הכנסת האחת-עשרה

מושב ראשון,



פרוטוקול מס' 67

מלשיבת וועדת העבודה והרווחה שהתקיימה ביום

רביעי, כ"ו באדר התשמ"ה, 20.3.85, בשעה 9.00

חברי הועדה :

א. נמיר - יו"ר

א. ורדיגר

א. שוסטק

מ. פלר

י. צבו

א. אדלר

ש. אלתרמו

1. מסקנות הוועדה בנושא: תוחלת החיים של פגים בבית חולים

"הקריה" ובבתי חולים אחרים;

2. מסקנות הוועדה בנושא: פיטורי קציני מבחו לנוער בלוד, רמלה

ויפו;

3. מסקנות הוועדה בנושא: מחסור בתרופות חיוניות בבתי המרקחת

י - של קופות חולים ובבתי המרקחת הפרטיים;

4. מסקנות הוועדה בנושא: הדאגה לשלמות קצבאות הביטוח הלאומי;

5. מסקנות בדבר מעונות יום - דחיית האישור;

6. מגו דוד אדום - הצעה של חברת הכנסת נאוה ארד;

7. מסקנות הוועדה בנושא: התעסוקה בירוחם;

8. הודעה בדבר הודעת שר העבודה והרווחה על פיצוי 4% למשפחות

בנות ארבעה ילדים ומעלה.

תוחלת החיים של פגים בבית חולים "הקריה" ובבתי חולים אחרים

אני מתכבדת לפתוח את הישיבה. אנחנו נתחיל

מהמסקנות להצעות לסדר-היום.

הכנסת העבירה לוועדת העבודה והרווחה ביום טי בטבת

התשמ"ה (2 בינואר 1985) את ההצעה לסדר היום

של חבר הכנסת מתתיהו פלד בנושא "תוחלת החיים של פגים בבית-החולים "הקריה" ובבתי

חולים אחרים".

הוועדה דנה בישיבתה ביום 22.1.85 ושמעה את

סגנית שר הבריאות, את מנכ"ל המשרד, את מנהל בית-החולים הקריה, את מנהל הפגיה

של בית החולים הקריה, את מנהל מחלקת הילדים והפגיה של בית החולים הדסה הר-הצופים,

ואת נציגי המוסד לביטוח לאומי.

הוועדה שמעה כי כ-10%-8% מכלל התינוקות הנולדים

בארץ מדי שנה נזקקים לטיפול נמרץ, ברובם פגים. כ 70%-מהפגים ניצלים ע"י טיפול

מתאים בפגיות המשוכללות.

הוועדה שמעה כי בעיית הפגיות הינה בעיקרה

בעיה תקציבית. התפתחות הטיפול המודרני בפגים מייקר מאד את העלות, וכיום איו

תקציב לחלק גדול מן ההוצאות לטיפול בפגים בסל-ההוצאות שנקבע בשעתו בין משרד הבריאות

והמוסד לביטוח לאומי שלפיו משלם הביטוח הלאומי (הוצאות האישפוז של יולדות).

הוועדה שמעה כי למרות העובדה שיעילות הפגיות

גדולה ככל שהו גדולות יותר, ומשום כף עדיף לקבוע מספר פגיות גדולות בבתי-חולים

מרכזיים - הרי ששיטת התקציב הנוכחית איננה מאפשרת לבתי-החולים הגדולים לפתח פגיות

מרכזיות, אשר איו מי שיממו אותו, מאחר שדמי האשפוז של יולדות מועברים לבית-החולים שבו

ילדה היולדת, ולא לבית-החולים שאליו הועבר הפג. אי-לכך נפתחו פגיות קטנות במספר

בתי-חולים, דבר הפוגע ביעילותו. המצב המחמיר עוד יותר עקב העובדה שחסר כוח אדם

מיומו מספיק בנושא הפגיות.

1. הוועדה פונה לשר הבריאות להביו בהקדם תכנית להיערכות מיידית לטיפול בנושא

הפגים, הו מבחינת מספר בתי-החולים שיהיו בהם פגיות, והן לגבי תקני כוח-האדם ההכרחיים

בפגיות.

2. הוועדה פונה לשר העבודה והרווחה ושר הבריאות למנות לאלתר וועדה לקביעת סל

לידה מעודכו שיביא בחשבוו את הגידול הניכר שחל בשנים האחרונות בהוצאות לפגיות

מתוך סל הלידה הכללי. במסגרת וועדה זו ממליצה הוועדה לשקול אפשרות של הפרדת

חישובי עלות הפגיות מחישוב הסל הכללי של יולדות.

3. כו ממליצה הוועדה לבחוו במסגרת אותה וועדה את האפשרות שהביטוח הלאומי 'יכסה

את מלוא הוצאות האשפוז של יולדת, ולא 80% כפי שנעשה כיום.

4. הוועדה מבקשת משר הבריאות ומשר העבודה והרווחה לדווח לה על הנושא תור שלושה

חודשים.

המסקנות מקובלות עלי.

מסקנות הועדה בנושא תוחלת החיים של פגים בבית חולים הקריה

ובבתי חולים אחרים נתקבלו

פיטורי קציני מבחן לנוער בלוד, רמלה ויפו

אנחנו עובריט למסקנות בנושא פיטורי קציני

מבחן לנוער בלוד, רמלה ויפו.

הכנסת העבירה לוועדת העבודה והרווחה ביום ב'

בטבת התשמ"ה(26 בדצמבר 1984) את ההצעה

לסדר-היום של חבר-הכנסת מוחמד ותד בנושא "פיטורי קציני מבחן לנוער בלוד, רמלה

ויפו."

הוועה דנה בנושא בישיבתה ביום י"ג בשבטח

התשמ"ה (4 בפברואר 1985), ושמעה את יו"ר ההקדש המוסלמי ביפו ואת מנהל האגף

לשרותי תקוו במשרד העבודה והרווחה, את מנהל שירות המבחן לנוער, את קצין המבחן

הראשי, את ראש מחלקת החקירות ואת ראש מחלקת עבריינות הנוער במשטרה, ואת נציגי

משרד האוצר.

הוועדה שמעה על מצבם הקשה של שרותי המבחן

לנוער במגזר הערבי, במיוחד בערים המעורבות שבהן נשארה האוכלוסיה הערבית ללא

כל שרותי מבחן לנוער, וזאת רווקה בתקופה של משבר כלכלי ומתחים חברתיים קשים.

הוועדה שמעה על דו"ח שפורסם ב-1983 על ידי

וועדה ציבורית בראשות מר שמואל טולדנו, לפיו 80% מן העבירות המבוצעות על ידי

בני נוער מבוצעות על ידי נוער ערבי; 28% על ידי ערבים ישראלים ו-20% על

ידי ערבים מהגדה המגיעים לישראל. מאז הגשת הדו"ח חלה עליה בשיעור של 20% במימדי

הפשיעה בקרב הנוער הערבי, לעומת עלייה של 15% במגזר היהודי

הוועדה שמעה כי הקיצוצים בתקציב פגעו

בשרותי המבחן לנוער במגזר הערבי, וכי למרות המלצת ווערת טולרנו להוסיף 15 תקנים

של קציני מבחן על 21 התקנים הקיימים במיגזר הערבי - נוספו שלש משרות ארעיות

בלבד, וגם אלו קוצצו לאחרונה.

הוועדה שמעה כי 16.5% מכלל משאבי כוח-האדם

בתחום שרותי המבחן הוקצו למגזר הערבי, בעוד שכרבע מכלל העבריינים הצעירים

תושבי ישראל הינם ערבים.

1. הוועדה פונה לשר העבודה והרווחה ולשר האוצר להחזיר לאלתר את שלושת התקנים

של קציני מבחן שהעסקתם לא חודשה בדמלה, יפו, לוד וטייבה.

2. הוועדה פונה לשר העבודה והרווחה לפעול לזירוז ביצוע המסקנות של וועדת

טולדנו מ-1983.

3. הוועדה פונה לשר העבודה והרווחה לפעול ליתר תאום בנושא הטיפול בעבריינות

נוער במגזר הערבי בין משרדו, משרד המשטרה והרשויות המקומיות הנוגעות בדבר,

במיוחד בטייבה והערים המעורבות לוד, רמלה ויפו.

4. הוועדה פונה לשר העבודה והרווחה לפעול לשיפור המצב במוסדות הנעולים לנערים,

תור הפרדה בחדרים נפרדים בתוף המוסד בין נערים חוסים יהודים וערבים.

5. הוועדה תקיים במועד קרוב דיון כולל בנושא של עבריינות נוער במגזר הערבי.

6. הווערה מבקשת משר העבורה והרווחה ושר המשטרה לדווח לה תוף 3 חודשים על

ההתקדמות בנושא.

כל הערבים ייעלבו ויכעסו מאד אם נפרט

במסקנות את אחוזי הפשיעה של ערבים ישראלים

וערבים מהגדה. אמנם פורסם דו"ח, אבל יוצא שאנחנו מפרסמים אחוזים ואף אומרים

שמאז הגשת הדו"ח חלה עליה. מספיק שנכתוב שהועדה שמעה על הדו"ח שהתפרסם על ידי

, ועדה ממשלתית בראשות מר טולדנו, לפיו רבות מהעבירות :מבוצעות על ידי בני נוער

ערבים, וכן כי מאז הגשת הדו"ח חלה עליה בשיעור של 20%. לא לפרט יותר. לא

טוב להניח פירוט על שולחן הכנסת, כיוון שהם ייעלבו מאד.

השאלה היא כזאת, צריר לבדוק עוד פעם את



הנתונים, כדי לראות אם הם נכונים.

בשביל מה הנתונים? את משיגה את אותה המטרה,

רבות מן העבירות מבוצעות על ידי בני נוער

ערבים. מאז הגשת הדו"ח חלה עליו; בשיעור של 20% במימדי הפשיעה.

הערה לגבי מסקנה 1: הועדה פונה להחזיר לאלתר -

איו צורך במילה "לאלתר".

היו"ר א. נמיר; הם החזירו אחרי הדיון. צריך שיהיו שיניים

להחלטות הוועדה.

בסדר, שיהיה לאלתר. את מאשימה שנתנו רק

שלש משרות, למרות המלצת ועדת טולדנו להוסיף

תקנים. אינני עומד על התיקון.

היו"ר א. נמיר; הערה לפיסקה שלישית; וזאת דווקה, יש להוציא

את המילה דווקה.

בפיסקה האחרונה נזכר 16.5% מכלל משאבי כוח-אדם. יש לבדוק את המספר שוב.

מסקנה מס 4; האם אנחנו ממליצים על הפרדה

בין נוער ערבי ונוער יהודי?

א. שוסטק; כן.

א. אדלר; בועדה דיברו על הפרדה של בתי הסוהר, אבל

לפחות בחדרים נפרדים.

היו"ר א. נמיר; לא יבוא שיפור על ידי הפרדה. יש לבחור במילה

אחרת.

ביחס למסקנה מס' 5, שוחחתי הבקר עם מזכירת הוועדה והדגשתי שחשוב מאד להעמיד את

הנושא על - סדר היום.

החלטה; המלצות הוועדה בנושא פיטורי קציני מבחן

לנוער בלוד, רמלה ויפו נתקבלו

מחסור בתרופות חיוניות בבתי-המרקחת של קופות-חולים ובבתי המרקחת הפרטיים

היו"ר א. נמיר; אנחנו עוברים למסקנות בנושא; מחסור בתרופות

חיוניות בבתי-המרקחת של קופות-חולים ובבתי

המרקחת הפרטיים.

א. אדלר; הכנסת העבירה לוועדת העבודה והרווחה ביום י"ב

בחשוון התשמ"ה (7 בנובמבר 1984) את ההצעה

לסדר-היום של חבר-הכנסת יצחק ארצי בנושא "מחסור בתרופות חיוניות בבתי המרקחת של

קופות-החולים ובבתי המרקחת הפרטיים".

הוועדה דנה בנושא בשתי ישיבות, שבמהלכן שמעה

את נציגי משרד הבריאות, קופת-חולים, הסתדרות הרוקחים, מנהל בית החרושת לתרופות

"טבע", ונציגי התאחדות התעשינים. j

הוועדה שמעה כי היקף צריכת התרופות בארץ י

מגיע לכ-120 מיליון דולר לשנה, 80% מזה על ידי קופת-חולים כללית. כ-70% מן התרופות

הנצרכות הן מייצור מקומי.



הוועדה שמעה על מחסור בתרופות בבתי-המרקחת

גם בגלל תקלות אובייקטיביות בייצור ובאספקה של תרופות מסויימות, וגם בגלל הקטנת

מלאים הן של תרופות והן של חמרי גלם, עקב המצב הכלכלי ומצוקת האשראי והקפאת המחירים

במשק.

1. הוועדה פונה לשר הבריאות להקים וועדה ממלכתית לבדיקת נושא המלאים בתרופות.

הוועדה ממליצה כי תיערף רשימה של תרופות חיוניות שלגביהן חייב להימצא מלאי

מינימלי בכל עת.

2. הו וערה פונה לשר הבריאות להגביר את הפיקוח על בתי-המרקחת ובתי החרושת לייצור

תרופות בכל הנוגע לתכנון הזמנות של תרופות וויסות השיווק ומועדי האספקה, ולפקח

על חובת היצרנים לספק תרופות בכל עת ולמנוע יצירת מחסור ספקולטיבי בתרופות.

3. הוועדה פונה לשר הבריאות להורות על קביעת נוהל של הפצת מידע מוסמך בין הרופאים

בנושא מצאי של התרופות השונות, ובנוגע לאפשרות שימוש בתרופות חליפיות לתרופות

חסרות.

4. הוועדה פונה לשר הבריאות ולשר האוצר לפעול להעברה מסודרת ובמועד של הכספים

המוקצבים למוסדות הרפואה השונים לרכישת תרופות, באשר איחור בהעברת הסכומים גורם

לשחיקת הסכומים העומדים לרשות המוסדות לרכישת תרופות.

5. הוועדה פונה לשר התעשיה והמסחר להגביר את הפיקוח למניעת קרטליזציה ומונופולין

בייצור תרופות בארץ.

6. הווערה שמעה כי אחת הסיבות למחסור בשיווק תרופות מייצור מקומי נעוצה בעובדה

שחסרים בקבוקים ושפופרות מתאימים לאריזת תרופות. הוועדה פונה לשר התעשיה והמסחר

לבדוק את הנושא באמצעות המפעלים הקיימים לייצור מיכלי אריזה בארץ.

7. הוועדה מבקשת משר הבריאות לדווח לה על ביצוע המסקנות תור שלושה חודשים.

היו"ר א. נמיר. מסקנה מס' 6: את המשפט הפותח במלים: הוועדה

שמעה יש, לעהביר למעלה. יש להשאיר רק את ההמלצה.

למסקנה מסי 4: לא מעבירים כספים רק לרכישת

תרופות, מעבירים כספים למוסד רפואי. יש

לדאוג להעברה מסודרת ובמועד. איחור בהעברת הסכומים גורם לשחיקת הסכומים העומדים

לרשות המוסרות הרפואיים.

חברה כמו "טבע" ערב העלאת המחירים מקפיאה

במחסניה חלוקת תרופות ולא מעבירה לבתי

מרקחת ולקופות חולים. '

. מסקנה מסי2: הועדה פונה לשר הבריאות להגביר

את הפיקוח על בתי המרקחת ועל בתי החרושת

לייצור תרופות בכל הנוגע לתכנון הזמנות של תרופות וויסות השיווק ומועדי האספקה.

כאן יש רמז למה שאת אמרת.

האם פיקוח הוא לא מתפקידו של שר התעשיה

והמסחר?

לא, הפיקוח הוא של משרד הבריאות.

כמובן בעניני ספקולציה מסחרית גם שר התעשיה,

אבל אנחנו צריכים להטיל על משרד הבריאות.

אולי אפשר לחלק את סעיף 2 לשנים. יהיה סעיף

מיוחד שפונה אל שר התעשיה והמסחר בנושא

של ספקולציה. החלק השני פנייה אל שר הבריאות במה שנוגע להגברת הפיקוח על שיווק

התרופות.

דבר נורא נתגלה כאן.

את צודקת ביסוד, לא נוכל לחלק את הסעיף. הועדה

פונה לשר הבריאות ולשר התעשיה והמסחר.

היו"ר א. נמיר; יש לי הצעה: הועדה פונה לשר הבריאות ולשר

א) להגביר את הפיקוח על בתי

המרחקת ובתי החרושת לייצור תרופות בכל הנוגע לתכנון הזמנות של תרופות וויסות

השיווק ומועדי האספקה; ב) לפקח על חובת היצרנים לספק תרופות בכל עת. ולמנוע יצירת

מחסור ספקולטיבי בתרופות.

טוב מאד.

מסקנות וועדת העבודה והרווחה בנושא

מחסור בתרופות חיוניות בבתי-המרקחת של

קופות חולים ובבתי המרקחת הפרטיים נתקבלו.

הדאגה לשלמות קצבאות הביטוח הלאומי

אנחנו עוברים למסקנות בנושא הדאגה לשלמות

קצבאות הביטוח הלאומי.

הכנסת העבירה לוועדת העבודה והרווחה ביום י'

חשוון התשמ"ה (5 בנומבבר 1984) את ההצעה לסדר

היום של חבר-הכנסת יאיר צבו בנושא:" הדאגה לשלמות קצבאות הביטוח הלאומי".

הוועדה דנה בנושא במספר ישיבות, במהלכו

שמעה את מנכ"ל המוסד לביטוח לאומי, את נציגי משרד האוצר והמוסד לביטוח לאומי, ואת

נציגי האגף לבטחוו סוציאלי של ההסתדרות ואיגוד העובדים הסוציאליים, ונציגי הסתדרות

הגימלאים.

ההצעה הועלתה בעקבות המצב הכלכלי הקשה ושחיקת

קיצבאות הזקנה והקצבאות של האוכלוסיות החלשות, לאחר שפקע תוקפו של תקנות שעת חירום

שהבטיחו בסיס מעודכו יותר של חישוב הקצבאות.

ביום 13.11.84 אישרה הוועדה סיכום ובו המלצה

בדבר עדכוו הקצבה לחודש נובמבר , על בסיס העקרונות של תקנות שעת חירום שתקפן פג

בסוף אוקטובר.

הוועדה שילבה את המשך דיוניה בדיונים על הצעת

הביטוח הלאומי בדבר עדכוו הקצבאות לחודש נובמבר 1984 ולאחר מכו - לחודש דצמבר 1974.

ביום 25.12.84 הועברה לוועדה הצעת חוק הביטוח

הלאומי(הוראת שעה), המתקנת את בסיס השכר הממוצע לצורר חישוב קצבאות הזקנה. החוק אושר

סופית בוועדה ביום 28.1.85,-ובכנסת - ביום 30.1.85. ביו היתר מבטיח החוק כי

קצבת הזקנה ליחיד לא תפחת בשום מקרה מ- 15% מן השכר הממוצע בפועל.

1. הוועדה רואה בחוק הביטוח הלאומינהוראת שעה) 1985 כפי שאושר בכנסת ביום

30.1.85 את הפתרוו האופטימלי בתנאים הנתונים, המבטיח מניעת שחיקתו של קצבאות הזקנה

והקצבאות של האוכלוסיות מעוטות ההכנסה.

2. הוועדה מבקשת משר העבודה והרווחה להמציא לה דו"ח על ביצוע החוק כעבור ששה חודשים.

התעשיינים לא השתתפו?

כנראה שלא. אני אבדוק.

זח הפתרון האופטימלי או המינימלי?

התנאים הנתונים.

בפיסקה שמדברת על החוק צריך לדבר על

יוזמת הוועדה ועל ההישגים שהיא השיגה

לעומת הצעת הממשלה. כל זאת יש לכתוב ולא בצורה יבשה. היה כאן מאבק אדיר

בינינו לבין הממשלה. חייבים להזכיר את העניו הזה ביוזמת הועדה ולאחר משא ומתן.

בעמוד שני בפיסקה שמדברת על הצעת החוק

צריו להיות הרבה יותר מודש. שילבנו במסגרת ההצעה שלו את כל הדיון. התפקיד

שמילאה הועדה צריך לבוא ביתר פירוט ולא בצורה פשטנית.

אני מסכימה עם חבר-הכנסת שוסטק, זה פתרון

מינימלי.

הייתי רומז, בהתחשב בלחצים השונים.

הפתרון המיזערי בתנאים הנתונים.

יש לי שתי הצעות: אנחנו מתמקדים רק בקיצבאות

זיקנה וקיצבאות של אוכלוסיות חלשות.

כאשר אני העליתי את הדיון בנובמבר גם במליאה וגם בועדה, הפניתי את תשומת לב

הועדה לעובדה שבעיני היא בלתי נסבלת, שלשכר הממוצע במשק צמודות מצד אחד כל

האוכלוסיות החלשות, ומצד שני כל הבכירים כולל אנחנו. זה עיוות.

יכולים חברי הכנסת עם רצון טוב וידיים

נקיות לפעול להעלאת הקיצבאות של האוכלוסיות החלשות והם נחשפים להאשמה שהם

דואגים לעצמם. כיוון שדנים בענין זה, צריך להכניס את הנקודה הזאת שצריר למצוא

דרך להפריד.

מוכרח להיות סעיף שתובע מהממשלה

לא לפגוע לא במישרין ולא בעקיפין בקיצבאות. לא מס הכנסה מכאן ולא פגיעה משם.

לא לפגוע בכל צורה שהיא, בלי לפרט, בקיצבאות.

על ההצעה הזאת אין ויכוח.

חבר-הכנסת צבן, בועדת הכנסת הוחלט להעביר

את כל הנושא של שכר חברי הכנסת לוועדה

חיצונית, שבראשה עומד דייר נבנצל. המועמד כבר נתן את הסכמתו והנושא הועבר.

לא הייתי מעורר עכשיו את הבעיה. חברי הכנסת הוציאו את הנושא הזה מידיהם

ומהחלטתם. אם ניתן הבלטה לענין זה, אז כאילו לא קרה שום דבר.

אני לא מקבלת את ההערה שלך. אני אמרתי גם

מעל הבמה במליאה, אני לא ידעתי. איש לא

הסב את תשומת ליבי, גם לא היועץ המשפטי של הועדה ולא אף אחד אחר. אני זועמת.

על כך. היה זה מתפקידו של היועץ המשפטי לציין. אינני רואה את עובדי הועדה

כעובדים טכניים. אני מודה שלא הייתי ערה לנושא. אילו הייתי ערה, כולנו היינו:

נוהגים אחרת.

אני לכן חושבת שבמסגרת הדברים האלה חייבים

לומר לציבור דברים. אינני רואה שום סתירה לענין הזה שמוציאים את הנושא של השכר

אל מחוץ לכנסת. אני מקבלת בברכה את הענין, אבל אינני רואה בו שום סתירה, אני

רואה כבוד לוועדת העבודה והרווחה שהיא רואה את עצמה כשדולה לאוכלוסלה הזאת.

לכן אין זו ההזדמנות לאלה המקבלים הרבה לקבל עוד יותר.

מה שאת אומרת יפה מאד, אבל הרושם שיתקבל

בציבור לא יהיה זה. הרושם שיתקבל יהיה של

התחסדות. קיבלו ואחר-כר מחליטים. אני מביו איתר, אבל אני לא מציע לבתוב. לא

יאמינו לנו, זו תהיה התחסדות.

ההצעה שלי היא פשוטה ועונה לחששות של חברי

הכנסת ורדיגר ושוסטק. הועדה תברר על ההחלטה

של מינוי ועדה, ודבר זה יאפשר לתת פתרוו לבעיה של הפרדה של שתי אוכלוסיות צמודות

אלה.

אל מי פונים בבקשה לא לפגוע?

היו"ר א. נמיר; ראש הממשלה, שר האוצר ושר העבודה והרווחה.

מסקנות וועדת העבודה והרווחה בנושא

הדאגה לשלמות קצבאות הביטוח הלאומי נתקבלו

מסקנות בדבר מעונות יום

אנחנו צריכים לאשר מסקנות בעניו מעונות

הילדים. הוקמה ועדה על ידי שר העבודה והרווחה

ורק אתמול קיבלתי את מסקנותיה. ארגוני הנשים הודיעו לי שהם לא מקבלים את מסקנות

הוועדה ומבקשים דיון נוסף.

אני מציעה שלפני שאנחנו מאשרים את מסקנות:

הוועדה נשמע עוד פעם את ארגוני הנשים, את נציגי המשרד, אולי את יושב ראש הועדה

המצב במעונות הילדים די קשה. אם העניו

לא סובל דיחוי, נתכנס בפגרה. אני הייתי מזכירת ארגון אמהות עובדות במשך 12 שנה.

כאשר מדברים על אי העלאת שכר לעובדות המעונות, אני אומרת שזו אחת הבושות הגדולות.

השכר של העובדות המוסמכות נקבע על ידי משרד החינוך. ואילו השכר של העובדות

האחרות הוא נמור שבנמוכים. על ידי אי העלאת שכרים יושיעו למצב במעונות? כר

לכתוב במסקנות שלנו? על ידי כר אפשד יהיה להוריד את העלות להורים? זה דבר מעוות.

אני הספקתי רק לדבר בטלפון. יש עלינו אחריות,

אנחנו מכירים את ארגוני הנשים. הם לא עובדים למטרות רווח. המאבק שלי תמיד היה

לשלם שכר גבוה יותר ולקבל עובדות טובות יותר. הגננת הולכת בצהרים הביתה, עם

הילדים נשארת המטפלת. נשמע אותם, ארגוני הנשים תולים בנו תקוות.

מגן דוד אדום - הצעה של חברת הכנסת נ.ארד

עומדת לפנינו הצעתה של חברת הכנסת נאוה ארד

בעניו מגו דוד אדום.

נקיים דיוו ביום שלישי.

ביום שלישי אנחנו מקיימים שתי ישיבות, בשעה

9 ובשעה 11. ב-9 הישיבה עם שר הבריאות.

בהזדמנות זו אני אבקש ממנו למסור לנו דיווח עדכני על הנושא של מגו דוד אדום.

לפנינו מסקנות הוועדה בנושא התעסוקה בירוחם.

הנושא לא מופיע בסדר היום, האם אפשר לדוו בו?

למה לא?

התעסוקה בירוחם

היו"ר א. נמיר; אנחנו עוברים למסקנות הוועדה בנושא התעסוקה

בירוחם.

הכנסת העבירה לוועדת העבודה והרווחה ביום ד'

בכסלו התשמ"ה (28 בנובמבר 1984) את ההצעה

לסדר-היום של חבר-הכנסת אלעזר גרנות בנושא:"התעסוקה בירוחם".

הוועדה דנה בנושא בשלוש ישיבות, במהלכן

שמעה את ראש מוצעת ירוחם ברור אלמקייס, את סגן ראש המועצה, את נציגי משרד התעשייה

והמסחר, משרד האוצר, משרד הבטחון, משרד העבודה והרווחה, שרות התעסוקה, המוסד

לביטוח לאומי, מועצת פועלי ירוחם ונציגי ועד המובטלים בירוחם וחיילת משתחררת.

לוועדה נמסר על 700 דורשי עבודה בירוחם -

30% מכוח העבודה במקום.

הוועדה שמעה על מצבו הקשה של הישוב, על העדר

פיתוח והשקעות ועל הרגשת תסכול בקרב משתחררי צה"ל שאינם מוצאים את עתידם במקום.

הוועדה שמעה על הקשיים בהעברת מפעלים לירוחם

ועל המאמצים הנעשים על ידי משרדי הממשלה לעודד יזמים להשקיע בירוחם, בין היתר על

התכניות של חברת כימיקלים לישראל לעודד קבלת עובדים מירוחם.

1. הוועדה רושמת לפניה את הודעת שר התעשייה והמסחר מיום 5.3.85 בדבר הפעולות

שמשרדו נוקט לעידדד יזמים להשקיע במפעלים בירוחם, ובדבר העברת המפעל לייצור

בירה לירוחם. הוועדה פונה לשר התעשיה והמסחר לפעול להחשת התהליך ולשחרור כספי

השקעות לירוחם כפי שיידרש.

2. הוועדה רושמת לפניה את הודעת שר התעשיה והמסחר כי החליץ בפני הנהלת החברה

לכימיקלים על -העברת משרדי הנהלת חברת הפוספטים לירוחם. הוועדה פונה לשר לפעול

לזירוז תהליר העברת המשרדים כאמור.

3. הוועדה פונה לשר התעשייה והמסחר לפעול באמצעות החברה לכימיקלים להעסיק

מספר רב ככל האפשר של עובדים מירוחם במפעלי ים-המלח.

4. הוועדה פונה לשר העבודה והרווחה להגביר את הפעולות באמצעות מרכז ההכוונה לערי

פיתוח למשיכת משפחות מבוססות ממרכז הארץ לירוחם, במטרה לחזק את התשתית החברתית

של העיר כדי להפכה לכוח מושר למשפחות נוספות.

5. הוועדה מבקשת משר התעשייה והמסחר ומשר העבודה והרווחה לדווח לה על מצב

התעסוקה בירוחם כעבור שלושה חודשים.

אני מציעה להראות לחבר-הכנסת גרנות

את המסקנות לפני הדפסתו.

אני מציעה למחוק את סעיף 2 של המסקנות. יש ויכוח גדול מאד על עניו העברת המשרדים

האלה. היה כאו ראש עירית באר שבע וראש המועצה המקומית ערד. העניו לא פשוט. המשרדים

השקיעו הוו עתק ברכישת משרדים בבאר שבע. גם בבאר שבע יש בעיה קשה מאד של אבטלה.

את כל כוח האדם שיעבוד במשרדים צריר להביא מחוץ לירוחם. במצב של היום האנשים

לא יע-ברו לשם. הועדה תמליץ על דבר שאני לא משוכנעת שהוא נכוו.

לא במקרה התעכב אישור המסקנות. חבר הכנסת

שוסטק, אתה זוכר במה ישיבות קיימנו בנושא ירוחם? ביקשתי מיושב-ראש מרכז ההשקעות י

והוא ירד לירוחם. הפעלנו את כל העולם כדי לסייע לירוחם.

לפני זמו מה אני פותחת את המגזיו של ידיעות



אחרונות" ואני רואה שם ראיון שנתן ראש המועצה בירוחם. בראיון הוא מכנה את חברי

הועדה חבורה של גלמיט ועוד כינויים נוראים. אחרי שהבעיר צמיגים תוך חמש דקות

הוא נכנס לכל שר בממשלה.

עליתי ליושב-ראש הכנסת והוא כתב לו מכתב

מאד חמור. הוא שוקל להורות לועדת העבודה והרווחה לא לטפל בנושא של ירוחם. אם זו

ההתיחסות, אז חבל שהנשיאות אישרה הצעה דחופה וחבל שועדת העבודה והרווחה תעסוק

בנושא הזה.

בשום נושא לא עסקנו כל כך הרבה. פניתי אל

כלם בבקשה לסייע. לאחר הדברים האלה הקפאתי את הנושא. בינתיים הוא צלצל אלי

וכתב אלי מכתב והתנצל. הוא מוכן להיפגש איתי.

אבל מה אשמים תושבי ירוחם? מבחינה ציבורית

אין נותנים פרס למי שמבעיר צמיגים. נמסר לי שעברו מאשה לאשה ורשמו, אם היא רוצה

או לא רוצה ללכת. ממש ביימו רשימה.

אני מציעה למחוק מסקנה מס 2.

החלטה; מסקנות וועדת העבודה והרווחה בנושא

התעסוקה בירוחם נתקבלו

היו"ר א. נמיר; אני רוצה למסור לחברי הועדה בעניו

הקצבאות לביטוח לאומי. אנחנו החלטנו לתת

את הפיצוי של 4% למשפחות בנות שלשה ילדים ומעלה. מנכ"ל המוסד לביטוח לאומי מבקש

להודיע כי השר, לאחר שהתיעץ בועדה בענין הפיצוי למשפחות מרובות ילדים - לא יכול

לצערו לקבל את המלצת הוועדה לתת את הפיצוי של 4% למשפחות בנות שלושה ילדים ומעלה

והחליט לתת את הפיצוי למשפחות עם ערבעה ילדים ומעלה.

הוא החליט כך בגלל הבחינה הכספית, זה צריך

לעלות סכום כסף גדול.

אני מזכירה לחברים שביום שלישי הבא אנחנו

נקיים שתי ישיבות, בשעה 9 ובשעה 11. תודה רבה , הישיבה נעולה.

הישיבה ננעלה בשעה 10.10