הכנסת האחת-עשרה

מושב ראשון



נוסח לא מתוקן



פרוטוקול מסי 96

מישיבת ועדת העבודה והרווחה ביום

ב' ה' בתמוז התשמ"ה - 24 ביוני 1985. בשעה 11.00

חברי הוועדה; אי נמיר -היו"ר

שי ארבלי-אלמוזלינו

אי ורדיגר

ר' כהן

י י פרץ

אי שוסטק

שי שלמה

מו זמנ ים; סגן שר העבודה והרווחה מי פרוש

יי בריק - משנה למנכ"ל משרד העבודה והרווחה

מי חובב - מנהל השרות למפגר, משרד העבודה והרווחה

ר' קפלן - משרד העבודה והרווהה

ש' זקס - ממונה על החינוך המיוחד, משרד החינוך

עי מיכאל - מפקח ארצי על החינוך המיוחד, מטרד החינוך

אי מזרחי - מחלקה ל1זינוך מיוחד, משרד החינוך

צי ויין - מפקחת ארצית על אחיות בבתי-חולים כלליים

די מילגרום - אגף התקציבים, משרד האוצר

ש' פריד - יו"ר ארגון מנהלי המעונות למפגרים ומנהל

מוסד נוה מ נשה

יי גלבוע - מנכ"ל אקי"ם

גי ברטוב - ועד הורים מרכזי באק"ים

אי כץ - מנהל מוסד נופים

מי בדיתי - מנהל מוסד כפר נחמן

מזכירת הוועדה; אי אדלר

קצרנית; מי הלנברג

סדר-היום; הצעות לסדר - מפעל אתא, בעיות הנכים

צמצום תקנים בשרות למפגר - הצעה לסדר-היום

של חברי הכנסת אי נמיר ומ' פלד



הצעות לסדר - מפעל אתא

בעיות הנכים

היו"ר אי נמיר; רבותי, אני מתכבדת לפתוח את

ישיבת הוועדה.

אני רוצה לשאול את חברי הוועדה,

אם אתם לא מתנגדים שהישיבה היום תהיה פתוחה - הישיבה פתוחה.

הצעה לסדר, לחבר-הכנסת שוסטק.

א' שוסטק; אני מעלה את הצעתי נוכח

ההתפתחויות המוצהרות והחמורות

מסביב לבעיית מפעל אתא. אנחנו הקדשנו לנושא זה הרבה מאד זמן. אני

חושב שעכשיו משהו מתמזמז. אני רואה תוצאות חמורות מאד אם הענין

יתנהל כפי שהוא התנהל עד כה.

אני מציע שנקיים דיון דחוף, מחר,

בענין מפעל אתא. נזמין את נציגי הממשלה כדי שימסרו לנו אינפורמציה מה

יש ומה קרה, נוכח כל ההודעות שנמסרו עד כה לוועדה הזאת.

שי ארבלי-אלמוזלינו; אני מסכימה בהחלט להצעתו של

חבר-הכנסת שוסטק.

אני רוצה להעלות נושא נוסף. לפני

בחודשיים העלינו את הנושא הקשור בנכים - בדיקות רפואיות, רכב, מוג

הרכב וכוי. היו אצלי נציגים מארגון הנכים. הם סיפרו לי שהמכון לבטיחות

היה מוסמך לאשר לנכים סוג רכב שהם יכולים לקבל ועל סמך זה ניתנו להם

התמיכות וההקלות- מסתבר שעכשיו המוסד לביטוח לאומי לא מקבל את מה

שאומר המוסד לבטיחות והנכים נשלחים למישהו פרטי.

אם מכון ממשלתי לא מוסמך אלא

מכון פרטי מוסמך, צריך לדעת מי הסמיך אותו והאם המוסד לביטוח לאומי

אמנם מוסמך לקבל המלצות של מכון פרטי.

ביקשתי מהנכים שיביאו לפני יושבת-

ראש הוועדה מקרים של הורדת אחוזי הנכות, בצורה משמעותית, דבר הפוגע

מאד בנכים וביכולת התפקוד שלהם.

הנושא רציני וחשוב שנדון בו. אני

מבקשת שהנושא הזה יועמד על סדר-היום שלנו ושיוזמנו אליו גם הנציגים

של ארגוני הנכים.

היו"ר אי נמיר; בעיית הנכים - אבדוק וניתן לענין

הזה דחיפות גבוהה. אני מבינה שזה

קשור עם המוסד לביטוח לאומי.

שי ארבלי-אלמוזלינו; כן.

היו"ר אי נמיר; אני מבקשת שתתני לי פרטים.

ש' ארבלי-אלמוזלינו; ביקשתי שהם יועברו אליך.



היו"ר א' נמיר; בנושא של מפעל אחא נדון מחר, או

על-ידי דחיית הנושא העומד על סדר

היום או על-ידי הקדמת הישיבה של הוועדה בשעה. נברר את הדברים ונודיע,

אני מקווה שחברי הוועדה יתפנו כדי להשתתף בדיון על נושא מפעל אתא.

צמצום תקנים בשרות למפגר - הצעה לסדר היום

של חברי-הכנסת אי נמיר ומ' פלד

היו"ר אי נמיר; לפי מדר היום ולפי הלחץ המוטל על

הוועדה אני מקווה שנוכל לסייס היום

את הדיונים שלנו בנושא צמצום תקנים בשרות למפגר.

זו הישיבה השלישית שאנחנו מקיימים

בנושא זה ולפי מה שידוע לי, המצב נעשה יותד קשה מישיבה לישיבה. אינני

רוצה להביע דעה על מה שיקרה בעתיד. ביקשתי במיוחד מסגן שר העבודה והרווחה

שישתתף בישיבתנו זו.

אני יודעת שעובדי המשרד, על כל

שלוחותיו, עושים מאמצים אדירים כדי לקיים את מה שהם יכולים לקיים,

אבל הבעיה היא של הכרעות פוליטיות של האנשים הפוליטיים המופקדים במשרד,

מה סדרי העדיפויות ואיפה מקצצים. לכן צריך לקיים דיון עם מי ששייך לצוות

הקובע והמחליט, כלומר השר או סגן השר.

אני שמחה שניתנת לנו הזדמנות לשמוע

את דבריהם של מנהלי המוסדות, הבאים מן השטח. אני מבקשת שתמסרו לנו, באורח

תמציתי, תמונת מצב כמו שהיא, לא יותר קשה ולא יותר יפה.

שי פריד; אשתדל להתמקד אך ורק בבעיות הלוחצות

והמפריעות להפעיל מוסד אסר חייב לפעול

ולתת שרות למפגרים במשך 24 שעות ביממה 365 ימים בשנה.

המצוקה הנוראה שאנחנו נמצאים

בה כבר הולכת ומחמירה מדי יום ביומו. אני יכול לומר שכרגע חסרים אצלנו

במערכת קרוב ל-20% עובדים טיפוליים. זה אומר שקשה מאד להבטיח שבמשך 24

שעות ביממה אמנם נוכל, באחריות, לתת שרותים מינימליים. אני מדבר על הבטחה

של קיום מינימלי, פיסי. אני מדבר על שרות למפגר שאיננו מסוגל לשרת את

עצמו. אני מרבר על הבטחה שהוא יקבל יחס אנושי מינימלי. אם כן, עיקר הבעיה

מתמקדת בעובדים טיפוליים.

ולהקפאות; אם אי-אפשר להבטיח טיפול מינימלי

יום-יומי בצורה רצופה, מתעוררת בעיה של אחריות לשלומו של המפגר הנמצא

בטיפולנו.

אנחנו קרובים למצב של יאוש. אנחנו

מנסים לעשות אלתורים שונים וגם האפשרות הזאת כבר לא עומדת לרשותנו.

אם אני רוצה לסכם - אנחנו נמצאים במצב

שאין לנו פתרון, והוא ילך ויחמיר.

אני סבור שכל עובד, אפילו מטפל

במפגרים, זכאי לתנאי עבודה אנושיים מינימליים כגון תופשה שנתית. אם

ארם עובד שבעה ימים בשבוע במקום ששה ימים, זו עבירה על החוק. צריך

וחובה לתת לו יום חופשה אחד בשבוע.



ואם מדברים על חופשה שנתית לעובדים -

אנחנו צפויים להתמוטטות כמעט בטוחה של המערכת. אני יודע לאן יוביל

הענין.

אנחנו דוצים להביא לפני הוועדה את

התחושה שלנו, שהיא מאד מאד קלעה.

אנחנו אזרחים במדינה. אנחנו מבינים

את כל הקשיים. אבל קשה מאד ובלתי אפשדי לחיות במסגדת בלתי אנושית, כפי

שאנחנו חיים, ולהתמודד עם בעיה מצפונית כשאי-אפשד לתת טיפול מינימלי,

אנחנו עדים לכך שבמסגרות דומות מאד

לשלנו, במסגדות מקבילות, במסגדות של משדד הבדיאות, שם יש הפשרה.

היו"ר אי נמיר; הפשרה סל מה?

ש' פריד; הפשרה של הקפאת כוח אדם, עובדים,

היו"ר אי נמיר; במשרד הבריאות המצב טוב?

סגן שר העבודה והרווחה מי פרוש; ועדת החריגים אישרה הפשרה למשרד

הבריאות, לא למשרד העבידה והדווחה.

היו"ר א' נמיר; על כמה מדובר?

שי פריד; אין לי נתונים.

ועוד נקודה; זכותו של מפגר אמנם לקבל

טיפול כמו כל אזרח. אבל אנחנו יכולים להביא לבית-חולים מפגר רק אם יש

מטפלת צמודה למיטתו. לכלל הזה יש משמעות על כוח האדם העומד לרשותנו.

אני רוצה לבטא את בקשתנו לשחרר אותנו מן הצורך הזה.

מי בדיתי; מוסד כפר נחמן הוא כפר עבודה למפגרים

בעלי רמת פיגור בינונית ולכן אני

יכול להגיד שהבעיה של כוח אדם אצלנו לא כל כך לוחצת כמו במוסדות אחרים,

היא לא לוחצת בצורה כל כך חמורה, כי כוח האדם שלנו הוא לא מטפל אלא מדריך

ולכן הוא בנוי ברובו מגברים ומאנשים מבוגרים.

הבעיה במוסד כפר נחמן חמורה מבחינה

תקציבית בשל הקפאת ההתקשרויות.

היו"ר אי נמיר; כמה חוסים יש במוסד?

מי בדיתי; 270.

היו"ר אי נמיר; גילם?

מי בדיחי; מ-17 ומעלה. הצעיר שבחניכים הוא בן

17 והמבוגר - בן 58. גילה של הקבוצה

המרכזית הוא 33 בממוצע.



כפי שאמרתי, הבעיה שלנו חמורה

מבחינה תקציבית. היות והמוסד שלנו הוא כפר עבודה, לא אחת יש הכרח

לסגור בית-מלאכה, בשל ההקפאה, ואי-אפשר לקנות תומרי גלם וכוי-.

א' כץ; אני מנהל מוסד נופים, שהוסיט בו

170 חניכים, רובם סובלים מפיגור

עמוק וקשה.

אני רוצה להזכיר שהשרות למפגר

גרע מכות האדם הארעי, לפני כתצי שנה, 150 משרות. ידענו שתרמנו את

תלקנו וקבענו מכסה תדשה שהיתה בבחינת קו אדום ליכולת שלנו לקבל אחריות

לטיפול אלמנטרי בחוסים. מהקו האדום הזה יש עכשיו מינוס של % 15 בכוח

אדם ובחודשים יולי ואוגוסט צפויה ירידה נוספת. קשה להוציא עובדים

לתופשה שנתית של שבועיים לפתות כפי שמחייב התוק.

היו"ר אי נמיר; לפני חצי שנה היה קיצוץ של 150.

א' כץ; השנה יש איסור על קבלת עובדים

ארעיים ואיסור לאייש משרות פנויות.

זה גרע 15% מהקו האדום של מצבת כוח האדם, הבעיה תחריף בחודשי הקיץ מכיוון

שנוסף למספר העובדים הארעיים שייגרע ממצבת כוח האדם - עובד אשר מסיים 11

תורשי עבודה מפסיק את עבודתו ואי-אפשר לקבל אתר במקומו - יש לנו אילוץ

לאפשר לעובדים לצאת לחופשה שנתית וזה מעמיד אותנו בפני העובדה להיות או

לתדול. אני חושש שלא תהיה לנו ברירה אלא לשלוח את החניכים הביתה.

היו"ר א' נמיר; אתם מדברים באופן כללי. אנחנו יודעים

שבאופן כללי המצב רע. אנחנו יודעים

שמקפיאים משרות. הזמנו לישיבה זו מנהלי מוסדות כדי שכל אתד ימסור לנו

פרטים על כך וכך חוסים, כך וכך עובדים לפי התקן ופרטים נוספים. ממה שאתם

אומרים אנחנו לא מקבלים תמונה. כשאתם אומרים באופן כללי שהמצב קלזה, אנתנו

יודעים שהוא קשה. תנו לתמונה הזאת עור וגידים. אני רוצה שנקבל תאור מפורט

ככל האפשר על מה שקורה בכל מוסד.

אי כץ; כוח האדם בתוך המערכת הולך ומצטמצם,

העומס המוטל על העובדים גדול. 90%

מהעובדים הן נשים. הן קמות לעבודה בשעה המש בבוקר וחוזרות לביתן בשעה

10 בלילה. אלה נשים מטופלות בילדים, הן צריכות לארגן בית. אתרי יומיים

או שלושה ימים של עבודה מאומצת הן לא באות לעבודה, הן מתחלות או חולות

באמת. במקרים כאלה אנתנו עומדים עם הידיים למעלה ואין לנו פתרון. אין

עובדים נוספים. אין אפשרות לתת חופשה לעובד, מפני שאם אני, לדוגמה, נותן

חופשה לעובד תמורת יום עבודתו בשבת, אין לי אפשרות לקבל עובד אחר שימלא

את מקומו. ואם אינני נותן חופשה לעובר, אני עובר על החוק, מה האלטרנטיבה? -

להשאיר את החוסים ללא טיפול וללא השגחה או לצרף שתי קבוצות ואז המטפלת,

במקום שהיא תהיה אז/ראיה על 12חניכים, היא צריכה להשגיח ולקבל אחריות על

24 חניכים בפיגור קשה. יש חניכים אלימים ולא-שקטים, והמצב הוא נוראי.

אני חושב באנשים שאולי קצת רחוקים מן המערכת, קשה לתת להם תמונה מוחשית

על מה שקורה בשטת. לכן דיברנו על דברים כלליים. עם זה, חשבנו שהפורום

הזה יודע מהו מוסד למפגרים.

א' שוסטק; אולי תוכל לעשות השוואה בין מה

שהיה בשנה שעברה לבין המצב השנה.

מה מספרהעובדים?



א' כץ; החלטות על הקפאות בכוח אדם ניחתות

עלינו כל שנה, עד השנה האחרונה, אחרי

תקופה מסויימת הופשרה ההקפאה. זו הפעם הראשונה שההקפאה לא הופשרה והמצב

מידרדר.

בהשוואה לשנה שעברה - פחות כוח אדם

אחראי.

היו"ר א' נמיר; כמה זה היה?

א' כץ; מספר העובדים הארעיים גדול יותר בקיץ,

בגלל האילוץ להוציא עובדים לחופשות.

בימים כתיקונם אין בעיה ואין קושי במה שנוגע לקבלת עובדים ארעיים. בעבר

לא היתה בעיה לקבל עובדים ארעיים. לא היתה בעיה לקבל עובדים ולא היה איסור.

בקיץ היו 30%-40% יותר עובדים ארעיים מאשר במשך השנה. היום המצב הוא

שחסרים עובדים, המערכת מתמוטטת ובחודשים יולי-אוגוטט המצב יחמיר ויחריף.

היו"ר א' נמיר; זאת אומרת, לא נותנים לקבל עובדים

ארעיים.

א' כץ; נכון.

היו"ר אי נמיר; עכשיו, לפני הקיץ, מה במוסד קולך אחוז

העו.בדים הארעיים?

אי כץ; מכלל העובדים במעון, 30 הם עובדים

ארעיים. התקן הוא 75.

מי חובב;45%.

היו"ר אי נמיר; בוטלו התקנים של הארעים?

אי כץ; כן.

מי בדיחי; לכל מעון היתה מכסה של עובדים ארעיים.

תקופת העבודה של עובד ארעי מסתיימת

אחרי 11 חודשים, מאז ההקפאה קטנה המכסה של העובדים הארעיים ואין אפשרות

לקבל במקומם. אני לא העסקתי עובדים ארעיים. במוסדות אחרים, המכסה של

העסקת ארעים קטנה בכ-60%. סוג החוסים במוסד שאני מנהל אותו שונה מסוג

החוסים במוסדות אחרים, סוג המוסד שונה וסוג החוטים שונה.

היו"ר אי נמיר; מה המצב בנוה מנשה?

שי פריד; אני מדבר על מוסד שבו 430 חוסים.

זה מוסד הטרוגני ואפשר לומר שהוא

מחולק לחוסים בעלי פיגור עמוק, עם כל המשמעויות הכרוכות בכך, חוסים

אשר סובלים ממחלות אופייניות נוספות כגון אפילפסיה. למעלה מ-70%

מקבלים יום יום תרופות, בצורה מסודרת. חוץ מהחוסים האלה יש במוסד

חוסים סיעודיים אשר שוכבים ורחוקים למיטה. זאת אומרת, קרוב ל-% 25

מהחוסים שוכבים או לא מסוגלים לנוע בצורה חופשית והם נזקקים לעגלת

נכים. כ-50 חוסים הוגדרו כאי-שקטים. מה פירוש אי-שקטים? שני חוסים,

בחור ובחורה, הובאו למוסד בגלל רצח במשפחה. בית המשפט החליט שבגלל

הפיגור הם צריכים להיות במסגרת בתנאי שבאופן קבוע יהיה צמוד אליהם

עובד. זה תנאי שאני לא יכול לעמוד בו. אי-שקטים הס אלימים עם כל



יש עוד מחלקה, שהייתי מגדיר אותה

"מחלקה כללית", שבה חניכים שהאיי. קיו. שלהם הוא 40, במקרה הטוב,

והממוצע הוא 30-25. זה ממוצע נמוך מאד, פירוש הדבר אדם שאיננו עצמאי

בשום תחום, אדם שצריך להאכיל אותו, לנקות אותו ולדאוג לכל צרכיו וגם

לנסות לקדם אותו מבחינה אישית.

יש אצלנו גם מחלקת תינוקות, בסך-הכל

9 תינוקות.

היו"ר אי נמיר; כאיזה גיל?

שי פריד; הממוצע הוא גיל 3, יש גם יותר קטנים.

מה המצב עכשיו? אנחנו מעסיקים בעיקר

עובדות מטפלות שמדרך הטבע הן אמהות והן זקוקות לחופשות שונות. נכון

לרגע זה, 9 נשים נמצאות בחופשת לידה.

היו"ר אי נמיר; כמה עובדים יש לכם?

שי פריד; 240.

כפי שאמרתי, 9 עובדות יצאו לחופשת

לידה ואין לי אפשרות לקבל במקומן. יש משרות פנויות. העובדים הארעיים

באו כדי למלא חלל ריק של עובדים שיצאו לחופשות - חופשה שנתית, מחלה,

הצמדה לבחי-חולים וכוי. כפי שאמרתי, כשמדברים על בית-חולים, אנחנו

נדרשים להצמיד עובד יום ולילה.

היו"ר אי נמיר; כמה עובדים ארעיים יש לכם?

שי פריד; תמיד היתה מכסה של 48 עובדים ארעיים

היה זמן, לפני כן, שהיו 70. עובדים

ארעיים צריכים לעשות גם דברים נוספים.

העובדים עובדים רצוף משעות הבוקר עד

הלילה. שעות עבודה של מטפלת הן 6. כדי לכסות את הצרכים אני צריך לפחות

ל-2 מטפלות ביום ולשעות נוספות אני זקוק לעובדים ארעיים, זה כדי לכסות

15 שעות ביום. היום, לשעות נוספות אני זקוק לעוד עובדים ארעיים אבל אין

לי אפשרות לתת תמורה בגלל שעות נוספות, לא חופשה ולא כסף. האם יכול להיות

שאדם יעבוד ללא הגבלת שעות במשך שבעה ימים בשבוע ונוסף לזה יעשה את

הדברים הנוספים המוטלים עליו כאזרח וכעקרת בית? כמה זמן אדם יכול לעמוד

בזה? וצריך לזכור שעדיין לא התחילה עונת החופשות.

יש לנו 7 אחיות אבל זה לא מאוזן,

ולא אתייחס למבנה התקני של המוסדות למפגרים. מכל מקום 2 מ-7 האחיות

יצאו לחופשת לידה. נשארו אצלנו 5 אחיות ואין לנו אפשרות לקבל אחיות

במקום 2 האחיות שיצאו לחופשת לידה. יותר מזה, חסר בתקן רופא ואין אפשרות

לקבל רופא. אני מדבר לא רק על המצב הכמותי אלא גם על המצב האיכותי,

המשקל הסגולי במערכת, גם אליו צריך להתייחס.

המגמה שלנו היתה, עד כמה שאפשר ולמרות

הקשיים, לנסות גם ולשקם בצורה הדרגתית. במצב הנוכחי אני מוותר על זה.

אני מסתפק אם אני יכול לתת שמירה יעילה עד כמה שאפשר לנמצאים במקום.



במצב השורר כיום אני לא יכול לשמור

ולהבטיח את הקיום הפיסי המינימלי בגלל העייפות של האנשים. אני סבור

שיש לראות בהיעדרות סימפטום של עייפות. לרעתי, אין אלא לראות את החופשות

וההיעדרויות כסימפטום של עייפות ויש קשר סיבתי בין ההתחלויות לבין המצב

השורר במוסרות. ההתחלות היא ביטוי לאי-שביעות רצון ולעייפות.

לא רצינו להיכנס לפרטים אלא להביע

ולהביא לפני חברי הווערה את התחושה הכללית שלנו.

מ' חובב; הכוח הטיפולי בכל המעונות הממשלתיים

הוא 1,022 - תקנים 2 71 וארעים 310.

יש היום מחסור ב-89 תקנים, שאי-אפשר לאייש אותם, ומחסור ב-67 ארעים

שאי-אפשר לאייש אותם. זאת אומרת שבסך הכל חסרים בכוח אדם 156 עובדים,

שהם למעלה מ-15% מכוח האדם. אני חושש שבחודש יולי, כתוצאה מחופשות,

יגיע המחסור ל-20% מכוח האדם. המצב הזה נכון כבר היום בכפר השוודי,

במוסד שיקמה, רוחמה, ובני ציון. החישוב הוא שמתוך 2 71 עובדים קבועים

אשר חייבים וזכאים לצאת לחופשה של שבועיים יתסרו 110-100 עובדים. זאת

אומרת סכרי לאפשר לעובדים לצאת לחופשה יש צורך בעוד 110-100 עובדים.

במשך כל השנים קיבלנו, בגלל חופשות

הקיץ, שעות נוספות. השנה זה לא ניתן. בממוצע שנתי היתה זו הגדלה בכ-2,000

שעות נוספות כל חודש. השנה זה לא אושר. השנה לא אושרו שעות נוספות. אני

חושש שלקראת מחצית הודש יולי המערכת לא תוכל לעמוד לא במתן אחזקה ולא

במתן טיפול. כבר היי מקרים שחניכים בורחיס מהמוסד. הם מצליחים לברוח

בגלל חוסר שמירח בלילה. אתמול, למשל, הכניסו לאחד המוסדות שומר לילה

שאין לו נסיון. אחד החניכים, תוקפני, קם ונשך 3 חניכים. זה לא היה קורה

אילו היה פיקוח ואילו היתה השגחה.

המחסור בכוח אדם הוא בלתי נסבל, ולא

נוכל לעמוד בו, בוודאי לא בחודשי הקיץ יולי ואוגוסט.

היו"ר מ' פרוש; אתחיל את דברי בסיפור; מישהו היה כותב

מכתבים לחוץ-לארץ, בשם מוסד מסויים,

על המצב במוסד. הוא נהג לכתוב עד כמה המצב קשה. באחד המכתבים, כשהמצב

היה קשה מנשוא הוא כתב; "הפעם אני כותב את האמת". ואמנם, הפעם אנחנו

זועקים באמת.

אני רוצה לציין בצער שיש לי תחושה

שאנחנו זועקים וצועקים ואין שומע.

ברשותכם, אציין פרדוכס אחד שיכול

להוכיח למה אני מתכוון. הוחלט על הקפאת התקשרויות ועל הקפאה בקבלת עובדים.

זו החלטה מובנת אבל כשם שהבינו שההחלטה הזאת הכרחית לכלל המשרדים כך

הבינו, ובצדק, שמיד עם קבלת ההחלטה צריך לשחרר משרדים מסויימים ופונקציות

ממויימות מגזירת ההקפאה.

היו "ר א' נמיר; איזה משרדים?

סגן שר העבודה והרווחה מ' פרוש: בריאות, משטרה.

ש' ארבלי-אלמוזלינו; רק עכשיו אני שומעת על כך.



סגן שר העבודה והרווחה מ' פרוש! כמה משרדים קיבלו שחרורים.

הייתי מציע שחברי הוועדה יבקרו

במוסדות ויראו אח הדברים במו עיניהם כדי שאס מישהו לא יודע מה המצב

יוכל לדעת מהו.

אני מצטער שאלה אשר מייצגים את

המוסדות, שבאו לכאן, הס כל כך המומים עד שאינם מתבטאים ואינס מבטאים

מה המצב במקום.

רבותי, כשמדברים על מוסדות ושרותי

רווחה מדברים על שרותים שצריכים להינתן 365 ימים בשנה, יום ולילה.

חניכים במוסד למפגרים זקוקים לטיפול קבוע ומתמיד. אי-אפשר להשאיר אותם

אפילו שעה אחת ללא טיפול. צריך להשגיח עליהם כדי למנוע אסונות. בכלל,

כשאני מקבל את ערימת העיתונים, אני עובר עליהם בחררה מחשש שמא אקרא,

חלילה, על אסון שקרה במוסד. נס מן השמים הוא שאין אסונות. בשבת האחרונ

הייתי מחוץ לירושלים. קיבלתי הודעות על המצב בכפר השוודי, שבתקן שלו 5

עובדים וחסרים 16 עובדים. תצאו אל הכפר השוודי, תראו את המצב ואיך

הם עובדים. התקן בחברת נעורים - 165, חסרים 20; בנופים - מ-82 חסרים

5; לבצלר - מתוך 141 חסרים 50; בטללים - מתוך 27 1 חסרים 11; בנוה מנשה

מתוך 24 1 חסרים 24. אלה הודעות טלפוניות שקיבלתי. אילו היו שומעים את

זעקתנו אלה שצריכים לשמוע. יש עובדים אשר עובדים יומם ולילה. הס כורעי

בגלל העומס המוטל עליהם.

t

אני רוצה לומר כאן שלפני שבועיים

פניתי, לפי הפרוצדורה, כדי לקבל שחרור מהקפאה. פניתי במכתב, בתזכורת

ובמברק.

אל מי פנית?

סגן שר העבודה והרווחה מי פרוש; אל שר האוצר, שהוא יושב-ראש הוועדה

המשחררת. לצערי, אין קול ואין עונה.

לא עלה בידי להביא את שלושת השרים שצריכים לקבל החלטה כדי למנוע אסונו

היו"ר אי נמיר; מי הם שלושת השרים?

סגן שר העבודה והרווחה מי פרוש; שר האוצר - יושב-ראש, שר המשפטים,

ושר הכלכלה, גד יעקבי.

ר' כהן; האם לא קיבלת תשובה או שקיבלת תשובה

שלילית?

סגן שר העבודה והרווחה מי פרוש; לא נקבעה ישיבה. הובטח לי שהיום

בצהריים יגידו לי מתי תתקיים הישיבה.

התגובה שלי היתה שלא פעם מקבלים הכרעות, בשיחות בטלפון, על דברים

חמורים, אפילו על יציאה למלחמה. אני לא מדבר על צרכים מחוץ לתקן.

מתווכחים ומתמקחים לפני הקיצוצים ומקצצים. במקום 9,5 מיליארד שקל,

שזה סכום מקוצץ, מוסיפים ומקצצים ל-7,5 מיליארד שקל. המוסדות לא יכולי

להתנהל. הם לא יכולים להתקיים. אני רוצה להגיד שיש לי הרושם שמשהו

הסר, אין אדון, אולי בגלל התדמית של שריתי הרווחה בעיני הקובעים.

אנחנו רוצים להתקין תקנות מתבקשות כדי להגשימן בימינו אלה אבל בינתיים

אנחנו עדים להתמוטטות כל המערכת של מפגרים, סיעודיים וקשישים. הכל

מתמוטט.



אני מעריך מאד, גברתי היושבת-ראש,

שאת מקיימת את הישיבה בנושא המפגרים, תצא הקריאה שאנחנו עומדיט בפני

התמוטטות של שרותי הרווחה בגלל אי-ההיענות לדרישה ולבקשה לקבל עובדים

ולהפשיר הקפאה. אין לכם מושג עד כמה נורא לראות שהמוסדות קשרים

וכבולים ואינם יכולים לקנות דבריה חיוניים בגלל הקפאת ההתקשרויות.

אני אוסף נתונים. הם זועקים לשמים. איך אפשר בכלל להחיל הוראה כזו

על מוסדות כאלה שבהם מדובר על צרכים לחיי יום יום? המצב רציני. הפעם

הוא רציני באמת.

למה אתה מתכוון?

סגן שר העבודה והרווחה מי פרוש; תיקון ברז, למשל.

מ' בדיתי; יש מוסד שחסרה בו אסלה.

שי ארבלי-אלמוזלינו; נייר טואלט.

סגן שר העבודה והרווחה מ' פרוש; בראשונה חשבתי שזו בטלנות של מנהל

המוסד אבל אחר-כך התברר לי שאלה הן

הוראות. הוא לא יכול לפעול. הוא לא יכול לעשות.

אנחנו מאורגים במסגרת הממסד של משרדי

הממשלה. לכל אחד יש תפקיד. אבל למעשה בלתי אפשרי למשרד לתפקד כאשר הבל

מוליך לאוצר והאוצר כובל ידיים ורגליים עד שאי-אפשר לעשות דבר.

יי פרץ; אני חושב שניתן למצוא דרך להפשרה. יש

מוסדות שניתן להפוך אותם לעמותה

ציבורית ואז אפשר לעשות הכל והכל כשר. גם כשיש הקפאות וגם כשיש חוסר,

כחברה, כעמותה ציבורית מותר להם לעשות הכל.

אי שוסטק; זה לא לפי חוק התקציב.

יי פרץ; אני מעלה את זה כמחשבה וכרעיון. אני

לא מציע את זה עכשיו כהצעה אופרטיבית.

ר' כהן; אפשר לפטור את המוסדות מההחלטה הזאת

של הקפאה.

י' פרץ; בכל זאת אני שואל; האם לא ניתן להקים

עמותות ציבוריות ואז יש חופש פעולה.

סגן שר העבודה והרווחה מ' פרוש; עם כניסתי לתפקיד התחלתי לפעול בכיוון

זה. ההצעה שלך היא הצעה נבונה ואני הולך

בכיוון זה, לעניין מתנדבים שיתארגנו כעמותות. מה יעשה המשרד? - הוא יקנה

שרותים. ההצעה שלך, חבר-הכנסת פרץ נבונה, כדי לשחרר מוסדות שצריכים לתת

טיפול. יחד עם זאת יש גם כאן תנאי - שניתן לעמותה מה שאנחנו מבטיחים.

היו"ר אי נמיר; אני פונה אל נציג האוצר, דוד מילגרום:

יש לפני הוראה של נציב שרות המדינה

בדתך הקפאה של קבלת עובדים למשרדי הממשלה, במשך שלושה חודשים. יוצאים

מן הכללי הזה הם משרד הבטחון, המשטרה, משרד הבריאות ומינהל הכנסות המדינה.

מדוע לא מצאתם את השרות למפגר ראוי להיות בין היוצאים מן הכלל?



ד' מילגרום; זו רשימה ראשונה של יוצאים מן הכלל.

מונחת בוועדה, והיא משחררת לפי שיקולים

שלה, רשימה של גופים, מוסדות וחלקים מסויימים במשרדי הממשלה. לפני

שבוע הגיעה הפנייה של סגן סר העבודה והרווחה לשחרר מהקפאה מוסדות

למפגרים, נכיט ואימוץ. ההקפאה החלה בחודש מאי. הפנייה לשחרור הגיעה

לפני כשבוע. לפי מה שנמסר לי מלשכת השר, הם פועלים לכינוס הוועדה

לשחרור, והבקשה תובא לדיון בישיבה הבאה. אין נסיון להתחמק. כפי

שאמרתי, הפנייה הגיעה לפני כשבוע.

סגן שר העבודה והרווחה מ' פרוש; לפני העתק הפנייה - ט"ו בסיוון,

4 ביוני. המכתב הזה נמסר אישית ללשכת

השר והועבר על-ידי מזכירת השר, יהודית. ב-13 ביוני שלחתי תזכורת. ביום

די שעבר שלחנו מברק.

אני מציע לוועדה שתדרוש לפטור מהקפאות

בכוח אדם והתקשרויות כל מה שקשור בטיפול ישיר ובטיפול על פי חוק.

אם מדברים על דברים שמאושרים בספר התקציב, אי-אפשר שתהיה הוראה

אחרת. כל עוד לא תהיה דרך של הפרדה משרות לשרות, אז היום יהיה זה ומחר

יהיה משהו אחר.

היו"ר א' נמיר; פרופסור זקס, אנחנו מבקשים שתמסור לנו

על ההיקף שמשרד החינוך מצליח להתגבר

עליו לגבי חוק חינוך חובה לחוסים במוסדות.

שי זקס; הגשנו ליוטבת-ראש הוועדה רשימה סבה

יש פירוט של המוסדות למפגרים שבהם

יש חניכים שחוק חינוך חובה חל עליהם, מספר החניכים האלה בכל מוסד ושעות

ההוראה שמשרד החינוך מקצה.

מבחינתנו אין בעיה, ברגע שמוסד עומד

בקריטריונים של תשתית וסידורים מתאימים - משרד החינוך נותן שעות

הוראה.

אנחנו פועלים בשלושה סוגי מוסדות;

בפנימיות, במעונות יום, זאת אומרת בבתי-ספר קהילתיים, ובמוסדות מע"ש

לנערים מפגרים. בכל אלה יש חינוך, לפי חוק חינוך, לילדים מגיל 3 עד

גיל 18.

היו"ר אי נמיר; אני שואלת את שלושת מנהלי המוסדות. האם

זה כך שבמת שנוגע למשרד החינוך אין

בעיה?

שי פריד; במה שמתייחס לצוות, מצידי אין בעיון.

שי בדיחי; במוסד כפר נחמן אין בית-ספר. באותם

מוסדות שיש בהם בתי-ספר, זה בסדר.

היו"ר אי נמיר; האם יש תחושה של קיצוצים בתקנים במה

שנוגע למשרד החינוך?

שי בדיחי; במסגרות שאני קשור אליהן לא התעוררה

שום בעיה של תקן. אם יש תשתית - התקן

נמצא.

באופן כללי, במה שנוגע לבתי-הספר

היסודיים, אין כמעט בעיה. בעבר

ניתן חינוך גם מעבר לגיל 18. במשך הזמן חלה ירידה. זו ירידה שאנחנו

מבינים אותה. בסך הכל שיתוף הפעולה בנושא החינוך הוא טוב, זה שיתוף

כעולה -ין שני הצדדים.

י/ גלבוע; במוסד רוחמה יש 20 הזכאים לחינוך,

שב-1 בספטמבר לא יהיו בשום מסגרת,

היו"ר אי נמיר; מדוע?

י' גלבוע; לא נכנסנו לפרטים. הפנייה שלנו היא

לממשלת ישראל. יש חוק, צריך לקיים אותו.

ממחוז הצפון של משרד החינוך נמסר לנו

שפוטרו עשרות מורים בחינוך המיוחד.

אשד לבריאות; אם מגיעה מדליה למישהו

במדינת-ישראל, הייתי נותן אותה לפרופסור זקס שהמיר תקנים של מורים

לתקנים טיפוליים פארה-רפואיים. לצערי, משרד הבריאות בלתי קיים בשטח

זה. אינני מבין מדוע אנחנו מקבלים בשתיקה את המצב הזה.

טיפלתי בנושא של מוסד רוחמה. כשיש

תשתית במוסד רוחמה, אין תנאים פיסיים.

היתה בקשה לפתוח מסגרת לימודית במוסד אבל אין שם תנאים פיסיים.

מי צריך לדאוג לזה?

הרשות המקומית, שבמקרה זה היא משרד

העבודה והרווחה.

היו"ר א' נמיר; דוקטור חובב, האם משרד הרווחה הוא

הבונה?

מ' חובב; כן. מוסר רוחמה ילין ואין שבז מתקנים.

אנחנו מקווים שלקראת השנה הבאה יימצא

פתרון, מחוץ למעון.

יש סיכום עם עיריית כפר-סבא.

עי מיכאל; כל מורה שהוא לא מוסמך, עד ותק סל

19 שנה, קיבל הודעת פיטורים וביניהם

גם המורים במוסדות האלה.

על כמה מורים מדובר לגבי המפגרים?

ענין הפיטורים לא רלוונטי. יש קיצוץ

כללי במשרד. פוטרו מורים בשנה הראשונה

ובלתי קבועים, זה חל גם על החינוך המיוחד, ובמקומם יבואו אחרים. אנחנו

אחראים שבכל כיתה יהיה מורה וכך יהיה עם פתיחת שנח הלימודים.

אשר לקיצוץ שעות; היה קיצוץ גם בחינוך

המיוחד, אבל פחות מכל קוצץ במגזר של המפגרים.



אשר לחלקו של משרד הבריאות במתן

שרותים טיפוליים פארה--רפואיים בתחום הטיפול במפגרים: לצערי, אין כמעט

סיוע מצד משרד הבריאות במתן שלושת השרותים הטיפוליים הפארה-רפואיים

כגון: פיסיותרפיה, ריפוי בעיסוק וריפוי הדיבור. אי-אפשר לטפל בילד,

מבחינה חינוכית, בלי לטפל בבעיות הרפואיות שלו. לכן, במסגרת החינוך

אנחנו מקצים שעות גם לתחום הזה-

היו"ר א' נמיר; כמה זמן זה קיים כך?

כל השנים.

צ' ויין; אני מייצגת את משרד הבריאות. כל

המוסדות למפגרים, כולל האחריות עליהם,

הם של משרד הרווחה בלבד. למשדד הבריאות לא היה חלק באחריות לקיום השרותים

האלה. במשרד הרווחה יש אחות שהיא אחראית על הטיפול הפארה-רפואי.

מי חובב; מרובר כאן על בתי-ספר ולא על מוסדות.

היו"ר אי נמיר; רק עכשיו זה נורע?

צ' ויין; במוסדות לא נתנו שרותים. השרותים

ניתנים על-ידי משרד הרוותה ועל

אחריותו. למשרד הרווחה יש אחות אשר אחראית על כלל האחיות הנמצאות

במוסדות האלה.

חי גרוסמן; זו מערכת מקבילה של שרוחי בריאות?

צי ויין; האחות של משרד הרווחה נמצאת בקשרים

אתנו, כדי לדון בבעיות מקצועיות.

לפני שנה-שנתיים נכנסה אחות חדשה.

ברגע שהיא נכנסה לתפקיד היא באה אתנו בקשר וקיבלה הנחיות מקצועיות.

היא מקבלת תשובה לכל שאלה. מתן השרותים הוא בידי המחלקה שהיא אחראית

עליהם.

מי חובב; עיקר הדיבור היה על בתי-ספר. הטיפול

הרפואי בפנימיות ניתן על-ידי משרד

העבודה והרווחה. מדובר על בתי-ספר, וזה דבר נפרד.

היו'ר אי נמיר; אני שמחה שבהזדמנות זו של ישיבת ועדת

העבודה והרווחה מתגלים כמה דברים

חדשים.

צי ויין; אני מוכנה לבדוק את הנושא של בתי-ספר

קהילתיים מיוחדים.

היו"ר א' נמיר; את הוויכוח הזה תנהלו במשרד.

חי גרוסמן; אני מציעה שנרכז את הדיון בשאלות

הקריטיות; 1) התקשרויות להוצאות

שוטפות מוקפאות; 2) תקנים ועובדים, ארעיים ולא ארעיים. זה דבר בלתי

נסבל. נתאר לעצמנו שמדובר בבית-חולים, 10 אחיות יוצאות מהעבודה ולא

יהיו להן מליפים? שם יש מידה מסויימת של שחרורים מהקפאה. האם המפגרים

הם לא חולים? אותו כלל שהל על תולים צריך לחול גם על מפגרים.



אני מציעה שנפנה, בשם הוועדה של

הכנסת, אל אותה ועדה, יש לזה תקדימים, אשר צריכה להפשיר הקפאות. אני

מבינה שהשר או סגן השר יפנו לוועדה.

סגן שר העבודה והרווחה מ' פרוש; פנינו,

ח' גרוסמן; אנחנו צריכים לעשות את הפנייה שלנו

בשני הנושאים הקריטיים שציינתי.

א' שוסטק; אני רוצה להגיד לסגן השר: כנראה

שאתם לא דאגתם בזמן, לא נהגתם כמו

שנהג משרד הבטחון וכמו שנהג משרד הבריאות, שיוציאו אתכם מן ההקפאה. אני

מקווה שבעתיד תעמדו על המשמר. אני יודע מתוך הנסיון שצריך לעמוד על

המשמר עם קבלת ההחלטה. להבא בוודאי תעמדו על המשמר.

המכתב של הנציב הוא מ-25 במאי, אז

יצא מכתב בדבר ההחלטה של הממשלה, ההקפאה, אט אינני טועה, היא לחודשים

מאי, יוני ויולי.

י' פרץ; עד 31 באוגוסט.

סגן שר העבודה והרווחה מ" פרוש; המכתב שלי היה באוצר ב-4 ביוני.

שי ארבלי-אלמוזלינו; בנושאים שיש להם היתר במסגרת התקציב,

לא ייתכן להטיל על המשרד הגבלות

נוספות. האם יכול להיות שיכבלו . ידיו של המשרד לגבי מה שיש בתקציב? שאם

מתפנה משרה אסור לקבל במקום? צריכה להיות פנייה אל ועדת החריגים. ככל

שעובר זמן חוסכים כסף והכסף הזח, במקום שיהיה במוסד, הולך לקופה הכללית

ולא נשאר במוסד ואז לא רק שזה גורע מהאפשרויות אשר עומדות למוסד לקבל

עובד למשרה שנתפנתה אלא אחר-כך הוא צריך להמתין ביטורים עד שוועדת

החריגים מאשרת. הפרוצדורה הזאת לא מובנו! לי. יש מצבת כוח אדם, ברגע שהתקציב

אושר, ובמסגרת הזאת צריף לתת לחיות. -

ח' גרוסמן; צריך להוציא מההקפאה.

ש' ארבלי-אלמוזלינו; אם בבר הוקפא משהו, אטור שתהיה הקפאה

נוספת. במשרד הבריאות הופשרה הקפאה?

שטות.

אני יכולה להבין שההקפאה היא ביחס

לזברים חדשים. אבל הקפאה על חיי יום-יום? שלא יהיה גייר טואלט? שלא יהיה

מכון? זה אבסורד; האם חיים בחלל ריק? האם הקובעים חיים בחלל ריק? האם

אתם חיים לא במציאות? תבדקו את עצמכם. הקפאה שפירושה לא לקנות ברז? לא

לתקן ברז? איך זה יכול להיות? עם כל המצוקות, כשצריך לא קוניט? האם בבית

לא קונים? לא מתקנים? בנושא של הקפאת התקשרויות צריך לבוא שינוי.

למוסד שאושרה לו מסגרת תקציבית,

צריך לאפשר לו לנהל את השוטף כראות עיניו, צריך לאפשר לו משחק, שיהיה

חופשי, בלי שייאלץ לפנות לוועדת החריגים. זה אמור ולגבי תקנים והתקשרויות.

אני מדברת על מוסדות שצריכים לחיות

התקשרויות.



אני רוצה להעלות סוגיה נוספת.

הזכירו באן ילדים בגיל שלוש. אני מרברת על תינוקות שנולדו מפגרים

והם נמצאים בבתי-החולים. ההורים אינם רוצים לקחת אותם הביתה. היום

יש בבתי-החולים כ-30 ילדים כאלה. מה עושים אתם? האם הם ימשיכו להיות

בבתי-החולים כאשר מיטה עולה 100 אלף שקל ליום? האם במסגרת המוסדות

למפגרים לא נלקח בחשבון הנושא של ילדים עד גיל שלוש?

אני רוצה לחדד כמה נקודות. אני

רוצה לומר שמבחינה תקציבית המוסדות

תנוקים לחלוטין. אציין שלוש נקודות עיקריות: דלק, מזון ותרופות. הדברים

הגיעו עד כדי אבסורד, הותכיס סבון למהצה. מקציבים משתות שיניים, מה יהיה

בעוד שבוע? כלומר, המנהלים נמצאים במצב שהם אינם יודעים איך יתפקדו בעוד

שבוע. האפשרות היחידה היא, כנראה, לפרוץ מחסנים ולהוציא משם. ואינני מדבר

על פעילות קיץ לילדים. אני מדבר על דברים חיוניים ממש, של דברים לחיי

יום-יום.

אני רוצה להעלות נקודה שלא עלתה.

אני מעלה אותה כנציג ההורים. אני יכול להבין את המצוקה קל המנהלים. אני

אתד מבני המשפחה. אבל יש דבר אחד שאני לא מוכן ולא יכול לקבל - העובדה

שבחלל האוויר מנסר איום בדבר שליחת ילדים הביתה, כתוצאה מהמצב שנוצר,

אינני יודע אם זה איום או שזה בפועל. הדבר הזה משודר בצורה דו-משמעית.

יש מכתבים שמונחים במגירה של המנהלים. תלק מהמכתבים נשלחו להורים.

י למה לא מסרתם את זה בראשית הישיבה?

הזמנו אתכם כדי לשמוע ממכם על הנעשה

בשטח. אם התמונה טובה, זה נחמד. אבל אם התמונה כל כך קשה, האם רק בקריאות

ביניים נשמע על הקשיים ורק בסופה של הישיבה נשמע דברים על שליחת ילדים

הביתה? אתם אומרים שכללית המצב קשה. את זה אנחנו יודעים.

יש סגן שר ויש מנהל כללי. הדברים

הובאו לידיעתם, כולל הודעה על שליחה

הביתה.

סגן שר העבודה והרווחה מ' פרוש: כשיושבת-ראש הוועדה מזמינה את

המנהלים היא רוצה לשמוע מהם מה

הם אומרים לנו. הופתעתי מהצגת הדברים העדינה שלהם כאן. אני מקבל קריאות

טלפוניות לביתי וכאן, בפורום שלפניו הדברים צריכים להישמע, הם נאמרים

בעדינות.

פתרון מסוג זה של שליחת ילדים הביתה

בלתי מתקבל על הדעת. אני מבין שבתקופת

הקיץ הורים מוציאים ילדיהם לחופשה, פה ושם. זה היה נהוג בלי קשד לבעיות

בכוח אדם. אבל עכשיו באים ומשתמשים כנושא החופשה כדי לשלח ילדים הביתה.

הכותרת היא "חופשה מאולצת". השימוש בילדים מפגרים כדי לפתור בעיה זו או

אחרת הוא ציני. אני רוצה שהוועדה תשמע מה דעת ההורים, שבנושא זה יילחמו

בכל מה שעומד לרשותם. אנחנו לא רוצים להשתמש בילדים למלחמה, אבל הגיעו

הדברים עד כדי כך שאב אומר שהוא ישרוף את הילדים שלו. אני רוצה שהוועדה

תדע את זה. האם המשרד נותן גיבוי לשליחת הילדים הביתה?

בהחלט לא.

אז איך מנהלים שולחים מכתבים?

המנהלים יושבים כאן וחוששים לדבר.

אני מודה לסגן השר שנתן להם עידוד לדבר ולהגיד גם מה שהם חושבים.

י' בריק; המשרד, באופן עקבי, נגד שליחת ילדים

אם אין

לי כלים, נצטרך לשלוח ילדים הביתה. קיבלתי הודעות והודעתי שזה לא ייתכן.

היו"ר א' נמיר; דוקטור תובב אומר שההחלטה לשלוח ילדים

נמסרה לסגן השר ולמנכ"ל, ואנחנו שומעים

שחלק מהמכתבים נשלחו.

י' בריק; נמסרה הודעה וניתנה תשובה לא לשלוח.

מ' חובב; עד היום לא קיבלתי תשובה.

י' בריק; קיבלתי מברק..

מי חובב; לא מברק, מכתב.

י' בריק; קיבלתי מכתב ומברק וניתנה על-ידי תשובה.

מ' בדיחי; אנחנו אמרנו, גם בשיחה עם מגן השר וגם

בשיחה עם המנכ"ל, שאם עד 1 ביולי לא

נוכל לקבל כלים כדי לפעול בצורה אחראית באנשים שאנחנו מטפלים בהם, נאלץ,

בגלל צמצום בכוח אדם, לשלוח לעת עתה 10% של החניכים, עד שהעניינים יסתדרו.

זה בא מתוך אחריות לשלומם של החניכים שאנחנו מטפלים בהם. במצב הנוכחי

אנחנו לא יכולים לטפל בהם ובוודאי שאין אנחנו מסוגלים לטפל בהם כשהמצב

הולך ומחמיר.

היו"ר א' נמיר; לכמה זמן תשלחו?

מי בדיוזי; אמרנו, לשבועיים-שלושה. ואם המצב לא

ישתפר, נחליף אח הקבוצה שנשלחה בקבוצה

אחרת.

ג' ברטוב; ברור שהנקודה הזאת חמורה ובלתי נסבלת.

לכמה זמן יישלחו החניכים? מה זה 10%?

איזה תוהו ובוהו אתם מכניסים את ציבור ההורים? אני מבקש שתהיה קריאה לטל

הוועדה שהיא לא מקבלת את זה. אני מייצג את ציבור ההורים. אנחנו מתנגדים

לענין הזה בכל תוקף.

ועוד נקודה; במוסד שאני יושב-ראש

ועד ההוריפ שלו, חברת נעורים בגוש תל-מונד, 9 נערים לא מקבלים חינוך,

נ?סייבות רפואיות, זאת אומרת מסיבות רפואיות מונעות מהם לצאת לבית-הטפר

שבתוך המוסד. בית-הספר כבית-ספר מתפקד באופן יוצא מן הכלל. יש בו ילדים .

אפילו מעבר לקריטריון החינוכי. אני מבקש לדעת מה העמדה כלפי אותם ילדים

שמסיבות רפואיות אינם מסוגלים לצאת מהביתנים.

אני מצטרף לדבריו של גיורא ברטוב.

אנחנו מעריכים את עבודתם של המנהלים

במשך כל השנה. אנחנו יודעים איזה מאמצים הם משקיעים בתפקודם של המוסדות.



אנחנו בטוחים, עם כל ההערכה למנהלים,

שהפעם השימוש בחוסים מהווה מכשיר במאבק. אני מכיר את הבתים שאליהם רוצים

לשלוח את הילדים ואני יורע איך ייראה הכית.

כדי למנוע טרגדיות וכדי שהמאבק לא

יהיה מאבק של הורים נגד מנהלי המוסדות, אני מזהיר מפני קטסטרופה, אני

מזהיר מפני טרגדיות ואת חברי המנהלים אני מזהיר מפני פתיחת חזית חדשה,

מיותרת לחלוטין.

י' בריק; אנחנו נמצאים במצב שהוא בהחלט בלתי

נסבל, ואינני רוצה שיתקבל כאן הרושם

כאילו מצד אחד יש הקבוצה של המנהלים ובקצה השני ההורים, ובקודקוד - הנהלת

המשרד, כולנו נמצאים באותה סירה. הכלים הם מעבר לשליטה שלנו. ההחלטה על

ההקפאה היא החלמה שאנחנו לא יכולים לעמוד בה. אם אי-אפשר לקנות סבון או

להחליף אחות שיצאה לחופשת לידה, זה לא בסמכותנו אלא זה בסמכותה של ועדת

החריגים. אנחנו פונים אל ועדת החריגים. פנינו אליה לפני שבועיים, ארבעה

ימים לאחר שהתקבלה ההחלטה על ההקפאה. כל פעם דיברו אתנו על פרוצדורה אחרת.

כל מה שהתבקשנו להגיש הגשנו בצורה מסודרת, יום אחרי יום, ניירת יש, ברוך

השם. אבל עד היום לא נקבעה ישיבה של ועדת החריגים. סגן השר מפציץ את

לשכת השר יום-יום בשיחות טלפוניות. לא נקבעה ישיבה של ועדת החריגים;

הבטיחו שבשבוע שעבר תהיה ישיבה. עבר שבוע ועדיין לא התקיימה ישיבה.

ר' כהן; כמו שהוציאו את משרד הבטחון ואת

המשטרה, אפשר להוציא גם את המשרד

הזה.

י' בריק; אני לא יכול לבוא בטענה אל המנהלים.

הם עומדים בלחץ הזה יום-יום.

סגן שר העבודה והרווחה מ" פרוש; אני מבקש שלא ייתפס כאן איש על מה

שאמר או לא אמר. אני רוצה לספר סיפור

כדי שנדע על מה אנחנו מדברים. קראתי פעם על בית שעלה בלהבות. הזעיקו את

מכבי האש. אמר איש מכבי האש; זה לא לפי התכנית. אני צריך לקרוא. רבותי,

הבית עולה עכשיו בלהבות. למעלה משבועיים שאנחנו מבקשים הסרת ההקפאות

במוסרות כאלה. נס שלא קרה אסון. אני מודה שאני בעצמי אמרתי לעתונאים:

לא תהיה ברירה אלא לשלוח ילדים הביתה. אם מונחים מכתבים או לא מונחים

מכתבים, מה יעשו? אנחנו לא ניקח על עצמנו אחריות להחזיק ילדים במוסד

ללא אפשרות לטפל בהם ולקבל מטפלים שצריכים לתת טיפול הכרחי.

אני מבקש מהוועדה הזאת לצאת בקריאה

ברורה ביותר שתכונס מיד הוועדה כדי להסיד את ההקפאות. בכלל, אי-אפשר להוצי:

הוראות על הקפאות כשמדברים על מוסדות שמטפלים לפי החוק ונותנים שרותים

על פי חוק. אי-אפשר להוציא הוראות על הקפאות כשמדברים על שרותים הניתנים

על פי חוק.

היו"ר א" נמיר; אני רוצה לנסות לסכם: הטענות אשר

נשמעות נגד האוצר אינן יכולות, לפי

תפיסתי, להיות מושמעות כנגד עובדי האוצר. לא עובדי האוצר מחליטים על

הקפאות. אני רוצה להגיד לנציגי האוצר; אנחנו מפנים אליכם את הדברים כי

אתם יושבים כאן אבל אנחנו יודעים שלא אתם מקבלים את ההחלטה, אתם ממונים

על ביצועה. הטענה היא בוודאי לא אישית אל נציג משרד האוצר.



י' פרץ; מי שמגיש מסמכים לשרים ומי שמציע

הצעות לסריס, הם העובדים.

היו"ר א' נמיר; אבל מי שמחליט הט השרים. השרים יכולים

לקבל החלטה כזו או אחרת וןכולים לא

לקבל אותה. קשה לי להניח ששרי הממשלה לא יודעים מה פירוש הדבר כלזהם

מחליטים על הקפאה.

אני רוצה להגיד באוזניו של סגן שר

הוועדה הזאת איננה הממשלה. הוועדה הזאת לא יכולה לבוא

במקום הממשלה. היא גם לא יכולה לבוא במקום שר העבורה והרווחה. יש שר

שהוא אחראי על הנושא הזה והוא חייב לעשות את המאבק ליד לזולתן הממשלה.

אם ילד מפגר אחד יישלח מהמוסד, אני אדרוש ששר העבודה והרווחה יתפטר.

לא ייתכן שילדים מפגרים יישלחו ממוסדות למפגרים. נכתוב מכתב שיבטלו את

שני סוגי ההקפאות. אני חוששת שזה לא ייגמר במפגרים. זה עלול להיות המצב

גם לגבי נכים. נשלח את המכתב עוד היום. נשלח מכתב גם לקור העבודה והרווחה

כדי לתאר בפניו מה אנחנו חשים מהישיבה של היום ואם יהיה צורך גם נזמן

אותו לישיבה מיוחרת. לא ייתכן שהשר המחזיק בתיקן הזה לא ירים קול זעקה

וצעקה למה שקורה בנושא המפגרים. אם הנושא יהיה בישיבת הממשלה, אולי זה

יעזור. אין לנו שום סמכות אלא לנסות ולהשפיע. נפנה במכתב בנושא ההקפאה

ועוד היום נפנה גם לשר. אני לא יודעת אס כוועדה של הכנסת אנחנו יכולים

לכתוב לשר האוצר שיכנס את ועדת החריגים. נכתוב שאנחנו פונים אליו לשחרר

מהקפאה בכל דרך שהוא מוצע לנכון.

סגן שר העכורה והרווחה מי פרוש; אני רוצה לומר ששר העבודה והרווחה כן

השמיע את קולו. אינני יודע איך היתה

הפרוצדורה בישיבת הממשלה כשהובאה ההחלטה, אס היתה החלטה על העברה לאוצר

שיוציא הוראות. לכן נבצר מהשר להגיב במקום.

היו"ר אי נמיר; זה הסיכום.

תודה רבה. הישיבה נעולה.

הישיבה ננעלה בשעה 12.50