הכנסת האחת-עשרה

מושב ראשון



פרוטוקול מסי 54

מישיבת ועזת העבודה והרווחה

יום ג', כ"ח בשבט התשמ"ה - 19.2.85, שעה 11.00

חברי הוועדה: א. נמיר - היו"ר

ש. ארבלי-אלמוזלינו

נ. ארד

ח. גרוסמן

ר. כהו

י. פרץ

ש. שלמה

א. שוסטק

מוזמנים; ש. קפיטקובסקי - לשכת היועץ המשפטי, המוסד לביטוח לאומי

י. ערד , - סמנכ"ל גמלאות, המוסד לביסוח לאומי

ר. ברקאי - מנהלת אגף אמהות, המוסד לביטוח לאומי

ש. בריצמן - סגן היועץ המשפטי

ש. גוברמן - משנה ליועץ המשפטי לממשלה

י. נחמן - יועצת משפטית באגף לבטחו ן סוציאלי,

ההסתדרות

י. גטניו - ראש אגף עבודה ומשאבי אנוש,

התאחדות התעשיינים

ט. הרמתי - משרד האוצר

יועץ משפטי לוועדה.- מ. בוטון

מזכירת הוועדה; א. אדלר

קצרנ ית; צ. ספרן

סדר היום; חוק הביטוח הלאומי (תיקון מס' 57), התשמ"ד-984 1 - סעיפים ו-4.



היו"ר א. נמיר;

אני מתכבדת לפתוח את ישיבת ועדת העבודה והרווחה.

חוק הביטוח הלאומי (תיקון מס' 57), התשמ"ד-1984

אבקש מגב' רנה ברקאי לפתוח.

כבוד היושבת-ראש, חברי הכנסת, אבקש לתת סקירה קצרה על ענף אמהות. ענף ביטוח

אמהות היה בין ענפי הביטוח הראשונים שגברת גולדה מאיר, שרת העבודה, הביאה לכנסת

באפריל 1954. ענף זה מעניק גימלאות כדלקמן! מענק לידה לכל יולדת, שחלקו מענק

כספי עבור ציוד לנולד, וחלקו אישפוז בבתי-החולים - כיסוי ההוצאות גם עבור הילד

וגם עבור היולדתן השתתפות בהסעת יולדות לבית החולים כאשר המרחק מן הבית הוא מעל

40 קילומטרים; דמי לידה - תשלום למועסקת שהיא שכירה או עצמאית, שעבדה לפני הלידה

וצברח תקופת אכשרה, שהוא בגובה 75% מהכנסתה ברבע השנה שלפני הלידה וניתן לתקופה

של עד 12 שבועות: דמי לידה למשוחררות צה"ל שלא יכלו לצבור תקופת אכשרה בגלל

שירותו, כאשר החחזר של תשלום זה בא ממשרד הבטחון; דמי לידה למאמצת כשגיל הילד

חוא עד גיל 10; דמי לידה לאשה שנמצאת בהכשרה מקצועית בתקופה הקובעת; קיצבח

מיוחדת עבור ילד שאמו נפטרה בעת הלידה או תור שנה מלידתו; תגמול מיוחד לבן-זוג

של מבוטחת שנפטרה בעת הלידה או תוך שנה מיום הלידה, אם הפסיק לעבוד לצורר הטיפול

בילד.

מסמר מקבלות מענקי הלידה בשנים 1985-1984 - היום אנחנו בפברואר, אבל

האומדנים חם כבר עד ה-30 במארס - הוא 103 אלף; דמי לידה ניתנו ל-43 אלף נשים,

כשהגידול בדמי הלידה משנת 1982 ל-1983 היה ב7% .מענק האישפוז שהמוסד משלם לבתי

החולים הגיע, על פי אומדנים מתוקנים לשנת 1985-1984, ל-18,7 מליארד שקלים; הסכום

עבור ציוד לנולד לאשה שיולדת בבית-חולים הסתכם ב-4 מליארד שקלים; דמי לידה -

12,5 מליארד שקלים.

אני רוצה לציין שבשנים האחרונות שיפרנו את מתן המענק ליולדת, כשהיא לא

צריגח להגיש תביעה למוסד לביטוח לאומי אלא כבר בבית החולים אנחנו משלמים לה את

מענק הציוד לנולד עם מעטפה בה מצויינות כל הזכויות שלה, הן לקיצבת ילדים, הן

לקי"צ, אם זה ילד שלישי, והן לדמי לידה. אנחנו מדריכים אותה בכל הגימלאות האחרות

שיש לה במוסד וזה גורם לכך שמיצוי חזכויות בענף אמחות מתקרב ל-ו100.

אני מודח לוועדה ואני מאד נרגשת מהחלת חרציפות על החוק. אנחנו מחכים לחוק

הזה והרבה יולדות מחכות לו זמן רב. לא עשינו בו דברים גדולים ביותר, אבל יש כאן

שיפור ליולדות בתקופה שהן כל כך זקוקות לכך. לא מזמן ישבנו בוועדח ודנו על לידות

רב עובריות ועל לידות פגים, ויש כאן שיפורים לאותח אוכלוסיח, שחיא אולי מצומצמת

במספר אבל כל כך זקוקה לעזרת חמדינח. אני מקווח שחחוק יבוא בהקדם לאישור הכנסת.

אני מבינה את ההתרגשות, וברגע שפנית אלי והטבת את תשומת לבי שכדאי לעסוק

בדבר יפח וטוב שמחתי לעשות את זח, ביחוד לאור נסיבות הימים האחרונים.

ניגש לחוק עצמו.



ש. בריצמן;

התיקון שמונח בפניכם הוא תיקון כמעט בודד בענף אמהות ולמעשה הוא פרי נסיון

שרכשנו במשך שנים בנושא הזה. התיקונים שאנחנו מציעים באים לעשות סדר מסויים

במערכת כתוצאה מדברים שלמדנו במשך השנים ואנחנו רוצים לתקן.

סעיף 1;

פיסקה (1): התיקון בא בעקבות התוספת שאנחנו מוסיפים. מענק הלידה שניתן

היום הוא למעשה מענק ליולדת ומענק אישפוז גם יחד, היות והוספנו פרק שנקרא

"קיצבת לידה" - שמכוון בעיקר לאמהות שיולדות יותר משני עוברים בלידה אחת - היה

צריך להכניס גם את הענין הזה, כף שהתיקון הוא תיקון סכני בלבד.

פיסקה (2): כיום אומרת הפיסקה כך: "עובדת או עובדת עצמאית המועסקת בישראל

או אשת עובד או עובד עצמאי המועסק בישראל, אף אם כל אלה אינם תושבי ישראל, ובלבד

שהלידה אירעה בישראל". דהיינו, המצב כיום הוא שאשה שהיא עובדת או עובדת עצמאית

או אשת עובד או אשת עובד עצמאי שמועסק בישראל, אפילו אם אינם תושבי ישראל, תהיה

זכאית למענק לידה ובלבד שהלידה אירעה בישראל. כלומר, לפי המצב הנתון פה מספיק

שמישהו שאינו תושב ישראל יהיה כמה ימים במדינת ישראל כדי שאשתו תהיה זכאית למענק

לידה. כדי למנוע את המצב הזה אנחנו מציעים תיקון ואנחנו אומרים שבמקרה זה צריך

אותו גבר להיות מועסק לפחות 12 חודשים בארץ כדי שאשתו תהיה זכאית למענק לידה.

י. פרץ;

נאמר: "מועסק בישראל". מה לגבי נשים שבעליהן מועסקים בשגרירויות

ובקונסוליות שמחוץ למדינת ישראל?

היו"ר א. נמיר;

ו. "ישראל" - האם זה כולל את תושבי מזרח ירושלים ורמת-הגולן?

2. כאשר מדובר על מועסקים, איך מסתדר הענין של תושבי רצועת עזה ויהודה

ושומרון?

3. האם בהכנסת "12 חודשים רצופים" אין משום כוונה להגביל או להרע בנ^שהו

לאותם תושבי יהודה ושומרון ורצועת עזה?

ש. שלמח;

מה לגבי עולה חדש?

ש. בריצמן;

לגבי שאלות היושבת-ראש; גם תושבי מזרח ירושלים וגם תושבי רמת הגולן נכללים

בהגדרה של החוק כאזרחי ישראל צורך הענין הזה.

אחת המטרות של התיקון הזה היא למנוע מצב קיים; התברר שאותן נשים שמתגוררות

מעבר לשטח מדינת ישראל היו מגיעות לכמה ימים ארצה כדי להתאשפז ולקבל את מענק

הלידה. המשמעות הברורה של התיקון היא למנוע מצב זה וכן למנוע מצב שתושב זר המגיע

ארצה לתקופה קצרה יביא את אשתו ארצה כדי שתלד. אני מתכוון למצב שמישהו שאינו

תושב ישראל ומועסק תקופה מסויימת בישראל מביא את אשתו כדי שתהיה זכאית למענק

לידה. אם האשה איננה תושבת ישראל והיא עובדת, היא זכאית למענק לידה, פה לא

הגבלנו את התקופה. כלומר, אשה שמגיעה ארצה, מתחילה לעבוד יכולה ויולדת אחרי.

שבועיים, תקבל מענק לידה, פה לא הגבלנו את התקופה. הגבלנו את ובקופה לגבי הבעל

כאשר בגינו זכאית האשה למענק לידה והוא צריך להיות מועסק בישראל 12 חודשים.



זה אינו חל על עולים חדשים מסיבה פשוטה, כי הם תושבי ישראל והם מבוטחים לפי

חוק הביטוח הלאומי, פרק ב, וברגע שהם מבוטחים, הרי גם נשותיהם הם נשות מבוטחים

הזכאיות למענק לידה.

אין פה בעיה, הם תושבי ישראל.

היו"ר א. נמיר;

כתוב שהוא צריך להיות מועסק בישראל.

ש. בריצמן;

זה אמור רק לגבי מי שאינו תושב ישראל.

למעשה כל המבוטחים בישראל מבוטחים לפי פרק בי כך שאשת מבוטח לפי פרק בי

זכאית למענק לידה אף אם הלידה אירעה מחוץ למדינת ישראל.

א. שוסטק;

ו. האם לא צריכה להיות הבחנה כלשהי בין אשה עובדת לבין אשת עובד?

2. מדוע קבעתם 12 חודשים - האם אתם רוצים שהאיש ישלם דמי ביטוח?

ש. בריצמן;

בין השאר.

אני חושב שבמקרה זה צריכה להיות הבחנה בין אשת עובד, שנהנית בגין זה שבעלה

עובד, לבין אשה שהיא עצמה עובדת ומשלמת דמי ביטוח. הייתי מציע ליצור את ההבחנה

הבאה: לגבי אשה עובדת - 6 חודשים רצופים, לגבי אשת עובד - 2ו חודשים רצופים.

אם האשה עובדת היא זכאית מהיום הראשון.

האם ההגבלה של 12 חודשים רצופים חלה רק על המועסק ואילו אשה עובדת זכאית

מיד?

כן.

מנוסח הדברים אי אפשר להבין כך ועליכם לתקן אותו.

אשה עובדת. ששילמה דמי ביטוח אבל לא עבדה איקס זמן רצוף לפני הלידה - האם .

עליה חל הסעיף או לא?

אנחנו מדברים פה על מענק לידה - על אישפוז פלוס הכספים שמשלמים ליולדת -

ובמקרה כזה כל אשה, באופן רגיל, מבוטלות מכוחה או מכוח בעלה. מתעוררת בעיה לגבי

מי שאינו תושב ישראל. במקרה שהאשה איננה תושבת ישראל ועבדה תקופה קצרה היא תהיה

זכאית, אבל אם היא איננה עובדת והבעל עובד, אנחנו מציעים שהיא תהיה זכאית אם

הבעל עבד 12 חודשים רצופים.

היו"ר א. נמיר;

פיסקה זו באה להרע מצב קיים ולא להקל, והכוונה היא

לאוכלוסיית השסחים.

א. שוסטק;

זה יכול להיות גם לגבי תיירים ועובדי שגרירויות זרות.

היו"ר א. נמיר;

הענין הזה מטריד אותי מאד, משום שהפתרון הכי קל לאלה שרוצים להשאיר את

השטחים והערבים הוא לא לתת להם זכויות.

אני שואלת: מה קורה לאשה מחברון, משכם או מכפר כלשהו שבעלה עובד בישראל? אם

באו עכשיו לסייג את זה, מסתבר שקודם זה לא היה כך.

בהחלט.

היו"ר א. נמיר;

איפה אשה כזאת יולדת?

היא יכולה לבוא וללדת בישראל; ב"הדסה", ב"ביקור-חולים", בכל מקום שהיא

רוצה.

היו"ר א. נמיר;

היא רק לא תהיה זכאית למענק לידה.

היא לא תהיה זכאית למענק לידה.

לא אשיב תשובה מוחלטת, כי לא למדתי את הנושא, אבל משרד דובריאות עושה ויסות,

יש היום בתי-חולים ליולדות בעזה ובכל השטחים ואותן נשים יולדות בבתי החולים

האלה. כשהן יולדות באותם בתי חולים הן לא זכאיות למענק לידה, גם לא היום.

היו"ר א. נמיר;

אני מבינה שמדברים על חוק שמתייחס רק למי שיולדת בישראל וחברון, לצורך זה, .

איננה ישראל.



האם בעבר היו הרבה נשים שבאו מיהודה ושומרון ורצועת עזה ללדת בישראל?

א. שוסטק;

רק אם היו סיבוב ים.

היו"ר א. נמיר;

אם המספר מועט למה ההחמרה הזאת?

אם לא תהיה ההחמרה הם יבואו בהמוניהם.

מ. בוטון;

להערה שהעיר וזבר-הכנסת שוססק בענין הנוסח: נטפל בזה.

ש. בריצמן: גם זה תיקון טכני. כיום כתוב רק "מענק לידה". מענק הלידה מתפצל לשניים -

מענק ליולדת ותשלום עבור אישפוז, כמו כן נוספה קיצבת לידה לאשה שילדה יותר משני

ילדים, ואת כל זה אנרונו רוצים להכניס לכותרת.

סעיף 3;

סעיף קטן (ב): זה קיים גם היום, אבל אנחנו מכניסים את זה כדי שאם חלילה

היולדת נפטרת, שיהיה למי לשלם את הכסף.

ש. בריצמן: סעיף 94א(א): מענק האישפוז היה נקבע גם היום בתקנות וזכור לכם שמדי פעם

בפעם היינו באים לכאן לבקש להעלות את מענק הלידה ואת סכומי האישפוז. גם עכשיו

מוצע שהסכום שאנחנו משלמים לבתי החולים יובא מדי פעם בפעם לוועדת העבודה והרווחה

של הכנסת כדי לקבל אישור לשינוי בסכום.

סעיף 94א(ב): כיום נעשים הדברים - התביעה באמצעות בית החולים ותשלום המענק

- אוטומטית ואין בעיות בענין הזה.

סעיף 94א(ג): אם מישהי ילדה בחוץ-לארץ והיא זכאית למענק לידה ומסיבה כלשהי

- גם בגלל העובדה שאין לנו הסכמים עם בתי-חולים בחוץ-לארץ - אי אפשר להעביר את

אותו סכום שהיינו משלמים לבית החולים אילו היתה הלידה

בארץ נשלם גם לאשה שילדה בחוץ-לארץ. נשלם לה את מכסימום סכום האישפוז שאנחנו

משלמים בארץ.



סעיף 94ב(א): מענק הלידה כפי שהיה עד עכשיו, שגם עליו היינו צריכים לקבל אה

אישור הוועדה, היה מורכב משני סכומים: סכום אחד עבור האישפוז, וסכום אחד - מענק

שהיינו משלמים ישירות ליולדת. בגלל האינפלציה היינו צריכים לשנות לעתים קרובות

את הסכומים ובאנו לוועדת העבודה והרווחה כל חודשיים-שלושה בבקשה לשנות אותם. עוד

לפני כשנתיים פנתה אלינו הוועדה - זו היתה גם מחשבה שלנו שהתחזקה בעקבות פניית

הוועדה - שנביא לה מנגנון עדכון אוטוטמי, ופה אנחנו עושים זאת. אנחנו מציעים

לראשונה מנגנון עדכון אוטומטי לאותו מענק שמשתלם ליולדת. השיעור שאנחנו מציעים

הוא למעשה צילום של המצב הנוכחי, פחות או יותר, כי מענק הלידה כיום הוא בגבולות

%20 מן השכר הממוצע, עם העדכונים שנעשים במהלך השנה, כפי שאנחנו מציעים פה.

סעיף 94ב(ב): כשנולדים תאומים אנחנו משלמים ליולזת מענק בשיעור 100% מהשכר

הממוצע, ועל כל ילד נוסף שנולד באותה לידה אנחנו מוסיפים %50 מהשכר הממוצע למענק

הלידה ליולדת.

סעיף 94ב(ג): בלידות שנולדים יותר משניים-שלושה ילדים יש מקרים שלא כל

הילדים שנולדו חיים שבעה ימים. אנחנו מציעים שבמקרה שילד חי שבעה ימים נביא אותו

בחשבון במספר הילדים שנולדו באותה לידה, ואם הילדים יצאו מבית החולים לפני תום

שבעה ימים מיום הלידה, נספור את מספר הילדים וניתן את המענק. כלומר, אם

האשה יצאה עם הילדים מבית החולים כשכולם בחיים, ניתן לה לפי מספר הילדים; אם

הילדים היו בחיים שבעה ימים, גם כן ניתן את כל המענק. היוצא מזה הוא שאם הילדים

היו בחיים פחות משבעה ימים ולא יצאו חיים מבית החולים לא ניתן בעד אותו ילד את

המענק עבור הציוד. עשינו זאת עקב פניות רבות שהופנו אלינו על ידי המשפחות לא

לשלם להן עבור דברים שלא מגיעים למשפחה. זה גם אנושי וגם צודק.

סעיף 94ג(א): זה חידוש שלא היה עד היום.

סעיף 94ג(ב): למשפחה שנולדו לה שלושה ילדים נשלם כל חודש קיצבה בשיעור %50

מהשכר המוצע; אם נולדו ארבעה ילדים נשלם 75% מהשכר הממוצע; אם נולדו חמישה ילדים

או יותר נשלם 100% מהשכר הממוצע - וכל זה לתקופה של ששה חודשים. חשבנו שבתקופה

הראשונה שהילדים מגיעים הביתה, אם זו משפחה שגדלה, כדאי לתת עזרה כלשהי.

אביא לוח משווה מה אנחנו משלמים היום ומה אנחנו מציעים לשלם, לרבות קיצבת

כיום מי שילדה שלושה ילדים מקבלת מענק חד-פעמי בשיעור פעמיים השכר

הממוצע; מי שילדה ארבעה ילדים מקבלת מענק חד-פעמי של שלוש פעמים השכר הממוצע; מי

שילדה חמישה ילדים מקבלת ארבע פעמים השכר הממוצע. אם ניקח את כל הדברים האלה

נראה שמי שילדה שלושה ילדים תקבל בסופו של דבר, עם קיצבת הלידה, ארבע וחצי פעמים

השכר הממוצע, במקום פעמיים; אם היא ילדה ארבעה ילדים היא תקבל שש וחצי פעמים

השכר הממוצע, במקום שלוש פעמים; ואם היא ילדה חמישה ילדים, היא תקבל שמונה וחצי

פעמים השכר הממוצע במקום ארבע פעמים. אנחנו מגדילים אפוא מבחינה משמעותית את

גובה הסכומים שאנחנו משלמים למשפחה שנולדו בה יותר משני ילדים.

צרפת את מענק הלידה וקיצבת הלידה.

כן.



סעיף 94ג(ג);

זה שוב עקרון דומה למה שהזכרתי קורם, כאשר פה אנחנו מגיעים לתקופה של 30

יום, ומדובר פה על קיצבת לידה שאותה משלמים חודשית. אם ילד לא חי תקופה זו אנחנו

מבקשים שלא לשלם עבור אותו ילד שנפטר.

סעיף 94ר;

כאן מופיע מנגנון העדכון האוטומטי שאנחנו מציעים. כלומר, העקרון הוא שב-ו

באפריל ישלמו 20% מהשכר הממוצע, לאחר מכן, כל פעם שישלמו תוספת יוקר או ינתן

פיצוי בדרך אחרת, בהתאם להגדרה אחרת שקיימת בחוק, יגדל אותו מענק.

בגלל אילוצים טכניים ואי אפשרות לשלם עקב השינויים שקיימים בפיצוי הכנסנו

שינוי, ולאחר המלים "מיום תחילת הפיצוי" יבוא: "ואולם מענק הלידה לאשה שילדה עד

ה-25 לחודש ישולם בשיעור שהיה בתוקף ב-ו לאותו חודש". הסיבה היא טכנית פשוטה:

אנחנו משלמים את המענק הכספי באמצעות הבנקים, הבנקים מכינים את הציק ים ואנחנו

צריכים להודיע לבנקים מה גובה מענק הלידה. אם איננו יודעים בתחילת החודש מה יהיה

הסכום, אנחנו לא יכולים להודיע לבנקים ולכן דרוש התיקון של ה-25 לחודש. גם בפעם

האחרונה שחיינו פה ביקשנו - החל מ-25 לחודש.

ההסתדרות מברכת על הצעת החוק שהוגשה מסעם הממשלה והיא כוללת תיקון לחוק

הביטוח הלאומי ותיקון בחוק עבודת נשים כנושא מיוחד שנוגע לחופשת לידה, כי כסף

מקבלים מן הביטוח הלאומי, אבל הזכות לחופשת לידה ניתנת לפי חוק עבודת נשים.

יש לנו כמה הערות בקשר למענק האישפוז. מענק הלידה ייקבע באחוזים מהשכר

הממוצע במשק, מה שישולם ליולדת נקבע בחוק, אבל מענק האישפוז ייקבע בתקנות ואנחנו

שומרים לעצמנו להעיר איך תובאנה התקנות בענין זה.

בחוק לא כתוב שמענק האישפוז ייקבע בתקנות.

בתחילתו של סעיף 4 כתוב: " השר, באישור ועדת העבודה והרווחה של הכנסת, יקבע

בתקנות את סכום מענק האישפוז".

דובר כאן על מקרים שהיולדת יולדת בחוץ-לארץ ומכל מיני סיבות לא העבירה את

החשבון, אבל כשתעביר את החשבון, ישלמו לה סכום, בהתאם לכתוב - "כפי שהיה במועד

בו ילדה המבוטחת". כלומר, בתקופה של אינפלציה מציעים לשלם לה סכום נומינלי.

היום שום דבר לא משולם בסכום נומינלי, ואם מדובר על תשלום נומינלי באיחור של כמה

חודשים, פירוש הדבר שערך הכסף יורד. אנשי המוסד לביטוח לאומי חולקים על כך, אבל

אני עומדת על דעתי שסכום נומינלי אינו עונה על הצרכים.

זו הטבה - אם כי, כפי ששמענו, 20% מהשכר הממוצע במשק כאשר

נולד ילד אחד זה צילום של המצב הקיים - אבל תראו איזה חוסר פרופורציה יש בין מה

שנותנים כשנולד ילד אחד לעומת מקרה שנולדים שני ילדים או יותר. רוב הלידות הן של

ילד אחד וצריך לקבוע שהמענק עבור לידת ילד אחד יהיה לפחות 30% מהשכר הממוצע

במשק. אם נעשו הטבות לגבי מקרים שנולדים יותר מילד אחד צריכה להינתן הטבה גם

כשנולד ילד אחד.

גם אופן העדכון אינו מספק אותנו. לעדכן היום את הקיצבאות לפי השכר הממוצע

במשק פעם אחת בשנה ואחר כך להוסיף את תוספות היוקר זה מעט מדי. צריך לעדכן לפחות

ארבע פעמים בשנה. זה עקרון מקובל, כך מעדכנים את הקיצבאות בביטוח הלאומי,

ועקרון זה צריך להישמר לאורך כל הדרך.

התיקון הטכני שנוסף כעת בסעיף 94ד אינו ברור די צרכו. למה נסוגים מן

ההצעה הקיימת? אני רואה בהצעה שמציעים ענין כספי ולא טכני בלבד, ואני מבקשת מן

הוועדה שתראה מה עדיף על מה.

ש. ארבלי-אלמוזלינו;

אם נקבל את התיקון יהיו נשים שיקבלו פחות.

היו"ר א. נמיר;

התיקון מוחק את מה שהיה כתוב קודם?

ש. בריצמן;

כן.

ר. ברקאי;

ביקשתי את התיקון הזה מבלי שעמד לנגד עיני המרכיב התקציבי. ביקשתי אותו

התחלנו לשלם את מענק הלידה בבתי-החולים והדבר משתלם יפה מאד. ברגע

שאנחנו צריכים לתת ליולדת את המענק ביד אין כל אפשרות טכנית לדעת ב-16 לחודש את

השכר הממוצע במשק וכבר להכין את הצ'קים ברחבי הארץ, לכל 36 המחלקות ליולדות, מה

גם שאנחנו צריכים לתת פרק זמן כלשהו להכנת הציקים. אני מבקשת להסיר כרגע את

הרעיון שיש כאן מחשבה לחסוך כספים. יש כאן מחשבה לעזור לנשים לקבל את הכסף בזמן

ואני לא מצליחה לעשות זאת בפחות משבעה עד עשרה ימים. אם האשה תצטרך לבוא לביטוח

הלאומי ולדרוש ממני את הכסף זה יארך הרבה יותר זמן, ואני מבקשת את התיקון הזה,

שהוא תיקון מינהלי ולא כספי.

היו"ר א. נמיר;

יכול להיות שאצלך היתה גישה מינהלית, אבל השאלה מה משתמע מזה.

ש' ארבלי-אלמוזלינו;

אין לי ספק ש-20% אינם עונים היום על הצרכים, כי השתנו הרבה מאד דברים. %20

הללו היו במשך שנים והבסיס הזה לא נבדק אף פעם.

היו"ר א. נמיר;

כמה שנים עברו מאז נקבע?



ש. ארבלי-אלמוזלינו;

קבענו את ה-20% של הסל בשנת 1976, קבענו אותם בתקנות וגם הם לא תמיד היו

כתובים אלא נחו רגמים. אני עומדת על הצעתי במליאה - להעמיד את הבסיס על %25 מהשכר

הממוצע. אם נוכל להתאחד על בסיס זה נשיג הישג נוסף.

אני רוצה להתייחס לנושא שאינו כלול כאן - נשים בשמירת הריון. הגיע הזמן לתת

את וזרעת על הנושא הזה. אחרי כל כך הרבה שנים שחוק הביטוח הלאומי קיים, מאז 1954,

לא ייתכן שבעיית הנשים בשמירת הריון לא תמצא את פתרונה.

היו"ר א. נמיר;

מה את מציעה?

ש. ארבלי-אלמוזלינו;

אני מציעה שבתיקונים האלה נכלול גם סעיף שמכסה בעיה זו. אותה עובדת שנאלצת

לשמור הריון בבית והיא מנותקת מן העבודה חולשים מנצלת את ימי המוזלה שעומדים

לרשותה, אבל מה לאחר מכן? - היא נשארת ללא פרוסה. בעבודה אין לה זכויות ומן

הביסוח הלאומי היא איננה מקבלת שום דבר. לכן אני ממליצה בכל לבי שסוף סוף ניתן

פתרון לבעיה הזאת, ולדעתי השעה כשרה לכך והנושא בשל שינתן לו הפתרון גם במסגרת

החוק.

דבר נוסף; נדמה לי שחל שינוי באחוזים שאתם נותנים עבור הילדים.

ש. בריצמן;

כן, במענק. אנחנו יותר ממכפילים.

ש. ארבלי-אלמוזלינו;

אם התוצאה באה להיסיב אני רוצה לברך על כד, אבל צריך לדעת מה משמעות השינוי

שהוצע.

עוד הערה המתייחסת לסעיף 94ד; אינני מבינה את ההבדל בין החלק הראשון לחלק

השני, הרי בכל זאת מדובר במיקשה אחת. אם הולכים לפי השכר הממוצע במשק לא צריך

לקבוע את ה-25 לחודש, כשלא יודעים עדיין את השכר הממוצע של אותו חודש. מתי

יודעים עליו?

ש. בריצמן;

בדרך כלל לקראת סוף החודש. 17-16 לחודש זה התאריך המוקדם ביותר, משום שהמדד

/מתפרסם ב-15 לחודש.

ש. ארבלי-אלמוזלינו;

יש פה הפסד של 25 יום. הייתי מעדיפה לתת את זה יום-יומיים יותר מאוחר, אבל

לתת בתחילת החודש ומעודכן. בשביל המוסד זה ענין של פדוסות, אבל בשביל היולדת זה

משמעותי למען התינוק שנולד. אל נעשה רווחים מן המצב שישנו.

?יו



י. פרץ;

בסעיף זה של קיצבת לידה יש לי בעיה שאני מנסה לחשוב עליה: מה עושים עם

המשפחות שהמענק והקיצבה לא נותנים להן אפשרות לעשות את הדברים שאנחנו חושבים

עליהם? אם מדברים על עוזרת או מטפלת לשלושה ילדים, האם מישהו עשה את החישוב אם

זה מספיק? האם יש מענק מיוחד למשפחות כאלה? מה קורה למשפחות שמצבן הכלכלי קשה אם

הן מקבלות אותו הדבר? איפה המענקים המיוחדים לדברים האלה? האם חשבתם על זה?

והמדובר הוא על כל הסעיפים. בנושא של הילד הראשון צדקה יהודית נחמן: 20% מן

השכר הממוצע לא מספיקים. אני מוכן להתפשר על 25%.

כמה זה היום 20% מהשכר הממוצע?

70 אלף שקל.

אני מבין את המוסד לביטוח לאומי. הוא אומר כך: בלידות של שלושה, ארבעה,

חמישה ילדים נהיה רחבי לב, כי אלה במספרים קטנ ים, אבל לידה של ילד אחד יש

במספרים גדולים. יש בזה משהו, אבל אין בזה צדק, ואני חושב שהנושא שגם המענק

ללידת ילד אחד צריך להיות ראוי. אם יהיה מענק מיווזד בגלל ההכנסה של המשפחה, לא

צריך לכלול בו את כולם, כי יש כאלה שלא זקוקים לו ומספיקים להם 20%, אבל אם אין

מענק מיווזד צריך לשנות. אני בעד מענק מיוחד, על זה אנחנו צריכים לחשוב. אם

מדברים על דירוג מסויים נמצא סעיף מתאים לתת לאותן משפחות, בהתאם להכנסה, מענק

מיוחד ואז אפשר להשאיר את ה.20%-

האם יש הערכה מה מנין המשפחות האלה? זה לא פשוט להבחין בין אוכלוסיה

לאוכלוסיה, אפילו אסור לעשות זאת.

אני לא מבחין. אני אומר לתת לפי 20% ולהוסיף מענק מיוחד.

מאחר שהעדכונים נעשים בערך באמצע החודש היה צדק אם הייתם אומרים: מי שנולד

עד ה-5ו לחודש, הולכים לגביו לפי החודש הקודם, ומי שנולד אחרי ה-5ו לחודש הולכים

לגביו לפי החודש הבא. כך היינו עושים צדק לשני הצדדים והביטוח הלאומי היה נפטר

מן הרינונים.

נבדוק את ההצעה שלך.



לגבי השאלות של חברת-הכנסת ארבלי-אלמוזלינו: אני לא נכנס לענין של ה-%25,

כי מה שהציעה הממשלה הוא 20%, וזו הנורמה המקובלת שאנהנו משלמים במשך שנים.

אפילו בינואר שנה זו באנו לווערה וקיבלנו אישור על סכום זה.

מבלי להיכנס לוויכוח אם זה צודק או לא צריך לזכור

שהביטוח של הביטווז הלאומי לדמי לירה ומענק לידה הוא רק לענין הלידה ואין כרגע

אשה בשמירת הריון שניצלה את כל ימי המחלה שלה יכולה

להגיש תביעה לנכות כללית. התקופה בה היא שוכבת נחשבת כתקופה של נכות כללית.

ההגדרה של נכות היא שבגלל מהלה אדם איבד את כושר ההשתכרות שלו, ואם באים להגדרה

זו שכתובה בחוק ומיישמים אותה לגבי אשה בשמירת הריון הרי זה אותו מקרה.

אבל זו לא מהלה.

מה שאני מנסה לומר הוא זה: פרק האמהות בא לשלם לאשה שילדה. הוא לא בא לשלם

לכל מה שהיה לפני הלידה. זו מטרת הפרק, לכך הוא נועד, לכך מקבלים דמי ביטוח

ולכך משלמים, ולא משלמים על אירועים שקורים במהלך ההריון. מה שאני אומר אולי

אינו פתרון אידיאלי, אבל זה כרגע הפתרון לאשה שנמצאת בשמירת הריון תקופה ארוכה -

אותו פתרון שקיים במסגרת החוק - שאינו עולה יותר. אותה אשה שהפסיקה לעבוד בגלל

שמירת הריון, יכולה, בהתאם להגדרה הקיימת כיום, לקבל תשלום עבור תקופת שמירת

ההריון. למה להכניס בפרק זה דברים שלא שייכים? אנחנו מדברים על תשלום בשביל

לידה, לא על תשלום בשביל הריון. אם היא צברה ימי מחלה, היא מקבלת אותם ואחר כך

היא נכנסת למסגרת של נכות כללית. זה לא פתרון אידיאלי, אבל זה פתרון.

האם זה דבר מעוגן? מוסמך?

כן.

צריך לייעץ לנשים בשמירת הריון שיגישו תביעה.

כל מי שמכיר את הענין צריך להיות לו אינטרס עליון להעביר את החוק גם אם הוא

לא אידיאלי בעינינו ואפשר להציע לו שיפורים. העובדה היא שהכנסת החילה על החוק

הזה את חוק הרציפות, ויש לנו כאן מיגבלה אמיתית מצפונית.

אני אומרת דבר אחד: אנחנו צריכים להיות מאד ריאליים מבחינת התקופה, תקופה

שבה רק מקצצים ופוגעים במערכת ההקיקה הוזברתית, ואם נשים נדבך אפשר יהיה לקיים

אותו, אבל אם הוא לא יהיה תהיה לנו בעיה. העובדה היא שקיימת כבר הרבה זמן

מציאות שצריך היה היה להתחשב בלידות של יותר מילד אחד, אבל הטיפול בחוק נמשך,

ובינתיים נפגעות כל האוכלוסיות האלה, ואם נאריך את הטיפול הן ימשיכו להיפגע.

הנושא של שמירת הריון הוא נושא שהועלה על ידי

הרבה מאד נשים עובדות, ואגב, לפי הנסיון שלנו, אנחנו יודעים שנשים אלה עברו די

יסורים כשהלכו לענפים אחרים ובסופו של דבר לא יצא כלום. אנחנו עוסקים היום בחוק

שלפנינו, ואם בחוק כזה מצאו לנכון לשנות אפילו את הכותרת של סימן בי, השאלה אם

לא רצוי, אם לא צריך, דווקה במסגרת החוק הזה, להכניס את הנושא הזה של שמירת

הריון, כי אז יהיה לנו הענין, אחרת הוא לא יהיה. מה מפריע לנו? אני בטוחה שחברי

הוועדה יסכימו ואני לא יודעת אם הממשלה תתנגד, כי לא מדובר על סכומים

אסטרונומיים. אם לא נעשה זאת לא יהיה לנו פתרון. היו מחשבות להגיש חוק נפרד,

אני לא בטוחה שזה יילך. כאן הממשלה מציעה חוק והשאלה אם באופן פרקטי לא ניתן

אפילו להתחיל להעביר את מה שאומר מר בריצמן. אם היום אתה אומר שלהערכתר -

מבחינת מה שיש היום במסגרת הביטוח הלאומי - קיים מענה, אפילו חלקי, למצב כזה, אז

היו דברים מעולם ואתה רק משנה מסגרות. מה מפריע לך להכניס את הנושא של שמירת

הריון לחוק הזה? אם לא נכניס אותו לחוק הזה שום דבר לא יקרה לגבישמירת הריון.

היו "ר א. נמיר;

זה ענין של כסף.

נ. ארד;

לפי התשובה שקיבלנו זה לא ענין של כסף.

ר. כהן;

כסף אינו בעיה לפי התשובה, כי אפשר לפתור את הענין על פי פרק הנכות, הבעיה

היא הכותרת.

היו"ר א. נמיר;

אני חושבת שמר בריצמן טועה.

נ. ארד;

כמו שאנחנו מתקנים בפקודת מס הכנסה ובנושאים אחרים לגמרי אפשר לנהוג גם

כאן. מה אנחנו עושים הרבה פעמים? - אנחנו מוסיפים עוד תיקון, מנצלים סיטואציה

מסויימת ומוסיפים עוד משהו. התחושה שלנו היא שכדאי לעשות מאמץ ולהכניס נושא זה

לחוק הזה . לנוכח התחושה שאולי ירד מספר הלידות צריכה הממשלה לנקוט במדיניות של

עידוד.

י. ערד;

מספר הלידות לא ירד אלא אפילו עלה במזער.

נ. ארד;

אבל הממשלה מופיעה כמי שרוצה לעודד את הלידות, ואני מנסה לתפוס סיטואציה

מסויימת ולהעביר ענין זה.

י. פרץ;

בנושא עדכון המענק והקיצבה; צריך לחתור לזה שהעדכון יהיה אחיד בכל הנושאים

שאנחנו מטפלים. זה טוב לכם וזה טוב לנו. צריך לתקן את סעיף 94ד ולומר; "בהתאם

לעדכון הקיצבאות" ובזה ייגמר הענין.



היו"ר א. נמיר;

נכון, כמו שמעדכנים את קיצבאות הביטוח הלאומי.

ש. ארבלי-אלמוזלינו;

בזמנו לא נהנה מענק הלידה מענין תוספת היוקר והפיצוי, כל אלה היו ממנו

והלאה והיינו צריכים להיאבק על כך. אם עכשיו מערכנים את את מענק הלידה בחוק, הוא

צריך להיות מעודכן כמו כל קיצבה אחרת בביטוח הלאומי, ואם מעדכנים את הקיצבאות

ארבע פעמים בשנה יש לעדכן כך גם את מענק הלידה. דין אחד יהיה לכולם, כי תתשלום

הזה הוא כמו יתר התשלומים שמשלמים לענפים אחרים בביטוח הלאומי.

לגבי סעיף 94ב(ג): הלא את הציק נותנים מייד ביד. איך, אם כן, אפשר לחכות

שבעה ימים ולקבוע את מענק הלידה לפי מספד הילדים שהיו בחיים שבעה ימים?

אף אחד לא יודע שיש אפשרות לפתרון במסגרת הנכות הכללית

ואני גם לא חושבת שמישהי ניצלה את האפשרות הזאת. האם יש חוזר בענין זה? האם הוא

נמצא אצל הפקידים בביטוח הלאומי? אף אשה ששומרת הריון לא יודעת על כך, ואם הנשים

היו יודעות אולי היו מנצלות זאת. אם אמנם אפשדות זו קיימת נעגן אותה בחוק כדי

שיידעו שזכות זו קיימת. אולי זה לא כל כר נעים ששמירת הריון תיחשב כנכות, אבל

אפשר לחיות עם אי נעימות כזאת כדי לקבל את הכסף. אני מציעה שנעגן בחוק סעיף

מיוחד לנושא זה.

מ. בוטון;

מה שאמר מר בריצמן קיים.

לא קיים ששמירת הריון היא מחלה שכתוצאה ממנה יש נכות.

נכה נחשב מי שיש לו נכות של %40 ואיבד % 50

מכושר ההשתכרות שלו - זו ההגדרה של נכות. איזה אחוז נכות יתנו לאשה שנמצאת

בשמידת הריון? יתנו לה 40% נכות?

לגבי ביטוח נכות: נכות מתחילה בתום 90 יום מן המועד שמסיבות רפואיות הפסיק

אדם את עבודתו. כלומר, הפתרון שקיים כיום הוא מן היום ה-ו9.

המשמעות היא שאם אשה נכנסה להריון והפסיקה את עבודתה עקב מחלות ההריון היא

תזכה לפתרון רק מתום 90 יום שבהם כבר לא עבדה?

באותה מידה שזה קיים לגבי אדם שיש לו מחלה אחרת.

החוק אינו מפרט בצורה ברורה כל מחלה ומחלה, אבל ברור לנו - ותמיד היה בדוד

לנו - שאם אשה, מסיבות רפואיות, לא מסוגלת להשתכר, משום שבאותה תקופת מעבר היא

לא מסוגלת לכל עבודה, היא זכאית ל-100%. צריך להבחין בין שני דברים: העת אינה

בשלה כיום להרוזיב את הזכות גם מעבר ל-90 יום, אבל כשבאות חברות הכנסת נאוה ארד

לפחות תעגנו במסגרת חוק הנכות או במסגרת הוזוק

הזה את מה שאתם אומרים שאתם עושים, התשובה היא: אם לא מדובר בהרחבת זכויות,

בהחלט נשקול בקשה זו.



לגבי ה-15 לחודש: מדובר כאן בין 8 ל-0ו ימים בחודש. זאת אומרת, לא מדובר

בבעיה שולית, אלא מדובר ברבע עד שליש ממספר הלידות. אם שמענו שיש כ-105 אלף

לידות, מדובר בין 25 אלף ל-35 אלף לידות. אם נתחיל מ-15 לחודש פירושו של דבר

ששנצטרר לשלם הפרשים לנשים שיש לנו הכתובת שלהן - וזו עבודה מינהלית אדירה - ואז

יש סכנה שנבטל אותו הישג יוצא מהכלל, שהיולדת מקבלת את הסכום כבר בבית-החולים.

כלומר, אין בעיות של חשבונות בנק ובעיות דואר. כל פתרון כזה יביא לכר שלא נהיה

מוכנים לתת ע לשליש מן היולדות את המענק, כי אנחנו יכולים להודיע לבנקים רק

ב-16 לחודש והם צריכים להכין את הצ'קים. אולי אפשר להתווכוז על דרר עדכון יותר

סובה, אבל אם נלך לכיוון זה נחסיא את המסרה.

מ. בוסון;

אני רוצה להתייחס לענין שמירת ההריון והנכות ולשאלה באיזו מידה ניתן להפנות

בחוק אחד לחוק שני.

זה אותו חוק הביטוח הלאומי, אלה ו-ק סעיפים אחרים.

מ. בוטון;

אם העובדה שאותה אשה צריכה לשכב בבית ולהיות מרותקת בגלל שמירת הריון מהווה

נכות כמשמעותה בפרק נכות כללית אין צורך לכתוב כאן ששמירת הריון היא נכות

כמשמעותה בפרק ההוא, כי בפרק ההוא, שמדבר על ביטוח נכות , יש קריטריונים שקובעים

מתי משתלמת קיצבת נכות. אין תקדים בשיטת החקיקה שלנו שבחוק מסויים מביאים

לידיעה דבר שקיים בחוק אחר, שנאמר בחוק זח שאם אשה תהיה זקוקה לשמירת הריון יש

לה זכות לפנות לביטוח הלאומי ולהיבדק במסגרת ביטוח נכות. אם יש לאותה אשה תעודה

רפואית שהיא לא מסוגלת לעבוד והיא צריכה להיות בבית בגלל שמירת הריון, ממילא היא

יכולה להגיש תביעה למוסד לביטוח לאומי, יבדוק אותה שם רופא ויקבע את הזכאות שיש

לה, כך שאין צורך להכניס אלמנטים של חוק אחר לכאן או להפנות, אלא אם כן הכוונה

למסד ולהגיד ששמירת הריון תהיה נכות לצורר החוק ההוא, אפילו שכרגע לפי

הקריטריונים זה לא כך.

ר. כהן;

דרר אחת - לכלול בסעיפי משנה: "לרבות שמירת

הריון", לרבות אשה שאיננה יכולה לעבוד מטעמים של שמירת הריון. זה יכול להיות

נכון מבחינת החוק, אבל זו יכולה להיות מכשלה משתי בחינות: האחת- סמנטית, ששמירת

הריון מופיעה תחת המלה "נכות". השניה, יותר חמורה: העובדה שאיש לא מחפש שם את

הנושא של שמירת הריון ולכן גם לא יגלו שיש זכאות לענין.הדרך השניה, שהיא עדיפה

אם בחוק הזה יהיה סעיף שיאמר שלגבי אשה שמצויה בשמירת הריון יחולו

הזכויות שחלות לגבי נכות, כי אז אנחנו פטורים גם מן הבעיה הסמנטית, כי לא אמרנו

"נכות", וגם ההפניה מכאן אל האשה שנמצאת בהריון היא יותר טבעית , כי זה הסעיף

שמטפל בה. דווקה ההצעה לעשות זאת כאן יותר נכונה.

הביטוח הלאומי יוצא מתוך הנחה שההגדרה הקיימת בענף ביטוח נכות עונה לצרכים.

אני מופתעת, כי אני יודעת - מסעיפים אחרים - שהרופאים אינם רוצים לתת תעודות

מחלה לענין זה כדי לנצל את הזכות לדמי מהולה מן המעסיק וקופת גמל ויש בעיות. אם

האשה לא יכולה לנצל את ימי המחלה ספק אם הרופאים יקבעו לה מצב סטאטי כזה לכמה

חודשים בלבד, אבל אם מה שאמרו אנשי הביטוח הלאומי נכון, צריך להפיץ ידע זה בין

ציבור הנשים ולתקן כאן את האמור בסעיף 6 כדי שהתקופה שבעדה היא תקבל את זכויות.

הנכות תיחשב לה כתקופת אכשרה לקבלת דמי לידה.

בהגדרת נכה כתוב! מבוטח שכתוצאה מליקוי גופני, שכלי או נפשי הנובע ממחלה,

תאונה או מום מלידה אין לו הכושר להשתכר כדי מחייתו.

ר. כהן!

אם כן, זה עוד יותר גרוע ממה שהשבתי! ליקוי גופני או שכלי.

ש. ארבלי-אלמוזלינו!

מדובר בליקוי גופני שנובע כתוצאה ממחלה, תאונה או מוס מלידה, ואפשר להוסיף

- או מהריון, וכר ניתן תשובה לבעיה.

י. ערד!

הוועדה צריכה לשים לב לדברים החמורים שהשתמעו מן הדברים של יהודית נהמן,

שלכאורה יש רופאים שלא מכירים במהלות הריון לצורך חופשת מחלה. הבעיה העיקרית

היא, מנסיוני, שחלק גדול מן הנשים מרותקות לבית עקב מחלות הריון חודש חודשיים

ולא תשעה חודשים ורוב הרופאים לא מכירים בכף. רוב הבעיות הן בעיות רפואיות -

בעיות של ורידים, בעיות של לחץ דם - שבגללן האשה צריכה לחיות בבית ולא ייתכן מצב

שמישהו לא ירצה להכיר בהן לצורף חופשת מחלה.

אני יכולה להציע אלטרנטיבה אחרת! תתוסף פיסקה שתאמר שיראו אי כושר לעבוד

בתקומת ההריון כאילו חיה נכות.

היו"ר א. נמיר!

בנושא של שמירת הריון! אני מבקשת מן היועצים המשפטיים לבחון את כל

האפשרויות והאלטרנטיבות - אני מבקשת לצרף להתייעצויות האלה גם את יהודית נר1מן

שמכירה את הנושא טוב גם מתחום ההסתדרות וגם מתחום נעמ"ת - להביא אותן בפנינו

ואנחנו נחליט.

אנחנו רשאים לקבוע ששמירת הריון זו נכות?

לפני שאנחנו קובעים אני מבקשת שכל האלטרנטיבות תובאנה לדיון בוועדה, אחרי ,

עבודת חכנח שתיעשה על ידי כל היועצים המשפטיים.

אני מבקשת שיובא לנו הנתון, לפחות הערכה, על כמה נשים מדובר מדי שנה. ייתכן

שאפשר לקבל נתון זה ממשרד הבריאות.

רואם מישהי ניצלה בכלל זכות זאת?

אני יודעת על מקרח אחד ברמלה.



היו"ר א. נמיר;

הרבה נשים לא פונות, הרוב לא פונות.

נ. ארד;

יש מקומות עבורה שממשיכים לשלם לאשה משכורת.

היו"ר א. נמיר;

לגבי החישוב של השכר הממוצע; אני מקבלת את מרז שאמר תבר-הכנסת פרץ, שחייבת

להיות שיטה אחת של עדכון. לא י יתכן שבכל חוק של הביטוח הלאומי נקבע שיטה אחרת של

עדכון. רק אתמול שמעתי מאנשי המוסד לביטוח לאומי שמה שהושג בחוק האחרון של

הקטצבאות, גם לגבי החישוב של השכר הממוצע וגם לגבי העדכון החודשי, זו שיטה יוצאת

מהכלל והיא טובה מאד למקבלי הקיצבאות. אני מבקשת לבחון ולבדוק גם הצעה זו ולומר

לנו כיצד אותה שיטה תיקבע גם לגבי החוק הזה.

אשר לבסיס -20%, 25% ו-30% ; אני בהחלט הייתי בעד 30%, אבל עלינו להיות

ריאליסטיים; כאשר אנחנו בוועדה נאבקים כל הזמן שלא יפגעו בקיים, קשה להעלות על

הדעת שנוכל היום לקבל תוספת כזאת. בכל זאת אני אני פונה גם לנציג האוצר וגם

לביטוח הלאומי להביא לנו לישיבה הבאה הערכה על איזה סדר גודל תקציבי מדובר כאן -

כמה עולה הנושא של 20% וכמה עולה כל אחוז נוסף. אני מבקשת את זה לא רק בכתב אלא

בהעתקים לכל חברי הוועדה.

הערה אחרונה; ענין הערבים די מטריד אותי. אני מבקשת שנקבל מהמוסד לביטוח

לאומי סקירה וצילום המצב על מה היה מדובר עד שהצעתם הצעה זו וכמה נשים ערביות מן

השטחים היו באות ללדת בישראל. גם אם נקבל החלטה ותהיה עלינו ביקורת אני רוצה

לדעת על איזה סדר גודל מדובר.

דבר שני; אני יודעת שיש קציני בריאות במימשל והייתי מבקשת לדעת מה הנוהלים

שם כדי שנדע על מה מדברים.

ש. ארבלי-אלמוזלינו;

אני מבקשת לדעת מה מצב התקבולים וההוצאות של הענף.

אני מבקש לדעת איפה אני גובה עכשיו את החוב של תשלום 100% במקום 80%,

וכוונתי למענק האישפוז.

ש. ארבלי-אלמוזלינו;

זה בתקנות.

א. שוסטק;

אם כן, אני מבקש להביא גם את התקנות.

י. פרץ;

אני מבקש שיבדקו את האפשרות למתן מענק מיוחד אם משאירים את הכל כפי שהוא.

אם זה שייר למשרד העבודה והרווחה, אני מבקש שהמשרד יביא לנו אינפורמציה על ,

מענקים מיוחדים למשפחות מעוטות הכנסה.