הכנסת האחת-עשרה

מושב ראשון



פרוטוקול מסי 45

מישיבת ועדת העבודה; והרווחה

יום גי, ח' בשבט התשמ"ה - 29.1.85, שעה 11.00

חברי הוועדה; א. נמיר - היו"ר

ח. גרוסמן

י. פרץ

א. שוסטק

מוזמנים; סגן שר האוצר ע. אמוראי

א. קורן - עוזר כלכלי לטגן שר האוצר

א. גבתון - טגן הממונה על התקציבים

א. שוחט - ראש המועצה המקומית ערד

ב. טביב - מזכיר מועצת פועלי ערד

א. קסמן - חברת המועצה המקומית ערד

י. בנישתי - חבר המועצה המקומית ערד

ע. כ"ץ - משנה למנכ"ל שירות התעסוקה

ז. חן - דובר שירות התעטוקה

א. ששון - ממונה על אזורי פיתוח,

משרד התעשיה והמסחר

ע. צוקרמן - מרכז השלטון המקומי

ש. טל - מנהל החברה לפיתוח מפעלי תיירות

י. שובל - ממונה על המחירים, משרד התיירות

מזכירת הוועדה; א. אדלר

קצרנ ית; צ. ספרן

סדר היום; מצב התעסוקה בערד.



היו"ר א. נמיר;

אני מתכבדת לפתוח את ישיבת ועדת העבודה והרווחה של הכנסת.

מצוקת התעסוקה בערד

בהתאם לנתונים שקיבלנו משירות התעסוקה בדצמבר היו בין המקומות שהוגדרו

כמוקדי אבטלה בית-שאן, מגדל העמק, יקנעם, נתיבות, שדרות וירוחם. מקומות שהיו על

ערד, במקום הראשון, טבריה, חצור הגלילית ועפולה. לפי

הדיווחים שקיבלתי טלפונית ממר וזקלאי התוספו לקבוצה הראשונה עפולה, דימונה ונצרת

הערבית, ולקבוצה השניה התוספו מצפה-רמון, יקנעם, קרית-שמונה, כרמיאל, צפת ואילת.

כלומר, למרות שהעבודות החקלאיות בתקופה זו מווסתות, בחלקן, את ההתמודדות עם

האבטלה אנחנו נמצאים במצב של גידול במספר הישובים שנכללים בקריטריונים של מוקדי

אבטלה או ישובים על סף אבטלה.

מה שחמור בעינינו בדיונים על נושא האבטלה - קיימנו דיונים על האבטלה

בירוחם, מצפה-רמון וכרמיאל, ובשבוע הבא נקיים דיון על האבטלה בבית-שאן - הוא

ששתי ערי פיתוח כמו ערד וכרמיאל, שהיו מקובלות כסיפורי הצלחה בנושא של ערי

הפיתוח - ישובים שהיתה בהם תעשיה מבוססת ותעסוקה מבוססת - צריכות עכשיו לעלות

לדיון על שולחן הוועדה. לגבי כרמיאל התחיל הדיון בנושא של "מודול-בטון" ואחר כך

התרחב לנושאים אחרים, כאשר למדנו בשתי הישיבות הממצות שקיימנ ו,שבמשר שנתיים-שלוש

השנים האחרונות נסגרו במקום 12 מפעלים. אמנם נפתחו 3-2 מפעלים חדשים, אבל הם לא

עומדים ביחס למספר המפעלים שנסגרו. למדנו דבר נוסף: בגלל העובדה שחיפה נחשבת

היום לאזור האבטלה הקשה ביותר בארץ, הרי חלק לא מבוטל מתושבי כרמיאל שעובדים

בחיפה הם הראשונים להיות מפוטרים מהמפעלים שבהם מצמצמים, מה גם שכרמיאל נפגעה

בהקשר ל"אתא", כי יש בה מתפרה של "אתא" שבה עובדות נשים רבות. לאחר דיוני הוועדה

והמלצות הוועדה ממשיכים לטפל בכרמיאל, אבל הנושא כבד מאד.

עכשיו באים אלינו פרנסי ערד, ואנחנו מקיימים את הדיון מתוך דאגה גדולה מאד

של כולנו לעתידה של ערד. אבקש מראש המועצה המקומית ערד להציג בפנינו את הבעיות

המיוחדות של ערד בנושא האבטלה, והייתי מבקשת להקדיש מקום מיוחד לדור הצעיד, לבני

ערד, שחוזרים למקום.

אנחנו נמצאים היום במצב של אבטלה די עמוקה ודי חמורה. הנכון הוא שכמדיניות

- לפחות בשלב הזה - אנחנו לא נותנים לכך ביטוי ציבורי בעתונות, אלא מה שמופיע

בכתבות כאלה ואחרות, ואנחנו מנסים להתמודד עם הבעיה מבלי לקלקל את הדימוי של

הישוב והאווירה שבו, שבנינו אותה בלא מעט שנים.

מקורות התעסוקה הבסיסיים שלנו מחולקים לשני בסיסים עיקריים: תעשיה ותיירות,

כאשר התעשיה והתיירות מחולקים לשני מעגלים.- מעגל מקומי ומעגל פריפריאלי. התעשיח

בתוך ערד עצמה מורכבת מ-13-14 מפעלים של תעשיה קלה בתחום הטכסטיל, המזון,

הכימיה, העץ והמתכת, כאשר חלק קטן של העובדים מועסקים בתעשיה זו. בכל המפעלים,

כולל בתי המלאכה שמספקים את שירותי העזר בתעשיה, מועסקים כ-800 אנשים. המרכיב

התעסוקתי השני בתעשיה היא התעשיה הפריפריאלית: מפעלי התעשיה הכימית הכבדה, מפעלי

ים המלח, רותם-דשנים, פריקלס, פוספטים, תדכבות בדום וקמ"ג. המרכיב השני הוא

מעגל אחד - בערד יש 1,000 מיטות בבתי מלון

ובאכסניית נוער שבהם מועסקים אנשים. מעגל שני - התיירות בחוף ים המלח - בתי

המלון, המרחצאות ואתר מצדה. אני מניח שלמעלה מ 50%-מתושבי ערד מועסקים בתעשיה

ובתיירות בערד עצמה ובפריפריה.



גורם חשוב נוסף שנכנס בשנתיים האחרונות כפריצה מבחינת מקורות התעסוקה הוא

שדה התעופה החדש בנבטים. יש שם כ-100 משפחות מערד שעובדות בשדה, חלקן של אנשי

קבע שעברו לערד, וחלקן של אזרחים עובדי צה"ל שנקלטו בערד.

יש גם זיקה תעסוקתית מסויימת לבאר-שבע: 40 עובדים מערד עובדים בתעשיה

האווירית בבאר-שבע; כמה עשרות עובדים ב"מכתשים" ובתעשיות אחרות, ויש קבוצה של

אנשים שעובדים בבית החולים ובאוניברסיטה. אפשר לומר שיש זיקה תעסוקתית של כמה

מאות אנשים בין באר-שבע וערד.

נתוני האבטלה בערד הם לפי הנתונים הסטטיסטיים של שירות התעסוקה והם חמורים

מאד, כי אנחנו רואים באופן ברור טנדנציה של עליה בשלושת החודשים האחרונים -

אוקטובר, נובמבר, דצמבר - גם בחודשים הקודמים, והתהליך מתמשך. אנחנו נמצאים במצב

שמספר המובטלים ששה ימים ויותר מגיע ל-221, שהם %6 מכוח העבודה, כשיש תהליך של

גידול רציף במספרים מאוקטובר לנובמבר, לדצמבר, בצורה משמעותית ביותר. הגידול

מאוקטובר לדצמבר הוא של %50 .במספר דורשי העבודה יש ירידה מסויימת, קטנה, בין

נובמבר לדצמבר. ייתכן שהיא נובעת מכך שאנשים לא הולכים ללשכה. כאמור, אני מוסר

נתונים של שירות התעסוקה ואינני מדבר על מה שקיים בשטח, כי יש קבוצות גדולות של

אנשים שלא הולכים לשירות התעסוקה.

מה הסיבות שגרמו למצב?- למעשה מזה מספר חודשים יש הפסקה כמעט מוחלטת של

קליטה בתעשיה הכימית באזור. המפעלים אינם קולטים, הם מצמצמים, הם סוגרים, כשזה

היה המקור שמדי פעם בפעם היינו מוצאים באמצעותו פתרונות לאנשים בתוך ערד. בבתי

המלון - גם באלה שליד חוף ים המלח וגם באלה שבערד - יש צמצומים עונתיים. במהלך

החודשים נובמבר, דצמבר, ינואר, פברואר יש הקטנה בדרישה לעובדים ויש גם פליטה

החוצה של עובדים. מפעל של סולל-בונה למפעלים טרומיים נסגר לפני שלושה חודשים

ו-25 העובדים שהיו בו פוטרו. יש מפעל שהוא בתהליך של פיטורי עובדים -"גראל",

והוא צמצם בשבועות האחרונים את מספר עובדיו ב-5ו. יש תוספת של דורשי עבודה מקרב

עולי אתיופיה. קלטנו בערד כ-500 נפש מעולי אתיופיה. יש קבוצה שהגיעה לפני כשנה

וחצי ובה 17 משפחות המונות 110 נפשות. קבוצה זו הלכה למרכז קליטה שהפך אחר כך

למגורי קבע. קבוצה שניה מונה 250 נפשות שהגיעו בחודש וחצי האחרונים למרכז קליטה.

חלק מכוח האדם הזה כבר לוחץ על לשכת העבודה ולא נקלט עדיין בעבודה. בסופו של דבר

זה מספר גדול מאד של אנשים שמגדיל את אחוז דורשי העבודה ואנחנו צריכים לפתור את

בעייתם.

יש הפסקה של קליטת עובדים בשדה התעופה נבטים. לפי קביעה של משרד הבטחון

הופסקה באופן מוחלט קליטת כוח אדם נוסף. בשנה האחרונה הגענו למספר לא מועט של

תושבי ערד שנקלטו, הן כאזרחים והן כעובדי צה"ל, בשדה התעופה, אבל יש החלטה על

סגירה מוחלטת של קליטת כוח אדם.

קיימת הבעיה של וזשתחררות הבוגרים מן הצבא. יש לנו מחזור של 150 בנים ובנות

שמסיימים, בחודשים אוגוסט, ספטמבר, את תקופת השירות שלהם, אם זה שנתיים שירות

ואם זה שלוש שנים שירות ואין לנו לגביהם פתרונות.

יש גם בעיה במבנה התעסוקה ובמבנה המפעלים.

לשכת העבודה של ערד אחראית טריטוריאלית על שטח ענק שכולל את חוף ים המלח,

מעין-גדי עד נאות הכיכר, מישור רותם, שדה התעופה נבטים, וכל זאת כשלשכת העבודה

פועלת בתת-תקן, לא באגרסיביות שצריך ולא תוך כדי טיפול נאות בענין. יש בעיה

תיפקודית בלשכה.

עומס כזה של דורשי עבודה, שמקבל מענק אבטלה, הוא עומס שבישוב בסדר גודל

כשלנו הופך להיות בעיה קשה מבחינת האווירה בישוב, מבחינת התמודדות הציבור עם

הנושא, ולכן הקימונו ועדה פנימית, שבראשה עומד בצלאל טביב, מזכיר מועצת הפועלים

וסגן ראש המועצה, וחברים בה שני חברי מועצה, שני אנשי ציבור ושותף בה גם שירות

לסייר, לבדוק את מצבת כוח האדם, לדאות מה התכניות ואם

אפשר או אי אפשר לקלוט עובדים במקומות שונים - כל זאת מתוך מגמה לאתר כל מקום

עבודה אפשרי כדי להתמודד איתו. מקובל אולי שיש מפעלים שמביאים עובדים מן השטחים

ושלגביהם אפשר להציע פעולה של החלפה מתוך השקפה ש"עניי עירך קודמים", אבל אם

תבואו לערד תראו שמפעל הטכטסיל למגבות בערד הוא המפעל היחיד במדינת ישראל שרק

יהודים עובדים בו.

ח. גרוסמן;

כמה עובדים בו?

א. שוחט;

20 1 אנשים.

אם תבואו, תראו מפעל טכסטיל שכולו מבוסס על אנשי המקום, ויש היום ביקוש

להיכנס למפעלים אלה ברמת שכר נמוכה.

לא הייתי אומר שבגלל הבעיה שמעיקה עלינו מבחינת התעסוקה לא מיובאים עובדים

מבחוץ, אבל גם בבתי המלון הרוב המכריע של העובדים הם אנשים מערד וסביבתה. גם

בתחום זה מיצינו הדבה מאד ממה שאפשד היה למצות בכוח האדם.

על הפתרונות האפשריים, המידיים והלא-מיידיים: לפי דיווח לשכת העבודה היו

מוכנים בתי המלון, בתקופה זו של השנה, לקלוט כ-60-50 איש ולהכשיר אותם למקצועות

שחסרים להם, כמו פקידי קבלה, מלצרים, אנשי אחזקה. כלכלית הם לא צריכים אותם

היום, הם אולי יצטרכו להם בתקופה יותר מאוחרת - באפריל-מאי - אבל הם היו מוציאים

מהרשימה המעיקה 60-50 איש וקולטים אותם בבתי המלון, תוך כדי שהם משלמים את

משכורתם ומכשירים אותם לתקופה יותר מאוחרת.

י. פרץ;

כל זה במסגרת מענק אבטלה?

א. שוחט;

לא, יש הכשרה פנים-מפעלית בסכום של 20 אלף שקל. העובד לא מקבל את הכסף

ישירות משירות התעסוקה, אלא המפעל מקבל את הכסף ומשלם לעובד את משכורתו. איש

לשכת העבודה טוען שלו היו מציעים 50 אלף שקל ולא 20 אלף שקל להכשרה פנים-מפעלית

היינו מורידים קבוצה גדולה של אנשים ממעגלי האבטלה.

מה הסכום שמקבלים היום כמענק אבטלה?

א. שוחט;

אני חושב ש-170 אלף שקל.

מי שמובטל ששה ימים ויותר מקבל 221 אלף שקל.



א. שוחט;

אנחנו חושבים שאם שירות התעסוקה ומשרד העבודה והרווחה היו חורגים מן המסגרת

והיו מוכנים לשלם סכום יותר גדול עבור הכשרה פנים-מפעלית זה היה עדיין הרבה פחות

ממענק אבטלה, מה גם שמכניסים את האדם למסגרת של תעסוקה שמכשירה בעלי מקצוע,

ובסופו של דבר היו נאלצים בתי המלון לקלוט את האנשים האלה. כאמור, היו יכולים

להיקלט בצורה כזאת כ-60-50 איש.

אני לא יודע אם הרשימה של 17 מליון דולר שווזררה - יזיינו שמחים אם זה היה

קורה - אבל יש נקודה נוספת: 5 מפעלים הגישו בקשות להגדלות ולמפעלים חדשים בערד,

ובשיחה שלי עם עדי אמוראי ועם יורם בליזובסקי ביקשתי שייעשה הכל כדי שתכניות אלה

יעברו את הפרוצדורה במרכז ההשקעות על מנת שבאפריל, עם תקציב המדינה החדש, אפשר

יהיה להשקיע במפעלים שעליהם אני מדבר. בין המפעלים מפעל לגרביים שעומד להיסגר

במידה שלא יוכל להחליף את הציוד שלו. אם הוא ייסגר, משמעות הענין פיטורי 40

עובדים נוספים. יש מפעל שני, מפעל לעיבוד שבבי, שביקש השקעה לא גדולה. אני פונה

לעדי אמוראי, ליורם בליזובסקי ומבקש את עזרת הוועדה שהדברים האלה יאושרו וייעשה

הטיפול כדי שנדע שאנחנו עומדים אמנם עם מספר קטן של מפעלים מאושרים, אבל מפעלים

אלה יכולים לתת עבודה ללא מעט אנשים. זה אחד הדברים שאני לא רואה בהם פתרון

לטווח ארוך - כי כשמדובר בהקמת מפעל חדש זה ענין של יותר זמן - אבל אם מדובר

בארבעה מפעלים קטנים שרוצים תוספת ציוד, יש לזה וזשיבות מרובה וחבל שמרכז ההשקעות

משותק מפעילות. הוועדה צריכה לדרוש ממרכז ההשקעות שאותם סכומים שנמצאים ברשימה

לגבי אותם מפעלים שיש להם תעסוקות יהיו במנותק מההחלטות הכלליות כדי שהדברים

יהיו ברורים כבר בתחילת שנת התקציב.

יש בעיה חמורה נוספת שמשליכה על כל האזור והיא בעיית בתי המלון בחוף ים

המלח. בחוף ים המלח נמצאים בתהליך בניה סופי 3 בתי מלון עם קרוב ל-500 וזדרים,

שמשמעותם - כ-300 מקומות עבודה, אולי יותר. בשני מלונות שעומדים בשלב של גמר

בניה - מלון של קופת חולים לאומית ומלון של הקבלן מתתיהו ליפשיץ - ובמלון נוסף,

"גלי זוהר", שמרחיב את עצמו, העבודה למעשה הופסקה. לא רק שלא מסיימים את

הפרוייקטים אלא אותם אנשים שעבדו שם בבניה עומדים להיות מפוטרים, וחלקם כבר

פוטר. הבעיות כרוכות במבנה של החוק לעידוד השקעות הון ובמבנה של הדרישות להגדלת

ההון העצמי. לפי דעתי, אם מדינת ישראל לא תצליח להתמודד עם בעיית הסיוע לבתי

המלון האלה והם יעמדו ללא גמר וללא קליטה של תיירות ופתרון בעיות התעסוקה, זה

יהיה טירוף הדעת. אני חושב שצריך לתת את הדעת ולעשות את המכסימום כדי להגיע למצב

שהנושא ייבדק ותתקבלנה ההכרעות בדבר פתרון הבעיה: פתיוזתם של בתי המלון ויצירת

מקורות תעסוקה למספר נכבד של אנשים.

הנגב, בשנים האחרונות, עומד בסדר העדיפויות

מתחת להרבה אזורים בארץ - מתחת ליהודה ושומרון, מתחת לגליל, מתחת לירושלים. אני

לא מדבר על ערד כבעיה נקודתית אלא על מכלול הבעיה של האזור, ומאזני ההגירה

מוכיחים שהתמונה מאד חמורה. אם לא רוצים שיהיה תהליך הרסני של נסיגה ברוב רובם

של ישובי הנגב, כולל ערד, ותהליך של הזדקנות הישובים ואי פתרון בעיית הצעירים

חייבת מדינת ישראל להתחיל בתפנייה של מפעלים לערי הנגב, וערד בתוכן. חייבים

לעשות מאמץ מכסימלי בענין התעשיה הצבאית ברמת בקע וצריכות להתקבל החלטות בעני ן

התעשיה האווירית, בשטח שליד שדה התעופה נבטים, שהוא בעל תשתית מתאימה מבחינת

מים, חשמל, כבישים וקרקע. את המפעלים החדשים של התעשיה האווירית לא צריך לבנות

במרכז אלא צריך לעשות מאמץ לפתח אותם ליד שדה התעופה נבטים.

אלה פתרונות לא למחר בבוקר, אבל אם הם לא ייעשו נעמוד בוועדה זו בפני בעיות

הרבה יותר חמורות בעוד כמה עונים.



בשיתוף עם משרד העבודה והרווחה, האגף להכשרה מקצועית, עשינו נסיון להרים את

רמת התעסוקה. יש לנו מגמה למחשבים בתיכון, והגענו להסכם עם משרד העבודה והרווחה

ועם גורם כלכלי שעומד לפתוח בית תוכנה בערד, לא בהיקף גדול, כאשר ההתניה היתה

שהמוסדות יכשירו את העובדים. עשינו מבחנים, הרבה אנשים ניגשו והמיון היה טוב.

המועצה המקומית ערד משקיע כ-70 אלף דולר בהכשרת האנשים, משרד העבודה והרווחה,

האגף להכשרה מקצועית, נותן סכום של 30 אלף-40 אלף דולר, התלמידים משלמים משהו,

ואנחנו עומדים בשלב סיומו של הקורס. המחוייבות של היזם היתה שהוא פותח בערד בית

תוכנה, אבל בכפוף לכך שהוא מקבל בעלי מקצוע מוכשרים. בחודשים אפריל-מאי יסתיים

הקורס וייפתח בית התוכנה. אנחנו רוצים שהנושא יתפתח, שיהיה בהיקף יותר גדול

ולא בהיקף של 15 איש בלבד. אני חושב שגם הממשלה וגם החברות הממשלתיות יצטרכו

להתמודד עם אספקת עבודה. לא היתה התנייה בהקמת הענין, אבל אם רוצים להגיע לפריצת

דרך כלשהי ברמת התעסוקה, במבנה התעסוקה, אלה הדרכים לעשות זאת.

ישנו עוד ענין הנוגע למשרדי חברת פוספטים, ובחומר שנתתי לכם הכנסתי מכתב

ששלחתי בשעתו למועצת המנכלים של כי "ל. הסיפור מאד מענין: ב-1981 נודע לי שחברת

פוספטים עושה סקר בקשר להוצאת משרדיה מתל-אביב וריכוזם במקום אחד. נפגשתי עם

חיים גבתי שהיה יושב-ראש מועצת המנהלים, עם מנכ"ל כי"ל יורם זיו, ועם שליט שהיה

מנכ"ל פוספטים בנגב, ומסרתי להם שבערד קיים בנין שבנתה חברת "שיכון ופיתוחי', שהיא

חברה ממשלתית, בנין של כ-3,500 מטרים מרובעים שעומד ריק. אמרתי להם שערד קרובה

למרבצים, יש בה בנין ממשלתי ריק שאפשר לקבל אותו יותר בזול, וביקשתי שיבדקו את

הענין, כי הדבר הגיוני גם נ/בחינת השירותים במקום וגם מבחינת התעסוקה. החברה

השקיעה כסף ברה-תכנון של הבנין, בחלוקה פנימית אחרת של הבנין, וקבעה בדו"ח שכל

החלופות שבדקו - אשדוד, באר-שבע, אורון, ערד - מראות שערד היא המקום המתאים

ביותר לצורך מיקום בית המשרדים. לא רק שנחתם זכרון דברים בין "שיכון ופיתוח"

ומנכ"ל פוספטים בנגב על עיסקה זו אלא גם השר פת, כשר התעשיה והמסחר, אמר שהוא

נותן את כל הטיפול לענין. אחרי זה התגלגל הענין לישיבה של מועצת המנהלים של

החברה מפסידה עכשיו כסף, בואו נחכה, כי לא יפה שבזמן

שהחברה מפסידה כסף היא תקנה בנין משרדים. אז כבר היה יושב-ראש מועצת המנהלים מר

אני לא חושב שמישהו במדינת ישראל יחשוב שבתקופה

שמפסידים כסף לא יפה לקנות בנין משרדים בעיר פיתוח. בסופו של דבר אמרו כל הזמן

שיש לחכות והוזברה החליטה להעביר את הנושא למועצת המנהלים של כי"ל. מועצת המנהלים

של כי"ל התנתה את הענין בכך שזה יהיה מפעל מאושר. בקיצור, סחבו את הענין, ואחרי

זה אבד הרצון של חלק מן האנשים לממש אותו, למרות שהשקיעו כסף בתכנון ובסקרים,

והחליטו ללכת לבאר-שבע, שזו הדרך הקלה. פוספטים בנגב שילמה עבור המשרדים

בבאר-שבע כפול - בדולרים, ולאיש פרטי - מן הסכום שהיתה משלמת ל"שיכון ופיתוח".

עבור המבנה בבאר-שבע הם שילמו 4 מליון דולר, בעוד שעבוד המבנה בערד הם היו

צריכים לשלם 1,5 מליון דולר, לחברה ממשלתית ולא ליזם פרטי. בסופו של דבר איבדתי

את הכושר להתמודד עם הענין, והשר פת, שהיה שר התעשיה והמסחר, אמר שהוא לא יכול

לקבוע.

העליתי את הסיפור בהקשר לירוחם ולרה-מחשבה בקשר לענין. בסופו של דבר לא אני

במקום לירוחם בואו לערד. אני מרגיש בעיה בענין הזה. לא אצטער אם

יפתחו את הדיון ויבואו לראות את המסמכים. הבנין עדיין עומד ריק, אני נמנע מלאכלס

אותו, כי אני מקווה שיבוא גורם שיקח אותו.

אני מציע שהוועדה תדרוש מכי"ל שיפתחו את הענין ויביאו את הדו"חות שלהם. יש

דו "ח חדש שנעשה לפני חצי שנה ומוכיח כמה ערד פחות כדאית מבאר-שבע, אבל אני מבקש

שיביאו גם את הדו"חות הקודמים שבהם כתוב במפורש מה שאמרתי. נראה לי שכל העסק

שווה פתיחה מחדש.



י. פרץ;

אל תחכה שישלחו לנו את הדו "ח, תעביר לנו אותו.

א. שוחט;

בבקשה.

ב. טביב;

ראש המועצה המקומית הזכיר את הקמת מטה התעסוקה שמשותף לכל המוסדות, כולל

שירות התעסוקה, ואכן הביקורים של המטה נועדו לאתר מקומות עבודה. אביא מספר

מצאנו שמלון "גני מוריה, שמחדש את פעילותו, מסוגל לקלוט 65 עובדים מערד

ולהכשיר אותם בתנאים שראש המועצה הזכיר. יש לכך הסכמה עקרונית מצד הגופים

הממשלתיים, מצד משרד העבודה והרווחה, אבל בכל זאת הנושא נתקע באיזה מקום. והיה

אם לא יזוז הענין מהר מאד יקלוט המלון עובדים מהר הברון. צריך לצאת מיד לתכנית

מלון "גלי זוהר",שעומד בפני סיום הבניה, פיטר במשך

החודש האחרון 12 עובדים. אם יתנו ישירות למלון את דמי האבטלה הוא יוכל להעסיק את

האנשים האלה במשך שלושה חודשים - כבר נעשו הסדרים כאלה, ויש גם הדוגמה של מפעל

"סגרים" בערד - ואין לי ספק שעל ידי כך נמנע פיטורים של 12 עובדים והמלון יקלוט

עוד כ-50 עובדים במשך התקופה הקרובה ביותר.

ראש המועצה נגע בקצה הצפורן בת יפקוד של לשכת העבודה בערד. העובדים שם

מצויינים, אבל חסר כוח אדם. כדי למצוא מקומות עבודה נוספים פה ושם צריכים לעשות

סיורים במקומות העבודה, אבל אנשי הלשכה לא מסוגלים לרדת לסיורים בגלל חוסר כוח

אדם. חשוב מאד שיקבלו עוד עובד ללשכה, מה גם שעובדות שם נשים בחצי מישרה. חייבים

לקבל עובד במישרה מלאה, זה מחוייב המציאות.

מספר האתיופים בכלל המועסקים הוא כ-61 עובדים - אני מדבר על אלה שנמצאים

בערד כבר שנה וחצי - והם מועסקים ברובם הגדול במפעלי תעשיה, חלקם גם בשירותים,

ביניהם גם נשים. יש לנו כ-20 תופרות באחד המפעלים שנקלטו יפה מאד.

יש לנו בעיות לגבי נשים במקצועות של הנהלת חשבונות, מזכירות ברמה גבוהה,

שדורשות עבודה ואין מה להציע להן, כי קיים מחסור במקומות עבודה כאלה. יש גם מספר

רב של נשים שמוגדרות בלשכת העבודה כבלתי מקצועיות. עד כמה שידוע לי במשך השנה

וחצי האחרונות לא היתה באזור שום הכשרה מקצועית שעלולה לתת פתרון לנשים אלה.

כדאי להוסיף שרבים מבין הצעירים שלנו באים ללשכת העבודה ומכיוון שהם לא

מוצאים שם פתרון הם פוזלים מהר מאד לכיוון מרכז הארץ ויש די הרבה עזיבות.

אני רוצה לנצל את ההזדמנות ולנסות להזים טענה שהושמעה בעת האחרונה, שכ-40%

משיעור האבטלה מרוכז בערי הפיתוח. זה לא רחוק מן המציאות, אבל צריך לראות את

בשנת 1977 היה שיעור האבטלה בערי הפיתוח, לעומת סך כל המובטלים

בארץ - 31.2%; ב-1979 - ;35% ב-1980 - ;36.2% ב-1981 - ;33.7% ב-1982 - 34.4%;

ב-983 1 -35.4%; ב-1984- - 38.1% כלומר, יש כאן גידול, אבל תמיד היה המשקל,

ממוצע, .35%. ב-1977 יש עליה של 7%.



לפי הנתונים שמתייחסים לערד אני חושב שערד איננה יוצאת דופן במידה משמעותית

מיתר ערי הפיתוח, להוציא מספר ערי פיתוח שהן בנתק מן המעגל המרכזי של הארץ, כאשר

ביתר ערי הפיתוח התמונה די קרובה והיא מצביעה על פער בין היצע עובדים לבין

כוח העבודה האזרחי בערד מונה 3,700 נפש. מספר

דורשי העבודה בנובמבר היה 427, בדצמבר - 408, ובינואר - נכון ל-28 לחודש - 436.

בנובמבר 98 1, בדצמבר - 221, בינואר - 230. אבל כנגד

זה: בחודש דצמבר התבקשה הלשכה לספק 110 הזמנות לעובדים. נמצאו 56 סרבנים. 20

הזמנות לא ניתן היה לספק, 9 מהן סופקו באמצעות עובדים מן השסחים. באזור השיפוט

של ערד מועסקים כ-300 עובדים מן השסחים. קיימת בלשכת התעסוקה בערד הזמנה פתוחה

לכ-00ו עובדים לבתי המלון בים המלח. כלומר, התמונה צריכה להיראות משני הצדדים.

ביחס לאיזה עבודות היה סירוב?

בעיקר לעבודת חדרניות.

גם במישרות שיווצרו בים המלח חלק גדול יהיו מישרות של וזדרניות.

אם יש בחורה שהיא מזכירה בכירה, יודעת שתי שפות וקצרנות ומציעים לה להיות

חדרנית, זה לא עונה על הבעיה. הצמיחה, אם כן, צריכה להיות מאוזנת והפיתוח צריך

להיות כזה שלוקח בחשבון את מצאי כוח האדם במקום, לפי הפרנסות, העיסוקים

והמקצועות.

לצערי הרב, בהבדל מבית-שאן או בכרמיאל, כשבאנו לעזור ולהועיל לערד כדי

לסייע בקליטת מועסקים מהר ולחפש איזה מפעלים בהקמה נשארו תקועים - משום שהממשלה

לא מספקת להם לפי התקדמות הביצוע את מה שהתחייבה במענקים, בהלוואות ובחוזי

התקשרות היות שתקציב מרכז ההשקעות אזל בסוף אוגוסט - מצאנו רק ארבעה מפעלים.

בעוד שבכרמיאל מצאנו 31 מפעלים, פה מצאנו רק 4, והסכומים הם קטנים מאד: מליון

דולר כל הענין. מצאנו את מפעל ערד-מגבות, ששייך לקבוצת דלתא. אנחנו חייבים לו

בסך הכל 18,5 אלף דולר והוא יכול לתת 50 מקומות עבודה. בפריקלס ים המלח ההשקעה

אדירה, של למעלה ממליון, שצריך להעביר אותם, והמפעל יתן מקום ל-0ו עובדים. בדרך

כלל, במפעלים שעובדים בטכנולוגיות עתירות הון, כשמאמצים טכנולוגיה יותר משוכללת

וציוד יותר מתוחכם, נחסכים, ברוב המקרים, עובדים, אבל לעת אבטלה לא לנער הזה

אנחנו מתפללים. למפעל "למדא", שזח מפעל לצעצועים, אנחנו חייבים סכום של 50 אלף

דולר, וזו יתרה של מה שנשארנו חייבים.

הלק גדול מן המעגל השני, כמו חצור, נתיבות ואופקים, צרפנו

לישובים שהיו במעגל הראשון, כי הם סמוכים אחד לשני, והפשרנו להם את הכספים

במסגרת ה-150 מליון. נשארו למעגל השני 17,1 מליון, פלוס קרית-שמונה עם 300 אלף

דולר, כשב"גיבור" הפשרנו את הסכום. זה הומלץ בוועדה, אושר על ידי השר, אבל נדמה

לי שעוד לא היתה הוראה לשחרר את התקציב מטעמים של תזרים. אני מקווה שעד סוף

השבוע או בראשית השבוע הבא זה יהיה. כשעשינו את הרשימה התברר שאנחנו מגיעים ל-70

מליון דולר, שהם כולם מעבר לתקציב, אבל התברר לנו שבערי הפיתוח האלה אחרו הבנקים

להגיש אישורים בעוד סכום, שמסתכם במעגל הראשון בעוד 16 מליון, ובמעגל השני -

ב-5,5 מליון. יש עוד כ-21 מליון, ואם היה נמצא הכסף היינו יכולים להשלים את

הענין עד ל-90 מליון דולר, כל זה מעבד לתקציב, כדי להשלים כל מה שבצנרת בערי

הפיתוח.



ב-1 באפריל נכנס התקציב החדש. בהצעת התקציב החדש לא רק שתקציב ההשקעות הוא

לא פחות ממה שהיה התכנון בשנה שעברה אלא יש אפילו גידול לעומת התכנון. התקציב

להשקעות שאושר לשנת 1984 הוא יותר קטן,בערכים דולריים, מן התקציב שאושר ב-1985.

ב-985ו התקציב, ריאלית, יהיה יותר גדול מאשר ב-1984. אני רוצה לומר בזה שלאחר

שאנחנו מפעילים את ה-70 מליון או ה-90 מליון - ויכול להיות שנפעיל עוד סכומים

בסוף השנה ונגיע לחריגה גדולה מאד - יהיה התקציב של השנה הבאה, בפועל, יותר גדול

מן התקציב השנה. אני מקווה שלא, אבל לפי דעתי אי אפשר שלא למלא התחייבויות של

הממשלה למי שהתקשר איתה בהסכמים חוזיים. ללא כל ספק בתקציב ההשקעות בשנה הבאה לא

תקציב ההשקעות לתעשיה הוא שקוצץ. להיפך, יש גידול בהשוואה לתקציב המתוכנן לשנת

1984. יש קיצוצים בסך כל ההשקעות, אבל דווקה לא בתעשיה ולא בתיירות אלא במבנים

למגורים ובדברים אחרים, אולי פחת על המשק. יש בעיות ששם יש ירידה בסך כל ההשקעות

במשק.

אני חש בכל מקום, הוזל מראש הממשלה ולאורך כל הסולם למסה, שבתוך התקציב

המוגש יש העדפה ברורה לערי הפיתוח, מטעמים שאמרתי פעם בוועדה זו, שחוזקה של

שלשלת נמדד על פי החוליות החלשות.

היו"ר א. נמיר;

אבל מה לגבי ערד?

סגן שר האוצר עי אמוראי;

כשיופעל התקציב החדש ב-1 באפריל תקבל ערד בהתאם לתכניות שיהיו לביצוע.

י. בליזובסקי;

הערה לדברים הכלליים של סגן שר האוצר שיכולים להישמע יותר מדי אופטימיים:

היכולת של מרכז ההשקעות לפעול בשנה הבאה היא פונקציה של שני מרכיבים: 1. סך כל

התקציב שנקבל; 2. השלמות לתקציב של יושנה של אותם דברים שאין להם ישירות תקציב,

כי אם לא ישלימו את כל מה שדרשנו, משמע שיותר דברים יגלשו לשנה הבאה. נכבד קודם

כל התחייבויות קיימות, והיתרה בנושא תהיה יותר קסנה. מהי היתרה בנושא לגבי יושנה

הבאה לאישורים חדשים? - זה נעלם, שלנו אין כרגע תשובה, כי, כאמור, עדיין חסרים

שני הגורמים ואי אפשר לחשב זאת. אני מניח שתוך שבוע-עשרה ימים נוכל לדעת יותר.

באשר לערד; אני רוצה להתייחס לאותן חמש תכניות שראש המועצה הציג בנייר.

הרשימה הופנתה אלי, בדקתי אותה ומסתבר שכל הבקשות האלה נמצאות כיום בבדיקה שלנו.

חלק גדול מן החומר הגיע במקביל לפניה של ראש המועצה. נתתי הוראה לספל בתהליך

אדמינ יססרסיבי - כלומר, בדיקה של הבעיות - כי כרגע, גם עם המלצות החסיבות

המקצועיות החיוביות, אני מנוע, עד 1 באפריל, לאשר את התכניות. עם זאת אנחנו

בודקים כרגע את התכניות, יש קשר ישיר בין החטיבות המקצועיות והמשקיעים, נגבש את

הדברים, נסכם עמדה, ואם התכניות -במסגרת הקריטריונים של האישורים - תימצאנה

ראויות לאישורים אני מקווה שב-1 באפריל, ברגע שנפשיר את ההקפאה, ניתן יהיה לאשר

אותן.

אני יכול להגיד שהמדיניות שלנו היא לתת עדיפות לערד במסגרת אותה קבוצה של

ישובים שהוגדרו כישובים במצוקה תעסוקתית, וחלק מן הפתרונות הם פתרונות של השקעה.

מה ההערכה שלך לגבי אותם חמישה מקומות, בהתאם לקריטריונים שאתם קובעים?

יש לנו בעיה ארזת עם מפעל חרס, ולא בגלל גודלו: לפני כחצי שנה אישרנו

באופקים מפעל באותו נושא, שאמור לתת תשובה לביקושים המצויים בשוק המקומי,והוא

נמצא בתהליך סיום. היתה התלבסות גם לגבי אישור המפעל באופקים, כשהכדאי ות של הקמת

מפעל כזה היא לא מלאה. הסיבה: עלות הייצור של רעף בארץ הרבה יותר גבוהה מאשר

יבוא רעף. זה החשבון הכלכלי הקר, אבל מאחר שאנחנו מזינים את שיקול הדעת בגורמים

נוספים במסגרת התעסוקה, אישרנו את המפעל באופקים. אנחנו חייבים לשקול הקמת מפעל

נוסף באספקס של המפעל הקיים. התשובה שלי לא שלילית, אבל אנחנו שוקלים.

לגבי שאר הדברים אני לא רואה בעיה.

ש. טל;

בערד בתי מלון שמלאים בסוף השבוע ויש להם תפוסה נמוכה באמצע

השבוע. אשר לבתי המלון בים המלח, שערד נהנית מתעסוקה בהם: אלה שלושה בתי מלון

בבניה. אחד בבניה מתקדמת בקצב מניח את הדעת - "גלי זוהר", שהוא בהיקף של 100

וזרדים.

הוא הפסיק את הבניה לפני כחודשיים, חידש את הפעילות, והפסיק שוב לפני

שבועיים.

לגבי "גלי זוהר" יש בעיה קצת עדינה: יש שם מאבקי שליסה בין השותפים, וזו

אחת הסיבות, ויש להם ויכוח איתנו שאנחנו לא מזרימים להם מספיק כסף. לפי הבדיקות

שלנו אין להם בעיה של חוסר כסף, יש להם עודף כסף.

אישרנו להם הנפקה בבורסה, בתקופה שהבורסה היתה פעילה, והם גייסו כסף מן

הציבור.

יכול להיות שבעקבות ידיעה שקיבלתי עכשיו נצטרך ל"דגדג" אותם שיהיו נאלצים

להמשיך לעבוד, כי הזדמנו להם כסף כדי שישלימו את בניית המלון.

מלון אחד של ליפשיץ, ומלון אחד, " נאות מדבר", של

הסתדרות העובדים הלאומית, שתקועים בשלב של 50% בניה.

יותר. הם נשארו רק עם עבודות הגמר.

אולי הם הגיעו לשלב של %60.

הבעיה העיקרית שלהם היא בעיה של מחסור בהון עצמי, ובענין זה - בכללים

הקיימים - התרופה צריכה לבוא מצד המשקיעים. אנחנו מעדיכים שזה המצב גם לגבי בית

המלון של ליפשיץ.



א. שוסטק;

לא מדובר פה על עזרה למשקיעים, מדובר על התחייבות שהתחייבתם ואינכם עומדים

בה.

ש. טל;

אני אשם, כחברה לפיתוח מפעלי תיירות. החברה שלנו הזרימה לכל בתי המלון,

כולל בתי המלון בים המלח, את כל הכספים שהגיעו להם כשהתקדמו בבניה. אנחנו

מזרימים לפי קצב ההתקדמות בבניה, ואם הבניה נעצרת אנחנו מפסיקים להזרים.

א. שוסטק;

העבודה לא נעצרה, היא נמשכת.

ש. טל;

כנראה שקצב ההתקדמות מאד איטי.

בעקרון אנחנו עומדים על ההתחייבויות שלנו ולא היתה לנו בעיה של מיגבלה

תקציבית מן הטעם הפשוט, שאין הרבה בתי מלון חדשים, יש מעט מאד, ולמעט יש לנו כסף

לתת אם הם מתקדמים בביצוע.

ל"נאות מדבר" אולי יימצא פתרון בעזרתו של חבר-הכנסת

שוסטק. לגבי המלון של ליפשיץ ידוע לנו שקבוצת מתתיהו לפשיץ, המשקיעים, הגיעו

להכרה שהם זקוקים לעזרה של שותף. עד עכשיו לא התערבנו ולא זרזנו, אבל כנראה שלא

תהיה ברירה אלא להביא אותם להיזדקק למשקיעים נוספים.

י. בליזובסקי;

פגשתי את מתי ליפשיץ בארצות-הברית. הוא מנסה לגייס משקיע בחוץ-לארץ והוא

במשא ומתן עם כמה גורמים. הענין נמצא כנראה בשלב ראשוני, אבל בלי שותף הוא לא

מסוגל להחזיק את הענין.

ש. טל;

יש שם 220 חדרים.

הערכנו את המצב הזה מזמן, אבל הם טענו בעקשנות שהם מסוגלים להשלים את

בניית המלון. זהו מלון יפה מאד, שנבנה בסטנדרט גבוה, ובין היתר הם הסתבכו בגלל

שהלכו לסטנדרט גבוה מדי.

למלונות יש בעיה אובייקטיבית, כי אם,תיאורתית, מאשרים להם הלוואות בשיעור

60%, אבל המיכסות שמהן קבענו 60% היו מוטות כלפי מטה וההוצאות שלהם היו מעבר

לזה, הרי בפועל הגיעו ההלוואות שלנו לרמה של 30%, וזה אחד הגורמים שהביא את בתי

המלון למצב מסובך.

ע. כ"ץ;

האמת היא שהנתונים שנמסרו כאן הם נתונים מעודכנים ונתונים נכונים ויש לומר

מלת שבח לראש המועצה המקומית של ערד - אני יודע שהוא עומד בקשר עם האנשים שלנו -

על אופן הצגת המצב.



נכון שבערי הפיתוח, ובכלל זה בערד, הנתונים של סגן השר הס נתונים נכונים -

דהיינו, התנהגות מצב התעסוקה בערי הפיתוח, ובכלל זה ערד, איננה שונה כבר מספר

שנים. הבעיה היא ששם האחוז תמיד יותר גבוה וכשמגיע מצב קשה הקיטוב הרבה יותר

קשה. אנחנו מודאגים גם מזה שבמקום כמו ערד אנחנו מתחילים לטפל בדורשי עבודה

שצריכים לקבל תמיכה על פי חוק הבטחת הכנסה, ובחודש דצמבר הגענו ל-32 ראשי משפחות

כאלה, שמקבלים את מה שהם מקבלים מן המדינה לא דרך ביטוח אבטלה אלא דרך הבטחת

הכנסה.

היו"ר א. נמיר;

בהשוואה למקומות קשים אחרים בארץ, האם מספר זה של 32 אנשים הוא מספר גבוה?

ע. כ"ץ;

המספר הזה גבוה ביחס לערד. לגבי מקומות אחרים אין לי נתוני השוואה. אני לא

חושב שבערד המצב שונה, אבל בערד זה מתחיל מאפס, לעומת מקומות אחרים שבהם כבר

קיבלנו מספרים בירושה עם קבלת החוק.

הכוונה ל-32 אנשים שהיו קודם במסגרת דמי אבטלה ולאחר שתם המועד עברו להבטחת

הכנסה?

כן.

עוד מלה למנהיגות של המקומות האלה: כדאי להגיד לתושבים המקומיים שיזזדקו

ללשכות שירות התעסוקה גם אם אין להם פתרונות, כי רק באמצעות נתונים אמיתיים

אנחנו יכולים למלא את חובת ההתרעה שיש לנו כלפי הממשלה. באמצעות הידיעה האמיתית

של המצב - והידיעה היא אמיתית רק אם פונים אלינו - אנחנו יכולים להתריע, וזה מה

שאנחנו עושים. שמעתם על הסידור במפעל "סגרים" שהיה מתואם עם האוצר, עם הביטוח

הלאומי ועם שירות התעסוקה, שבמסגרת נתקבלו מספר עובדים למפעל בדדך של הכשרה

מקצועית. גם היזמה להבאת בית התוכנה נפתחה מתוך שירות התעסוקה בתיאום עם

הגורמים השונים.

אני מניח שבתי המלון והמסוע שמתוכנן בים המלח יתנו מקומות עבודה נוספים

לאנשי ערד. אני לא פסימי, אני אופטימי במידה מסויימת, אבל צריך לדעת שהמצב לא

קל.

מה עם הגדלת הסכום להכשרה פנים-מפעלית?

זה לא דבר שתלוי בנו. לגבי מפעל "סגרים" נעשה הסדר מיוחד. כשיש דברים

מיוחדים אנחנו בודקים, ואם יתאפשר נלך להסדרים דומים גם במפעלים אחרים.

מי מחליט על זה?



ע. כ"ץ;

זה נעשה בצורה משותפת עם מספר גורמים - משרד התעשיה והמסחר, משרר האוצר -

וזה לא נקבע רק על ידי שירות ותעסוקה ומשרד העבודה והרווחה.

א. שוסטק;

עדי, אני תושב שנחוץ שיהיה לך עוזר שיתרכז אך ורק באינפורמציה שאתה מקבל כל

פעס. מתברר שיכולים לפתור בעיות גם מבלי להזדקק לכסף רב.

במה שנוגע לכסף-. כדאי בכל זאת לחשוב על כך שהחסכון של הסובסידיות מגיע

לסכום שבין 700 מליון למליארד דולר.

סגן שר האוצר עי אמוראי;

750 מליון דולר כבר השקיעו.

א. שוסטק;

אבל אילו לא היה הסכם חבילה בי היה צריך עוד 750 מליון דולר. כלומר, 750

מליון -דולר נחסכים עכשיו מביסול הסובסידיות. את החסכון מביסול הובסידיות -

לפחות חלק מזה - צריך להקדיש למניעת אבסלה. זו מצווה גדולה מאד וגם בעולם יראו

ביטלנו את הסובסידיות לצרכים של צמיחה ונתנו חלק מן

הכסף הזה למניעת אבטלה. זה לא בשמים, זה ענין של החלטה, וכל מי שיש לו קצת שכל

יכול להבין שבזה תלויה גם ההצלחה של כל מה שאנחנו עושים עכשיו. אם ההסתדרות

הסכימה עכשיו לקרבן גדול מאד צריך להשתמש בשעת רצון זו ולעזור, לפחות בשטח זה,

למניעת אבטלה.

ח. גרוסמן;

אני חושבת לעצמי במה אנחנו עוסקים. יכול להיות שבירוחם אין די פרנסה ובערד

אין די פרנסה, אבל לוועדה יש פרנסה בלי סוף. נשאלת השאלה: האם נקיים דיונים על

כל מקום ומקום? אני יודעת שאם יש בעיה זה עוזר,ואם אנחנו מצליחים לגרום לכך

שיהיו עוד מקומות עבודה לעוד אנשים זה גם כן משהו. אבל אנחנו עוסקים למעשה

בבעיות הומאניות, אנחנו לא עוסקים בענין התעסוקה. הייתי במספנות ישראל ביום ששי

זה. הולכים לסגור מפעל אדיר, ואנחנו מחפשים מקומות עבודה לשרוכי נעליים. נכון,

חיפה היא לא עיר פיתוח, אבל אנחנו יודעים שהיא מוקד אבטלה עצום. אני בהחלט מקבלת

את השיטה שעלינו לעסוק, מתוך אין ברירה, בבעיות הומאניות של עוד כמה משפחות

בירוחם, בערד, באופקים, בכרמיאל, אבל מוכרחה להיות מדיניות. הגיע הזמן שנתחיל

לעסוק גם בתכנון הלאומי של הנושא. שמעתי מה אמר סגן שר האוצר על התחלת הצמיוזה

ואני מאד מעריכה שאמרתם את האמת: זו התחלה צנועה מאד, אבל זה יהיה משהו יותר ממה

שהיה. אנחנו יודעים שבמשך חמישה חודשים היה אפס, לכן קצת יותר מאפס זה לא הרבה.

אני מדברת על כך לא בגלל זה שאני באופוזיציה - ואני מעריכה מאד את צורת העבודה

של יושבת-ראש הוועדה, שנכנסת לנושא באופן מעשי מאד - אלא בגלל שזו בעיה לאומית

שלנו. צריך להיות תכנון לאומי איך אנחנו מתחילים להניע מחדש את גלגלי המשק.

בוודאי לא על ידי זה שיסגרו בצפון, שיצמצמו בצפון, ויפתרו בעיה של עוד 0ו או 100

עובדים באזור ערד ובאזור ים המלח.

על שולחן הוועדה מונח הענין של ירוחם. קראתי היום בעתון ששר התעשיה והמסחר

החליט בכל זאת להעביר את המשרדים מבאר-שבע לירוחם, מתוך שיקולים פוליטיים. אינני

יודעת מה האמת, אבל אם זו האמת הרי שכל הדיונים שלנו לא היו נחוצים, ממש בזבזנו

זמן, כי זה משהו אחר לגמרי ואין לזה קשר עם הדיונים שלנו על האבטלה.

i



האבטלה היא דבר עדין - היא גם ענין לאומי וגם ענין אנושי. אני יודעת שלא

בידי סגן שר האוצר ואנשי מרכז ההשקעות לקבוע את תקציב המדינה - אנחנו יודעים מי

קובע מה יהיה תקציב ההשקעות - אבל דווקה פה יש לכם ענין להילחם על סדר העדיפויות

במסגרת התקציב, סדר עדיפויות שצריך לעצור את ההידרדרות ולהחזיר את המשק לצמיחה.

ובסדר עדיפויות זה ערי הפיתוח הן הראשונית.

מכל הדיונים שאנחנו מקיימים פה אולי נוסיף כמה מקומות עבודה ונגדיל קצת

מפעלים קיימים - מפעלים קטנים, בתי מלאכה - ואני בעד זה, אבל בינתיים עומד

להיסגר בחיפה מפעל אדיר - מספנות ישראל, ואסור שזה יהיה. אני מקווה שמפעלים

גדולים בדרום הארץ ובנגב לא עומדים עדיין בפני צמצומים וסגירה.

אני רק יכולה לאחל לנציגי הממשלה היושבים פה שיצליחו במאבקם על סדר

עדיפויות של התחלת צמיחה במשק. אנחנו נעמוד לצידם.

לסגן שר האוצר: יכול להיות שהנתונים של מרכיב חוסר העבודה בערי הפיתוח שומר

על עצמו לאורך שנים, אבל כשהמספרים המוחלטים נהיים כפולים, המשמעות הישובית היא

הרבה יותר גדולה.

חמש התכניות צריכות לקבל טיפול, ואלה לא תכניות לעוד שנתיים. אם הן יקבלו

טיפול ייקלטו עובדים, כי לגבי ארבעה מפעלים מדובר בהרוזבה של מפעלים קיימים וזה

מהיר מאד. בענין מפעל הרעפים - הנושא ייבדק ונענה על זה.

נושא בוער מאד הוא ענין בתי המלון, כשהעיה הבסיסית היא השחיקה הגדולה

בעזרה. הייתי מציע ליושבת-ראש הוועדה לקיים דיון יסודי ולראות במה אפשר

לסייע לבתי המלון. זו לא בעיה של מקום אחד או שניים, זו בעיה של אמצעים שבגללה

לא,יכולים לגמור את הבניה. לפי דעתי צריך לרדת לשורש רגעיה, כי מדובר פה במקומות

עבודה ובהכנסה בדולרים. הנושא הזה מחייב בירור נוסף ודיון נוסף אולי אפילו עם

שלושה-ארבעה יזמים כדי לשמוע מה יש להם להגיד, היות והשורה התחתונה היא שהעסק לא

נגמר.

הנושא של הכשרה פנים-מפעלית הוא לא הפתרון של "סגרים". "סגרים" זה מפעל

שמייצר פקקים לבקבוקים ויש ירידה של הייצור לחודשיים. אחרי תקופה זו הוא יקלוט

את העובדים בחזרה. הכשרה פנים-מפעלית היא כמות כסף כדי שהמלונות יהיו מוכנים

לקלוט את האנשים. הייתי רוצה שמשרד העבודה והרווחה ושירות התעסוקה ישקלו את

הנושא כדי שנוכל להתמודד עם הבעיה וכדי שתהיה אפשרות של קליטה מיידית והכשרה של

אנשים.

אני לא רוצה לזרות מלח על הפצעים, אבל אני מוכרח להיאחז בדבריה של חברת

לערד ולים המלח היו ימים טובים ויהיו ימים טובים,

השאלה היא מה ערד וים המלח ביחד עשו מבחינת ההתארגנות האזורית, מבחינת עידוד

התיירות מחוץ-לארץ. יש פה מסמך שקובע שיש בחורף ירידה עונתית של התפוסה באזור

זה, כאשר תקופת החורף צריכה להיות תקופת הפריחה של אזור ים המלח לתיירות מבחוץ.

באירופה אין משבר, המשבר הוא פה.

אם כן, למה יש ירידה בתפוסה?

מכיוון שקל יותר - ואת זה עושים המלונות בים המלח ובערד - להביא ישראלים

לסוף הבוע. את זה עושים כבר עשר שנים ורק מעט עושים על מנת לנסות להביא תיירות

אירופית לאזור ים המלח, שממנה תהיה הצדקה לסיים את המלון של ההסתררות הלאומית.

מי אשם שלא באים תיירים?

לשם תכנון לטווח ארוך באזור כולו - ערד וים המלח - צריך להקים ועדת תיירות,

לבוא עם הצעות מעשיות ולהשקיע הון עצמי מסויים, אבל לא לתיירות פנים. למרות שאני

יודע שאני חותר תחת דבריו של שר התיירות, אני אומר: לא רק תיירות פנים, יש גם

תיירות תוץ. אם לא תבוא תיירות חוץ,המלונות לא יושלמו, ואם לא יושלמו לא תהיה

תעסוקה. משרד התיירות עושה זאת עבור ירושלים, תל-אביב, וזיפה ועוד מאה ועשרים

יעדים. ערד ואזור ים המלח צריכים לעשות זאת עבור אזור ים המלח.

למה אתם לא עושים זאת בשביל ערד?

אנחנו עושים, אבל לא במקומם.

נושא שהוועדה אולי צריכה לטפל בו במישורים יותר גבוהים הוא נושא התעסוקה של

קבלנים בתוך המפעלים. המפעלים מעסיקים עובדים לא דרך שירות התעסוקה אלא דדך כל

מיני לשכות פרטיות, דרך קבלני משנה, ובמספרים די גדולים.

הכוונה לייראיסים".

אני רוצה לסכם את הישיבה ולהשיב קודם כל לחברת-הכנסת חייקה גרוסמן: מדי

דיון בדיון אנחנו חוזרים לאותה שאלה. גם אני חושבת שהכנסת וועדת כנסת לא נבחרו

כדי לעסוק בפרטים והוועדה גם לא צריכה לעסוק בפרטים, אבל אין לנו ברירה. קיימנו

שני דיונים גדולים על נושא האבטלה עם השר, באו כל המנכ"לים וישבו אנשי התקשורת.

האם יצאנו חכמים יותר מאותם דיונים? יצאנו יותר שקטים? יצאנו בתחושה שברמה של

המדיניות יש התמודדות? - לא. הגענו למסקנה שאם אנחנו יכולים לתרום את התרומה

הצנועה שלנו כדי שעדי הפיתוח לא יתמוטטו ולא יפלו אנחנו צריכים לעשות זאת. כל

דבר כזה לעיר פיתוח הוא הצלה. נשיאות הכנסת, משיקולים שלה, לא יכולה לאשר הצעה

דחופה לסדר היום על כל ישוב ולכן היתה הצעה בוועדה, שכוועדה אנחנו יכולים ליזום

דיונים לגבי אותם מקומות שהתחושה שלנו והידיעה שלנו היא שמצבם קשה ושאנחנו

יכולים לסייע להם במשהו. אני שמחה לציין שהסיוע שלנו לישוב כמו מצפה-רמון היה

משמעותי מאד. הטיפול בכרמיאל הוא רק בתחילת הדרך, אבל הוא נמשך.

/



אני מוכרחה לציין לשבח את שיתוף הפעולה של המשרדים.- גת של משרד האוצר, גם

של מרכז ההשקעות - שהוא שיתוף פעולה משמעותי בנושאים אלה, ואני מקווה שהיום

יירתם לשיתוף פעולה זה גם משרד התיירות. להציל היום כמה ערי פיתוח זו ממש משימה

לאומית.

שמחתי מאל לשמוע מה שאמד יורם בליזובסקי לפחות לגבי ארבעה

אני לא דואה באף אחד מן המפעלים האלה תשובה לדוד הצעיד

של ערד. אם לא נדאג לעתיד, עדד תזדקן, הצעירים יברחו משם ואז כל הפתרונות שאנחנו

נוחנים הם לא פתרונות לטווח ארוך והם לא פתרונות אמיתיים. החיפוש צריך ללכת

לקראת מפעל שישיב על נושא הדוד הצעיר. בערד, לשמחתנו, גדל דור צעיר שסיים בתי

ספר תיכוניים והוא פתוח לכל הנושא של האלקטרוניקה והמחשבים. יש שם גם בני נוער

שהלכו ללמוד באוניברסיטאות וכשהם חוזרים אין להם מה לחפש בערד. חייבים למצוא

מפעל שיתן תשובה לבנים ולבנות של ערד שיש להם השכלה גבוהה יותר, אתרת כל סיפור

ערד ייגמר. .....

- ליורם בליזובסקי אנחנו חייבים לתת ארכה עד אחרי אפריל, כי רק אז הוא יקבל

את אישור התקציב. בכל זאת שמענו ממנו דבד מה מדגיע: הנושאים האלה מטופלים במרכז

ההשקעות, ולכן מיד כשנחז וד מן הפגרה נבקש לקבל ממדכז ההשקעות דיווח גם על ארבעת

המפעלים וגם על מפעל חמישי שצריך ללכת לקראת הצעירים של ערד.

אני מבדילה בין מעדכת התיידות של עדד עצמה, שמדרך הטבע

בנויה על תיירות פנים בחלקה הגדול, לבין אזור ים המלח שמוכרח להיות בנוי על

תיירות חוץ. מה שקורה בים המלח הוא דבר מיוחד במינו: אין בעולם הדבה אזורי מרפא

כמו אזור ים המלח, בתנאים שיש בו, ולכן חייב אזור זה להיכנס למפה המתוכננת של

משרד התיירות.

הוא נמצא.

השאלה אם גם בבתי המלון של ים המלח התפוסה נמוכה.

היא קצת מעל לממוצע.

ב-10% מעל לממוצע.

ים המלח הוא אזור חורף, לא אזור קייץ, וכאן הפניה שלנו מכוונת אליכם: זה

נושא שערד לא יכולה להדים אותו.

אבל זה מקור תעסוקה פריפדיאלי.

אני מדבדת על התיידות, לא על התעסוקה, ואת זה צדיך לעשות משדד התיידות. הוא

צדיך לדאוג שיותר תיירים יגיעו לאזור ים המלח.



לגבי הנושא של בתי המלון אני מבקשת ממר טל: תיכנסו למשא ומתן, יחד עם מרכז

ההשקעות, יחד עם סגן שר האוצר, ולאהר שבועיים-שלושה תדווהו לנו על שלושת בתי

המלון בהם מרובר - היכן עומד הענין ומה צריך לעשות כרי לסייע.

ש. טל;

אני מבקש ארכה של ארבעה שבועות.

היו"ר א. נמיר;

בסדר.

הכתובת האהרונה היא שירות התעסוקה. אני לא רואה שירות התעסוקה, מבחינת

הוועדה, רק כמי שמדווח לנו על נתונים. שירות התעסוקה עושה עבורה רבה ויפה, אבל

התקופה היא מיוחדת במינה והדרכים אינן יכולות להיות שגרתיות. אני רוצה לקבל

משירות התעסוקה תשובה על כל הנושא, ואם זה צריך להיעשות עם משרד העבודה והרווחה

ייעשה הדבר יחד עם המשרד. אני מתכוונת לכל הנושא של ההסבה המקצועית, לכל הנושא

של הפתרונות, גם לטווח הארוך וגם לטווח הקצר, כאשר אוכלוסיית היעד המי ורודת של

ערד מוכרחה להיות לנגד עיניכם, ובתוכה נשים שבחלקן הגדול הן ברמת השכלה גבוהה

יותר. אפשר לומר לאשה כזאת לצאת לעבודה זמנית, לשלושה חודשים, כחדרנית בבית

מלון, אבל זו לא המגמה שלנו לשלוח נשים ברמה כזאת לעבודות כאלה. התוצאה תהיה

שהן לא תעבודנה או שהן תעזובנה את ערד.

נושא שני ששירות התעסוקה חייב להיות מודע אליו ולבחון לגביו דרכים חדשות

הוא הנושא של הדור הצעיר ומה התשובות שאנחנו נותנים לרור הצעיר במקום כמו ערר.

זה נכון לערד, זה נכון לכרמיאל וזה נכון למקומות אחרים. גם בבית-שאן יש היום

קבוצות של בני נוער שרמת השכלתם גבוהה יותר ואין להם מה לחפש שם. אני מבקשת

שלאחר כשבועיים-שלושה תביאו לנו את הצעותיכם גם ביחס לערד פרופר וגם ביוזס לתכנון

הכללי בארץ כולה.

נעמוד בקשר עם כל הגורמים. אני מבקשת גם מראש המועצה המקומית ערד לעמוד

איתנ ו בקשר, לדווח, לומר, כי אנחנו לא מפסיקים לטפל באותם מקומות שהופיעו

לפנינו. אם יהיה צורך נזמן ישיבה נוספת.

לענין כימיקלים לישראל; כשזימנו אותם בנושא ירוחם לא בא יושב-ראש מועצת

המנהלים וגם המנכ"ל לא בא. נמצא את הזמן המתאים לזמן אותם יחד, כי יש לענין הזה

השלכה מאד משמעותית על כל נושא התעסוקה, קודם כל בדרום, אבל לא רק בדרום.

ח. גרוסמן;

צריך לקבל אינפורמציה מה באמת קורה.

נשמע אותם.

ש. טל;

הערה: רציתי לומר שחברנו שובל ביקש להסב את תשומת לבנו לכך שבעיית התפוסה

הנמוכה במלונות היא לא בידי שמיים. מלון "גלי זוהר" בים המלח מגיע לתפוסה של

80%-90% שבבתי מלון אחרים ממוצע התפוסה הוא 58%, לפעמים אף פחות מ. 50%-



המלונות צריכים לסייע לעצמם. לפני כשנה וחצי באנו בדברים עם המלונאים באזור

ים המלח והצענו להם להקים גוף של שיווק האזור על בסיס אזורי. הפרופיל של האנשים

הוא כזה שהם לא היו מסוגלים לעבוד בירוד ולא יצא דבר. במהלך הישיבה העברתי פתק

לראש המועצה המקומית ערד ובו הצעתי לו ליזום את הנושא, כשהוזבדה שלנו תהיה מוכנה

להשתתף בחברת שיווק כזאת שתהיה משותפת לים המלח וערד. זה אחד הפתרונות שיכולים

להגדיל את התפוסה באזור זה.

היו"ר א. נמיר;

כדאי שראש המועצה המקומית ערד יקה על עצמו דבר זה כנסיון.

תודה רבה לכם. הישיבה נעולה.

(הישיבה ננעלה בשעה 13.00)