הכנסת האחת-עשרה

מושב ראשון



פרוטוקול מס' 82

מישיבת וערת העבודה והרווחה שהתקיימה

ביום רביעי. ב' בסיוון התשמ"ה -22.5.85 בשעה 9

נוכחים; חברי הועדה;

א. נמיר - יו"ר

ח. גרוסמן

א. שוסק

מו זמנים;

שר הבריאות מ. גור

ת. טובי

מ. יתד

א. מיעארי

דייר א. מוהטרי -- מנהל בית החולים הוספיס בעיר העתיקה

ד"ר קמאל אלעמד - בית החולים הוספיס "

א. חשין - יועץ ראש העיר לעניני. מזרח ירושלים

א, שריג - משנה למנ"כל עירית ירושלים

ר"ר י. עובד - נציג הארגונים הרפואיים בגדה

פ, ברקת - מנהל לשכת המסחר

ח. אל-אשהב - איש חינוך במזרח ירושלים

ז. אבו-זיאגז - משפטן רעתונאי

א. חזי ז

מזכירת הועדה;

א. אדלר

קצרנית;

ש. אלתרמן

סדר-היום;

1. הצעה לסדר של חברת-הכנסת ח.גרוסמן

2. מניעת סגירת בית החולים הוספיס בעיר העתיקה -

הצעה לסדר היום של חבר-הכנסת ח. טובי



הצעה לסדר של חברת-הכנסת ח. גרוסמן

אני מתכבדת לפתוח את ישיבת הועדה. אני

מקדמת בברכה את שר הבריאות, את חברי

הועדה והאורחים שלנו. הצעה לסדר לחבר-הכנסת ח. גרוסמן.

בזמנו הגשתי בכתב בקשה לקיים דיון

- דחוף בועדה על מה שקורה בבית החולים רמב"ם

ביחס לחולי סרטן. יכול להיות שקורים דברים נוספים, אבל אני הגשתי את הנושא

הספיציפי הזה.

מה שכתוב היום בעיתון עוד יותר חמור.

קובעים תורים למי שבטיפול במחלת הסרטן הקיים רק ברמב"ם. רק ברמב"ם יש מחלקה

שמטפלת בחולי סרטן, טיפול שיגרתי ממושך. קבעו תור לניתוח כאשר נתגלה שיש סימנים

שצריר לנתח ניתוח נוסף לחולי סרטן שכבר היו חולי סרטן. כאשר באו לניתוח אחרי

צום אמרו להם שיש אישפוז איזורי, הם צריכים ללכת לבית החולים האיזורי שלהם.

היו כמה מקרים כאלה. כולנו יודעים שיש

אישפוז איזורי. את התור קבעו אחרי בדיקות. החולה בא אחרי סיוטים ואומרים לו: תלך

לבית חולים איזורי. אחרי כן הוא צריר לחזור לטיפול ברמב"ם. שמעתי דברים מסמרי

שיער, ממש התעללות בחולים.

היום אנחנו שומעים דבר נוסף. חולי סרטן

שבאו לרמב"ם לקבל טיפול כימוטרפי לא קיבלו טיפול בטענה שאין תרופות. הם צריכים

ללכת ולהשיג באופן פרטי את התרופות. התרופות האלה אינן נמצאות בבתי מרקחת פרטיים,

אי אפשר להשיג אותן.

מה כתוב הלאה בכתבה?

מנכ"ל משרד הבריאות מסר שהנושא ייבדק עד

תומו כבר הבוקר. כיוון שיש הצטברות

של מקרים וגם היחס לחולה שהוא תלוי בבית החולים הזה ואינו יכול לקבל -טיפול בשום

בית חולים אחר אינו כפי שצריר - פשוט מוכרחה להיות התערבות.

בזמנו הבטיחה היושבת-ראש שהיא תזמין

הנה את מנהל בית החולים רמב"ם וייעשה בירור, נשמע מה בפיהם. העובדות הן עובדות.

שמעתי אותן מפי אנשים הנוגעים בדבר, החולים. לא יתואר איזה עינויים הם עוברים

מבחינת ההתנהגות של בית החולים ביחס לחולים האלה.

צודקת חברת-הכנסת גרוסמן. היתה אלי פנייה

בכתב עוד בתקופת הפגרה, לזמן את הועדה.

כאותו יום התקיימה ישיבה של המליאה. אני אקבע בימים הקרובים דיון בנושא של רמב"ם .

אני מבין שזה לא ענין לשאלה ותשובה. זה

ענין יסודי. כאן יש מקרה מיוחד במינו.

השר אמר שהמשרד ער לתקלה ויטפל בדחיפות. הייתי רוצה לשמוע על הצעדים שהשר ינקוט

מיד כדי שחולים לא יישלחו הביתה.

המנ"כל הודיע שיטפל בזה הבקר. אמנם

בענין המיוחד הזה נטפל הבוקר. אני אשמח מאד

אם אמנם תזומן לועדה הנהלת בית החולים רמב"ם. לצערי הרב בבית החולים רמב"ם מעל

ומעבר מאשר בכל בית חולים אחר בארץ קרו תקלות מהסוג הזה. כבר נפגשתי לשיחה עם הועדים,

עם מועצת הפועלים, כמובן עם רופאים בבית החולים.

את זוכרת שגם את התרשמת פה ממנהל בית החולים

בתחום מסוים.. לפי הערכתי אנחנו מתקרבים פה לרגע של מבחן. ללא שום הצדקה וללא

שום פרופורציה קורות תקלות מסוג זה שחברת הכנסת ח. גרוסמן דיברה עליהם, בודאי



ללא שום הצדקה תקציבית. על אחת כמה וכמה אם אני משווה למתרחש בבתי חולים אחרים

שהם לא במצב יותר גרוע. להיפר - בית החולים רמב"ם, כפי שמר שוסטק זוכר, הוא

הראשון או השני במהירות התשלום למיטה שהוא מקבל מכל הארץ, כיוון שהוא בית

חולים על-איזורי ומכיוון שהוא המרכזי בצפון.

היו לי איתו בעיות של פיטורים. הוא

לפני חורש פיטר כ-70 איש בניגור למריניות. ביקשתי אותו לקבל אותם חזרה.

כך שאמנם התקבצו יותר מרי מקרים שמעידים על חוסר יכולת או על כוונה במצב

של מועקה תקציבית לנהל מדיניות נפרדת ושונה.

כיוון שהחוזה של מנהל בית החולים אמור

להסתיים באוקטובר, הוא גם מנהל מחלקה וגם מנהל בית חולים

וגם מקבל חולים פרטיים.

כיוון שאינני אוהב לטפל סתם כך בחפזון,

בודאי לא במנהל, הרי לצערי הרב ההצטברות

של הדברים היא כזו, הוא יובהל אלי לבדיקה יותר יסודית. נצטרף לבחון אם ההנהלה

יכולה לטפל כראוי או נצטרף לנקוט בצעדים אחרים.

יש שם מחסן גדול של ציוד.

אין שום סיבה, חוץ מעימות בסיסי עם

בית החולים זה על תקציב. הוא הגיש

יחס דולר-שקל עצמאי לבית החולים רמב"ם, ללא קשר לתקציב המרינה או תקציב משרד

הבריאות. אתה יודע מה היה איתו במלחמת לבנון.

יש לו גיבוי של מועצת פועלי חיפה.

יש לי שאלה אחת אל השר. באחר הדיונים

שלנו אתה מסרת שהקמת ועדה לבדיקת המצב

בבית החולים רמב"ם. מה קרה עם ועדח זו?

אמת, הועדה הזאת עשתה עבודה יסודית ביחס

למשיימות שניתנו לה. הגישה לנו מימצאים.

המימצאים טופלו באופן מיידי עוד לקראת הדיון על התקציב. חלק מהמימצאים היו

רק שיפורים במיוחד בתחומים של התנהגות בית החולים גם כלפי המשרד וגם כלפי הסובב

אותו.

חלק מהמימצאים טופלו. אני קיבלתי גם

מסמף תגובה ממנהל בית החולים שגם הוא בטיפול. בסף הכל התמונה שנוצרה פה מחייבת

ניתוח יותר יסודי של הענין ונעשה אותו.

תודה לשר. שני דברים אני רוצה להודיע:

אני מבקשת שהנושאים הדחופים יטופלו מיד

ותהיה הודעה חד-משמעית לבית החולים גם לגבי התרופות וגם לגבי שליחת חולים הביתה.

בעוד שבוע נקיים -דיון. אני אתאם עם השר מוער לקיום הדיון שאת ביקשת, חברת

הכנסת גרוסמן.

אני מוכנה להביא עדים.

אני מדברת על ארגון הישיבה יחד.

חולים הודיעו שהם מוכנים להיחשף עד הסוף ,



מניעת סגירת בית החולים הוספיס בעיר-העתיקה

הצעה לסדר-היום של חבר-הכנסת ת.טובי

אנחנו עוברים לנושא שעומד על סדר

הצעה של הכר הכנסת

ת. טובי - מניעת סגירת בית -החולים הוספיס בעיר העתיקה. לפני שאני אפתח בדיון

אני רוצה להציג את האורחים שנמצאים איתנו היום בישיבה.

נמצא איתנו שר הבריאות מר מוטה גור.

אני מניחה שאתם מכירים אותו. דייר אחמד מוהטדי - מנהל בית החולים הוספיס.

ד"ר קמאל אלעמד, מר אמיר חשין - יועץ ראש העיר לעניני מזרח ירושלים, מר

אהרון שריג - משנה למנכ"ל עירית ירושלים, דייר יאסר עובד, מר פאייג ברקת -מנהל

לשכת המסחר, מר חוסני אל-אשהב, מר זיאד אבו-זיאד, מר אסמאל חזיז.

חברת הכנסת גרוסמן, חבר הכנסת שוסטק,

חבר הכנסת מ. ותד, חבר הכנסת טובי ושמי אורה נמיר.

ביקרנו אצלכם שני חברים, חבר הכנסת

פרץ ואנוכי. אני רוצה להתחיל את הדיון במקום שבו הדיון עומד ברגע זה. אנחנו

קיימנו שתי ישיבות של הועדה. בגלל אי הבנה לא הוזמנו נציגי בית החולים הוספיס

לישיבות הועדה.

חבר הכנסת פרץ ואנוכי ביקרנו בבית

החולים ונפגשנו עם קבוצת אנשים ממזרח ירושלים, שהם גם חברי הועד הציבורי

של בית החולים, וגם ייצגו קבוצה של אוכלוסיה שנהנית משירותי בית החולים הוספיס.

אני רואה את הבעיה בשני מישורים: ישנו

המישור הרפואי שהוא לפי הערכתי והבנתי, על פי הסטנדרטים וההישגים ברפואה

הנהוגים והמקובלים בעולם, ברמה יותר נמוכה בבית החולים הוספיס.

הנושא השני שהוא הרבה יותר מורכב,

הרבה יותר מסובך לפי הערכתי הרבה יותר קשה ורגיש - הרגישות הפוליטית של אנשי

מזרח ירושלים לעובדה של סגירת בית חולים במזרח ירושלים.

אין מתורגמן רשמי לכנסת. מי שהיה

מתורגמן משמש עתה מזכיר ועדת הפנים. חבר הכנסת טובי, זה נושא שחייבים להסדיר

אותו.

אני מציעה שאתם תפתחו לפי כל סדר שתרצו.

אני מבקשת שתדברו בגלוי ובפתיחות כדי שנוכל לסייע.

ננהל את הישיבה בשפה האנגלית.

בהתחשב בסטנדרטים המקובלים בעולם אין

ספק שהסטנדרט של בית החולים הוספיס

נמוך. רמת בית החולים נמוכה בגלל האחזקה של משרד הבריאות. רמת האחזקה של

משרד הבריאות לא חיזקה את בית החולים, לא בציוד ולא באמצעים. אפשר היה להעלות

את הרמה לו משרד הבריאות היה מסייע בידי בית החולים.

בעיית העלאת הרמה של בית החולים קיימת

מזה שנים רבות. מעולם לא ניתנה הזדמנות לארגונים שונים ולמוסדות שהיו מוכנים

לסייע בציוד ואמצעים, לעשות זאת בכל מה שנדרש באמצעים ובמימון.



אין זה מקובל בעיני האוכלוסיה המקומית

לבוא ולסייע לבית חולים ממשלתי. אם הממשלה רוצה סיוע לבית חולים, כפי שמקובל

למשל בירדן, היא פונה לאוכלוסיה.

האוכלוסיה הערבית במזרח ירושלים ידעה

על הקשיים הניצבים בפני בית החולים הוספים. כאשר שמעו על הכוונה לסגור

את המוטד, באו הצעות של סיוע באמצעים, בציוד, ברופאים ואחיות. האוכלוטיה

הערבית מוכנה לסייע בהעלאת הרמה.

אני עובד כרופא 25 שנים.

אני יכול לקבוע שלא כל מקרה רפואי דורש ציוד מתוחכם בטיפול. % 80 מהמקרים

אינם זקוקים לציוד מתוחכם בטיפול הרפואי. במשך 24 שנים בית החולים טיפל טיפול

הולם בחולים שלא נזקקו לציוד מתוחכם מודרני.

אני מקווה שבית החולים הוטפיט ימשיר

לטפל בחולים בדרגי מישנה, שאינם נזקקים לטיפול מתוחכם. כאשר הטיפול ידרוש

ציוד כזה, החולה יופנה לבית חולים שבו קיים הציוד. מקרים פשוטים יכולים לקבל

טיפול בבית החולים אצלנו, עם רופאים בעלי מצפון ואמון בתחום הרפואה ולהשיג

תוצאות טובות יותר מאשר במקום אחר.

שר הבריאות ביקר מטפר חולים ערבים

שטופלו בהדטה ובשערי צדק, בתי חולים עם ךציוד מתוחכם ביותר. לא היתה קיימת

שאלה של כטף, והחולים אמרו שהם היו הרבה יותר מאושרים בהוטפיט. למרות שהם

חברי קופת-חולים הרבה ערבים מעדיפים להיות מאושפזים בהוטפיט. אם בגלל המקום,

אם בגלל האוירה, אם בגלל האמון שהם רוחשים לרופאים המטפלים בהם. עובדה, במשך

35 השנים האחרונות הם מעדיפים את האוירה הקיימת בבית החולים הוטפיט.

באשר להיבט הפוליטי היינו רוצים להדגיש

מטפר נקודות. האחת - הערבים מרגישים מופלים לרעה, אם הוספים ייטגר, מפני שהם

אינם מקבלים יחט שווה ליהודים הדתיים, אשר קיבלו רשות לבנות את שערי צדק, למרות

שהיו מטפיק בתי חולים בירושלים,ניתנה רשות לשערי צדק לבנות בית חולים כדי לטפק

את דרישותיהם של התושבים הדתיים. מדוע לא לטפק את צרכיהם של הערבים המעדיפים

אוירה ערבית בבית חולים.

למרות שיש כמה בתי חולים במזרח ירושלים,

זהו בית חולים הממשלתי היחיד. הערבים בירדן ובמקומות אחרים טומכים יותר על בית

חולים ממשלתי מאשר על בית חולים פרטי. רק השכבה העליונה של האוכלוטיה, כ%20

יכולה להרשות לעצמה והיא אף רגילה לסמוך על בתי חולים פרטיים אחרים. תשלום

יקר נדרש עבור טיפול כזה. רוב האוכלוטיה מעדיפה בתי חולים ממשלתיים.

אנחנו מרגישים שיש כוונה

מיוחדת בטגירת בית חולים ממשלתי. בתי חולים שהיו קיימים ב-1967 הלכו ונטגרו,

כמו בית החולים שהיה קיים בואזי גו'ז ועוד בתי חולים. כל בתי החולים הממשלתיים

בגדה המערבית נטגרו. כל המוטדות הרפואיים נטגרו לאט' לאט ובאופן בטוח. זו החוליה

האחרונה של המגמה הזאת. יש כאן כוונה פוליטית. מדוע דווקה בתי חולים ממשלתיים?

מדוע דווקה מוטדות רפואיים במזרח ירושלים? מדוע כולם עד ההוטפיט?

אין כאן בעיה של הרמה הרפואית, אין כאן

בעיה של מטפר המיטות הקטן. בית חולים בן 20 מיטות קיבל רשיון לפני מטפר חודשים

במזרח ירושלים , בשם "מטרניטי" של מוחמד בני בשיח ג'רח. יש לו רק 20 מיטות,

הוא לא יעיל, אין לו ציוד מתוחכם כמו של שערי צדק.

זהו בית חולים ליולדות שהיה קיים בעבר.

היה בו מקרה של מוות והוא נטגר. הבטיחו

להביא מרדים ועוד תנאים. כאשר מילאו אחר התנאים, ניתן רשיון לפתוח מחדש את בית

החולים.

זו הפעם הראשונה שאני שומע על כר.

הוא היה שייר לרופא אחר בעבר, דייר איברהם א?

חדי. הוא עכר ידיים פעמיים ושלש. הוא

נסגר מטיבה בל שהיא. אחרי במה שיפורים יש לו רשיון לפעול. אם בית חולים בזה מסוגל

לספק את דרישות משרד הבריאות, מדוע לא הוספיס.

אנחנו יכולים להביא רופאים בדי להעלות

את הרמה בפי שדורש משרד הבדיאות, בדי לטפל בחולים במדינת ישראל.

ההוספיס פעל עד 1967. אם חסר בו ציוד,

בבקשה אם הרשיתם לבית חולים אחר לשפר, אפשרו לבית החולים הוספיס להשלים מה שחסר

ונפעיל אותו בהתאם.

נקודה נוספת מן ההיבט הפוליטי, נקודה

קצת רגישה אבל הייתי רוצה להניח אותה בבל מקרה על השולחן . איננו יבולים להבחיש

שיש ערבים, במו שיש יהודים. שיש להם יחס של חוסר אמון אל הרופאים מן הצד השני.

אני עצמי חוויתי מקרי חירום שבאו לבית החולים והחולים סרבו לקבל זריקה או בל

טיפול חירום אחר. לא הייתי מורשה אפילו לעשות תפרים על ישראלי שיבול להיות מועבר

לבית חולים במשך זמן קצר ללא סבנה.

אם קיים חוסר אימון בזה לגבי טיפול

רפואי מצד ישראלים מבל סיבה שהיא, האם לא יחיה זה הוגן להתיחס באופן דומה לגבי

ערבים הנזקקים לטיפול בבית חולים ישראלי. מותר לרופאים ערבים לטפל במקרי חירום.

בבית החולים בנהריה יש הרבה רופאים ערבים.

בבית החולים הלל יפה %30 מן הרופאים

הם ערבים.

יש לנו רשות לטפל במקרי חירום. אנחנו

מעבירים בהקדם האפשרי את החולים לבית

חולים ישראלי.

ציינתי קודם, בין השנים 67 ו-71 טיפלתי

בחולים בגליל, בנצרת, בטבריה. ערבים ויהודים באו לטיפול בבית החולים שלנו ברמללה.

בעובדה יש לי עדיין חולים יהודים שבאים ממערב ירושלים לטיפול. אנחנו מטפלים

בחולים שרוצים את טיפולנו. אני מטפל בהם במזרח ירושלים מפני שיש הוראה שאסור

לי לטפל בהם בגדה המערבית אלא רק במקרי חירום.

מה הרקע לבל הדברים האלה? יש לבר

הסברים רבים. זו עובדה שאנחנו חיים איתה. למרות העובדה הזאת, אם אתה הולר להדסה

או לשערי צדק אתה יבול למצוא %20 חולים ערבים. יש %20 שפוחדים ללבת להדסה

או לשערי צדק והולבים לירדן או לאירופה. זו עובדת חיים. זוהי נקודה פוליטית,

אבל היא לקיימת .

אם יהודי דתי אינו רוצה לקבל לטיפול

בבית חולים יהודי רגיל, מדוע לא להרשות לערבים לקבל טיפול בית חולים שבו יש

להם אמון והם מרגישים יותר בטוח?זאת בשעה שהוא חולה בבר והתנהגותו הנפשית היא

בזאת.

ברופא בבנות אני אומר שזו אינה נקודה

חשובה מבחינה אישית, אבל יש אנשים שבשבילם זוהי נקודה חשובה מאד. יש ערבים

הטוענים שהם משמשים בשפני נסיון בבתי חולים ישראלים. אני מתנגד לבר, אבל יש

אנשים החושבים בר והם מפחדים. אינני יודע איר למנוע מהם את הפחד הזה. על ידי

בר שהם פוחדים אנחנו מונעים מהם את הטיפול הדרוש. אנחנו גורמים להם סבל. הם אינם

רוצים ללבת לבית חולים שבו הם לא מרגישים בטוחים. זוהי נקודה פוליטית, אבל היא

קיימת. ומשום שהיא קיימת אנחנו חושבים שאנחנו רשאים לתת להם טיפול במקום שהם

מרגישים יותר בטוחים ויותר מאושרים.

ברצוני להודות לועדה בשם חברי ובשמי

על ההזמנה לדון על בית החולים בנוכחות

שר הבריאות. אני מזדהה עם דברי דייר קמאל אל עמד, יש לבעיה היבט פוליטי והיבט

רפואי.

השירותים שבית החולים נותן אינם כפי

שהם צריכים להיות בבית חולים טוב :במאה העשרים. מדוע מצב בית החולים הוא כזה?

מר גור אומר, ראשית, שיש לסגור את בית החולים מסיבות כלכליות. מסיבות תקציב

נסגרו גם בתי חולים בצד הישראלי.

רמת בית החולים נמוכה. אבל משנת 1967

לקח עליו משרד הבריאות את האחריות לניהול בית החולים. אם ניקח את רמתו של

בית החולים הוספיס בשנת 1967, הרי במקום להשתפר ולהתקדם במשך עשרים השנים

האחרונות הוא צעד אחורנית. השירותים לא השתפרו אלא נסוגו. הפרסונל ירד

במספרו, מחלקות נסגרו. התקציב ירד ל-8300 דולר בחודש ב-1984 לציוד. זה הסכום

שבתי חולים אחרים מוציאים עבור הוצאות שתייה.

אני מנסה לחבר את הקצוות. רמה רפואית

נמוכה - כן. אבל הרמה ירדה וירדה. כאשר היא לוותה בסגירת מוסדות רפואיים, שום

דבר לא נשאר חוץ מהוספיס.

גברת נמיר, מה את חושבת היו הצעדים

האלה? אנחנו מבקשים להתפתח, אנחנו רוצים להעלות רמה. לו את במקומנו, מה

היית עושה?

במשר השנים משרד הבריאות לא העיז

לסגור את הוספיס. רק למר גור היה העוז להחליט על סגירה. אם למשרד הבריאות

איו תקציב לשיפור בית החולים, אנחנו יכולים להשיג תרומות. אנחנו יכולים

לנהל את בית החולים באופן עצמאי, למרות שמשרד הבריאות רוצה לנהל לאותו.

אנחנו רוצים להעלות את רמתו עד לרמה הנאותה.

לסגור את בית החולים היום, כאשר

הממשלה נמצאת במשבר כלכלי? תפקידכם לחשוב על התושבים. אם אנחנו הולכים

לסגור את בית החולים ולשלוח אנשים לבתי חולים אחרים, האם נשפר את

מצבם ? האם נשפר את המצב הכלכלי?

כל הנימוקים האלה מביאים אותנו

זוהי מגמה פוליטית. אנחנו מקווים שמר גור ישקול מחדש את החלטתו,

לטובתם של התושבים. אולי יש לחצים ממקומות אחרים, אבל אנחנו מקווים שמר

גור ישקול מחדש את החלטתו והועדה תחליט החלטה חיובית לקיים את בית החולים

הוספיס, להעלות את רמתו הרפואית לטובת התושבים הנזקקים לו.

זהו בית החולים הממשלתי היחידי

במזרח ירושלים. תודה רבה.

הרבה נאמר על חוסר האמון של החולים.

אני רוצה להדגיש היבט אחר - חוסר

תקשורת -בין החולים לבין הרופאים. בנקודה זו הייתי רוצה לקבוע עובדה קיימת

בבתי חולים ישראליים. קיימת מסירות של רופאים ואחיות יהודיים לחולים הערכים

אבל יש חוסר תקשורת בגלל היעדר שפה משותפת. חוסר תקשורת וחוסר אמון ביחד.

אני שמח על הפגישה הזאת. כאשר גברת

אורה נמיר הציעה שניפגש שנית,

תמכתי ברעיון מפני שלדעתי הנושא צריר להיבדק.

כאשר הייתי בכנס בג'נבה לפני שלשה

שבועות, לא יכולתי לקבל סיוע טוב יותר מאשר הנאומים ששמעתי מכל הנואמים שהיו

בכנס. כולם דיברו על היעדר תקציבים ועל הרצון להתקדם לע.בר טיפול מודרני

בתקופה הזאת של משבר כלכלי.

אם אתם לוקחים את ארצות המערב,

אצל רוכן אחת הדרכים להתגבר על בעיות תקציב היא סגירה של בתי חולים מסוגים

שונים. יש לנסות ולחפש דרכים טובות יותר כדי לתת טיפול טוב יותר לחולים,



בפחות תקציב. אין תרופת פלא. במדינות השונות מנפים שיטות שונות. מוקדם עדיין

לומר אם הצליחו או לא. הרבה אנשים מדברים על רפואה מונעת שעשויה לעזור.

החלטנו לקצץ במספר המיטות. יש לנו בעיה

גריאטרית. כאלף אנשים ממתינים בתור לכניסה לבתי חולים כרוניים. אני הולר לסגור

אלף מיות בבתי חולים כלליים. מיטה בבית חולים ככלי עולה פי ארבע מאשר מיטה בבית

חולים פרטי. בכל זאת יש אנשים שלא רוצים להיכנס לבית חולים פרטי מפני שהם

טוענים שהרמה שלו אינה טובה.

עלינו להחליט אם אנחנו רוצים את הטיפול

הטוב ביותר בשביל פחות אנשים או טיפול מספיק טוב בשביל יותר אנשים. על אף שבתי

החולים הכלליים טובים, אם אין לר מספיק מימון הרמה יורדת

לפני שפתחנו בנושא של הוספיס דנו על

בית החולים רמב"ם. בית החולים רמב"ם טוען שבגלל מחסור בתקציב הרמה של הטיפול

שהוא יכול לתת יורדת ויורדת.

עלינו לנסות כל מיני דרכים. מוטלת

עלינו החובה כלפי אנשים ואיננו יכולים להזניח ולא לתת להם את הטיפול ביותר

במקביל לרמה הגבוהה שאנחנו יכולים לתת ברפואה בישראל.

אני מדבר על יהודים וערבים כאחד, וכל

אחד אחר. זו החובה היחידה שיש לי כשר הבריאות, אני חייב לתת טיפול בדרך הטובה

ביותר.

אם אנחנו הולכים לסגור כ-600 מוסדות במדינה

בגלל כפילויות, הדבר יפגע בקופת חולים והיא תטען לאפלייה. שר הבריאות לשעבר

שר העבודה רוצה לתת לקופת חולים יותר מאשר משרד הבריאות.

כל צעד שאני נוקט כואב למישהו, אבל עוזר להרבה יותר.

כר שצריר להחליט אם אנחנו רוצים לצעוד

עם הקידמה או לא. להשאיר את המצב כפי שהוא, הוא צעד קל.אח רי זמן אתה מבחין

שאתה יורד ונסוג. זה מצב שאנחנו לא יכולים להרשות לעצמנו. כר שעלינו לנקוט

בצעדים.

חסר לנו

תקציב, אנחנו מקצצים בשירות הרפואי. שאלתי מה התגובה והיא השיבה: כותבים לי

מכתבים. קודם היה טיפול טוב מאד, עכשיו הוא טיפול טוב מפני שאין לנו אמצעים.

אני מחפש פתרון במטרה לתת שירות רפואי

טוב מאד ליותר אנשים. אם עלי לסגור מוסדות בגלל כפילויות ולהביא אותי להתנגשות

עם חברי כנסת מפני שאני נוגע במוסדות רפואיים של קופת-חולים - אני מקבל זאת.

פוליטיקאי לא יכול לנהל כל כר הרבה מאבקים פוליטיים. אם אני שומר על הרמה כפי

שהיא צריכה להיות, אני עושה מה שאני עושה. לפעמים זה עולה בקשיים ובכאב.

לכל מקום שאני הולר אני לא רצוי כאשר

אני סוגר מוסד. בית החולים משגב לדר בית .חולים עתיק שהתחיל בעיר העתיקה. פעם

רצו את תמיכתנו. לא שמעתי על בית החולים שאתם הזכרתם. ככלל בית חולים מעל 12

מיטות מקבל אישור, אם הוא קשור עם משרד הבריאות. אם משגב לדר יכול להחזיק

מעמד בלי עזרתנו - בבקשה. יש להם בנין חדש. אם הציוד יעמוד בפיקוח משרד הבריאות -

בבקשה. אם אתם זקוקים לתמיכתנו- זה סיפור אחר.

אני סוגר ואומרים לי שאני אנטי ספרדי.

אני סוגר בבני ברק ואומרים לי שאני אנטי דעתי. אף שר לא יכול לעבוד כר. בכל

מקום שאני פועל טוענים נגדי מתור "וסטר אינטרסט". אנחנו פועלים לטובת האנשים,

יכול להיות שלא לטובת המנהיגים שלכם. לא למען העוסקים בנושא, אבל לטובת האנשים.

אינני חושב שאתם מייצגים את הציבור בירושלים יותר טוב מאשר אנחנו. אנחנו רוצים

לתת את הטיפול מעל לכל הנושאים הפוליטיים.

זה השיקול היחידי שעמד לפני, אני לא

ממעיט בחשיבותם של השיקולים האחדים. הקידמה דורשת שינוילם וזה אחד מהם.



זה לא מכוון רווקה באופן מיוחד נגד הוספיס. כאשר ביקרתי בבית החולים הוספיס

אמרתי שהאוירה נהררת.

מה הקידמה שתושג כאן?

הם צודקים, איש לא יוכל לטעון שהרופאים

האלה לא יכוליט לתת טיפול יותר טוב

עם ציור יותר טוב. לא דיברנו נגד הרופאים, האחיות או היכולת הרפואית. אני מדבר

על בית החולים. אם אני מרבר על קידמה, אני מדבר על האפשרות לעמוד עם ציוד

טוב, עם אבחנה נכונה ועור. אנחנו רוצים לתת הזרמנות שווה לכל מי שגר בארץ

לקבל טיפול טוב ביותר.

כאשר אני מדבר על בניית מרכז רפואי

אחד, כמעט סוקלים אותי באבנים. אבל אם זה יעלה זול יותר וישיג תוצאות טובות

יותר - אני אעשה זאת.

אנחנו עומדים לפני דור חדש של מכשירים

ואנחנו יודעים את המחיר שלהם. שום תקציב מדינה לא יכול לשאת בזה. אנחנו מדברים

על שיפורים בכל הדרכים, אחרת לא נוכל לזוז קדימה.

אני מוכרח להגיד לכם, אין לי תסביר

אשמה כלפי הוספיס. השנה הזאת יותר טובה בגרה המערבית מאשר בשנה קודמת. ישנו

מרכז רפואי ברמללה. ישנם בתי חולים פרושים על פני המדינה. אינני מדבר על אחד, אני

מדבר: על המיכלול כאופן כללי . יש לנו הרבה בתי חולים ערביים מנוהלים על ירי

רופאים ערבים פלשתינאים. אינני מקבל את הגישה שאנחנו עושים משהו נגר הערבים

הפלשתינאים. בכלל לא. פגשתי רופאים בעזה ומקומות אחרים, שוחחנו על מקומות אחרים.

יש לנו בית חולים ערבי לא רק ביהודה

ושומרון אלא גם בישראל. אתם יכולים לשים את הרגש איפה שאתם רוצים. אני מרבר

על פגיעה ברגשות ערבים.

יש לנו בתי חולים על פני כל המדינה.

לא אקבל שאתם תקחו את הוספיס כדוגמא להראות שמשהו נעשה נגד פלשתינאים. אני

דוחה זאת על הסף, כאשר מדברים על ירושלים לא הייתי עושה דבר כזה מבלי לדעת

שיש בתי חולים רבים אחרים.

אתם מדברים על בית חולים ממשלתי. התווכח

על נושא זה קורמי בתפקיד. אין יותר הצרקה לקיים בית חולים. אם מישהו יבוא

ביוזמה פרטית, אני יכול להבטיח לכם שהבנין לא מתאים לבית חולים.

התחלנו פעילות במירפאת שיח גירח, שתיהפך

למוסד רפואי. היא מנוהלת על ידי ערבים, הממשלה וקופת-חולים. מה הטענה הזאת

שאנחנו עושים משהו נגר ירושלים. אפילו בתקופת הירדנים היתה כוונה לסגור את

הוספיס ולבנות אותו מחוץ לחומות. מירפאת שיח ג'רח היא במרחק של 200 מטר. הרופאים

מדברים ערבית, יש להם אותה מנטליות. הם יכולים לבוא למירפאה זו ולקבל טיפול.

המירפאה הזאת עומדת להתפתח ולהיות אחד מהמוסדות המודרניים שכל אחד יוכל להתפאר

בו. אני דוחה את הטענה הזאת של מגמה נגד מזרח ירושלים.

מה יהיה עם הוספיס ?

אני דוחה את כל הטענות על כוונה פוליטית

במזרח ירושלים. מירפאת שיח ג'רח מנוהלת

על ידי ערבים. היא תהיה מסוגלת לתת יותר מאשר עזרה ראשונה, או הרבה מהדברים

שמקבלים בהוספיס.החולים יקבלו טיפול במיראפה שתהיה בית חולים יום.יבואו למירפאה

יקבלו טיפול וילכו הביתה. אנחנו עומדים להנהיג טיפול כזה בכל הארץ. מירפאת

שיח גירח תהיה מרכז רפואי בכל המובנים, אפילו תשיג כמה מבתי החולים שלנו.

איש לא מדברי, ידידי, על קבצנים. הטיפול

שיקבלו יהיה מכובד. הם לא ילכו ויבקשו כסף. הם יקבלו ביטוח רפואי. אלפי אנשים

מקבלים ביטוח רפואי. הם יבוטחו באותה מירה על ירי הממשלה. אינני רואה סיבה

מדוע פתאום אנשי ירושלים לא יוכלו לעבור אותו תהליר שהרבה ערבים בירושלים כבר



עברו, הרבה מהם בחלקי הארץ הארורים. הם מקבלים טיפול בבתי החולים הטובים ביותר.

מדוע להציג כאילו פתאום עשרות אלפי אנשים יישארו קבצנים. אני אראה לכם ארצות

בעולם שאין להן טיפול רפואי כזה והם אינם מוצגים כקבצנים. מרוע אוכלוסית ירושלים

צריכה לקבל טיפול רפואי ברמה נמוכה ולהישאר כקבצנים, ולא לקבל את הטיפול הטוב

ביותר הניתן על ירי המרינה. בריוק ההיפר. יקח זמן מה ער שכל אחר יבוא, יירשם

ויקבל ביטוח, כמו שכל כר הרבה ערבים ויהורים מקבלים בישראל.

אני רוחה גם נקורה זאת. אתם י ורעים היטב

שזה לא נעוף. היו לנו ויכוחים על שערי צרק. את שערי צרק לא בנו בשביל

רתיים קיצוניים. רתיים קיצוניים הולכים לביקור חולים. היה צורר ריאלי. הויכוח היה

על הסוג ועל הגורל.

בית החולים שערי צרק קיים מזה מאה שנה.

בנו רק בנין חרש.

היו הרבה ויכוחים על נושא זה . אם הוא

קיים היום, הוא בית חולים מוררני. חצי

ממנו שייר לקופת-חולים. עדיין שתי קומות עומרות ריקות.אתמול ישבתי עם שתי משלחות

במטרה למצוא מקורות לאחזקה ולאיכלוס שתי הקומות הריקות.

איו הצרקה כל שהיא לבית חולים ממשלתי

אחר בירושלים. שוחחתי עם שרי בריאות מארצות הברית על בניית מרכז רפואי בירושלים

לטובת כולם . הוא יהיה על הר הצופים בשביל אוכלוסיה יהורית וערבית כאחר. זו

עיר אחת, אנחנו מוכרחים להבין שעלינו לתת את הטיפול הטוב ביותר לכולם. אם

תעלו בכוח נקורות פוליטיות, זה לא יעזור. הן לא קיימות.

הערתי לחבר-הכנסת טופיק. לפני שבועיים-שלשה היה ענין של רופא בבית החולים רמב"ם

בגלל האשמה מסוימת הוא הושעה. אני קראתי לו ושוחחתי איתו. כאשר הוא התעקש שהוא

חף מכל אשמה, רנתי עם בית החולים וקראתי לכל מי שיש לו ענין במה שקורה בין

יהורים וערבים לתת יר. לשמחתי ההמלצה הכללית היתה שיש כאן טעות ועלינו להחזירו

לעבורה. וזה בריוק מה שעשו באותו יום.

קיבלתי מכתב מכל מיני- אנשים-שטענו כי עשיתי

טעות . אבל עלינו לחשוב כממשלה אם אנחנו רוצים ליצור מצב של שני סוגי טיפול או

לא. רוב הערבים הולכים לבית חולים כללי ומקבלים את הטיפול ומריצים. אני שמח

לשמוע שיהורים הולכים לבית חולים שלכם. אינני רואה סיבה מדוע לא. אבל אינני

יכול לקבל האשמות מסוג זה. יש אנשים שמרגישים טוב מאר בינם לבין עצמם, זה לא

רבר חרש. אם יש תהליר כזה או לא, זר לא הסיבה שבגללה הולכים לסגור את הוספיס.

האוירה שם נהררת - זו עוברה ואני ראיתי זאת. אבל אינני יכול לקבל את הטיעון

הזה. ריברתי עם ערבים רבים, בהתחלה היה להם קשה אבל אחר-כר התרגלו. אני מרבר

על ערבים בישראל.

יש בית חיילים לי ולרות בבקעה אל גרבייה,

ורוב הנשים הולכות לחררה. מספר נשים הולכית לבית חולים זה.

אני אחראי לבריאותם של האנשים, הם

לא יורעים מה הם יכולים לקבל ואילו אנחנו יורעים. רוב האנשים הולכים לבית חולים ו

ומתרגלים. אביה של גברת נמיר שכב בפרוזרור של בית חולים חררה מפני שהתפיסה

של בית החולים היתה % .13Oשליש מהחולים . בא מהכפרים האלה. זו הררר שבה אנחנו

חיים בישראל וזו הררר שבה אנשים מתרגלים לחיות יחר. לכן תפקירי כשר הבריאות

לרחוף ככל יכולתי. אם מרברים על המצב בירושלים, עוברה שרוב הערבים הולכים

לבתי חולים כלליים. אינני רואה סיבה מדוע חלק אחר של איתה איכלוסיה לא יקבל

אותו טיפול ואחר זמן קצר יתרגלו לזה.

אני רוחה את הטיעון הזה, אינני חושב

שהוא תקף. יש לנו הרבה רופאים ערביים על פני המרינה בבתי חולים, הם מגיעים

ל%30 בחררה, בגליל אולי אפילו יותר. יש בית חולים מעל %50 רופאים ערבים. זו

עוברת חיים במרינה ועלינו להתרגל אליה, שני הצדדים: אינני יכיל לקבל זאת כסיבה



לשנות את ההחלטה הבסיסית. ודאי שעלי לדחות את הטיעון הפוליטי או האשמה הפוליטית.

הממשלה הזאת חידשה מאמצים להשיג הבנה עם פלשתינאים ועם ירדן. אינני נכנס לויכוח

עם הברי שוסטק, יש בינינו חילוקי דיעות. הממשלה הזאת במובן זה שינתה את

מדיניותה והיא הולכת בדרך שאתם חושבים שהיא חיובית.

סיפרתי לכם מספר פעמים שאני במשר

השנים האחרונות פגשתי מספר מנהיגים ערביים. לא אוכל לספק איתר, חבר הכנסת

טובי במשך כל ימי חיי. למה ניאבק? אני מדבר על מה שמקובל בעיני. אני פגשתי

מנהיגים פלשתינאים במשך השנתיים האחרונות, מתוך מאמצים עצומים להזיז את המגעים

ביו יהודים ופלשתינאים. אם היו מאמצים כאלה נעשים אף מצידם באותו זמן על מנת

להשיג הבנה טובה יותר, הבנה מעשית, הרבה דברים היו יכולים להשתנות מאז.

אבל לא זה המקום לדון על כך. לומר לי

כהבר מפלגת העבודה, שבמצעה זה רשום?- שיכחו מזה, אינני מקבל זאת . הייתי בביתו

של אנוור אל הטיב מספר פעמים ואמרנו כל אחד מאיתנו מה שאמרנו. דנו בנושא באופן

מעמיק. אהרי כל המאמצים האלה , שאינני עומד להפסיק אותם, אין לי בעיה עם בית

החולים הוספיס, בעיה פוליטית. מפני שהגישה המרכזית של הממשלה הזאת היא בדיוק

ההיפר ממה שאתם רומזים. אנחנו מנסים להשיג מקסימום שיתוף פעולה. אנחנו מוכרחים

לערור דיונים משותפים הרבה יותר מאשר לגבי בית חולים זה.

יש מיכשולים אוביקטיביים. אתמול פגשתי

מישהו מירדן.אני עומד לפגוש אותו שנית היום במטרה להשאיר צינור אפשרי כל שהוא כדי

לשפר את הסיכויים של התקדמות ביחסים שלנו. הוספיס איננו חלק מהם. אנחנו דנים

על דברים גדולים יותר. אם אתם מכניסים את הוספיס למישור הזה, אתם עושים טעות

גדולה. בשביל להזיז קדימה את היחסים בין יהודים לערבים צריר לעשות מאמצים אדירים.

ואם מישהו מביניכם רוצה לתרום לתהליר הזה, יש הרבה מה לעשות..בנקודות העיקריות

מה המנהיגים של הפלשתינאים כאן מוכנים לעשות במטרה לקדם דו קיום בשלום. עיזבו

את הוספיס, זהו ענין שולי. עלינו לדון לגבי הוספיס כעל בית חולים.

אם על הוספיס איננו יכולים לבוא לידי הבנה...

אנחנו יכולים. כפי שאמרתי, אני שמח שאנחנו

יכולים להיפגש שוב. זה נותן לנו זמן

למחשבה. לא מיהרנו להחליט. שקלתי את הנושא הזה מכל ההיבטים שלו. אנחנו חוזרים

להוספיס בית החולים, זה הנושא.

ציינת כל כר הרבה נושאים פוליטיים שעלינו

לדון בהם. מר שוסטק היה שר הבריאות במשר שבע שנים. אנחנו מדברים על המצב הנוכחי.

הוא לא סגר את בית החולים.

אני מצאתי מצב מסוים. כאשר ביקרתי

בבית החולים כולכם הסכמתם שברמה הזאת

הוא לא טוב. הוא קטן מדי, חסר אמצעים, חסר ציוד, רופאים ועוד ועוד. אינני רוצה

ללכת חזרה להיסטוריה של שר הבריאות שם טוב לשגם הוא לא סגר את בית החולים.

בגלל כל הסיבות האלה הוא הצטמק במשר השנים. זו עובדה, אין כל הצדקה לממשלה

לקיים בית חולים בן 200 מטות בירושלים. אינני מאמין שתוכלו להקים בית חולים חדש

במיבנה הזה ובאמצעים האלה. הרופאים הם טובים, האחיות הן טובות. תוכלו לעשות

זאת - הרי יש עוד בתי חולים פרטיים או ציבוריים. אבל אין צורר בבית חולים

ממשלתי ברמה זאת. הוא ימשיר וירד ורמתו תרד.

אני כשר הבריאות לא לכול להחליט לחדש

בית חולים מתחת ל300-7 -200 מיטות. מתחת לזה אי אפשר לקיים בית חולים ברמה נאותה.

אין הצדקה לעשות זאת לגבי האוכלוסיה בירושלים. יש אלטרנטיבות אחרות, לערבים

או יהודים.

אנחנו הולכים לבטח כל אחד מכם. החולים

יקבלו את הטיפול איפה שהם רוצים, אבל יהיו מבוטחים. כמה בתי חולים אנחנו

צריכים בירושלים? זה לא מקרה שאתם מתעקשים על נקודות פוליטיות ולא רפואיות.



אני שר הבריאות ואני צריר להבטיח שהם יקבלו את הטיפול המתאים. איו הצדקה לבית

הולים ממשלתי נוטף.

גברת נמיר, מר שוסטק לא סגר ומר

שם-טוב לא סגר. מר גור איננו שוסטק ואיננו שם טוב. והמצב איננו דומה. אני עכשיו

שר הבריאות. בדקתי באופו יסודי, ראיתי את כל התנאים סביב ואינני מתבייש לומר

שאני גור , לא שוסטק ולא שם-טוב, אני רוצה לתת פתרונות בדרך שאני רואה אותם.

אני כעת שר הבריאות, מצפוני נקי משיקולים פוליטיים. לא הייתי עושה זאת לולא הייתי

בטוח באופו מוחלט שזו הדרר להשיג את הטיפול הטוב ביותר לאוכלוסית ירושלים,

יהודים וערבים כאחד.

בישיבה האחרונה דיברנו על הצורך הרפואי

בקיומו של. בית החולים הוספיס. אתם ודאי מצפים ממני להצעות. אני מבטיח לעשות

זאת ואני אקיים .

הועדה סיירה בבית החולים. הרמה לא מצדיקה

בית חולים כללי. משהו צריך לעשות. אנחנו נעשה זאת. אינני יכול לתת כעת קו ברור

כיצד לעשות זאת. יש לנו משא ומתו. אנחנו מקיימים משא ומתו עם קופת-חולים. אנחנו

מנהלים משא ומתו עם מגו דוד אדום.אבל מסתבר שאסור להם לפעול בגדה המערבית.

אני מדבר על מירפאה של הדסה. אומרים לי שזה לא טוב, זה לא ישמר את האוירה הקיימת

בבית החולים. עלינו למצוא פשרה ביו קיום האוירה בבית החולים וביו בית חולים.

כיום אנחנו דנים על בית החולים הוספיס, אם יש הצדקה לקיומו או לא. כולם מסכימים

שהמצב כיום לא טוב. האפשרות היחידה היא לשפר אותו, לקדם אותו. האפשרות הזאת בשביל

הממשלה לא קיימת.

מדוע?

מפני שאיו הצדקה. יש מספיק בתי חולים

בירושלים. אנחנו פותחים את מירפאת שיח

גירח, באותה עת אני סוגר מאות מיטות בבתי חולים אחרים שהם לא יעילים. עלינו

להתכונו לעתיד מנקודת מבט של הממשלה איו הצדקה. אם יבואו אנשים ויאמרו שחם

רוצים לבנות בית חולים פרטי - נדוו על כך. זה לא נוגע למקום הזה. המקום אינו

מתאים לבית חולים כללי.

עלינו להוריד מעל סדר היום את הנושא

של קיום לבית חולים כללי. אני חייב לועדה פתרוו למצב הקיים. להחזיק אותו כמו

שהוא, או לשפר אותו, או להרחיב אותו כבית חולים ממשלתי בשעה שיש לנו מיטות

ריקות במקומות אחרים ואני עומד לסגור אותו - זה מחוץ להגיוו.

אני לא ממעיט בחשיבותן של הנקודות

הפוליטיות, אבל הו לא הנקודות האמיתיות. זו ההחלטה הנכונה לעשות.

אני יודעת שהנושא מאד רגיש. אני יודעת

שהאורחים שלנו רוצים להשמיע עוד דברים.

אני אקבע עוד ישיבה. אנחנו נשמע את כל האורחים ולא תהיה תחושה שלא מיצינו

את הנושא, לא שמענו את האנשים.

עד אז לא יינקטו כל צעדים?

בכל מהלר שעשינו היתה היענות אבסולוטית

מצד שר הבריאות. אנחנו עושים הכל

בהסכמה עם שר הבריאות.

אני רוצה לקוות שאנחנו לא ניכנס לויכוח

עקר אלא לבירור שהוא מעבר לצד עניני

מקצועי שמר גור מופקד עליו. אני משוכנע יותר מכל פעם אחרת בויכוח הזה שהבעיה

איננה אך ורק, איננה בעיקר כמה מיטות יהיו בירושלים. הבעיה בפי שאני רואה אותה:

האם מוסד ערבי פרופר, על כל עובדיו, יוכל להתקיים בירושלים או לא יוכל להתקיים

בירושלים.

הויכוח הזה פרץ בזמנו ביחס למערכת החינוך.

עכשיו הוא עולה בהקשר עם שירותי הבריאות, ביחוד לאחר שכל המוסדות שנזכרו על ידי



ד"ר יאסר עובד התחסלו עם הזמן. הוספיס בשאר במידה מסוימת יחיד.

יש לי רושם שמר גור רץ מהר מדי בנושא חזה.

מתור הנימוקים שהוא העלה יש בודאי הרבה מה לומר, הנימוקים המקצועיים. הרי לפני

שההחלטה הזאת נתקבלה, עירית ירושלים, ראש עירית ירושלים דיבר עם גורמים בינלאומיים

על גיוס כספים בשביל שיח ג'רח.

שיח גירח אמור להיות בית חולים גריאטרי.

הבעיה היא לא שממשלת ישראל אינה רוצה

לקבל כספים.

זה לא ממשלתי.

אני אומר ממשלת ישראל, זו ממשלתנו.

שיח גירח זה לא ממשלתי. במציאות הזאת

של עודף גדול מאד של מיטותו ושירותים

מוסיפים משהו. מבוטח שהערבים יקבלו שם טיפול. זהו לא בית חולים ממשלתי אלא שילוב

של קופת-חולים ועיריה.

אני רוצה לחזור על הצעתי מהישיבה הקודמת.

אני מציע שהנהלת בית החולים והאגודה

יקבלו שנה על מנת להרים עד כמה שאפשר, באמצע.ים המוגבלים את השירותים שהם מגישים.

בתור השנה הזאת יגישו יחד למשרד הבריאות, אולי בשיתוף עם משרד הבריאות תוכנית

לחמש שנים איך הם רואים אפשרות לפתח את בית החולים הזה, מה יהיו יעודיו או יעוודו

הספציפי.

על פי תוכנית מוסכמת יתו שאפשר יהיה

למצוא אפיק שהמוסד יתקיים, הוא יגיש שירותים חשובים אחרים וכך לא יתחסל. משום

שהוא מהווה סמל לאפשרות של אחזקת מוסד כזה בהנהלה ערבית מלאה.

אני חושב שדיברנו הרבה ע.ל ההיבטים הפוליטיים.

ל אינני פוליטיקאי ואני אגביל את עצמי לבעיות

בית החולים. שר הבריאות צייו משהו על כפילויות. באיזור ירושלים אין כפילויות,

יש בית חולים לממשלתי אחד בשביל האוכלוסיה הערבית. לבתי חולים פרטיים יש יעודים

אחרים, הם לא מחליפים את בית החולים הוספיס.

איו כאו שאלה של רופאים ואחיות אלא

של ציוד ואמצעים. אלה יכולים להשתפר ולעלות. שר הבריאות צייו משהי על בית החולים

משגב לדף. אנחנו לא מבקשים תקציב נוסף בשביל להעלות את רמתו של בית החולים. הכסף

צריך לבוא ממקורות אחרים וזה יכול להיעשות.

שר הבריאות' הזכיר את אחוז הערבים ההולכים

להדסה. אחרי 18 שנים של ביטוח בהדסה מצאנו שיש ערבים שהולכים להדסה מרצונם החופשי.

אם נוריד את אחוז החולים שהולכיים בגלל חוסר אמצעים וציוד, אותם מעטים שמבוטחים

ומופנים על ידי קופת-חולים להדסה, עדייו מעדיפים על אף התשלום שהם משלמים לחזור

ולשלם מכיסם לבתי חולים ערבים כמו סיינט גו'נס או מקרי או הוספיס .

מספר הערבים ההולכים להדסה מרצונם החופשי

בשביל שירות רפואי הוא קטו מאד, לאחר 18 שנים. יש הברל גדול בין בקעה אל גרבייה

ובית חולים הוספיס. במשך תקופה של שנה-שנתיים נוכל לשפר את בית החולים. נצטרך

לקנות ציוד מתאים. אנחנו יכולים להשיג זאת.

בידי הנהלת בית החולים תוכנית בעלת שני

שלב ראשוו יקח שנתיים, שלב שני עוד שנתיים-שלש. אם יינתו לנו הזמו נוכל

להשיג את הסטנדרט שמשרד הבריאות רוצה שיהיה לנו. אחרי אותה תקופה יהיה בידי

משרד הבריאות לבחוו אם השגנו את מה שאנחנו רוצים או לא.



את השלב הראשון נוכל לעשות במשך שנתיים,

את השלב השני במשך שנתיים-שלש נוספות. מתור נסיוני ולהערכתי לאחר 18 שנים בבית

החולים ובמקצוע ומתור מגע עם האוכלוסיה והחולים זה יהיה הפתרון ההגיוני ביותר.

הערה אחת: אני מבקש שני רברים. אנחנו

ניפגש שוב. בינתיים אני מבקש מהשר לא להיות

כל כך החלטי לגבי הצערים שעומרים לנקוט. מה ששמענו פחות או יותר הוא החלטה

לסגור את בית החולים. אני מבקש לא לאמץ גישה זו ער שנשוחח על כל ההיבטים השונים

של הנושא.

הובטח לנו.

אבל שמעתם את הגישה של מר גור.

שנית, אני מבקש מהשר לשקול, לבחון את התוכנית

שהוצעה כאן. על ירי מאמץ משותף ובעיקר על ירי המאמצים של הנהלת בית החולים להציג

תוכנית בשביל חירוש הציור והעלאת הרמה בהשוואה למוסרות ממלכתיים. יש בתי

חולים ישראליים, בתי חולים ממשלתיים בישראל שיש להם סיוע חוץ בפיתוח. יש להם

מקורות שלהם, כמו למשל בית החולים רוטשילר. כמעט בכל בית חולים יש פיתוח עצמי.

מרוע לא נגיע למצב כזה, כאשר לבית החולים הוספיס תהיה מועצה של ירירי בית החולים.

ויחד עם משרר הבריאות ינסו לסייע ולקרם את בית החולים. אני מבקש אותו לשקול

ולבחון הצעה כזאת, כרי שנוכל לנהל רו-שיח על פתרון שלא יהיה כה החלטי על סגירת

בית החולים.

הייתי רוצה לשאול האם שקלתם נקורת מבט

של הכנסיה האוסטרית. ער כמה שאני יורע

הם לוחצים חזק מאד.

הם נסוגו.

הם לא נסוגו. בית החולים הצטמק רק

בגלל הלחצים של האוסטרים. הלחץ יגבר

מאשר היה ער עכשיו.

מה קרה לרשיון של בית החולים

שאני הענקתי לכם לפני שנתיים?

עלינו להפסיק עכשיו. אנחנו נמשיך בפעם

הבאה .בנקודה שבה הפסקנו היום. אני

מבקשת את כל הנוכחים לבוא שוב, מפני שאנחנו רוצים לראות אותם האנשים בפעם

הבאה. השר יהיה נוכח איתנו. הישיבה תתקיים בעור תשעה-עשרה ימים. נעלה את הנושא

על סרר היום מהר מאר. עלינו להאזין לנציגי עירית ירושלים.

אחרי שנפגשנו, נסעתי לוינה ונפגשתי עם

השגריר שלנו, בלחץ הקררינל האוסטרי. עור נשוחח על כך בישיבה הבאה: זו בעיה,

אבל לא הבעיה העיקרית. משיחות שהיו לי עם השר, השר פתוח לשמוע. הוא לא יבוא

לכלל החלטות נוספות אלא לאחר שניפגש. הוא רוצה להיות נוכח בפגישה הזאת.

אני הייתי בבית החולים. אני רוצה לספר

לכם רבר אחר. אם אני כבן-אנוש הייתי מוצאת תנאים כאלה בבית חולים יהורי, הייתי

מבקשת מהשר להתפטר.

בתחילת הישיבה אמרתי שעלינו לחלק את

הנושא לשנים, המישור הרפואי והמישור השני של הרגשה לאומית קשה שצריך להתיחס

אליה. המישור הרפואי לא יכול להימשך.

על השר לשקול.

אל תלחץ עלי. אתה יודע את עמדותי

הפוליטיות טוב מאד. השר מוכן להאזין,

לשוחח ולחשוב. אני מבקשת אותכם, בואו אותה קבוצה של אנשים כדי שנוכל להתחיל

בנקודה שבה הפסקנו.

הישיבה ננעלה בשעה 11.00