הכנסת האחת-עשרה

מושב ראשון



פרוטוקול מסי 99

מישיבת ועדת העבודה והרווחה

ביום ב' י"ב בתמוז התשמ"ה - 1 ביולי 1985 בשעה 11.00

חברי הווערה; אי נמיר -היו"ר

ח' גרוסמן - מ"מ היו"ר

ש' ארבלי-אלמוזלינו

ר' כהן

אי קולס

י' פרץ

א' שוסטק

חבר-הכנסת ע' דראושה

י' קרונר - ממינה על חניכות ונוער, משרד העבודה

והרווחה

ד' ארטוס - קצין תקציבים, משרד העבודה והרווחה

ר' יוסף - אגף התקציבים, משרד האוצר

אי אגמי - יו"ר רשת "עמל"

צי בן-חיים - מנהל מחלקת החניכות של רשת "עמל"

אי לקט - רקות "עמל"

ע' מלמד - סמנכ"ל "אורט" ומנהל המחלקה הטכנית פדגוגית של רשת "אורט"

מזכירת הו ועדה; אי אדלר

ק צ ר נ י ת; מי הלנברג

1) הצעות לסדר - ההחלטות הכלכליות של הממשלה

והשלכותיהן על האוכלוסיות החלשות

תעסוקת תלמידים בחופשת הקיץ

מפעל "אתא"

2) סגירת בתי-ספר לנערים עובדים - הצעה

לסדר-היום של חברת-הכנסת אי נמיר



הצעות לסדר - ההחלטות הכלכליות של הממשלה והשלכותיהן על האוכלוסיות החלשות

תעסוקת תלמידים בחופשת הקיץ

מפעל "אתא"

היו"ר א' נמיר; אני מתכבדת לפתוח את ישיבת ועדת

העבודה והרוותה. לפני שנעבור לרון

בסעיף העומד על סדר-היום שלנו, הצעה לסדר לתברת-הכנסת גדוסמן.

אנחנו מתכנסים היום לישיבה כדי להמשיך

בעניינים כרגיל אבל הנושאים השונים, כל

שרותי הרווחה, התקציבים ואולי גם התוקים מתהפכים איפה שהוא בממשלה.

נראה לי שכל נושא שנעלה פה קשור איך

שהוא עם ההחלטות המתקבלות עכשיו ולכן כל הדיונים נראים לי לא רלוונטיים.

שמעתי בכלי התקשורת ששר העבודה והרווחה נאבק בממשלה ועושה שם את המלחמה

של שרותי הרווחה.

נדמה לי שגם אנחנו צריכים לומר משהו

כענין זה. אני לא יכולה לחסתפק בזה שמישהו יעלה על הרוכן במליאת הכנסת,

יאמר מה שיאמר אבל אחר-כך, כשתהיה הצבעה, הוא יצביע לפי מה שתכפה עליו

המשמעת הקואליציונית. אינני רוצה שיהיה מצב שאנחנו נדון פה אבל בסופו של

דבר לא תהיה לזה כל משמעות.

לכן נראה לי שהוועדה, או תפסיק את

הדיונים או תוציא הודעה בשם הוועדה. אני חוששת שבנין שלם של שרותים -

תשלומי העברה, פיצויי פיטורים, קיצבה לילר ראשון, נכים, נוער וכוי -

עלול להתמוטט בלי שנדע פרטים.

אנתנו יכולים אמנם להמשיך ולנהוג

כרגיל כאילו דבר לא קרה, בבחינת "עסקים כרגיל", אבל אני חושבת שזה לא

יהיה חכם.

א' קולס! אנחנו נמצאים עדיין בתוך ערפל גדול.

קיום דיון בוועדה חשוב והכרתי אבל רק

אחרי שנדע מה הוחלט בממשלה. בינתיים, כל מה שיש לנו אלה רק ידיעות מכלי

התקשורת. אנחנו צריכים לראות ולדעת קודם כל מה התקבל. אני רוצה להזכיר גם

שיש תקנות שעת תרום. עד כמה שידוע לי, תימסר היום במליאת הכנסת הודעה

של הממשלה על ההחלטות הכלכליות שלה ועל התכנית הכלכלית.

ההצעה שלי קשורה לתעסוקה של תלמידים

בחופשת הקיץ. הובאו לידיעתי פרטים שאני מסיק מהם שהתלמידים מקבלים חינוך

גרוע במה שנוגע לתעסוקה. התלמידים מגיעים ללשכה בשעה חמש-וחצי בבוקר.

הם מחכים לפתיחתה, בשעה שמונה בבוקר-אני מדבר על ירושלים-במשך כל היום

מתעלמים מהם, לא מתייחסיס אליהם.

יש מעסיקים לא מעטים, בעיקר פרטיים,

אשר מעוניינים להעסיק בקיץ נער מסויים. בשרות התעסוקה בירושלים יש מודל,

אם אותו מעסיק מוכן להעסיק שניים, אותו אחד שהמעסיק מכיר אותו ומעוניין

בהעסקתו, ואחר שהוא לא מכיר, אז שרות התעסוקה מוכן לקבל את התנאי של

המעסיק, ואם המעסיק לא מוכן לכך - שרות התעסוקה לא נענה למעסיק. מה

התוצאה? - שאם הנער המבוקש על-ידי המעסיק לא נשלח אליו, הוא נאבק על מקום

אחר וזה גורע מאחרים.



אני מציע שנזמן את אנשי שרות התעסוקה.

אולי זה המצב גם בתל-אביב וגם בחיפה.

התלמידים שמבקשים לעבוד בחופשת הקיץ

שלהם, צריך לתת להם הרגשה שמקבלים אותם בצורה טובח.

כבר הבוקר ביקשתי

ממזכירת הוועדה להזמין את שר העבודה

והדווחה ואת מנכ"ל המוסד לביטוח לאומי, לישיבתנו ביום רביעי, כדי לדווח

לנו על התכנית הכלכלית.

אנהנו עוסקים בקבוצה גדולה אשר מקבלת

שכר נמוך ביותר ובשבילה ביטול קיצבת ילד ראשון וביטול סובסידיות אלה

גזירות שהיא לא תוכל לעמוד בהן.

אנחנו נשנה את סדד היום שלנו שקבענו

ליום רביעי ונעסוק בנושא של התכנית הכלכלית.

זה דבר חמור. זה נסיון

לעקוף את הכנסת, כי לא צריך להביא שוס דבר לכנסת או לוועדה.

אני דוצה להעמיד את

הנושא הזה על סדר-היום שלנו ולבקש שנקבל מהממשלה דיווח מה עושים עם

פועלי "אתא", כדי לעמוד על המשמד שלא זורקים אותם לרחוב. בינתיים עומדת

הצעה למכור את "אתא". אנחנו לא נדפה מהנושא הזה כדי שעובדי "אתא" והמשפחות

שלהם לא ייזרקו לרחוב.

אינני רואה מתי נוכל

להעמיד על סדר-היום שלנו את הנושא שהעלית. אני אפנה במכתב, בשם הוועדה,

אל שרות התעסוקה, אבקש דיווח ואדווח לוועדה.

סגירת בתי-ספר לנערים עובדים - הצעה

לסדר-היום של חברת-הכנסת א' נמיר

היו"ר אי נמיד; אני מסכימה לדבריה של חברת-הכנסת

גרוסמן באשר לרלוונטיות של הדיונים

שלנו לאור ההחלטות הכלכליות של הממשלה, שאנחנו לא יודעים עליהן פרטים,

אבל עלינו לעבור בכל-זאת לחיים כרגיל וכך ננהג. על סדר-היום שלנו הצעתי

לסדר-היום בנושא "סגירת בתי-ספר לנערים עובדים". העליתי את ההצעה הזאת

ב-19 בפברואר, כשעמדו לסגור בתי-ספר לחניכים שכולם היו בתי-ספר של רשת

"עמל". דיברתי אז על פתח-תקוה, על בית-שאן ועל מקום נוסף, שברגע זה אינני

ז וכרת אי זה הוא.

כשמדברים על בתי-ספר לחניכים מדברים

על נוער שהוא כמעט בשולי השוליים, נוער שלא לומד אלא רק עובד ובמסגרת

בתי-הספר האלה הוא בא ללמוד פעם בשבוע, ובמסגרות קטנות ומצומצמות. בפתח-

תקוה יש כמה בתי-ספר של "עמל". חשבתי שרשת "עמל" צריכה היתה למצוא פתרון

לקבוצה הזאת. אני יודעת שהיתה כוונה להעביר את התלמידים מפתח-תקוה לבית-

ספר בהוד-השדון ואז התעורר חשש שמא התלמידים לא יבואו להוד-השרון.

ח' גרוסמן; למה להוד השרון?

זו היתה הצעה של משרד העבודה והרווחה,

שם יש מסגרת לאותם נערים.

כל הדברים בענין זה, שהועלו בחורש

פברואר, נראים עכשיו, נוכח ההתפתחויות הכלכליות, כקיצוצים מזעריים.

אני רוצה לדעת מקצין התקציבים של משרד העבודה והרווחה, היכן הנושא הזה

עומד היום.

בחוק התקציב מרובר על 37,300 שעות

שבועיות שנתיות. כשזה נבדק במונחים

של כיתות, במסגרת מכסת הקיצוצים שהוטלה על משרדנו ושנקבעה בשתי מנות -

בספטמבר ובדצמבר - פירוש הדבר קיצוץ של 60 כיתות, מסוגים שונים, זאת

אומרת 900 כיתות מסוגים שונים לעומת כ-960 שהיו שנה קודם.

אני לא מבינה.

ד' ארטום; במונחי שעות הופחתו כ-5,000 שעות

שבועיות שנתיות.

היו"ר א' נמיר; כמה שעות שבועיות היו?

ד' ארטום; כ-43,000. במסגרת הקיצוצים הוקצבה

מכסה של 37,300. יש כיתות שונות בעלות

אופי שונה. יש כיתות של יום בשבוע, יש כיתות של שלושה ימים בשבוע וכוי.

ההפרש בין 43,000 שעות ל-37,300 שעות הוא כ-5,500 שעות שהם כ-60 כיתות.

איפה נסגרות כיתות?

זה נעשה לפי מיטב השיפוט של אנשי

המשרד ובשיתוף אנשי הרשתות, שמוחים

על המעשה הזה. הפיזור של הנערים נעשה או על-ידי האחדת כיתות או על-ידי

העברת מסגרות במגמה לא לפגוע בשוליים ולרכז ולצמצם את הפגיעה במרכז הארץ.

היו"ר אי נמיר; איפה היו קיצוצים? באיזה מסגרות נסגרו

כיתות?

י' קרונר; אין באגף להכשרה מקצועית מסגרת שלא

קוצצה בו כיתה, יש 120 בתי-ספר ואין

בית-ספר שלא ניזוק. לפעמים הקיצוץ, במונחי כיתות, הוא 17%. בכלל אנחנו

נותנים השנה פחות שעות, מה שאנחנו מכנים "כיתות יותר רזות". נניח שכיתה

של מתבגרים היתה 44 שעות, השנה היא תהיה 40 שעות. אילו לא היינו נוהגים

כך מספר הכיתות שהיו נסגרות היה יותר גדול. איחדנו כיתות קטנות במקומות.

כגון בית-שאן, שם המסגרת היתה קטנה מאד ולא יכולה היתה להתקיים, "עמל"

פתח-תקוה לא נסגר. היתה ועדה בהשתתפות העיריה וסוכם שהעיריה תיכנס למסגרת

בצורה יותר אינטנסיבית. לעומת זאת, המשרד קיבל המלצה של ועדה משותפת

ו"עמל" בבית-שאן ובנהריה נסגר. בבית-שאן מדובר על 100 בני נוער.

איך נאמר שזה 12 בני נוער?

הפוטנציאל של בית-שאן הוא 100 נערים

עובדים. אנחנו יודעים שבבית-שאן יש,

פוטנציאלית 120-100 נערים. בפוטנציאל הזה אי-אפשר להקים מסגרת.



מסגרת קטנה לא יכולה להתקיים.

בממוצע למדו שם 10, 12, 15, 20. אם מדברים על פוטנציאל של 120

נערים, זאת אומרת פחות מ-20 נערים ליום, ועם כיתה אתת ליום קשה

להתזילן מסגרת. יש מחשבות, במקום להפעיל מסגרת מצומצמת, לפזר את

הנערים במסגרת יותר עשירה ויותר רהבה וגרולה. המחשבה הזאת נברקת

עם "אורט" ועם מפת"ן.

יש שני בתי-ספר, אחר

מהם לתניכים והאחר - תעשייתי. שני בתי-הספר הם של "עמל". חשבנו שאולי

צריך לאחר את בתי-הטפר. לבית-הספר התעשייתי יש פוטנציאל יותר גרול של

פיתוח. הוספנו לו קצת תקציב כרי שיקלוט את החניכים. אנחנו רוצים לוורא

שאם בנהריה יש אזור שאינו יכול להיקלט - נתגבר את הפעילות שצריכה להיות

בצור-נהריה. אנחנו עוברים על התכנון כרי שהפגיעה תהיה מינימלית. יש

פגיעה בכל הארץ אבל לפעמים רשת מסויימת נאבקת על בית-ספר שלה ואנחנו

מוצאים פתרונות במסגרת אחרת. לפעמים התמונה אשר מצטיירת על-ירי רשת

זו או אחרת איננה אובייקטיבית לגמרי אם כי המאבק של הרשתות הוא לגיטימי.

כל בית-ספר קיבל קיצוץ של

כיתה אחת או שתיים, בכל הארץ.

היו"ר א' נמיר; האם נוכל לקבל רשימה? אנחנו רוצים

לרעת איפה נסגרו כיתות. האם בבית-

שאן ובנהריה נסגרו באופן מוחלט?

י' קרונר; כן .

ומה עם הנערים העוברים?

לגבי בית-שאן יש כוונה להפעיל עם

מפת"ן או "אורט" או אולי "עמל" עפולה,

ולגבי נהריה, כפי שאמרתי - צור-נהריה, שיקלוט את נהריה. אולי נצטרך

להסיע נערים, זה עריף שיהיה בית-ספר אזורי יותר גרול מאשר להקים בית-

ספר קטן מאר שיש לו קושי לתת מגוון של פעולות עשירות.

א' אגמי; בראשית דברי, כמה הערות עקרוניות.

מספר הנערים העוברים בשנה הבאת

יהיה יותר גרול מאשר בשנה זו, ומספר הילדים שלא ימצאו את עצמם לומרים

בבתי-ספר תיכוניים יהיה יותר גרול ולפיכך יהיו יותר נערים אשר מיועדים

למסגרות של עבורה ורוותה. יש בירנו נתונים ראשונים אשר מלמרים על

התופעה הזאת. בעבר לא קרה שחודשיים לפני פתיחת בתי-הספר הם כבר מלאים,

בגלל המצב הכלכלי אשר מאלץ נערים לצאת לעבורה. בהקשר לכך אני רוצה לציין

ראשית חטאת - קיפוח ואפליה של בתי-הספר של משרר העבורה והרווחה בהשוואה

לאלה של משרר החינוך. ילד שבא לבית-ספר של משרר העבורה והרווחה לא נהנה

מחוק חינוך תיכון חינם. חוק החניכות איננו נותן תשובה, ומי שתוקף את

משרר העבורה והרווחה עושה זאת לא בצרק. אני מדבר על קיפוח הנמשך שנים,

ומהקיפוח זה נגזרים מצבים שונים. כל שנה צריך לחזור ולהבטיח את התרופות

בשביל הילדים המקופחים ביותר בחברה. קורם כל יש שאלה של תחיקה לגבי

הנערים העוברים במערכת שאנחנו מדברים עליה בהשוואה לנערים הלומרים

במסגרת מערכת החינוך. כל זמן שלא יהיה חוק אשר יבטיח לנערים העובדים

לימוד על-פי חוק תהיה בעיה.



היו"ר אי נמיר; השאלה העומדת לפנינו עכשיו היא

איך מצילים את הנערים האלה שלא

יהיו ברחוב ושלא יהיו מהוץ למסגרת,

אני מעיר את ההערות שלי בתגובה

לכמה הערות שנשמעו מצר משרד העבודה

והרווחה, שלדעתי אין להם בסים, הדיבור שנשמע הוא דיבר סתם. מי שמדבר

על היבור, בבית-שאן, עם תיכון מקיף, לא יורע מה הוא מדבר. וזה נכון גם

לגבי הדיבורים על צירוף למפת"ן. הנערים לא יגיעו למפת"ן. זה סיפור של

רמאות. לרעתי, גם לא מדוייק להגיד שבית-ספר של נערים עובדים צריך שיהיו

בו סרנאות. אם נותנים לילד כיתת לימוד ומורה שילמד אותו תורת מקצוע

וטכנונולוגיה, ביום לימודים, באותו יום הוא לא צריך סרנו;. אם הוא צריך

סרנה, בבית-שאן יש סדנה מסודרת לתלמירים מבוגרים. בית הספר משרת לא רק

100 נערים צעירים אלא עוד 100 אנשים מבוגרים, בשעות אחרי הצהרים, שבאים

ממקומות אחרים באזור. אבל הילד בבית שאן זכאי שנגייס עבורו מורה שילמד

אותו את תורת המקצוע. הוא צריך בבית-הספר מורה למתמטיקה ואת זה צריך

להבטיח היום ולא להמתין ער חודש ספטמבר או אוקטובר.

אני מבקש שנקבל הסבר איך מתכוונים

לפתור בעיה של בית-ספר קטן, למשל בקרית-שמונה, אם נסגור אותו, לאן יישלחו

הילרים, האם הם יישלחו לצפת? ומה נעשה עם הילדים בצפת אם לא נפתח בשבילם

מרכז הכשרה, לאן נביא אותם? בכלל, בקרית-שמונה ובנהריה יש בעיה אחרת -

האם נוכל לנהוג בניגור להחלטת הממשלה הקובעת שאין לפגוע בנערים שביישובי

העימות?

א' שוסטק; בקרית-שמונה לא סוגרים.

הבעיה היא לא רק קיצוץ אלא גם מציאת

מורים. לנו יש בתי-ספר קטנים, 34

בתי-ספר קטנים הפזורים בשטח. הבאתי את הרוגמה של צפת וקרית-שמונה כרי

להצביע על מה שקורה בבית-שאן. אני מסכים שצריך לאחד מערכות.

היו"ר א' נמיר; זו ההזדמנות.

א' אגמי; הצענו זאת, אבל אי-אפשר לאחד מערכות

שאינן רלוונטיות. אפשר לאחד מערכות

רלוונטיות. אם יש גופים שונים בקרית-שמונה, כולם בתחום של רשת "עמל",

נאחד. אבל אי-אפשר לעשות איחור של דברים בלתי רלוונטיים, ובוודאי שאי-

אפשר לעשות זאת על גבם של הילדים.

קבוצות עבודה; יש 90-80 קבוצות כאלה,

כולם במשרד העבודה, בשיתוף פעולה עם גורמים שונים. ההוצאה לקבוצות עבודה

היא קטנה מאד. כל קבוצת ילדים כאלה מקבלת יום אחד בשבוע, איפה יכול להיות

קיצוץ? אף-על-פי כן, על חלק מקבוצות העבודה יש קיצוץ והתוצאה היא שכ-30

ילדים אינם לומדים. האם פה יכול להיות חסכון? על גבם של הילדים?

אני בעד חסכון וכפי שאמרתי, אפשר

לאחד, אבל מי שאומר את הדברים צריך לדעת שאי-אפשר לדעת מראש את הדברים

כי עכשיו הזרימה לבתי-הספר היא זרימה מתמדת.



נניח שבסך-הכל היה קיצוץ של 15%

אבל כשמדברים על בית-ספר שהיו בו 5 כיתות ו-4 קבוצות עבודה, אם מקצצים

ומפחיתים ממנו 2 כיתות ו-2 קבוצות עבודה, זאת אומרת שחנקו אח בית-הספר.

ומה יקרה בחודש ספטמבר, כשיש זרימה מתמדת של ילדים? ירוצו לבדוק מחדש

ויחפשו גם מורים. לפיכך ברור שמה שעושים עכשיו זה לא יעול ולא חסכון

אלא שמאות ילדים יישארו ברחוב בראשית חודש ספטמבר.

ע' מלמד; צויינו כאן נתונים שונים המתייחסים

לקיצוצים. לפני רשימת הקיצוצים.

הקיצוץ בשעות הגיע ל-23%, לא כולל את העובדים התפעוליים.

אני טוען שה קיצוץ בעובדים תפעוליים

הוא 60% , קיצוץ כזה הוא חנק. במצב

כזה מוטב לסגור את בית-הספר ולא להשאיר אותו פתוח, כי התוצאה תהיה גרועה

י ותר.

הקיצוצים מתבטאים בהפחתת שעות מכל

נער הלומד בפועל. עם זאת אני רוצה

לציין שהחלוקה איננה שווה. יש בתי-ספר שהקיצוץ בהם הוא 40%, באילת, למשל.

בשנת תשמ"ה היו 11 ובתשמ"ו - 7 זאת אומרת שהקיצוץ יהיה בכיתות הראשונות.

למה באילת קיצוץ של 40%?

עי מלמד; ועוד; בשכונת התקווה יש בית-ספר -

מרכז יהושע - שם יש קבוצה של קרוב

ל-30 ילדים אבל הטיפול של בית-הספר הוא ב-50-40 תלמידים. בית-ספ רשיש

לו גרעין קבוע של 30-20 תלמידים, השפעתו היא פי שלוש פעמים יותר. צירך

לדעת שהילדים שאנחנו מדברים עליהם אינם באים באופן סדיר לבית-הספר, האם

לא נטפל בהם? בית הספר הזה מטפל בילדים שמצבם קשה. לפעמים הולכים אפילו

הביתה כדי להביא את הילד-התלמיד. התופעה הזאת פחות ניכרת בבתי-ספ ר גדולים

כמו למשל ביד-שפירא, שם יש מאות תלמידים והטיפול שם שונה. פורמלית ניתן

שם טיפול ל-600 ילדים אבל גם שם יש למעשה טיפול ב-1000 ילדים.

הקיצוץ הכללי ברשת "אורט" הוא 23% ולא

15%.

שי ארבלי-אלמוזלינו; כמה חניכים יש בסך-הכל?

עי מלמד; בכל המסגרות של "אורט", 5000 בסך הכל.

וכמה יש ב"עמל"?

ע' מלמד; קצת פחות. "אורט" מקיפה למעלה מ-60%.

ב"אורט" יש כ-4500 חניכים. כשמדברים

על סדר גודל כזה של תלמידים, כשמדברים על קיצוצים בסדר גודל של מאות

שעות, פירוש הדבר פגיעה בנוער מסכן שכל העלות בו היא סדר גודל של 5-3

מיליון דולר .

בגלל המצב הכלכלי לא רק יגדל מספרם

של התלמידים בבתי-הספר שאנחנו מדברים עליהם אלא נהיה עדים לתופעה נוספת,

שכבר מתחילה לתת אותותיה, שנערים עובדים מפוטרים ממקומות העבודה שלהם

ואם הנער בא לבית-הספר פעם בשבוע, אין לו מה לעשות בימים אחרים של השבוע.



נוכח התופעה הזאת הייתי מציע להגדיל

את מספר שעות הלימוד כדי שהילדים והנערים יהיו במסגרת ולא יסתובבו ברחוב.

אנחנו מדברים על בני נוער שמוכרים גם למשטרה, בחלקם, וצריך לבדוק ולעשות

הישוב כמה עולה אחזקתו בבית-הספר, ברחוב או בבית-הכלא.

היו"ר אי נמיר; אני מוכרחה לעלות לישיבה אחרת, דחופה,

אני מבקשת שחברת-הכנסת גרוסמן תמלא את

מקומי.

לפני שאני עוזבת את הישיבה אני רוצה

להעיר שלא נוכל לקיים בנושא הזה יותר מהישיבה הזאת.

אני חושבת שאם במסגרת של המצב הקשה

מאד שאנחנו נתונים בו היום לא תימצא הדרך לשילוב מסגרות, הרבה בני נוער

יהיו מחוץ לכל מסגרת. אולי זו ההזדמנות לשים סוף לפירוד. אני מדברת על

מה שבתוך משרד החינוך ועל מה שבתוך משרד העבודה אבל לא רק על מה שבתוך

משרד העבודה.

ע' מלמד; הצורך בשילוב מסגרות הוא מוצדק אבל

השאלה היא באיזו מידה זה גם ממשי.

לדברים שנאמרו על-ידי מר קרונר; אנחנו

מתואמים עם רשת "עמל". לא יהיה מקרה שנהיה בעיר עם שתי מסגרות קטנות ולא

נתאם בינינו. בכל מקום שיש בו מסגרת כזו של "אורט", אין מסגרת של "עמל".

אם יש מקום כזה שיש בו שתי המסגרות, אני מוכן לוותר על שלי. בינינו אין

בעיה.

עכשיו מדברים על איחוד של בית-ספר

לחניכרת עם בית-ספר מקיף. אקח לדוגמה את אילת - זה מקום קטן ואי-אפשר

להעביר ילדים למקום אחר. באילת יש בית-ספר מקיף ויש בית-ספר קטן לחניכות,

של "אורט". "אורט" מוכנה לוותר על בית-הספר כי קשה לשאת אותו. היתה הצעה

כזו. עיריית אילת הציעה שיהיה חיבור של בתי-ספר. זה בלתי אפשרי. ב"אורט"

יש נעריה שאינם רוצים להיות בבית-הספר. האם הפתרון יהיה להחזיר אותם לבית-

הספר? איך אפשר לחבר מסגרת סטיגמטית עם מסגרת של בית-ספר מקיף? אם רוצים

לבנות מסגרת חדשה, צריך לבחון מודלים חדשים. משרד החינוך הכין מודל, אבל

זה לנוער אשר רוצה ללמוד שישה ימים בשבוע. משרד החינוך מטפל בילדים במגמה

שהם אומרים "רוצה אני". אם הילדים אינם רוצים ללמוד, אי-אפשר להקים בשבילם

מודלים חדשים של לימודים. אני מדבר על בעריפ שאינם רוצים ללמוד. נער עובר

משתכר כסף. בדרך-כלל הוא גם מעשן סיגריות, הוא בא לבית-הספר בלי תיק, הוא

כבר גדול ותיק וילקוט מיועדים לקטנים ולא לו. זה נער שרודפים אחריו כדי

שיבוא לבית-הספר. האם אפשר לשלב נער כזה במסגרת כיתה טי של בית-ספר רגיל?

התלמידים בבית-ספר רגיל נדרשים לבוא לבית-הספר בתלבושת אחידה, שישה ימים

בשבוע, מה יעשה שם נער עובד שבא למקום בתלבושת אחרת, ורק פעם בשבוע? אסור

ואי-אפשר לדבר במספרים. אנחנו מדברים באנשים, אנחנו עוסקים באנשים ולא

במספרים.

קיצוץ של 23% זה קיצוץ שאי-אפשר להסתדר

אתו. זו מכה מתחת לחגורה.

ש' ארבלי-אלמוזלינו; כמה כסף יחסכו הקיצוצים?

ברשת "אורט", סדר גודל של 130 משרות

מורים, ואני מניח שזה נכון גם לגבי שעות.

אני מבין שבמקרה של חיבור בוודאי

תהיה נשירה.

ע" מלמר; בו וראי. עם זאת, אפשר לבדוק ,הדיבורים

שיהיו הגיוניים.

החמור ביותר הוא 'לזה המצב למרות הלחץ

שיש על המסגרות האלה כיוס יותר מאשר

בעבר.

יש לנו נסיון במקומות שיל: גם בתי-ספר

מקיפים וגם בתי-ספר לחניכים. התוצאה

היא חיובית אס נער מועבר למסגרת מתאימה.

מי עושה את החיבור?

משרד ההינוך. הוא רוצה לעשות. הוא

לא עושה.

י' קרו נר; לגבי נערים שלומדים יום בשבוע לא חל

שום שינוי.

מ"מ היו"ר ח' גרוסמן; על מי חל קיצוץ?

י' קרונר; כיתה טי תעשייתית. אנחנו רוצים

שהנערים, לפני שהם יוצאים לעבורה,

יהיו שנה במסגרת ויקבלו מיומנות בתחום שלהם. המסגרת הזאת היתה לפני

שנה 44 שעות. רחפתי לעשות קיצוץ מ-44 שעות ל-40 שעות. לרעתי, עריף

שנוכל לפתוח כיתות במקומות אחרים, אפילו אם הנערים האלה יקבלו רק 40

שעות.

כל הנערים אשר

נושרים מכיתה י"א יוצאים לקורס קרם-צבאי אשר נמשך שנה אחת. המסגרת

הזאת גם היא היתה של 44 בתשמ"ה והיא תהיה 40 שעות בתשמ"ו, כרי להקטין

את הנזק שעלול להיות וכרי להקטין את הקיצוצים הצפויים.

יש חניכים אשר לומדים לפי חוק החניכות, וכאן אין שום קיצוץ, הם מקבלים

7 שעות. יש חניכים אשר לומרים לפי חוק עבודת הנוער. הלימורים היו 8

שעות. התברר לנו שהנערים האלה אינם יכולים לנצל את מלוא הפוטנציאל של

8 שעות לייח, פיתחנו מסגרת של יומיים בשבוע, ואנחנו עושים זאת בכמה

מקומות בארץ. כרי לממן את המסגרת הזאת קיצצנו שעה אחת מנערים עוברים.

בהקשר לכך אני רוצה להעיר, שכאשר מפתחים מגמה מסויימת אי-אפשר לפתח

אותה על-חשבון מישהו אחר.

עצוב שנושא החניכות, החניכים והנוער

שמחוץ למסגרת הפורמלית עולה באופן

קבוע על סדר-יומה של הכנסת ועל סדר-היום של יערת העבורה והרווחה. סברנו

שהגיע הזמן, רווקה כשמדברים על הקבוצה החלשה ביותר בקרב הנוער, שאנחנו

רוצים שהיא תהיה חיובית, להקדיש לה תשומת לב ומשאבים מתאימים. איש מאתנו

לא יכול היה להעלות על רעתו שבתקופה הקשה הזאת יהיו גם הם קורבן למריניות

של קיצוצים. אינני באה לערער על יעול ועל קיצוצים, זה צריף להיות, אבל

אסור שזה יהיה על חשבונם של הוזניכים האלה. אסור שאלה יפגעו בטיפול בנערים

ובלימודים שחובה לחת להם על פי חוק. חוק החניכות מטיל חובה וצריך לתת

לנערים האלה על-פי החוק הזה.



לא פעם דיברנו על איחוד מסגרות ביחוד

לנוער הזה שהמסגדות שלו פזורות על פני משדד החינוך והתרבות ומשדד העבודה

והדווחה, אבל מהדיבורים האלה לא יצא דבד. לא פעם שני המשרדים האלה רצו

אחדי אותו תלמיד, וזה לא פעל לטובה.

אנחנו דוצים שהנוער הזה יהיה במסגרת,

ואח הוא במסגדת של עבודה צריך להבטיח שתהיה לו גם השלמה ולא דק בלימודים

עיוניים אלא גם בעבודה מעשית. תמיד אמרנו שבמרכזים של בתי-הספר לחניכים

צריך שיחיו מכונות חדישות שאולי לא נמצאות במפעל או במקום העבודה.

אני מתנגדת בכל תוקף לשלב את הנוער

הזה במסגרת המפת"נים, שנועדו להוות מסגרת מיוחדת לנוער קשה ומתקשה. אל ,

נכלול את החניכים במסגרת הזאת. אני מעדיפה שהחניכים ישתלבו בבתי-הספר

התעשייתיים שתהיה בהם כיתה של חניכים. לא ייגרע דבד מגדולתם של בתי-

הספר התעשייתיים. חשוב שהנערים שאנחנו מדברים עליהם יהיו במסגרת לימודית

ולא יופקרו לרחוב ביחוד לא בתקופה הקשה הזאת שיש חשש שהם יהיו הדאשונים

שייפלטו. חובה על משרד העבודה והרווחה להגן על החוליה החלשה הזאת. אני

רוצה להזכיר שתמיד, כשמורידים 0.4% או 0.6%, דרשנו ש-20% מזה יופנו לטובת

הנערים העובדים. לצערי הרב, הכנסת לא קיבלה זאת, וגם שרי העבודה הקודמים

לא לחמו על כך. אני סבורה שהם היו צריכים להילחם על זה.

אנחנו מרבדים על נערים שהם בגיל של

מסגרת על-יסודית. למה שהמסגרת שלהם לא תוכל להנות כמו החינוך העיוני ?

למה לא ניתן להם משהו? למה לא ניתן להם פרור? ההורים שלהם משלמים אבל

הילדים אינם נהנים. ומה יוצא? יוצא שההורים של הילדים האלה מסבסדים את

בני העשידים בבתי-הספד העיוניים, שאינם משלמים תמורת הלימודים, אבל

החניכים אינם נהנים. אני מציעה ששר העבודה והרווחה ינהל מאבק בענין זה.

ואני מציעה שזה ייכלל גם בסיכום שלנו. אני מציעה שתהיה דרישה להקצאת

סכום מסויים מהקרן של היטל חינוך תיכון, אשר נגבה על-ידי הביטוח הלאומי

מכלל המפרנסים, ביניהם גם הורי החניכים, למסגרות של חניכות ושוליות.

אפילו נער הלומד בתיכון ערב איננו נהנה. מי נהנה? - רק המסגרת של תיכון

כללי עיוני. זה עוול שצריך לתקנו.

מ"מ היו"ר ח' גרוסמן; תיכון ערב לא נכלל?

ש' ארבלי-אלמוזלינו; תיכון ערב מכוסה על-ידי "משלב", זה

מוכר על-ידי משרד החינוך, נתמך אבל

לא על-פי חוק.

במסגרת הקיצוצים, אסור שהקבוצה החלשה

הזאת תיפגע. אסור שילד ינשור. אסור לפגוע בקבוצות החלשות האלה שמא

הנערים ייזרקו לרחוב ויהיו פוטנציאל לעולם הפשע. צריך למנוע את המצב

הזה שעלול להתהוות. צריך להקצות סכומים לנוער הזה. אס יש אילוצים

לסגור כיתות, צריך לצרף אותם לבתי-ספר תעשייתיים או לבתי-ספר לחניכים

באותו אזור.

מ"מ היו"ר ח" גרוסמן; ומי יסיע?

ש. ארבלי-אלמוזלינו; משרד העבודה והרווחה צריך לדאוג להסעות.

רצוי שזה יהיה במסגרת בית-ספר מסודר אשר

נותן שרותים טובים, והנער יכול לנסוע 20 דקות. בנהריה למשל, צריך לאחד

את עמל חניכים עם עמל תעשיה כדי שהנוער הזה ייקלט במסגרת.

בעקרון אני מצטרף לרבריה של חברה-

הכנסת ארבלי-אלמוזלינו. אני רוצה

להעיר לתשומת לבם של חברי הוועדה שהסיכוי שהנוער הזה אשר מקבל מעט השכלה

יתגייס לצבא וישרת בו עולה ככל שהוא מקבל השכלה ויורד ככל שההשכלה שהוא

מקבל מצומצמת ומצטמצמת. זה חד-משמעי. אותה פרופורמציה קיימת גס כשמדובר

בסיכוי של נער כזה לעבוד ולעבור למקצוע אחרי שחרורו מהצבא. ככל שקיבל יסוד

טוב יותר לעבודה וללימוד מקצוע כן יש סיכוי רב יותר שהוא יעבור לעכוד

במקצוע.

זח שהממשלה לא מקצצת במשטרה, אוחי זה

מדאיג. זה מעיד על תופעה חמורה. ההימור על הנוער הזה ולא על נוער פושע,

זה דבר מסוכן. אני מבין שיש כאן גם פגיעה בחוק עבודת הנוער, או ברוחו.

ש' ארבלי-אלמוזלינו; הוא לא מקויים.

מ"מ היו"ר חי גרוסמן; יש פה ניגוד בין מה שנאמר לנו על-

ידי נציגי הרשתות לבין מה שאמר לנו

נציג משרד העבודה, וזה מדאיג אותי. התאור ששמענו פה איננו מתאים לדבריו

של מר קרונר.

שמענו כאן דברים על שמונה שעות ועל

שבע שעות, אי-אפשר להרביץ בנערים האלה תורה בבת-אחת ולכן יש פיצול של

השעות, וכוי. אבל אנחנו רוצים לשמוע, האם יש קיצוץ או אין קיצוץ?

יי קרו נר; אמרתי שאין בית-ספר שלא נפגע.

שמענו שרוצים לפתור את הבעיה על-ידי

צרופים. נציגי הרשתות אומרים שהצרופים

האלה אינם רלוונטיים, ומה שמוצע על-ידי משרד העבודה והרווחה לא בא בחשבון.

אני חושבת שאת הבעיה הזאת אתם צריכים לפתור ביחד. החובה שלכם היא למצוא

פתרון משותף יחד עם הרשתות, עם כל אלה אשר מקיימים רשתות של חניכות. אם

יש מצב שאתם בשלכם והם בשלהם - המשמעות היא קיצוץ. אתם אומרים שאין קיצוץ

כי יש לכם פתרונות אבל הס אומרים שהפתרונות האלה אינם פתרונות.

דבריה של חברת-הכנסת ארבלי-אלמוזלינו

רלוונטיים מאד, ביחוד בזמנים כאלה.

אני חושבת שהבל צריף להיות מועבר

למשרד החינוך, כי הנערים האלה רשאים להנות מכל מה שניתן לנער שבמסגרת

משרד החינוך. לפעמים גער יוצא לעבודה לא מפני שהוא נפלט מבית-הספר אלא

מפני שהוא נאלץ לעזור למשפחתו שבמצוקה. האם נוסיף להעניש אותו? יש חוק

חניכות כי יש נערים עובדים. לא צריך להוסיף ולהעניש אותם פעמיים.

אני חושבת שהדבר הקונקרטי שאנחנו

צריכיס להסכים עליו, שלא יהיה נער עובד שלא יוכל להיכלל במסגרת המתאימה

לו לטי חוק החניכות. וזה לטוות הקצר. ולטווח ארוך יותר אני מציעה יי1נדבר

גם על הנאה מתקציב החינוך, במסגרת של היטל החינוך.

ש' ארבלי-אלמוזלינו; אני מבקשת ששר העבודה והרווחה יבדוק

גס את האפשרות להזרים לטובת הנערים

האלה כספים מהקרן למניעת אבטלה. זה דבר קונקרטי וצריך לעשותו מיד. אישרנו

הגדלת שיעור הגביה ל-10%.

נכון, יש תקציב. צריך לדבר על תקציב -

(הישיבה ננעלה בשעה 12.30) להכשרה מקצועית לנוער. תודה. הישיבה נעולה.