הכנסת האחת-עשרה

מושב ראשון



פרוטוקול מסי 69

מישיבה של ועדת העבודה והרווחה ביום

גי די בניסן התשמ"ה - 26 במארס 1985. בשעה 9.00

חברי הוועדה; אי נמיר - היו"ר

שי ארבלי-אלמוזליני

הי גרוסמן

אי שוסטק

מוזמנים; לסעיף 1

דייר קמחי - רופא ראשי מוסמך באגף השיקום, משרד הבטחון

ני פרלמן - יועצת משפטית, אגף השיקום, משרד הבטהון

לסעיף 2

ר' ברקאי - מנהלת אגף אמהות, המוסד לביטוח לאומי

אי בנדלר - יועצת משפטית, המוסד לביטוח לאומי

לסעיפים 4 ו-5

צ' צילקר - מנכ"ל המוסד לביטוח לאומי

בי חקלאי - מנכ"ל שרות התעסוקה

י' בר-אורן - מנהל הקרן למניעת אבטלה, משרד העבודה והרווחה

פי קרנות - משרד העבודה והרווחה

פי קרנות - משרד העבודה והרווחה

יי ריבובסקי- משרד העבודה והרווחה

עי בלוף - יו"ר הוועדה העליונה לתעסוקה בהסתדרות

ר' פרוכטמן - מנהל המתי לניהול תעשייתי, התאחדות התעשיינים

אי מראני - אגף התקציבים, משרד האוצר

טי הרמתי - אגף התקציבים, משרד האוצר

יי ארן - מנהלת לשכת הקשר של ההסתדרות בכנסת

יועץ משפטי מי בוטון

לוועדה;

מזכירת הוועדה; אי אדלר

קצרנית; מי הלנברג

סדר-היום; 1) תקנות הנכים (תוספת מיוחדת עקב פרישה מוקדמת לנכה

בתפקודי היציבה וההליכה), (תיקון) התשמ"ה-1985

תקנות הנכים (תוספת תגמולים בשל גיל לנכה בתפקודי

היציבה וההליכה), (תיקון) התשמ"ה-985ו

2) צו הביטוח הלאומי (התלפת לוח ו') (מסי 3), התשמ"ה-1985

צו הביטוח הלאומי (התלפת לוח וי) (מסי 4), התשמ"ה-985ו

3) אשפוז פגים

4) צו הביטוח הלאומי (הגדלת השעור למניעת אבטלה), התשמ"ה-1985

5) תקנות שרות התעסוקה (אגרת בחינות מקצוע), התשמ"ה-985ו



תקנות הנכים (תוספת מיוחדת עקב פרישה מוקדמת לנכה

בתפקודי היציבה וההליכה), (תיקון) התשמ"ה-1985

תקנות הנכים (תוספת תגמולים בשל גיל לנכה בתפקודי

היציבה וההליכה). (תיקון) התשמ"ה-1985

רבותי, בוקר טוב. אני מתכבדת לפתוח

את ישיבת ועדת העבודה והרווחה.

הוספנו ישיבה נוספת לסדר היום שלנו

השבוע, מפני שהכנסת יוצאת לפגרה, כרי לאשר מספר תקנות ומספר חוקים

שאנחנו לא רוצים לעכב אותם. נקיים גם ישיבות מיותרות בפגרה אבל רק

בנושאים דחופים מאד.

נתחיל את ישיבתנו היום בתקנות הנכים.

יסבירו נציגי משדד הבטחון.

נ' פרלמן; התקנות המוצעות באות מכוח תיקון לחוק

הנכים, שבא להוסיף תגמולים לנכה אשר

סובל מפגימות מסויימות.

התיקון המוצע בתקנות שלפניכם נובע

מטעות שנפלה בהגררת אתת הפגימות. עכשיו מוצע שבתקנות. הנכים במקום

"בתנועתיות עכור השדרה הצווארי למעט פגיעה בעמוד השדרה הצווארי" יבוא

"בתנועתיות עמור השדרה למעט פגיעה בעמוד השדרה הצווארי", זאת אומרת

למחוק את המלה "הצווארי" הראשונה.

במשך הזמן שהתקנות האלה קיימות הוכח

שיש צורך בתיקון התקנות בנקודה זו.

ש' ארבלי-אלמוזלינו; אני תומכת בתיקון. אני זוכרת את

הדיון שהיה בנושא זה. הנימוקים

שניתנו אז לא שכנעו אותנו. היה ויכוח בסוגיה הזאת. אני מרוצה שאתרי

הנסיון שנצטבר אתם מציעים למחוק את המלה "הצווארי" ואומדים "בתנועתיות

עמוד השדרה" בכלל. זאת אומרת, אתם מביאים בחשבון את כל הנושא של עמוד

השדרה.

אני מציעה שנקבל את התיקון המוצע.

היו"ר א" נמיר; אני רוצה לקבל הסבר למה הוכנסה

המלה "הצווארי" ומה הסיבות שגרמו

לכך שעכשיו היא נמצאת מיותרת.

מרובר בהגררה של מערכת היציבה

וההליכה, המנגנון אשר מאפשר לארם

יציבות, עמירה והליכה. החלק הצווארי של עמוד השדרה לא שייך ליציבה

ולמנגון ההליכון. לכן אנחנו חושבים שלא צריך לכלול אותו. ואכן, כך גם

כתבנו בתקנות הנכים "למעט פגיעה בעמוד השדרה הצווארי" אלא שבגלל המלים

שבאות קודם נמצא שאומרים דבר והיפוכו.

היו"ר אי נמיר; מתי נכתבו התקנות? י

נ' פרלמן; אלה תקנות הדשות. אנחנו מבקשים לתקן

טעות טכנית. זה לא פוגע בציבור הנכים.

להיפף, זה בא לעזור.

דייר קמחי; אנחנו מציעים ימחוק אח המלה "הצווארי"

הראשונה.

היו"ר אי נמיר; אם זה דבר סכני, למה לא שמחם לב לכך

בומן?

שי ארבלי-אלמוזלינו; היה ויכוח קשה עם האוצר. הדיון בהצעח

החוק נמשך הרבה מאד זמן. אנחנו התעקשנו.

הנכים צדקו. אם יש הגבלה, ברוד שפחות אנשים זכאים. היה ויכוח בענין,

כי כל דבד נשקל דדן החוד שבגדוש. אני שמחה שלאוד הנסיון שהיה, מוצע

עכשיו חיקון רצוי.

היו"ד אי נמיד; דבוחי, אנחנו מאשרים אח הבקשה של

משרד הבטחון לתיקון התקנות. אנחנו

מקווים שגם בנושא של הנכיס הכלליים נוכל להדחיב ולחקן דבדים.

נציגי משרד הבטחון, חודה דבה לכם.

חקנוח הנכים (חוסמח מיוחדת עקב פדישה מוקדמח לנכה

בתפקודי היציבה וההליכה), (חיקון) התשמ"ה-1985, נתקבלו

תקנות הנכים (תוספת תגמולים בשל גיל לנכה בתפקודי

היציבה וההליכה), (תיקון) החשמ"ה-985ו, נתקבלו

צו הביטוח הלאומי (החלפת לוח ו') (מס' 3), התשמ"ה-1985

צו הביטוח הלאומי (החלפת לוח ו') (מס' 4). התשמ"ה-1985

היו"ר אי נמיר; אנחנו עוברים לנושאי הביטוח הלאומי,

החלפת לוח וי.

אי בנרלר; אני חוזרת שוב על מה שאני רגילה לומר

כשאנחנו מדבדים על החלפת לוח וי.

בהתאם לסעיף 94(ב) לחוק הביטוח הלאומי

מוסמך שד העבודה והדווחה לשנות את שעודי מענק הלידה הנקובים בלוח וי

לחוק.

שעודי מענק הלידה הנקובים בלוח וי

האחד - הסכום המשתלם על-ידי המוסד

ישירות לבית-החולים לכיסוי הוצאות האשפוז בגין הלידה; והשני -

הסכום המשתלם על-ידי המוסד ישידות ליולדת כהשתתפות ועזדה לדכישת

ציוד ליילוד.

ממשרד הבדיאות הודיעו לנו שמחיד יום

אישפוז כללי הועלה מיד עם תום התקופה של עסקת חבילה אי, ב-5 בפבדואד

1985. בהתאם להודעה זו, מהיד יום אשפוז כללי במשק, אשד מהווה בסיס

לחישוב הסכום המיועד לכיסוי הוצאות האשפוז בגין הלידה, עומד החל

מ-5 בפברואר 1985 על סך של 77,000 שקל. ועוד בהתאם להודעת משדד

הבדיאות יועלה מחיר יום אשפוז כללי פעם נוספת ב-1 באפדיל 1985.

ל-83,000 שקל.



בהתאם לכך אנחנו מבקשים לשנות

ולהחליף את לוח ו'.

נוסף לכך אנחנו מבקשים שהוועדה

הואיל לאשר החלפה נוספת של לוח וי, זה יהיה החלפת לוח וי (מסי 5),

החל מ-25 באפריל 1985 לגבי החלק ממענק הלירה המשתלם ישירות לירי

היולרת, בעקבות הרצון שלנו לערכן את החלק ממענק הלירה המשתלם ישירות

ליולרת ולהעמירו, לגבי ילר אחר, על סכום השווה ל-20% מהשכר הממוצע

במשק, כפי שיהיה ב-1 באפריל 1985.

מרוע מוצע שהעדכון יהיה רק החל

פ-25 באפריל 1985? - כי את הנתונים על השכר הממוצע נוכל לרעת רק

אחרי 1 באפריל ואנחנו צריכים לתת הוראה לבנקים.

היו"ר אי נמיר; תורה. אני מבינה שבקשתכם לאישור

הערכון ההל ב-25 באפריל 1985 באה

עכשיו בגלל צאתה של הכנסת לפגרה.

אני מבקשו; הסבר למה שפורסם אתמול

ולא רק למה שפורסם - שבקשתכם לאישור מגיעה לווערה ממש ברגע האחרון וגורמת

תקלות והפסדים לבית-החולים.

מה שאנחנו מתבקשים לאשר היום קיבלנו

רק בימים האחרונים. אם לא נאשר - ייגרם נזק. למה זה מובא אלינו תמיר

ברגע האחרון?

ר' ברקאי; הפעם היתה תקלה בגלל עסקת החבילה.

כשקיבלנו את המכתב של משרר הבריאות

התחלנו מיר לפעול. הבאנו את הענין למינהלה, למועצה וללשכה המשפטית.

זה נמשך יותר משבועיים. המועצה הציבורית לא עומרת לרשותנו כל הזמן.

פעם היתה תקלה בגלל מחיר יום אשפוז.

לכן אנחנו מבקשים כבר היום גס אישור לשינוי החל מ-1 באפריל 1985.

היו"ר אי נמיר; מי אחראי לזה?

ר' ברקאי; משרר הבריאות.

שי ארבלי-אלמוזלינו; המכתב של משרר הבריאות אל המוסר

לביטוח לאומי לא היה מיוער לשר או

למנכ"ל. המכתב הוחזר ונאמר שהוא צריך להיות מכוון לאיש מסויים. היה

קצת בלבול וסיבוך, זה היה ענין של זמן, כ-10 ימים, ולכן היה עיכוב

בתהליך.

היו"ר אי נמיר; אנחנו מאשרים את שני הצווים, גם את

הצו שתחילתו ב-5 בפברואר וגם את הצו

שתחילתו ב-1 באפריל השנה.

אני מבקשת שבפעם הבאה תכינו את החומר

מבעור מוער.

ו



צו הביטוח הלאומי (החלפה לוח ו') (מסי 3), התשמ"ה-985ו, נתקבל

צו הביטוח הלאומי (החלפת לוח וי) (מס' 4), התשמ"ה-985ו, נתקבל

אשפוז פגים

נושא הפגים הועלה לדיון. היה צריך

להיות המשך של הדיון. דאיתי מסקנות

על שולחן הכנסת גלי שהיתה התחייסות של משרד הבריאות.

היו"ר אי נמיר; קיבלנו תשובה של משרד הבריאות,

הוצאנו מסקנות לא ללא תשובה.

שי ארבלי-אלמוזלינו; יש ויכות בין משרר הבריאות לבין

המוסד לביטוח לאומי. אני מציעה

שהנושא יבורר. יום אשפוז של פג עולה היום 400 דולר.

במסקנה מס' 1 נאמר שהוועדה פונה

לשר הבריאות להכין בהקרם תכנית

להיערכות מיידית לטיפול בנושא הפגים. הוועדה פונה גם לשר העבודה

והרוותה ולשר הבריאות למנות לאלתר ועדה לקביעת סל לידה מעודכן שיביא

בחשבון את הגידול הניכר שחל בשנים האחרונות בהוצאות לפגיות מתור

הסל הכללי. הוועדה ממליצה לשקול אפשרות של הפרדת חישובי עלות הפגיות

מחישוב הסל הכללי של יולדות. הוועדה ממליצה שהביטוח הלאומי יכסה את

מלוא הוצאות האשפוז של יולדת ולא 80% כפי שנעשה כיום.

מתי זה תוכן?

היו"ר אי נמיר; אתמול,

צו הביטוח הלאומי (הגדלת השעור לפעולות למניעת אבטלה). התשמ"ה-1985

אנחנו עוברים לסעיף הבא - צו הביטוח

הלאומי (הגדלת השעור לפעולות למניעת

אבטלה.

בהתאם לסעיף 127יט(א) לחוק הביטוח

הלאומי מממן המוסד לביטוח לאומי

פעולות למניעת אבטלה, הנעשות בידי המדינה או באישורה בתחום הכשרה

מקצועית, סיוע לניידות גיאוגרפית של עובדים ושיקום תעסוקתי לעובדים.

המימון הזה, שהוא בהתאם לחוק, אסור שיעלה על 5% מאומדן הגביה השנתית

של דמי ביטוח אבטלה אבל שר העבודה והרווחה, בהתייעצות עם שר האוצר

ובאישור של ועדת העבודה והרווחה של הכנסת, רשאי להגדיל את השעור הזה

עד ל-10% מאומדן הגביה השנתית.

בצו שלפניכם מוצע להעלות את השעור

לפעולות למניעת אבטלה בשנת 1985, מ-5% ל-1% מאומדן הגביה השנתית של

דמי ביטות אבטלה.

צי צילקר; אומדן הגביה בענף ביטוח אבטלה לשנת

1985 הוא 25 מיליארד שקל. 10% מהסכום

הזה הם 2,5 מיליארד שקל,



היו"ר א' נמיר; ממי גובים את הכסף הזה?

א" בנדלר; מעובדים וממעבידים.

היו"ר א" נמיר; אתס מבקשים 10% מסכום הגביה, זה סכום

מכובר למדי, 2,5 מיליארד שקל לפעולות

למניעת אבטלה, כמה גבו בשנה שעברה? נדמה לי שגם בשנה שעברה השעור

לפעולות למניעת אבטלה היה 10% מאומדן הגביה.

מה היה התקציב השוטף להכשרה מקצועית?

צ' צילקר; לפניכם טיוטת הצעה לתקציב הפעולות

למניעת אבטלה - 1985 וכן תקציב פעולות

למניעת אבטלה 1984. כל הפעולות ללא יוצא מן הכלל נעשות בתאום עם

ההסתדרות ועם המעסיקים. כל הפעולות נעשו בתאום מוחלט. התקציב המאושר

לשנת 1984, עם הרזרבה ולאתר עדכונים, היה 850 מיליון שקל. לא ניצלנו

את כל מה שאושר בסעיף 3 - הכשרה והסבה מקצועית למובטלים. ניצלנו רק

500 מיליון שקל מתוך 573 מיליון שקלים. מה שלא ניצלנו לא יוחזר לנו.

לעומת זאת הוסכם, לאחר דיון, שפרוייקט גונן, שלא נוצל במלואו בשנת

1984, יועבר לשנת 1985. כפי שאמרתי, סך כל התקציב שאושר הוא 850

מיליון שקל. אני חושש שלא נוכל לנצל, לצערי, סכום של כ-100 מיליון

שקלים. אילו יכולנו לעבוד לפי סיכומים וללא הפרעות היינו יכולים לנצל

את כל התקציב, אבל כאשר העדכונים נעשים ברגע האחרון אנחנו עומדים

במצב שמצד אחד יש מובטלים ומצד שני אין מדריכים זמינים. אלה דברים

שצריכים להתפרס על פני כל השנה. אם לא תהיה התפרסות על פני כל השנה,

יש ספק אם בשנה הבאה נוכל לעשות את כל הפעולות.

היו"ר אי נמיר; שאלתי כמה גבו בשנה שעברה?

צי צילקר; בערכים דולריים זה כמעט אותו דבר.

האישור שלנו להגדיל את השעור מ-5%

ל- 10% הוא כשיש תכנית שבאה לסייע

למניעת אבטלה. כל שנה, כשבאו לכאן, ביקשנו דו"ח על פעולות שנעשו.

התרענו על כך שהפעולות להכשרה מקצועית על-חשבון המשרד פחתו בגלל

האפשרות להגדיל את השעור מ-5% ל-1%.

אני מסתכלת על הרשימה שלפנינו

ומציינת בצער שכל הסעיפים שבה, פרט לשניים-שלושה סעיפים, אין בהם

פעולה ישירה למניעת אבטלה. מדברים על סקרים ועל מחקרים, מה זה שייך

למניעת אבטלה?

אם אין לכם תכניות לנושא של מניעת

אבטלה - יש להצטער על כך.

מצב התעסוקה חמור. למה תייעדו אח

הסכום של 2,5 מיליארד שקל? זה סכום שלא הולך ברגל. הנשמה יוצאת עד

שמקבלים משהו מהאוצר. למה יעמיד משרד העבודה והרווחה את הסכום הזה?

מה זה "פעולות שרות התעסוקה"? אם

חסרים תקנים בשרות התעסוקה, זה לא צריך לבוא מתקציב הפעולות למניעת

אבטלה. אני לא רואה שיש סיוע למפעלים כדי למנוע פיטורים.

?



בחומר שלפנינו אין תכנית שראוי

שבאשר לה סכום של 2,5 מיליארד שקל.

אנחנו יושבים כאן ומקיימים ישיבות

על התכנית של משרר העבודה והרווחה

לפעולות של הכשרה מקצועית. אנחנו מסיירים במקומות אבל אנחנו לא

רואים שיש החעוררות של תכניות להסבה מקצועית, בשום מקום, אפשר פשוט

להשתגע.

אתמול ישב כאן ראש המועצה המקומית

אצלנו אין שום תזוזה בענין של תעסוקה, שום דבר. זה

המקום הכי קשה בארץ. יש תחושה קשה.

הסעיף המרכזי ביותר הוא הנושא של

הכשרה מקצועית והסבה מקצועית למובטלים. זה הסעיף החשוב ביותר.

אדוני המנכ"ל, כשאתה מוסר לנו עכשיו

מה התכנית לשנה הבאה, הייתי מבקשת שתקשור את זה עם כל התקציב להכשרה

מקצועית של משרד העבודה והרווחה.

לפני שנה הובאה תכנית. אני מבקשת

שנבדוק אם הכסף הוצא לאותן המטרות

או למטרות אחרות.

לפי הערכתנו, מצב האבטלה בערי הפיתוח

עלול להחמיר בחודשים הקרובים.

כשהגעתי למשרד העבודה, לפני כחמישה

חורשים, גיליתי שאחרי שבעה-שמונה חודשים נוצלו פחות מ-30% מהתקציב

שעבר. המאמץ העיקרי שלי, מתוף אמונה שהיתה תכנית טובה ומתוך הבנה

שהוועדה אישרה 10% , היתה לנסות להוציא אח התקציב במלואו. לא הגעתי

לכך אלא רק להוצאה של למעלה מ-90%, כ-92%, אם כי היה שיתוף פעולה של

ההסתדרות והמעסיקים. ביצענו את הדברים לפי התכנית. אין חריגות מהחלטות

הוועדה. התכנית בוצעה כפי שתוכננה. יש אפשרות להשוות. בדיקה יכולה

להוכיח שעמדנו כמעט במאה אחוזים בכל סעיף וסעיף.

מנקר את העין הסעיף

"סקרים וחיקי תעסוקה למוקדי אבטלה", שיש בו סכום די גדול - 45 מיליון

שקל. מה התשובה לכף? - המטלה הראשונה שהוטלה עלינו לפני כארבעה חודשים

על-ידי ראש הממשלה, היתה לאתר מיד מוקדי אבטלה. המטלה שהוטלה עלינו על-

ידי ראש הממשלה בוצעה במלואה.

מי עשה את הסקרים?

המכון לפריון העבודה.

הסקרים נגזרו מההלטות המועצה הכלכלית-

הברתית.

מה זה סקר ל.מ.ס.?

ל.מ.ס נכנסה לקרן למניעת אבטלה

בשנת 1982, כאשר הגיעו למסקנה

שצריך להגדיל את גודל המדגם ואפילו להכפיל אותו. אנחנו משתתפים חלקית

בעלות הנוספת בגלל הגדלת המדגס. זה היה אמור להיות שנה או שנתיים.

אבל ההשתתפות החלקית שלנו בסקר נמשכה בינתייס. יוצאים רבעונים

שמספקים אינפורמציה על תנועות מצב כוח האדם במשק הישראלי. הסקר הזה

לא כלול בתכנית לשנה הבאה.

1) כל הסעיפים

המשניים של תקצוב יש להוריד מסדר-

היום; 2) כל הפעולות שייעשו על-ידי הקרן למניעת אבטלה, יבטיחו תעסוקה

לפדט.

כשנקבעה המסגרת התקציבית הנוכחית

היא היתה מתוך מגמה לעמוד במגבלות האלה.

אני חייב להוסיף ולהעיר: הקרן

למניעת אבטלה איננה ולא יכולה לפעול כחלק ממשרד העבודה. משרד העבודה

משתתף בה בכשליש והוא איננו בעל הדבר היחיד. יושבים שם גם ההסתדרות

וגם המעסיקים כשלכל אחד מהם יש שליש. ליושב-ראש אין זכות וטו והוא

חייב להתייעץ עם שלושת הגופים ולבדוק את תכניות העבודה.

שי ארבלי-אלמוזלינו; זהחיובי.

כך זה נעשה.

כל הפעולות שנעשו בשנה שעברה וגם

השנה היו מאושרות. התאום ומידת ההבנה שיש בוועדה הם מעל ומעבר. ההסכמות

הן פה אחד. ההכוונה של התקציבים ואישור התקציבים הם פה אחד.

מיהו היושב-ראש?

מנכ"ל משרד העבודה, הוא שווה בין

שווים.

התכנית שלפניכם הוגשה. אינני אומר

שזו התכנית הסופית עד לכל הפרטים.

הפורום המצומצם יכול להכניס בה שינויים. הדברים אמנם פחות או יותר

מוסכמים אבל ייתכנו שינויים. .

יש הצעה שחלק גדול נשאיר לרזרבה

כדי שנוכל לעמוד בפני התפרצות וכדי שנוכל לשנות על פי ההתדחשויות

בשטח. הכוונה היא ש-20% -25% יהיו ברזרבה. אני רוצה שזה יצויין בפרוטוקול.

הסעיף המרכזי בטיוטת ההצעה לתקציב

הפעולות למניעת אבטלה - 1985, הוא התחייבויות לפעולות נמשכות מ-1984.

אלה פעולות שנצטרך לשלם עבורן גם מתקציב 1985.

ברשותכם, נעבור במהירות על הצעת

אני רוצה לגלוש לנושא של הכשרת מהנדסים

וטכנאים. השנה גדל מספד התלמידים במערכת מ-11,000 ל-15,000. אנחנו

מקווים וחוששים שהמספר יגדל ל-20,000.

אלה

קבוצות עבודה קטנות בשיתוף עם הצבא.

כפי שתראו מטיוטת ההצעה, יש עוד

התחייבויות לפעולות נמשכות מ- 1984- וזה נוסף למה שיש בתקציב הרגיל

אשר מיועד לפעולות למניעת אבטלה;.

בתקציב הרגיל יש להכשרה מקצועית

סכום של 33 מיליון דולר. זה לא מספיק. על המשרד שלנו הוטל קיצוץ

של 5%. אומרים שזה בין הקיצוצים הקטנים ביותר. תקציב הפיתוח שלנו

ירד מ-6,5 מיליון רולר ל-2,9 מיליון דולר.

יש מה שמכונה

"חיילי רפול", אשר זקוקים להכשרה בסיסית. יש קורס שאמנם לא עושה

אותס לבעלי מקצוע אבל נותן להם אפשרות להישאר במערכת ויוצר אצלם

מוטיבציה ללימודים.

יש

חוליות אשר עוברות ממפעל למפעל וממקום למקום גדי לאתר מקומות עבודה

והם מדווחים לשרות התעסוקה ולמשרד העבודה.

זה נוסף לשרות התעסוקה?

צ' צילקר; נוסף.

כשאני עבדתי בלשכת העבודה חיפשתי

מקומות עבודה. אם יושבים במשרד,

מי מחפש עבודה?

יש חוליות אשר עוסקות באיתור מקומות

עבודה.

אני ממשיר לדבר על פעולות שוטפות.

הכוונה היא בעיקר להסעות מחוץ לרדיוס מסוייס,

לעבודות קטיף וכוי.

אשר לפעולות ופרוייקטים חדשים לשנת

1985: השלמת שכר לעובדים העוברים לייצור כדי לעודד העברה לייצור.

ועוד: הסבה מקצועית והכשרה מקצועית - בסך הכל 35 קורסים.

הרזרבה, כפי שאמרתי, תהיה בשעור

של כ-20% מכלל התקציב שהוא 2,5 מיליארר שקל עד סוף שנח התקציב.

גברתי היושבת-ראש, העמדה שלנו היא

שהמאבק באבטלה צריך להיות מאבק

כולל מבחינה תקציבית, של כל תקציבי משרדי הממשלה.

כשאנחנו רואיס את הקרן למניעת

אבטלה, אם גי הסכומים נראים גדולים הם כטיפה בים. אנחנו מדברים

פה על סכום דולרי שהוא קטן - כ-2,5 מיליון דולר ואולי פחות מזה.



כשאנחנו עושים חשבון פשוט ומחלקים

את הסכום הזה ל-100,000 בלתי מועסקים, נמצא שהסכום אשר עומד לשרות

לפרט לגבי כל מובטל, הוא קטן ביותר. מסיבה זו תבענו גם בוועדת הכספים

שהעזרה המסיבית הגדולה צריכה להתבטא בעיקר בתקציבי המדינה אשר מיועדים

לצמיחה משקית. העלינו את התביעה הזאת לגבי התקציב של מרכז ההשקעות.

לצערי, כפי שאנחנו רואים את הדברים עכשיו, התביעה שלנו לא נענית.

בתקציב המדינה לשנת 1985, כל התקציב

להשקעות, לצמיחה ולפיתות של מקומות חדשים עומד על 300 מיליון דולר

שכ-200 מיליון מהם משועבדים לתכניות קיימות {לגני תכניות חדשות

הטכום שנותר הוא 100 מיליון דולר בלבד.

לאור התחזיות הקשות בדבר החמרה

רצינית במצב, הסכומים החשובים שצריכים לעמוד לרשות המדינה אינם

מסכומי הקרן. הקרן נועדה לדברים שאינם במקומות אחרים. הדבר החשוב

צריך להיות צמיחה, פיתוח ויצירת מקומות עבודה, וזה תפקיד של משרד

העבודה ומשרד התעשיה והמסחר.

ההצעה שלפניכם היא של משרד העבודה

והרווחה. היא לא עברה את כל התהליכים.

בחילופי דברים ראשונים, התביעה

העיקרית שלנו היא שכל עוד אין תכניות מפורטות, השימוש בכספים יהיה

למטרה שלא יכולה להתממש מתקציב אחר. הממרה שלנו - שהקרן לא תשמש

תחליף לדברים שצריכים להיות בתקציב השוטף של משרד העבודה והרווחה.

אנחנו יודעים את הקשיים של משרד העבודה והרווחה אבל הקרן לא באה

להקל לא על האוצר ולא על הנהלת משרד העבודה לעמוד מול לחצים מפני

שהקרן תפתור את הדברים.

מה שמוצע כאן לגבי הכשרה מקצועית

נראה לנו כדברים מצומצמים לאור ההיקף הגדול שצריך להיות.

נתבע שהרזרבה בתקציב הזה תהיה הסעיף

העיקרי כדי שאפשר יהיה להשתמש בו לתכניות שתהיינה מיועדות ישירות

להקלה לגבי מובטלים ממש ולדברים שאין להם פתרון בשום תקציב אחר.

אני רוצה לבקש מהוועדה שהבקשה

להגדלת השעור תתקבל אצלכם בצורה חיובית. השעור של 10% יכול לעזור

בצורה מצומצמת לדברים דחופים ביותר.

בשלב מסויים העלינו בקשה שתישקל

אפשרות שהשעור של 10% לא יהיה תקרה אלא תהיה אפשרות להגדיל אותו,

אם יהיה בשביל מה.

ר' פרוכטמן; אתייחס לכמה סעיפים אשר מופיעים

בטיוטה ההצעה לתקציב 1985, כדי

שתוכלו לעמוד על דרך העבודה.



כל פעולות ההמשך של הכשרה והסבה

מקצועית - סעיף 1.1 - אושרו רק אחרי שנתקבלה סבירות של שרות

התעסוקה לגבי אפשרות התעסוקה של אותס אנשים בתום תקופת ההכשרה

שלהס. ערב אחד ישבנו ובחנו 45 קורסים שהלק מהם בוטלו.

סעיף 2.2 - איתור מקומות עבודה

זה התחיל כפרוייקט לחיילים שעל סף

שחרורם. הרקע סל רוב החיילים האלה הוא אוכלוסיות הלשות של צה"ל -

חיילי מקא"ם ומרכוס. יש כוונה שבשיתוף פעולה עם ההסתדרות ועם

התעשיינים תהיה להם הכנה להיי תעשיה. צריף לאתר עבורם מקומות

עבורה ולשבץ אותם בהם עם שחרורם.

התוצאות הן שמאוכלוסיות מקא"ם

שובצו 200 היילים, וממרכוס - חסרי השכלת יסוד - 1,100 חיילים.

בשנת 1984/85 היו 3,300 משרות.

שרות התעסוקה הצליה לאייש 1,600 מהן.

מי הולך לאתר מקומות עבודה? זה

ממומן מכספי ביטוח אבטלה.

ר' פרוכטמן; יש צוות אהד של התאחדות התעשיינים

המונה שני אנשים,

סעיף 3.2 - התמחות פנים מפעלית

המחשבה מאחורי הנושא הזה היא שאנשים הנכנסים לעבוד

במקום עבורה שהשכר ההתחלתי בו הוא שכר מינימום אבל יש סבירות שבתום

הכשרה מסויימת הוא יהיה גבוה יותר, יקבלו את השכר היותר גבוה כבר

בראשית עבודתם. ההפרש ישולם על-ידי הקרן.

אני אהיה האחרונה שלא אתמוך בהקצבה

שצריכה להיות מיועדת ליצירת מקומות

תעסוקה, אבל לפעולות שבאמת יוצרות מקוררת תעסוקה ומונעות אבטלה ולא

תקציבים שבאים להחליף תקציב שהמדינה צריכה לשריין אותו במסגרת משרד

העבודה והרווחה.

בחנתי את הרשימה של השנה שעברה.

יש שם דברים ששייכים למשרד העבודה והרווחה ולא לפעולות למניעת

אבטלה. סקריס זה לא ענין של מניעת אבטלה.

אנחנו רוצים לדעת מה נעשה בשנה

שעברה, פיטוריהם של כמה אנשים נמנעו הודות לפעולה שנעשתה וכמה

אנשים נקלטו בעבודה תודות לפעולות שנעשו.

במסגרת של מניעת אבטלה אני לא

רואה שום דבר, לצערי, ולפיכך יש לי אכזבה גדולה מהפעולה שנעשתה

במסגרת של סעיפים שונים שמהם הוצאו סכומים אדירים. הכספים של ביטוח

אבטלה הם כספי ציבור ועוול הוא להוציא אותם לא למטרה שלה הם נועדו.



מה יש בטבלה שלפנינו? - החחייבויות

לפעולות נמשכות מ-984ו - 811 מיליון שקל. אלה התחייבויות לפעולות שלא

נסתיימו. לא היה כיסוי ועכשיו באים לממן אותן מהתקציב שלפנינו. יוצאים

מתוך הנחה שוועדת העבודה והדווחה תאשד.

כמי שמסתובבת בשטח, אני לא רואה

דברים ממשיים שנעשים למניעת אבטלה. אין דוגמאות של מפעלים שקלטו

פועלים ואינני רואה פעולות שימנעו פיטורים.

איתור מקומות עבודה - אני יודעת

שתפקידם של עובדי שרות התעסוקה לאתר ולחפש מקומות עבודה. אני עשיתי

אח זה במשך שבע שנים. חיטטתי את רגלי כדי למצוא מקומות עבודה ולבוא

עם יבול לסידור עבודה. מה עושים היום עובדי שרות התעסוקה? האם הם

יושבים במשרד ומחכים לטלפונים? אם זה כך - צריך לשנות את דפוסי

העבודה בשרות התעסוקה כדי שהעובדים ייצאו לשטח לחפש עבודה ולא יסתפקו

בצוות של התאחדות התעשיינים.

מה זה "השלמת שכר לעובדים העוברים

לייצור"? מהי ההשלמה? מי שהכנסתו לא מספקת - יש לו השלמת הכנסה. מה

זה "שלמת שכר"? לאיזה עובדיס? לכמה עובדים? מי קובע אותם? למה רק

לאלה ולא לאחרים? אני חושבת שיש כאן סבסוד למעסיקים. לכמה אתם רוצים

להשלים?

צ' צילקר; הכל כתוב בעמוד 4, סעיף 3.3,

בתחתית העמוד.

שי ארבלי-אלמוזלינו; בשבילי זה דבר חדש. למה אחרים

לא יקבלו? האם ההסתדרות מסכימה

להשלמת שכר מקרן למניעת אבטלה? הצעה כזו לא מקובלת עלי. היא יוצרת

עיוותים רבים בין העובדים; חלק מהעובדים במפעל יקבלו השלמת שכר

וחלק מהם לא יקבלו, מדוע?

אם אתה נותן למפעל אחד בענף

מסויים ולמפעל אחר אינך נותן - אתה יוצר מצב שלא תהיה לנו תשובה

עליו. בשביל מה צריף את זה? השכר נמוך? - צריף להעלות אותו ולחת

תמורה הולמת לעובדים בייצור ולא לחלק כסף מהקרן למניעת אבטלה. שוב

חוזרים אותם דברים שכבר התייחסתי אליהם בשנה שעברה.

מאחר וההצעה הזאת היא הצעה של

משרד העבודה והרווחה וטרם עברה דיונים בוועדה של הקרן, אני מציעה

שקודם כל יהיה שם דיון ואחר-כך יבואו אלינו עם הצעה של הקרן.

צ' צילקר; יש הסכמה של שלושת הגורמים.

היו"ר א' נמיר; נשמע את דבריו של דוקטור בר-אורן,

מנהל הקרן למניעת אבטלה.

י' בר-אורן; בענין הפעולה ב-1984: כמו שאמר

רן פרוכטמן, הביצוע היה בדיוק

בהתאם לאישור שניתן על-ידי ועדה זו בראשותו של חבר-הכנסת פרוש.



מחוך סכום של 811 מיליון שקל,

שהם בגין התחייבויות, סכום של 740 מיליון מיועד להכשרה והסבה

מקצועית.

בגלל זעקה שקמה ברבעון האחרון

ישבו גופים ואישרו פעולות. הפעולות מאושרות לשנת לימודים. מה שניתן

היה לבצע בחודשים האחרונים בוצע והיתר הוא על התקציב החדש.

לא מדובר בהשלמת

שכר סתם אלא זה ניתן כדי לעודד אנשים מהשרותים לעבור לייצור. ההשלמה

האחד - שהאיש לא יירד בשכרו ולא ייפגע כתוצאה

מהמעבר מהשרותים לייצור. אנחנו לא מדברים על מובטלים אלא על אנשים

שבאמצעות התמריץ נעביר אותם מהשרותים לייצור. והשני - יש להניח שמעביד

לא יסכים לקבל אדם לא מיומן מהשרותים ולשלם לו אותו שכר, לכן אנחנו

אנחנו נשלים את ההפרש בין השכר ההתחלתי לשכר יותר גבוה.

זה פרוייקט נסיוני. צריך לקבוע בענין זה כללים בין ההסתדרות למעסיקים

ואנשי המשרד. אני מעריך שייבחרו מפעלים במוקדי אבטלה שיעודדו העברת

עובדים.

זה סוג אחר של העברת עובדים, אנחנו עדים כיום למציאות מעניינת, שיש

ביקושים לעובדים ברמה גבוהה של מיומנות מקצועית ומצד שני יש ביקוש

לעובדים בלתי מקצועיים. במצב כזה בוגרי הכשרה מקצועית אינם יכולים

להחשב כבלתי מקצועיים אבל מצד שני עדיין אין הם מיומנים. אנחנו באים

תיקח אנשים עם תעודות אבל שהם בלתי מיומנים

אנחנו מוכנים לתמוך בהם כדי שירכשו מיומנות. יש כאן בעיה של הסדרים

אדמיניסטרטיביים.

שלא כבשנים קודמות, כש-75% -80%

מז התקציב יועדו לפעולות להכשרה מקצועית, התכנון לשנת 1985 הוא

ש-30% -40% מכלל התקציב יהיה להכשרה מקצועית והיתר יהיה לחזק את

הקשר התעסוקתי בין העובדים למעבידים בתוך המפעל.

בשנה שעברה אולי לא הוגשה תכנית

מפורטת. השנה יש תכנית מפורטת.

שלושת הגורמים כאחד מבקשים שהשעור של5% יועלה ל-10% .אני מבקש שלא

נאלץ לעכב תכנון כולל ושלא ניכנס לצוואר בקבוק. אנחנו מדברים על אלפי

אנשים בהכשרה מקצועית. אם לא יהיה תכנון היום, נהיה במצב קשה ביותר.

לא תמיד מצליתים לקבל פרופילים של אנשים שאנחנו צריכים לקבל אותם

כדי לדעת למה ולמי אבחנו צריכים להכין קורסים. הדברים אינם פשוטים.

אני מבקש: אל תעכבי אותנו.

היו"ר א' נמיר; היום לא נוכל לאשר את הבקשה

להעלאת השעור מ-5% ל- 10% . אנחנו

לא אוטומט של איש בשום מקום.

נהיה מוכנים לקיים ישיבה מיוחדת

של הוועדה בתקופת הפגרה. גם היום אנחנו מקיימים ישיבה מיוחדת.



מה אנחנו רוצים לקבל באותה ישיבה?

ואם לא נקבל - לא נאסר. אנחנו מבקשים שתפרשו בפנינו את כל הרשימה של

מערכת ההכשרה המקצועית של משרד העבודה והרוותה. אנתנו רוצים לדעת אם

כספי הקרן מכסים גם דברים אחרים או רק צרכים שלהם היא מיועדת, זו

היתה גס הערתה של חברת-הכנסת ארבלי-אלמוזלינו בישיבה הקודמת שאמרה

שאולי אתם משתמשים בכסף לנושאים אחרים.

צ' צילקר; אינני מקבל את זה.

היו"ר א' נמיר; אני מבקשת לדבר סולו. אתה תאמר

מה שאתה רוצה לומר ואני אומר מה

שאני רוצה לומר.

אני עייפה מהסיפורים הנוגעים לצה"ל,

שמוכרים בכל תקציב. צה"ל מוציא מיליונים על חינוך ועל אותן קבוצות.

אני מכירה את הדברים מוועדת החינוך.

אני מבקשת לומר לוועדה, שלא נסכים

שהאוצר יקצץ בגימלאות לגימלאים כשהמוסד לביטוח לאומי עושה דברים שהוא

לא צריך לעסוק בהם. המוסד לביטוח לאומי עוסק במניעת אבטלה, כמה גופים

יעסקו באותו נושא? אני מבקשת שנציג האוצר, אוהד מראני, יסביר לנו

מה פתאום המוסד לבימות לאומי עוסק בזה.

צריך יותר כסף? - אם נשוכנע נמליץ

אפילו על יותר משעור של 10% אני חושבת שאנחנו מדברים על אחת הבעיות

הכבדות ביותר.

לצערי, לא סיירנו די. קשרנו עצמנו

לשרות התעסוקה. אני מקווה שאתרי הפגרה נוכל לקיים סיור של הוועדה אחת

לשבוע.

לא אשכח מה אמרו חיילים משוחררים

יש חוקים ביחס להכשרה מקצועית אבל הם אינם יכולים להגיע

לשום דבר. אם כך, בשביל מה הכסף?

אני תוזרת ומבקשת שנראה את כל

היריעה. אולי נחליט שצריך לתת יותר. נקבע ישיבה בתקופת הפגרה, אחרי

פסח או בראשית כנס הקיץ.

צ' צילקר; אנחנו מבקשים שתהיה ישיבה בהקדם.

היו"ר א' נמיר; אני מקווה שנוכל לקיים ישיבה

מיוחדת. אנחנו לא נהיה אלה שנעכב

אבל עכשיו יש תחושה כבדה שהכסף לא הולך לעיקר שלו הוא מיועד.

הבהרתי את הדברים ואת הבקשה.

צ' צילקר; אני מקבל את הבקשה.

היו"ר א' נמיר; המצב עכשיו הוא שאנחנו דוחים את

האישור שלנו ולא שאנחנו לא מאשרים.



א נמיר

קיימנו דיון בנושא ההכשרה המקצועית.

זה תנאי ראשון. מה המצב היום? - שחלקה המכריע של ההכשרה המקצועית,

95% ממנה באים לפתור את הבעיה של התלמידים החלשים ולא את בעיית העבודה.

אני מבינה שטרם קיבלנו ממשרד התעשיה והמסחר את החומר בענין זה.

מר צילקר, ברגע שתודיע לי טלפונית

שהחומר שאנחנו מבקשים מוכן - נקבע מועד לישיבה.

צ' צילקר; מהו התאריך המוקדם שאפשר לקיים

ישיבה?

היו"ר אי נמיר; מיד אחרי פסח. כפי שביקשתי, אני חוזרת

ומבקשת שנקבל תכנית פריסה. על נציג

האוצר אני מטילה להסביר לנו מדוע המוסד לביטוח לאומי עוסק במניעת

אבטלה? האס זה תפקידו?

תקנות שרות התעסוקה (אגרת בחינות מקצוע), התשמ"ה-1985

אנחנו מתבקשים לאשר העלאת האגרה

לבחינות מ-100 שקלים ל-1,500 שקלים,

ולגבי חייל בשרות סדיר מוצעת העלאה ל-1000 שקל. כן מוצעת הצמדה ב-1

בפברואר וב-1 באוגוסט, במקום פעם בשנה כפי שנהוג עד היום.

פ" קרנות; חיילים בשרות חובה מקבלים הנחה

של 50%.

היו"ר א' נמיר; מי האנשים שבאים להיבחן?

ב' חקלאי; 40% הם צעירים גילאי 45-18. קורה

שבגלל פיטורים יש הסבה מקצועית

ואז באים גם יותר מבוגרים. הרוב המכריע של הנבחנים הם צעירים אשר

עושים צעדים ראשונים בשוק העבודה.

ח' גרוסמן; אינני מבינה את כל הענין של תשלום

בעד בחינה.

פי קרנות; הרבה אנשים באים לשנות את הסיווג

המקצועי שלהם.

ב" חקלאי; כ-84% מהחיילים המשוחררים הם ללא

מקצוע. הם קנדידטים לבחינות, והם

באים.

ש' ארבלי-אלמוזלינו; אני בעד מתן האישור שלנו.

אי שוסטק; גם אני.

י' ריבובסקי; מדובר בסכום סמלי שיישחק בין

העדכונים.

א' מראני; החלק הארי של הנבחנים הם אנשים

העובדים ומשתכרים וחם יכולים לשלם.

אני מסתכלת על רשימת הנבחנים. רוב

הנבחנים הם בהנהלת חשבונות, אנשים

עובדים ולומדים לשם שינוי הסוג שלהם. על סכום של 1,500 שקל לא צריך

להיות ויכוח.

צ' צילקר; מחירו של כרטיס קולנוע גבוה יותר.

ח' גרוסמן; אינני מדברת על גובה הסכום אלה על

הגישה - שאדם משלם בעד שרות שצריך

להינתן לו. לא בעד כל שרות צריך לשלם. כשבאים אל פקיד שצריך להסדיר

משהו בשביל האזרח, האם צריך לשלם בשביל זה? יש שרותים שהאזרח צריך

לקבל אותם. אם היה תשלום בעבר - אני מבינה שהוא לא יבוטל.

אנחנו מאשרים את התקנות

תוך חריקת שיניים של חברת-הכנסת

גרוסמן ושלי לעיקרון.

היה בטלביזיה שידור "דרושים". אותו

שידור מומן בכסף ממשלתי. האם הקרן הזאת השתתפה בזה?

לא.

תקנות שרות התעסוקה (אגרת בחינות מקצוע), התשמ"ה~1985, נתקבלו

רבותי, תודה רבה לכם. חג שמח. הישיבה

נעולה.

הישיבה ננעלה בשעה 10.55

1

1