הכנסת האחת-עשרה

מושב ראשון



פרוטוקול מס' 64

מישיבה של ועדת העבודה והרווחה

ביום ד' כ' באדר התשמ"ה " 13 במארס 1989 בשעה 9.00

חברי הוועדה: י' פרץ - מ"מ היו"ר

ש' ארבלי-אלמוזלינו

מ' גלור-תעסה

ח' גרוסמן

אי שוסטק

שי שלמה

חבר-הכנסת ר' איתן

בי חקלאי - מנכ"ל שרות התעסוקה

זי חן - שרות התעסוקה

יי ברק - היועץ המשפטי, משרד העבודה והרווחה

ני פרלמן - יועצת משפטית, אגף השיקום, משרד

בי בדרשי - משרד הבטחון

אל"מ מי מורג - ראש אכ"א/פרט

סא"ל בי אברהמי - הפרקליטות הצבאית

מי הילב - מנהל המח' למשפט עבודה, לשכת התיאום

יי ארן - לשכת הקשר של ההסתדרות בכנסת

די מילגרום - משרד האוצר

שי גוברמן - משנה ליועץ המשפטי לממשלה

יועץ משפטי מי בוטון

מזכירת הוועדה: אי אדלר

מי הלנברג

סדר-היום; פיטורי עובדים אחר שרותם במילואים - הצעה

לסדר היום של חברי הכנסת ר' איתן ופי גולדשטיין

חוק שרות התעסוקה (תיקון מסי 6), התשמ"ד-1983



פיטורי עובדים אחר שרותם במילואים - הצעה לסדר-היום

של חברי-הכנסת רפאל איתן ופנחס גולדשטיין

חוק שרות התעסוקה (תיקון מס'6). התשמ"ד-1983

בוקר טוג, אני פותח את הישיבה.

על סדר היום שלנו הצעה לסדר-היום של

חברי-הכנסת רפאל איתן ופנחס גולדשטיין בנושא "פיטורי עובדים אחר שרותם

במילואים" והצעת חוק שרות התעסוקה (תיקון מס' 6),

נשמע את דבריו של חבר-הכנסת רפאל

איתן, שיציג לפנינו את הצעתו, ואחר-כך נקיים דיון משולב בהצעה לסדר-

היום ובהצעת חוק שרות התעסוקה.

ר' איתן; הבעיה שהעליתי במליאת הכנסת ידועה

זמן רב. עובדים שמעמדם במקום העבודה

שלהם כנראה לא כל כך יציב, כשהם חוזרים משרות מילואים מוצאים עצמם מפוטרים,

הגשנו את ההצעה לסדר-היום כדי למנוע

ממעסיקים "הזדמנות" להוציא אנשים ממעגל העבודה כשהם נמצאים בשרות מילואים,

מפני שאין הם יכולים לעשות זאת בדרך אחרת, כי על העובדים, אם הם מאורגנים,

יש הגנה מקצועית.

הבעיה היא ניצול העובדה שהעובד נמצא

בשרות מילואים, ובתום השרות שלו העובד מוצא את עצמו מחוץ למקום עבודתו.

לדעתנו, צריך למנוע אפשרות כזו בחוק וצריך לנקוט באמצעים נגד מפעלים

ונגד בעלי מפעלים הנוהגים כך.

בתפקידי הקודם נתקלתי במקרים כאלה.

הצבא חסר אונים בענין זה. הוא זקוק לשרותם של אנשי המילואים ואיננו

יכול לפעול נגד המפעלים, הוא איננו יכול להטיל עליהם סנקציות או עונשים.

זה תפקידה של הממשלה.

אינני יודע בסמכותו של מי להציע הצעת

תוק שתמנע אפשרות של פיטוריס כאלה בעתיד.

בהצעת תוק שרות התעסוקה (תיקון מסי

6) מוצע שבסעיף 42(א) לחוק העיקרי,

אחרי "השקפתו או מפלגתו" יבוא "או בשל היותו צפוי להיקרא לשרות בצבא

הגנה לישראל, בין שרות סדיר ובין שרות מילואים". אולי יש בכך כדי לענות

על הבעיה שמעלה חבר-הכנסת רפאל איתן.

לא.

אני חושב שבגלל חומרת התופעה כדאי

שזה יהיה דבר נפרד ולא לנעול אותו

במסגרת סעיף בחוק אחר-

לרעתי, רצוי שיהיה משהו נפרר שידובר

בו גס על סנקציות, בחוק, מה יקרה למי שינהג בניגוד לחוק.



י' ברק; הבעיה שמעלה חבר-הכנסת רפאל איחן

לא נוגעת לחוק שרות התעסוקה. יש

בענין זה משהו חלקי בחוק חיילים משוחררים (החזרה לעבורה).

בסעיף 41 לחוק חיילים משוחררים

"העדרו של

עובד מעבודתו במפעל לרגל שרות חלקי לא ייראה כהפסקה ברציפות עבודתו

במפעל ואם פיטר בעל מפעל עובד בשל שרוחו בשרות חלקי, בטלים הפיטורין".

שרות חלקי מוגדר גם כשרות מילואים.

כלומר, יש סנקציה במקרה שמפטרים עובד שהיה בשרות מילואים. אם בעל

מפעל פיטר עובד בשל שרוחו בשרות מילואים, בטלים הפיטורין. זה עונה

על צד אחד של הבעיה.

היו"ר י' פרץ; אני מבקש שנשמע את נציגי משרד הבטחון.

רצוי שנקבל גם נתונים מספריים ביחס

לענין זה.

ני פרלמן; סעיף 41 לחוק חיילים משוחררים (החזרה

לעבודה) חוקק במיוחד לצורך דברים

מהסוג שאנחנו דנים בו. זאת אומרת, על פני הדברים אם בעל מפעל מפטר

עובד תוך זמן שרותו של העובד במילואים - הפיטורין אינם קיימים.

ועדות תעסוקה, שאת חבריהן ממנה שר

הבטחון, פועלות בכל רחבי הארץ כדבר קבוע ולפי פניה ועדה כזו יכולה

להתכנס מיד.

מ':בוטון; אלה ועדות לפי החוק?

נ' פרלמן; כן. חוק חיילים משוחררים קובע שיש

למנות ועדות תעסוקה, והן פועלות.

המינוי הוא של שר הבטחון ויש גם נציג של ההסתדרות ונציג ציבור, נוסף

לנציג של משרד הבטחון,

האם הענין הזה קבוע בחוק או בתקנות?

זה מופיע בחוק עצמו.

בפועל אין מקרים רבים שמגיעים לוועדות

תעסוקה.

שר הבטחון התייחס לנושא זה, ב-12

בפברואר, ואמר שבפועל לא מוגשות הרבה תביעות. יכול להיות שהמודעות

לענין זה לא גבוהה וצריך להביא את הדברים ליריעת הציבור, זאת אומרת

לפרסם בצורות שונות שיש ועדת תעסוקה המטפלת במקרה של פיטורים כאלה,

נוסף למה שאנחנו מפרסמים.

ברור שהמעביד יכול לטעון שהפיטורין

נובעים ממצב קשה ואינם קשורים לשרות המילואים. אזכיר בהקשר לכך הצעת

חוק של חבר-הכנסת גרנות, שהוגשה והובאה לקבלת תגובה של משרד הבטחון.



אנחנו, במשרד הבטחון, דנו בהצעתו

של חבר-הכנסת גרנות. לדעתנו היא טובה. אנחנו מבקשים שיהיה ברור שעד

שוועדת התעסוקה לא אמרו? שמותר לפטר - האיש לא מפוטר ופיטורים כאלה

מהווים עבירה על החוק.

יותר מזה, כדי למנוע שאדם הנמצא

בשרות מילואים יפוטר מעבודתו, החלטנו שנוסף להצעתו של חבר-הכנסת

גרנות יהיה סעיף שייאמר בו שאין לפטר בכלל אדם בעת שדותו במילואים.

חד וחלק.

ש' גוברמן; ואם הודיעו לאותו איש על פיטוריו

חודשיים לפני השרות?

בעת שרות מילואים - אין פיטורים.

ועדת התעסוקה רשאית לתת היתר לפיטורים

אם שוכנעה שבמפעל יש צמצומים רבים כדי להקטין את היקף העבודה במפעל.

ומה במקרה שאדם לא מתקבל כלל לעבודה

מפני שהמעסיק יודע היכן הוא משרת

ולפיכך היא יכול להניח שאותו אדם ייקרא הרבה לשרות מילואים?

ר' איתן; אני שואל את נציגת משרד הבטחון: האם

את יכולה להציג לפנינו מקרה שהוועדה

קבעה שהפיטורים היו לא כדין והם בטלים?

ני פרלמן; יש מקרים כאלה.

ר' איתן; האם יש מקרים מהתקופה האחרונה?

את אומרת שכנראה אין בציבור מודעות

לקיומן של הוועדות. מי צריך לדאוג שתהיה מודעות לענין ואיך עושים זאת?

מי גלזר-תעסה; אני מצטרפת לשאלתו של חבר-הכנסת

איתן איך מביאים את הדברים למודעותם

של חיילי המילואים.

אולי בצו המילואים צריכה להיות הערה

בענין זה, ומכיוון שהצו מוצג גם לבעל המפעל, גם הוא יידע על האיסור

המוטל עליו.

ברשותכם, אני מבקשה להעלות את ענין

המורים בהקשר לענין שאנחנו דנים בו. אני מזכירה את חטאי, שהייתי צריכה,

לפי הוראה של ארגוני המורים, לפטר מורים בעת מלחמת ששת הימים, הייתי

צריכה להכניס לתיבות המכתבים מכתבי פיטורין, כי חובתו של מנהל בית-ספר

להודיע על פיטורים עד 31 במאי, שאם לא כן המורה ימשיך להיות בבית-הספר

עוד שנה.

אני שואלת; יש מורה גרוע וצריך לפטר

אותו. יש מגבלה של זמן, ובאותו חודש שצריכה להימסר הודעת הפיטורים, האיש

נמצא במילואים. מה קורה במקרה כזה?



ש' ארבלי-אלמוזלינו; לצערי, נאלצתי לאחר לישיבה ואני

מצטערת שלא שמעתי את הדברים שנאמרו

בראשיתה.

היינו עדים לתופעות שקוממו

את כולנו - אזרחים נקראו לשרות מילואים, גם במבצע של"ג וגם במקרים

אחרים, וכשחזרו לעבודתם בתום השרות מצאו מכתב פיטורים.

בעבר העלינו את הסוגיה הזאת ואמרנו

שצריכות להיות הוראות מפורשות גם מצד משרד העבודה וגם מצד הצבא שאין

לפטר עובד בעת שרותו במילואים, אפילו הפיטורים מוצדקים לכאורה. אדם

הנמצא בשרות מילואים - אי-אפשר לפטר אותו. לא ייתכן שפיטורים יהיו

המתנה שיקבל העובד בעת שובו משרות מילואים שעשה.

א' שוסטק; חבר-הכנסת גרנות מדבר בהצעתו על חובת

ההוכחה. אם תתקבל הצעתו, זה יכול להיות

טוב.

בסעיף 41 לחוק חיילים משוחררים

(החזרה לעבודה) מדובר על פיטורים, זאת אומרת על מי שיש לו מקום עבודה.

מה במקרה שאדם לא מתקבל למקום עבודה בגלל מילואים? במקרה כזה אין

פיטורים, לאיש אין בלאו הכי מקום עבודה שהוא חוזר אליו, ומכיוון שכך

לכאורה אין הוא מפוטר מעבודתו. חסר לי משהו מחייב במקרה כזה. נדמה לי

שיש מקרים שאיש לא מתקבל לעבודה וכמובן שאז לכאורה גם אין פיטורים,

הוא לא יכול לחזור לעבודה, כי אין לו עבודה.

מ' בוטון; אם עובד לא מתקבל חזרה לעבודה,

אלה פיטורים.

אי שוסטק; פיטורים זה אקט שצריך לעשות אותו.

משפטית זה אותו דבר.

לפי חוק חיילים משוחררים (החזרה

לעבודה) בחור שעבד כחניך במקום

עבודה ונקשרו שם יחסי עובד ומעביד, אחרי השחרור משרותו בצה"ל הוא

חופשי לבחור אם לחזור למקום עבודתו הקודם אם לא. אם הוא מחליט לחזור -

חובה לקבל אותו בחזרה. אם הוא מחליט לא לחזור לאותו מקום עבורה - זו

זכותו.

אני מבקשת לדעת אם נשמרת הזכות

הזאת של חניך שעבד והתגייס לצבא ואחרי שחרות מבקש לחזור לאותו מקום

עבודה; האם במקרה כזה הוא מתקבל לעבודה או שיש גם מקרים של סרוב לקבלו

בחזרה לעבודה.

הנקודה שהעלה חבר-הכנסת שוסטק, שמעביד

מסרב לקבל לעבודה מישהו שידוע או אפשר

להניח שייקרא הרבה לשרות מילואים איננה מתקשרת לסעיף 41. סעיף 41 לחוק

חיילים משוחררים מדבר על עובד, זאת אומרת על מי שעובד במקום מסויים

וצריך לשמור על זכויותיו.

הנקודה הזאת, כך נדמה לי, שייכת

לחוק שרות התעסוקה, שאין לסרב לקבל אדם לעבודה בגלל שדות מילואים שלו.



ח' גרוסמן; חבר-הכנסת גרנות מדבר בהצעתו על

חובת ההוכחה. האם החובה הזאת שייכת

גס למקרה שהעלה חבר-הכנסת שוסטק?

נ' פרלמן; חבר-הכנסת גרנות מרבר על החזרה

לעבורה, זאת אומרת על מי שעובד.

אולי אפשר להגניס גם לחוק שרות

התעסוקה את הענין של חובת ההוכחה.

י' ברק; לא.

ני פרלמז; לשאלה ששאל חבר-הכנסת רפאל איתן,

בעיתן "במחנה" מיוס 27 בפברואר 1985 יש דיווח על מקרה כזה. אני

"איש מילואיס, שפוטר חצי שנה לאחר תוס שרות מילואיס, הוחזר

לעבודתו בהתערבות היחידה להכוונת חייליס משוחררים. מעסיקו של האיש,

שקץ בימי המילואיס הרבים של העובד, חיכה 6 חודשיס מתום שרות המילואים

ואז פיטרו כדי להתגבר על חוק חיילים משוחררים. איש המילואים פנה ליחידה

להכוונה וזו פנתה אל מעסיקו. המעסיק שלא הצליח להביא הוכחות חותכות

לכך שהפיטורין נבעו מסיבה אחרת, נאלץ להחזירו לעבודה".

זאת אומרת, אם אנשים פונים ומבקשים

טיפול, מטפלים בענין שלהם במסירות והמעבידים, כפי שידוע לנו, מכבדים

את ההוראות ואת ההחלטות של ועדות התעסוקה. אם יש צורך בכך, יש אינסטנציה

לערעור ואפשר לפנות לבית הדין לעבודה. עד כמה שידוע לנו, כמעט שאין

ערעורים של מעסיקים על החלטות של ועדות התעסוקה. ועדות התעסוקה הן כלי

טוב וחשוב אשר מסוגל להתגבר על בעיות שנוצרות.

נראה לי שיש ליקוי באשר לפרסום הנושא

וחיילים במילואים אינם יודעים על הכלי הזה. אין ספק שצריך להביא את הדבר

לידיעת החיילים באמצעות פרסום בכלי התקשורת.

בגלי צה"ל.

ני פרלמז; נדמה לי שזה משודר. צריך למצוא את

הדרך, אולי באמצעות קציני שלישות

בצבא, להביא את הדבר לידיעת המשרתים במילואים, צריך למצוא גם דרך להודיע

על כך בכתב.

ר' איתן; הצעתה של חברת-הכנסת גלזר-תעסה מצויינת.

ני פרלמן; בהחלט.

ר' איתן; בצו למילואים יכול להיות גם ציטוט של

קטע מהחוק.

ני פרלמן; אשר למורים; הטוב ביותר - לעכב את

הפיטורים כדי שלא יהיה קשר בין הפיטורים

לבין השרות במילואים. אם אין אפשרות כזאת, זה מוכרח להיות באמצעות פנייה

לוועדת התעסוקה שרק היא רשאית לאשר פיטורים אם שוכנעה בדבר חוסר ההתאמה

של העובד לעבודתו.



מי גלזר-תעסה; אני מדברת על בעיה ספציפית לסקטור

מסויים, בעיה שנתקלים בה בשטח. אני

חושבת שצריך לבוא בדברים עם ארגוני המורים,

במקרה שמעביר

מסרב לקבל בחזרה עובד או עושה אתו

תרגילים שונים - אנחנו רואים את זה כפיטורים והאיש שנפגע יכול לפנות

לווערת תעסוקה כרי שהיא תפנה אל המעסיק שהפיטורים יבוטלו,

בי בדרשי; אנחנו דואגיס שבוועדת התעסוקה יהיה

תמיד נציג ציבור שהוא איש משפטים,

הוועדה פועלת במסגרת משרד הבטחון והיא ועדת חקירה לכל דבר, אפשר לזמן

את הוועדה הזאת תוך יום, אם מישהו חושב שהוא פוטר מעבודתו עקב שרות

מילואים, עליו למלא טופס המשתרע על עמוד אחד בלבד ומזכיר הוועדה פונה

טלפונית אל המעביד, בדרך-כלל יש היענות חיובית ויש פתרון לבעיה לפני

שהענין מגיע לוועדה, אם הענין צריך להיות נדון בוועדה, אין עיכוב ואין

תלונות בענין זה,

מכיוון שהחוק רחב וגמיש, הוועדה

מוסמכת לחקור ולבדוק את התיקים של המעביד, היא נכנסת אל המעביד ובודקת,

הוועדה הזאת יכולה גם להוציא צו מניעה כדי למנוע פיטורים,

נכון שכדי להשפיע על ולת"ם מעבידים

מרבים לכתוב מכתבים למפקד ולומר לו; אם תקרא את האיש למילואים - נאלץ

לפטר אותו,

בשנת 1982, במלחמת של"ג, היו 136

פניות,

ומאז עד היום?

בי דרבשי; רק ב-1982, זה לא הגיע לעיתונות,

עשינו את העבודה,

כמה פניות היו מוצדקות?

אין לי כאן נתונים,

בשנת 1983 היו 79 פניות, והשנה, עד

היום - 18, 79 מקרים טופלו במחלקה והצלחנו לפתור בעיותיהם של 29,

ב-10 מקרים ביטלנו פיטורים, ב-15 מקרים השגנו הסדר בין הצדדים,

מה זאת אומרת "הסדר"?

היתה פשרה,

התמונה המצטיירת אצלנו היא שעובד טוב

ונדרש לא מפטרים, יש שעובד מסכים לקבל פיצויים, ביחוד כשמדובר בפיצויים

מוגדלים, ואז כל אחר מהצדדים מרוצה,

אני ממשיר בנתונים: 11 בקשות נדחו

ועל 14 אין עדיין תשובה.



1984 כפי שאמרתי, השנה, אני מדבר על התקופה

מ-1 באפריל/ היו 18 פניות. ל-8 נמצא פתרון עוד לפני שעניינם הובא

לוועדה, זאת אומרת שנמצא פתרון במסגרת שיחה טלפונית, ול-10 נמצא

פתרון באמצעות הוועדה.

אל"מ מ' מורג; מספר הפניות לא יכול להצביע נאמנה על

היקף הבעיה. היקף הבעיה בוודאי גדול

י ותר.

1) העברת נטל ההוכחה על המעביד: 2) איסור פיטורים בעת שרותו של העובד

במילואים; 3) הגברת המודעות, ולשם כך נאמץ גם את ההצעה שהוצעה כאן

ונשתמש גם בכלי התקשורת הצבאית ואתרת כדי להגביר את המודעות בענין זה.

טא"ל בי אברהמי; כשהדברים מובאים בפני הוועדה, בדרך-

כלל הם באים על פתרונם. עם זאת, אולי

מפני שהתוק נראה מסובך ומורכב, אנשים מתקשים לממש את זכויותיהם,

לדעתנו צריך להוסיף ולקבוע ששעה שהאיש

נמצא בשרות מילואים, כדי לא לתשוף אותו להתדיינות באותה עת, אסור

כפי שאמרתי כדי לא לאלץ אותו, בשעה שהוא משרת ממש במילואים,

לעסוק בהתדיינות.

מ' הילב; בדרך כלל אין מצב שמעסיקים מנצלים את

זמן השרות במילואים כדי לפטר את העובד

מעבודתו.

יש לנו מערכת של הסכמים עם ההסתדרות,

מועצות הפועלים וועדי העובדים. אם אפשר לפטר עובד, לפי ההסכמים, הוא

מפוטר. אין מצב שאי-אפשר לפטר עובד ומפטרים אותו כשהוא משרת במילואים.

לי לא ידוע על מקרה כזה. אני מדבר על המערכת המאורגנת. אני מפריד בין

המשק המאורגן לבין המעסיקים הקטנים שאינם מאורגנים.

אם היה מקרה סל פיטורים - היתה פנייה

והענין סודר. היה מקרה אחד שעובד פוטר מעבודתו, לא בגלל שרות מילואים,

אבל גם זה הסתדר.

ההסכמים הקיבוציים מכסים את נושא

הפיטורים בכלל.

למילואים הולכים אנשים עד גיל 55. אלה

הם גם העובדים במשק. זאת אומרת שכולם חייבים בשרות מילואים. אם אדם לא

מתאים לשרות בצבא, הוא גם לא כל כך טוב לעבודה במפעל. אם באים לתת הגנה

מוחלטת לכל מי שהולך לשרות מילואים, זאת אומרת לתת הגנה מוחלטת לכולם.

אין ויכוח על כך שאי-אפשר לפטר עובד

כשהוא הולך לשרות מילואים. אינני חושב שעובד מפוטר בגלל שרות מילואים.

אשר לנטל ההוכחה, זה לא כל כך פשוט.

הצעתו של חבר-הכנסת גרנות מעוגנת כבר בחוק הקיים, בסעיף 37.

לפיטורים צריכה להיות סיבה מספקת -

מסיבות משמעת או שהאיש לא מתאים.



מ' בוטון; הסעיף שהזכרת, סעיף 37 לחוק חיילים

משוחררים (החזרה לעבודה) מטיל את נטל

ההוכחה רק במקרה של פיטורים לפני גיוס,

מ' הילב; אם יש בעיה - כדאי לדון עליה. אנחנו

פתוחים להידברות עם משרד הבטחון,

לא ייתכן להקשות על ניהול המפעלים.

כשמדברים על שרות מילואים, למה הכוונה, נניח שאדם יוצא לשרות מילואים

לשבוע, האם יכול להיות שהוא יהיה חסין מפני פיטורים? כפי שאמרתי, כל

האוכלוסיה העובדת חייבת בשרות מילואים, כדי לפטר עובד, צריכה להיות

אי-התאמה, סיבות משמעת, צמצומים בעבודה וכוי, במקרה

כזה צריך לבוא בדברים עם ההסתדרות, מועצות הפועלים וועד העובדים ולהגיע

להסכם,

אלה שחייבים בשרות מילואים הם אנשים

טובים לצבא וטובים למפעל, במקרה הצורך אנחנו פונים לולת"ם, אלה אנשים

בעלי מקצוע שבצבא זקוקים להם וגם המפעל זקוק להם,

בזמנו

היתה מוטלת על המעביד/לקבל בחזרה לעבודה נער, ולא רק חניך, שהתגייס

לשרות סדיר והשתחרר בתום תקופת השרות, דווקא מהנוער העובד באה בקשה

לאפשר לאותו נער לקבל פיצויים ולא לחזור למקום העבודה, הם ביקשו שתינתן

לנער אפשרות או לקבל פיצויים או לחזור לעבודה,

ש' ארבלי-אלמוזלינו; האופציה הזאת באה מפני שהיתה תופעה

של פיטורים חצי שנה לפני גיוסו של הנער,

המפעל משקיע בחניך ווה עולה בכסף למפעל,

ברור שהמפעל מעוניין שאותו נער יחזור

לעבודה, אם המפעל מלמד את הנער משהו שהמפעל זקוק לו, ברור שלמפעל יש

אינטרס שאותו נער יחזור לעבודה, לצערנו, הנערים עוזבים אותנו והולכים

לתעסוקות אחרות,

ב' חקלאי; כרקע אני רוצה לומר שהדברים המתרחשים

היום במשק מורכבים ומסובכים, אנחנו

משופעים בהודעות על כוונות לפיטורים בהשוואה לימים כתיקונם. מספר ההודעות

שברגיל היה מגיע ל-350-300 בחודש עלה בחודש שעבר ל-1,900, יושב עכשיו

צוות מיוחד, בקרית אתא, כדי לטפל בתעסוקה חליפית למפוטרי "אתא", למצב

הזה בכלל יש השלכה למה שאנחנו נדים בו כאן,

בכנסת הקודמת היתה הצעת חוק שתכליתה

להוסיף לרשימת העילות האסורות לשמש עילה בסרוב לקבל לעבודה גם את הצורך

ביציאה לשרות מילואים, זאת אומרת האיסור הזה חל גם על לשכת שרות התעסוקה

כמי ששולח לעבודהוגם על המעביד שצריך לקבל לעבודה,

בתקופת מלחמת יום הכיפורים מצאנו

שמישהו מחפש לעבודה אנשים משוחררי שרות מילואים, תשובתו של המעביד

לשאלתנו היתה שהוא מקבל אנשים שאחרים אינם מקבלים אותם,



בשנה החולפת כמעט שלא היו מקרים

שמעבידים סרבו לקבל עובדים בגלל שרות מילואים. היו אינטרוונסיות קלות

והענין סודר.

עםקנו בכמנין מקרים שבהם נתקלנו בסרוב

לקבל אנשים לעבודה בגלל היותם אמורים לצאת לשרות מילואים. כל זה יושב.

האנשים לא תזרו אלינו ואני מניח שהצלחנו לפרוץ את החומה ויציאה למילואים

לא תהיה עילה לא לקבל אדם לעבודה.

כדאי שנדע שיש פער בין היכולת

הנורמטיבית שלנו לבין המצב בחיים. בדרך-כלל הענין מתנפץ אל מול

היכולת להוכיח את הדברים הלכה למעשה ותמיד מצטרפים נימוקים אחרים

מעולם העבודה. אני חושש שהטלת נטל ההוכחה על המעביד עלולה לגרום לכך

שמעבידים, בגלל נטל ההוכחה, יסרבו לקבל עובדים.

אם תתקבל ההצעה שלנו לתיקון סעיף 42

לחוק שרות התעסוקה, הוא יוכנס באופן מודולרי לחוק שרות התעסוקה והסמכות

המשטרתית של שרות התעסוקה להזדקק לכל חומר לא בחסדו של המעביד תחול גם

על המקרה שאנחנו דנים בו עכשיו.

אני חושב שמושכל ראשון שצריך לכוון את

כולנו הוא שבל יהיה איש מילואים בעת שרות מילואים נתון בסכנת פיטורים

המרחפת על ראשו ושעלולה לפגוע בו.

י" ברק; אני מציע שגפריד בין שתי נקודות עיקריות

שהועלו כאן. יש הבדל גדול בין מקרה שאדם

צריך להתקבל לעבודה לבין מקרה שאדם עובד ופוטר מעבודתו.

במקרה של קבלה לעבודה יש מצב של אפליה,

לא אקבל את האיש הזה לעבודה כי הוא אמור לשרת במילואים.

ההצעה שלנו לתיקון חוק שרות התעסוקה, המונחת לפניכם, עשויה למנוע זאת.

יותר מזה, במקרה של אפליה כזאת יש סנקציה פלילית. אינני חושב שרצוי להפוך

את נטל הראיה. לדעתי לא רצוי להפוך את נטל הראיה. אם מתברר שהסיבה לאי-

קבלה לעבודה היא מילואים - אפשר לכפות על המעביד.

סוגיה אחרת היא פיטוריו של עובד מעבודתו

בגלל היותו משרת במילואים ולא חשוב מתי פוטר, הוא יכול להיות מפוטר לפני,

אתרי או בזמן השרות. אם הסיבה לפיטורים היא שרות מילואים - הפיטורים בטלים.

כאן יש שאלה מי צריך להוכיח את סיבת הפיטורים.

מי שמפטר, צריך להוכיח.

י' ברק; נכון. במקרה של פיטורים אנחנו חושבים

שחובת ההוכחה חלה על המעביד.

חבר-הכנסת רפאל איתן מדבר על פיטורי

עובד בזמן שרות מילואים ממש, ללא קשר למה היו הפיטורים. הסיטואציה הזאת

עדיין לא מכוסה היום בחוק. כיום מכוסה בחוק רק מקרה של עובד שפוטר בגלל

שרותו במילואים אבל אם פוטר בגלל סיבה אחרת והפיטורים נכנסים לתוקף בזמן

השרות במילואים - זה עדיין לא מכוסה בחוק.

א' שוסטק; זאת אומרת, המעביד שלח לעובד הודעת

פיטורין.



י' ברק; כן.

אני בטוח שאין כוונה ליצור סיטואציה

שלאדם המשרת במילואים תהיה חסינות מפני פיטורים. אני מבין שההצעה היא

למנוע מצב שמעביד ינצל לרעה את העובדה שעובד לא נמצא בעבודה בגלל שרותו

במילואים ובאותו זמן יפטר אותו.

המנגנונים של הגנה מפני פיטורים קיימים

אם האיש במילואים ואם הוא לא במילואים. ההסכמים בדבר פיטורים קיימים

גפ כשהעובד במילואים. הסכנה היא שאם מעביד מחליט על פיטורים כשהעובד

לא בעבודה מפגי שהוא בשרות מילואים, לעובד אין אפשרות להגן על עצמו

והיות והוא איננו בעבודה הוא לא יוגן במידה מספקת ויפוטר. אם אני מבין

נכון את הכוונה, צריך לטפל בסוגיה הזאת. צריך להגן על עובד שנעדר

מעבודתו ולא יכול להגן על הזכויות שלו. עם זאת אנחנו צריכים להשגיח שלא

נגרום שיבושים ביחסי עובד ומעביד. הסיטואציה של חסינות מפני פיטורים

בתקופה מסויימת עלולה לגרום בעיות. אני אומר זאת לא כדי לפסול את ההצעה.

לפי ההסכמים הנוכחיים

אפשר לפטר מורה עד תאריך מסויים.

מ' גלזר-תעסה; עד 31 במאי.

אם העובד לא פוטר עד אז - חובה להחזיק

אותו עוד שנה שלמה. אני בטוח שאין כוונה

שתהיה תוצאה כזו. הכוונה היא לכל היותר לומר שבאותו זמן שבו האיש במילואים -

לא יפוטר. אבל אין כוונה להגיד שאם יצא למילואים באותה תקופה שלגביה יש

הגבלה, יועסק עוד שנה בגלל האיסור לפטרו.

אינני יודע איך פותרים את זה, בכל-זאת

אפשר לומר שבמקרה זה אי--היכולת לפטר לא מונעת פיטורים

בשנה הבאה. אני לא רוצה להציע פתרון בלי שבאתי בדברים עם משרד החינוך או

הסתדרות המורים. אולי אוכל להציע הצעה לפתרון אבל אני לא בטוח שזה הפתרון

הנכון. כדי להציע פתרון לגבי מורים צריך לברר את הדברים עם הסתדרות המורים

ומשרד החינוך. צריך לעשות את הדבר תוך הימנעות מיצירת מצבים שעלולים לגרום

לסיבוכים. מכל מקום, הבעיה הזאת לא צריכה לשלול את עצם הרעיון אבל צריך

למצוא דרך כדי שלא תהיה תקלה.

אנחנו הצענו שכשהעובד נמצא במילואים,

אין לפטר אותו.

כדי לתת תשובה מוסמכת בענין זה צריך

לבוא בדברים עם גורמים הנוגעים לענין.

נניח שעובד קיבל הודעת פיטורים מזמן,

כשהוא לא במילואים. יש אפילו משא-ומתן עם ועד העובדים ומחליטים על פיטורים

והיה אפילו סיכום עם האיש על פיטורים. יומיים לפני הפיטורים אותו איש

מקבל הודעה דחופה לצאת למילואים. זה מקרה שמעורר בעיות.

אם נכתוב את החוק בצורה כזו שמקרה כזה

לא יובא בחשבון, ואם יהיה מקרה כזה - אי-אפשר יהיה לפטר אה האיש.

יש לי רשימה של דוגמאות שצריך לבדוק

אותן.



הכוונה שלי לומר שבגלל מקרים כאלה צריך

לבדוק את הרעיון שהועלה,

נניח שמעביר פשט רגל וחלק גדול של

העובדים או כולם פוטרו. האם ייתכן שהוא ימשיך לעבוד בגלל איש שנמצא

במילואים? אי-אפשר להכריח מעביד להמשיך להחזיק מפעל בגלל החלטה של

ועדת תעסוקה לגבי איש אחד.

אני מציע שתאפשרו לנו לבדוק את הבעיות

שמתעוררות עקב ההצעה הזאת עם הגורמים הנוגעים כגון: עם לשכת התיאום של

הארגונים הכלכליים ועם נציבות שרות המדינה, ואני מקווה שבישיבה הבאה-

נבוא עם הצעה בדוקה בצורה יותר מוסמכת.

א' שוסטק; מת במקרה של איש שלא עובד ולכאורה

אין פיטורים?

יי ברק; כשאומרים שהפיטורים בטלים, המשמעות היא

שכאילו לא נעשה דבר. העובד זכאי לקבל

שכר. אם לא קיבל שכר - הוא זכאי לפיצויי הלנה. אם אומרים שהפיטורים

בטלים, זה אומר הכל. ברור שאם הפיטורים בטלים חובה להחזיר את העובד

לעבודה.

אם מדברים על החזרה לעבודה, נכנסים

החזרה לעבודה, לכמה זמן? לכן, אם אומרים שהפיטורים

בטלים, זה מספיק.

הודעת פיטורים יכולה להינתן או בעל-

פה או בכתב, או סגירת המפעל בפני האיש. אין צורך לומר את הדבר הזה בכתב

דווקה.

יש סטאטום של מורים שאם לא מפטרים אותם

כתאריך מסויים, הם נעשים קבועים לכל

חי יהם.

אני בעד הגנה על העובד. זה נורא לשלוח

הודעת פיטורים אבל יש מקרים שיש הכרח לפטר. לכן, עם כל הגישה האנושית,

וחייבת להיות גישה אנושית בסיסית, חייבים לראות גם את טובת הציבור אפילו

במקרים החריגים ביותר שיכולים להיות.

יש מקרים, כשמנהל רוצה לבחון את המורה

שנה נוספת, שמותר להגיד ששנה שניה תהיה כשנה ראשונה לגבי קביעות, אבל

אם נסתיימה השנה השניה והמורה לא פוטר - אי-אפשר לעשות שום דבר,

אני מבקשת שתינתן הדעת על מקרים של

של מורה בשנה השניה לעבודתו ושלא יכול להיות שוס דבר של השנה השלישית.

אני חוזרת ומבהירה: לגבי המורים יש

סידור שקובעים ששנה שנית, באשר לקביעות, תהיה כשנה ראשונה. אם אין

פיטורים - אין מה לעשות אחרי השנה השניה,

אני מבקשת להביא בחשבון את הנושא של

של המורים האלה,

יש בידי מכתב שנשלח אלינו על-ידי מפעל

שהעבודה בו, כפי שמעיד הכותב, היא עבודה

עונתית.

ר' איתן; אני מבקש שתקרא אותו.

אל"מ מי מודג; אקרא קטע ממנו: "אנחנו נמצאים בשיא העונה

ונוכחותו במקום הכרחית עקב כך. במידה

ויעדר ממקום העבודה תקופה ממושכת, אאלץ לוותר על העסקתו. אבקש, במידה

וזה ניתן, לדחות לו את שרות המילואים בארבעה חודשים לפחות".

האם המכתב נשלח לצבא?

הוא נשלח למפקד היחידה.

ר' איתן; שמענו כאן שאת הטובים לא מפטרים ושבמפעלים

מאורגנים לא קורה דבר כזה.

אנחנו יושבים כאן כדי להגן על מי שאולי

לא כל כך טובים, כי אחרת רק לטובים יהיה טוב. אנחנו יושבים כאן גם כדי

לוודא שזה לא יקרה במפעלים הלא-מאורגנים. אבל הנה אנחנו רואים שזה קורה

במפעלים מאורגנים, ואנחנו לא יודעים כמה זה קורן; כי לא כל המקרים מגיעים

לבירור ולא כולם מטופלים. את זה צריך למנוע.

אני מקבל את נימת הדברים של מר ברק,

שאין מפטרים מהעבודה בגלל מילואים.

אני רוצה שנשמע חוות דעתו של מר

גוברמן, כי יש פה מוגיות משפטיות, ואני

מבקש התייחסות שלך וחוות דעתך גם לשאלות שהועלו ביחס לאיסור לפטר עובד

בזמן שרותו במילואים.

מר ברק הציג את המורכבות של הסוגיה.

כיוס יש רק מצב אחד שבו מעביד לא יכול

לפטר עובד - עובדת בהריון. זה המקרה היחידי שבו יש צורך לבקש משר העבודה

רשות כדי לפטר עובד. בדרך כלל נתונה למעביד הרשות לפטר עובד לפי הצרכים

שלו, כמובן שצריך לשלם פיצויים למפוטר. פיטורים בזמן שרות במילואים -

צריך לעשות מאמץ כדי למנוע זאת. אבל ייתכנו ואריאציות שונות שלא ניתן

לשמור על כך. לדוגמה, מדובר בשרות מילואים של יום אחד. ניתנה הודעת פיטורי

מראש ובדיוק ביום שבו הפיטורים צריכים לקבל תוקף האיש נקרא לשרות מילואים

ליום אחד. לא מתקבל על הדעת שהפיטורים בטלים. האם הם בטלים או נדחים?

חברי, יצחק ברק, ציין מקרה של סגירת

מפעל בגלל פשיטת רגל. ניקח לדוגמה עובד מדינה והחלטה של בית-דין משמעתי.

הפיטורים צריכים לקבל תוקף בלי קשר לשרות מילואים.

העקרון החשוב ביותר הוא לגרוס לכך שמי

שמפוטר מהפת זה שהוא משרת במילואים - שהפיטורים האלה לא יתפסו. זה קיים

בחוק. אם הפיטורים נתפסים בזמן השרות, זה ענין אחר,



המישור של פיטורים מתהווה במישור של

יחסי עובד ומעביר בו בזמן ששרות המילואים הוא מחוץ למישור של יחסי

עובר ומעביר וזה לא שייך ליחסי עובר ומעביר. אם מעביר מפטר את העובד,

אולי הארכה העסקתו של האיש עד לגמר שרות המילואים שלו עלולה לגרום

אי-צדק למעביר מפני שבסופו של דבר המעביר הוא שיצטרך לשאח בחוצאוח

הכלכליות הנובעות מהארכת העסקתו של האיש.

נניח שהאיש נמצא בתקופת נסיון בעבורה.

האם העובדה שהעובד נמצא בשרות מילואים תמנע מהמעביד להחליט על אי-

רצונו בו?

מתנגשות פה שתי נורמות חשובות. זכותו

של המעביד לא לקבל את האיש לעבודה תקופח על-ידי העובדה שאי-אפשר לפטר

את האיש בעת שרותו במילואים.

אלה שני דברים שונים, ויצירת מצב שבו

המעביר תלוי בגורם חיבובי - זה לא מתקבל על הדעת. אם המעביר יזדקק

לקבל היתר לפטר עובד, זה יגרום ליצירת סבך מינהלי לא קטן של הזדקקות

הרבה מעבידים לוועדות, ויש לי ספק אם זה יפעל בצורה מתקבלת על הדעת.

היו"ר י' פרץ; אני מורה למר גוברמן.

אני חושב שחברי-הכנסת איתן

וגולדשטיין, שהעלו הצעתם לסדר-היום, עשו מעשה טוב, כי צריך היה להעיר

ולהאיר את עינינו בסוגיות אלה שהן לחם חוקנו יום יום.

גם אם המספרים הם קטנים, כנראה שלא

צריך להטיל את כל נטל ההוכחה על המעביר.

אני חושב שבזמן שרות במילואים, בכל

מקרה, אסור לפטר עובר. האיסור הזה לא קיים בחוק וצריך לעגן אותו בחוק.

איש מאתנו לא מתנגד לעצם הרעיון הזה. על כך יש הסכמה של כולנו.

מ' הילב; לא התייחסי לרעיון הזה.

היו"ר י' פרץ; אני מדבר על עקרון.

מאחר שאנחנו מסכימים, כמעט כולנו,

להצעת החוק של חבר-הכנסת גרנות, שהיא משלימה, אנחנו צריכים להשלים גם

כמה סעיפים בחוק, בעיקר למקרים שעליהם דיבר מר ברק. בהקשר לכך צריך

לבוא בדברים לא רק עם לשכת התיאום אלא גם עם משרד הבטחון.

י' ברק; זה ברור.

היו"ר י' פרץ; אני מבקש לתאם את הדברים ולהגיש לנו

תוך שבועיים הצעה ברוח הדברים שהושמעו

פה.

אולי אפשר גם לכלול את הצעתו של חבר-

הכנסת גרנות בחוק חיילים משוחררים ואני מקווה שגם חבר-הכנסת איתן וגם

אנחנו נבוא על סיפוקנו.



אני פונה אל אנשי מערכת הבטחון

קחו על עצמכם את חובת הפרסום. תשתדלו שהפרסום יגיע אל האנשים

שאינם יודעים.

אני מודה לאורחינו ממערכת הבטחון.

נעבור עכשיר לדון בסעיפים האחרים

שבהצעת חוק שרות התעסוקה (תיקון מסי 6).

סעיף 1 - תיקון סעיף 15

סעיף 15 לחוק שרות התעסוקה קובע

מהו התפקיד של מינהלת שרות התעסוקה.

בכנסת הקודמת היה דיון ממצה בנושא

זה. מנכ"ל שרות התעסוקה, ברוך הקלאי, הזכיר אז שהסעיף המוצע בא כדי

להקל על מנגנון העבודה של שרות התעסוקה.

הסעיף המוצע בהצעת החוק הוא סעיף

שכדוגמתו יש בחוקים אחרים, למשל בחוק הביטוח הלאומי, שלא כל המינהלה

צריכה לדון בכל נושא אלא תהיה האצלת סמכויות לחבר מחבריה.

סעיף זה בא לאפשר ולתת כלים של הפעלת

שרות התעסוקה בצורה יותר יעילה ולא שבכל מקדה תדון כל המינהלה בכל

נ ושא.

בחוק הזה יש סעיף האומר שמועצת שרות

התעסוקה יכולה לאצול מסמכויותיה.

היו"ר יי פרץ; מה ההבדל בין המועצה למינהלה?

ב' חקלאי; אנחנו לא נוגעים כאן במועצה.

שי ארבלי-אלמוזלינו; המינהלה מתמנה על-ידי השר בהתייעצות

בוועדת מינויים.

אנחנו יודעים שהמינוי שניתן הוא

לתקופה מסויימת.

לאחרונה אנחנו עדים לזעזועים בנושא

של מינהלת שרות התעסוקה, עם חילופי השר במשרד העבודה והרווחה, וכל שר

עושה כרצונו.

היו"ר יי פרץ; האס את תושבת שבגלל זה בא הסעיף

המוצע?

ש' ארבלי-אלמוזלינו; זה קשור,

חי גרוסמן; רצוי שנקבל עובדות, מתי התעוררה

בעיה שהביאה לניסוח הסעיף המוצע.

מה התעורר במציאות שגרם להבאת הסעיף המוצע?



לפי מה שאני מבינה, כל מינהלה יכולה

לבחור מתוכה ועדה שתטפל בסוגיה מסויימת. לא מעניקים לה סמכות אלא היא

מציעה ואחר-כך המינהלה מאשרת. עכשיו מוצע לאצול סמכויות.

לחברי המינהלה.

ש' ארבלי~אלמוזלינו; היום יש ועדות מטעם ההנהלה. מה החוק

המוצע בא לשנות?

הממשלה גם כן מקימה ועדות ומעניקה

סמכויות. אולי בשרות התעסוקה הדבר

הזה היה חסר. לא צריך לעשות מזה בעיה.

אני מציע לשנות מלה אחת: "לחברי"

ולא "לחבר". אינני רוצה שיינתנו סמכויות של המינהלה לחבר אחד.

יחיד זה גם רבים.

אינני רוצה שיהיה מדובר בחבר אחד.

אני מציע לכתוב "לחברי המינהלה"

במקום "לחבר המינהלה".

מסכימים.

מה יש היום ומה השינוי?

הצעה זו הוגשה ועברה קריאה ראשונה

בכנסת הקודמת והגיעהלכלל דיון בוועדת

העבודה. הסעיף הזה אושר. הצעת החוק לא קיבלה אישור, בגלל בעיות אחרות.

מה תכלית ההצעה? זו הצעה טכנית

פרוצדורלית ואין לה קשר לנושאים שבמהות. היא באה לפתור בעיה של עומס

המוטל על מינהלת השרות.

רצוי שחברי הוועדה יידעו ששרות

התעסוקה פרוס על 233 נקודות, ש-3 מהן מעבר לקו הירוק. שרות התעסוקה

הוא תאגיד ולא משרד ממשלתי. עליו להחזיק מאות מקומות דיור. ועוד:

מבצע קטיף ההדרים התשמ"ה הוא מבצע לוגיסטי סבוך ביותר. כשמתעוררת

שאלה של צורך לממן הסעות של עובדים או להביא עובדים מהשטחים, מהיום

למחר, תיווך העבודה הוא פונקציה מובהקת של הטווח הקצר. כשמדובר

בלוגיטטיקה, בשכירת בניינים, במכלול של שאלות כאלה או אחרות - אין

סיבה שהסעיף הזה, אשר מופיע בכל חוק אחר, לא יהיה בחוק שרות התעסוקה

מפני שהוא אחד החוקים הראשונים של תאגיד.

נדמה לי שלא צריך לייחס להצעה הזאת

דברים שלא נועדו לה.

מה בין מינהלה למועצה? - שרות התעסוקה

הוא פרי הלאמה של מערכת, שנעשתה ב-1959, כאשר המחוקק יצר שני רבדים.

רובד אחד הוא רובד ציבורי שמורכב ממועצה ארצית, מינהלה ולשכות התעסוקה

באזורים.



המועצה היא גוף אקסוטיבי. החוק

התיר לה ליצור ועדות משנה ולאצול מסמכויות שלה גם לא להבריה. לא

כן המינהלה.

בשיטה הקיימת אין אפשרות להטיל

על חבר אנשים לעשות עבודה זולת עבודת הכנה. כאשר רוצים להסתייע

בחברי המינהלה ולהטיל עליהם תפקיד שימלאו אותו מן המסד עד הטפחות,

היעדר התיקון המוצע מעמיס על המינהלה עומס שלא תוכל לעמוד בו.

לא היה שר שלא השאיר טביעת אצבעות

במינהלת שרות התעסוקה. השר יוספטל ז"ל מצא מינהלה של 20 איש. הוא

הקטין אותה עד 3 אנשיט. שרים אחרים הוסיפו חברים. כל שר עם השקפה

שלו. לכן אני מציע לא לערבב דברים.

המינהלה לעולם עומדת. תנו למינהלה להשתחרר ממועקה של עבודה טכנית-

אדמיניסטרטיבית ולהשתער על התפקידים שהחוק מועיד לה.

ח' גרוסמן; אני מציעה שלישיבה הבאה בענין זה

נזמין את נציגי ההסתדרות.

היו"ר י' פרץ; הם היו מוזמנים גם לישיבה זו. הם

ביקשו לא להופיע היום. הם ביקשו

להביא הצעה מוסכמת עם לשכת התיאום.

שי ארבלי-אלמוזלינו; אני מבקשת שנקבל דוגמאות של תפקידים

שרוצים להטיל על חברי המינהלה.

ב' חקלאי; למשל, חוזי ריור, חוזי שכירות.

א' שוסטק; אני כנראה אציע תיקון גם לסעיף 2 -

תיקון סעיף 42, אבל אעשה את זה

בישיבה הבאה.

היו"ר י' פרץ; בכנסת הקודמת לא הייתי חבר בוועדה

הזאת ואינני יודע מה נאמר בדיון

שהיה בזמנו. היום לא שוכנעתי שבגלל חוזי שכירות, למשל, צריך להיות

שינוי בחוק. אני רוצה ללמוד את הדברים.

אני שואל את מר חקלאי; האם סמנכ"ל

של שרות התעסוקה לא יכול לעשות את מה שאתה מטיל עליו?

בי חקלאי; הוא מנוע ליצור חוזים. זה צריך להיות

מובא למינהלה והיא משחיתה זמן

בדיונים.

סעיף 3 - תיקון סעיף 59

היו"ר י- פרץ; אני רוצה שנשמע דעתו של מר חקלאי

על סעיף 3 בהצעת החוק.



ב' חקלאי; כדי להסביר את מקורו סל סעיף 3

בהצעה - תיקון סעיף 59, אני מפנה

את תשומת הלב לסעיף 72 לחוק שרות התעסוקה.

א) כבר בסעיף 59 לחיק היתה הריגה

בנוגע לבחינה מקצועית וצריך לשלם; ב) מדובר באנשים שאינם רשומים

בלשכות התעסוקה, שהם מקבלים שרותים חינם. אם פונה איש שלא בא ללשכת

התעסוקה, אנחנו יכולים לא לקבל פונה. פונים 2,000 איש בשנה.

היו"ר י' פרץ; כבר נשמע הצלצול לישיבת המליאה

ואנחנו נאלצים לסיים את הישיבה.

הצעת החוק תידון באחת הישיבות הקרובות.

אני מבקש שתעבירו את הצעותיכם ואת

הערותיכם לעיונם של חברי הוועדה. ברוך חקלאי ישכיל אותנו בחומר

עובדתי.

תודה רבה. הישיבה נעולה.

הישיבה ננעלה בשעה 11.05.