תקינים פרסום מהדעות גדולות בעתונות, בתשלום די רציני, בהן מאשימים את

המשרד כאילו הטעה אתכן במתכוון רהורה לכן במתכוון להעלות את שכר הלימוד במעונות

היום וכוי. בפרסומים כאלה קשה לראות שאיפה לקיום יחסים תקינים. איני רוצה

להתפלמס. אבל אציין רק כי בכל מאבק פוליטי ישנם כללים אלמנטריים שעל פיהם צריך

לפעול, ושמהם אין לחרוג. חבל שאין מקפידים על כך. אנחנו עדים לעימות יום יומי

שישנו בין המפלגות השונות, אבל הצדדים שומרים שלא לעבור את הגבול. מה שעשתה נעמ"ת

זה לא בדיוק שמירה על הגבולות.

מאז כניסתי לתפקידי הנוכחי במשרד העבודה והרווחה קיימה מליאת הכנסת ואף

ועדת העבודה והרווחה דיונים מספר בנושא התעריפים הגבוהים, בסכנה לפליטת ילדים

מהמעונות, בחוסר יכולתן של אמהות להתמודד עם בעיית התשלום בעד החזקת ילדיהן

במעונות וכוי. דיברו חברי כנסת על :30 ואף על 50% מהמשכורות ההולכות למימון

החזקת ילד במעון יום. דובר גם על כך שהתפוסה במעונות יום איננה מלאה, ועל כך

שיש בהם מקומות פנויים, ואף על כך שיש מעונות שנסגרים. כל הנושאים האלה סובבים

את הנושא של התעריפים הגבוהים במעונות היום.

לא באנו לכאן היום כדי לבקש מארגוני הנשים לספוג חלק מההתייקרויות. ישנו

ויכוח סביב השאלה אם הפיצוי שאנחנו מציעים בדבר ההעלאה בגובה שכר הלימוד

בספטמבר הוא פיצוי המפצה בעד ההתייקרויות, או לא.

למעשה הוקמו שתי ועדות. האחת הוקמה על ידי השר אוזן, והשניה על ידי. שתי

הועדות השלימו זו את זו. הוועדה האחרונה היתה ועדת שיפמן שעשתה עבודה טובה.

היא נתנה לנו כלים טובים להתמודד עם הבעיות שהעלו נציגות הארגונים. אשר לדו"ח

שיטרית, הוחלט לבצעו בשני שלבים. שלב אחד בוצע בחודש יוני או בחודש יולי השנה,

והשלב השני יבוצע ב-1 בספטמבר, ואינני זוכר עכשיו את הפרטים השונים. היה לי

קשה לבצע את כל מסקנות ועדת שיטרית בבת אחת, ועל כן הוחלט לפצל את המסקנות.

כידוע לכולנו ישנה כיום החלטת ממשלה בדבר הקפאת מחירים. יחד עם זאת אני

יודעים גם שקיימת בעיה חמורה וחריפה מאד של שחיקת השכר. ויש בעיה ביישום דו"ח

שיטרית. כשלוקחים את כל הדברים האלה ביחד על בסיס חישוב כלכלי, כולל סעיף

שכר העבודה, וכן ההתייקרויות בסעיף המזון ובהחזקת המעונות עצמם, מצאנו שאין

זה מצדיק העלאה של 13% בשכר הלימוד, אלא העלאה של 1,9% בלבד. החישובים שהביאו

למספר הזה הם חישובים כלכליים. אינני תובע מארגוני הנשים להקפיא מחירים כפי

שהחליטה הממשלה. אני אומר לארגוני הנשים: חובה עליכם שלא להעלות את מתיר השירות

הזה. אני תובע מארגוני הנשים להתחשב במצב האמהות ששולחות את ילדיהן למעונות

היום.

אנחנו אומרים כי ללא קשר עם בעיית השכר וההעלאות בחודשים האחרונים, וזו

בעיה רצינית מאד, ובלי קשר לבעיית הקפאת המחירים, ערכנו תחשיב כלכלי מדוייק,

והוא כולל את ההתייקרויות בענף המזון, השכר וההחזקה, והגענו למסקנה שאין הצדקה

להעלאת שכר הלימוד במעונות ב-1 בספטמבר ביותר מ-2%. ובכל זאת החלטנו על העלאה

בגובה של 4%, וכשאני נוקט בלשון "אנחנו" אני כולל בזה גם את שר האיצר.



אנחנו מתואמים בנושא הזה. העלאה של 4%, שעליה החלטנו, תביא אח התעריף להיות

גבוה יותר מההוצאות היסודיות שחלו בשל ההתייקרוירת שהיו בחודשים האחררנים,

בחודשים יו י-יולי אושרה העלאה של 47% בשבר הלימוד במעונות היום. ואם ניקח

בחשבון אח העובדה שברוב הימים שבחודש אוגוסט היו המעונות סגורים, בניגוד להנחיות

מנכ"ל המשרד, נראית התמונה קצת אחרת,

בהתאם למסקנות ועדת שיטרית על שינוי שיטת הגבייה של שבר הלימוד או גביית

התשלום מהאמהות, תהיינה אמהות שבחודש ספטמבר תשלמנה פי 2 מששילמו בחודש אוגוסט,

האם אני יכול להתעלם מדבר זה?

היו"ר א. נמיר ;

האם מדובר באמהות בעלות הבנסות גבוהות יותר?

שר העבודה והרווחה מ. קצב;

אנחנו הולבים עבשיו לפי הבנסה לנפש" גובה התשלום בחודש ספטמבר ייקבע לא רק

על 0י הכנסת האם העובדת, אלא על פי ההכנסה לנפש.

קיבלנו אח כל המלצות ועדת שיטרית,

שר העבודה והרווחה מ, קצב!

אני רוצה להבהיר שכאשר צריך להחליט על גובה שכר הלימוד במעונות היום בחודש

ספטמבר, אי אפשר להתעלם מכך שבראשון לספטמבר יכנס לתוקף הסדר חדש בשיטת חישוב

גובה שכר הלימוד על פי בסיס הכנסה לנפש, ולא על בסיס ההכנסה של האם העובדת,

ומשום כך תהיינה אמהות שתצטרכנה לשלם פי 2 מכפי ששילמו בעד החזקת ילדם במערן

בחודש אוגוסט, איננו יכולים להתעלם מהדבר הזה,

יש לי הערכה רבה מאד לארגוני הנשים ואינני יכול לתאר לעצמי את מדינת ישראל

מפעילה ישירות את מעונות היום, ושלא באמצעות ארגוני הנשים , אני רק מרשה לעצמי

להביע משאלה. שבתקופת חירום לכלכלה שלנו. בתקופה של משבר כלכלי קשה כמו זה

הפוקד אותנו, יותר לי לפנות אל ארגוני האמהות בבקשה לשנות את סדרי העדיפויות

ויעמידו את מעונות היום במקום גבוה יותר בסדר העדיפויות שלהם, בלומר, להעדיף

את הפעילות הזאת על פני פעילרירת שרנרת אחרות של ארגוני הנשים, כי פשוט אין לנד

ברירה,

במצב הנוכחי אנחנו צריכים להתמודד עם הרבה מאד בעיות, מדי יום אפשר לראות

קבוצה אחרת מפגינה מול משרדי הממשלה, קבוצה מפגינה אחת היא של שכירי אגד,

קבוצה שניה היא של רופאי בתי-החולים, קבוצה שלישית היא זו של נכים, וכך הלאה

וכך הלאה. לכן אני חוזר ואומר כי מותר לבקש היום גם מארגוני הנשים להתחשב

במצב, לא קיבלתי החלטה להטיל על ארגוני הנשים נטל מעבר להתייקרויות; לא ביקשתי

מארגוני הנשים לספוג משהו נוסף, אני רק אומר כי למררת המצב הקשה של ארגרני הנשים,

וכולנו מכירים בזה, עליכם לקבל את ההחלטה בדבר העלאת התעריף של שכר הלימוד

במעונות היום ב-4%. ערכנו תחשיב מדוייק שהצביעה על העלאה מוצדקת ב-1 בספטמבר

בגובה של 2% מכסימום, רק הבוקר מסרו לי נתונים המצדיקים העלאה שהיא אפילו נמוכה

מזו של 1.9%, אבל, כפי שכבר ציינתי, החלטנו על העלאה בגובה של 4%. זו החלטה

נכונה, מוצדקת, אין בינה ובין המצב הכספי של ארגוני הנשים והגרעונות שלהם שום

קשר, אני מציע ובמקש כי בשלב זה ימסור מר שיפמן את הנתונים שבידיו,



היד"ר א. נמיר;

אני מבקשת להציג שאלה אחת בפני מר שיפמן, איך זה קרה. מר שיפמן, שישבת

ביחד עם נציגות ארגרני הנשים, נציגי משרר האוצר ונציגי משרד העבודה, רפה אחד

הגעתם לסיכום על 12% העלאה בשבר הלימוד, ואילו עכשיו אנו שומעים על העלאה

בגובה של 1.9% בלבד? לדעתי חשוב מאד שתבהיר לנו את הנקודה הזאת,

שר העבידה והרווחה מ, קצב!

אני מבקש להשיב לשאלה הזאת של יושבת-ראש הוועדה. האחריות היא שלי ואינני

רוצה להעמיד את מר שיפמן במצב לא נעים ולא הוגן. אני לוקח על עצמי את מלוא

האחריות, ובכן, קראתי את הפרוטוקול, וזו לא היתה החלטה, זו היתה המלצה, לא

היתה שום קביעה, אחרי אותה ישיבה ראיתי שהתפרסמו נתונים נוספים, הנתונים

הנוספים שהתגלו לנו מתחלקים ל-4 והם שהובילו אותנו לקבל את ההתלטה על העלאה

של 4% בלבד, שלושה מארבעה המרכיבים הוצגו בעת הדיון, ואילו הנתון הרביעי

הוצע בפני הבוקר, מר שיפמן יציג בפניכם את ארבעה המרכיבים האלה, אני מציע

לא לשאול את מר שיפמן מדוע הוא שינה את עמדתו, אני לוקח על עצמי את מלוא

האחריות לדבר הזה,

מ, לובלסקי!

לא מקובל עלי שמר שיפמן מראה נתונים חדשים לצד אחד בלבד, מר שיפמן קיבל

הוראה לשבת ביחד עם נציגי ארגוני הנשים, כחלק מוועדת התעריפים. ולא יתכן

שהוא כאילו מייצג צד אחד בלבד,

היו"ר א, נמיר;

השר אמר בענין זה דברים ברורים, הוא אמר כי הוא לוקח על עצמו את האחריות,

ברשותכם, בטרם אתייחד למספרים עצמם אני רוצה להבהיר שני דברים שיוכלו

לסייע לחברי הוועדה בהבנת המכניזם של עבודתנו, כיצד בכלל אנתנו בונים את

התחשיב של עלות מעון-יום, התחשיב של מעון יום בנוי על שלושה מרכיבים בסיסיים:

1) השכר שאותו משלמים הארגונים לעובדי המעונות, כולל התנאים הסוציאליים,

2) סל מזון מוסכם בין המשרד ובין הארגונים בכל אשר

לתוכנו, ואותו יש לעדכן מעת לעת; 3) ההחזקה של המעון הקשורה בתפעול השוטף

של המעון, החל מהוצאות חשמל, מים, טלפון, כביסה, תחזוקה שוטפת וכו',

כיצד בונים שלושה מרכיבים אלה? בהתאם למתכונת בה אנחנו עובדים בשנה

האחרונה, ושלפיו, נבנה גם המודל של ספטמבר, לקחנו את השכר, על מרכיביו, כפי

שהיה מוסכם על דעת כל הגורמים, כולל הוותק, הדרגות וכוי, וכך מגיעים לחישוב

מפורט, הענין הזה סוכם בלא שהיה שנוי במחלוקת, לכל אלה מוסיפים הרצאות

נלוות על פי המקובל בשירותים הממלכתייס, אם זו קצובת נסיעה, קצובת הבראה

או קצובת ביגוד וכוי, דברים שלא בהכרח מתעדכנים באותו יחס בו מתעדכן השכר

עצמו, כך יכולה קצבת הנסיעה לגדול ב-100%, למשל, והשכר יגדל רק ב-14%,

על כל אלה מוסיפים 53,5% תנאים סוציאליים, שהוא הבסיס שנקבע ב-1980, וכך

מקבלים את העלות,

בנושא המזון נהגנו בעבר לקדם את הסכום הבסיסי בהתאם להעליית המדד

בנושא המזון, מאוחר יותר, על מנת להיות בטוחים שאמנם הקידום בהתאם לעליית

המדד תואם את העלויות בפועל, הוחלט לעשות גם סקר שווקים ולא להסתפק רק בקידום

בהתאם לעליית המדד, דבר זה נעשה בחודש ספטמבר*



המרכיב השלישי מקודם תמיד בשערר עליית המדד, אם המדד בנושא האחזקה עולה

בכך וכך אחוזים, אנחנו מקדמים אותו בהתאם. בצורה כזו יש לנו את שלושת המרכיבים

של כל מעון על כל התוצאה המתקבלת מהדברים האלה. המשקפים את העלות של כל מעון,

מוסיפים 10% הוצאות ארגוניות, 10% אלה נועדו לממן לא את כל מה שקשור התפעול

הישיר של המעון, אלא את ההוצאות של הארגונים. כמו מערכת הנהלת החשבונות וכוי,

כאשר העלות נקבעה נגזר ממנה התעריף, ומדובר למעשה ב-4 סוגי אוכלוסיה

האחת היא לזל תינוקות, ויש עוד שלושה סוגים. לצורך

קביעת תעריף לוקחים את הממוצע המשוקלל של שלרש הקבוצות האחרות, לצורך קביעת

התעריף הופכים את ארבעה הסוגים לשני סוגים בלבד: תינוקות, מצד אחד, וכל שאר

הקברצות מהצד השני, בנושא זה יש הבחנה בין החלק שמהוות האמהות העובדות ובין

החלק האחר של אוכלוסיה המופנית על ידי מערכות הרווחה, באשר לילדים של אמהות

עובדות, התעריף המירבי שלהם הוא 90% מהעלות, ותינוקות - 71,6%. את ההפרש

שבין 90% ל-100% מממן הארגון,

כאשר מדובר בילדי רווחה, כאן אין הבחנה בין תינוקות לבין ילדים גדולים

יותר בכל הנוגע לסבסוד של הארגון, הסבסוד במקרה זה הוא אחיד, והוא בשעור של

25%. זאת אומרת שהתעריף הוא כדי 75% מהעלות,

על בסיס זה בנינו את תחשיב ספטמבר, כאשר עשינו זאת הפועל היוצא הביא

בחשבון תוספת שכר חד פעמית, שתינתן בחודש ספטמבר עבור אוגוסט, בגובה של 12%.

כתוצאה מכך הגענו לתוצאה סופית מוסכמת על דעת כל הגורמים שנטלו חלק בדיון,

אחת ההחלטות שועדת שיטרית קיבלה היתה, שיש לשנות את התפוסה במעונות, אנחנו

בנינו איפוא את תעריף ספטמבר על בסים ישום ההחלטה הזאת, ובהתאם לכך התקבל

שההעלאה לחודש ספטמבר, ולחודש ספטמבר בלבד, היא בשעור של 12.4% לגבי שלושה

הסוגים, פרט לתינוקות, לגבי תינוקות תהיה העלאה בשעור של 5,2%.

על בסיס נתונים אלה קיבלה ועדת התעריפים פה אחד את אותה המלצה האומרת

שיש הצדקה להעלאת התעריפים בשעור של 12%. על הנתון הזה לא היה ויכוח, אין ויכוח

ולא יהיה ויכוח, היה גם ברור מעל לכל ספק שא נחנו מדברים על חודש ספטמבר בלבד,

כי מוסכם על הכל כי אותם 12% תוספת שכר שהובאו בחשבון לגבי חודש ספטמבר לא

ינתנו לשכירים בחודש אוקטובר, ולכן יש להפחית אותם מהתעריף של חודש אוקטובר,

י, שמאי;

נאמר לי כי הכוונה היא לכך שהתוספת של 12% תימשך לאווך כל השנה, ולא לחודש

ספטמבר בלבד, אם אמנם סוכם באותה ישיבה של ועדת התעריפים שהכוונה היא לתוספת

של 12% בחודש ספטמבר בלבד, הדבר לא היה ברור כלל ובלל,

מ, שיפמן;

המרובר הוא בחודש ספטמבר בלבד, אותן הנחות יסוד מוסכמות האומרות שצריך

להעלות את התעריף בחודש ספטמבר ב-12% אומרות שאם לא יכנסו קומפוננטים נוספים,

שלא הובאו בחשבון, התוספת הזאת צריכה לרדת בחודש אוקטובר לפחות מ-6%.

ר, כהן;

פירוש הדבר הוא שבחודש אוקטובר יורידו המעונות את התעריפים ב-6%.

באותה ישיבה שמענו השגרה של נציגי הארגונים שחייבו העלאה גדולה מזו של

12.4%. היתה טענה שהמקדם של השתלמויות, למשל, ועוד דברים הוא נמוך מדי ושצריך

בעצם לקחת שעור גבוה יותר. הועלתה טענה נוספת גם לגבי קצובת הנסיעה, שהיא

צריבה להיות קצת יותר גבוהה. היה מוסכם שהטענה הזאת צודקת. הועלו גם דברים נוספים,

במו למשל הטענה בדבר קצובת הביגוד שניתנה בסכומים נומינליים של 1984. ובעתונוץ

היו פרסומים באילו יש כאן הסכם שגם סעיף זה יוגדל בהתאם לעליית המדד, דבר דומה

היה לגבי קצובת טלפון לעובדי השירותים הציבוריים. היות והערבתי ששני הדברים

האלה גם הם יעודכנו חישבתי מה תהיה ההשפעה שלהם על התחשיב, וכך הגענו ל-13,9%.

מ-12.4% הגענו ל-13,9%. אלא שבינתיים הוברר שהממשלה החליטה שלא לעדכן את

קצובת הביגוד ואת קצובת הטלפון.

לאחר מכן עברתי על ההסבם הקיבוצי בקשר לאותה תוספת של 12% שאושרה לחודש

ספטמבר. ומצאתי כי בהסכם נאמר כי לא יחולל עליו כל תנאים סוציאליים. הווה

אומר שאם היית רוצה לעשות חשבון נכון היית צריך לקחת גם את זה בחשבון. אבל

החלטנו לא לעשות יותר חישובים.

עד כאן תמורת המצב לגבי חודש ספטמבר והתחזית לאוקטובר. כאשר אנו בונים

סל לחודש עתידי אנחנו מנסים לצפות מה עשוי לקראות גם בחודש הבא. ידענו כי

לא צפויה תוספת שכר בראשון באוקטובר. ואשר למזון ולתחזוקה, מאחר וישנה הקפאת

מחירים טוטאלית הנחנו שערכו של סל המזון באוקטובר לא יהיה שונה מזה שבחודש

ספטמבר. והוא הדין לגבי הוצאות האחזקה של המעון. וכך הגענו למה שהגענו.

אחרי שהחומר הוגש למשרד כהמלצה של פה אחד, נתבקשתי על ידי הנהלת המשרד

א. העובדה שהמעונות אינם פתוחים כל חידש

אוגוסט, אלא נסגרו ב-13 בו. אני עשיתי את החישוב כאילו נסגרו המעונות ב-15

באוגוסט. וחישבתי מה היה החסכון במזון, למשל, מתוך הנחה שכאשר הילדים אינם

במעון אין שם גם הוצאות על מזון לילדים. נתבקשתי לתת נתון זה לאור העובדה

שערכו היחסי של סל המזון הוא די גבוה. ב. העובדה שהמעונות אינם פתוחים

משפיעה גם על הוצאות האחזקה, ונתבקשתי לחשב גם זאת. הפתתתי רק רבע מהעלות

החודשית, מפני שבתחום הזה יש הוצאות מסויימות גם באשר הילדים אינם במעון.

שני המרכיבים האלה, מזון והחזקה, מגיעים לסכום של 14,5 אלף שקל לילד.

על מנת למנוע קשיים מהארגונים לגבות מההורים תשלום עבור חודש אוגוסט

שעה שמחצית החודש המעון סגור, נתקבלה החלטה שההורים משלמים עברר תודש

אוגוסט במשך שאר 11 החודשים. בלומר, הם משלמים בבל אחד מ-11 החודשים הנוחרים

1/11 תוספת על חשבון התשלום עבור תורש אוגוסט. כדי להבהיר את הדבר עוד יותר

אסביר רק כי בכל אחד מהחודשים ספטמבר עד יולי, בסך הכל 11 חודשים, ארמרים

להוריס שהם צריכים לשלם כך וכך שקלים פלום 1/11 של אותו סכום וזה יהיה על-

חשבון התשלום עבור חודש אוגוסט, כי בחודש אוגוסט לא ישלמי אף פרוטה.

אבל מאחר וההורים מקדימים את התשלום עבור חודש אוגוסט, ומתחילים לשלם עבור

חודש אוגוסט 11 חודשים מראש, עשרה חודשים מראש וכך הלאה, נתבקשתי לחשב מה

היא הריבית שנוצרת כתוצאה מהתשלומים המוקדמים.' לקחתי נתון של 3% ריבית שנתית

והגענו לסכום של 1140 כהכנסה מריבית בשל הקדמת תשלומים.

ישנו אלמנט נוסף. אנחנו אומרים שתוספת השכר שניתן תיכלל בסל באותו

חודש בו מקבל העובד את השכר. היות ו-14% שהועלו ב-1 באוגוסט היו צריבים

להכנס לתעריף של אוגוסט, אבל בגלל ההקפאה החליטו על תוספת של 22% ב-1 ביולי,

נתבקש קיזוז הכסף שההורים שילמו חורש קודם לכן, הסכום מסתכם בכ-9 אלף שקל.

אבל היות והארגון גרר אתו סבסוד יתר במשך החודשים אפריל-מאי, קיזזתי זאת

כך שישנו סכום של 2300 שקל תשלום יתר של ההורים, אם אני מוריר מצד אתר את

התוספת המגיעה לארגונים ומפחית., מזה את הדברים שהזברתי, יוצא שהתוספת נטו

שצריך לתת לארגונים עבור חודש ספטמבר מסתכמת ב-1,9%. ואז אמרר שהיית



רב-1 בספטמבר התוספת היא 1,9% ובחודש אוקטובר - 5.4% יעשו ממוצע, וכך נמצא כי

בחודשים ספטמבר ואוקטובר צריכה להיות ת(ספת של 3,9%, יכך הגענו לתוספת של 4%/

במהלך הדיונים העלו הארגונים מספר תביעות שהתייחסו בעיקר לשלושה דברים:

1. ותק. 2, דרגות 3. תוספת 3%. באשר לתוספת הוותק היתה טענה שבניגוד לקביעה

של ועדת התעריפים שהוותק הממוצע של העובד הוא 6 שנים, הוותק בפועל הוא יותר

גבוה, הוטל עלי לבדוק את ענין הוותר, כי הוותק הוא פונקציה של מצב העובדים

וזה דבר שאין להתווכח אתו, ואשר לשתי התביעות הנוספות, בענין הדרגות ובענין 3%,

אמרתי שאיני יכול לבצע כל בדיקה כל עור אינני מקבל הנחיה לעשות כן,

בנושא הוותק אני חייב להקדים ולומר שהעבודה שעשיתי התבססה על חומר שסיפקו

לי הארגונים, טרם קיימתי עם האיגונים דיון על הממצאים, ויכול להיות שבעקבות

דיון עם הארגונים עשויים דברים להשתנות, הדברים שבידי מצביעים על כך שהוותק

הממוצע שונה מארגון לארגון, ואנחנו לוקתים את הממוצע, הוותק הממוצע בשלושת הארגונים

גם יהד מגיע ל-5י7 שנים, במקום 6 שנים בתחשיב הנוכחי, החלוקה לארגונים היא

בגעמ"ת - 7,93 שנים: בוויצו - 8,23 שנים; באמונה - 4,23 שנים,

כאשר השוויתי את היקף המועסקים במונחי משרות שלמות בין שני הדוח"ות הסתבר

שכמות כוח האדם במשרות שלמות פחת בין שתי התקופות הללו ב-10% בערך, בכדי לקבל

מסקנה מוחלטת צריך לבדוק גם אם במקביל להפחתה במספר העובדים פחת גם

מספר הילדים, אם מספר הילדים פחת באותו היחס הרי שהארגון לא יצא נשכר מזה,

אם, מאידך, מספר הילדים לא פחת באותו יחס. כי אז הארגון יצא נשכר מזה, הנתונים

האלה הם חשובים לצורך קבלת התמונה הכוללת, ולכן אני מביא אותם,

אני רוצה להבהיר כי אין לי שום טענה נגד ארגוני הנשים המטפלים בנדשא המעונות

בצורה הטובה ביותר, ואין לי גם כל כוונה לומר כי בנוסף לגרעונות הקיימים אצל

הארגונים האלה צריך להטיל עליהם נטל כספי נוסף, אם היתה תוספת בגובה של% 47

ביוני-יולי, פירוש הדבר שהגרעונות הצטברו כנראה עד לאותה תקופה, יתד עם זאת

הלכה הממשלה לקראתכם והמציאה לכם כספים כמענק,

אנחנו לא רואים את הכספים האלה,

אם לוקחים בחשבון את ההעלאה המשמעותית בגובה של 47% שהיתה בחודשים יוני-

יולי. ובנוסף לכך לוקחים בחשבון העלאה נוספת של 22%, שהיתה כמובן גבוהה יותר

מ-14%. זאת אומרת שהתוספות לארגוני הנשים עבור המעונות התקבלו כבר קידם לכן,

צודקות חברות ארגוני הנשים כשהן טוענות שמצבן הכספי קשה ביותר, אבל יחד

עם זאת אי אפשר להכביד ולהקשות עוד יותר על אמהות עובדות להחזיק את ילדיהן

במעונות. כאשר המצב במשק הוא כפי שהינו וכאשר השכר נשחק ב-50%. כ-80% מהאמהות

החזיקות ילדים במעונות אינן משתכרות למעלה מ-250 אלף שקל לחודש, אר 300 אלף שקל

לחודש,

הן מקבלות אז השתתפות ממשרד העבודה והרווחה,

אמהות אלה משלמות 22 אלף שקל לתודש עבור החזקת ילדן במעון,



י. שמאי ;

שמעתי כי שליש מהילדים שבמעונות הם של משרד הרררחה, אס הירצאת לעברדה

ררצה להגדיל על ידי עבודתה את ההכנסה של משפחתה. המערן בא כדי לאפשר לאם הזאת

לצאת לעברדה. רכאן המקום לשאול את השאלה איך יתאפשר לאם הזאת לצאת ל-8 שעות

עבודה מחוץ לביתה, כדי להגדיל את הכנסת משפהתה, כאשר 40% ממשכורתה היא תייבת

להוציא עבור החזקת הילד שלה במעון? ועלינו לזכור שכאשר היא חוזרת מ-8 שעות

עבודה בחוץ היא עוד צריכה לשאת בעול משק הבית. האם כדאי לה לצאת בתנאים כאלה

לעבודה בכלל?

אינני בא להטיל את המעמסה הכספית על ארגוני הנשים, אבל אני ריצה לשאול

יחד עם זאת אם אפשר להטיל על האם הזאת את המעמסה העצומה הזאת? צריך לחשוב על

הנושא הזה גם מהאספקט החברתי.

אנחנו חיים בתקופה מסויימת, בנתון מסויים במשק. הממשלה עוזרת במידת יכולתה

במשבר הכלכלי הזה. הממשלה החליטה לצאת בצווי חירום, בניגוד להסכמי העבודה

ולהסדרי שכר חתומים, והיא מבצעת הלכה למעשה את צווי החירום. אז איך זה יתכן

שדווקה בתקופה הזאת, כאשר הכל נעצר ומוקפא, ארגיני הגשים מבקשות להעלות את

מחיר החזקת הילדים במעונות הילדים.

אני רוצה להגיד לך, מאשה לובלסקי, שראיתי את התמונות שלך בעתונים השונים,

ושם נאמר שאת תומכת בתכנית להבראת המשק. האם אין סתירה בין מה שכתוב מתחת

לתמונה שלך, לבין התביעה שלכן להעלות את שכר הלימוד במעונות היום?

מ. לובלסקי;

אני נותנת מעונות חינם ל-50% מאוכלוסיית ההורים. ואני בהחלט בעד הצלת

המשק.

התכנית להצלת המשק היא מקשה אחת. כל מה שיפול ממנה ימוטט את כל התכנית.

ולכן אני רואה כאן דבר והיפוכו.

שמעתי את דבריו של מר שיפמן, את דבריו של שר העבודה והרווחה, ואני מבין

שבזמנו היתה כוונה לקבל את המלצת מר שיפמן כמסמך מחייב. שמענו בישיבה הקודמת

שההמלצה של הוועדה על העלאה ב-12,9% היא לחודש אחד בלבד, לחודש ספטמבר. והנה

בסופו של דבר הגיעו ל-1,9% העלאה. בהתאם להחלטת הוועדה הייתי צריך לומר כאן

היום שאנחנו צריכים לקבל את ההמלצה בדבר העלאה בגובה של 1,9% כי כך ההלטנו

מראש. אלא ששר העבודה והרווחה החליט להגדיל זאת ל-4%. ובלית ברירה אני נאלץ

להסכים להעלאה ב-4%, ואני חושב שזה טוב לכל הצדדים.

יש הבדל בין אם המחזיקה את ילדה במעון יום ומוציאה על כך מחצית השכר

שהיא מקבלת, ובין ארגון נשים שיקים קול צעקה אתרי שהמשק ייצא מהמשבר הכלכלי

שלו, כי יש להניח שהממשלה, ובעיקר שר האוצר, יבואו לקראתו. כי המדובר הוא

אחרי הכל בנושא חברתי ממדרגה ראשונה, נושא שחשוב לכולם. ולפני שאני מסיים

את הערותי אני רוצה להזכיר לנציגות ארגוני הנשים, שוועדת העבודה והרווחה של

הכנסת תשמח תמיד לעמוד לרשותכן ולבוא לעזרתכן.

על פי הסמכויות שבידי ועדת העבודה והדווחה של הכנסת יש לה סמכות מוסרית

להמליץ בנושא הנדון כאן היום, אף שאין לה שוס סמכות חוקית בנדון. אני מאד

מוטרדת מההתפתחות שהיתה בנושא הזה בשבועות או בחודשים בהם אנו דנים בו, נכון

הוא שבוועדת העבודה והריוחה היתה מסורת להתערב בנושאים שונים על מנת להפגיש

את כל הצדדים הנוגעים בדבר מתוך כוונה שיגיעו לידי הבנה והסכמה, נכון גם שאין

לנו סמכות לקבל החלטות בנושאים המטופלים בוועדה,

נבחרה ועדת משנה לספל בנושא. והיא אמנם ישבה ודנה בו, היום יושבת מליאת

הוועדה, בוועדת המשנה היה ברור לנו שאנחנו צריכים לעשות כל מה שאנחנו יכולים

לעשות על מנת לא לפגוע במסורת של עשרות שנים, לפיה יושבת ועדת תעריפים בה מייצגים

כל הצדדים, מתקיימים בת בירורים, נבדקים דברים, שומעים דעות לכאן ולכאן, יאחר בך

מגיעים בה למסקנה המקובלת על דעת הרוב לפחות, ואז איש איננו מאשים את השני מאחר

והגיעו למסקנה המסויימת על דעת כל האנשים הקשורים בנושא המסויים הזה,

בוועדת המשנה נאסר לנו כי ישנה ועדה שצריכה לקבוע את הדברים הקשורים בנישא

הזה. והקביעה צריכה להעשות על ידי כל הגורמים החברים באותה ועדה, התנאי היה שבאותה

ועדה יהיו חברים נציגי כל הגורמים והגופים הקשורים בנושא, דיברנו על פסיקתו של

מר שיפמן. והיה ברור לנו שכל מה שיפסוק יהיה על דעת כילם ביחד, על פי הדיייח

ששמענו היום מצטיירת תמונה ברורה ביותר כל הגורמים ישבי ביחד, יהגיעי בסיפו של

דבר למסקנה מסויימת, הם הגיעו לפשרה שהיתה מקובלת על דעת כולם, והפשרה דיברה על

העלאה קול 12% בספטמבר,

היום שמענו שוב, אחרי ששמענו זאת גם בישיבה האחרונה של ועדת המשנה, כי אחרי

שכל הגורמים ישבו ביחד יקבעו מה שקבעו, הגיעו נתינים נוספים והמשרד הגיע למסקנות

שונות, בוועדת המשנה שהתכנסה לא מזמן בתל אביב סיכמה יו"ר הוועדה שלדעתנו

העלאה של 12% היא העלאה מיצדקת, מתחייבת, אבל הסכמני לדחית את הדיין בענין הזה

עד ליום הראשון. כאשר שתיים היו האופציות הקיימות, האחת - שלא להטיל זאת על

ההורים, אלא שתהיה תוספת תקציבית, השניה - ירידה במספר הילדים במעונות, שזה

פועל ייצא מההחלטה,

יושבת ראש הוועדה לא סיכמה את דעת הוועדה, אלא אמרה דברים אלה על דעתה,

נ, ארד!

אם תהיה ירידה במספר הילדים במעונות היום יהיו הארגינים בצורת עיד ייתר

גדולות,

אדוני השר, בסיף מישב הקיץ העליתי לסדר היים את נישא ההשלכית החברתיות של

המדיניית הכלכלית, ולשמחתי הוחלט, גם בתמיכת המשרד, לקיים במליאה דיין 7ל הנישא

הזה, אני הברה גם בוועדת הכספים ואני יודעת היטב שכאשר מדובר בהיטלים אי בתוספות,

או בוויתורים למגזרים מסויימים, שלא תמיד נעשים בשל צרכי המשק אלא לפעמים בגלל

לחצים וכו', נעשים בכל זאת ייתורים,

שר העבודה והרווחה מ. קצב;

המשרד לא נענה לשום תביעת ויתור או חריגה,

לא עלה על דעתי שיהיה מצב בו המשרד יקבל תוספת תקציבית על מנת להקל על

ההורים, כאשר יוחלט על תוספת של 12% לשכר הלימיד במעונות יים, אי שהממשלה תשלם

את זה, אינני יידעת אם תתקיים כאן היים הצבעה, אי לא, אבל אני ריצה להגיד בי

לדעתי יש כהות חישים לגבי מה שקירה במערכת החברתית, ילדעתי אף אחד לא יבחל



רגם לא יהיר סקנדלים גדולים מדי אם מעונות הירם ייסגרר, ההעלאה של 12% היא

למעשה המינימום ההכרחי, רישנס מרכיבים ברספים שלא לקחו ארתם כלל בחשבון כאשר

באר לקברע את אחוז ההעלאה.

כדאי שנבין כיצד הגיער הארגרנים לגרערנרת גדרלים כל כך, הדבר נרבע מזה

שכאשר היר עליות במשק, כאשר היר שינריים בעלרירת, לא הכירר לארגרנים בעליות

האלה, והם גם לא קיבלר את הפיצרי שרצר לתת להם, המעמסה שרבצה על הארגרנים האלה

היתה עצרמה, מה גם שהתררמרת לארגרנים אינן כירם כפי שהיר בעבר, ראי אפשר הירם

להסתמר על תקררה שהתררמרת תהיינה גררלרת ירתר, ראפילר לא כפי שהיר בעבר.

רעם כל הכברד למפעל הגדרל רהתשרב הזה צריך להבין שארגרני הנשים רתנרערת הנשים

אינם קיימים רק על מנת לקיים מערנרת ירם, כי יש להם גם מסררת נרספרת. מערנרת

הירם זה שיררת בלתי רגיל שהארגרנים נתנר במשך שנים רברת למדינת ישראל, אבל לא

לשם כך קמר הארגרנים האלה. הארגרנים האלה מטפלים גם בנשים רבילרים. אם יזניתר

את הטיפרל בנשים רבילדים בעיקר יהיה זה על מצפרנה של הממשלה.

אם תהיה כאן הירם הצבעה, אני אצביע. אם לא, ארמר בפיררש כי לדעתי צריכים

הארגרנים לעמרד על ההעלאה של 12% כפי שסרכם בררעדת התעריפים. אם נשלים הירם

עם תרפעה בזר שאחרי שדברים נקבעים על ידי בל הצדדים הנרגעים בדבר אין מקיימים

ארתם, תהיינה גם בעתיד בעירת, רלא יתייחסו ברצינרת אל הארגרנים. אני ארמרת

שררעדת העברדה רהרררחה של הכנסת צריכה להירת נאמנה גם למה שהיא קבעה, לקיים

את מה שנקבע בררעדה המשרתפת לכל הגררמים בהשתתפרתר של מר שיפמן. רהררעדה הזאת

הגיעה למסקנה שיש להעלרת את שכר הלימרד במערנרת הירם ב-12 אחוזים בראשרן

לספטמבר. הררעדה צריכה לעמרד על כך.

ר. כהן;

מדרע אינך מרכנה ללכת לכיררן של תרספת תקציבית?

נ. ארד;

מפני שאני מציארתית. אני ירשבת בוועדת הכספים ראני מבירה אח המצב ויודעת

מה קררה, לא תהיה תרספת תקציבית. אילר היה מדרבר במשרד ממשלתי שיכרל לתמרן

במשהר, היה המצב ארלי שונה. אבל מדרבר כאן בארגרנים של מתנדברת שהם מחוץ למערכת

הממשלתית, ושהובטח להם סכרם מסויים.

לארגרנים האלה יש אבא, רהרא שר העברדה רהרררחה.

נ. ארד;

משרד העברדה רהרררהה לא יכרל לעזרר לארגרנים האלה מתקציבר הרא. אנחנו הרי

ירדעים מה קררה עם התקציב של משרד העבודה רהרררהה. אל לנר להשלרת אח הארגרנים.

הם לא יקבלר אף שקל שתרק אהד.

ר. בהן;

כאשר יש מצב כספי קשה יש להניח שהרא נבנה ממצבים שוטפים מצטברים. הערבדה

שכל הארגרנים כאן מציינים כי בהרדשים האחררנים הגרערנרת שלהם גדרלים מאד היא

בעלת משמערת שרטפת מצטברת, ריש לזה נגיעה לתחשיב.



הקשבתי לדברים שאמר כאן מר שיפמן, ואני צריך להודות שהם היו בהירים

רמסרדרים ומעניינים, צריך אולי להביא בחשבון אתרי שהגיעו לתישוב של 12% העלאה

בשכר הלימוד במעונות היום, שזה היה התישוב הנבון, כי זה נעשה על בסיס של

סטביליזציה של הענין, ורק ההישובים שנעשו לאתר מכן היו לא על הבסיס שממנו

התתילו, אני מנית שאפשר למצוא גם היום סעיפים שונים במערכת התזקת מעונות היום

שבהם ניתן לעשות קיצוצים, עד שאולי עוד יתברר שהארגונים צריכים עוד להוסיף

מכספם,, אלא שבאמת איננו צריבים להביא את הדברים לידי גיחוך. השאלה היא

מה רוצים לקתת כבסיס שממנו עושים את התישוב כדי להגיע להעלאה כזו או אתרת.

נכון שבתודשים יוני-יולי היתה העלאה של 47%, אבל אם לוקתים בתשבון את כל

מה שקרה מאז נגיע למסקנה שלא זו בלבד שאין בזה תוספת אלא שיש אפילו שחיקה.

נראה לי כי התוספת של 12%, לפי התישובים של ועדת התעריפים בהשתתפותו של

מר שיפמן, איננה מוגזמת, התתשיכ של 12% תוספת נראה לי, אף כי הארגונים מציגים

תתשיבים הרבה יותר גבוהים, מפני שבצדק הם מביאים בתשבון גרעונות שהצטברו אצלם

ונתונים נוספים אתרים שלא נלקתו בתשבון על ידי מר שיפמן,

מ, לובלסקי;

ישנם דברים שאנתנו משלמים עבורם בפועל, אלא שאין מכירים בהוצאות האלה

כאשר עושים את התתשיבים,

השאלה העקרונית היא מי צריך לממן את הנושא הזה, אין כל ספק בכך שבהכרה

הישראלית יש אנשים שיכולים לשלם בעד התזקת ילדיהם במעון סכומים גבוהים מאלו

שאותם הם משלמים היום, ואולי אפילו כפולים, אבל השאלה היא מה המודל אותו אנחנו

מציבים לנגד עינינו, אם המודל הוא של אנשים בעלי יכולת תשלום גבוה כי אז

אנתנו עושים עוול עצום לרוב גדול של הציבור שאינו יכרל לעמוד בתשלומים כאלה,

אם אנהנו רוצים לגשת בצורה שונה אל רמות ההכנסה השונות, כי אז צריך לדעת שבכל

מערכת תתשיבית אי אפשר לעשות זאת כאופן חלקי, אם רוצים לקחת ירתר ממי שיש לו

יותר, אז בבקשה לא לעשות זאת באמצעות מעונות הילדים, אם רוצים לקתת יותר ממי

שיש לו יותר, כי אז אפשרות זאת באמצעות שיטות מיסוי שונות, אבל לא דרך מעונות-

ילדים, במעונות הילדים צריכים כל הילדים להרגיש עצמם שווים, ילד היודע שהוא

מתקיים על סעד מרגיש עצמ שונה מילד שאיננו מתקיים על סעד,

אני סבור שהבעיה העיקרית העומדת בפנינו היא כיצד אפשר לצמצם ככל האפשר

את הנטל של ההורים, ואיך אפשר להגיע למצב בו ההקצבה של משרד האוצר לקיום

השירות הזה תהיה גדולה יותר, אי אפשר להכות היום את ארגוני הנשים בהתזקת

המעונות במידה גדולה מזו שהם עושים זאת היום, אני שומע שיש היום מעונות

הנסגרים, ושיש צמצום במספר הילדים שנמצאים במעונות, הבעיה הזאת תלך ותתריף,

אני תושש, והיא עלולה להיות קטלנית בתברה הישראלית,

אני טוען שאם הממשלה ומשרר האוצר מצאו סכומי כסף גדולים מאד על מנת להציל

כל מיני מערכות במשק, מערכות פהות תשובות מילדי ישראל, אין שום סיבה בעולם

שאנתנו לא נגיד לממשלה ולמשרד האוצר שמשרד האוצר צריך לשאת בתוספת, או בתלק

ניכר מהתוספת הנדרשת למשרד העבודה והרווהה כדי לעזור בהמשך קיומם של מעונות

היום, בין שהדבר ייעשה על ידי הקצבה תד פעמית שאותה ידרוש שר העבודה, או

בכל צורה אחרת, ואז יקטן הנטל של ההורים,

איני יודע מה התשובה שיש לכם לילדי מובטלים, שמספרם הולך וגדל, האם

ילדי המובטלים יהיו מחוץ למעונות? מה הפתרונות שיש לכם להציע לילדי מובטלים

הזקוקים למעונות יום? אני שואל זאת אחרי ששמענו על הקטנת תלקה הקבוע של

הממשלה בהתזקת הילדים,



י. פולק ;

אני רוצה להתייחס לדברים שאמר כאן מר שיפמן. מר שיפמן בוודאי לא לקח

בחשבון במה עולה אוחו מימון של הארגונים שנבע מפיגורים בהעברת תשלומים, באשר

הגיע המועד להעברת כספים אמרו לנו פשוט שאין בסף, ובקשו שנחכה מספר ימים,

אבל אנחנו היינו צריכים בינתיים לעמוד בתשלומים שלנו, האם הוא לקח בחשברן

כמה כסף הדבר הזה עלה למעון מדי שנה? ראילו לנו הורידו את התוספת של המימון

שקבלנו במשך השנה עבור חודש אוגוסט,

הכלכלנים שלנו יכולים להראות בדיוק בכמה עולה לנו באופן שוטף המימון

שאנחנו לוקחים משום שהכספים המגיעים לנו מגיעים באיחור,

נכון שהמעון סגור במשך שבועיים בחודש אוגוסט, אבל ישנם תשלומים שאותם צריך

לשלם גם בחודש זה, כמו התשלום עבור מים, חשמל, החזקה ממסית של המעון וכו'.

התשלומים הקבועים אינם פוחתים כתוצאה מזה שהילדים אינם נמצאים במעון במשך שבועיים,

חוץ מזה כדאי להבין שהמעונות אינם סגורים, הם פתוחים גם היום בכל הארץ ויש בהם

הוצאות עבור השמל. מים וגם הוצאות מימון שהזכרתי, גם שאם ניקח בחשבין את בל

הגורמים שהזכרתי בקשר למחצית חודש אוגוסט התמונה תהיה קצת שונה,

אני מבקשת מכבדה השר ומהאנשים הממונים על התחשיב לראות את התחשיב בעיניים

ראליות. בראיית חשבונות החשמל והמים שצריך לשלם גם באשר הילדים אינם במעון.

אם יקהו בחשבון את הדברים האלה הם יגיעי למסקנה שבלי התוספת של 12% אלה,

שאותם אנחנו משלמים בצורה ישירה, פשוט אי אפשר יהיה להתקיים, מאותם 12% לא ישאר

בידנו אף לא שקל אחד,

אני רוצה להתייחס עוד לדברים שאמר חבר הכנסת שמאי, הבינותי מדבריך, חבר-

הכנסת שמאי, שאתה מסתמך על כך שכל האמהות שאינן נמצאות במסגרת תמיבת הסעד משלמות

את מלוא הסכום, אבל במציאות אין זה כך. רוב האמהות שמחזיקות ילדים במעונות

מקבלות השתתפות של משרד העבודה והרווחה, חלק מהתשלום בעד החזקת ילדיהן במעון

משולם על ידי משרד העבודה והרווחה, מכאן אפשר לקבוע כי התוספת של 12% אינה

מסתכמת לגבי האם באיזה שהוא סכום משמעותי שהיא אינה יכולה לעמוד בו,

מ, לובלסקי;

אנחנו דוחים את הצעתו השניה של מר שיפמן, אנחנו דוחים זאת לא רק בשל

צורת ההתחשבנות, אלא גם בגלל הנוהל שאינו נראה לנו כנוהל שאפשר להשלים עמו,

איזה מן נוהל הוא זה שעל פיו יושב אתנה מר שימפן וביחד מגיעים למסקנה אחת,

ואחר כך הוא יושב עם מישהו אחר ומגיע למסקנה שונה, תחילה היתה לנו בעיה בענין

ישיבתו של מר שיפמן אתנו, אחרי שישב אתנו וסובם מה שסוכם, עולתו הנוהלים,

אנחנו דוחים גם את דברי ההסבר של מר שיפמן, באשר ישבנו עם מר שיפמן באותה

ישיבה מפורסמת ב-31 ביולי הוא קיבל חלק מהטעונים שלנו אחרי שהתשבנע בצדקתם,

לכן כל הדבר תמוה ביותר ולא מקובל, ואנחנו דוחים את האלטרנטיבה ב' של מר שיממן

הוא צריך לשבת שוב עם ארגוני הנשים גם בענין זה, בדי לברר תחילה מה יש לנו

לומר בענין זה,

שר העבודה והרווחה מ, קצב;

האם שמעתם כאן היום לראשונה על הדבר הזה?

מ, לובלסקי;

הענין אינו בשמיעה הדברים, אלא בכך שיושבת ועדה בה מיוצגים כל הגורמים

הנוגעים בנושא. וחברי הוועדה בודקים ביחד את הדברים, אנחנו קיבלנו מיושבת-

ראש ועדת העבודה והרווחה מנדט האומר שלא תהיה ישיבה נפרדת של מר שיפמן,



וההנחה והתקווה היתה שמשרד העבודה רואה בנו פרטנרים שווים, ושכל הצדדים רוצים

ששנת הלימודים במעונות היום תיפתח במועד, אני רוצה להבהיר כי יש לנו טענות

לכל מה שאמר כאן מר שיפמן בענין אלטרנטיבה ב' שלו,

אני רוצה לחזור לוועדה המשותפת שישבה ודנה בנושא, נעשו בה הישובים שונים

וביחד הגענו לרצפה של 12% תוספת בחודש ספטמבר, כולנו ידענו כבר אז ושם שהיו

מספר נתונים שלא נלקחו כלל בחשבון, ועוד איננו יודעים מה יהיה באוקטובר,

התיקון שהתקבל ב-31 ביולי התייחס לחודש ספטמבר, ודיבר על תוספת של 12% לשכר

הלימוד במעונות היום בחודש ספטמבר, אם צריך יהיה לרדת באוקטובר, זה ייעשה, האם

מישהו מאתנו טען שלא? אבל איפה ימצא את פתרונו ענין הדרגות, ואיפה תיבלל

התוספת של 3%? מר קיסר דיבר עם נציב שירות המדינה, היינו אצל נציב שירות

המדינה. והוא אמר שיש מקום לכלול את 3%. היינו אצל מר קיסר לפני שבוע,

ובנוכחותנו הוא דיבר עם נציב שירות המדינה, הכל היה בנוי על כך שסוף סיף מכירים

בהוצאות שלנו בפועל, בבל אותם דברים שאנחנו משלמים בפועל, ואני מצפה לכך ששר-

העבודה והרווחה יקח בחשבון כמה כספים אנחנו משלמים בפועל, זה תנאי ראשון.

אחרי שייבדק ויימצא כמה אנחנו משלמים בפועל צריך יהיה לעשות טבלה של

חלוקה צודקת ולקבוע איזו אוכלוסיה יכולה לשלם יותר ואיזו אוכלוסיה יכולה וצריכה

לשלם פחות, גם אם ידובר על 4%, אין זו גזירה שווה לגבי כולם, יכול להיות שחלק

ייתבע לשלס יותר, וחלק אחר ייתבע לשלם הרבה פתות, אולי צריך לקבל חקיקה נוספת,

זו יכולה להיות דרך לעזור במשותף לאוכלוסיה הנזקקת, זו גם דרך של חלוקה צודקת

של העול,

בשעתו היתה ועדת חביב, וגם אנחנו ישבנו בה, היתה גם ועדת שיטרית, וגם בה

ישבנו, עכשיו אתם מעלים ארגומנט חדש שלא הועלה בוועדת חביב ואף לא בוועדת שיטרית

ושאינה מתייחסת למוסדות חינוך אחרים או לפנימיות, נניח שנבלע את זה, אבל מה יהיה

אחר כך? עוד מעט תגידו לנו שהנה בחג זה או אחר המעון סגור במשך יומיים, וגם

בראש השנה הוא סגור יומיים, ואז תתחילו לעשות אתנו חשבונות, לאן נגיע אז?

אם רוצים ללכת ביחד ואם רוצים לפתוח את שנת הלימודים בזמן אז צריך לשבת

אתנו רעם 0ר שיפמן ולראות בכמה כסף עולה לנו החזקה של ילד במעון, ואחר כך צריך

לעשות חלוקה צודקת, כאשר כח אחד מהגורמים, ארגוני הנשים והממשלה, אומרים מה

החלק שלהם, נכון להיום מגיע חלקה של הממשלה בהחזקת ילדים במעונות הילדים

לכדי 18%. חלקם של ארגוני הנשים בהחזקת הילדים במועונות, ואינני נכנסת לענין

של 4%, הוא מעל ל-34%.

שר העבודה והרווחה מ, קצב;

אומרים לי שזה איננו כך, אבל אפשר כמובן לבדוק את הדבר,

מ, לובלסקי;

אדוני השר, התחננו לפניכם לבדוק את הדברים, זה חודשיים שאנחנו מבקשים:

תבדקו אותנו, קחו את התלושים, תבדקו את כל הדברים, מדוע אתם לא רוצים לעשות זאת?

אנחנו הרי רוצים שיידע הציבור וידעו כולם מה גובה העלות, ואתרי זה תיעשה חלוקה

צודקת, אנחנו הרי מעוניינים בזה,

אני מציעה שלא נתפזר מכאן היום עד שלא נבטיח שהמעונות אכן יפתחו ביום

ראשון הקרוב, אם יש רצון טוב אפשר יהיה להבטיח את הדבר, אצל כל הארגונים קייס

רצון טוב כזה,



ס, מידעי;

אני מסכימה לבל הדברים שנאמדר באן על ידי חברותי, איננר יכולות להכנס

עכשיו לפרסי הפרסים של בל ההיסטוריה, אם ההשתפות של הארגונים מגיעה לכדי 34%

או לכדי 35% מהעלות. החישוב שלנו, אגב, מצביעה על קרוב ל-35%. צריך באמת לשבת

ולבדוק אח הדבר.

הנושא הנדון כאן היום איננו זה שהזכרתי זה עתה, אלא הוא נסוב סביב אותם

12% תוספח שעליהם דובר באותה ישיבה, השר קצב ביקש מאתנו לשנות את סדר-העדיפויות

שלנו, ואני שואלת אותך על בן במלוא הרצינות האם אתה מציע לנו לסגור 40 מועדוני-

נוער מתוך 80 מועדוני נוער שאנו מקיימים? והרי ברור בי במקרה בזה הנוער יסתובב

ברחובות. או האם אתה מציע לנו לסגור מספר בתי ספר? או אולי אתה מציע לנו

להפסיק את השירותים שאנחנו נותנים במועדונים אחרים שלנו?

אני יכולה כמובן לדבר בשם ארגון ויצו, ואני יבולה לומר לכם כי אין לנו

שירותים בשביל העשירים במדינת ישראל, כל השירותים שלנו חיוניים למדינה, ולכן

אין מקום לדבר אתנו על שינוי סדר העדיפויות שלנו, התקציב של ויצו מתחלק בצורה

כזר שמחציתו מיועדת להחזקת מעונות היום שלנו, ליתר דיוק: 52% מהתקציב הולך

להחזקת מעונות היום, השאר מתחלק בין שירותים חשובים אחרים, שאין ספק בכך שהם

חשובים ביותר למדינת ישראל, ואני חושבת שאני פטורה מלהזכיר כאן שהחברות שלנו

עושות את עבודתן בהתנדבות, וגם פיסרנו חלק מהעובדות שלנו, בצענו קיצוצים

מכאיבים ביותר, ונדמה לי שעשינו בתחום הזה את המכסימום האפשרי, ואשר לשינוי

סדר העדיפויות שלנו, בתחום הזה איננו יכולים לעשות דבר,

אני רוצה להגיד עוד לחבר הכנסת שמאי, שאני חושבת שאין זה מוצדק לפגות אל

המצפון של ארגוני הנשים ולהאשים אותם כאילו לא איכפת להם שנשים היוצאות לעבודה

בכדי להגדיל את הכנסת המשפחה מוציאות חלק נבבד מהבנסתן להחזקת ילדיהן במעונות

היום, הפנייה הזאת לא צריכה להיות מכוונת אלינו,

אני חושב שלארגונים שלכם יהיה קל יותר להוציא מהממשלה את הכסף הדרוש בשביל זה,

ללחוץ אני יושבת כאן עם כובע אחד בלבד, זה של הנהלת ויצו העולמית, לא אנחנו צריכות

על הממשלה, אלא הממשלה צריבה להכיר ולהבין את הבעיה ולעשות את הדרוש, הממשלה

צריכה לעזור לנו, אין לנו תקציבים שמהם נובל לקחת בסף כדי לעשרת יותר מכפי

שאנחנו כבר עושים, צריך להבין ממה בנוי התקציב של ויצו, למשל, כדי להבין במה

דברים אמורים, התקציב של ויצו בנוי מתרומות שאנחנו מקבלים, ושאגב הולכות וקסנות

שעה שהצרכים הולכים וגדלים, וההוצאות הולכות וגדלות, מה גם שאתם גרמתם לנו

נזק עצום על ידי התדמית הנוראה שהדביקו לארגוני הנשים, והדברים התפרסמו בחו"ל,

העתון "ג'רוזלם-פוסט" הגיע אל בל הפדרציות שלנו בעולם, והדברים שפורסמו שם גרמו

לנו נזק נורא ואיום, הופענו בעיניהם כאילו אנחנו עושקות את האמהות, לא מנהלות

את המעונות בצורה נכונה וסובה וכו'. עבודה קשה מוסלת עלינו עבשיו להשפיע על

התורמות שלנו להמשיך לתרום למרות הנזק הנורא שנגרם לנו, עובדה מצערת היא

שהתרומות קסנו,

שר העבודה והרווחה מ, קצב;

האם מישהו במשרד האשים אתבן בעושק?

כן, כלי התקשורת, אתם הייתם צריכים לעזור לנו בענין זה,

שר העבודה והרווחה מ. קצב;

מנכ"ל המשרר הופיע במסיבת עתונאים אתפס, ואחת מכן העריפה לדחוף אותו כאשר

הוא בא לעזור לכן,

מ, מודעי ;

גם המצב הכלכלי שהחמיר במדינות שונות אינו עוזר לנו ולמגבית שלנו, אז איך

אפשר להבין את הפנייה אלינו והדרישה מאתנו לעשות מאמץ גדול יותר? יש לנו כבר

גרעונות עצומים. ואנחנו משלמים בעד זה רבית גרולה מאד. במשך שנים שמרה ריצו על כך

שלא יהיו לה גרעונות, מעולם לא פתחנו מוסד מבלי שידענו שנוכל להחזיק בו, מה

שקרה בשנים האחרונות אינו תלוי בנו, אלא בהתחייבויות של הממשלה שלא קוימו,

לקחנו בחשבון את השתתפותה של הממשלה שעה שהקמנו את המוסד, וכך קרה שאנחנו נמצאים

היום במצב שו יש לנו גרעונות כבדים, דבר שלא היינו רגילים לו בעבר, האם אתה מציע

לנו לקחת היום עוד הלוואות בצורה בלתי אחראית? ואיך נשלם אחר כך את הריבית על

ההלוואות האלה, שלא לדבר כבר על החזרת החוב עצמו?

אני רוצה להודות לשר על שהתפנה לבוא לישיבה הזאת כדי לשמוע את הדברים

שיש לנציגות ארבע ארגוני הנשים להשמיע לו, המדובר בארגוני נשים השייכים לקשת

הפוליטית המגוונת, ושבכל זאת מדברים בקול אחד צלול וברור,

התרשמתי קשות מהדיווח ששמענו היום מפי מר שיפמן, ואין לי שום טענה כלפי

מר שיפמן, כיושבת ראש הוועדה השתתפתי בכל הדיונים של הוועדה, גם של ועדת המשנה,

בנושא הזה, כאשר הוברר לנו שארגוני הנשים לא יותר לשבת ביחד עם מר שיפמן פניתי

אל מנכ"ל המשרד, והוא הורה מיד שארגוני הנשים יישבו ביחד עם מר שיפמן, אלא שכאן

קרה דבר מוזר. ואני רוצה להבהיר כי לא ארשה להפוך את ועדת העבודה והרווחה

לוועדת התעריפים, ושהוועדה תתחיל לטפל בפרטים, אנחנו לא נעסוק בדברים האלה, גם

אסור לנו לעסוק בזה,

צריך להיות ברור בי מה שיחול בחישוב על בולנו יחול גם על המעונות, לא עולה

כלל על דעתי לפנות אל משרד החינוך והתרבות ולומר לו איך לעשות את התחשיב של

בית הספר החקלאי, למשל, אבל מה שיהיה נברן לגבי פנימיות יהיה נברך גם לגבי

מעונות,

אני מעריכה שהמשרד רוצה להמשיך במסורת מפוארת הקיימת מאז קום המדינה

של עבודה ביחד עם ארגוני הנשים, לא זכור לי אף מקרה בו הנחיתו משהו על ארגוני

הנשים, אין להעלות כלל עת הדעת אפשרות לקבוע תחשיב מבלי שארגוני הנשים יהיו

שותפים לישיבות ולדיונים בנושא הזה, יתכן והצדדים לא יגיעו להסכמה, אבל לא

יתכן שיקיימו דיונים בנושא הזה מבלי לשתף את ארגוני הנשים, מבלי לשמוע את אשר

יש להם להשמיע בנדון,

אשר לגובה ההעלאה, יכול להיות שצריך היה לקבוע העלאה של 5%, יכול להיות

שצריך היה לקבוע העלאה של 20%. ועדת מומחים ישבה ודנה בענין, ובוועדה השתתפו

נציגי משרד האוצר, משרד העבודה והרווחה ונציגות ארגוני הנשים, והוועדה התכנסה

בראשותו של נציג משרד העבודה והרווחה, נציג המשרד צריך להביא את הדברים בפני

הנהלת המשרד והשר, אי אפשר לבוא אחר כך ולהפוך את הקערה על פיה,

שר העבודה והרווחה מ, קצב;

ומה המצב אם התקבלו בינתיים עובדות חדשות?



היו"ר א. נמיר ;

כולנו מכירים את מצבם הקשה של ארגוני הנשים, ואני הושבת שכולנו צריכים

להיות מעוניינים בכך שהמעונות לא רק שלא יסגרו ב-1 בספטמבר, אלא שימשיבו לפעול

כהלכה גם בעתיד,

אני מציעה שאתה, ארוני השר, תקבע כאן עכשיו מי יעמוד בראש ועדה שתחליט

בענין. בוועדה ישבו נציגי משרד העבודה והרוותה, נציגי משרד האוצר ומר שיפמן.

אני חייבת להודות שאת הנתון של 6% בתודש אוקטובר אני שומעת כאן היום בפעם

הראשונה, אבל אני חייבת להודות גם שקשה לי להעלות על הדעת שארגוני הנשים יקבלו

על עצמן להעלות את השכר עכשיו ב-12%, ובחודש שלאתר מכן להורידו ב-6%. אבל איני

רוצה להכנס עכשיו לפרטי הענין, אני חוזרת ומציעה שהוועדה תתכנס ותשב עד שייצא

עשן-לבן מהארובה, ועד שתסכם את הנושא על דעת כל הצדדים,

אני חושבת שאם הדברים יסוכמו בצורה של כפייה על ארגוני הנשים, אפשר יהיה

לצפות גם את התוצאה של הדבר, והיא בוודאי לא תהיה לטובת הילדים, אף לא לטובת

ההורים או אף אחד אחר, לכן אני מציעה לך, אדוני השר, לקבל את הצעתי זו, אם

תהיה מרכן לקבל את ההצעה הזאת אראה בכך את תרומתנו לקידום הנושא, ולא לפיצוצו,

שר העבודה והרוותה מ, קצב;

ישבה ועדה ודנה בנושא, הדברים נבדקו, אין לי שום קושי להורות לוועדה להמשיך

ולהיפגש עם נציגות ארגוני הנשים, ההחלטה בשלב זה היא על תוספת של 4% בלבד,

כך המצב כיום, ביום תמישי ה-29 לחודש, ביום הראשון הקרוב צריכים מעונות היום

להיפתח, אני לא השתכנעתי, גם לא מהזיון שהתקיים כאן היום, שיש הצדקה להגדיל את

הנטל של ציבור ההורים ולתבוע ממנו לשלם יותר עבור מעונות היום בחודש ספטמבר,

נערך תחשיב כלכלי, ישנה החלטה בדבר הקפאה של מחירים, אנחנו יורעים שיש

שתיקה בשכר, וחלק ניכר ממנו הולך להחזקת ילר במעון יום, אי לזאת לא השתכנעתי

שיש מקום להעלות את שכר הלימוד במעונות היום מעבר להעלאה של 4%. אני רוצה להוסיף

עוד כי מקובל עלי שכל דיון בנושא צריך להיות בשיתוף מלא של ארגוני הנשים,

הקביעה של 12% היתה על דעת כולם, אבל אנחנו לא קובעים, אנחנו רק ממליצים,

ובפרוטוקול אכן כתוב כי זו המלצה, אשר לנתונים הנוספים, הם נימסרו בשבוע שעבר

על ידי היועץ לוועדת המשנה,

מ, לובלסקי;

אמרנו שאנחנו רוצים לשבת עם מר שיפמן ביחד, להיות שותפים לדיונים, איננו

מוכנים לקבל נתונים בדואר,

א, סעדון;

אני מבינה שיש לארגונים גרעונות,בין היתר מפני שהם משלמים לעובדים שלהם

תשלומים שהם מעבר למקובל בשירות המדינה, זה גם הוכח, לנו יש החלטה תד משמעית

האומרת שאנהנו מכירים רק במה שמקובל בשירות המדינה, הדבר הזה ידוע לכולם,

מדוע לא בדקו את ענין הדרגה? משמעותה של הדרגה בעלות היא למעלה מ-6%.

כל תוספת ררגה מעלה את העלות ב-6% ואף למעלה מזה, ביקשנו שיבדקו זאת,

מדוע לא נעשה הדבר?



שר העבודה והרווחה מ. קצב;

אני מסכים לכך שמר שיפמן וגברת איווט סעדון יישבו עם נציגי ארגוני

הנשים, אבל האחריות הציבורית היא שלי. אני מבקש לראות את החישובים. לשמוע

את ההמלצות של מר שיפמן ושל גברת סעדון וגם של נציגי האוצר,

מספר סיבות הניעו אותי לאשר תוספת של 4%: תחשיב בלבלי; הקפאת

מחירים השחיקה בשבר, על סמך בל אלה אין הצדקה להעלות את שבר הלימוד ביותר

מאשר 4%. אני מסבים איפוא להעלאה של 4% בשבר הלימוד בספטמבר, אני מציע בי

בשבוע הבא נמשיך בדיונים, בבדיקת הנושא ובתישובים השונים, אם יתברר שיש הצדקה

לתוספת גדולה יותר, נוסיף אותה בחודש אוקטובר, שום אסון לא ייגרם אם יהיה

עיבוב של חודש ימים בהעלאת המחיר. אס יימצא שאכן יש מקום לזה, עלינו לדבור

בי אי אפשר להטיל היום נטל נוסף על הציבור הנזקק לשירות הזה,

היו"ר א, נמיר ;

אני רוצה לסבס את הישיבה, ברגע שאתה, אדוני השר, נותן את הסכמתך לבך

שהגורמים הנוגעים בדבר יישבו וידונו בנושא התעריף, ומקובל עלי שאתה רוצה

להיות גם מדרוח וגם מקבל ההחלטה הסופית, זה לא יבול להיות מבוסס על נתון

שאתה קובע באן עבשיו של 4% תוספת, צריך לתת להם את האפשרות לשבת רלדון בנושא,

יבול להיות שיגיעו למסקנה שיש מקום לתוספת של 5%, של 6% או אולי רק 3%. ובלבד

שהם יבואו עם בל הנתונים והחישובים,

אני מציעה גם שלפני שאתה מקבל החלטה בנדון, ויש מחלוקת בוועדה הזאת,

אתה אדוני השר תיפגש פעם נוספת עם נציגות ארגוני הנשים, ורק אחר בך תקבל החלטה

סופית, אני חושבת שהדבר חשוב גם להמשך ההליבה המשותפת של הגורמים בשותפים,

אם אתה מובן לקבל את ההצעות האלה, אני חושבת שזה יבול להיות סיבום המקובל על

בולנו ,

שר העבודה והרווחה מ, קצב;

הוועדה תשב ותדון, מר שיפמן וגברת סעדון ידווחו לי, אני מקווה שלא יהיו

חילוקי דעות בוועדה, אלא שיצליחו לשבנע את נציגות ארגוני הנשים שההישובים אבן

נכונים.

מ. לובלסקי;

ומה יקרה במקרה והדברים יהיו בדיוק ההיפך?

שר העבודה והרווחה מ, קצב;

אם המצב יהיה הפוך, אני אקבל זאת

ר, בהן;

אס יתברר שהחישוב מורה על תוספת של למעלה מ-4%. האס תהיה מובן, אדוני השר,

לפנות אל משרד האוצר ולבקשו לקחת חלק בהעלאה הזאת?

שר העבודה והרווחה מ, קצב;

אני מבין שחבר הבנסת בהן מציע שהתוספת לא תוטל על ההוריס, אני מובן לקבל זאת,

אבל צריך לגבות שבר לימוד בבר מהיום הראשון, והשאלה היא איזה שבר לימוד תגבה מהם,



היר"ר א' נמיר;

אני רוצה להוסיף תוספת לדברי הסיכום שלי. הוועדה מבקשת משר העבודה

והררוהה לעשות מאמצים כדי שהנטל של התוספת לא יוטל על ההורים, ולבקש ממשרד

האוצר את התוספת הדרושה,

שר העבודה והרווחה מ. קצב!

אתם מבקשים ממני לא להסתפק בהעלאה של 4%, אלא להחליט על העלאה גדולה יותר,

אבל לא להטיל אותה על ציבור ההורים, אני רוצה להבין מה בדיוק מציעה הוועדה.

אני מבין שאתם מציעים העלאה, אבל מציעים גם שלא להטיל אותה על ציבור ההורים,

אני מבקש שהדברים יהיו ברורים.

היו"ר א. נמיר;

אני יוצאת מתוך ההנחה שאי אפשר יהיה לקבל מהאוצר את בל התוספת. הבקשה שלנו

היא שחלק מהתוספת לא יוטל על ההורים, אלא יבוא מהאוצר. והיה ואי אפשר יהיה לקבל

את זה ממשרד האוצר, לא תהיה ברירה אלא להטיל זאת - לצער כולגו - על ההררים.

י. שמאי;

נוצר כאן מצב לא ברור. מצד אחד ישנם התחשיבים, ומהצב השני הציעה יושבת--ראש

הוועדה להקים ועדה, יחד עם זאת עומדים עם השעון ביד והלחץ גדול, כי יום הראשון

עומד כבר בפתח, ועוד אנחנו אומרים שאחרי שהוועדה תשב ותחליט שיש מקום להעלאה

גדולה יותר, חלק ממנה ישולם על ידי הממשלה, אבל אם הממשלה לא תשלם זאת, זה

יוטל על ההורים, אני מבקש לקבל החלטה ברורה בענין זה, בי אני חושב שאין להטיל

זאת על ההורים ,

בישיבה של ועדת המשנה שהתקיימה בשבוע שעבר נאמר לי כי ועדת התעריפים. בה

השתתפו נציגי האוצר, נציגי משרד העבודה ונציגות ארגוני הנשים הגיעו לסיכום בדבר

הצורך בתוספת של 12% לאורך בל השנה, מר שיפמן אמר לנו היום שההמלצה הזאת התייחסה

לחודש ספטמבר בלבד, ושבחודש אוקטובר יצטרכו להוריד את זה. שמענו גם את השר ארמר

לנו כי התחשיב מורה על תוספת של 2% בלבד אבל הוא מוכן לתוספת של "4, ולבדוק את

זה לקראת חודש אוקטובר. ועוד שמענו כאן שאם יתברר שיש מקום להעלות את התעריף

אז שזה יבוא מהאוצר. אם האוצר לא יהיה מוכן לבסות זאת, יטילו זאת על ההורים,

נ. ארד ;

ברור שלאיש מאתנו אין התנגדות לכך שהאוצר יבסה את התוספת, וכבר היו דברים

מעולם. אנחנו רוצים בעיקרון השתתפות יותר גדולה של משרד האוצר, אני מעריכה כי

בסופו של דבר יוטל הנטל על פי הריאליה. אני מבינה שהוועדה תשב ותסבם את הדברים,

אבל אני חושבת שתהא זו טעות להשאיר את הענין ליומיים הנותרים,

היו"ר א, נמיר;

אין כוונה לכרוך את הדברים ביחד, הוועדה הציעו, וביקשה שהוועדה תשב ותדון

בענין, והשר הסכים לקבל את ההצעה הזאת, ואשר לחלק השני, האם אתה מציע שאנחנו

נחליט בענין זה עכשיו?

שר העבודה והרווחה;

אני רוצה לשמוע הצעה ברורה.



- 25 -

ר, כהן ;

אני מציע את ההצעה הבאה: הררעדה מחליטה לאפשר לארגוני הנשים לתפקד כמר

שצריך- לקבוע את אחוז התוספת הנחוץ לשם קיום ותפעול מעונות היום. השר יחליט

בעקבות זה מה גובה ההעלאה. ההעלאה הזאת הובטח בבל מקרה. במו בן פונה הוועדה

אל השר בבקשה לחלק אח התוספת בין ההורים.

זה איננו בסמכותי.

א. קסירר;

התוספת מתחלקת בין שלושה גורמים.

היו"ר א. נמיר;

הייתי שמחה להביא משאלה בפני משרד האוצר שהוא ישלם את כל התוספת, או

לפחות חלק ממנה. אבל אני חוששת שהצעה כזו תטרפד גם את החלק הראשון.

שר העבודה והרווחה שמע את הדעות שהועלו כאן. אנחנו עוד 3שמע מהשר.

אני מודה לכולכם. ישיבה זו נעולה.

(הישיבה ננעלה בשעה 13.50)

1