הכנסת האחת-עשרה

מושב ראשון



פרוטוקול מס' 86

מיטיבת ועדת העבודה והרווחה

ביום ד' ט' במיון התשמ"ה - 29 במאי 1985, בקעה 11.00

חברי הוועדה; אי נמיר -היו"ר

ני ארד

שי ארבלי-אלמוזלינו

חי גרוסמן

אי ורריגר

ר' כהן

יי פרץ

א' קולס

אי שוסטק

יי שמאי

מוזמנ ים; צי צילקר - מנכ"ל משרד העבודה והרווחה

חי מררי - מנהל השרות לילד ולנוער, משרד העבודה והרווחה

א' סעדון - הממונה על תעסוקת נשים, משרדהעבודה והרווחה

די ארטום - קצין תקציבים, משרד העבודה והרווחה

ר' דרבסי - סגן מנהל היחיזה לתקצוב, משרד העבודה והרווחה

לי נימצוב - עוזרת הממונה על עבודה נשים, משרד העבודה והרווחה

ר' קפלן - משרד העבודה והרווחה

עי בונה - משרד העבודה והרווחה

די מילגרוס - אגף התקציבים, משרד האוצר

מי בירנבוים - מרכז השלטון המקומי

צי שפילמן - חטיבת המחירים, משרד התעשיה והמסחר

מי מודעי - יו"ר הנהלת ויצו העולמית

עי מטלון - יו"ר המחלקה לטיפול בילד, ויצו

אי קסירר - מנהלת המחלקה לטיפול בילד, ויצו

מי לובלסקי - מזכ"ל נעמ"ת

ר' גור - יו"ר האגף לפעולה חינוכית סוציאלית, נעמ"ת

עי זליצקי - נעמ"ת

י' טאוב - נעמ"ת

ש' בלוך - מרכז לשכת נעמ"ת בכנסת

חי וייס - מנהלת מחלקת גנים ומעונות, אמונה-תאד"ל

לי עדיני - אחראית על תקציב גנים ומעונות, אמונה-

מזכירת הוועדה; אי אדלר

קצרנית; מי הלנברג

סדר-היום; שכר הלימוד במעונות היום



שכר הלימוד במעונות היום

היו"ר א' נמיר; רבותי, בוקר סוב. אני מתכבדת לפתות

את ישיבת הוועדה, שתדון היום בנושא

שכר הלימוד במעונות היום. אם אין התנגדות - הישיבה פתותה.

הישיבה האתרונה שלנו בנושא זה היתה

ב-26 בדצמבר 1984, והרבה דברים קרו מאז. אני רוצה, בכמה מלים, לרענן את

הזיכרון שלנו.

היתה הצעה לסדר היום בנושא שכר הלימוד

במעונות היום, של חברי הכנסת רן כהן, גאולה כהן ותייקה גרוסמן.

בזמנו הוקמה על-ידי שר העבודה והרוותה

ועדה שתפקידה היה, לפי כתב המינוי שאקרא אותו: "בהמשך להמלצות הוועדה

לבדיקת העלויות במעונות היום, בראשותו של דוקטור ז'אק חביב, הנני ממנה

אתכם כצוות לבדיקה של הנחות היסוד לפיהן קובעת ועדת התעריפים את העלויות

במעונות היום". בוועדה הזאת היו הברים - ואני מוכרחה להודות שאינני יודעת

על פי איזה קריטריונים הורכבה הוועדה - חבר-הכנסת שטרית, יושב-ראש; גבי

איבט סעדון, מנהלת אגף תעסוקת נשים; גבי ענת זליצקי, מנעמ"ת; גבי אסתר

קיסרר, מויצו; מר מריאן גריסרו, יועץ לשר; מר עודד בונה, ממשרד העבודה

והרווחה; מר ראובן דרבסי, ממשרד העבודה והרווחה; מר דוד מילגרום, ממשרד

האוצר; גבי רונית דולב, נציגת הורים; מר דוד דמרקדו, נציג הורים; מר משה

שופמן, יועץ בנושא ארגון וניהול; וגבי נמצוב לואיזה, מזכירת הוועדה.

אינני יודעת על-ידי מי נבחרו נציגי

ההורים. אני לא יודעת מי קבע שהם ייצגו את ההורים, לכן יש לי השגות על

מסקנות הוועדה. אולי הוועדה שלנו תצטרך להתייחס גם לזה.

כשנמסר לנו על הרכב הוועדה העלנו

כמה בקשות. למשל, שבוועדה הזאת יהיה איש תינוך. אני מכירה קצת את נושא

המעונות. לעבודתי הציבורית הנוכחית באתי מהמעונות. 12 קונים הייתי מזכירת

נעמ"ת. בשבילי מעונות הילדים הם קודם כל מוסד חינוכי. אינני יכולה להעלות

על הדעת שיכולה להיות ועדה שתפקידה לבדוק עלויות ואשר מתייחסת במסקנות

לתקנים, שלא יהיה בה איש חינוך שיש לו ידיעה איך צריך לטפל בילד. אינני

יכולה להעלות על הדעת שאיש כזה לא חבר בוועדה. ביקשנו גם לבדוק את נושא

ההורים. פנינו למשרד ושאלנו מי מייצג את ציבור ההורים ועל פי אלו קריטריונים

הוא נבחר.

אני רוצה להזכיר לחברי הוועדה, שישבנו

כאן; פנו אלי מספר הורים. קיבלחי אותם בלשכתי והזמנתי אותם לישיבה. המערכה

שהם ניהלו נגד ארגוני הנשים היתה דבר ששום איש ציבור לא יכול לעבור עליו

לסדר היום.

ועוד: שום בקשה מהבקשות שלנו באותה

ישיבה לא נלקחה בחשבון על-ידי המשרד.

אני רוצה להגיד למנכ"ל המשרד, צבי

באיזה שהוא מקום אנחנו מתחילים להתעייף. אנחנו מדברים והמשרדים

עושים מה שהם רוצים. אנתנו ועדה שאתם זקוקים לה. היא עוסקת בחקיקה. נמצא

את הזמן שהכוח בידנו וניקח את הדברים האלה בחשבון. אנתנו עוסקים גם בחקיקה

של הביטוח הלאומי.



אני רוצה להזכיר לוועדה שלפני זמן

לא רב יצא קצף גדול. אני לא ראיתי אה השידור בטלוויזיה. אני מביאה

בחשבון שהיתה מעורבות פוליטית בנושא הזה. אני איש פוליטי ומותר לי לומר

זאת. לפני הבחירות להסתדרות יצא משרד העבודה והרווחה - מר צילקר, תתקן

בבקשה אם אינני מדייקת - בהתקפה על נעמ"ת בגלל העלאת מחירים במעונות.

לפני שבועיים, כשנפגשנו בוועדה, שאלתי על סמך מה היתה הזעקה. אמר לי

דיווחנו במשרד על מספר מעונות של נעמ"ת, שהעלו את המחירים

נניח שנעמ"ת חרגה, נניח, האם זו

הדרך? זו ההתייחסות לארגוני הנשים? לעבודה הנעשית בהם? האם צריך לעלות

על הטלוויזיה ולהשחיר את פניהם של הארגונים? אני זוכרת ימים שמשרד העבודה

והרווחה והמחלקה שקיימה את הקשר עם ארגוני הנשים היו כתובת מסייעת.

לצערי, בשנים האחרונות זה לא כך. יש תחושה כבדה מאד, שמי שצריך לסייע

הופך להיות במידה לא מבוטלת מי שמנהל מאבקים בלתי פוסקים עם אדגוני

הנשים. זה לא יכול להימשך.

שלשום ראיתי ושמעתי את מר ברודט,

בטלוויזיה. ביקשתי שהוא יוזמן לכאן. הוא לא יכול היה להגיע. נמצאת כאן

נציגה שלו. שמעתי במו אוזני שעקב עליית המחירים יועלו ב-25% המחירים

במעונות הילדים. זה היה כשעל סדר היום שלנו היה הנושא הזה. הזמנתי בענין

זה את נציגי משרד התעשיה והמסחר. אני רוצה לשאול את מר צילקר, כמנכ"ל

משרד העבודה והרווחה, מה יהיה עכשיו? האם יתארגנו או יארגנו את ההורים

נגד ארגו נ י הנשים?

נכון שהמחיר הופך להיות כזה שחלק

מההורים אינם יכולים לשלם אותו. עם זאת, קשה לי לדעת אם אתם תוכלו

לשלם את הפער. מה יהיה? זה תהליך שנמשך כמה שנים. בשנים האחרונות חל

פיחות בהתייחסותה של הממשלה אל ארגו נ י הנשים ומעונות הילדים. תמיד

השבתי שהנושא של מעונות הילדים צריך להיות שייך למשרד החינוך. זה נושא

חינוכי פראכסלנס. אבל לא משנה מהי הכתובת, האם יכול להיות שלא תהיה

תחושה שיש בית שם מקבלים סיוע? ששם מקבלים עזרה?.

כל מה שדנו בדיונים הקודמים, עכשיו,

לדעתי, הכל נפתח מחדש, לאור אותה ההעלאה של 25% במחיר למעונות. מי

ישלם את זה? האם יזרקו את הילדים? האם הארגונים ישלמו את זה? הם יכולים?

משרד האוצר ישלם את זה?

מר 1ילקר, יש משקע מאד לא נעים. כמי

שבאה מארגוני הנשים -ואני מכירה לא רק את נעמ"ת, אני מכירה גם את ויצו

וגם את אמונה, אני מכירה כמעט כל מעון - אני יכולה לומר: זו שמורת טבע,

ארגוני הנשים. האם במו ידינו נלכלך אותם? נתקיף אותם? למה? מה נשאר לנו

יפה במדינה?

אני מציעה שנשמע קודם כל את ארגוני

הנשים. אני מבקשת לדעת מה קרה מאז והיכן עומדים הדברים.

אנחנו מודות לך על דברי הפתיחה ועל

הצגת הנושא.

נושא המעונות, בעינינו, כמייצגות את

ארגוני הנשים, מורכב מתנאי המימון, שעליו יקומו או יפלו המעונות, ובענין

זה צריך להגיע לסיכומים מאד מפורשים ובהירים, וכן מהדימוי שנוצר לארגוני

הנשים כעושקים ומפקיעים מחירים, וצריך לברר איך משנים אותו.



באחר הימים יצאתי מבית ההסתדרות.

גימנסיה הרצליה סמוכה לבית ההסתדרות ותלמידי הגימנסיה נוהגים לשתות

שם מים, ניגשה אלי אחת התלמידות ואמרה: נעמ"ת, נעמ"ת, כשאני אהיה

גדולה, אני לא רוצה לשלם בל כך הרבה כסף בשביל הילדים שלי במעון.

את זה אומרת נערה בת 17. זה הדימוי שיצרו לנו, כמפקיעות מחירים.

יש דברים שצריך לברר אותם ואמנם,

בשבוע שעבר היתה לנו פגישה עם מר צילקר. היתה נכונות ופתיחות גדולה

מצידו גם לתקן את מה שעוות וגם להגיע להבנה ולשותפות מלאה ביחסי

ארגונים-משרד העבודה והרווחה.

היתה ועדת שטרית. ב-25 בחודש היו

סיכומיק במשרד העבודה והרווחה. יום אחר-כך הופיע חבר-הכנסת שטרית

בטלוויזיה ובמסגרת השידור של "כולבוטק" מסר לעם ישראל אינפומציה שונה

מהסיכום שהיה יום קודם לכן, ב-25 בחודש, אינפורמציה מטעה. אם זה מצב

איזה סיכומיס אלה?

זה חייב להיות לנגד עינינו.

מה שאנחנו עושות עכשיו, זה להציל

אה מעונות היום שלא יגיעו למצבו של בית-חרושת "אתא".

היינו כנראה יותר מנאיביות. בתום לב

קובעים נציגות של הורים ואחר-כך מתברר, בתעמולה הבהירות בין "חרות"

לנעמ"ת, שנציג "חרות" הוא נציג ההורים. מי בחר בו? איזה הורים בחרו בו?

צריך להחליט, האם משרד העבודה והרווחה

רוצה לעבוד אתנו ביחד? המנכ"ל אמר, הצהיר, הכריז ושכנע אותנו שאנחנו

עומדים לפני פתיחת דף חדש.

חלקו של משרד העבודה

והרווחה, בשנה תשמ"ג, באחזקת הילדים במעונות, בצד המימון, היה בסדר

גודל של קרוב ל-40%. בשנת תשמ"ד זה ירד ל-20% ובשנת תשמ"ה חלקו של המשרד

מגיע ל-17% בלבד. היום ארגוני הנשים נושאים בחלק הרבה יותר גרול מזה

שנותנת הממשלה.

בתכנית "כולבוטק" הודיעו שבכל תלונה

יש לפנות למשרד העבודה והרווחה. אולי משרד העבודה והרווחה רוצה להיות

נציב קבילות, אם זה כך - צריך להחליף את השם של היחידה לתעסוקת נשים

במשרד העבודה והרווחה, וזו תהיה אולי הכתובת לתלונות ולטענות. אינני רוצה

להלאות את חברי הוועדה בדברים על הציפיות שמעוררים בהורים. אם משרד

העבודה והרווחה רוצה להיות נציב קבילות - אולי יש שינוי במדיניותו של

על סמך מה משרד העבודה והרווחה רואה את עצמו

כתובת לתלונות? במה אתם משתתפים שאתם לוקחים על עצמכם את הזכות להיות

כתובת לתלונות, כשחלקכס במעונות הולך ויורר? אנחנו יודעים, בנתונים

ובעובדות,שאותה כיכר לחם שפעם חילקו אותה בין שניים צריכה היום להיות

מחולקת בין ארבעה ילדים, ובסכום שעודכן צריכים לסייע ליותר ילדים. אבל

בתכנית "כלבוטק" מדברים על רווח שאנחנו כאילו עושות.

פעם היתה תחרות בין ארגוני הנשים,

מי יקבל מעון יום להפעלה. היום אנחנו לא רוצות לקבל אחריות, כי אנחנו

יודעות מה עלול להיות בנושא של המעונות.



המנכ"ל, כמי שהיה ראש רשות ויש לו

נסיון במינהל, רוצה להגיע לכך שאנחנו נדבר על בניית מעונות. אנחנו

בעד. אנחנו נמצאים בחודש מאי, יש נתונים מה קורה באזורים מסויימים

במדינה, כמה מקומות חסרים, לכמה נשים אין סידור לילדיהן, וזה יכריע

אם ייצאו לעבודה או לא ייצאו לעבודה, ובדרך-כלל מדובר בנשים שמוכרחות

לצאת לעבודה, שאינן יכולות לשאת בנמל התשלום למעון. האס אנחנו נתנגד

שההחזקה במעונות היום תהיה חינם? אדרבא. ואמרנו זאת. אם הממשלה רוצה

לקחת על עצמה את האחריות על המעונות ולספק את השרותים חינם - אנחנו

נהיה בעד. האם מישהו מוכן להתחייב לזה? בינתיים צריך לצאת אל הציבור

ולהסביר לו מה חלקה של הממשלה, מה חלקם של ארגוני הנשים ומה חלקם של

ההורים במעונות היום.

יושבת-ראש הוועדה הזכירה את ענין ההעלאה

של 25%. זו העלאה פרובלמטית. ההעלאה בפועל היתה צריכה להיות יותר מ-% 25.

בממשלה מחליטים על הקפאה. הממשלה לא מעבירה את תלקה. צריך לחשוב איך

נקבל את מה שאנחנו צריכים לקבל. כתוב שהיינו צריכים לקבל ממשרד העבודה

והרווחה בגין ילדי רווחה שהמשרד משתתף, פורמלית, בהחזקתם. גם זה מוקפא.

אני שואלת: עוד כמה נוכל למשוך את החבל? אם מדברים על עדכון - ההעלאה

היתה צריכה להיות 31% ולא 25%. מהיכן יברא ההפרש של 6%? וזה אחרי שסוכם

אצל מנכ"ל המשרד, ב-25 במארס, על ספיגה של 5%.

האם יש הקפאה מוחלטת במחירים? אנחנו

יודעים שיש התייקרות במחירי הספרים. אי-אפשר לדבר על הקפאה מוחלטת.

מדברים על העלאת מס ערך מוסף וכתוצאה מכך שוב גל של התייקרויות. כבר

הבשרנו על העלאת מס ערך מוסף בשעור של 2%. מה נעשה? איך ננהג? האם שוב

נעמוד כעניים בפתח ונתחנן? לצערנו, אין מנגנון אמין ומסודר אשר קובע

את צורת המימון למעונות כדי שהדברים יהיו בסדר. כל חודש אנחנו צריכים

להתחנן. זה לא יכול להימשך כך.

חביב

ועדה/קבעה שהעדכונים במעונות צריכים

להיות לפי המדד ולא לפי תוספת היוקר. התפשרנו על תוספת היוקר, שהיא

נמוכה מהמדד. זה היה אחרי שהיתה הוועדה, ועדת חביב, האם מישהו מזכיר

את זה? מה שאנחנו עשינו לא עשה איש במדינת ישראל. אני חושבת שצריך

להעלות על נס איך אנחנו מתמודדים עם העלויות כדי לקיים את המערכת.

האם אין לנו אתגרים אחרים? יש לנו.

פרשתי יריעה רחבה. אני רוצה לסכם.

מהדברים ששמענו מהמנכ"ל, יש היום במשרד העבודה והרווחה נכונות להגיע

ליחסי שותפות עם ארגוני הנשים, להודיע על כך ולהסביר איך מתנהלת היום

המערכת של המעונות. עדיין לא פתרנו את הצד של המימון. אני חוששת שככל

שהולך ומתקרב 1 בספטמבר, המשבר יהיה יותר גדול. דבר נוסף - הנושא

של הדימוי שלנו, ארגוני הנשים, חייב לעשות מהפך. צריכה להיות גישה

אחרת מצד משרד העבודה והרווחה.אם הוא אכן רוצה, ואני מניחה שהוא רוצה

להיות אחראי לנושא מעונות היום, הוא לא יכול להיות נציב קבילות ציבור

ההורים נגד הארגונים. ההתייחסות צריכה להיות שאנהנו פרטנרים, משרד

העבודה והדווחה וארגוני הנשים הם פרטנרים, הם נושאים בעול ביתד ובכיוון

זה חייב להיות המהפך שציינתי אותו. אם הכל יהיה מוטל עלינו - אנחנו לא

צריכים את משרד העבודה והרווחה. אנחנו מבקשים שאחת לחודש יעביר אלינו

משרד האוצר את ההקצבה.

אם מדברים על הליפה משותפת - שמעתי

שהיתה התלטה על כך - ואני בעד, מוכרחים לפתוח דף חדש,



מ' מודעי; אני מתנצלת על האיחור שלי. הימה תקלה

בדרך, לכן אחרתי ולא שמעתי, לצערי,

את דברי היושבת-ראש.

מזכירת נעמ"ת נגעה ברוב הנקודות

אשר מעסיקות ומטרידות את כל ארגוני הנשים. אני תושבת שהיא דיברה גס

בשמנו.

אנחנו תנועה של מתנדבות.

אנחנו חשות שחלה שחיקה בתדמית. כשאנחנו פונות לתורמיס או למתנדבות,

אנתנו נתקלות בטענות קשות ובשאלות מה קורה בנושא המעונות. מעונות היוס

זה שרות שהארגוניס מביאיס לנשיס כדי לעזור להן לצאת לעבודה, לעשות

קריירה או לעזור למשפחות מרובות ילדיס. במצב שנוצר, ללא כל הצדקה,

אנחנו צריכות לעמוד בהתגוננות.

ההשתתפות של ויצו הולכת וגדלה. למשל,

ההשתתפות שלנו, שלפני שנה היתה 25%, גדלה והיוס היא מגיעה ל-35%. מניין

ניקח את זה? מדרוס-אפריקה? מצרפת? מאנגליה? מניין? מנהל הכספיס אמר:

דעי לך, אין לי כסף לשלם לעובדות. זו לא קופה ללא תחתית.

אני פונה אל הפורום הזה ואומרת: אתם

חייבים לעזור לנו לשנות את התדמית שלנו שנפגעה. קשה לנו לעבוד בפדרציות.

העיתון גירוסלם פוסט מגיע למקומות שונים בעולם והתמונה שמצטיירת, התמונה

שלנו, איננה יפה. אנחנו שומעים טענות גם מצר ההורים וגם מהפדרציות. צריך

לעשות כדי לשנות את זה. לדעתי, זה הדבר הראשון שצריך לעשות למען ארגוני

הנשים.

אני רוצה להודות לכבוד היושבת-ראש

על דברי הפתיחה שלה, שיצאו מן הלב,

כי היא מרגישה ויודעת את עבודתנו וממירותנו. אנחנו נותנות לב ונפש

לעבודה, בכל לבבך, בכל נפשך, ובכל מאודך.

אני רוצה לציין שמרכיב השכר מהווה

% 78.8 מן העלות. אם כך, מה נותר? הנה התבשרנו על עליית מחיר הדלק וזה

אומר התייקרות במחיר החשמל, הגז, החימום, הקירור, מים ואולי התייקרוו:

של מצרכים נוספים. כשיש תוספת יוקר - אנחנו משלמים אותה, אבל עלינו

מוטלת הקפאה. מניין נשלם? אנחנו ארגון וולונטרי. אנחנו עושים כמיטב

יכולתנו. כשצריך לחדש ציוד - כל אחד יודע מה פירוש הדבר, כמה זה עולה.

גם בבנייה אין השתתפות בשנים האחרונות. אנחנו עושות את פעולתנו כי

ילדי ישראל יקרים לנו. איש מאתנו לא עושה זאת כדי לקבל תודה. אבל אני

האם ניתן להרוס את היסוד שנבנה? האם ייתכן להרוס את היסוד שנבנה?

אין לי הרבה להוסיף לדברים שכבר שמענו משתי הדוברות הקודמות אלא לומר

שלא נוכל להמשיך במצב שנוצר; או שנקבל עזרה או, חלילה, נאלץ לסגור

מעונות. פונים אלינו היום כדי לקבל מעונות. הכל מוכן אבל אין כל אפשרות

לשאת בהוצאות האחזקה.

מהישיבה האחרונה עם מר צילקר, לפני

שבוע, יצאנו בהרגשה שהוא מבין אותנו. הובטח לפתוח דף חדש.



כפי שכבר נאמר כאן, התדמית שנוצרה

בציבור היא שאנחנו גוזלים, שודדים, מרוויחים. המספרים שעל השולחן,

העומדים לפני כל הגופים המטפלים בענין זה,מוכיחים לא רק שזה לא נכון

אלא ההיפר מזה הוא הנכון.

אני, כמייצגת את "אמונה", אומרת

שמצבנו קשה. יש לנו רצון עז להמשיך ולתת יסוד טוב לילדי ישראל, אנחנו

רוצות להמשיך בעבורת הקודש הזאת כדי שהילדים לא יגיעו למוסדות אחרים.

תנו דעתכם על כך.

היו"ר א' נמיר; אני מבקשת מנציגת משרד התעשיה והמסחר,

צביה שפילמן, להסביר לנו איך הגעתם

לשיעור של 25%. האם אתם מודעים לעובדה שזה לא עונה? האם את האינפורמציה

נותן לכם משרד העבודה והרווחה?

צ' שפילמן; קיבלנו נתונים מוועדת המנכ"לים. לא

קיבלנו אינפורמציה. אין לי רקע על

הנושא של בעיית המעונות. ברשותכם, אני אסביר את הנושא של עסקת החבילה

אשר מופעלת מכוח חקיקה.

כידוע, אחת השותפות לעסקת החבילה

היא ההסתדרות. הפורום היחידי שיכול להחליט על העלאת מחירים זה פורום

של מנכ"לים והחתימה היא של המפקח על המחירים. השיעור של 25% בא כתוצאה

משתי תוספות יוקר. זה הרבה יותר ממה שניתן לכל גורם אחר במשק. הכירו

במלוא התחשיב של המעונות, במלוא התחשיב שהם הגישו. לשום גורם לא החשיבו

את תוספת היוקר שתשולם בסוף החודש הזה, בשעור של כ-15%.

ע" מטלון; יושבת-ראש הוועדה הציגה, גם בשמנו,

את הנושא. היא עשתה זאת בצורה בלתי

רגילה. אני מודה לה על כך.

אשר להעלאה; כשהיתה ההקפאה הראשונה -

היינו בתוכה. בהקפאה השניה - מספר גורמים הוצאו מעסקת החבילה. למשל,

שכר דירה.

אנחנו ארגון ולא אגורה שנושאת רווחים.

אנחנו, בארגוני הנשים, חיים מהיד אל הפה, מתרומות. מדוע אנחנו צריכות

להיות בתנאי הקפאה? אנחנו מעלות רק לפי תוספת היוקר. אולי יש מקום שתהיה

הצעה להוציא אותנו מעסקת החבילה. אומרים לנו: תספגו את האחזקה. צריך

לזכור שהורי הילדים מקבלים תוספת יוקר, ואם אנחנו סופגים התייקרות פירוש

הדבר שהם מקבלים הנחה. אם ההורים מקבלים תוספת יוקר, והם מקבלים, אפשר

להעלות את המחיר.

ישבה ועדת שטרית. אני הבנתי שהיא

תדון רק בנושא עלויות. היא חרגה, מעל ומעבר, ונכנסה גם לשאלות של מדיניות.

אני חושבת שנושא המודל הוא חמור מאד. מר צילקר יבין שהמודל היה מודל

קשה. אם החינוך בגיל הרך חשוב, ואני מבינה שהוא חשוב, לא ייתכן

לבוא ולומר שיהיו יותר ילדים למטפלת.



אנחנו שמחות שהילדים מגיעים בשעה שבע

בבוקר למעון, שהכל עובר בסדר, ושההורים באים ולוקחים אותם הביתה בשעה

ארבע אחרי הצהרים. להוסיף עוד ילדים? אני חושבת שזה יהיה סיכון ואסון

לנו. אסור לנו להסכים לשינוי המודל. לא ייתכן לשנות תקנים.

כפי שנאמר, בוועדת שטרית לא ישב אף

איש חינוך אחד, כשזה הגורם הראשון שצריך היה להיות שם.

אני רוצה להודות למר צילקר על הישיבה

האחרונה שבה דובר על פתיחת דף חדש.

אני חושבת שחובה להסביר לעם ישראל דבר

שכבר הוכח בכמה ועדות, שארגוני הנשים משתתפים הרבה מעבר למה שהוסכם עליו

עם משרד העבודה והרווחה. עוד כמה ועדות צריכות לקום כדי להוכיח זאת?

חשוב להסביר את הדברים להורים, גם כדי שלא תהיה התמרמרות. צריכה להיות

הסברה על חלקם של ארגוני הנשים ותרומתם למערכת של מעונות היום.

ר' גור; אני מברכת על הדיון הזה.

אנחנו נמצאים היום במצב קשה מאד. מצד

אחד אנחנו סופגות יותר אבל מצד שני הציבור רואה בנו עושקות. זה לא מקרה.

יש הרבה אשר שואלים מדוע אנהנו לא יוצאות

בדדישה להעלות את ההשתתפות של ההורים. אולי חטאנו בכך שהבנו יותר מדי את

הבעיות של מדינת ישראל. אנחנו קצת יותר מדי מבינות את הבעיות ומשתדלות

ללכת לקראת איזה שהוא פתרון, שגם ההורים יוכלו לעמוד בו ושגם המשרד יוכל

לעמוד בו. אבל לא נוכל להמשיך בדרך שבה הבעיות שלנו לא מגיעות לפתרון.

אולי צריך לפטור אותנו מעסקת החבילה.

לא ייתכן שהמשרד יראה את עצמו אחראי להודיע לנו שיש הקפאה אבל מצד שני

אין הוא רואה את עצמו אחראי לפיצוי. לא נוכל לעמוד בזה. אנחנו צריכים

לשלם תוספת יוקר לעובדות שלנו, וכפי שידוע, המשכורות מהוות כ-80% מן העלות,

והמחיר למעון מוקפא - לא נוכל לעמוד בזה. יותר מזה, חלקה של הממשלה

הולך וקטן. מי אחראי למצב הזה? אם משרד העבודה והרווחה אחראי למערכת של

מעונות היום - מוטלת עליו אחריות לפצות את הארגונים. לא יכול להיות שהמשרד

יהיה רק צד שיגיד לנו מה אסור לנו לעשות אבל לא יהיה אחראי לדאוג לפיצוי.

אני מכבדת כל חבר בוועדת שטרית, אבל האס

יכול להיות שעל שינוי התקנים יצביעו כלכלנים בלבד? כשאני שואלת את חבר-

הכנסת שטרית איך מתקבלת החלטה על שינוי תקנים הוא משיב לי: בהצבעה, זאת

אומרת גס מר דמרקדו וגם גברת דולב, האם זו הוועדה אשר מוסמכת להחליט על

שינוי תקנים במעונות? אני חוששת מזה. אני מבקשת להזמין איש חינוך מומחה

שבוודאי ישאל איך מוכנים לעבוד בתקנים כאלה.

הוקמה ועדת חביב. היא לקחה לעצמה זמן.

היא בדקה את נושא המעונות לעומק. יצא ספר עבה. מי שראה את הנתונים יצא

מבולבל מהם. אחרי הנתונים יש עמוד וחצי של מסקנות אשר מתבססות על נתונים

שסותרים זה את זה. הוועדה הזאת קבעה שהעלות בפועל עולה ב-10% על העלות

המוכרת. זה כתוב שחור על גבי לבן במסקנות.

מ' מודעי; בבניינים זה 15%.



ר' גור; אני מדברת על ממוצע, בממוצע זה 10%.

ועדת שטרית קבעה שבעתיד לא יוכרו

מרכיבי שכר שאינם נובעים מהסכמים קיבוציים. אני שואלת: מה עם המרכיבים

הניתנים בפועל, אשר גורמים לכך שאנחנו משלמים 10% יותר, מה יהיה עם זה?

אני מבקשת להביא לפניכם נתון מדהים:

מחודש דצמבר 1984 עד חודש מאי השנה, עקב עסקות החבילה שהיו - ואני מדברת

על נעמ"ת בלבד - ספגנו סכום של 924 מיליון שקל, זה קרוב למיליון דולר.

בכל הסעיפים שלנו יש גרעונות מעל ומעבר למה שיכולנו להרשות לעצמנו.

בוועדה שבה ארגוני הנשים

היו במיעוט, הוחלט שתשונה שיטת הזכאות. כידוע, יש אוכלוסיית רווחה

ושם נלקחת בחשבון הכנסה פר-נפש, ויש אוכלוסיה של נשים עובדות, שלגביה

מובאת בחשבון הכנסת האם משכרהבלבד, זאת אומרת זה צריך להיות מנוף כדי

לקדם נשים לצאת לעבודה וכדי שיהיה להן כדאי לצאת לעבודה. באה ועדת

שטרית והביאה בחשבון % 50 מהכנסת האם בחישוב פר-נפש. מה המשמעות של הדבר

הזה הלכה למעשה? המשמעות היא ששכר האם, כמשפיע על התשלום, יהיה פחות

מהכנסת האב. אולי יש כאן צדק סוציאלי, אבל איפה התמריץ לצאת לעבודה?

בראשית דברי, תרשו לי להביע צער על

כך שבנושא כל כך תשוב ורציני השתרבבו

מלים שבמשרד שלי לא השתמשו בהן, כגון: עושקים, גזלנים וכוי.

זה נאמר בשידור בטלוויזיה, בתכנית

"כלבוטק".

אני מדבר כאן כנציג משרד העבודה והרווחה.

אינני איש הטלוויזיה. המלים "גזילה",

"יעושק" וכוי לא נאמרו על ידי פקידים של משרד העבודה והרווחה. הם לא

נאמרו לא בצחוק ולא ברצינות.

אנחנו יודעים איך הדברים עוברים

ומתגלגלים ואיך הם מגיעים לטלוויזיה.

לא נולדנו אתמול. אילו היינו שומעים את הדברים שנאמרו בענין זה רק

מפי נציגות נעמ"ת, אולי אפשר היה להגיב כפי שאתה מגיב. שמעת מה אמרו

נציגות של ארגונים אחרים. אני רוצה להזכיר לך שמחיתי על כך שאשה אשר

פעילה בארגון ההורים היא פקידה במשרד העבודה והרווחה. זה לא מקובל.

זה בניגוד לתקשי"ר. אתמול היא טילפנה אל מזכירת הוועדה קולנו. היא רצתה

לבוא לישיבה. בשם מי? מניין היא יודעת שיש ישיבה? יש משקעים. זה ברור.

אני זוכרת את משרד העבודה העוזר. היום הכל עויין. האס זה יכול להימשך?

זו תחושה קשה ועמוקה. אני מכירה את הנושא של מעונות היום, משם באתי.

אני מודיע שלא הכל עויין.

אני רוצה לומר עוד פעם, שנפתח רף

תדש. מבחינת הארגונים זה אולי דף חדש. הם מדברים על דף חדש שנפתח בשבוע

שעבר. מבחינתי זה לא דף חדש. במשך 20 שנה זה היה בשבילי דף מקובל, מכובד,

רציני ונקי ביותר. זה נושא שמוכרח להיות במדינת ישראל, מוכרח ולא רק

צריך. בכל מקום שבו אפשר לרכז ילדים בצורה מסודרת עם רמת חינוך נאותה

כדי לאפשר לנשים לצאת לעבודה, כמדיניות וכהשקפה, אני אעשה כדי לקדם את

זה ולהכניס את התודעה הזאת במשרד. אני אעשה כדי להשריש את זה במשרד.



אני רוצה לציין שגם השר מורע לנושא

הזה. אנחנו יודעים שיש בעיות קשות. גם אנחנו היינו רוצים שחלקנו יהיה

כמו לפני שנחיים או שלוש שנים, אבל גם אנחנו עומרים כל יום בפני גזירות

של קיצוצים והקפאות ואי-יכולת לבצע החקשרויות שסיכמנו עליהן. יש בעיות

במדינת ישראל. אני חוזר הבוקר מישיבה קשה שהיתה עם אנשים אשר עוסקים

בשיקום.

אנחנו הולכים יחר עם ארגוני הנשים,

האחריות היא של כל המערכת, של כל מי שעוסק בנושא של מעונות היום. אנחנו

הולכים עם הארגונים ברצון ובכנות מלאה. אני רוצה לומר שלמהנרם הראשי

של המשרר יש הוראות להמשיך בתהליך בכל מקום שבו אפשר לתכנן מעונות.

אתמול חתמתי באשרור על עור שני מעונות יום לתכנון, במסגרת מפעל הפיס.

אני מציע שהמשרר שלנו והארגונים יפנו ויפעלו ביחר כרי להוציא את המעונות

מתהליך ההקפאה. שוחחתי על כך עם השר. נעשה הכל ביחר כרי שבחורש הבא לא

תחול ההקפאה וכרי שהיא לא תחול גם בחורש אחר-כך. בימים הקרובים נפנה

ביחר כרי להוציא את ארגוני הנשים, במה שקשור למעונות, מן התהליך הזה.

עם זאת אני רוצה להזכיר שמתוך 250 בקשות להעלאת מחירים אושרו ונתקבלו

רק 40.

המאורעות מאלצים

אותנו לרון מחרש על הנושא, אם כי בשבוע שעבר חשבתי אחרת.

יש סעיף אשר קשור לתאריך של סגירת

המעונות. אמרתי במפורש ואני חוזר ואומר שאנחנו נוכל לשלם עבור ימים

שהמעונות פתוחים. אנחנו רצינו שהמעונות ייסגרו יום או יומיים יותר

מאוחר. לפי מיטב זכרוני, זו היתה הנקורה השנויה במחלוקת. והנה, היום

אני שומע שמעלים עור כמה נקורות שבעיני היו סגורות. מבחינתי הנושא היה

סגור, ונעול, וחתום בלחיצת יר. לבוא היום ולהעלות עוד נקורות - אני לא

י ודע לאן זה יוביל אותנו.

הנושא של תקנים, נכון שיש לו היבט

חינוכי. על זה אין ויכוח. הוועדה לא דנה בו בהקשר של ההיבט החינוכי.

תקנים זה גם ענין של תקציב. ההיבט החינוכי לא נברק, זה נכון. לא זו

היתה המטרה. התקנים, כפי שהוצעו בוועדה היו לאור הדברים כפי שנבדקו

בשטח ובכיתות.

ע' מטלון; א נ י מוחה.

חי גרוסמן; מי עשה את הבדיקה?

צ' צילקר; לא היתה החלטה פתאומית לשנות סדרי

ארגון במערכת. המציאות בשטח מוכיחה

שמספר הילדים יותר גדול משהיינו רוצים. אני מדבר על התפוסה בכיתות.

אני חוזר ואומר שאני רואה את הנושא

של וערת שטרית מוסכם. כך סוכם בשבוע שעבר. הייתי מציע שתהיה הליכה

משותפת אל אמצעי התקשורת, הליכה משותפת חיובית.

הנקודה השנויה במחלוקת היא בנושא

סגירת המעונות.

האם נכון לומר שכל הנקורות בוועדה,

מלבד הימים, סוכמו?



צ' צילקר; בשבוע שעבר סוכם על דו"ח ועדת שטרית.

קריאה; לא דנו על ועדת שטרית.

צ' צילקר; אמרנו שכל מה שסוכם בוועדה מקובל.

בנושא התקנים - אנחנו לא מקבלים את זה.

צ' צילקר; אני מציע שנלך ביחד וננהל מאבק משותף

לשיפור התדמית. התדמית של הארגונים

זה נושא שחשוב לנו. נפעל ביחד לשיפור התדמית. ביקשתי ממזכירת נעמ"ת,

מהמזכירה הכללית של נעמ"ת, מאשה לובלסקי, להכין תכנית בנושא זה - עם מי

להיפגש, חוזר להורים וכוי. כשתהיה תכנית נתייחס אליה ונפעל לפיה.

ני ארד; בראשית דברי אני רוצה לבקש מיושבת-ראש

הוועדה, שוועדת העבודה והרווחה תקבל את

הדו"ח של ועדת שטרית כדי שתוכל לדון בו. עם כל הכבוד למשרד העבודה והרווחה

אנחנו לא יכולים להסכים ולקבל, בשום פנים ואופן, שאומרים שיש הסכם אבל

לא דנים בו. אני מציעה שנקבל את הדו"ח של ועדת שטרית, נבדוק אותו ונשמע

מה ההערות לגביו. לא יעלה על הרעת כאילו מה שהיה בוועדת שטרית גמור וכל

מה שצריך לעשות זה לטפל רק בנושא העלויות. אני לא מוכנה לקבל את האמירה

שהכל גמור, ביחוד לא אחרי הדברים ששמענו פה. אני מצפה ממך, אדוני המנכ"ל,

שאתה לא תנהג כאיש האוצר.

איר משנים תדמית? כל ארגוני הנשים

יכולים להביא הורים, סבים וסבתות, שהיו במעונות והם יכולים לשבח את מעונות

היום. כשאני הייתי מזכירת נעמ"ת אני זוכרת שהיו תקופות שהיו צריכים לשנות

סדרי לימוד, כי הילדים הגיעו לבית-הספר ברמה גבוהה. אני שואלת: האם

באמצעות כסף נשנה תדמית? אולי צריך להכניס עוד גורמים חינוכיים למערכת

המוסדות. שמעתי על ילדים חריגים שנעשית לגביהם עבודת הצלה במעונות ואחר-כך

יש, כמובן, חסכון כספי.

אני חוזרת ואומרת שמסקנות וערת שטרית

צריכות להיבדק על ידנו.

המסקנות צריכות להיות מונחות על השולחן.

ני ארד; נכון.

ר' כהן; רצוי שתהיינה על השולחן גם ההשגות של

ארגוני הנשים.

הי ו"ר אי נמיר; בסדר.

נ' ארד; ואשר למה ששודר ב"כולבוטק" ופורסם

באמצעי התקשורת ערב הבחירות להסתדרות.

בממשלה, זה ידוע ומשרד העבודה והרווחה סובל מזה, דנו בתקציב ללא סדרי

עריפויות אבל היה קו מנחה שאותו מנסים לטפטף לציבור, שעל חלק מהשרותים

צריך לשלם מלוא העלות. אנחנו מתקוממים נגד זה. אני יכולה לתאר לעצמי

מצב שלא יישאר כלום מקיצבת ילדים, כי יצטרכו לשלם אגרות שונות.



ארגוני הנשים מושבים על ספסל

הנאשמים. שמענו שמחירי הרלק הועלו. הם הועלו ב-% 41. בוועדת

הכספים דנים על התייקרויות נוספות אשר יקשו על ארגוני הנשים,

ובפתח עומד מס ערך מוסף על השכר - מן הגורן ומן היקב. תהיה מכה,

ויוצאים מתוך הנחה שיהיה קצת רעש אבל אחר-כך יחזור השקט.

אני חושבת שוועדת העבודה והרווחה

חייבת לעמוד על עקרון שמוכרח להיות עקרון ברזל; אני מתכוונת לפיצוי.

לא רק בנושאי הביטוח הלאומי אלא

גם בנושאים אחרים נקבע הסדר של תשלום פיצויים כשמטילים עול כבד על

הציבור וצריך לפצות חלק ממנו. האם יכול להיות שארגוני הנשים לא יקבלו

פיצוי בדרך מוסכמת?

כל הרעש היה כאשר . תוספת היוקר

היתה 8.4% . מציגים את ארגוני הנשים כאילו עושים להם טובה. נתנו להם.

שוכחים שהיו חודשים שלא נתנו להם כלום. ומה יהיה על מה שהארגונים ספגו?

למה לא יתנו להם פיצוי חד-פעמי? כמה זמן יקח כדי לתקן את הנזק כשבעיתון

ג'רוסלם פוסט" מופיעות ידיעות כפי שמופיעות? מטילים על הארגונים לנהל

את כל המערכת, אבל במצב שנוצר, איך הם יבואו לחוץ-לארץ לגייס כספים?

אני חושבת שפיצוי זה ענין שמהווה נקודת מבחן לנו, לחברי הכנסת.

אני מציעה: 1) דיון על מסקנות ועדת

שטרית; 2) פיצוי חד-פעמי לאדגוני הנשים; 3) דיון על דרך ומנגנון

פיצוי לארגוני הנשים, שארגוני הנשים ייכללו בין אלה אשר מקבלים פיצוי

קבוע.

ח' גרוסמן; כשבכנסת העלו חברי כנסת, ואני ביניהם,

את המצוקה של המעונות, כלי התקשורת

הכריזו על אלם. זה נושא לא מעניין. אבל כאשר עלו על ארגוני הנשים, כשיצאו

נגד ארגוני הנשים, אז כלי התקשורת היו פתוחים. היתה חגיגה. אינני רוצה

לומר שהמשרד אשם; יחד עם זה - המשרד לא יצא בדברים כדי להזים את הדברים,

מעשה שהיא היה חייב לעשותו. איש לא חקר מי הצית את האש הזאת, מי הפנה

אח הזעם כלפי נעמ"ת והארגונים. עד כמה שזכור לי, המשרד הודיע שהוא לא

נתן אישור להעלאה ומה שנעמ"ת עשתה, זה היה על דעת עצמה. מהמשרד לא נאמר

שיש מצוקה ויש דיבור על העלאה. אני לא יכולה להתעלם מזה, כי מצב כזה

עלול לחזור גם מחר.

נראה כאילו זה זעם אמיתי שבא מלמטה.

זו אחת התופעות החמורות ביותר בחברה. לא תמיד מבחינים מתי זה זעם של

ממש ומתי זה די מכוון.

השר קצב מינה ועדה. לפי מיטב ידיעתי -

אני מבקשת לבדוק זאת - לא יכולה להיות ועדה משותפת של הממשלה ושל

חברי הכנסת.

נ' ארד; בוועדה לא השתתפו חברי כנסת.

ח' גרוסמז; וחבר-הכנסת שטרית?

נ' ארד; הוא היה יושב-ראש הוועדה.

זו ועדה שנתבקשה לבדוק אח היחס ואח

ההשתחפות של הממשלה בארגון וולונטרי.

א' נמיר; נבדוק אח זה.

ח" גרוסמן; ואם זו ועדה שיש בה חבר כנסח, למה

אחד בלבד? למה לא מישהו מהוועדה אשר

מטפלח בנושא שהיה בדיון?

אני שואלח אח השאלות האלה באופן ענייני,

כי השאלה באיזו מידה המסקנות של אוחה ועדה מחייבוח או לא מחייבות.

ע' מטלון ;אנחנו החרמנו אח הוועדה.

ח' גרוסמן; מה טעם בוועדה שאחר-כך מחחיליס לגלגל

אח הענין מחדש והארגונים טוענים שלא

היחה להם נציגוח. אני טוענח שמשהו לא תקין פה.

צריך להחייחס באופן ענייני למסקנות

של ועדח שטריח. אני מצטרפח לבקשחה של חבר-הכנסת ארד בנושא זה ולהערתו

של חבר-הכנסח רן כהן.

אינני יכולה לומר שאני יורעח מה קורה

במעונוח, אינני יודעח אח כל הפרטים, אבל אני מציצה לשם מפעם לפעם.

המשכורוח שם נמוכוח. אילו המשכורוח היו כמו שצריך - העלות היחה יותר

גדולה. אני חושבח שהמשכורוח המשחלמוח שם נמוכוח ממה שקבוע בהסכמים.

רוב העובדוח רואות בעבודה הזאת שליחות ולא רק מקום עבודה, כי אחרת לא

היו מסכימוח לעבוד בשכר כזה. אינני יכולה להניח שהארגונים עושים מהמעונות

רווחים למטרות אחרוח.

אינני יכולה לא להזכיר חופעה אשר

הולכת ומחפשטח כרעה חולה - מעונוח פרטיים. במקרה הטוב מדובר באשה

צעירה שעסקה אולי בחינוך בקיבוץ, עזבה אוחו, היא סבורה שיש לה רקע

לכך, והיא פוחחח מעון פרטי בביחח. כפי שאמרחי, זה במקרה הטוב, כי

מדובר במי שיש לה איזה שהוא רקע - עבודתה בבית ילדים בקיבוץ. ומה

המחירים במעונוח הפרטיים? הם אינם יותר זולים.

אני חייבח להודות שאני מדברת על

הענין הזה לא מחוך בדיקח הנחונים אלא בעקבוח סיורים בשכונות ובעיירוח

שבדדך כלל, במסלול הסיור, נכנסים גם למעון.

לא יכול להיות שמשרד העבודה והרווחה

יהיה כחובח רק לקבילוח הציבור. משרד העבודה והרווחה צריך לראות את

כל התמונה. זו בעיה לאומית. המצב היום הוא שחיים מן היד אל הפה - פעם

יש יותר מרי ילדים, פעם פחות מדי; פעם בכיוון זה ופעם בכיוון זה; אין

תכנון. זה לא לטווח אדוך. כל הזמן הדברים נעשים תחת לחצים של הרגע,

כמו המדינה, ובגלל זה אנחנו נראים כפי שאנחנו נראים.

ר' כהן; אני מודה על האמת שעד לרגע זה אני

חוכך בדעחי מה יוחד קונסטרוקטיבי -

לבוא ולהציע הצעות או לחשוף אח מהוח ההחנגדוח שיש ולאן היא מגיעה.



אני נוטה לדרך השניה, כי לצאת עם

החלקות של הדברים - זה ייגמר בסופו של דבר במשבר יותר קשה ויותר גרוע

בין ארגוני הנשים לבין קבוצות ההורים.

יש פה מדיניות מכוונת. אני אומר

אתם היום במוקד הטלת העומס. איש לא מסתיר את זה. יש קיצוצים

במה שנוגע לגילאי 4-3, אחר-כך באה ועדת שטרית, יש קיצוץ בתקנים, ותקציב

הפיתוח של המעונות מוקפא. לדעתי, יש לזה משמעות קיומית. ועל כל אלה,

פגשתי זוג הורים שאמרו לי שמעונות היום הם לא רק גנבים ורמאים.

מ' מודעי; עושקים.

ר' כהן; שמעתי דברים מחרידים, שהם גונבים

ולוקחים הכל למנגנון ולעסקנות

ולנסיעות לחוץ-לארץ. לא שמעתי מישהו שאמר לי; אתה יודע מה? המעונות,

מעונות היום הם קורבן של הענין. אני אומר לארגונים: אתם הפסדתם את

המלחמה והבעיה שתעמוד מהיום והלאה, לאור מה שהממשלה מביאה, היא לא

אם אתם תלכו ביחד, כי הקיצוץ ישנו, אלא שהעומס יפול כולו עליכם והבעיה

הגדולה תהיה מי אשם, בעיני ההורים, אם תסגרו מעונות, תוציאו ילדים ותתנו

פחות הזנה. עם זה צריך להתמודד. לקראת זה צריך להיערך. השאלה אם אתם

יכולים לנהל את המאבק הזה יחד עם ההורים, כי אז גם הילדים יקבלו חינוך

נכון. אם זה לא יהיה כך - ההורים בבית ידברו על גזלנים.

לעניות דעתי, אין לכם ברירה אלא לדעת

על מה אתם הולכים להתמודד ועל מה אתם יכולים להיאבק ועם זה ללכת אל

הציבור ולהגיד; בשבילנו זה קאזוס-בלי. אחרת כל המערכת תסבול נזקים קשים

בי ותר.

כל הנושא של ועדת שטרית הוא מעבר

לסרקזם. הממשלה רוצה לקצץ. השאלה אם זה יהיה על חשבון הילדים במעונות

או על חשבון משהו אחר. אם לא תעשו מאבק - הכל ילך על חשבון מעונות היום.

צ" צילקר; אנחנו שומרים על התעריפים כפי שמחליטה

הממשלה. אם יש העלאה - אנחנו חייבים

לפעול, וכך פעלנו. מוטל עלינו לקיים אח החלטות הממשלה ואם תהיה העלאת

תעריפים לא על פי החלטת הממשלה - נאלץ לפעול.

אנחנו לא יכולים לא להיות כתובת

להורים. ההררים פונים למשרד. יש להם שאלות. הם שואלים ואנחנו חייבים

להשיב, להסביר ולפעמים גם להתנצל. אני לא יכול לפטור את עצמנו.

ר' גור; מדוע תלונה שלהם, של ההורים, לא

מועברת אלינו?

אפשר להקים מנגנון שיפעל במשותף

וביחד בנושאים אלה. אנחנו מוכנים

לזה.

שי ארבלי-אלמוזלינו; אתם לא מעבירים את התלונות לארגונים?

ר' גיר; אף פעם לא קיבלתי העתק של תלונה.



היו "ר א' נמיר; משונה. אפילו במשטרה שואלים את

הנאשם.

צ' צילקר; בראשית תודש מארס שלחנו מכתב לכל

ארגוני הנשים, בחתימתי, שבו נאמר

"סוכם על רעת המשתתפים לאמץ את כל המלצות הוועדה אשר יישומם

ילווה על-ירי וערה שמונתה על-ירי המנכ"ל למטרה זו. מספר הילרים במעון

המורל יוגרל בתחולה מ-985ו.9.ו כמוסכם. תחשיב פעולות למעונות היום ייערף

גם בעתיד בהתאם למתכונת החישוב שנעשתה במסגרת ועדת שטרית". עד היום לא

קיבלתי הערות או הצעות בכתב למכתב הזה. לא היתה כל התייחסות. לפיכך מותר

לי להניח שיש הסכמה מלאה למסקנות וערת שטרית. כך אני רואה את הדברים.

אני רוצה לסכם את הישיבה של היום.

בראשית הישיבה חשבתי שנסתפק בישיבה

אחת. אני רוצה להוריע למנכ"ל שאנחנו לא נרפה מהנושא הזה, הוא יותר מדי

יקר לנו, לכל חברי היוערה. הוא יותר מרי חשוב לנו. אנחנו לא מרגישים

שנוכל להשאיר את נושא המעונות ללא פיקוח של הכנסת. אנחנו לא חשים שנוכל

להשאיר את הנושא הזה בין משרד העבודה והרוותה לבין הארגונים, אחרי שאנחנו

שומעים מה שאנחנו שומעים.

אני רוצה שהמשרד ימציא לכל חברי

הוועדה את הדו"ח של ועדת שטרית. אני לא חושבת שהשר חרג במינוי הוועדה.

זה שהרכב הוועדה חורג - זו סמכוחו של השר. יש לנו הערות במיוחר בנושא

של נציגות ההורים. אני חוזרת ואומרת: ניתן לכל חברי הווערה את הדו"ח של

ועדת שטרית, הוא לא ארוך.

אני מקבלת בשמתה רבה את הודעת המנכ"ל,

על דעת השר, לפעול כרי להוציא את הארגונים מתהליך ההקפאה. כך אמרת.

כן. בשיתוף פעולה עם הארגונים,

היו"ר אי נמיר; אנחנו מקדמים בברכה גדולה מאד פתיחה

של דף חדש, דף חדש על אמת, אבל אנחנו

שומעים שגם כאן יש חריקות, ברף החרש.

אני קראתי אה הדו"ח של ועדת שטרית.

בפרק ר' מרובי על תוספות ששולמו על-ידי הארגונים לעובדיהם. רבותי, במשך

12 שנים הייתי מזכירת נעמ"ת. לא פעם אכלתי את עצמי על כך שלא יכולנו לקחת

מה שקוראים מטפלות ועוברות טכניות, . עובדות ברמה גבוהה יותר, משום שלא

יכולנו לשלם להן שכר גבוה יותר. במשך כל השנים התביישתי שאנחנו, במעונות,

משלמים לעובדות הטכניות ולמטפלות שכר נמוך. והנה, כשנעמ"ת ביוזמתה

העלתה קצת את רמת השכר של העובדות הטכניות והמטפלות - על זה יוצא קצף

במסקנות של וערה? זה לא יכול להתקבל ככתבו וכלשונו. ואפילו זה מקובל על

ארגוני הנשים, גם אם הם חתמו על סטנסיל, לפני כמה חורשים, ואני לא מבינה

מה כתוב בסנטסיל, זה לא מקובל על הוועדה שלנו.

אולי נוכל לקייס עוד ישיבה בעוד שבועיים.

תשבו, המשרד עם ארגוני הנשים, ותגיעו לסיכומים ביחס לדו"ח ועדת שטרית.

על רברים אלה ואלה הסכמנו, ועל אלה ואלה יש

יש ויכוח. צריך להיות דף חרש שיהיה מקובל את שני הצדדים.

זו בקשה או החלטה?



היו"ר א' נמיר; זו בקשה. אני פונה ומבקשת, רק בחקיקה

אנחנו מחליטים.

אשר לנושא של 8.4%. היתה עליה חד-

פעמית. הענין של 25% לא פותר שוס דבר לארגוני הנשים. אנחנו, כוועדה,

פונים אליכם למצוא את הדרך - אנחנו מוכנים לסייע, יש אצלנו גם כמה

חברים שהם גם הברים בוועדת הכספיס - כדי שארגוני הנשים יקבלו פיצוי

חד-פעמי. עד שיתברר ענין ההקפאה ועד שנצליח להוציא את הארגונים מתהליך

ההקפאה, מוכרחיס למצוא תשובה. גם בענין זה אני מבקשת תשובה.

אני מבקשת ממשרד העבודה להביא לנו,

במוסכם עם ארגוני הנשיס, את התכנית שלכס וההצעות שלכם בנושא של שינוי

התדמית. אני רוצה שנקבל הצעה מוסכמת כיצד המשרד, משרד העבודה והרווחה,

חושב לתקן עוול נורא שנעשה לארגוני הנשים.

כל ארגוני הנשים הגדולים והמובילים,

המחזיקים כ-90% מכלל מעוגות היום במדינה, כולם הופיעו כקבוצה אחת בנושא

עלות ובנושא התדמית. לא היו הבדלי גישות ותפיסות בנקודות האלה. זה

מטריד. לכל שלושת הארגונים יש מידה מסויימת של נתק עם משרד העבודה ביחוד

לגבי השאלה והתפיסה מה זה מעון, מה התדמית של מעון, איך מעון צריף

להתקיים ומהי התדמית שלו.

הנושא של 8.4% בוער. אם אתה, המנכ"ל,

חושב שאנחנו כוועדה יכולים לעזור בנושא זה - אנחנו מוכנים להתגייס.

כשתהיו מוכנים בדבריס שביקשתי - נקיים

ישיבה נוספת. אני מבקשת שזה לא יקח הרבה זמן. הענין בוער, דחוף וכואב.

תודה רבה. הישיבה נעולה.

הישיבה ננעלה בשעה 11.10