הכנסת האחת-עשרה

מושב ראשון



פרוטוקול מס' 79

מישיבת ועדה העבודה והרוותה ביום

ד' כ"ד באייר התשמ"ה - 13 במאי 1985, בשעה 9.00

חברי הוועדה; א' נמיר -היו"ר

ש' ארבלי-אלמוזלינו

ני אירד

ר' כהן

מוזמנים; סגן שר העבודה והרווחה מ' פרוש

חבר-הכנסת מ' פלד

י' בריק - משנה למנכ"ל משרד העבודה והרווחה

מ' חובב - מנהל השירות למפגר, משרד העבודה והרווחה

ר' קפלן - משרד העבודה והרווחה

א' כהן - מפקחת במחוז ירושלים על החינוך המיוחד

נ' יפה - יו"ר ועד ההורים הירושלמי לחינוך מיוחד

ר' אנגיל - חבר ועד ההורים של החינוך המיוחד

ח' וייצמן - מנהלת מוסד "טללים" בדימונה

י' גניגר - יו"ר אקי"ם

י' גלבוע -מנכ"ל אקי"ם

גי ברטוב - נציג ועד הורים ארצי באגודת אקי"ם

ד' ספורטה -)

די אליאסי -)

מי מרקוס -)

מזכירת הו ועדה; אי אדלר

קצרנ יה; מי הלנברג

סדר-היום; צמצום תקנים בשירוח למפגר - הצעה לסדר-היום

של חברי הכנסת אורה נמיר ומתתיהו פלד



צמצום תקנים בשירות למפגר - הצעה לסדר-היום

של חברי-הכנסת אורה נמיר ומתתיהו פלד

היו"ר אי נמיר; רבותי, בוקר טוב. אני מהכבדת לפחות

את הישיבה,

הנושא העומד על סדר-יומנו - שתי

הצעות לסדר היום, אתת של חבר-הכנס מתתיהו פלד ואתת סלי, בנושא צמצום

תקנים בשירות למפגר.

רבותי, לפי הנוהג, אעבור על עיקרי

ההצעה לסדר-היום.

אני העליתי את הצעתי ב-9 בינואר

בעקבות הידיעה שמקצצים בתקנים של העובדים הזמניים בשירות למפגר - סגן

השר, בדבריו, יעמיד אותנו על אמיתות העובדות - ואנהנו הלא יודעים דבר

שהפך להיות כלל, שכאשר מקצצים ומצמצמים, תמיד מקצצים מהחלשים. מהחזקים

לא קיצצו דבר עד עצם היום הזה.

על פי נתוני ספר התקציב לשנת 1984

קיימים בארץ 60 מעונות פנימיתיים למפגרים ובהם 4,929 חוסים. 11 מן

המעונות הם ממשלתיים, ובהם 2,995 חוסים, כלומר למעלה מ-50% ממספר החוסים

במעונות הפנימיתיים; 23 ציבוריים, ובהם 526 חוסים; ו-26 מעונות פרטיים

ובהם 408, 1 חוסים.

בתקן השירות למפגר, במשרד העבודה

והרווחה, 1,170 עובדים. כדי שהמערכת תוכל לתפקד הועסקו, עד ספטמבר

1984, עוד 420 עובדים זמניים, רובם מטפלות. בשל ההקפאה שהיתה אז לא ניתן

לקבל מחליפים עבור 175 עובדים שסיימו את עבודתם עד ספטמבר 1984. יתר

על כן, עובדים הפורשים או יוצאים לחופשות ממושכות, לא ניתן למלא את

משרותיהם. אז היתה סכנה, אדוני סגן השר, שתוך ימים ספורים יישאר השירות

למפגר ללא כל העובדים הזמניים, ופירוש הדבר פגיעה משמעותית ביותר ברמת

הטיפול הניתנת לחוסים והכבדה כבדה מנשוא על העובדים שיישארו במערכת,

או שליחת החוסים חזרה לבתיהם.

אשר למערכת הציבורית והפרטית שבפיקוח

משרד העבודה והרווחה, שרובה נמצאת בבעלות אקי"ם: ב-1 בינואר נמסר לכל

מפעילי המסגרות הנ"ל כי לא תשולמנה התייקרויות. פירוש הדבר שאק"ים וכל

המסגרות לא יוכלו לעמוד בהתייקרויות. הדבר הזה התבטא אז בשיעור של 20%.

אקי"ם וכל המסגרות הציבוריות והפרטיות לא יוכלו לעמוד בספיגה נוספת של

20%, כפי שאמדתי זה היה השיעור אז, הוא התבטא ב-20%, אחרי שספגו כבר 20%

בגין התייקרויות קודמות. את הדברים האלה ציינתי בדברי במליאת הכנסת, ב-9

בינואר.

הקיצוץ בכוח אדם היה מכה אחת והאילוץ

לספיגת התייקרויות נוספות - מכה נוספת.

כל מה שאמרתי עד כה אינו מתייחס

למעונות הפרטיים, 26 במספר, שבהם 1,408 חוסים. בחלק מהם המצב קשה מנשוא.

מידת הפיקוח הציבורי מוגבלת ביותר. חלקם מתנהלים כמפעל לעשייה רווח.

עזובה והזנחה הינן מנת חלקם של החוסים, וההורים פוחדים להתלונן שמא

יבולע לילדיהם. במציאות הישראלית ההמתנה לסידורי מוסדי נמשכה לעתים

שנים, וכיום ממתינות מאות משפחות לסידור ילדיהן.



בדברי במליאת הכנסת קראתי גם מכתב

שקיבלתי מזוג הורים, שילדה שלהם נמצאת במוסד פרטי. התיאור שלהם קשה

מנשוא.

אני רוצה לקבוע כאן, אדוני סגן השר,

שלא ידעתי את מי להזמין בנושא של המעונות הפרטיים, כי אנחנו לא יודעים

מיהו בעל בית עליהם, מי מפקת עליהם. אני זוכרת את הנושא של "בית טינה",

השערוריה הנוראה שהיתה אז. עסקנו בזה במשך 10 ישיבות. אני מבקשת לדעת

את מי אנחנו יכולים להזמין לכאן, כדי שידבר בשמם.

נשמח, ארוני סגן השר, אם תאמר לנו ששתי

הגזירות לא קיימות, כלומר שלא ביטלו את התקנים הזמניים ושלא ביקשו

מהמוסדות לספוג את ההתייקרויות. אולי תוכל גם לומר לנו שהתור של הממתינים

מתקצר, על כל אלה וכל שתרצה לומר לנו. בבקשה, אדוני סגן שר העבודה

והרו ותה.

סגן שר העבודה והרוותה מי פרוש; ברשותך, היושבת-ראש, אמרתי כבר במליאת

הכנסת ואני חוזר ואומר, שאני מעריך

מאד שהעלית את הנושה הזה, כי אנחנו נחנקים בבעיה.

היתה לי סבתא שהיתה נוהגת לומר: צרות

שאפשר לדבר עליהן - הן לא כל כך גדולות, אבל צרות שאי-אפשר לדבר עליהן -

אלה צרות גדולות. אוי לי מיצרי ואוי לי מיוצרי. כולנו, ללא הבדל קואליציה

ואופוזיציה, נושאים באחריות.

לצערי, אני במצוקה. אינני איש בשורה.

מכיוון שזו אתת ההזדמנויות הראשונות שאני מופיע בפני הוועדה בתפקידי

הנוכחי אני רוצה לומר, שתפקידה של ועדת העבודה והרווחה לתת דעתה איך

לשנות פני הדברים.

כמשפט רקע אומר שרבים העריכו הערכה

לא נכונה את השילוב של עבודה והרווחה כאילו נושא הרווחה הוא סרח עודף.

אחת המגמות התיאורטיות בשילוב הזה היתה לשנות את התדמית שהיתה לתחום

הרווחה.

ברשותכם, אמסור כמה נתונים. 200 אלף

נזקקים מטופלים על-ידי משדר הרווחה. אני מדגיש; אני מדבר על משרד הרווחה.

לצערנו הגדול, ההתייחסות לנושא

הרווחה היא כזו שחושבים שהכל זה בלית ברירה.

כשאתה מרבר על 200 אלף, זה לא רק

ילרים.

סגז שר העבודה והרווחה מ' פרוש; אני אומר שמשרד זה חובק זרועות עולם.

אם יוצאת הוראה - אינני רוצה להגיד

גזירה - על קיצוצים נוספים, שוכחים שכאשר מדובר על נושאים שהם בטיפולו

של משרד הרווחה, פוגעים ממש בשירות. אם הייתי מעביר את כל ההשתלשלות

של נושא כת אדם בשירות למפגר, אנחנו לא יכולים להעלות על דעתנו עד כמה

הקיצוצים פוגעים ממש בשירות.



וכשאני מדבר על הלחץ עלינו - זה איום

ונורא. מספר הממתינים כיום הוא כ-700. כשאני אומר 700 ממתינים, זאת

אומרת 700 משפחות, זאת אומרת מאות ילדים נוספים, מפני שכשאנחנו מדברים

על ילד מפגר בתוך המשפחה - אנחנו צריכים לדעת מהי המשמעות של הדבר הזה.

כל השימה הזאת של קבלת עובדים ארעיים,

שזה לא פרופורציונלי כמו שמקובל במקומות אחרים, באה ונובעת מפני שאי-

אפשר להחזיק את המערכת. כך אנחנו נאבקנו. אבל, לצערי, אינני יכול לבוא

ולהשלות אתכם ואת עצמנו ולומר שהגענו לסיפוקנו. לא הגענו לסיפוקנו.

כדי שתהיה לפניכם תמונה ברורה וכדי

שתהיה למירה של הנושא, אני רוצה לתת לכם כמה מספרים מאפיינים: בשנת

979ו התקן היה 1,350 עובדים. הוא התחיל לרדת. בשנת 1980 -1,300; בשנת

1981 - 1,261, והוא הוסיף ופחת בשנת 1982 ובשנת 1983. בשנת 1984 הוא

היה 1,168 והשנה, 1985 - 1,168, בעוד שלפי חוק הפיקוח על המעונות אנחנו

זקוקים ל-1,634 תקנים עבור הילדים שבטיפולנו.

ש' ארבלי-אלמוזלינו; מה מספר הילדים?

סגן שר העבודה והרווחה מ' פרוש; 5,204.

מי חובב; הנתונים שמביא סגן השר ביחס לכוח אדם

מתייחסים למעונות ממשלתיים.

סגן שר העבודה והרווחה מ' פרוש; אם נדבר על מעונות ממשלתיים - כ-3,000.

שי ארבלי-אלמוזלי נו; וכמה יש במעונות הפרטיים?

י' בריק; כ-1,600.

היו "ר אי נמיר; אני קראתי את המספרים שהוצאתי מספר

התקציבי, במעונות פרטיים - 1,408

חוסים, ובציבוריים - 526.

סגן שר העבודה והרווחה מי פרוש; זה כמעט לא נשתנה.

כפי שאמרתי, אנחנו צריכים 1,634

עובדים. יש 1,111, זאת אומרת שחסרות 523 משרות, ואם אדייק -1/2 522

משרלת. על זה אנחנו נאבקים. אנחנו נתונים במצב שהייתי אומר; הלוואי

שהאופוזיציה והקואליציה היו פועלים כגוף אחד - כי אז היינו יכולים

יותר להתריע.

מה נגיד ומה נאמר, הבקשה שלי שנצא

מכאן עם סיכום כדי להחדיר לתודעה שיש דברים שאי-אפשר לקצץ בהם.

אולי יכול מישהו לומר; כשם שמחכים

בתור 700, יחכו 1,000. מי שיבחן את הדברים, האם אנחנו יכולים להגיד

שנרשה לעצמנו שכשם שמחכים 700 יחכו 1,000 ילדים - אז יחרצו משפט.



יום יום, כשאני פותח את העיתון, אני

מחפש שמא חלילה קרה אסון באיזה שהוא מקום, בגלל חוסר עובדים.

התופעה של ממלאי מקום ושעות נוספות

היא מחוסר ברירה ומכיוון שיש צורך להחזיק את המערכת. אי-אפשר להפקיר

אח הילדים.

לומר אח האמת לאמיתה - אני במצוקה

גדולה מאוד בנושא זה. לא אגיד שאין אוזן קשבת, אבל אני לא רואה אפשרות

כיצד משנים אח המצב. לא הייתי רוצה שאנחנו נהיה אשמים. אנחנו נושאים

באחריוח של המצב הקטסטרופלי, של גזירת הקיצוצים שלפי האוצר הכרחי לנקוט

בהם, אבל אם אגיד אח האמח לאמיחה - אין לנו אפשרוח לעמוד בו.

מי חובב; הנושא העומד על סדר היום הוא קיצוצים

בכוח אדם. בשיא כוח ארם, זאת אומרת

חקנים, היחה הפחחה של 181 חקנים, מאז 1979 עד 1985. מספר הילדים נשאר

יציב. אני מדבר על המוסדוח הממשלתיים.

שי ארבלי-אלמוזלינו; ובאחרים גדל?

מ' חובב; כן.

היו"ר אי נמיר; על מה מדובר?

מי חובב; מ-1979 עד 1985 התהליך היה שקוצצו

חקנים. מספר הילדים נשאר יציב. הגידול במספר הילדים, כ-100 לשנה, התבטא

במעונוח הציבוריים והפרטיים, לא בממשלחיים.

במשך 10 שנים הממשלה לא הוסיפה מעון

חדש. היה גידול במספר החוסים במעונות הציבוריים והפרטיים, לא במעונות

הממשלתיים. במעונוח הממשלחיים מספר החוסים נשאר יציב אבל היו קיצוצים

להקפאוח בכוח אדם. בשיא כוח אדם - ב-1/2 181 משרות. לא הכל נטו, חלק היו

שירוחים ואלה עברו לקבלנים.

בסוף השנה האחרונה, השנה שעברה,

העסקנו 465 עובדים ארעיים במערכח, למילוי כמה דברים. קיצוץ שבוע העבודה -

על זה לא קיבלנו תוספח והעובדים הארעיים נתנו לזה איזה שהוא כיסוי. המשרד

נאלץ לקצץ ולצמצם בתקנים הארעיים ואנחנו עומדים היום על מכסה של 310

עובדים ארעיים, שהם כתוספת לכוח אדם. זאת אומרת המשרד, במאבק עם האוצר,

הגיעו להסכם בדבר 310, וזה נותן לנו אפשרות לשמור על רמת טיפול מסויימת

בשירות הממשלתי.

היו"ר אי נמיר; כלומר, בשנת 1984 היו פחות 110

עובדים ארעיים.

מ' חובב; נכון.



הנתון הוא שמספר התקנים צומצם

וגם מספר העובדים הארעיים קוצץ אם כי מספר החניכים לא השתנה. אם

המצב יישאר כמו שהוא, אנחנו נוכל לתר. רמת טיפול סבירה. אני רוצה לציין,

שאם נוכל, אין לנו בעיה לקבל עובדים. אני אומר את הדברים מפני שאני

יודע שיש עוד קיצוצים בדרך. כרגע אנחנו לא מורשים לקבל עובדים חדשית.

יש אצלנו מספר משרות שהתפנו ולא קיבלנו עובדים, מפני שיש הקפאה. אני

מקווה שזה דבר זמני.

מהו המצב הסביר באשר לכוח אדם? -

לפי חוק הפיקוח על המעונות ולפי בדיקה של המשרד, 1,634 זה מצב רצוי.

יש לנו היום 1,168 ועוד 310, חסדים 156 כדי להשוות את המצב לחוק הפיקוח

על המעונות.

היו"ר א' נמיר; האם נוכל לשמוע משהו על המעונות

הפרטיים?

סגן שר העבודה והרווחה מי פרוש; אין ספק שהיינו שמחים מאד להקטין

את הצורך במוסדות הפדטיים, אילו

היתה לנו אפשרות להרחיב את הקליטה במוסדות הממשלתיים. יש לנו פיקוח,

על פי החוק, על המוסדות הפרטיים, ויש מפקחים אבל להגיד שאנחנו מעודדים

מהמצב? - בהחלט לא.

כשהתבררה התמונה על הלחץ, במה שנוגע

לכוח אדם, הקדשתי לזה הדבה זמן. ביקרתי בהרבה מוסדות שלנו. אני יכול

להגיד שהצלחנו במה שעושים במעונות. יש אמנם בעיה של כוח אדם אבל המוסדות,

השירות במוסדות, והצוותים עושים בשטח זה עבודות לתפארת.

אין ספק שאנחנו צריכים למצוא דרך

יר מתגברים על התור לקליטה של 700 עלדים. עלה במחשבתי רעיון לנצל

את שיטת ההתנדבות. אנחנו רואים בהתנדבות ברכה גדולה. עלה במוחי רעיון

לשבץ אותם באחריות על מוסדות, כלומר להקים יותר גופים ציבוריים ושהם

יאמצו את המוסדות, ואנחנו חושבים שבדרך של מוסדות ציבוריים נוכל לגייס

משאבים שאין תקוה שנוכל לקבל אותם עכשיו מהממשלה. כלומר, ננצל את ההתנדבות

כדי לשפר.

מ' חובב; אנחנו מעדיפים מוסדות ציבוריים על

פני מוסדות פרטיים וממשלתיים, אנחנו

מנסים "למכור" מעונות פרטיים וממשלתיים, לגופים ציבוריים אני מניח שתוך

שנה נצליח "למכור" מוסד אחד לגורם ציבורי.

לפי דעתי, הגורמים הפרטיים והציבוריים

לא סבלו במה שנוגע לתעריף. הם היו צמודים.

ש' ארבלי-אלמוזלינו; מה התעריף?

מ' חובב; כ-250 אלף שקל לחודש לחניף.

לפי דעתנו, רצוי להעביר את כל המוסדות

הממשלתיים והפרטיים, לגורמים ציבוריים. אם המוסדות הפרטיים והממשלתיים

יועברו לגופיב ציבוריים יהיה בכך כדי למנוע קיצוצים של הממשלה.

מ' פלד; מיהו "גורם ציבורי"?



היו"ר א' נמיר; אקי"ם.

כ," חובב; אם זה יהיה החת הגג של אקי"ם -

אנחנו נברך על כך.

הצענו לקחת את כל המוסדות כמקשה

אחת.

שי ארבלי-אלמוזלינו ; האם יש היום מחסור במקומות או

שהמחסור היא רק תקציבי.

היו"ר א' נמיר; סגן השר מסר כאן שיש 700 ממתינים.

מי חובב; המחסור הוא תקציבי, אין בעיה של.

מציאת מקום, פיסי, אבל כשמדברים,

למשל, על עוד 100 מקומות, זה 100 מקומות כפול 250 אלף שקל לחודש.

היו"ר אי נמיר; נניח שיש תקציב ל-700. לכמה מה-700

יש מקומות, לפי התפלגות,

מי חובב; יש 700 רשומים, כשיש מסגרת ויש

אפשרות קליטה, שולחים על פך הודעה

להורים. רק 50% מממשים את זכותם, לפיכך, ההשמה הפיסית, הפנימייתית, היא

ל-350, אקטואלית, חלק מההורים, כשמודיעים להם על אפשרות קליטה, מבקשים

דחייה, זאת אומרת, שלמעשה צריך שיהיו 350 מקומות,

היו"ר אי נמיר; האם יש מקומות?

מי חובב; אם יהיה תקציב - יש מיידית מקומות

ל-150-100.

י' בריק; גם במוסדות הממשלתיים יש עשרות

מקומות שאפשר למלא אותה אילו היה

כוח אדם ותקציב, י

מי חובב; יש לנו ביתן ל-70 ילדים, שלא מאוכלס,

היו"ר אי נמיר; המוסד שאתה מדבר עליו, כמה יש בו

עכשיו?

מי חובב; יש בו מקום ל-420 ולמעשה יש בו 350,

האם זה מוסד כל כך גדול?

סג? שר העבודה והרווחה מי פרוש; זה מוסד אשר משתרע על שטח גדול,

הוא בנוי ביתנים,

היו"ר אי נמיר; חבל שלא הבאתם לנו התפרסות של

המוסדות, מקומות, מספר הילדים וכוי,

מ' חובב; הכל נמצא בספר התקציב. אלה בסך הכל

6 עמודים, אפשר לצלם ולהניח לפניכם

?י; י



היו"ר א' נמיר; נטמע עכשיו את נציגי המוסדות וההורים.

י' גנ י גר; תודה על הזמנתה של יושבת ראש הוועדה

שנשתתף בישיבה זו.

אני מבקש לפתוח בהערה: כמה דוברים

נכבדים השתמשו בדבריהם כמה וכמה פעמים במלה "ילדים", אני רוצה לציין

שבקרב האוכלוסיה שבפנימיות יש גם ילדים אבל בעיקר נערים צעירים, מבוגרים

וקשישים שביניהם יש שעברו את גיל 60 והגיעו לגיל 65 ואפילו יותר מגיל 65,

ומספרם הולך וגדל. אני מציין את הנקודה הזאת לא רק מבחינה לשונית אלא

בעיקר מפני שהעובדה הזאת מכתיבה צרכים טיפוליים שונים שלפעמים אינם

עומדים בשום יחס לכוח הטיפולי, כי יש הבדל אם המטפלת במקום צריכה לטפל

בילד שמשקלו 20-15 ק"ג או באדם מבוגר שמשקלו עשרות ק"ג.

אני רוצה להוסיף ולמסור לוועדה נתון

יסודי; מכל 100 מפגרים - 88 סובלים מליקויים נוספים, אני מדבר על

סטאטיסטיקה עולמית. 88 מכל 100 מפגרים סובלים מליקויים נוספים, ליקויים

בתחום הגופני או הנפשי, ממחלות דם ואחרות, וזה מתבטא גם מבחינה טיפולית.

במערכת הפנימייתית שבה, כך אני מבין, התרכז הדיון היום, נמצאים הנציגים

של האוכלוסיה הקשה והמורכבת הזאת.

יש במדינה עשרות אלפי מפגרים, לפי

הערכתי כ-80 אלף מפגרים, אבל יש המתווכחים וחולקים על המספר הזה ולכן

אינני רוצה להכביד ולהסביר איך הגעתי למספר הזה.

במסגרת הטיפול של משרד העבודה והרווחה

יש היום כ-9,000 איש.

במשרד החינוך והתרבות יש חפיפה טיפולית.

אבל במערכת החינוך המיוחד אין איש שיכול להגיד כמה מפגרים יש. ההערכה

שלי - כ-50% מהתלמידים במסגרת החינוך המיוחד, לדעתי - 40-30 אלף.

היו"ר א' נמיר; לא יכול להיות ש-50% לומדים בחינוך

המיוחד.

י' גניגר; אני מדבר מתוך נסיוני במשך עשרות שנים.

אשר לאוכלוסיה הקשה; אין ספק שהמפגרים

פיגור בינוני, קשה ועמוק, נמצאים בפנימיות. זו האוכלוסיה המיוחדת והקשה

ביותר לטיפול. האוכלוסיה הזאת סובלת גם מליקויים גופניים. יש בתוכה

רבים הסובלים מליקויי דיבור - 50%, 60%, או 80% לעומת 15% באוכלוסיה

הרגילה.

זאת אומרת, מדובר על אוכלוסיה קשת-

יום שיש צורך לטפל בה בפיסיותרפיה, בריפוי בעיסוק, טיפולים מיוחדים

שוניים שהיום כבר ניתנים אבל לא במידה מספקת.

r

לאוכלוסיה הזאת נקבע מספר יחסי שהפך

למספר פלא 1 מול 12. האוכלוסיה הזאת זוכה למטפלת אחת ל-12 מטופלים,

ללא הבדל מהו גיל המטופלים, מה הקשיים שלהם ומה משקלם הגופני, דבר

אשר מהווה גורם חשוב מאד, ומה עומק הטיפול שצריך לתת להם.



שמענו הסנה שמועות, שכדי לנסות

לפתור אח הבעיות התקציביות של מדינת ישראל, היחס יהיה אולי 1 ל-13

או ו ל-14. אני מתריע על כך.

אנהנו זקוקים, כמו למים חיים,

לפסיכולוגים ולאנשים בעלי הכשרה פרופסיונלית. אנחנו זקוקים למטפלים.

בארצות הברית היחס הוא 1 ל-1.7. אני מדגיש וחוזר ומדגיש את הנקודה הזאת.

כאשר מדברים על קיצוצים צריו לשים

לב שמדובר כאן על ביצוע של צרכים יומיומיים, על טיפול לביצוע של צרכים

יומיומיים כגון הלבשה, האכלה, עשיית צרכים וכוי.

אני מברך על העבודה של השירות למפגר

והכשרת עובדים שהעלה את הכשרתם של העובדים המטפלים. 50% מהם עברו קורם

בסיסי, אבל זה לא בא לידי ביטוי כי המטפלת, לדוגמה, צריכה לעסוק בדברים

אחרים והיא לא מספיקה להביא לידי ביטוי את מה שלמדה.

בשנתיים או בקונה וחצי האחרונות הגיעו

אלינו קריאות אזעקה נואשות על גמר דלק, על איומים בהפסקת אספקה של מזון,

ועל הידלדלות מלאי התרופות. שמענו על מגבות וסדינים שנחתכו כדי להגדיל

את המלאי. משרד הרווחה עושה שמיניות כדי להתגבר על אלה, אבל זה חוזר בגלים.

הרבה שנים, כאשר דנו על הבעיות,

נאמר לנו להגדיל את האתוז של החוסים בפנימיות ממשלתיות וציבוריות

ולהקטין את מספרם, הדרגתית, במסגרות פרטיות. לדעתי, לא סביר שבעתיד

נראה לעין יוכלו לבטל את המוסדות הפרטיים. להערכתי, אין צורף בכך, כי

יש ביניהם שעושים עבודה יפה.

אם כן, גם בעבר דיברו על הקטנת הצורך

במוסדות הפרטיים אבל המציאות היתה שונה: יותר ויותר חוסים נוספו לפנימיות

הפרטיות.

יש לה 35 מסגרות טיפול.

התקציב מגיע השנה למיליון ווזצי דולרים. אנחנו חייבים לשמור על סטנררטים,

אנחנו מחוייבים לשמור על רמה מסויימת. חשבנו שרק נורמלי שתהיה תוספת של

10%.

בשנה וחצי האחרונות, בגלל האינפלציה

ובגלל העברה מאוחרת של כספים, הגענו למצב שלפעמים היינו צריכים להוסיף

עד 30% מהעלות האמיתית.

אני חושב שאקי"ם חוסך למדינה כסף,

150 אלף עד 200 אלף שקל למטופל, לחודש.

אקי"ם, בשותפות עם השירות למפגר,

עשתה ועושה מאמצים גדולים, בפנימיות במיוחד. היא נותנת יתרת נשמה

בפעולות חברה, ספורט ותרבות, פעולות שאנתנו רואים אותם כחיוביים

וחיוניים ביותר. לפעמים, מכיוון שאי-אפשר להוסיף תקן, השירות למפגר

חייב להיעזר בנו. זה נעשה בשותפות עם השירות למפגר.



לאחרונה קיבלה על עצמה אקי"ם לבנות,

כקבלן בשם הממשלה, בכמה פנימיות. אנחנו חושבים שנחסוך למדינה 30%-40%

והעבודה תסתיים מהר יוחר, בשליש פחות. אקי"ם תהיה פתוחה תמיד ללכת

לחסכון.

אשר לבעלות ופיתוח המערכת ומדוע

אקי"ם לא מקבלת על עצמה את כל המערכת: אני מציע שיחיה דיון מיוחד על כך.

נבוא עם חומר רקע. אנחנו רואים הכרח לדאוג לעתיד והדיון הזה חטוב מאד.

בהזדמנות זו אני רוצה לציין שבשנה

שעברה השקענו קרוב למיליון וחצי דולר בהקמת מעון בנתיבות, בית-שמש ובת-ים

הובחנו ונבחרו 80 ילדים מפגרים פיגור קשה ובינוני, שהיו בבית כי לא היה

תקציב לאכלוסם.

בדימונה יש 16 צעירים שהוסטל עבורם

הוקם וצויין על-ידי אקי"ם, הוא מוכן לאכלוס זה שישה חודשים. אתמול מצאנו

הסדר לכסות את דמי האחזקה. אתמול ישבנו על התחלת האכלוס, ב-1 ביוני,

שישה חודשים יש הוסטל אבל הוא לא אוכלס כי לא היה מקור אחד לתקצוב.

נ' יפה; אותנו מטריד ומעסיק לא רק שממתינים

ולא רק מה שנעשה בתוף המעונות אלא

גפ הנושא של פיתוח קהילתי, זאת אומרת מסגרות כדי שהמפגרים יוכלו להמשיך

לחיות בסביבה הטבעית גס כשהוריהם לא יעמדו לצידם.

השירות למפגר נאבק על קיום סביר של

המערכת הקיימת היום, שהיא יותר טובה או פחות טובה, אבל הוא לא יכול לתת

תנופה, וזה מדאיג. צריך לתת לו תמריץ לפתח את המוסדות.

יש מסגרות יומיות שיכולות לחסוך

הרבה כסף. השירות מודע לזה. מדברים על המקורות האלה אבל ללא תוספת רצינית

אנחנו נסוגים ואין פתרונות.

ר' אנג'ל; יש מי שחושב שקיצוץ הוא חסכון.

הילד שלי הוא בגיל שבע. אני טוען

שאם יש קיצוץ בחינוך - יצטרכו לשלם את זה כשהילד יחיה בן 18, אז ישלמו

את זה לשוטרים. על-ידי קיצוץ בחינוך אנחנו לא חוסכים כלום אלא נשלם את

זה בעתיד.

אסור לקצץ בהכנה. אני מדבר על חילד

שלי, הילד הראשון שנולד לנו. לא ידעתי שצריך להגיד לו ללעוס. היום אומרת

לי הגננת של הילד, שהוא לא יודע ללעוס. הילד צריך ללמוד לאכול, אס לא

יהיה אוכל בבית-חספר, בגלל הקיצוץ בהזנה, הוא לא ילמד ללעוס ולא ילמד

לאכול.



ד' ספורטה; גברתי היושבת ראש, קודם כל אנחנו

רוצים להודות לוועדה שהזמינה אותנו

לישיבה. אנחנו מבקשים להביא לתשומת לבה של הוועדה בעיות שלנו: במקרים

יביס הורים ממתינים מספר שנים עד למציאת סידור מוסדי לילד.

גם לאחר השמה, על-ידי השירות למפגר,

במקרים רבים נמקי סבל המשפחות ומצוקת הילדים במוסר, עקב הסיבות הבאות:

1) חוסר פיקוח מהאיש על תפקוד המוסד, דוגמת "ביה פלד"; 2) ריחוק

גיאוגרפי של המוסד מבית המשפחה, המכביד ביותר על ביקורי המשפחה ומשבש

את מהלך הייה התקין; 3) עקב חוקים מיושנים שבהם נקבעו תקנים לא מתאימים

ולא מספקי" לצורך אהזקת הילדים במוסדות, לדוגמה היחס של מטפלת ל-12

חוסים, נפגעים הילדים החוסים בגלל טיפול לא הולם ולא מספק.

לדעתנו, לא ניתן מספיק מידע ולא

ניתנת מספיק הדרכה להורים בקשר לסידור ילדיהם במוסדות.

קיים הרושם שלפני הכנסת הילדים

למוסד, בזמן שהייתם קם וגם במקרה יציאתם משם, המערכת הרשמית, בכל

הרמות, מתייחסת בריחוק ולעתים בזלזול כלפי ההורים. כפי הנראה בגלל

המחסור הקיים במוסדות למפגרים, המימסד איננו מעוניין לסייע להורים

להכניס את ילדיהם למוסדות.

הבקשות הספציפיות שלנו אל הוועדה

הנכבדה - פתיחת והצבת מסגרות למפגרים בהתאם לדרישות הבאות: 1) התאמת

המסגרת לגיל הילדים, לאיזור מגוריהם ולדרגת ולאופי הפיגור. אולי זה

חלום באספמיה, אבל צריך להתחיל לפעול בכיוון הזה. 2) ייזום חקיקה

לתיקון חוקים מיושנים הקשורים במפגרים; 3) ייזום חקיקה על זכויות

היסוד של המפגר כאדם בחברה מתוקנת, זכותו ליחס אנושי מכל אדם, זכותו

לחסות הולמת, זכותו לחינוך וזכותו להגנה. חקיקה כזאת חייבת להיות

ידועה לכל מטפל במפגר ולכל אדם שיש לו זיקה כלשהי לנושא הפיגור.

4) הרשויות המטפלות מטעם מוסדות המדינה תחוייבנה לתת את מלוא המידע

וההדרכה להורים, בנוגע לסידור מוסדי הולם לילדיהם המפגרים. יתרה מזאת,

יש ליזום חוק שתוך 6 חודשים מיום הגשת בקשה על-ידי המשפחה לסידור ילדם

המפגר במוסד, המדינה תחוייב להמציא את אותו סידור, כי לא ייתכן שיימשך

הצורך בהמתנה במשך שנים.

אנחנו מזמינים את חברי הוועדה ללמוד

את נושא הפיגור מקרוב. אנחנו מזמינים את חברי הוועדה לערוך ביקור במוסדות

של מפגרים, בבית הספר קלישר, לדוגמה, וגם אצל משפחות העומדות על סף

התמוטטות, מכל הבחינות. אולי אז חומרת הבעיה תהיה מובנת יותר. כמובן

שהוועדה תוכל לבקר בכל מקום שתרצה. היא מוזמנת לבקר.

אנחנו מבקשים, כהורים

לילרים מפגרים, שכבוד הוועדה תשמור אתנו קשר למציאת פתרונות נוספים,

כי יש בעיות נוספות בעיקר במה שנוגע לסידור הילדים בפנימיות.

אנחנו עברנו טראומה. המטרה של ההורים

היא לא שיסגרו מוסדות אלא שיהיה

פיקוח יעיל על-המוסדות הקיימים.

אני אינני מכיר מוסדות אתרים. כשהייתי

זקוק למצוא מוסד, הציעו לי את בית פלד".

האם לא סגרו אותו?

ד' אליאסי; התקופה שהילדה שלי היתה שם - 6 חודשים -

היתה תקופה של סבל נורא, היה שם אמנם

מפקח מטעם משרד העבודה והרווחה אבל לדעתנו הוא לא עשה את עבודתו כמו שצריך,

הגענו לביקור פתע במוסד. היו שם 78 ילדיה. בדקנו את כל הילדים, ילד אחרי

ילד, כולס היו רטובים או שעשו צרכיהם במיטה. בארותת ערב לא היה אוכל מספיק.

חילקו שתי חבילות גבינה של 9% ל-24 ילדים. אנחנו יודעים שביום אחד, כשלא

היה אוכל מוכן, הילדים הכינו בעצמם את האוכל. הפיקוח לא היה פיקות. כשפנינו

אל המפקח מטעם משרד הרווחה הוא אמר שהמקום, לדעתו, סביר, הדברים הגיעו עד

כדי שהיו מתלות זיהומיות ולא היה מספיק אוכל לחולים.

י' ספורטה; היו לנו ציפיות גדולות מאד מ"בית פלד",

זה היה מוסד לילדיה שוכבים, לילדים חולים.

במשך החודשיים הראשונים זה היה מקום סביר. אחר-כך המקום התחיל להתדרדר.

לא היה בית-ספר. הילדים היו חולים. מזוהמים, לא היה אוכל. היתה הזנחה

איומה. המטפלות התחלפו לעתים קרובות. "בית פלד" הוא אספקלריה מיקרו-קוסמוס

לילדים מפגרים. אילו ידענו מה מתרחש שם ומה קורה שם - לא היינו מכניסים

לשם את הילדה. עכשיו זה שמונה הודשים הילדה נמצאת בבית. אנתנו נלחמים.

המשפחה שלנו נהרסה באיטיות. אנחנו לא יכולים לתפקד. בעלי לא מסוגל לעבוד,

גם אני לא מסוגלת לעבוד. המדינה מפסידה כוח אדם מיומן. אני חושבת שהפתרונות

מצויים בתקציב. אם היה תקציב - אפשר היה להגיע לפתרון.

אינני יודעת איר מחולקים הכספים, "בית

פלד" קיבל מה שצריך אבל הוא לא נתן לחניכים מה שצריך לתת להם.

אילו חברי הוועדה היו מבקרים במקום

הם היו רואים מקום איום, הם היו מקבלים יותר מזעזוע. הילדים מלוכלכים.

בין הילדים יש גם כאלה הסובלים ממתלת הנפילה. המטפלות במקום ערביות

ומבחינה זו המקום נראה כמו קאברט מזרחי. אתם צריכים לראות איך נראה ילד

מפגר פיגור קשה כשאין מי שיטפל בו. אי-אפשר שזה יימשך.

יש משפתות שחוששות לדבר, המטפלת

עונה בגסות.

צריכה להיות ראורגניזציה ומי שלא

מתאים לטפל במפגר - שלא יטפל במפגרים, אל הילד המפגר צריכה להיות גישה

הומנית, המפגר לא יכול לצעוק חמס, אם הוא נאלץ לשבת בתוך הצואה שלו - הוא

לא יודע להתלונן.

גי ברטוב; אני רוצה להתמקד בנושא של כוח אדם,

כי זה הנושא שמתמקדים בו.

היו"ר א' נמיר; מותר לכם להעלות ולפרוס כל בעיה. אנחנו

דנים בנושא עקב הקיצוצים בתקנים אבל

נדון בכל הבעיות שבו.

ג' ברטוב; דוקטור חובב סבור שכוח האדם הנוכחי

מאפשר טיפול סביר בחניך, המלה "סביר"

ניתנת לפירושים. מה שאולי סביר בעיני אחד יכול להיות פחות מסביר בעיניו

של אתר. אני חושב שבמצב של כוח אדם היום בהשוואה למספר הילדים והפחתה

בתקנים, הטיפול הוא לא טיפול סביר, והמשמעות הוצגה כאן,



לא מנקים את הילדים והם מסתובבים

מלוכלכים. אם, למשל, לא שורפים את השרוך בנעל של ילד, הרגל משתפשפת,

הילד מקבל יבלה, ומכיוון שהוא לא יודע לבטא את הדבר - יש לזה גם

משמעות מעשית.

אינני רוצה שחברי הוועדה יחשבו

שאם לא יקצצו המצב הוא סביר, לדעתי המצב לא סביר, אבל הוא יהיה הרבה

פתות ממה שהוא היום, אם יחול קיצוץ.

לפי מיטב ידיעתי יש הוראה שכאשר

עובדת זמנית, אשר מתגברת את כות האדם הקבוע, יוצאת מן המערכת מסיבה

; מקבלים במקומה ממלאת מקום. זאת אומרת שבמצב העדין, שיש

מי שמכנה אותה "מצב סביר", יש מינוס. זה אמור לגבי עובדת זמנית שיוצאת

לתופשת לידה. או ננית שילד נשלת לבית-חולים וצריך להיות בו יומיים-שלושה.

במקרה כזה צריכה להיות לידו מטפלת צמודה. פירוש הדבר פתות מטפלת בביתן.

מבחינת כות אדם טיפולי הכל עומד על קרת דק וכל מטפלת שאיננה

במעון, יש לכך משמעות על מה שקורה בביתן.

אני תושב שזו

נקודת תורפה של המעונות הממשלתיים. המערכת לא מטופלת על-ידי כות אדם

מקצועי פרה-רפואי מספיק. ניקח לדוגמה את "תברת נעורים". יש שם למעלה

מ-400 חניכים. אס במוסר כזה, שבו 420 חניכים, אין פסיכולוג - המשמעות

היא שאין יכולת לעשות אבחנה לילדים והמעון עומד ברמה הטיפולית של לנקות

צואה, להתליף את בגדי הילדים ולרחוץ אותם. אס במעון כזה יש תקן לעובד

סוציאלי אהד זאת אומרת שהילדים אינם מטופלים וההורים אינם מטופלים.

אם מדברים על פיסיותרפיסט - ההורים צריכים לגייס כספים מהחוץ כדי להעסיק

אותו. זו שערוריה.

אס במעון

חסר אמרכל - כל העסק הפוך, כי העובדים אינם מטופלים כמו שצריך ויש לזה

משמעות גם על עבודתם הטיפולית עם החניכים.

'מצבתכות אדם, מבחינה מספרית,

לא מספיקה ולכיכך לא שומרת על רמת טיפול סבירה. אולי אני מדבר יותר מדי

בהכללה. צריכה להיות גמישות. יש אוכלוסיה שהיתס בה צריך להיות 1 ל-6,

ויש אוכלוסיה שהיתס בה יכול להיות 1 ל-13. מכל מקום, המוסדות צריכים

להיות מכוסים בכוח אדם מקצועי וצריך להיות ממלא מקום למי שעוזב את עבודתו

במקום מסיבה זו או אחרת.

משרד החינוך והתרבות פתת לאחרונה בתי-

ספר בתלק מן המעונות, לא בפולס, בכ-25

מוסדות לילדים מפגרים ברתבי המדינה, גס במעונות יום.

אני תושבת שכניסתו של משרד התינוך

לפנימיות נתנה תפנית מסויימת אבל המשרד שלנו מעסיק מורים והוא איננו

מעסיק כוה אדס פרה-רפואי. הוא לא מעסיק אחיות ציבור והוא לא מעסיק עובדים

סוציאליים. כשאנחנו נאלצים להעסיק עובדים כאלה, זה בא על-חשבון תקני מורים,

הבעלות היא הנושאת באחריות הכוללת על הפנימיות ועל התוסים. אם הבעלות

איננה יכולה, נוכת הקיצוצים, לממן את המטפלות ואת המסייעות במסגרות של

חינוך למפגרים - משרד התינוך והתרבות לא יוכל להמשיך לפעול שם. המתלקה

לתינוך מיותד מימנה הסנה את עוזרי ההוראה, כדי שבית-הספר לא ייסגר.



היו"ר א' נמיר; ביום שני נמשיך בדיון. הנושא של

השתלבות מערכת החינוך בחינוך המיוחד

הוא בעיה סבוכה ומורכבת. אני יודעת שגם מה שמשרד החינוך צריך לתת לחינוך

המיוחד הוא לא נותן. גם מה שהמשרד חייב לתת על פי חוק חינוך חובה הוא לא

נותן.

אני פונה אל נציגת משרד החינוך, אביבה

אני מבקשת שתבקשי מפרופסור זקס להכין את הדברים ולבוא

לישיבה בצורה מסודרת. תרשמי לפניך את הדברים. תכיני שיעורי בית ותביאי

לנו את הנתונים של המשרד. בישיבתנו ביום שני נרצה לשמוע בפרטים את עמדת

המ,שרד.

אנחנו עוברים עכשיו לשמוע דבריהם של

חברי הכנסת.

אנחנו עוסקים היום באחד הנושאים הכאובים

במערכת השירותים החברתיים-הסוציאליים,

שהמדינה צריכה לדאוג להם ולספק אותם.

ביודעי את הנושא הזה במשך שנים, מדיונים

רבים שהתקיימו עם דוקטור חובב, שהוא הממונה על השירות למפגר, במשרד

העבודה והרווחה, אפשר אולי להגיד שחלה ההקדמות מסויימת אבל אי-אפשר

להגיד שפרצנו דרך והרחבנו את אספקת הצרכים אשר מעיקים על המשפחות וההורים.

תמיד כשיש קיצוצים ומצוקות תקציביות,

זה היה המצב גם בעבר וזה המצב גם עכשיו, סובלים החלשים, הם הראשונים

שמהם באים לקצץ, נפגעים החלשים, בשעה שחובתה של החברה לתת להם יותר

תשומת לב. אני מצטערת לשמוע שגם הפעם הקיצוצים בתקציב פוגעים בעיקר

בקבוצות החלשות. זה לא דבר חדש. אני רואה את זה גם במשרד הבריאות.

היכן הקיצוץ? - בקבוצות החלשות.

המערכת צריכה "לעשות חושבים", לשבת

ולחפש דרכים כיצד לענות על הדרישות ולפחות לשמור על הרמה, שגם אם היא

לא משביעה רצון, לא תוסיף להיפגע בגלל צמצום בכוח אדם ותקנים.

הנושא של המוסדות הפרטיים כאוב מאד.

אף פעם לא הייתי חסידה של מוסד פרטי. בכלל, אני חסידה של מוסד ציבורי,

מוסד ציבורי ולא מוסד ממשלתי, כי על מוסד ממשלתי מוטלות מגבלות. מוסד

ממשלתי מושפע מהתקציב של הממשלה שלא תמיד יש בו רגישות לצרכים כאלה או

אחרים. לכן, אני סבורה שמוסד ציבורי עדיף על פני מוסד ממשלתי ובוודאי

על פני מוסד פרטי. אבל מאחר שיש מוסדות פרטיים, משרד הרווחה צריך לקבוע

קריטריונים ברורים ולפרט מה הדרישות שלו ממוסד פרטי, ועל זה הוא צריך

לפקח. מוסד פרטי שלא עונה על הקריטריונים חייב להיסגר. עצובה מאד

העובדה שיש המעלימים עין ממוסדות פרטיים שאינם עומדים בקריטריונים, מפני

שאין להם תחליף. מוסד פרטי חייב לעמוד בקריטריונים שנקבעו באשר ללימודים,

רמת הלימודים וכוי, והגוף הממשלתי חייב לפקח עליו. ברגע שבמוסדות הפרטיים

יווכחו לדעת שיש עליהם פיקוח ושנערכים ביקורי פתע - הם ישמרו על מה

שנקבע.

אני מבקשת לקבל אח רשימת הקריטריונים

של המשרד כדי שהמוסד יוכל לקבל את ההקצבה החודשית לילד - 250 אלף שקל.

חוק חינוך חובה

הל גם על החינוך המיוחד, אבל הוא לא מקויים. זכותו של הילד המסגר לקבל

את המגיע לו כפי שנקבע בחוק. מי שלא מקיים את החוק הוא מפר חוק. ההורים

יכולים היו להגיש בג"ץ.

י' גנ לגר; הגשנו. בפעם הראשונה - ב-1979. כעבור

חודש מילאו או; התקנים. השנה שוב הודענו

שנגיש בג"ץ, כי יש עשרות שאינם לומרים.

ש' ארבלי-אלמוזלינו; חוק צריך לקיים. אם הוא לא מקויים -

חובתם של הארגונים לא לחסוך מאמץ

להגשת בג"צ כדי שהחוק יקויים. אתם דורשים קיומו של החוק. אתם דורשים

דרישות רק לפי החוק, ואת אלה צריך לקיים על אף המצוקה קובה נתון משרד

החינוך.

יש מוסדות שמיועדים אמנם לילדים

אבל יש בהם גם נערים, גם מבוגרים וגם קשישים. כאן צריך להיות רה-ארגון

של המוסד, בשיתוף פעולה עם משרד הבריאות, כדי להפריד בין אלה לאלה. .

אני רוצה לנגוע גם בנושא של

האוטיסטים.

היו"ר א' נמיר; האם זה שייך לאקי"ם?

לא.

שי ארכלי-אלמוזלינו; האוטיסטים נופלים בין אלה ובין אלה.

גם פה צריך להיות משרד הבריאות.

יי גניגר; ביניהם יש 150 חולי נפש מאובחנים.

ש' ארבלי-אלמוזלינו; ביקרתי בכמה מוסדות. יצאתי מהם

מזועזעת עד עמקי נשמתי. יש ילדים

אשר סובלים גם מהפרעות נפשיות וגם מפיגור.

בנושא זה

הגיעו להישגים גדולים. יש מפגרים אשר מסודרים בחוץ, מסודרים בעבודה,

עובדים וחוזרים למוסד. עם זאת אני חושבת שגם בתוך המוסד ניתן לפתח

את הנושא של התעסוקה ועל-ידי כך לתת הרגשה טובה למפגר, שהוא עושה משהו,

וגם תהיה לו הכנסה קטנה. הנושא הזה מחייב תשומת לב והרתבה.

כשהעליתי את הנושא של שירות למפגר,

כהצעה לסדר היום במליאת הכנסת, זה

בא בעקבות החלטה של משרד העבודה והרווחה על קיצוצים תקציביים. אינני יודע

אם ההחלטה הזאת עומדת בעינה.

היו"ר אי נמיר; היא עומדת בעינה.

ני ארד; בדרך יש שלב בי.

היו"ר א' נמיר; המשרד לא הסתיר דבר.



מ' פלד; יש בוודאי התפתחות חיובית, שהעלאה

הנושא גרמה לכך שכל הציבור שנמצא

כאן התכנס והשאלה של טיפול במפגר עולה ונדונה מהיבטים רבים יותר ולא

רק מן ההיבט שגרם להעלאת הנושא לדיון.

אני מבין שהדיון בוועדה יימשך,

היו"ר א' נמיר; ביום שני.

מ" פלד; זח אולי ישכנע את משרד העבודה

והרווחה לשקול שוב את שאלת הקיצוץ.

סגן שר העבודה והרווחה מ' פרוש; שקלנו.

מ' פלד; תשקלו עוד פעם. התמונה שהצטיירה כאן

חייבת לעורר דאגה, ועדיין לא עלו

כל ההיבטים. צריך גם להמשיך לאתר את הנזקקים. היקף הבעיה ברחבי הארץ

הוא גדול. יש רבים הזקוקים לשירות ולא רשומים בשום מקום, כי הם לא אותרו.

, ובענין ההינוך; ראיתי לאחרונה הצעה

של חוק חינוך למפגר.

היו"ר א' נמיר; של מי?

מ" פלד; של אדגון ההורים בירושלים, שמנסה

להכניס את כל הנושא למסגרת חוקית

יותר מפותחת ומשוכללת. אני חושב שאנחנו מדברים על נושא שהיה מתאים לשים

לב לחיוק הזה ולראות במה הוא מקדם ובמה הוא מעלה את הסיכוי לתת למפגר את

החינוך המגיע לו.

יש היום פיצול ניכר בטיפול באיש

המוגבל, באדם המוגבל. הנסיון מצביע על כך שהפיצול כרוך בכפילויות,

איננו לטובת המטופל, והוא כרוך גם באי-יכולת להעלות את רמת השירות.

כדאי לתת את הדעת גם לענין זה, אולי לא כדבר לביצוע מיידי אבל כדי

להעריך עד כמה ייעול במערכת ומניעת כפילויות יכול לתרום לחסכון בלי

לפגוע ברמת השירות למסגר.

המיסד שהוקם בכפר קנא, האם הוא

פועל או לא?

יי בריק; הוא התחיל לפעול.

מ' חובב; הוא מאכלס כ-40 איש.

מ' פלד; לדעתי, יש מקום לנצל את העובדה

שהוועדה דנה בנושא, אם כי הקיצוץ

הוא שגרם לדיון, כדי להרחיב את הדיון גם להיבטים נוספים בתקווה לפתות

אופקים לשיפורים הדרגתיים להמשך הטיפול במפגר.

יי בריק; אני אצמצם את דברי בעיקר לנושא של

כוח אדם. ההחלטה לקיצוץ כוח אדם

במשרד העבודה והרווהה בכלל ובשירות למפגר בפרט היא החלטת ממשלה ולא

התלטה של משרד העבודה והרווחה. אנחנו התחייבנו לקיצוץ הזה במסגרת כוח

אדם על פי החלטה שהתקבלה בממשלה.

אומר בסוגריים

שכל הנושא של עובדים ארעיים בשירות למפגר בא כדי לתת פתרון חלקי לתופעה

של קיצוץ בכוח אדם ובתקנים מצד אחד ובהיקף שעות העבודה של העובדים בתוך

המערכת מצד שני. לכן, כאשר קוצץ התקציב לארעיים היה בכך פגיעה משמעותית

בסך כל כות האדם של המטפלים במוסדות הממשלתיים. המשרד חייב בקיצוץ של 336

משרות, בשנת התקציב הנוכחית. זו גזירה אשר נופלת על המשרד שלנו כמו שהיא

נופלת על משרד אחר.

היו"ר א" נמיר; אתה מדבר על משרד הרוותה?

י' בריק; משרד העבודה והרווחה.

היו"ר א' נמיר; כמה קיצצתם השנה בנושא של מפגרים?

י' בריק; בתקן כוח אדם לא קיצצנו. קיצצנו

בארעים.

היו"ר א' נמיר; כמה קיצצתם בארעים?

י' בריק; אם אינני טועה - מ-400 ל-320.

מי חובב; מ-460 ל-310.

היו"ר אי נמיר; כלומר, ב-150.

ר' כהן; וזה תואם את הפרופורציה של הקיצוץ

בכל המשרדים?

י' בריק; לא.

מי פלד; נוסף לזה יש הקפאה שגם היא בבחינת

קיצוץ.

יי בריק; אני מבקש להסביר; כוח האדם אשר מועסק

במוסדות הממשלתיים לטיפול במפגרים

מורכב מעובדי תקן, שזה חלק מתקן המשרד כולו, ומעובדים אשר מועסקים במסגרת

תקציב ארעיים - העסקת עובדים ארעיים. האפשרות של המשרד להעסיק עובדים

ארעיים מוגבלת בתקציב ובמספר העובדים.

/

בגלל בעיות שונות בקשר לכוח אדם,

הפחתה שחלה בשנים האחרונות, מספר השעות של כל עובד וכוי, בגלל כל התופעות

האלה נוצרו לחצים והמשרד העסיק במוסדות עובדים ארעיים יותר משהוא רשאי

היה להעסיק במסגרת חוק התקציב.

בשנה האחרונה, כשהמשרדים נלחצו להיות

במסגרת התקציב, בעיקר במסגרת כוח אדם, שעות נוספות וכוי, היינו צריכים

לצמצם את מספר העובדים הארעיים, וכפי שאומר דוקטור חובב צמצמנו את מספרם

מ-460 ל-310,במוסדות למפגרים. עשינו זאת כדי לעמוד במסגרת חוק התקציב.

קיווינו ואנחנו מקווים שנוכל, במסגרת כוח האדם הזאת, לעמוד ברמת השירות,

ברמה המינימלית הדרושה.

וברשותכם, עוד הערה.



היו"ר א" נמיר! אני מציעה שנפסיק כאן. חברי הכנסת

צריכים לעלות לאולם המליאה, ראשון

הדוברים בישיבה הבאה יהיה דוקטור בריק.

רבותי, אני רוצה להודיע שביום שני,

בשעה 11.00 נמשיך בדיון. כולכם מוזמנים. לא נמסור הודעות בטלפון.

אס קולכם תהיו כאן ביום קוני אולי נוכל לסכם את הדיון, לחשוב מה המסקנות

ועל מה אנחנו רוצים ללחוץ על משרד העבודה והרווחה.

אני רוצה להודיע לנציגת משרד החינוך

שנדון גס בנושא החינוך למפגרים.

יש מ0תתפים שדיברו אבל הם רוצים להוסיף

הערות. הם יוכלו לעשות זאת בקיצור ובאופן תמציתי.

אני מבקשת שעל שולחן הוועדה יהיה חומר:

רשימה של כל המוסדות למפגרים בציון מספר הילדים בכל אחד מהם, והתפלגות גילית.

אם זה נמצא בספר התקציב, אני מבקשת שזה יוכן לנו. אני מדברת על שלוש

הקטיגוריות - ממשלתיים, ציבוריים ופרטיים - התפלגות, מספר החוסים וציון

הגיל. אני מבקשת, גם ממשרד העבודה והרווחה וגם ממשרד החינוך, שליד כל מוסד

שיש בו ילדים בגיל חינוך חובה, יצויין מה המסגרת החינוכית לילדים האלה.

אינפורמציה על הפיקוח, זאת אומרת כמה מפקחים יש

למשרד העבודה והרווחה, מה תכיפות הביקורים וכוי, ראותה אינפורמציה - ממשרד

החינוך.

אני רוצה להגיד לסגן השר, לקראת הדיון

הבא: אין להעלות על הדעת שנשלים עם כך שמתוך הקיצוצים שהוטלו על משרד

העבודה והרווחה יפלו 150 תקנים על השירות למפגר. זו פרופורציה שלא מתקבלת

על הדעת. אנחנו לא ניכנס לנושא של ארעים או לא-ארעים. אם היחס הוא עובד

אחד על 12 חוסים איך אפשר להוסיף ולקצץ- קיצוץ כזה שיביא ליחס של 1 ל-20?

זה יגרום להמתה של החוסים ושל המשפחות.

אני שואלת על "בית פלד". נאמר לנו

שהמסקנות צריכות היו להיות תוך חודשיים-שלושה. עכשיו מדברים על עוד חודש,

ובינתיים אין פיקוח. איך זה ייתכן?

כפי שאמרתי, אנחנו מפסיקים כאן. בישיבתנו

הבאה נשמע את מנהלת מוסד "טללים" בדימונה.

תודה רבה. הישיבה נעולה.

הישיבה ננעלה בשעה 11.00

ו

ו

ו