הכנסת האחת-עשרה

מושב ראשון נוסח לא מתוקן

פרוטוקול מס' 107

מישיבת ועדת העבודה והרווחה ביום

ד' כ"ח בתמוז התשמ"ה - 17 ביולי 1985. בשעה 9.00

חברי הוועדה: א' נמיר - היו"ר

שי ארבלי-אלמוזלינו

נ' ארד

ח' גרוסמן

אי ורדיגר

ר' כהן

י' פרץ

אי שו00ק

שי שלמה

מוזמנים; לסעיף 1

י' סרוסי - אגף התקציבים, משרד האוצר

עי בלוך - מנהל האגף לתעסוקה, ההסתדרות הכללית

מי נידם - ועד עובדי "אתא"

בי נידם - ועד עובדי "אתא"

לסעיף 2

צ' צילקר - מנכ"ל משרד העבודה והרווחה

שי בן-לולו - ראש מועצת בית-שאן

בי חקלאי - מנכ"ל שירות התעסוקה

פ' קבלו - מזכיר מועצת פועלי בית-שאן.

ד' וייסגלס - כינס הנכסים של מפעל פלר רוכסנים

מר רוטנברג - סמנכ"ל הבנק לפיתוח התעשיה (נושי פלר)

מי בן-פורת - מנכ"ל רשות הגנים הלאומיים

עי בלוף - מנהל האגף לתעסוקה, ההסתדרות הכללית

י' הזקיה - ראש מדור הדרכה, התאתדות התעשיינים

ד' קהת - מנהל אגף למינהל ועובדים ברשויות. משרד

ש' מני - שירות התעסוקה, מנהל מחוז הצפון

זי הן - שירות התעסוקה

א' ששון - ממונה על אזורי הפיתוח, משרד התעשיה

יי שובל - מגן מנהל אגף שירותי תיירות, משרד התיירות

אי פת - המכון לפריון עבודה

מי מועלם - המועצה המקומית בית-שאן

א' אדלר

מ' הלנברג

סדר-היום; 1) מפעל "אחא"

2) האבטלה בבית-שאן - הצעות לסדר-היום של

חברי-הכנסת אי נמיר, יי צבן, ר' כהן



מפעל "אתא"

רבותי, בוקר טוב. אני מתכבדת לפתוח את

ועדת העבודה והרווחה,

לפני שנעבור לנושא העומד על סדר-היום

שלנו - האבטלה בבית-שאן - הודענו שנקדיש מספר דקות כדי לקבל מהאוצר

דיווח על מה שקורה לגבי עובדי "אתא".

אני רוצה להבהיר שכל עוד אני יודעת או

שומעת שמתנהל משא-ומתן על קניה או רכישה - ולא אומר מה דעתי על משיכת

הענין הזה - כל עוד שמתנהל איזה שהוא משא-ומתן ויש אלפית של סיכוי

שמפעל "אתא" לא ייסגר, אני לא מעלה על סדר-היום את נושא הפיצויים לעובדי

"אתא".

אבל ברגע זה יש בעיה חמורה, של שכר לפועלי

"אתא", ולצורך זה נמצאים אתנו שני חברים מוועד עובדי "אתא".

אני שואלת את נציג האוצר, יאיר סרוסי,

מה המצב, נכון לרגע זה.

י' סרוסי; אני מתחיל מענין השכר לחודש יוני.

על-פי בקשתנו מהחברה הוגשו לאוצר שתי

1) הערכה על-פי חופשה שנתית; 2) על-פי שכר יותר מפורט.

מכיוון שיש רכיבים כגון פרמיות וכוי, עלתה השאלה על פי איזה שכר צריך

ללכת. השאלה הזאת נמצאת בטיפולם של השרים ושל ראש-הממשלה ולא בטיפולם

של הפקידים. המספרים נמצאים אצל שר האוצר; הוא עדיין לא הכריע על-פי

מה ישולם. ברור שיהיה תשלום, השאלה על-פי איזו ורסיה זה יהיה. זה עומד

להכרעת שר האוצר. העובדים היו אצל השר לפני כמה ימים. אין נתק.

לגבי הנושאים האחרים, אנחנו פועלים

1) יש עדיין פניות מסויימות לגבי אפשרויות של

רכישה. אני רוצה להדגיש שבזמנו המרחק בין הקונים האפשריים לבין הממשלה

היה גדול, אבל יש עדיין כמה פניות והן ישירות לשר האוצר ולשר התעשיה

והמסחר. בנושא זה, עד כמה שידוע לי, אפשר לומר שיש זיק של סיכוי איזה

שהוא. אנחנו בוחנים את האפשרות הזאת והעובדים מודעים לאפשרויות הקיימות.

הנושא הזה צריך להיות מוכרע לכאן או לכאן, בימים הקרובים. לא היה משא-

ומתן אלא הוגשו מספר תיקונים להצעות קודמות. הרוכשים פנו ישירות לשרים.

2) פיצויי פיטורים. פה מדובר על השלמת הפיצויים, בגלל הבעיות של "אתא".

לפני כחודשיים, בתקופת פלג, אותרו כ-400 עובדים שהוחלט עליהם בין ועד

העובדים, הממשלה וההסתדרות. התנאים מוכנים. אם נלך בדרך זו, יש הקצבה

בתקציב המדינה. מבחינתנו, התקציב הזה יהיה מוכן.

אנחנו מדברים ברגע זה על שכר.

אם יוחלט על-ידי השרים, כפי שאמרתי,

בימים הקרובים, שאין נושא של רכישה -

אנחנו פונים מיד לנושא של הסדר פיצויים ופנסיה. זה לא קשור לשכר של

חודש יוני. הכל זה שאלה של ימים.

אני מוכרח לתקן את דבריו של מר סרוסי.

יש שלוש אלטרנטיבות ולא שתיים. אשר

לשכר - 1) לפי שכר שקיבלנו לחודש מאי; 2) שכר לפי חופשה, וזה

אומר 30%-40% פחות בנטו, פחות משכרנו בחודש.



האוצר מתעקש ומדבר רק על שכר יסוד.

לגבי 80%- 85% של העובדים פירוש הדבר סכום של 120,000-100,000 שקל.

ישבתי עם עובדיה אילן והוכחנו לו למה אנחנו יכולים להסכים. יש לנו חשש

שאס נקבל 30% פחות בנטו, עלולים להתחשבן אתנו אחר-כך וזה יוריד לנו

את הממוצע. אמרנו שאם השר רוצה לבדוק - שיבדוק.

ביקשנו מעובדיה מפרעה של 200,000 שקל.

הוא לא מובן. על זה יש ויכוח.

היו"ר א' נמיר; עשינו סבב אצל כל השרים, בכל המשרדים,

כדי לדעת את מי להזמין בנושא הזה -

יושב כאן מנכ"ל משרד העבודה והרווחה, שהוזמן לדיון בנושא האבטלה בבית-

שאן. הוא לא שייך לנושא של "אתא" - אף משרד לא דצה לשלוח נציג שיבוא

לוועדה לדווח.

עוצו עצה. מה חברי הוועדה מציעים?

ש' ארבלי-אלמוזלינו; ברגע שבית-המשפט החליט שכונס הנכסים

הוא הכתובת לתשלום המשכורת, הפנייה

צריכה להיות למשרד האוצר. המצב הנוכחי הוא בלתי נסבל. אנחנו מדברים על

משכורת שעובד צריך לקבל אחרי תקופה של סבל, של מריטת עצבים, של התשה

ושל יאוש. היום ה-17 בחודש והעובדים עדיין לא קיבלו משכורת שהיא דלה

ביותר. זה לא יכול להיות. התחשבנות? זה צריך להיות תוך כמה ימים. כשלכל

אחד יש מחשב בכים, האם בשביל זה צריך כל כך הרבה ימים?

ברגע שבממשלה הוחלט מה שהוחלט ושר

האוצר הודיע שהוא ישלם משכורת - הוא צריך לשלם את זה. על מה הוויכוח?

למה צריך לסחוב את זה עד 17 בחודש? הלב נשבר. האם אין רגש למי שאחראי?

לאנשים אין כסף כדי לקנות חלב, כדי לקנות לחם, מאין יקחו?

אני יכולה להבין שפרמיה לא תובא

בחשבון, אבל מה זאת אומרת שישלמו 100,000 שקל? הוועדה תובעת שיישבו

לגמור את הענין ושתשולם המשכורת, ביהוד אחרי ששר האוצר הודיע ברבים

שהוא ישלם.

המצב הנוכחי הוא בלתי נסבל. יש מצב

אנושי. יש אנשים חיים. יש משפחות ויש ילדים. ההצעה שלי, שהיום משרד

האוצר חייב לסיים את הנושא ולשלם.

ח' גרוסמן; גם אני חושבת שהמצב בלתי נסבל. הייתי

שם ביום חמישי. מכתבי הפיטורים היו

אצל העובדים מכתבי הפיטורים הם מכונס הנכסים. יש שם גם הודעה מה הפיצוי

שהם יכולים לקבל - למעשה זה מה שיש בקופת הגמל. אז עוד לא היתה הודעה

של הממשלה על השלמה בנושא פיצויי הפיטורים כמו לאלה שפוטרו. אם היום

שומעים שאלה אותם התנאים, זה אמנם הטבה אבל יש בעיה של המשכורת שיכולה

להיות בסיס לפיצויים ולפנסיה.

אנחנו צריכים לתבוע שהמשכורת תשולם

במלואה, כי אוזרת תהיה פנייה להבטחת הכנסה, וזה אבסורד.



מ' נידם; זה בלתי אפשרי, מבחינה חוקית. פוטרנו

ב-12 ביולי אבל יש תאריך רטרואקטיבי

של 25 במאי.

אני יודעת שהודיעו לעובדי "אתא" שהם

יכולים לבוא ללשכות ולבקש עבודה.

צ' צילקר; מיום ראשון הקרוב.

אני מציעה שנתבע שכל פנייה ללשכת

העבודה איננה קובעת ביתם לעתיד, זאת

אומרת שזה לא כך שהם קיבלו פיטורים והשלימו עם זה אלא שזה יהיה בינתיים,

אלא שזה יהיה דבר זמני, זאת אומרת שלא יירשם כמובטל מי שיבוא ללשכה.

אי קולס; גם אני, כמו כל חברי הוועדה, מזועזע

מהמצב שעובדי "אתא" נקלעו אליו.

היושבת-ראש אמרה שמשרדי הממשלה מנערים

חוצנם. לא ייתכן שכל אחד מהמשרדים יגיד: אני לא. יש משרד של ראש-

הממשלה ומה שלא נופל בתחום של משרד אחר, אוטומטית נופל על משרד ראש-

הממשלה.

היו"ר אי נמיר; על-פי הנחיות שלו פנינו למשרדים.

אנחנו לא צריכים להיות מורה נבוכים

במבוך. יושבת-הראש אמרה שכל המשרדים

התנערו, במקרה כזה יש לכנסת כתובת אחת, והוא צריך להגיד מי כן.

ש' ארבלי-אלמוזלינו; לא היה צריך לפנות לכולם.

היו"ר אי נמיר; לא מהיום אני יושבת-ראש ועדה. למדתי

את נבכי הפרוצדורות. אנחנו פנינו

למשרד ראש-הממשלה. לא ידענו למי לפנות. היינו תמימים. פנינו למשרד

ראש-הממשלה. הכתובת הראשונה שקיבלנו היתה האוצר. חזרנו למשרד ראש-

הממשלה. היפנו אותנו למשרד התעשיה והמסחר. היחידי שהיה מוכן לדווח

היה משרד העבודה, אבל הוא לא משלם משכורת.

א' קולס; אני בדעה שצריך לראות את הכותרת של

משרד ראש-הממשלה.

אין ויכוח שלעובדים מגיע השכר המינימלי,

70-60 דולר. אני לא יודע מה אפשר לקנות עם זה במכולת. אבל הוועדה הזאת

צריכה לעמוד על כך שיקבלו את הסכום המינימלי הזה כדי שיוכלו להתקיים.

ר' כהן; אני רוצה לדעת, האם היתה עמדה מוצהרת

של האוצר? מה עמדתו?

היו"ר אי נמיר; נמצא אתנו נציג של האוצר, יאיר סרוסי,

שאמר - אני מתמצתת את דבריו - שההכרעה

היא בידי השרים, השרים צריכים להחליט.

א' שוסטק; אין ויכוח שהמשכורת תשולם.



צ' צילקר; גובה השכר זה בגדר של הכרעה פוליטית.

היו"ר אי נמיר; גס אם יוצאים מתוך הנווה שהענין יוסדר,

1) שלא משלמים

להם ברגע זה שכר; 2) מה שמתכוננים לשלם זה מחצית השכר.

אני מציעה שלישיבתנו ביום שני יוזמן

שר האוצר, ואם הוא לא יבוא - סגנו; ואין לי ברירה אלא להזמין שוב את

נציגי "אחא". ביום שני הנושא הזה חוזר לוועדה.

מ' נידם; יש לנו עכשיו בעיה נוספת אסר קשורה

לוועדה הזאת ולמנכ"ל של משרד העבודה

והרווחה. אתמול היתה לנו פגישה עם מר עטר כץ, יושב-ראש הוועדה שהוקמה

כהמשך לטרגי-קומדיה של "אחא". יש מצב מעניין. מאחר שיש הבטחה לחודש

יוני, נפגשנו עם עטר כץ ואנשי חיפה, שהם ייערכו לקבלת האנשים כאילו

הס מובטלים, החל מיום ראשון הבא, ולרשום אותנו כמובטלים. החוק אומר

שרק מי שנרשם זכאי לדמי אבטלה. אחרי שקיבלנו את מכתבי הפיטורים באמצע

חודש יולי זאת אומרת שמ-1 בחודש עד 20 בחודש לא נוכל לקבל דמי אבטלה.

היו"ר א' נמיר; אנחנו לא יכולים להיכנס עכשיו לפרטים.

אני רוצה להציע שהפנייה שלנו תהיה. גם

למנכ"ל משרד העבודה, לגבי הנושא של הוועדה בראשותו של מר עטר כץ. אני

מבקשת מהמנכ"ל של משרד העבודה והרווחה, תהיה כאן ביום שני ואני מבקשת

שבראשית הישיבה תדווח לנו גם בנושא זה.

צ' צילקר; הבעיה של חודש יוני תעמוד גם לגבי חודש

יולי. ההחלטה היא פוליטית ולא החלטה

של פקידים. מר חקלאי ומר עטר כץ לא יוכלו לעשות דבר כל עוד לא רשומים

בלשכת התעסוקה. למה לדחות את הדברים עד יום שני? מי שצריך לתת תשובה,

צריך להשיב על שתי שאלות; 1) גובה השכר לחודש יוני; 2) השכר לגבי

שלושת השבועות הראשונים של חודש יולי.

היו"ר א' נמיר; מנכ"ל משרד העבודה יהיה כאן ביום שני.

אם תהיה אינפורמציה, נציגי "אתא" יוכלו

למסור לנו. בינתיים אני אומרת לכם, להתראות ביום שני בשעה 11.00, אלא

אם תהיה הודעה אחרת. תמסרו ד"ש לחברים.

האבטלה בבית-שאן - הצעות לסדר-היום של חברי-הכנסת

אורה נמיר. יאיר צבו. ורן כהן

היו"ר אי נמיר; אנחנו עוברים לנושא הבא שעל סדר-היום

שלנו, שלוש הצעות לסדר-היום בנושא

האבטלה בבית-שאן, שהועלו במליאת הכנסת על-ידי חברי הכנסת יאיר צבן,

רן כהן, ואורה נמיר.

אם אין התנגדות, הישיבה תהיה פתוחה.

כנהוג אצלנו, אציג, כמי שהעלתה הצעה

בנושא זה, את עיקרי הצעתי. אני מודעת לכך, וגם ראש המועצה יודע, שהנושא

של בית-שאן עולה זו לא הפעם הראשונה בקדנציה הזאת, בוועדת העבודה והרווחה

של הכנסת. ישבנו פעמים אחדות גם קודם ולפני כמה חודשים היינו אורחים של

בית-שאן.



לפי הדיווחים של שירות התעסוקה זה

למעלה מ-6 חודשים ברציפות שבית-שאן מסווגת על-ידי שירות התעסוקה כמוקד

האבטלההחמורה ביותר בארץ. לפי הנתונים לחודש האחרון, קם להם מתהרה -

בית-שאן בצפון והמתחרה - שדרות בדרום. כל מפרנס חמישי בבית-שאן הוא

מובטל. ממוצע האבטלה הארצי בחודש מאי 5.6% אבל 35.9% מהמובטלים הם

תושבי ערי הפיתוח בעוד שבערי הפיתוח מתגוררים 13% בלבד מתושבי המדינה.

הבעיה המרכזית של בית-שאן - ואמר זאת

כאן בוועדה ראש המועצה - היא הרכב התעסוקה במקום. רובם של המועסקים

עובדים במפעלי טקסטיל ומזון, שם השכר הנמוך ביותר במשק.

200 מבני המקום לומדים כיום במוסדות

ההשכלה הגבוהה. 50 מהם מסיימים מדי שנה. 300 מתושבי בית-שאן מסיימים

בל שנה את שירותם בצה"ל.

לאחרונה יש בעיה קשה מאד, של דיור

ובנייה חדשה ביחוד לזוגות צעירים. לאחרונה החלו בבנייתן של 72 יחידות

דיור. כל יחידה בגודל של 54 ממ"ר.

יש שינויים.

היו"ר א' נמיר; תדווח על כך.

בבית-שאן יש בעיה קשה מאד של בעיות

המחייבות פתרון.

אחד הנושאים - הכשרה מקצועית רצינית.

מוכרחים ליצור בבית-שאן - זו היתה ההערכה של ראש המועצה - 300 מקומות

תעסוקה מדי שנה, במשך 5 השנים הקרובות.

והבעיה האקוטית - בתקופה האחרונה נסגרו

בבלת-שאן 3 מפעלים, ואזכיר את השערוריה האחרונה של בית-החרושת לרוכסנים,

כשבעל-הבית ברח לחוץ-לארץ והשאיר אחריו הלוואה של 1,5 מיליון דולר

ולמעלה מ-100 פועלים במפעל, ללא משכורת. אני רוצה לשמוע מה הצעדים

המשפטיים שמדינת-ישראל יכולה לנקוט. אי-אפשר לשחרר את האנשים שהתעשרו

ולזרוק את הפועלים.

בעיה אקוטית אחרת היא פיטורים של 100

מעובדי המועצה המקומית, פיטורים העומדים בשער, זה אחרי ש-70 יצאו

מהמערכת תמורת תשלום פיצויים מוגדלים.

שתי המכות האלה על בית-שאן עלולות

לגרום לכך שבית-שאן לא תוכל להמשיף להתקיים.

חבר-הכנסת רן כהן יציג את עיקרי הצעתו.

ר' כהן; אני מבקש לקבל הבהרה לגבי 70 העובדים

האם הם מתוף אלה שעומדים להיות מפוטרים?

היו"ר א' נמיר; ראש המועצה ימסור נתונים מדוייקים.

לפי האינפורמציה שהיתה בידי ושמסרתי

אותה במליאת הכנסת, 70 עובדים יצאו מהמערכת. זו עובדה מוגמרת. עכשיו

מדובר על עובדים נוספים. ראש המועצה ימסור נתונים נכונים להיום.



הדברים שאמרתי בכנסת, במליאה, נכונים

למה שהיה לפני שבועיים, לפי מה שנמסר לי על-ידי ראש המועצה.

ר' כהן; מאחר והדברים נאמרו במליאת הכנסת,

והפורום כאן מכיר אה המצב בבית-שאן,

אסתפק בתמצית כדי שניגש לדיון. אני סבור שהמצב בבית-שאן היום קריטי הן

מבתינת התעסוקה, הן מבחינת הדיור והן מבחינות אחרות. אבל למצב התעסוקה

יש השלכות על כל חיי התושבים. ההשלכה היא לא רק על המובטלים אלא על העיר

כולה, והנזק החמור ביותר, לעניות דעתי, הוא על הצעירים ועל משתקעים חדשים

שבאו לבית-שאן בשנים האחרונות ומצאו את עצמם מפוטרים. יש סכנה ממשית

שבני בית-שאן, שמתוך אהבה וקשר למקום אמורים היו לבנות בה את ביתם, ימצאו

את ביתם מחוץ לבית הזה, וזה יכול להיות בכיוונים שונים - ירידה או משהו

אתר. כאשר עיר כזו מגיעה למצב של 20%-25% אבטלה, זה חמור ביותר.

הענין נדון במליאת הכנסת,

ועכשיו בוועדה. יצירת מקומות תעסוקה זה לא ענין של מהיום למחר. בניית

תשתית לתעסוקה נמשכת שנה-שנתיים; היא אפילו לא בראשיתה, זאת אומרת אין

התחלה. לכן, לעניות דעתי, נראה איך מטפלים בשתי תקופות: 1) אם הממשלה

תתחיל היום לדאוג לבניית מקומות חדשים, מה יקרה אחר-כך או איך לזרז כדי

שמשהו יקרה אחר-כך; 2) מה קורה בימים אלה בבית-שאן.

ש' בן-לולו; גברתי היושבת-ראש, חברי הכנסת, חברים,

אני רוצה לומר שהמציאות שאליה אנחנו

נגררים לאט לאט היא שיישוב בארץ הופך להיות לאט לאט באחריותו של ראש

הרשות בלבד ונדמה שהממשלה מרוחקת מרחק רב מראש הרשות שלא מצליח לפרוץ

את המעגל, ולא הייתי רוצה להגיד שיש כאן כמעט אטימות.

יישוב כמו בית-שאן דורש טיפול במכלול

של בעיות באינטגרציה של המשרדים, אבל בגלל המבנה אני, כראש המועצה, צריך

לטפל בקטע קטע ולפנות לכל משרד, שהוא אימפריה, בנפרד. לדעתי, אין סיכוי

לפתרון בלי ש-5-4 משרדים התאחדו כדי לנסות לטפל בבעיה. כל נסיון שכל

משרד יטפל בקטע שלו - זה לא יביא לא למפנה ולא להבראה. עם זאת, הדברים

אינם בשמים, אפשרי לפתור פתרון שורשי ואפשר להתחיל לטפל.

אני נדרש ממשרד הפנים, ומבתינתו בצדק

באשר לקטע שלו, לפטר עובדים ולהמשיך להתייעל ולהמשיך לארגן איזון כלכלי.

אני מתחיל להיות חסר אונים. אני לא יודע מתי אני יכול לאזן את עצמי. האם

יש מערכת שיכולה להציג נתון של איזון?

המיסים של תושבי בית-שאן אלו ב-5200%.

ביום שאני נכנסתי לתפקידי המיסים היו 20 שקל לממ"ר. היום הם 1400 שקל

לממ"ר. זה נטל נורא. למה מהכנסה של 200,000 שקל למשפחה צריך לשלם 20 אלף

שקל מיסים לחודשיים? צריך לתקן את זה.

אני רציתי להתיישר. אני רוצה תכנית

כלכלית כדי שאוכל להגיע לקו. ביקשתי ואמרתי זאת אבל אני חושש שאני אכה

את התושבים בשוטים ולא נגיע לשום דבר.

ר' כהן; למי אמרת את זה?

למשרד הפנים.

נסגור את הפער.

היה לי גרעון של 4 מיליארד שקל והוא נסגר בהלוואות שמעיקות עלי, שעם

ריבית זה ספוט נוסף של מיליארד שקל.

בשנת 1978 המועצה המקומית העסיקה

770 עובדים. עם כניסתי לתפקיד היא העסיקה 450 עובדים והיום היא מעסיקה

350 עובדים. עשינו כל מאמץ כדי להתיישר אבל אף על פי כן, למרות כל

הייעול הפער בתקציב היום הוא 2 מיליארד שקל, במחירים של חודש אפריל,

זאת אומרת 40% של התקציב תסרים ואני דוהר לגרעון נוסף.

אני שואל: מה שכרו של מתייעל בארץ.

היכתי בשוטים את היישוב אבל לא הצלחתי לקדם דבר.

היום יש במועצה 350 עובדים בלבד

ואף על פי כן פער של 2 מיליארד שקל בתקציב.

אם סגרו את הפער, איך יש גרעונות?

פשוט מאד: אם אני מקבל הלוואה לא

מאושרת על-ידי משרד האוצר ואני מחזיר

אותה, זאת אומרת שלא קיבלתי דבר. אם יש בתקציב פער של 40% -. 2 מיליארד

שקל בשנה - זאת אומרת עוד מיליארד שקל, ונוסף לזה אינפלציה, זה סכום

יותר גבוה.

שאלתי מה אני צריף לעשות כדי להתאזן.

אני צריך לפטר 250 עובדים כדי להגיע לאיזון כלכלי. ביטלתי אורות בעיר

והורדתי תברואה. אבל משכורות ופרעון חיבות לבנק אני צריך לשלם ולכן

פה שנשאר בידי זה רק פיטורים של 250 עובדים. האם מישהו יכול לקום

ולהגיד לי שבמצב של אבטלה קשה אני צריף להוסיף אבטלה, ואני אהיה

אתראי לכל? האם אני אקה אתריות לכל הצרות שהיו בעבר? האם אני בוואקום

במדינה? האם אני שייך למדינה או למשהו אהד? מישהו צריף להגיד שזו גם

אחריות שלו ולא רק אחריות שלי. אני רוצה איזון כלכלי. נעשה אותו.

שמישהו יגיד לי מה לעשות ויקח את האחריות עליו. האם אני אחראי לתעסוקה

במדינה?

אין ספק שביישוב שלנו היה מהפך

בכמה תחומים, קודם כל באיכות החיים. גדלים פרחים ולא קוטפים איתם.

יש גנים ציבוריים והם מקבלים צורה. גם מערכת החינוך קיבלה מפנה.

אנחנו מקימים בית-ספר לטכנאים. אני מתכוון למכור את נכסי הציבור

ולהשקיע את התמורה בחינוך. הפסקתי את פעולות השיקום, הכל הולך רק

לחינוך, כל גרוש.

אתה תקבל את הכסף גם בעתיד?

מהסוכנות. הפסקתי כל פעולת שיקום,

וזה הולך לחינוך. אני רוצה שזו

תהיה מערכת תינוך טובה. אני מאמין שתוך שנתיים נוסיף לוח נדבכים חדשים.

המרשם הוא החינוך, זה צריך להיות הכיוון.

גם בבינוי עברנו שינוי גדול. יש

כמה קומפלקסים יפים ששינוי את הצורה - מרכז ספורט, מרכז פייסקי. ואנחנו

הולכים לבנות שכונה של קוטג'ים.



בכלל, בתחום הסביבה והחינוך

היישוב עבר מהפך, אבל כל אלה הם רק לנוחיות ולרקע יפה ובלי שינוי

כלכלי לא יהיה שינוי לטובה להתפתחות של בית-שאן.

כידוע, עומדים בפני סגירת מפעלים

ופיטורי 100 מעובדי המועצה חמקומית. זו בעיה. זה דבר רציני.

זה נוסף ל-70?

כן. אני קיבלתי צווים ל-46 משרות,

זה קרוב ל-70 עובדים עם חלקיות

משרה.

אני רוצה לומר שיש 20 עובדי נקיון

ערבים, אני רוצה להחליף אותם ביהודים, אם עובדי המועצה ירצו.

היו"ר א' נמיר; מה הנתון? האם זה 70 ו-100 או רק

100.

הביטוי הוא 100 עובדים.

היו"ר אי נמיר; האם זה 70 פלוס 100?

ה-70 שיצאו - יצאו, ויש עוד 100.

היו"ר אי נמיר; זאת אומרת, 70 פלוס 100.

תוצאה הסופית היא כ-100 עובדים

והוצאתם מן המערכת.

היו"ר אי נמיר; נמסר לי גם שמהמפעלים הקיימים

עומדים לפטר 10%-15% מהעובדים, האם

זה גם מהמפעלים האזוריים?

המפעלים האזוריים זה דבר אחר,

שי בן-לולו; אנשים שלנו עובדים שם.

היו"ר אי נמיר; יש שם צמצומים של 10%-15%.

ש' בן-לולו; היום יש 250 משרות במועצה המקומית,

זאת אומרת 350 עובדים. כדי לממש

מה שמשרד הפנים רוצה, פירוש הדבר שצריך לפטר 100.

היו"ר אי נמיר; נשמע עכשיו את מזכיר מועצת הפועלים.

פי קבלו; בוקר טוב. אני מודה על האפשרות

שנתתם לי להשמיע אה הבעיות שלנו

ושאתם מאפשרים לנו להופיע לפני ועדת העבודה והרווחה.



בית-שאן עוברת עכשיו את התקופה

הקשה ביותר זה שנים רבות. זו תקופה של אבטלה קשה מאד. כאשר אתה מסתכל

סביבך אתה שואל, האם יש מישהו אשר מכוון את היבריס? חושב עלינו? האס

יש מישהו שמעניין אותו מה שקורה?

ש' ארבלי-אלמוזלינו; סגן ראש הממשלה קרוב אליכם.

שי בן-לולו; סגן ראש הממשלה הוא לא הממשלה. הוא

לא מסוגל להקים מפעל. לא צריך לתלות

כל רבר בארס אחר.

פ' קבלו; כפי שאמרתי, בית-שאן הופכת היום

למוקד אבטלה קשה מאר. אני זוכר את

בית-שאן לפני הרבה שנים, כשהיא היתה מוקר תעסוקה, כשבאו אליה עוברים

מעפולה. היום המגב הפוך; כל בוקר רואיס הסעתם של עובדיס מבית-שאן לבתי-

מלון בטבריה, לעבורות בנצרת ובעפולה.

מצב לא נסבל כשצעירים החוזרים מהצבא

ומהאוניברסיטה אינם מוצאים תעסוקה במקום. האבטלה בבית-שאן קשה יותר

מאשר במרכז הארץ-. מבוטל במרכז הארץ יכול למצוא תעסוקות אתרות. מובטל

בבית-שאן יושב בבית-קפה או בבית המועצה. אין לו מה לעשות. אנשים באים

אלינו עם בעיות כלכליות קשות אבל אנתנו לא מוצאים להם פתרונות. יותר

מזה, גם כשאתה מרבר עם מובטל ומציע לו להרשם בשירות התעסוקה, אתה לא

רואה שיש משהו לעור תצי שנה. המצב הזה גורם לעזיבה ומשפחות נהרסות.

אני מכיר משפתות שראש המשפחה לא עובר.

אמי, למשל, אלמנה. יש לי שני אחים משוחררים. הם מובטלים. יש לי גם

אחות מובטלת. מי יפרנם אותם?

הנושא העיקרי הוא הצעירים. היישוב

שלנו הולך ומקבל תרמית של יישוב מבוגר, כי הצעירים עוזבים את המקום;

בית-שאן הולכת ונעשית יישוב של מבוגרים.

אם נסתכל על הרכב התעסוקה בבית-שאן -

בעיקר טקסטיל, שימורים ומזון ורק 7.5% מתכת ואלקטרוניקה. איך אפשר

לקיים יישוב שאין בו ענפים שמשלמים שכר גבוה, והמפרנס מצליח להחזיק

את עצמו משכרו רק לצרכים אלמנטריים.

הציבור לא קונה, העסקים לא מתפתחים

ויש רריכה במקום.

כשמדברים על מפעלי תעשיה, אלה צריכים

להיות מפעלים מתוחכמים שימשכו בעלי מקצוע ומהנדסים, מפעלים כאלה שיוקמו

בבית-שאן יוכלו לפתור גם בעיה תברתית.

אשר לנושא של נ. פלר ; יש לי טענות קשות

כלפי משרד התעשיה והמסחר. אני יודע שיש עליו לחצים אבל הוא מנסה לפתור

בעיות באמצעות כיבוי שריפות, אם מפעל רוצה להיות אצלנו, לא בודקים

בציציות מה הוא מסוגל לעשות ומי עומד מאחוריו. נותנים את ההטבות

המקובלות לגבי עיירות פיתוח, שקל תמורל שקל, אבל אחרי חמש שנים מתחילוז

נסיגה של המפעל, ולכל מפעל כזה יש מפעל אם במרכז הארץ, והתוצאה היא

שרואים בבית-שאן מבנה גדול שבו 5-3 עובדים בלבד.



פלר סחט כספים רבים מהממשלה והשאיר

פועלים ללא תעסוקה וללא משכורת, כאשר אנחנו נתונים עדיין במשגר פלר

מנסים למצוא פתרון - הפועלים יקבלו מקדמה, היום, מכונס הנכסים, על-חשבון

משכורת חודש מאי.

ראש המועצה הודיע שהוא

עומד לפטר עוד כ-100 עובדי0, ולא יודעי0 מה לעשות את0. יש עובדי0

שמועסקי0 בחצי משרה, 6 שעות ליום, מה נעשה? אנחנו מפטרים עובדי נקיון

שעושי0 עבודה ומקבלים שכר, נזרוק אותם לשירות התעסוקה - שם יקבלו אותו

דבר בלי לעבוד; זו אותה קופה. צריך למצוא פתרון שלא יהיו פיטורים ברשות

המקומית. אמרתי לראש המועצה, בישיבת שחיתה, שלא ניתן שיפטרו ברשות

המקומית. כהסתדרות נעשה שלא ינשרו ברשות המקומית. אם נמצא תעסוקה חלופית

והאנשים יעברו לתעשיה - זה יהיה בצורה מסודרת. אם ראש המועצה יוביל

בענין של פיטורים, זה יגרור פיטורים נוספים במועצה האזורית.

מדברים על 50 עובדים זמניים במפעלים,

שייפלטו בעוד 4-3 חודשים. חלק גדול מהמפעלים נמצאים בתהליך של צמצום

בעבודה, וזה יילך ויחריף. אתם צריכים לראות את בית-שאן במשך היום, זה

יישוב שמסתובבים בו צעירים מתוסכלים שרוצים לחיאבק ולשרוף ואנחנו

מחזיקים אותם בשיניים. אני חושב שהפתרונות המיידיים צריכים להיות

הקמתם של 3 מפעלים שיעסיקו כ-600 עובדים, בצורה מהירה ביותר,

ר' כהז; למה 3 מפעלים?

ש' בן-לולו; אנחנו חוששים ממפעלים גדולים. אנחנו

לא רוצים לחזור לסיפור של "כיתן",

שהיה מפעל גדול ונסגר.

יש לנו מפעלים מקומיים, שניתן לבוא

אתם בדברים ולחזק אותם. יש מפעלים

אשר מחזיקים ציוד, אפשר לתת להם עבודות של משרד הבטחון או גורמים אחרים,

והם יקלטו עובדים.

אנחנו זקוקים לנושא של הכשרת מקצועית.

אם אמנם הולכים לצמצום בשירות הציבורי והעברה לתעשיה, צריך מיידית מרכז

הכשרה. צריך שיקום צוות שרים שיראה את הנושא הזה של בית-שאן ויחפש ויבדוק

את הבעיות מהיסוד. הבעיות קשות וכואבות.

מבחינת החינוך ואיכות החיים - אנחנו

עולים על כיוונים נכונים, אבל אם לאדם אין פרנסה, אולי לא כל כך חשוב

שיש לו ערוגה על-יד הבית. הוא רוצה לאכול.

מה קורה במפעל של פלר? נשמע את כונסי

הנכסים. אנחנו למודי נסיון מהסיפור של

"אתא".

יש הבדלים בין "אתא" ובין פלר, והם

לא רק בכמות אלא גם באיכות.

מינוי הכונס הוא מ-20 ביוני. באופן

מזורז ביותר התחלנו לבדוק את המפעל. מחר עומדים להתפרסם מכרזים למכירת

המפעל, בשלושה עיתונים. תינתן העדפה לרוכשים שמתכוונים להפעיל אותו

במקום הקיים ובאותה מסגרת.



המפעל מעורר התעניינות. עד כה, לפני

פרסום המכרז, יצרו אתי קשר 15 קונים.

ישראלים?

שלושה משקיעים זרים אשר מיוצגים על-

ידי מקומיים. חברת תיעוש מגלה ענין

רב. כל ההגעות שבידי עד כה, כל ההגעות לרכישה, מכוונות לרכוש את הגיור

ואת המפעל כדי להפעיל אותו במקום שלו. אני מקווה שעם פרסום המכרזים, מחר,

על יסוד ההערכות שבידנו, ניכנס למשא-ומתן עם הרוכשים, וההגעה הטובה כיותר

הובא לאישור בית המשפט.

כידוע, לא שולמה לעובדים משכורת

חודש מאי. בהמשך למשא-ומתן ושיתות עם מועגת הפועלים, הילווה אתמול הבנק

לפיתוח התעשיה, במחווה יוגא דופן ובפרוגדורה בלתי פורמאלית, סכום של

25 מיליון שקל. זו הלוואה אישית לכונס. זה בא כדי שאוכל לפרוע לעובדים

מיד אותו חלק של שכר עבודה שהוא בדין קדימה, זאת אומרת שעובד זכאי לקבל

לפני אחר. גריך אמנם שהמפעל יימכר ומתון כספי המימוש ישולם הכסף לעובדים,

אבל מתוף הכרה והתחשבות הסכים הבנק להקדים את המאוחר, כלומר להלוות לי

את הסכום ואחר-כך, עם מכירת המפעל, ישולם סכום ההלוואה. אני מבין שהיום

הכסף עומד להשתלם ל-79 מתוך 105 העובדים, זאת אומרת לכל העובדים שהם

תושבי בית-שאן.

מי הם היתר?

הם לא עובדי בית-שאן.

פי קבלו; צריך לדאוג גם להם באותה מידה.

היו"ר אי נמיר; כמה כאלה יש?

פי קבלו; כ-40.

הם עברו?

די וייסגלס; כן.

ר' כהז; אותו דין קדימה חל גם עליהם, באותה

מידה.

די וייסגלס; אני לא מדבר עכשיו על הזכאות אלא על

השלב של התשלום, אותם. עובדים שפנו

וביקשו, הסכמנו להקדים להם את תשלום השכר לפני המכירה,

פ' קבלו; פנינו בשביל כולם,

די וייסגלם; דובר על עובדי בית-שאן.

מועגת הפועלים זעקה בשם כולם.

פ' קבלו; עוד יתעורר רעש שיהודים קיבלו וערבים

לא קיבלו,

זה יוצא יחידים וערבים?

פ' קבלו; כן.

ר' כהן; זה יוסיף שמן.

הקשר בענין הזה היה לוקאלי, הקשר

היה עם מועצת פועלי בית-שאן ועם

הרשות המקומית.כשהגעתי למפעל, ביום שהוא נסגר והעוברים פוטרו, נוכחו

פיסית במקום כ-60 עובדים. הוסבר לי שהעובדים שהם תושבי בית-שאן נמצאים

פיסית במקום ומוכנים לבוא למפעל יום יום. נאמר לי שעובדים מחוץ למקום

חדלו לבוא למפעל.

נ' ארד; בשביל מה יבואו?

ר' כהן; הייתי בוועדה, לא חיתה פעם אחת שלא

דובר על כל עובדי המפעל.

ר' וייסגלס; כאשר התעוררה השאלה של הקדמת השכר

בדין קדימה - מדובר על הקדמה ולא

על עצם הזכאות שהיא קיימת - כאשר דובר על הקדמה, הפנייה אלינו היתה מטעם

בית-שאן עבור בית-שאן, כדי להקל על המצוקה של בית-שאן. לכן הסכמנו להקדים

את התשלום לכל העובדים המתגוררים בבית-שאן ולא להמתין עד השלב של מכירת

המפעל, שיכול להיות בעוד שבועיים. כל עובד שיפנה באותו שלב יקבל שכרו.

זה לא נוגע לזכאות אלא רק לשלב התשלום. בסך-הכל מדובר על 105 עובדים,

ש-4 מהם הועסקו במשרד בתל-אביב ורק 1 מהם כלול בהסדר. 79 מהעובדים הם

תושבי בית-שאן ויקבלו מקדמות.

ח' גרוסמן; האם הפנייה היתה של מועצת הפועלים

או של המועצה המקומית?

די וייסגלס; של שניהם.

ת' גרוסמן; מי פנה בשם מועצת הפועלים?

די וייסגלס; מר אטיאס, נדמה לי.

היו"ר א' נמיר; לפי תפיסת העולם שלי, משא-ומתן

מסוג זה מקיימת רק מועצת הפועלים.

בבית-שאן יש מצב מוזר, מזכיר מועצת הפועלים החדש עדיין לא נבחר ועדיין

מכהן ראש מועצת הפועלים הקודם. אני מבינה שמבחינה פורמאלית משהו קרה,

לכן אני מעריכה שמועצת הפועלים לא היתה פאקטור כל כף מכריע או שמי

שייצג את מועצת הפועלים, זו היתה השקפת עולמו.

ש' בן-לולו; אני התערבתי כאשר דאגתי לתושבי עירי.

פי קבלו; אנחנו דאגנו לכולם,

די וייסגלס; הפנייה אלינו היתה לוקאלית והוצגה

כמצוקה של בית-שאן. השאלה של יהודים

וערבים לא עמדה.



היו"ר א' נמיר; אינני רוצה שנקדיש את כל הישיבה

לענין של פלר. אני מאמינה שבפנייה

שלנו הענין ייפתר.

ר' כהן; אני מבקש לקבל הבהרה והסבר נוסף

בענין ההלוואה לתשלום שכר.

פקודת החברות קובעת שמתוך כספי רכישה

של חברה שבפירוק ישולם סכום בדין

קדימה, לפי עדכון. העדכון האחרון הוא 337,510 שקלים לשכר, כפול 79,

זה סכום של כ-26 מיליון שקל.

הבנתי. זה לא כל המשכורת.

לגבי חלק מהעובדים זו כל המשכורת.

היו"ר א' נמיר; אני מציעה שאחרי הישיבה נשב עם ראש

המועצה המקומית ונברר את הדברים.

נשמע עכשיו את נציג הבנק.

מר רוטנברג; הבעלים של המפעל נמלטו ב-12 ביוני.

אנחנו לא יודעים למה הם עשו זאת. לא

היתה צרה. אנחנו לא מבינים מדוע הם נמלטו. יש לנו נסיון קשה עם נמלטים

שלקחו מה שהיה. המפעל הזה יפה. אפשר היה לתלות את השלט ולהתחיל לעבוד.

אנחנו לא יודעים מה קרה וזו הסיבה שהיתה להמתנה עד לכינוס הנכסים. ניסינו

לקשור קשר עם ניו-יורק ולדבר עם האיש. חשבנו שהבריחה היא תוצאה של משבר

נפשי, אולי בעיה רפואית, אנחנו לא יודעים.

היו"ר אי נמיר; הם רוקנו את הבית בכפר שמריהו. מה

עם הסכום של 1,5 מיליון דולר?

מר רוטנברג; אנחנו שוקלים הגשת תביעה משפטית אישית

נגד הבעלים.

המפעל הוקם בשנת 1978/89. יתרת החוב

לבנק שלנו היום קצת יותר ממיליון דולר שמתוכם יש לנו 430,000 דולר ופתחנו

אשראי דוקומנטרי לטובת ציוד של המפעל, שבגרמניה. הציוד עדיין לא הגיע.

שלחנו איש לגרמניה כדי שלא יהיה חוב נוסף. ההשקעות במפעל היו יותר. אולי

היו גניבות. רוב הכסף הושקע במפעל. המכונות שוות את המחירים. הכספים

שניתנו על-ידי הבנק ועל-ידי הממשלה נמצאו. הכל שפיר. השאלה היא מדוע היתה

בריחה לחוץ-לארץ. האיש לא סגר את המפעל.

היו הזמנות?

מר רוטנברג; בצנרת יש הזמנות. יש כספים. יש

מכונות. אם מדברים על המצב כפי שהוא

היום - המפעל יכול להמשיך לחיות. החובות הם לבנק לפיתוח התעשיה, ולדיסקונט.

יש חוב של 90,000-80,000 לעמיל מכס ועוד חובות קטנים מאד. אנחנו מנהלים

משא-ומתן למכירת המפעל עם העדפה לקונה מפעיל. אתמול היה אצלנו מר עמירם

סיוון, מחברת תיעוש. הם מדברים על איש מארצות-הברית. אנחנו אופטימים

ביחס למכירת המפעל.

אני מצטרף לרוב הדברים שאמר ראש

המועצה. גם מנכ"ל משרד הפנים

מתרשם מהפיתוח בתחום המוניציפלי.

בסוף שנת

1984 היו 319 משרות מלאות, אני מדבר על משרות ולא על עובדים, במארס 1985

שולמו משכורות ל-296 משרות, והיה צריך להיות קיצוץ של 43 משרות. זה הוקפא.

אני צריך להגיע ל-203.

למי ההוראה שלנו, מדובר על כך

ש-40-30 מתוך 43 משרות יגיעו ל"אורט"

הוא קיבל את רובם. נשארו רק עוד

8 עובדים להעביר, התוצאה היא 100

עובדים.

אני יכול להוכיח שאני צריך לפטר

100 עובדים.

נאתר על מה אנחנו מדברים. היו.

319 משרות. האם זה נכון?

נכון.

כמה אתם משאירים?

296, למארס.

כלומר, להפחית 23. זה הורד?

כן.

וכמה עוד להפחית, מחודש מארס?

43.

זה חשבון לא נכון. שלמה בן-לולו

הגיש את החשבון היותר נכון.

שלמה בן-לולו מדבר על עובדים ומר

קהת מדבר על משרות. יכול להיות

שב-43 משרות יש עובדים חלקיים.

בספר התקציב כתוב 1,5 מיליארד שקל.

היום לא מדברים על תקנים אלא על

תקציב.

אתה לא שונה מכל מקום אחר בענין זה,

אני משלם סכום של 5,3 מיליארד שקל

ובתקציב יש לי 1,5 מיליארד בלבד.

איך אני יכול לעמוד בזה?



י' פרץ; האם אתה מדבר על תקציב מאושר או לא?

ש' בן-לולו; משרד הפנים אישר את התקציב של

מיליארד וחצי. לפי זה אני צריך

לפטר מחצית ממספר העובדים.

היו"ר אי נמיר; אני שואלת את נציג משרד הפנים: האם

אתם יושבים עם כל ראש רשות מקומית?

די קהת; כן.

צ' צילקר; אני רוצה לאשר שבית-שאן נמצאת במצב

יציב שלילי זה מספר רב של חודשים.

שי בן-לולו; אני הייתי אומד מספר רב של שנים.

רבותי, לכוח העבודה שייכים כ-3200

איש. מספר המובטלים 6 ימים ויותר,

אני מדבר על ממוצע של ששת החודשים האחרונים, הוא 375. בחודש ינואר הוא

היה 417, בפברואר 302 ועכשיו - 375, יזה לא כולל דורשי עבודה. זה כולל

את העובדים במפעל פלד.

אלה מקבלי דמי אבטלה.

זה לא דורשי עבודה.

דודשי עבודה שלא מצאו עבודה, אלה

שקיבלו אישורי אבטלה, מטפרם הוא

300. זאת אומרת שיש פער של 75, שהם לא זכאים או שלא נבדקו.

סרבנים?

לא, אין סרבנות. יש כ-180 חיילים

משוחררים, ברמה גבוהה יחסית, זאת

אומרת למעלה מ-100 הם בוגרי 12 כיתות, וזו בעיה.

בעיה שהם למדו?

לא, אני מדבר על אבטלה. כ-80 מהם

סיימו .למעלה מ-8 שנות לימוד, זה

מחמיר את הבעיה כי זו לא אותה אוכלוסיה של מובטלים בלתי מקצועיים שאינם

רוצים להכשיר את עצמם. מספר האפשרויות בתעשיה מוגבל מאד, אלה בעיקר תעשיות

טקסטיל ומזון. האפשרויות בבית-שאן אינן רבות.

לטווח הקצר המיידי אני דוצה להזכיר את

מפעל רבינטקס, ואם מרכז ההשקעות יעמוד במה שסוכם אתו ייתכן שאפשד להגדיל

את מספר המועסקים, לפי הרשום אצלנו, ב-140,

בבית-שאן יש מצב חירום מבחינת

האבטלה. אם שדרות עומדת במקום הראשון - 13.2% - בית-שאן עומדת במקום

השני עם 11.2% אבטלה בחודש יוני. אני חושש שהמצב יילך ויחמיר.



ח' גרוסמן; כמה עברו את הזמן והם במסגרת של

מקבלי הבטחת הכנסה?

100, יש 70-60 שלא נרשמו לא בלשכת

העבודה ולא במסגרת של הבטחת הכנסה.

אני מבקש לתת נתונים: מפעל רבינטקס -

140 מועסקים נוספים, חשוב שמרכז

ההשקעות יודיע שהוא גמר או גומר את הנושא. מדובר על העברת מתלקת

האריזה מבני-ברק לבית-שאן. מנועי בית-שאן, אם יעבירו מנועים מחיטה

לבית-שאן. אני מדבר על סיכומים עם משרד התעשיה והמסחר.

צה"ל רוצה לצאת מזה. עם זה, המפעל

מסוגל להכפיל את עצמו.

צ' צילקר; אני מסכים.

אם יתקבל מצה"ל סוג נוסף של מנוע,

לשיפוץ, מדובר בתוספת של 12 או 24 איש, תלוי במה שיועבר. כיום מתקיימים

4 קורסים לעיבוד שבבי ומכונאות, בכל קורס 18-15 תלמידים. יש גם הכשרה

פנים מפעלית בשני מפעלים שמשתתפים בה, בשני המפעלים , כ-15 איש. אנחנו

מוכנים ללכת להכשרה בהיקף הרבה יותר גדול. אני משתמש בהזדמנות זו כדי

להודות לוועדה שאישרה את התקציב.

"אורט" במקום עושה עבודה יפה. יש לנו

קושי מסויים עם "עמל". מספר התניכים קטן, וזה בניגוד למתשבה שיש הרבה

תניכים. היה סיכום עם מר אגמי שאם בתהילת שנת הלימודים יגדל מספר

התלמידים והם יוסיפו קורסים למבוגרים, נקיים מסגרת של 130-120 איש.

פי קבלו; "עמל" מוכן.

שי בן-לולו; תצטרפו למרכז טכנולוגי אחד עם "אורט".

צי צילקר; אם מר אגמי מוכן, אנתנו מוכנים.

ר' כהן; כולם הכריזו בוועדה שהם מוכנים.

צי צילקר; אני מודיע שמשרד העבודה והרוותה תומר

שכל החינוך, מהרמה של נוער עד מבוגרים,

יתרכז במקום אתד. זה חסכון גדול מאד. נדמה לי שהמכשול היהידי - שהעיריה

לא מסוגלת לסגור את "עמל". אני מקווה שמר בן-לולו מוכן ללכת למרכז אתד

עם "אורט", ואנתנו מקבלים זאת בברכה.

ר' כהן; היה מדובר על כף ש"אורט" ו"עמל" מקימים

ביתד.

הגישה שלי היא גישה עניינית.

צ' צילקר; רבותי, "אורט" ו"עמל" זוכים ליחס

הוגן ושווה. היתה הצעה לגופו של ענין.

אם "עמל" יגייס מספר תניכים דרוש כדי שתהיה אווירה תינוכית ותברתית, לא

נסגור.



לטווח הקצר והבינוני, רבינטקס,

מנועים ופלר, עשויים לפתור את הבעיה.

מפעל לתרופות, אם יקום, יעסיק

200 עובדים. רדה - מפעל לטכנולוגיה. מספר העובדים לא ידוע לנו ולא

ידוע מה יקרה אתו.

עשינו סקרים קול יישובים בצפון

ובדרום. נתנו עדיפות ליישובים כמו שדרות ובית-שאן.

אני רו1ה לומר דבר שיירשם בפרוטוקול:

אנחנו מוכנים היום, גם אם המועצה המקומית נגד, לעבודות פיתוח.

ח' גרוסמן; מה זה "עבודות פיתוח"?

אם יתחילו בעבודות כבישים וניקוז.,

אומדן העלות 400,000 דולר. מספר

המשרות לשנה - 50-40. העלות למועסק 9,000 דולר.

פיתוח התיירות - שיפוצים של המצודה,

שיפוץ- של הסראיה, שחזור התיאטרון הרומי, חשיפה ושחזור האמפיתיאטרון -

מדובר על 3-2,5 מיליון דולר. מספר המועסקים - 300-200, ולהערכת ראש

המועצה 150-100 עובדים קבועים.

היו"ר א" נמיר; מתי זה יהיה?

כשמדינת ישראל תחליט שהגענו לקו

אדום.

היו"ר א' נמיר; אנחנו מוכרחים לסייע בכמה דברים

כדי לקדם בבית-שאן. מי אחראי על

הפעולות האלה באוצר?

צי צילקר; בנושא של צמיחה כלכלית מטפל סגן

שר האוצר, בתוקף מינוי של ראש

הממשלה. במשרד התעשיה והמסחר אחראי לנושא של צמיחה כלכליח מר יורם

בליזובסקי ממרכז ההשקעות. המשכנו בישיבות האלה.

היו"ר אי נמיר; בעוד חמש דקות אנחנו צריכים לנעול

את הישיבה. חברי הוועדה לא יספיקו

לדבר. הזמנו לישיבה את מנהל רשות הגנים הלאומיים. אני רוצה לדעת, האם

הענין עם רשות הגנים סגור?

שי בז-לולו; יש לנו משקיע שרוצה לבנות פרוייקט.

צריו ללכת לקראתו. הוא עורך בדיקות

כלכליות ומכין פרוגרמה לפיתוח פארק הגנים. זה ניתן אם רשות הגנים תלך

לקראתו.

מי בן-פורת; זה ניתן; וניתן תשובה חיובית. כל

השטח שמצפון לעיר מיוער לגן לאומי.

לרשות הגנים אין כרגע תקציבים בקדימות

לפיתוחו, אבל אנחנו מחייבים את ההצעה למצוא יזמים מקומיים.



קבענו את תנאי הזיכיון. כל הדברים

האלה ניתנים לסידור בקלות.

י' שובל; אני רוצה להיות פחות אופטימי מאחרים.

התיירות, עם כל הכבוד לנושא שאני

עוסק בו, והוא חשוב, אינני חושב שזה יציל את הנושא של בית-שאן. אם מדובר

על תוספת, זה שולי, זה אנשים יחידים. לשיפוץ התיאטרון יש תקציב - 250,000

דולר.

זה אושר?

לפי ידיעתי, זה אושר.

י' שובל; בהנחה שזה כך ויוצא מהקפאה - יש

מה שייעשה בשיתוף פעולה עם רשות

הגנים הלאומיים ומשרד התיירות, זה יתן פרנסה ל-4-3 אנשים.

מבית-שאן.

כן. אכל כרור שזה לא יפתור את

הכעיה.

אנתנו מדברים על פיתות מקום כמרכז

שהייה לתיירים.

יש תכנית אב כסכום של 2 מיליון

דולר. אם זה יעמוד לרשותנו - זה

דבר יפה.

מכריה כמרכז תיירות ואנשים

מכית-שאן שיעבדו כטבריה. יש עדיין כיקוש לכוח אדם, כמלונות כטכריה,

לא כמקצועות של מינהל, בסדר גודל של כמעט 200 עובדים.

באיזה עבודות?

יותר פשוטות.

חדרנות? נקיון?

כן.

כעכר העסיקו נערים שלנו. עכשיו

ההליטו שנערי טכריה קודמים.

החודשים יולי ואוגוסט אינם אינדיקטור

כשמדובר בעכודה הזאת, כי תלמידי

בתי-הספר התיכוניים הם כוח עבודה זול והם נכנסים למקומות. נראה את

המצכ אחרי חודש אוגוסט.

מה יהיה אחרי חודש אוגוסט?

200 מקומות עבודה.

אני רוצה לשאול בקשר לפלר, מדוע

לא מפעילים את המפעל? כונס הנכסים

הוא מפעיל ולא מפרק, ואין סיבה שהמפעל לא יעבוד.

אנחנו לא צריכים לשחק לידיו של

כהנא ולכן אני מבקש בכל לשון של בקשה לשלם את משכורת חודש מאי לכל העובדים,

מפרעות, מקדמות, על מה שמדובר, לשלם את זה מיד לפני שמישהו אחר ירכב על

הענין הזה.

אני מבקש שמשרד הפנים יבדוק את

הנושא של העול שהוא מטיל על המועצה המקומית לפטר עובדים ושנציגי המשרד

יבואו אלינו עם נתונים אחרים.

בי חקלאי; ברשותכם, יש בידי נתונים על התעסוקה

בפריפריה, במרחקים יותר גדולים,

במגדל-העמק וכוי.

שם אין אבטלה?

ב' חקלאי; חסרים שם עובדים.

בצדק רוצים שעובדי בית-שאן יהיו

במקום. עם זאת, אם בשעת חירום מדובר - יש תעסוקה במגדל-העמק, בעפולה,

בנצרת. אני מוכן להביא הצעה בענין זה.

הסיכום שלנו הוא: א) אני מבקשת

מהכונסים של פלר, מראש המועצה

וממזכיר מועצת הפועלים, להישאר אתי ונראה איך סוגרים את הענין.

ב) פנייה למשרד הפנים. אני מבינה שאתם, אנשי המועצה, מוכרחים להגיע

להסכם.

לא ניתן. זו מערכת אטומה.

יש עכשיו בעיה עם כל הרשויות

המקומיות.

שלנו חמורה משל כולם.

אני חושב שזה לא תפקידנו ולא סמכותנו.

המשא-ומתן מתנהל. החסתדרות בתוך זה.

כל המערכת היא לא בוועדת העבודה והרווחה.

אנחנו יכולים לבקש שיהיה זרוז של

המשא-ומתן.

זה בסדד, אבל אנחנו לא צריכים לדון

בזה.

אנחנו לא מקיימים דיון יזום. זה

דיון בשלוש הצעות לסדר-היום בנושא

האבטלה בבית-שאן, כשהמרכיב של מישורי עובדים מהרשות המקומית הוא החמור

ביותר ברגע זה.

אנחנו יכולים להישאר בפרופיל מתאים

לנו. אנחנו יכולים לבקש ממשרד הפנים

ומהאוצר לזרז ולהתחשב. אני מדברת על זרוז המשא-ומתן.

אני מקבלת את ההצעה. אני רוצה לסכם.

אני אפנה במכתב, בשם הוועדה, לשר הפנים

ואבקש ממנו להתחשב וגם לתת תשובה.

לישיבתנו הבאה נזמן אותם אנשים אשר

קשורים ישירות לנושא, כולל סגן שר האוצר, בנושא של המפעלים.

מאחר שאנחנו יוצאים לפגרה בעוד שבועיים

נשתדל למצוא זמן, אולי לפני הפגרה, לקיים עוד דיון בנושא של בית-שאן.

תודה רבה. הישיבה נעולה.

הישיבה ננעלה בשעה 11.05