הכנסת האחת--עשרה

מושב ראשון



פררטרקרל מסי 47

מישיבת ועדת העבודה והרוותה ביום

בי י"ג בשבט התשמ"ה - 4 בפברואר 1983 , בשעה 11.00

תברי הוועדה: אי נמיר- - היו"ר

ני ארד

צי ביטון

מי ותד

מי הורביץ - מנהל אגף לשרותי תיקון משרד

- העבודה והרווחה

ל' עדן - מנהל שירות המבחן לנוער. משרד

סי ג' ראיסי - קצין מבהן ראשי , משרד העבודה

עי קבוב - יו"ר ההקדש- המוסלמי ביפו

הי הלוי - ראש מהי הקירות ותביעות, המשטרה

סגן-ניצב אי שמלצר - ראש מד-ור עבריינות נוער, ומשטרה

מי גוטליב - מנהל המה' לשרותי רוותה, רמלה

די מילגרום - אגף התקציבים, משרד האוצר

אי אדלר

מי הלנברג

"פיטורי קציני מבהן בלוד, רמלה ייפו" הצעה

לסדר היום של תבר-הכנסת מי ותד - ובמגזר הערבי



"פיטורי קציני מבחן בלוד, רמלה ויפו" - הצעה

לסדר היום של חבר-הכנסת מ' ותד - ובמגזר הערבי

היו"ר א' נמיר ; דבותי, בוקר טוב, אני מתכבדת לפתוח

את ישיבת ועדת העבודה והרווחה.

אנחנו דנים היום בהצעתו של חבד-הכנסת

ותד בנושא "פיטורי קציני מבחן בלוד, רמלה ויפו".

חבר-הכנסת ותד, כמקובל וכנהוג אצלנו,

יציג את עיקרי הצעתו.

מי ותד; סגן שר העבודה והרווחה, חבר-הכנסת

פרוש, רדברי תשובתו להצעתי ביקש

שנרהיב אח הדיון לכל המגזר הערבי.

היו"ר אי ימיר; מקובל עלי.

מ' ותד; הנושא שנדון במליאה הכנסת היה "פיטורי

קציני מבחן לנוער בטייבה, לוד ויפו",

כתוצאה מטעות צויינה גם רמלה. אינני יודע אם יש קצין מבחן ערבי ברמלה.

הבעיה איננה חדשה. בכנסת העשירית

הבאנו למליאה, יושבת-ראש ועדת החינוך והתרבות דאז, שהיום היא יושבת-

ראש הוועדה הזאת, ואנכי , את הנושא שלי מימדי הפשיעה בקרב הנוער הערבי,

בעקבות דו"ח שנאמר בו ש-48% מן העבירות המבוצעות על-ידי כני נוער,

מבוצעות על-ידי נוער ערבי - 28% על-ידי ערבים ישראליים ו 20% על-ידי

ערבים מהגדה המגיעים לישראל.

הסטאטיסטיקה האחרונה מצביעה על עליה

נוספת במימדי הפשיעה בקרב הנוער הערבי, אשר מהווה כ-33% מסך הכל,

אנחנו עומדים בפני החמרה במימרים

בתחום הזה. נוסף לכך יש השנה גם ההמרה במצב התקציבי. אנחנו יודעים

שהיה צריך לבצע קיצוצים שונים אבל משום מה הקיצוצים נעשו בעיקר במקום

שם מונחת כבשת הרש.

בשלושת המקומות שנדונו עבדו שלושה

קציני מבחן באופן ארעי, אם כי היתה הבטחה שהם יקבלו אופי של עובדים

קבועים. הבטחה זו היתה גם במסגרת הוראה של ועדת הפנים, להגדיל את

התקנים בסקטור הערבי גם בנושא של העסקת קציני מבחן לנוער ערבי, נוכח

חריפות הבעיה.

לצערנו, המשרד לא עמד בהבטחה זו.

יותר מזה, הוא הלך וקיצץ את שלוש המשרות.

היו"ר אי נכיר; כל הענין הוא של שלוש משרות?

מ' והד; זה מה שנשאד. הדברים יתבהרו, אני

מקווה, במהלך הדיון.



כפי שאמרתי, משרד הפנים קיצץ אח

שלוש המשרות בטענה שצריך להיות קיצוץ גם במגזר היהודי וגם במגזר

הערבי.

בדברי תשובתו להצעתי הציע סגן

השר, הבר-הכנסת פרוש, שנרהיב את הדיון לכל המגזר הערבי -יושבת

ראש הוועדה קיבלה זאת-והוסיף ואמר שהפיטורים אינם מבוצעים. הדבר

רשום בפרוטוקול. אס זה המצב, למה נדון רק בקיצוץ של שלוש המשרות

האלה ולא בכל הקיצוצים במגזר הערבי? כפי שאמרתי, יושבת-ראש הוועדה

מסכימה להרחיב את הדיון למגזר הערבי.

כתוצאה מהקיצוצים הוקמה בזמנה

ועדה, על-ידי מי שהיה סגן שר העבודה והרווחה, בן-ציון רובין, בראשותו של

שמואל טולידאנו. הוועדה בדקה אח נושא הפשיעה בכללו והתפשטותה בקרב הנוער

הערבי, והניחה דו"ח לא רשמי על שולחן הוועדה. עדיין לא הספיקו אז להניח

את הדו"ח על שולחנו של השר. בינתיים עבד זמן ואני מניח שהדו"ח הגיע

למקומו.

אני רואה בכל הנושא, על פי הצעתו

של סגן השר. חבר-הכנסת פרוש, מכלול אחד והיה ראוי שנטפל בנושא כולו-

היו"ר אי נמיר; על איזו ועדה אתה מדבר?

מ' ותד; משרד העבודה והדווחה הקיט ועדה

בראשותו של מר שמואל טולידאנו

והשתתפו רה גם דוקטור הורביץ ודוקטור ג'ראיסי. גם בכנסת היתה ועדה

משותפת לוועדת החינוך והתרבות וועדת העבודה והרווחה. בדי לחדד את

הזכרון אזכיר שהיה אז ויכוח בשאלה מי יהיה יושב-ראש הוועדה המשותפת.

גם נציג המשטרה השחתף בוועדה.

מ' ותד; שלמה גל היה נציג המשטרה בוועדה.

היו"ר א' נמיר; איפה הדו"ח?

מי הודביץ; נצלם אותו.

נ?' וחד; אני מציע שנמשיך בטיפול ובדיון שהוחל

בו כדי שתהיה רציפות ויעילות.

י המוסף של עיתון "הארץ" לשיח התפרסמה

כתבה על שיתוף פעולה, בנו"שא הפשיעה,

בין המגזר היהודי למגזר הערבי. צויינו שם נתונים מדהימים.

אנחנו עומדים בראשית שנת 1985. האם

בדקתם את הנתונים בהשוואה לשנת 1983? אם כן, אני מבקשת שנשמע מת קרה

מאז.

מי הורביץ; ברשותכם, קצת. היסטוריה כדי שנוכל

להבין אח הרקע.



עבריינות הנוער במגזר הערבי - אני

כולל בזה את תחומי הקו הירוק ואת יו"ש צעירים שביצעו עבירות בתחום

הקו הירוק -היתה בקינת 1983 יותר מ-47% מכלל עבריינות הנוער במדינת ישראל.

בעקבות זה החליט אז סגן שר,העבודה והרווחה להקים ועדה בראשותו של מי

שהיה יועץ לענייני עררים במשרד ראש הממשלה ואחר-כך חבר הכנסת, שמואל

טולידאנו, שתבדוק את נושא הפשיעה במגזר הערבי.

הוועדה מסרה את הדו"ח שלה, בשנת

1984, לסגן שר העבודה והרוותה, אבל בגלל השינויים הפוליטיים שתלו

מאז רק עכשיו אנחנו מטפלים ביישום ההמלצות.

אחת ההמלצות של ועדת טולידאנו היתה

לתגבר את קציני המבחן במגזר הערבי. במגזר הערבי היו 21 משרוח של קציני

מבחן. הוועדה ביקשה להוסיף, לפי תכנית תלת שנתית, 13 מקירות.

היו"ר אי נמיר; זה נשמע כאוטופיה. האם אי-פעם

היו במגזר הערבי 21 קציני מבחן?

מי הורביץ; כדי לדייק, היו בו באותו זמן 3/4 20

משרות של קציני מבחן.

הוועדה בראשות שמואל. טוללדאנו המליצה

להוסיף תוך שלוש שניט 15 משרות. בשלב ראשון הרשו להוסיף 3 משרות.

נציבות שרות המדינה והאוצר הסכימו להוסיף, בתוזה מיוחד ובאופן ארעי,

שלוש משרות שעליהן מדובר, זה בשעה שבמגזר היהודי קיצצו בשנה שעברה

8 משרות של קציני מבחן, מתוך 144. היום יש במגזר היהודי 136 משרות.

שלוש המשרות במגזר הערבי, שעליהן

מדובר, קוצצו עכשיו, עם תום תקופח החוזה, במסגרת הקיצוצים בכל המגזר

הציבורי.

לפני כשבוע הוחלט במשרד לפנות שוב

אל נציב שרות המדינה, בפנייה מיוחדת, כדי להחזיר את שלוש המשרות האלה

במגזר הערבי. בשלב זה אינני יכול לומר מה תהיה התשובה.

בשנת 1984, לפי הנתונים שבידנו,

תלה עליה של כ-15% בעבריינות הנוער במגזר היהודי. של אלה אשר מופנית

לשרות המדחן לנוער, ואילו רמגזר הערבי חלה עליה של כ-20%. אני מדבר על

החודשים ינואר-אוקטובר 1984. אנחנו רואים את הענין הזה בתומרה רבה.

אני חייב לומר שבדו"ח של ועדת

טולידאנו, שיש בו סקירה של הבעיות במגזר הערבי, בשרותים החברתיים

במגזר הערבי. מצויין שיש פער רב בין השרותים הנמצאים במגזר היהודי

לבין אלה שבמגזר הערבי. זו תוצאה של התפתחויות היסטוריות. השרותים

הסוציאליים במגזר הערבי התפתחו באיחור בגלל אופי המשפחה הערבית

שצורתה היא חמולה.

היו"ר א' נמיר; אני מציעה שנפסיק לתרץ משגים

בתירוצים שאיש לא קונה אותם.



מ' הורביץ; כפי שאמרתי, אנחנו רואים בחומרה רבה

את העלית בעבריינות, כי כל הזנחה

בתחום הזה וכל עליה בעבריינות יש לה גם אספקט בטחוני חמור.

אני חושד שעל כולנו לעשות את המקסימום

כדי לקדם ולממש את המלצותיה של ועדת טולידאנו ואמנם, משרד העבודה

והרווחי! עילה צעדים מקדמים מאז מסירת הדו"ח. הוסף הוסטל לנערים ערבים,

בשפרעם. יש שם 16 נערים. ההוסטל הזה יכול לקלוט 18 נערים. פתחנו מפת"ן

ערבי שני, באום-אל-פחם, שיש בו 64 נערים.

היו "ר אי נמיר; מתי הוא נפתח?

מ' הורביץ; לפני כמה חודשים, באמצעות אגודה

ציבורית.

מנכ"ל משרד העבודה והרווחה פנה בימים

אלה אל המפכ"ל של המשטרה ואל מנכ"ל משרד החינוך והתרבות כדי שגס

המשרדים האלה יממשו את המלצותיה של ועדת טולידאנו. אנחנו בודקים את

האפשרות למימוש ההמלצות. אנחנו בודקים גם בשרות התעסוקה את האפשרות

למימוש ההמלצות וגם באגף להכשרה מקצועית, שאנחנו מופקדים עליו. עם

זאת ברור לי שאס אין משאבים נוספים לענין הזה, ההתקדמות תהיה קטנה

מאד.

היום אינני יכול להגיד שאפשר למשוך

את השמיכה מעיר לשרותים הקיימים. אי-אפשר למשוך את השמיכה מן השרותים

הקיימים במגזר היהודי כדי לכסות בה את המגזר הערבי. אנחנו נמצאים מעבר

לקו האדום והקיצוצים אשר מאיימים עלינו ואשר נעשו בכמה תחומים, יפגעו

בשרותים החברתיים.

עם זאת אני יכול להבטיח שמצידי ייעשה

הכל כדי שהקיצוצים לא יפגעו במגזר הערבי.

היו"ר א' נמיר; האם עשית נסיון לבדוק לפני שבאת לישיבה?

מ' הורביץ; הפנייה יצאה לפני יום. הדברים סוכמו רק

עכשיו עם המנכ"ל ועם יושב-ראש הוועדה.

הישיבה התקיימה, אחרי השינויים, רק לפני שבועיים.

מ" ותר; הנושא הועלה במליאת הכנסת לפני חודש

וחצי.

היו"ר א' נמיר; קרוב לוודאי שהתחלתם להתעניין רק אחרי

שקיבלתם זימון לישיבה.

מי הורביץ; אני דוחף את הנושא הזה מיד אחרי שהוגש

הדו"ח, במאי 1984. בינתיים היו חילופי

שלטון.

דובר על קיצוצים בשרותי המבחן, של 10%,

שבינתיים לא בוצעו. הוחלט לפנות לנציב שרות המדינה.



היו"ר א' נמיר; לפני שנכנסחי לישיבה הודיעה לי רעיה

רטיג, מזכירת איגוד העובדים הסוציאליים,

שיש הוראה חדשה של המשרד, לפטר עוד עשרות עובדים סוציאליים,

?ן

אני אומרת זאת גם בקשר לדיון שהיה

בו ועדה שלנו.

ל' עדן; היינו ערים ואנתנו ערים לקיפוח היחסי

שיש בשרותי המבחן לנוער במגזר הערבי,

משארי כוח אדם אשר הוקצו למגזר הערבי הם 16.5% בשעה ש-23%, כלומר

כובע מכלל העבריינים הצעירים תושבי ישראל הם ערבים.

זה יותר מ-23%.

ל' עדן; בשנת 1984 זה היה 23%.

מי ותד; אני מדבר על ערביי ישראל. זה היה 27%

וכיום - 33%.

היו"ר א' גמיר; מה הם 16.5%?

לי עדן; 16.5% מכלל המשאבים וקציני המבחן הם

למגזר הערבי בו בזמן שלמעלה מ-23% של

המטופלים על-ידי שרותי המבחן הם ערבים, אני יוצא מתוך הנחה שקציני

המבחן צריכים להיוח ביחס לשווה למספר המטופלים. המצב עכשיו הוא ש-16.5%

מכוח האדם והמשאבים מיועדים לטפל בכ-25% מן המטופלים.

לפני כשנה וחצי חיפשתי דרך כדי להגדיל

את מספר קציני המבהן במגזר הערבי. פנייה שלי להנהלה לא נענתה. רציתי

להעביר תקן שלם כדי לאייש את המשרה ברמלה.לוד. ההצלהה שלי היתה חלקית.

קיבלתי 3/4 משרה. היום יש איש, בוגר לימודי הקרימינולוגיה, אשר פועל

ברמלה ולוד.

בוועדה בראשותו של מר טולידאנו ראיתי

כיוון שאולי יביא לפתרון. קיבלנו 3 תקנים והצבנו אותם בטייבה, רמלה,

לור ויפו, לצערנו, לא הצלחנו להפיק מהם הרבה תועלת ונאלצנו לפטרם

כשהכשרתם נסתיימה פחות או יותר. נתקלנו בסירוב לחדש את החוזים אתם,

שתוקפם פג בסוף חודש גובמבר.

סי ג'ראיסי; גירתי היושבת-ראש, ברשותך, אמסור נתונים

אחדים לשנת 1984 בהשוואה לשנת 1983.

בשנת 1984 היתה עליה במספר ,כתבי האישום -

ב-37.2% לעומת שנת 1983, עליה בכתבי אישום בגלל עבירות שבוצעו.

היו"ר א' נמיר; אתה מדבר על שנה אתת?

אני מדבר על שנת 1984 מול 1983.

גידול בשעור ההפניות של כתבי אישום

על עבירות שבוצעו.



במספר המופנים אל שריתי המבחן היתר,

בשנת 1984 עליה של "/'24.9.

בהסתמכה על נתונים שהיו ביריה המליצה

הוועדה שחקרה את הבעיה, בשנת 1983, להוסיף 15 תקנים עד שנגיע לתקן

מקובל ביחס למטופליס. אם נביא בחשבון את העליה שהיחה בשנת 1984 יש

צורך ביותר מהמספר הזה של חקנים. ממורן שלא היה מקום לבטל את שלושת

התקנים הארעיים.

אני יודע שעבודת שרות המבחן קשה גם

במגזר היהודי. אבל אני רוצה להצביע על קשיים מיוחדים במגזר הערבי,

בעיקר במה שנוגע לפעולה מונעת. במגזר הערבי יש חוסר בהרבה מסגרות

הנחוצות לנוער, גם בכפרים וגם בערים, כגון: מועדונים, כל מה שנוגע

לספורט, חינוך משלים וחינוך מקצועי, ואפילו לישרות החשוב שקוראים לו

מפת"ן. עד לפני כמה חודשים היה ימגזר הערבי רק מפת"ן אחז- שהוקם בנצרת

לפני 30 שנה. הוא היה בן יחיד למרוח שחיו הסכמים עם שרותים ברשויות

מקומיות שהיו מוכנים לשאת בחלק שלהם כדי להוסיף. אבל מבחינת המשאבים

הנחוצים מטעם המשרדים, כאן לא היתה ההיענות הנחוצה.

היו"ר א' נמיר; שמענו שעכשיו יש גם באום-אל-פהם.

ס' ג 'ראיסי; מפת"ן שני. יש מתנ"ס אחד בתמרה.

במגזר הערבי חסרים השרותים הנחוצים

כדי למנוע הידרדרות וכדי לתת עיסוק קונסטרוקטיבי בשעת הפנאי.

מאז שהתתילה העבודה בשרות המבחן חשבנו

שעל קצין המבחן מוטל גם התפקיד של פעולות מניעה זאת אומרת, הוא עוסק

גם בהדרכת הורים, בעבורה משותפת עם הורים ועם נכבדי הכפר, והוא לוקח

על עצמו אחריות אנושית-הומניטרית-לאומית ופועל למניעה. כפי שאמרתי,

שרותי המניעה חסרים באופן בולט במגזר הערבי והמחמיר הזה נופל כעול

על קציני המבחן.

הרבה שנים מדירים על הצורך בהקמת מוסד

נעול לצעירים ערבים. לפני שנחיים היו 38 צעירים בבתי-הסוהר ולפני שלוש

שנים - 40, מפני שאין מוסד נעול. היה נסיון לשלוח צעירים ערבים למוסד

נעול שיש בו צעירים יהודים. הנסיון הזה לא הצליח. אנחנו חושבים שיש

צורך במוסד נעול נפרד לצעירים ערבים.

היו"ר א- נמיר; האם היה נסיון להחזיק את הנערים הערבים

בחדרים נפרדים?

אינני יודע.

היו מחקרים בכל מה שקשור לעבודה. אנחנו

יודעים שרוב הנערים בגיל 18-14, הגילאים המופנים אלינו בעיקר, עובדים

רחוק מביתם ומהמסגרות הטבעיות שלהם, וזה מוסיף לבעיה. הרבה מהבעיות

הקשות הן של נערים כפריים הנמצאים בעיר כגון: חיפה, עכו, לוד, רמלה.

קשה להתגבר על הבעיות ללא כוח אדם מתאים.



ביום שני שעבר, לפני שבוע, הייתי

ברמלה. נכנסתי לעיר העתיקה. השארתי את ממכונית שלי ברחוב הראשי. חזרתי

לשם אחרי שעה וחצי. היה במקום קצין משטרה שאפר לי: אני מצטער לומר

לך ששברו אד. השמשה במכונית וגנבו את הרדיו. פניתי לתחנת המשטרה ברמלה.

יש לך מזל שלא שרפו אח המכונית שלך. היום שרפו כבר שתי מכוניות

מסוג "פורז- קורטינה", באותו מקום, באותה שכונה.

מ' ותד; זה היה בשכונה ערבית?

סי ג'ראיסי; כן.

לדאבוני, יש בעיות כאן ושם. אינני

משווה. אני לא מקנא במגזר היהודי,

אני לא מדבר על מגזר. אני מדבר על

הישראלי שצריך לטפל בו. יש לי אחריות מסויימת ואני רוצה לשאת בה.

גם לקצין המבחן במגזר הערבי יש שסח

גיאוגרפי רחב מאד. הוא צריך לעבור מכפר זה לכפר אחר, וזה גוזל מזמנו.

אנחנו מטפלים גם בערביי השטחים, בנערים,

וזה נוסף לנערים שבתחום הקו הירוק. אנחנו מייצגים אותם בבתי המשפט וגם

מקבלים הודעות מהמשטרה.

האם יש קציני מבחן בגדה?

כן.

היו"ר א' נמיר; של מי הם?

סי גיראיסי; של הממשל הצבאי. הבעיה שם לא כל כך

חריפה כמו אצלנו. הנערים משם באים

לעבוד כאן. אם הבעיה שלנו היא 24%, 25%, או 27%, החלק שלהם הוא כ-22%.

כמה קציני מבחן יש בלדה?

אין להם קציני מבחן בתפקיד אלא רק

כדי לטפל בנוער עבריין. הטיפול בנערים

העבריינים הוא במסגרת הטיפול בעבריינות בכלל. יש כ-10 אנשים כאלה.

בעזה יש שניים בתפקיד המיוחד של קציני

מבחן.

אנחנו לא מטפלים בכלל הבעיות של המופנים

מעזה ומהגדה, אבל חלק מהאחריות מוטלת

עלינו, כי מבחינה חוקית אנחנו מייצגים את הקורות והטיפול בעבריינות נוער

בתחום ישראל. יש צורך בכוח אדט מתאים כדי להתגבר על הבעיות ולעשות עבודה

שלא תהיה עבודה אוטומטית שאיננה מו1אימה למקצוע ואיננה לא לטובת הנערים ולא

לטובת האוכלוסיה, וכמובן שאו היא עבודה לא מעמיקה. אנחנו משתדלים לעשות

עבודה מעמיקה למרות הכל, והמאמץ הוא כביר ומיוחד.



מי גוטליב; אני קצת מופתע לשמוע שמדברים על פער.

בשרותי הרווחה שלנו, בעיריית רמלה,

אין הפררה בין יהודים לביז ערבים. אין אצלנו תקציב נפרד למיעוט הערבי.

כידוע, כ-10% מהאוכלוסיה ברמלה הם ערבים.

אני מדבר על כתן שרותיה סוציאליים,

כולל שרותי מבחן, בערים לוד ורמלה.

אשר לרמלה, מי הם הקליינטים של קציני

המבחן ושל העובדים הסוציאליים שלא הצליחו לטפל בחם? אגב, זה שנה שאין

עובדים סוציאליים בסקטור הערבי. מחצית מהעיר רמלה נכנסה למסגרת ההקפאה.

קיבלתי מכתב על מעשה סדום בילדים,

בבית-הספר בן-גוריון, על גילוי עריות.

צ' ביטון; גילוי עריות בבית-ספר?

נעשה קיצוץ בתקנים ואמרו לי; מה

שאין לר - להקפיא. זאת אומרת, יש

אמנם תקנים של עובדים סוציאליים אבל אין יכולת לתת שרותים סוציאליים

לכל הסקטורים. מה תהיה התוצאה? יהיו עוד קליינטים לקציני המבתן. המצב

חמור מאד.

כשאני מדבר על עיריית רמלה אני יכול

לומר שאצלנו אין הבדל בין השרותים ליהודים לבין השרותים לערבים. אין

לנו סעיפים נפררים. צר לי לשמוע שמדברים על מחסור בקציני מבחן בסקטור

הערבי. לדעתי, אין הצדקה להטרדה כזו, בוודאי לא כשמדברים על ערים

מעורבות.

אני חושש שאם לא תופשר ההקפאה של

תקני העובדים הסוציאליים ברמלה, יהיה צורך בעוד קציני מבתן ברמלה,

וזה אחרי הקיצוץ שהיה ברמלה.

רמלה עומדת באחד המקומות הראשונים

בארץ במה שנוגע לעבריינות, ואנחנו מטפלים במניעה.

אני חוזר ואומר שלא צריכה להיות

הפרדה, לרעתי, ביחוד בערים מעורבות,בין קציני מבחן למלזר היהודי לבין

קציני מבחן למגזר הערבי.

עם זאת, יש חלוקה גיאוגרפית ורוב

התושבים הערבים גרים בעיר העתיקה.

מ" ותר; האם העיר העתיקה נמצאת במסגרת

שיקום שכונות?

מ-' גוטליב; כן. אם יש אצלנו הפריה, זו הפרדה

מקצועית. יש חלוקה קול עובדים לאזורים

גיאוגרפי ים.

היו"ר א' נמיר; האס יש אצלכם עובד סוציאלי ערבי?

חסויים עובדים. באזור היהודי ובאזור

הערבי אין עובדים.

אתה אומר, בצדק, שלא צריכה להיות

המרדה בין המגזרים. אחה אומר ששני

המגזרים אינם מכוסים חיום מפני שיש מחסור. מדוע אין מחלקים את המעט

שיש בין האוכלוסיה היהודית והערבית?

ונוח תהיינה מעורבות, הכל יהיה

מעורב. יש לנו 12 אזורים. חסרים 5

עובדים ב-5 אזורים: 1 הערבי ו-4 באזורים היהודיים. כל מחלקה

נותנת שרות, בתורנות, לאיור הערבי. אין מצב שאין אל מי לפנות. אף על

פי כן, המצב באזורים הערביים קשה יחסית כי אין שם עובד. אין כתובת

קבועה אבל פקיד הסעד הוא לכל הילדים ברמלה. כפי שאמרתי, יש תורנות.

ומבית אבחנו נאלצים לחת שרותים על רמה נמוכה יותר.

הדברים שאתה אומר אינם מסתדרים אצלי.

איר זה שאין חלוקה שווה ימתן שרוחים

גם לאוכלוסיה היהודית וים לאוכלוסיה הערבית.

מ' גוטליב; אחרי שנעשתה חלוקה של האזורים אי-

אפשר לשנות כל חצי שנה. צילמנו מצב,

לפני כשנה עזב עובד בסקטור הערבי. ביום מסויים הוחלט על הקפאה. היו

חסרים 5 עובדים וביניהם העובד הזה. מאז אינני יכול לקלוט עובדיי'. פניתי

אל ועדת החריגים וביקשתי 2 עובדים. אם מתקבל הרושם כאילו יש הפרדה,

זו הפרדה אדמיניסטרטיבית. אין החרדה מקצועית או טיפולית.

כבוד היושבת-ראש, תברי הכנסת הנכבדים,

אני בא מעיר מעורבת גדולה. הסכנה של

העברייוות לא נשארת בתחום הערבי.

ביפו חיים היום 22,000 ערבים. יש

אצלנו בתי-ספר ממשלתיים, בתי-ספר תיכוניים ובתי-ספר פרטיים של טרה-סנטה

וסאן-גיוזף.

כידוע, נפתחה בגטו הערבי מרפאה

לגמילה.

איפה המרפאה?'

בשכונת עג'מ י.

מ' הורביץ; ליד הקונסוליה הצרפתית ביפו.

בתוך הרובע הערבי?

עי קבוב; כן. ילדי בית-הספר עוברים שם יום יום.

לא פעם קרה שכאשר עברה ניידת במקום

הבחורים הצעירים הכניסו את הבקבוקים שלהם לכיסי הילדים, תמורת כסף שנתנו

לילדים. מה התוצאה? - הילדים מחפשים את מזלם, אולי זה יקרה שוב.

בבתי-הספר היו קיצוצים בשעורים, בכיתות,

במועדונים ובשעורי עזר, כאילו המצב טוב מאד. בשעה שהוא בלתי נסבל.

אני מדבר על הנוער ביפו. זו עיר מעורבת. אתה לא יכול להבדיל בין נער

יהודי לנער ערבי. כולם מדברים עברית. יש שם גם שיתוף פעולה. הסכנה אורבת

לחברה הישראלית. ההידרדרות עלולה לעשות שמות שאיש לא מתאר אותן לעצמו.



במרחק לא גדול מיפו, בשכונת "התקוה",

יש מרכז קהילתי, זו שכונת שיקום, אבל איש לא תשב על שכונה עג'מי ביפו

ולמרות מצבת תקשה היא נשארה מופקרת. אפילו מרכז קהילתי אין בשכונת עג'מי.

יותר מזה, מתתילים לקצץ גם במספר המדריכים והמועדונים אם כי הם תסרים.

אולי קשה היום לדבר על הדברים האלה, ואולי קשה לטעון נגד קיצוצים, אבל

כאן מקצצים בבשר החי.

הבעיות ביפו קשורות אתת בשניה. תלכיד

שתי עם אתיו, 10 ילדים, בדירה של 2 תדרים, שאין לו שולתן ואין לו אור,

לא יכול להכין את שעוריו.

מ' ותד; מי מספל בנוער עבריין?

היו"ר אי נמיר; עד כמה שאני יודעת, ביפו איש לא מטפל

בשום דבר.

מי מתזיק בתיק של יהודי יפו?

עי קבוב; יהודי בשם יחיא.

היו"ר אי נמיר; ומי במועצת העיר?

עי קבוב; בגלל האדישות שלהם, אין לנו קשד.

היו"ר א' נמיר; מי בעיר מהזיק בתיק של ערביי יפו?

ע' קבוב; דוקטור שושני, בתינוך.

כשהיתה הכרזה על שיקום שכונות והסוכנות

הכריזה שהיא צריכה לכלול את יפו במסגרת שיקום השכונות, קמו תברי מועצת

העיר והתנגדו בטענה שזה כסף יהודי שצריך להיות מיועד רק ליהודים. עכשיו

עומדים לקצץ יוו1ר כבתי-הספר. בתי-הספר התיכוניים מודאגים מקיצוצים נוספים.

בבתי-הספר האלה אין עובד קהילתי, אין

עובד מקצועי ואין פסיכולוג שמבקר בהם. אין פנימיות ואין כיתות מיוחדות

לילדים קשים שצדיך לטפל בהם בצורה מיוחדת, למרות שיפו היא עיר מעורבת

ומתקדמת. האוכלוסיה הערבית ביפו מרגישה שהיא לא יכולה להתמודד. אנחנו

מתביישים רעצמנו כי אנחנו לא יכולים להדביק את החברה היהודית אלא בדברים

השליליים, ואז יש סכנה גס מבחינה בטתונית. זה צריך להדאיג את נבחרי העם,

צי ריטון; האם יש מעונות יום?

היו"ר אי נמיר; יש מעון של נעמ"ת, בתנאים קשים. יש

מעון אחד יותר טוב. יש מעון בגבעת-

עליה, שהוא מעורב. זה נסיון יחיד בארץ של מעון שיש בו אוכלוסיה מעורבת,

יהודית וערבים.

ע' קבוב; יש אצלנו כ-1,000 צעירים שמטפלים בהם

2 אנשים. ב-1.000 צעירים מטפלים 2 מטפלים.

אפילו יהיו המטפלים האלה מצויינים, זה בוודאי לא מספיק. שני מטפלים אינם

יכולים לטפל ב-1,000 צעירים.

0



והסמים - זה משהו זוועתי. אתה הולך

ברחוב ונזכר בהיסטוריה של אנגלית בסינגפור ובחורו.

החוק מחייב גם את המשטרה. כשמדובר

בנער, יש הליכים מיוחדים לטיפול.

האם אתם עומרים בזה? היו מקרים שלא חוקר נוער חקר נערים. אתמול נעצרו

בכ"ר שבו אני גר נערים בני 17-15. לא ידקתי אח הפרטים אבל באינפורמציה

ראשונה שקיבלתי נאמר לי שהמעשה נעשה על-ידי שוטרים רגילים. יש חוק אבל

יש לנו תחושה שהמשטרה לא עומרת בו.

אני שואלח את נציגי המישטרה: מה המימרים

של עבריינות הנוער? אני רוצה שנקבל

פרטים על ההיקף.

חי הלוי; בדרך כלל, כשאנחנו מוזמנים לישיבה של

וערה, אנחנו יודעים על מה יהיה הריון.

היה כאן בחור מלשכת השר, יורם שמו,

והוא קיבל את כל האינפורמציה.

אנחנו קיבלנו יריעה שעומרים לרון עיי

פיטוריהם של קציני מבחן.

לחבר-הכנסת ותר אני רוצה לומר שאינני

מרבר על תחושה אלא על רברים מרוייקים.

כררך-כלל הטיפול נעשה רק על-ירי חוקרי נוער. לא קיבלתי שום תלונה.

במקרים חריגים יש צורך בעוזרים למבצעים פעולה. בחורשים האחרונים לא

קיבלתי שוס תלונה על טיפול של שוטרים רגילים בבני נוער. הטיפול שלנו

בבני נוער הוא ייחורי וטוב.

מכל הבירורים והריונים על עבריינות

נוער, גם בווערה המשותפת של ועדת החינוך

והתרבות ווערת העבודה והרווחה, הגעתי למסקנה, אולי היא עצובה, שהגוף

היחירי שפועל כשורה במה שקשור לנוער הוא משטרת ישראל ומי שלא מתפקר

ולא פועל אלה שרותי החינוך והרווחה.

אס יש מקרים ספציפיים שהטיטול בהס

היה לא בסדר - נדון בחם. אדל אל נסיט עכשיו את הדיון.

יש לי תשובה של שר קודם, בנושא זה,

שהודה כי במקרים רבים אין חוקרי נוער.

זה היה בעקבות חקירת תלמידים בנצרת.

}

ועדה בראשותו של מי שהיה היועץ לענייני

ערבים ממליצה על תוספת תקנים על-מנח שנער שהולך להישפט יעבור אה ההליכים

לפי הוזוק, הוא צריך להיות מלווה על-ידי קצין מבחן לנוער. אם זה לא נעשה,

זה לא בסדר.

זה לא שייך למשטרת ישראל.

חבר-הכנסת ותד ימציא את הנתונים ואנחנו

נבדוק.

ח' הלוי; משטרת ישראל ממלאה את חובתה בהתאם למה

שמוטל עליה בתוק.

היו"ר א" נמיר; אנחנו נבדוק.

סגן -ניצב א' שמלצר; בשום מקום בחוק לא כתוב ששוטר המטפל

בנוער חייב להיות עובד נוער. זה קריטריון

שאנחנו גזרנו על עצמנו למסגרת פקודות הקבע. אלה כללים שאנחנו גזרנו

על עצמנו.

היו"ר א' נמיר; במה שנוגע לנוער, הלוואי שכולם היו

מטפלים כמו המשטרה.

סגן-ניצב א' שמלצר; כפי שאמרתי קודם, אנחנו הבנו שאנחנו

מוזמנים לדיון על פיטורים של קציני

מבחן באיזור השרון והשפלה. לזה התכוננו. בדקנו :כמה תיקים נפתחו באיזור

השפלה, תיקי מבוגרים ונוער.

השוואה בין שנת 1984 ל-1983. באזור

השפלה, כלומר ראשון-לציון, רמלה ולוד נפתחו 397 תיקי נוער בלבד, ו-133

תיקי נוער פלוס מבוגרים, בשנת 1983.

ני ארד; מה זה 'נוער פלוס מבוגרים"?

סגן-ניצר אי שמלצר; זה תיק מעורב.

בשנת 1984 נפתחו 475 תיקי נוער בלבד,

ו-118 תיקים מעורבים.

מי ותד; האם אתה מדבר על נוער או על בני מיעוטים?

סגן-ניצב א' שמלצר; על נוער.

באיזור השרון - נתניה, כפר-סבא, פתח-

תקוה- נפתחו בשנת 1983 643 תיקי נוער, ו-134 נוער פלוס מבוגרים. בשנת

1984 נפתחו בשרון 550 תיקי נוער בלבד ו-132 תיקים מעורבים.

בשפלה, בשנת

1983 - 367, ובשנת 1984 - 389. בשרון; בשנת 1983 - 560, ובשנת 1984 -

610.

בדקנו כמה מן המואשמים הם עבריינים בני

מיעוטים. בשפלה, בשנת 1983 - 157 ובשנת 1984 - 131.

מי ותד; איזה אחוז זה?

סגן-ניצר אי שמלצר; כמעט מחצית.

צ' ביטון; האם אתה מדבר על פשעים?



סגן-ניצכ א' שמלצר; כל העבירות ביחד. אין חלוקה.

אני מרבר על בני מיעוטים, על עבריינים

בני מיעוטים. בשפלה, בשנת 1984, היה מספרם 131.

ובשרון - בשנת 1983 - 229, ובשני;

1984 - 147. זאת אומרת, מסתמנת ירירה לפחות לפי הנתונים שלנו.

האם זה לפי אותה פעילות של המשטרה?

לפעמים המשטרה עסוקה בדברים אחרים,

סגן-ניצב אי שמלצר; ברור שהסטאטיסטיקה היא פועל יוצא

מהפעילות של המשטרה.

ח' הלוי; ברור שרצוי שיוסיפו קציני מבחן.

סגן-ניצב אי שמלצר; מאחר שקציני המבחן קיבלו על עצמם טיפול

נוסף מעבר לתפקיד שלהם, כגון חקירות

ילדים, רשמתי לעצמי כמה נתונים.

האם אתה מדבר על בני מיעוטים?

לא. ללא הבדל.

צי ביטון; האם יש לך נתונים על מקרים שבהם היתה

מעורבות של קציני מבחן ועל מקרים שבהם

לא היתה מעורבות שלהם?

על פי החוק, כשמדובר בצעיר עד גיל 18,

צריכה להיות מעורבות של קצין מבחן. עם

האשמתו של הצעיר הובה להעביר טופס אל קצין מבחן. קצין המבחן צריך לתת

המלצה מה לעשות בתיק. אינני יכול להעביר תיק אם לא מעורב בו קצין מבחן.

בכל מקרה, כשמדובר בנער, חובה שתהיה

חוות דעת של קצין מבחן. האם אתם מקפידים

על החובה הזאת?

סגן-ניצב אי שמלצר; כן. גם הגענו להסדרים עם קציני המבחן.

לגבי ערביי ישראל יש בעיה. לגבי יו"ש

יש כללי נוהל עבודה, למשל, איך אנחנו מעבירים את ההודעה לקצין מבחן בעזה.

צי ביטון; האם בכל מקרה אתם מקבלים חוות דעת?

סגן-ניצב אי שמלצר; אנחנו מעבירים כל תיק. כמעט בכל התיקים

יש חוות דעת.

צי ביטון; האם חוות הדעת מועברת לבית-המשפט?

סגן-ניצב אי שמלצר; בוודאי. אם אני מקבל את חוות הדעת

וסוגר את התיק - הסיפור פשוט. אם אני

דוחה את ההמלצה - קצין המבחן חייב לבוא לבית המשפט.



אם אין חוות דעת מעזה, איש- שלהם

צריך לייצג את הנער בבית המשפט. אנחנו מעבירים הפניה. אני רוצה להזכיר

שביהודה ושומרון יש חוק ירדני לנוער, בעזה יש חוק אחר, ובישראל - חוק

אחר ואנחנו צריכים לתמרן בכל החוקים. אנחנו צריכים לשחות בכל החוקים

האלה. בדרך-כלל אנחנו מקבלים תשובה. קציני מבחן נותנים שרות בנושא

חקירות ילדים.

היו"ר א' נמיר; למה הכוונה?

סגן-ניצב אי שמלצר; יש חוק בנושא ילדים ועבירות מוסר.

המשטרה מנועה לחקור ילדים עד גיל 14.

היו"ר אי נמיר; ומה באשר למה שקרה בבית-הספר בן-

גורי ון?

בשנת 1984 - אין לי נתון לגבי 1983 -

היו בשפלה 127 טיפולים שבהם נדרש

חוקר ילדים. בשרון. היו באותה שנה 139 מקרים שבהם היה צורך בשרות של

חוקר ילדים.

אספתי גם נתונים לגבי איית - אי-תביעה -

של קטינים. יש לנו מדיניות להמעיט בפתיחת תיקים של נערים ונערות

שביצעו עבירה ראשונה ומעשי פשע אינם אורח החיים שלהם.

בכל הארץ יש כ-5,000 איית קטינים,

בשנה. זה הרבה מאד. פתחנו 10,000תיקים פליליים . ו-5,000 איית קטינים. זה

מראה מה הכיוון. יש כ-10,000 תיקים פליליים לנוער וכ-5,000 איית

קטי נים.

באיזור מרחב השפלה נפתחו בשנת 1984 -

אין לי נתונים על 1983 - 87 תיקים א"ת לילדים מתחת לגיל האחריות הפלילית

ו-155 תיקים לנערים מעל לגיל הזה ועד גיל 18.

ובשרון - 186 תיקים לקטינים שאינם

בני עונשין ו-455 תיקים לבני עונשין ער גיל 18.

היו"ר אי נמיר; אלה מספרים כלליים, גם יהודים וגם

ערבים, אין התפלגות.

אבי מבינה שנתניה נכללת בשרון.

כן.

היו"ר אי נמיר; אני מבקשת שנקבל נתונים על ההתפלגות.

במשטרת ישראל נפתחו

בשנת 1984 כ-10,000 תיקי נוער,

7,100 מהם מואשמים, כ-5,000 הם את"ק, זאת אומרת אי-תביעת קטינים.

היו"ר אי נמיר; הכל תוספת?

f



סגן -ניצב א' שמלצר! אני מדבר על 7,100 מתוך 10,000

ועל עוד 5,000 .

היו"ר אי נמיר; אלה מספרים מדהימים של עבירות בקרב

הקטינים.

נשמע את חברי הוועדה.

מ' ותד; אני חושב שהדבר הבולט ביותר והמיידי

ביותר, אשר מתבקש גם מכותרת הדיון,

לפנות לנציב שרות המדינה ולמשרד העבודה והרוותה ולבקש שיוחזרו לאלתר

התקנים שקוצצו.

ל' עדן; זה תגבור המגזר הערבי על-השבון המגזר

היהודי. השלושה הם חשבון נפרד.

היו"ר אי נמיר; האט פניתם לנציבות כדי להפשיר את

ההקפאה?'

ל' עדן; לפני כשנה החלטתי להעביר מהמגזר היהודי.

ברמלה היה חסר קצין מבחן ערבי. הורדתי

מהמגזר היהודי ומינינו קצין מבחן ברמלה ולוד, אשר ממלא מחצית מהמעמסה.

היו"ר א' נמיר; האס הוא נמצא היום?

לי עדן; ברמלה וליי יש עוד קצין מבחן קבוע.

מי ותד; איפה הוא מועסק?

היו"ר אי נמיר; האם יש מי שמטפל בזה, בעיריית רמלה?

מי גוטליב; אני לא ממונה על התחום הזה. שרות

המבחן הוא גוף של הממשלה. זח לא גוף

עירוני. אני עובד העיריה.

היו"ר אי נמיר; אתה מנהל המחלקה לשרותי רווחה בעיריית

רמלה. מי שאחראי, אין לו נגיעה לנושא

של קצין מבחן? אילו היה קצין מבחן אשר מטפל בערביי רמלה, האם היית יודע?

מי גוטליב; אני שייך לאגף הרווחה בעיריית רמלה.

הממונה על הרווחה בעיר הוא פוליטיקאי.

אני עובד סוציאלי. אני לא איש פוליטי בעיריה.

מי ותד; זה לא הנושא העומד לדיון. אנחנו לא

מתכוונים לברר בעיות אידיאולוגיות.

אני חושב שדווקה בנושא זה, בגלל ההרכב

הסוציאלי, חייבת להיות הפרדה. אנחנו לומדים מהנסיון שככל שיש חלוקה

גיאוגרפית, הערבים יוצאים מחוץ לתחום מסויים.

אם כך, הוועדה צריכה, לדעתי, לפנות

אל הגורמים המוסמכים כדי שיופשרו מיידית אותם שלושת התקנים שבוטלו או

לא חודשו -ניסוח יותר נכון הוא שהם לא חודשו. זה אמור לגבי/רמלה , לוד,

יפו וטייבה. זו היתה הבעיה של הגורמים העובדים בשדה.



אני חושב שהוועדה תעשה נכון אם

חפנה בקריאה, שהמלצות ועדת טולידאנו ייושמו מהר יותר.

היוייר א' נמיר; אני לא ראיתי אח ההמלצוח.

מ' וחד; דוקטור הורביץ ודוקטור גיראיסי

דיברו עליהן, אני מוכן שנקדיש

לכך ישיבה מיוחדת.

היו"ר א' נמיר; אין בעיה לקבל החלטה על הפשרח שלושה

תקנים. אם אנחנו מדברים על קציני

מבחן, כמה דברים לא ברורים לי. מי אחראי על קציני מבחן?

ל' עדן; אני.

היו"ר א' נמיר; האם מה טאמר מר גוטליב, שזה ענין

של הממשלה, מדוייק?

ל' עדן; כן.

היו"ר א' נמיר; אתה קובע לאן שולחים קציני מבחן.

מהו המגע והקשר בינך לבין רשוח

מקומית?

ל' עדן; על פי הצרכים. במקום שיש עובדי חבורוח

רחוב יש שיתוף פעולה פורה. יש רשויות

שיש בהן שררת מבחן לגוער. כשמשפחה נמצאת בטיפול של השרותים הסוציאליים

של הרשות המקומית, קצין המבחן הוא חלק מהמערכת הטיפולית. אין הכרח שהנער

העבריין רשום גם בשרות המבחן.

עבריינות סמים, למשל, איננה תוצאה

של מעמד סוציאלי בבית גם גניבות רבב אינן מצביעות רק על מצב סוציאלי בבית.

אבל סביר להניח שקצין המבחן צריף

לעבור עם העובד הסוציאלי, במשולב.

לי עדן; אט המשפחה נמצאת בטיפול של השרות

הסוציאלי - כן. אם לא - קצין המבחן

עובד עם הנער.

צ' ביטון; אז איך קורה שעיריה לא יודעת אם

קצין מבחן עובד באיזור?

לעצם הטיפול על-ידי קצין מבחן יש

חסינות.

אני חושב שהבעיה מהיום למחר היא

ביפו וכנראה גם בלוד, רמלה וטייבה.

אני אומר "כנראה", וצריך שיהיו קציני מבחן לאלתר במקומות האלה.

אני מציע שנחליט איך אנחנו ממשיכים

בטיפול ובדיון.

נמסר לנו כאן שבמגזר הערבי, בגבולות

הקו הירוק, יש 3/4 20 משרות של קציני

מבחן באוכלוסיה הערבית. איפה הם נמצאים ומה מידת השליטה של דוקטור

ג'ראיסי? האם אתה קובע לאן יישלחו? מה עם רמלה ולוד?

ס' ג'ראיסי; עובדים אלה מחולקים בכל הארץ.

האם אפשר לקבל רשימה?

בעכו, זאת אומרת בגליל המערבי עד הגליל

העליון יש 4.

מעכו עד הגליל העליון יש 4?

כן.

באיזור שפרעם - 2. בנצרת - 4. בחיפה -

2. בבקעה-אל-נרבייה ואום-אל-פחם - איזור המשולש הצפוני - 2. טייבה,

קלנסואה, טירה, כפר קאסם, ג'לג'וליה - המרכז הדרומי - 2. יפו -ו.

ירושלים וכל האזור של ירושלים כולל מחנות הפליטים - 2. באר-שבע וכל

שטח הנגב, כל השבטים - 1. בלוד ורמלה - 3/4.

במקומות הקשים ביותר - יפו, לוד, רמלה

וטייבה - נוצרה בעיה, כי שלושה תקנים ארעיים שהיו קוצצו בחודש נובמבר.

אשר למעורבותו של קצין המבחן בלשכות

לשרותים סוציאליים. קצין המבחן מעורב בשלבי החקירה וגם בשלבי הטיפול

על-ידי גורמים שונים, לא רק בלשכה לשרותים סוציאליים, לא רק בל17כת הסעד.

אם מדובר על תלמידים בבית-הספר, הוא צריך להיות בקשר בשלב החקירה ובשלב

הטיפול. אם מדובר בנער עובד - הוא חייו להיות בקשר עם הגורמים בחייו

של הנער, כדי לעמוד על הבעיות של הנער ועל האופי שלו. הוא צריך לעמוד

בקשר עם המעביד ועם המועדון.

בשלבי הטיפול - המשפחה היא חלק חשוב

מאד, היא תמיד במרכז הטיפול וההתייחסות אל הנער. קצין המבחן מרגיש את

החשיבות להכרת הבית והמשפחה של הנער כדי להמשיך בטיפול. בכלל, במגזר

הערבי אנחנו מתייחסים גס לצד המשפחתי. אנחנו שמים דגש על שילוב ההורים

בחיי הנער גס במהלך החקירה וגס במהלך הטיפול. אנחנו ממשיכים את הקשר

הזה ואוו ההתחייחסוח הזאת. גס אחרי שהנער משוחרר מכל מסגרת טיפולית יש

לנו טיפול עוקב, אנחנו רואיס בזה חובה מקצועית כדי להיווכח שהנער אמנם

הוזר למוטב.

אני מדבר על קשר לא רק עם לשכוח הסעד

שבמקרים רבים מחווים גורס חשוב בחיי המשפחה והנער, אלא גם עם ביח-הספר,

כי רביס מהמופנים אלינו הם בגיל בית-הטפר, לכן יש קשר עם הרשות המחנכת.

אנחנו לא רק עובדי ממשלה. אנחנו

עובדי ציבור, אנחנו מרגישים חובה ציבורית וחשוב לנו שיהיה שיתוף פעולה

עם הגורמים השונים בציבור.



מ' הורביץ; ברשותכם, חשובות לכמה הערות ולכמה

אנחנו נמצאים

שוב במשא-ומתן עם האוצר שתמורת מעון מצפה-ים וגלעם נקבל אמצעים

להקמת מעון נעול לבני מיעוטים בתור שטח של מעון אחווה.

אינני סבור שצריך לחנך בתוך מעון

נעול ילדים יהורים וערבים ביחר. האינטגרציה לא צריכה להתחיל קום אלא

במערכת החינוך הכללית.

שליש מהעבריינות של בני המיעוטים

מיו"ש ועזה מבוצעת בתחומי הקו הירוק.

אין שם חלוקה של בקבוקי אדולם, אלא שם שותים.

אני רוצה לבדוק את הענין של שיתוף

הפעולה בין קצין המבחן ברמלה לבין הלשכה.

לא קיבלתי הודעה רשמית שיש עובד לאוכלוסיה

הערבית.

יש שיתוף פעולה בין קצין המבחן הערבי

ברמלה לבין עובדי הלשכה ברמלה.

כפי שאמרתי, לא קיבלתי ה-ודעה שישי עובד.

איך יכול להיות שמנהל המחלקה לשרותי

רווחה בעיריית רמלה לא יודע אם יש

קצין מבחן לערביי רמלה?

אני רוצה לבדוק את זה.

אנחנו חלוקים עם המשטרה באשר למדיניות

קול סגירת תיקים, סגירה סיטונאית. זה נושא שלדעתי דורשי התייחסות מיוחדת.

רבותי, לפני שאני מסכמת אני רוצה לשאול

האם אתה מאשר את

הנתונים שמסר כאן דוקטור הורביץ, שבשנת 1984, בהשוואה לשנת 1983, יש

עליה של 15% בעבריינות הנוער במגזר היהודי ועליה של 20% במגזר הערבי?

לא בדקתי.

המספר הזה מדהים. דוקטור הורביץ בוודאי

היה שמח לומר שאין עליה בעבריינות.

זה מצב נורא. אני מבקשת שזה ייבדק במהירות.

לפי החישוב המדוייק שבידי, העליה במגזר

הערבי יותר גדולה - כ-37% הפניות, ו-25%

"בודיס", 25% ולא 20%, מופנים.

ו



סגן ניצב א' שמלצר; הדרך קול א"ת נבדקה בחוץ-לארץ.

מתברר שמאז התחלנו ללכת בדרך

הזאת שני שלישים מהנערים והנערות אינם חוזרים אלינו, הם לא חזרו

אלינו.

היו"ר א' נמיר; אני שואלת את רוקטור הורביץ;

הנתונים שמסרת, אלה נתונים שאתם

בדקתם.

מי הורביץ; אלה נתונים לחודשים ינואר-אוקטובר.

בחודשיים שנותרו לסוף שנת 1984

יכולים להיות שינויים לכאן או לכאן.

הסטאטיסטיקה הפלילית כפופה לכל

ההסתייגויות שאני מציין לפניכם כשאני מבין נתונים,

היו"ר אי נמיר; הצעתי לסיכום; מאחר שההצעה לסדר-

התייחסה לענין של קציני מבחן -

אני מדברת על המסקנות - אני מציעה שתהיה קודם כל פנייה לשחרור מיידי

של הקפאת שלושת התקנים ליפו, לוד, רמלה וטייבה.

אני מבקשת מדוקטור הורביץ שנקבל

את הדו"ח של ועדת טולידאנו, כדי שנוכל להמציא אותו לכל חברי הוועדה.

אנחנו חייבים לקיים דיין ממצה

בנושא של עבריינות נוער במגזר הערבי.

אינני מבינה איך קורה, במדינה

שבה עבריינות הנוער לא בירידה, מוסד מפואר כמו גלעם סגור, ומוסד מצפה

ים ניזון בקשיים אדירים. אפשר לחשוב שאנחנו חיים במציאות שאין צורך

במוסדות האלה,

אינני מקבלת שאנחנו צריכים לבנות

מוסד נפרד לעבריינים ערבים, לילדים ערבים. אולי יש צורך להחזיק אותם

בחדרים נפרדים.

אנחנו יודעים כמה אנשים עוסקים

בנושא דה במשך כמה שינים טובות, אבל גם בגלל שרותים ותפיסה הענין לא

משתפר ולא מתקדם לא אצל היהודים ולא בקרב הערבים.

אני בעד שנקיים סיור ביפו ונראה

מה קורה שם בנושא זה, התאור ששמענו כאן הוא ורוד ביחס למציאות. זו

אתת הבושות למדינת ישראל. אני יודעת שהתמונה של יפי היא נוראה.

מ' ותד; הביקורת שלני על העיריה עימדת

וקיימת, אבל הנושא של קציני מבחן

היא במסגרת משרד העבודה והרווחה.

היו"ר אי נמיר; זה ענין למסקנות. צריך לבדוק

גם מה קירה ברמלה ובלוד. ברור

שצריך להיית שיחיף פעולה.



מ' גוטליב; יש שיתוף פעולה.

היו"ר אי נמיר; משהו כאן לא ברור, ואני משתמשת

בלשון המעטה ובנימוס מירבי. הוויכות

שלנו הוא עם אנשים פוליטיים ברשויות המקומיות שהם מחליטים.

אני מבקשת לכתוב בענין זה, כי אחת

ולתמיד חייבים להסדיר אותו.

תודה רבה. הישיבה נעולה.

הישיבה ננעלה בשעה 13.00