הכנסת האחת-עשרה

מושב ראשון



פרוטוקול מס' 39

מישיבה של ועדת העבודה והרווחה

ביום ד' כ"ג בטבת התשמ"ה - 16 בינואר 1985 בשעה 9,00

חברי הוועדה; א' נמיר - היו"ר

ש' ארבלי-אלמוזלינו

ח' גרוסמן

ר' כהן

י' פרץ

חברת-הכנסת א' סרטני

ר' ברקאי - המוסד לביטוח לאומי

ש' בריגמן - המוסד לביטוח לאומי

ר' רטוביץ המוסד לביטוח לאומי

ר' דרבסי - משרד העבודה והרווחה

י' בראון - משרד העבודה והרווחה

נ' גרינשטיין - משרד הבריאות

ר' יוסף - משרד האוגר

ב' עובדיה - קופח החולים הכללית

ע' רבי - עיריית באר-שבע

ב' בוטראשלילי - עיריית באר-שבע

ע' עופר - מנכ"ל ארגון ארצי של מט"ב

י' אלדד - הנהלת מט"ב באר-שבע

י' לונדון-יערי - יו"ר ועדת הכספים של מט"ב

י' לבנת איש-טוב - היו"ר היוצאת של מט"ב

יועץ משפטי מ' בוטון

מזכירת הוועדה: א' אדלר

מ' הלנברג

1) צו הביטוח הלאומי (החלפת לוח ו')

(מס' 2), התשמ"ה-1985

2) שרותי מט"ב בבאר-שבע - הצעה לסדר-היום

של חברת-הכנסת אמירה סרטני



צו הביטוח הלאומי (החלפת לוח ו') (מס' 2). התשמ"ה-1985

היו"ר א' נמיר; בוקר טוב, רבותי, אני מתכבדת

לפתוח את ישיבת ועדת העבודה

והרווחה.

על סדר היום שלנו שני נישאים.

נתחיל בנושא הראשון - צו הביטוח הלאומי (החלפת לוח וי) (מס' 2),

התשמ"ה-1985.

נמצאים אתנו אנשי המוסד לביטוח

לאומי - גברת רינה ברקאי, גברת רחל רטוביץ ומר בריצמן.

ר', רטוביץ; לוח וי משתנה ומתעדכן אם מועלה

המחיר ליום אשפוז כללי ואם מגדילים

את החלק במענק הלידה המשתלם ישירות ליולדת.

התיקון המוצע נדחה מפני שלא היה

ידוע אם תשולם תוספת יוקר או לא תשולם תוספת יוקר, הכל היה תלוי

במדד. ואמנם, לפי המדד האחרון שהתפרסם אתמול לא תשולם תוספת יוקר.

כדי להימנע מנזק נוסף בשעור מענק הלידה ליולדת אנחנו מבקשים

שהפעם תהיה התחולה מ-25 בינואד, זאת אומדת הקדמה של חמישה ימים,

כידוע, מענק הלידה מורכב מהסכום

המשתלם על-ידי המוסד לביטוח לאומי ישירות לבית החולים שבו מאושפזת

היולדת ומסכום המשתלם ישירות לידי היולדת.

הסכום המשתלם על-ידי המוסד לביטוח

לאומי ישירות לבית החולים לא יוגדל הפעם, כי בעקבות ההסכם לייצוב

המשק לא הועלה המחיר ליום אשפוז כללי-

אנחנו מבקשים להגדיל הפעם רק את

סכום המענק המשתלם ישירות ליולדת עבור רכישת ציוד ראשוני לתינוק

שנולד.

לפני הוועדה יש לוח נתונים של

המענק המוצע ליולדת. בדעתנו לעגל את הסכומים המצויינים בלוח זה.

היו"ר אי נמיר; תודה רבה. אם אין התנגדות אנחנו

מאשרים את הצו המוצע.

אני מבינה שאין התנגדות, הצו מאושר

פה אחד.

ההצעה לאשר את צו הביטוח הלאומי (החלפת לוח וי)

(מס' 2), התשמ"ה-1985, נתקבלה



שרותי מט"ב בבאר-שבע - הצעה לסדר-היום של חברת-הכנסת אמירה סרטני

רבותי, בוקר טוב, אני מקדמת בברכה

את האורחים שלנו. הנושא שאנחנו

עומדים לדון בו הוא הצעה לסדר-היום שהועלתה במליאת הכנסת על-ידי

חברת-הכנסת סרטני והועברה אלינו, בנושא שרוחי מטפלות בית בבאר-שבע.

למי הנוהג שלנו, מציעת ההגעה תציג

את עיקרי הצעתה.

א" סרטני; בוקר טוב לכולם. התעוררתי לנושא זה

בעקבות מה שהתרחש בבאר-שבע, היתה זו

נורה שהדליקה אצלי אור אדום.

אין לי ספק שמתפקידה של החברה בכלל

לדאוג ששרותים כמו מט"ב לא ייפגעו.

מתוך בירורים שעשיתי הבנתי שהשרותים

ממשיכים בינתיים להתקיים, כלומר כל זמן שיש אפשרות ומזרימים כספים,

הענין עובד איך שהוא. ההתרשמוח שלי היא שמחקיימים איך שהוא.

שרות מט"ב מטפל ב-120000 איש בארץ-,

רובם קשישים. אנחנו יודעים שאוכלוסיית הקשישים, מעצם היותם של האנשים

קשישים, לוקה ברוב הבעיות שאנחנו מדברים עליהן ואנחנו מצווים לתמוך

באוכלוסיה הזאת במיטב יכולתנו.

יש סכנה לסגירת השרות הזה בגליל חובות

שהצטברו ועקב אי-הזרמת כספים בעיקר על-ידי משרד הבריאות. אין הזרמת

כספים סדירה ממשרד הבריאות. תשלומים אחרים, עד כמה שהבנתי, הוזרמו

כסדרם.

באר שבע תפסה אמנם מקום בכותרות

אבל לפי האינפורמציה שקיבלתי, המצב במקומות אחרים לא יותר טוב.

אני חושבת שחובה עלינו ליצור מערכח

מבטיחה.

אני רוצה לשמוע אינפורמציה מה המצב

היום, כי אני מבינה שהדברים משתנים על פי מצב ההזרמה. האם החוב הצטמצם?

האם אפשר להמשיך ולגלגל את הדברים?

אני חושבת שהוועדה צריכה להגיש

המלצותיה בענין זה-

אני מבינה שהמצב הקשה נובע מחובות

מצטברים ואי-יכולתו של השרות הזה להחזיר אותם ולכן הוא עומד בפני

סכנת סגירה.

נשמע ממר עובדיה רבי, מנהל אגף רווחה

בעיריית באר שבע מה מצב הדברים עכשיו

וממה צריך להתחיל לטפל.



ע' רבי; הגד העיקרי בנושא זה ה0 הקשישים,

שרובם עברו את האימה של מלחמת העולם.

משרד הבריאות קיצץ את שעות הטיפול עד לשעת טיפול אחת בקשישים שאינם

שולטים בעצמם. משרד הבריאות הפחית ב-3000 את השעות לשרותי מט"ב,

מ-7,000 ל-4,000.

צריף לזכור ששרות מט"ב חוסך ימי

אשפוז. אם הקשישים מקבלים טיפול בביתם - אפשר לדחות את אשפוזם.

כשקרה האסון קיבלנו, אני מדבר על

באר-שבע, סכום של מיליון שקל אבל אנחנו חייבים 13 מיליון.

עיקר החוב נובע מאי-תשלום סדיר של

משרד הבריאות וכורח שלנו לשלם ריבית. נאלצנו להפחית שעות עבודתם

של אלה שעבדו במט"ב במשכורת.

היו"ר א' נמיר; מה סכום החוב שלכם?

5 מיליון ועוד 8 מיליון תנאים

סוציאליים, שאנחנו לא משלמים.

בסך הכל 13 מיליון שקל.

הפחתנו את שעות הטיפול לשעה אחת ביום,

כולל נסיעות בתחבורה ציבורית.

רוב האנשים המטופלים על-ידי מט"ב אינם

חברי קופת חולים ורק משרד הבריאות משלם עבורם.

גם משרד הבטחון משלם, לצערנו, לא

בזמן.

מט"ב ציבורית שהתנהלה

שלה מתנדבת. אני רוצה להשתמש בהזדמנות

זו כדי להודות למתנדבים.

למט"ב 17 סניפים ברחבי הארץ וחוב,

לפי הבדיקה האחרונה, של כ-90 מיליון שקל, כולל את הסכום שעליו דיבר

מר רבי. מ-1 באפריל עד היום הזרים מרכז מט"ב 6,5 מיליון שקל, שעור של

5%, שאנחנו קוראים לו "קופת ויסות", נכנס למרכז ולא ניתן לסניפים אלא

אם הסניף נמצא בצרה.

שעור של 1% מהתקציב שלנו בא מתרומות,

בזמן האחרון העביר אלינו משרד העבודה

והרווחה מקדמה שאותה חילקנו בין הסניפים כדי לבוא לעזרתם,

כשמדברים על החוב של 90 מיליון, אינני

מביא בחשבון את התשלום של משרד העבודה והרווחה, שאותה לא צריף להכניס

לחוב.

אנחנו מטפלים ב-12,000 נזקקים, מט"ב

הוא מוסד אשר חייב לשלם משכורות לכמעט 1,000 איש שכ-900 מהם הן מטפלות,

כמה יש בבאר-שבע?

47.

הסניף שלגו בבאר- שבע הוא אחד

הסניפים הוותיקים שלנו, העובדים בו ותיקים יותר ולכן גם המשכורות

שהוא משלם הן גבוהות יותר.

לא מזמן חגג מט"ב 25 שנים לקיומו,

יש סניפים כגון תל-אביב, באר-שבע וירושלים, שבהם יש מטפלות העובדות

20-15 שנה.

אפילו נותן- מט"ב טיפול של שש

שעות ביממה לתולה - וזה הרבה - המחיר הוא כשישית מהמחיר למוסד או

לבית-חולים. אנתנו מוסד אשר חוסך כסף למדינה.

יש לנו כמה בעיות. חלקן הוזכרו.

חלקן ספציפיות לבאר-שבע.

כפי שניתן היה להבין מדבריו של

מר אדווי, העלות אצלנו גבוההיותר כי העובדות בבאר-שבע ותיקות יותר

ולכן יש גם בעיה של התעריף. אף על פי כן, תעריף השעה שונה. בחודש

זה, לדוגמה, נשארנו עם רווח של 20 שקל לשעה ואילו בחורשים הקודמים

היה מינוס של 67 שקל לשעה. בעוד חודש שוב נישאר בהפרש של 20 שקל

לשעה ואחר-כך שוב נהיה בגרעון. זו בעיה שמוכרחים למצוא לה פתרון.

בגלל ההפחתה בשעות הטיפול - ההוצאות

המשרדיות שהן אמנם קטנות, תופסות תלק יותר גדול. באמצעות עיריית-

באר-שבע נעשו שינויים. היא מנסה להפחית את ההוצאות שלנו אבל זו עדיין

בעיה.

ש' ארבלי-אלמוזלינו; כמה ניתן על-ידי משרד העבודה

והרווחה?

כ-1000 שעות לחודש.

ומשרד הבריאות?

789. המספר משתנה, הוא עולה ויורד.

קופת תולים נותנת 1,914 שעות.

בעיה שכבר צויינה - אנחנו מקבלים

את הכספים באיחור וללא הצמדה ואילו אנחנו צריכים לשלם ומשלמים את המשכורות

במועד. זה יוצר בעיות.

משרד העבודה והרווחה רואה בהערכה

ובחיוב קיומם של שרותי מט"ב על כל

המגזרים והסניפים שלו בארץ.

משרד העבודה והרווחה תומן, במידת

האפשרויות שלו, וימשיך לתמוך במרכז מט"ב ובסניפים.

מבורכת ותשובה.



כשיאושר חוק ביטוח סיעוד, מט"ב יתפוס

מקום חשוב ויועברו אליו כספים לצורך תגבור פעולותיו.

למרוח הקיצוצים בתקציב לא פחחה ההזרמה

של משרד העבודה והרווחה למט"ב והשרוחים שלו למט"ב נשארו פחוח או יותר

כפי שהיו ובמקומות מסויימים הם אפילו גדלו במשך השנה. עכשיו מדובר על

25,000 שעות לחודש ל-17 סניפים. המעורבות שלנו בבאר שבע קטנה יחסית.

הממוצע של משרד העבודה והרווחה בבאר-שבע הוא 1,000 שעות לחודש והממוצע

הזה יציב בכל השנה אם כי הוא מהווה רק 25% מסך כל שעות מט"ב בבאר שבע,

אבל אין קיצוץ במספר השעות של משרד העבודה והרווחה להיפך היום, כפי

שאמרתי, זה מהווה %25 מסך כל שעות מט"ב בבאר שבע ובעבר זה היה אחוז קטן

מ-25%.

קופת-חולים מממנת

45% משרותי מט"ב; משרד הבריאות - 25%; משרד העבודה והרווחה - 25%;

וגופים אחרים - 5%.

יש תעריף אחיד לכל הגופים אשר מפנים

שרותים למט"ב, כדי למנוע משא-ומתן עם כל אחד מ-17 הסניפים. מרכז מט"ב

צריך לתמרן ולווסת בין הסניפים החלשים יותר לבין הסניפים החזקים יותר

ולכן התעריף הממוצע נבנה בהתאם לסך כל התקציב של כל הסניפים. כמובן שיש

סניפים שצריכים לקבל תמיכה ממרכז מט"ב.

היו"ר א' נמיר; מי הפחית 3,000 שעות?

ע' רבי; רק משרד הבריאות.

היו"ר א' נמיר; האם הוא נתן שעות רבות יותר?

כן. הוא נתן בין 7,000 ל-8,000 שעות.

המכסה הזאת ירדה ב-3,000. לעומת זאת,

משרד העבודה והרווחה וקופת חולים העלו את מספר השעות שלהם.

ר' דרבסי; השיטה של העברת התשלומים מתבססת על

מקדמות חידשיות המועברות למט"ב. לקראת

סוף החודש מועברים הכספים, אפילו אין דיווח. אני מתייחס בדברי למשרד

העבודה והרווחה, לשיטה שהוא נוקט בה.

נ' גרינשטייז; החלק העיקרי של הנושא הוצג על-ידי

הדוברים שקדמו לי. אני יכולה להמשיך

ולדבר בכאב על העובדה שאנחנו נאלצים להפחית ממספר השעות המוזמנות על-

ידי משרד הבריאות, גם ממט"ב וגם מגורמים אחרים שאנחנו מקבלים מהם שרותים.

השאלה היא על איזו תקופה מדובר כשמציינים

מספר של אלפים אחדים.

היו"ר אי נמיר; את שואלת? אנחנו צריכים לשאול אותך.

למה לא הבאת נתונים.

נ' גרינשטיין; יש לי נתונים של משרד הבריאות. היום

אנחנו עומדים על 780 שעות לחודש.





היו"ר א' נמיר; ממתי?

מחודש אוגוסט.

ממתי זה פחות מ-1,000?

נ' גרינשטיין בחודש יוני זה היה פחות בגלל שביתה

של מט"ב.

שימת התשלום למט"ב באר שבע היא שעם

גמר החודש מקבלים דו"ח על ביצוע השעות ורק אחר-כך, בממוצע 40-30 יום

אחר-כך משרד הבריאות מעביר את התשלום עבור העבודה שבוצעה.

אני שואלת למה קיצצו במספר השעות

ולמה מעכבים את העברת הכספים?

משרד הבריאות הפחית את מספר השעות ל-4,000 ואחר-כך למחות מ-1,000

ו שעות, למה? למה משרד הבריאות הפחית את מספר השעות שמקבלת מט"ב באר-

שבע?

משרד הבריאות הוא המשרד היחידי

שהפחית אח מספר ההזמנות. מוקד הוויכוח וחשאלח הוא משרד הבריאוח.

אנחנו חייבים לקבל על כך תשובה ממשרד הבריאות.

לי ידוע שהקיצוץ חל רק מראשית שנת

1984 .

אני פונה בשאלה אל חברת-הכנסת

ארבלי-אלמוזלינו, שהיא גם סגנית

מי מייצג אח משרד הבריאות בנושא זה?

כשנודע לי מהו סדר היום של הישיבה

הזאת פניתי אל לשכת השר ושאלתי.

נאמר לי שצריכה להיות נוכחת כאן גברת אידל אלוני, האחראית על מינהל

בריאות הציבור במשרד הבריאות. ביקשתי שיכינו את החומר לוועדה. הבוקר

שוב שאלתי בלשכת השר. ד"ר אבני חולה. גברת אלוני לא בעיר,

אין ספק שהמשרד צריך להיות ערוך

ולדאוג שהוועדה תקבל דו"ח מלא. אם המשרד לא בסדר - צריך לקרוא אותו

לסדר.

אני ביוזמתי קיימתי דיון בנושא זה

של מט"ב. אני רוצה לציין בהערכה ובהוקרה את הפעולה של מט"ב, פעולה

אשר מתבטאת במסירות ללא גבול בטיפול באנשים. לא יכול להיות שנסכים

ליחס כזה לשרותי מט"ב. האם זה נגרם מפני שהוא לא יודע לצעוק ולא

יודע ליצור דעת קהל?

אני מצטערת לציין שגם משרד העבודה

והרווחה העביר את הסכומים שלו רק בימים האחרונים. אני יודעת זאת אחרי

שהיתה פנייה של ד"ר בריק. לצערי, גם ההעברה ממשרד העבודה והרווחה איננה

שוטפת, ואינני אומרת זאת כדי להצדיק את העיכובים בהעברת הכספים של משרד

הבריאות. בגלל אי-הזרמה למשרד הבריאות נפגע גם הנושא של שרותי מט"ב.



בגלל המצוקה הנוכחית, שהתחילה בחודש

אפריל, הוקטן מספר השעות לטיפול בקשישים האלה.

זה היבט נוסף איר מתייחסים לאוכלוסיית

הקשישים.

שי ארבלי-אלמוזלינו; שעות הטיפול הופחתו עד לשעה ביום וגם

לזה אין אמצעים. אין ספק שזה מוכיח

שאין יחס ואין מודעות לנושא הזה. אני רוצה להיאבק כדי שהיחס הזה ישתנה

וכדי שתהיה יותר מודעות בכל הקשור לאוכלוסיית הקשישים והחולים הכרוניים.

כפי שכבר אמרתי, יזמתי דיון בנושא זה.

היה זה דיון עם קופת חולים. אמרנו שלא יכול להיות שהשרות יהיה כל כך

מפוצל בין כל כך הרבה גורמים.

קופת חולים נותנת שרותים לכ-5,000

אגשים חולים בכל הארץ. היא נותנת שלוש שעות ביום ולא שעה אחת. היא

ראויה להערכה על כך.

דנו בשאלת ההגדרה של "טיפול בית". אני

חושבת שמשרד הבריאות צריך להשתחרר מזה. קופח חולים מוכנה לקבל את

הנושא הזה על עצמה תוך כדי התחשבנות עם משרד הבריאות, כדי שהאוכלוסיה

הנזקקת תקבל טיפול מסודר ובצורה מרוכזת.

הוקמה ועדה משותפת למשרד הבריאות

ולקופת חולים, שצדיכה לקבוע הגדרה ל"טיפול בית" ולהציע הצעה לריכוז

הטיפול ביד אחת כדי שלא יהיו כל כך הרבה משרדים שיטפלו באותו קשיש"

על פי הערכה של משרד הבריאות, מספר

הנזקקים למט"ב מגיע ל-1,100. זה מבוסס על מספר האנשים שקיבלנו שרות

בשנת 1984. הקיצוץ נובע מחוסר כסף. משרד האוצר לא נתן כסף למטרה זו,

עוד לפני שאנחנו הגענו למשרד הבריאות- רק 885 איש נזקקים מקבלים שרוחי

מט"ב באמצעות משרד הבריאות.

התקציב הדרוש, לפי דצמבר 1984, הוא

660 מיליון. במחירי הרבעון השלישי יש בתקציב 337 מיליון שקל. סכום

נוסף של 33 מיליון מיועד לקופת חולים עבור השלמת טיפול בית לחברים

בזכויות מלאות. מכסת השעות, בהשוואה ל-1983, הוקטנה בשעור של 35%.

קופת חולים נותנת טיפול גם למי שאינם חבריה בזכו/יות מלאות.

אני סבורה שהוועדה לא צריכה להסתפק

בדיון על הקטע הקטן של באר-שבע. זה נושא מוזנח ואין הוא נמצא בתודעה

של המשרדים המטפלים בנושא זה, ביחוד משדד הבריאות. כפי שאמרתי קודם,

מכסת השעות הוקטנה. ברור שאם משרד האוצר לא מזרים כספים למשרד הבריאות -

אין למשדד הבריאות כסף ומה שהוא מקבל הוא חייב לחלק על פני המערכת.

הביטוח הלאומי רצה למטיל עיקול על מט"ב

מפני שלא היה לה כסף לשלם לביטוח הלאומי. במה היא אשמה? האם ייתכן שזה

יהיה היחס למי שנותן שרות לאוכלוסיה נזקקת?



אני חושבת שהדיון צריך להיות על

מט"ב בכלל ולא רק על הקטע הנוגע לבאר-שבע. אני מציעה שלאותו דיון

נזמין גם את שר האוצר.

אני אומרת את הדברים כאן כחברת

הוועדה ולא כסגנית שר הבריאות.

יש תקציב. אילו משרד האוצר היה

מזרים את הסכום שיש בתקציב, המצב היה יותר טוב. הוא לא מעביר.

נקרא לאוצר ונשאל למה הוא לא מזרים את הכסף על פי התקציב. חבל שאיש

האוצר לא נמצא כאן. זה נושא חשוב.

היו"ר א' נמיר; נציג האוצר הוזמן לישיבה. אני

מקווה שהוא יגיע. אנחנו מבררים

מדוע הוא טרם הגיע.

שי ארבלי-אלמוזלינו; אני מקווה שעם קבלת חוק הסיעוד

הנושא הזה יזכה למסגרת מכובדת

יותר, כי השרות בתוך הקהילה צריך להיות המסמר של החוק. ככל שמטפלים

יותר בקשיש בתוך הקהילה, כך אפשר לחסוך יותר בימי אש9וז.

כפי שאמרתי, אני חושבת שצריך

להרחיב את היריעה של הדיון שלנו ולדון על שרותי מט"ב בארץ. נבקש

לקבל נתונים כלליים-ארציים.

ח' גרוסמן; מהדיון הזה אני לומדת לדעת ששום

דבר לא השתנה. הגלגל חוזר וכל פע0

המצב יותר קשה והטרגדיה יותר גדולה. אין כל קושי לפגוע במט"ב. קל

ביותר לפגוע במט"ב. הם לא משלמים. אבל בכל זאת, מכיוון שיהודים הם

בני רחמנים - נותנים קצת שרות. שרותי מט"ב הם כל הזמן בבחינת ילד

חורג.

אין ספק, מט"ב הוא שרות חשוב. אבל

חשוב יותר הוא הזקן הזקוק לסיעוד. סובל הוא הקשיש הזקוק לטיפול ואיננו

מקבל את הטיפול.

עקבתי אחרי מט"ב במשך הרבה שנים,

תמיד התייחסתי בכבוד לשרותי מט"ב. יש בזה חלק גדול של התנדבות ואין

זו רק עבודה בשכר. כל זמן שיש לנו אגודה המתבססת לא רק על עבודה

תמורת שכר אלא יש בה גם מניעים ומוטיבציה יותר ערכיים, צריך לשמור

עליה כעל בבת העין. שום משרד לא יוכל להתמודד בנושא זה רק על בסיס

של שכירת עבודה.

טיפולי בית נעשים גם על ידי קופת

חולים וגם על-ידי צוות של בית חולים אחרי שחרור מאשפוז.

אני חושבת שצריכים להיות מאמצים

עליונים כדי להמשיך ולקיים יותר את מט"ב.



גברתי היושבת-ראש, פוגע מאד לשמוע

אין לנו כסף ואנחנו מוכרחים לפגוע. יותר מזה, הוא

מודה שפוגעים בחלשים, כי בהם הכי קל לפגוע. אתמול שמעתי את הדברים

האלה במו אזני. פוגעים בחלשים ביותר ולכן הדברים נראים כפי שהם נראים.

לשר האוצר יש טענות שאנחנו לא

מאשרים את הקיצוצים, מצד שני אנחנו שומעים את הגמלאים השואלים למה

אישרנו 9% במקום פיצוי של 13%. אנחנו יודעים את האמת למה נהגנו כפי

שנהגנו. אנחנו יודעים שלא היתה ברירה אלא לאשר מה שאישרנו, שאם לא

כן הם לא היו מקבלים דבר,

לכשירחיב צריף לחשוב

גם על הרחבה השרות הזה, אולי גם על-ידי מתבדבים. אני רואה את הפעולות

הנעשות בבתי החולים. לא פעם נדמה לי שיש בזבוז של רצון טוב, אני יודעת

שאי-אפשר לסמוך על התנדבות בלבד, אבל כמעשה של עזר בשעת מצוקה, אולי

אפשר לחשוב על זה ולהאחז בזה, בפרט כשיש בעיה ומצוקה של שעה טיפול אחת

ביום, זה לא מספיק, אסור להשלים עם זה, זה לעג לרש, במצב כזה כדאי

לחשוב גם על רזרבה בצורת מתנדבים כדי לא להיות תלויים באוצר בכל מאת

האחוזים ודי שתלויים בו בשבעים או בשמונים אחוזים, אני מדברת על מקרי

סעד שאינם יכולים לשלם,

להצעתה של חברת-הכנסת ארבלי-אלמוזלינו,

אינני בטוחה שקופת חולים יכולה לקחת את זה

על עצמה,

היא היחידה שעושה את זה טוב,

דברים רבים היא עושה טוב.

ועדה בוחנת את זה.

כדאי לבחון אם זה אפשרי, בפרט עכשיו

כשההשתתפות של הממשלב בכל שרותי

המערכה ירדה באחוזים ואולי תוסיף ותרד ואנחנו נחכה לימים יותר טובים,

רבותי, אינני חושבת שיש טעם שנמשיך

היום בדיון, אין טעם שאנחנו נשוחח

בינינו לבין עצמנו, האוצר ומשרד הבריאות אינם נמצאים כאן בדרג שצריך

להיות, ישבנו והמתנו זמן ממושך למישהו מהאוצר, גם לנציג משרד הבריאות

המתנו חצי שעה, לא עם האנשים הנמצאים כאן יש לנו דין ודברים, נקיים

עוד דיון,

מזכירת הוועדה תודיע על כך גם

ללשכת שר הבריאות וגם ללשכת שר האוצר ואני אכתוב מכתב חריף לשני

השרים, אני אכתוב לשרים מכתב חריף מאד על היחס שלהם לוועדה, אני

מציעה שנשמע עכשיו את האורחים שלנו ואת הדיון הבא נקיים אולי על

כלל המקומות, אנחנו נקיים דיון על השרותים בכל הארץ, עכשיו עומדת

לפנינו שאלה, ונבקש על כך תשובה ממשרד הבריאות, איך אנחנו יכולים

בכל-זאח, ומיד, להבריא מה שקרה בבאר שבע,



ש' ארבלי-אלמוזלינו; אני מגיעה שתהיה החלטת ביניים

לפנות למשרד הבריאות שיזרים את

הכסף המגיע למט"ב באר-שבע.

אני חושבת שאני פטורה להדגיש את

החיוניות של שרותי מט"ב. אני מרגישה

מן האווירה השוררת פה שמעריכים את השרות של מט"ב ורוצים לעזור.

אני רוצה לחזור ולהרגיש שהחובות של

מט"ב, של כל הסניפים, הם 90 מיליון. היסודות לכך הם ארבעה: מבטחים,

מס הכנסה, הביטוח הלאומי, וגרעון בבנק. אני מרשה לעצמי להדגיש שההנהלה

של מט"ב היא מתנדבת. המצב קשה. לפני 10 בכל חודש יש התלבטויות ושאלות, וקשה

לשאת בעול הזה, האם אפשר יהיה לשלם משכורות או לא. אם לא תשולם משכורת -

ב-12 בחודש תהיה שביתה. זה חשש גדול ביחוד בבאר שבע שבה יש מזכיר פעיל

של ההסתדרות והוא מזיז את הדברים במהירות. גם החשש מפני שביתות, חשש שקיים

כמעט תמיד, מכניס את הסניף למבוכה.

הגרעון בבנק הוא דבר חריף שלא נוכל

להתגבר עליו.

נשאלת שאלה אם לא נוכל להגיע להסכמים

עם המשרדים. אני זורקת למחשבה את נושא ההסכם בדבר מקדמה, הסכם שהגענו

אליו עם משרד העבודה והרווחה, זאת אומרת תשלום בזמן. אני מקווה שנוכל

להגיע להסדר כזה גם עם המשרדים האחרים.

אני רוצה להדגיש ולציין נקודה שלא

צויינה. למעלה מ-900 עובדות שלנו עוברות קורסים והן מיומנות לעשות מה

שהן עושות. יש הבדל בין השרות שאנחנו נותנים, שיש עליו פיקוח, לבין

שרות שאפשר אולי לקנות אותו במחיר זול יותר. יש הבדל גדול.

ח' גרוסמן; האם יש שרות יותר זול?

י" לבנת איש טוב; שרות של עוזרות בית.

אנחנו יודעים שיש מקרים שמשתמשים

בעוזרות בית כדי להוזיל את המחיר ולהסתדר עם התקציב. יש הבדל בין

שרות כזה לבין עבודה מקצועית.

שי ארבלי-אלמוזלינו; כמה משלמים לשעה?

י' לבנת איש-טוב; אצלנו משלמים 2000 שקל לשעה.

היו"ר אי נמיר; התעריף הרשמי לעבודתה של עוזרת בית

הוא כ-1,200 שקל לשעה. אני מדברת על

תעריף רשמי, ואנחנו יודעים שמשלמים יותר.

אצלנו משלמים 2,000 שקל ובתוך זה כל

התנאים הסוציאליים.

אילו לפני שנה היה לנו הסדר לכיסוי

החובות, היינו יכולים לחסוך הרבה כסף. למעשה אלה אינם חובות אלא קנסות

וריבית. ככל שמשתדלים לעזור לנו, ריבית והצמדה לא מורידים.

1



ב' עובדיה; גברתי יושבת-ראש הוועדה, לקופת

חולים יש יחידות מיוחדות, יחידות

להמשך טיפול ומעקב המורכבות מרופא, אחות, עובד סוציאלי ופיסיותרפי

ונותנות טיפול ללמעלה מ-4,000 חולים אשר מרותקים לביתם וזקוקים לטיפול

סיעודי בייתי.

אנחנו נעזרים בשרותי מט"ב. אנחנו

מדברים על טיפולים של צוות מקצועי אשר מוכרח לקבל הכשרה מיוחדת כי

בדרך כלל מדובר בטיפול במשותקים והטיפול הזה בביתם מהווה תחליף לטיפול

בבית חולים סיעודי. הטיפול הזה בא כדי למנוע פצעי לחץ ומצבים קשים

אחרים. הטיפול הזה צריף להיעשות על-ידי אנשים שקיבלו הכשרה מיוחדת.

כפי שאמרתי, אנחנו נעזרים בכל הארץ בשרותי מט"ב. כאן אני מבקש להדגיש

שיש מקומות שעדיין אין בהם סניפים של מט"ב והשוב לפתוח אותם. אנחנו

מוכנים לאפשר שימוש במתקנים שלנו ובטלפון שלנו כדי שתיפתח שלוחה של

קרית שמונה, טבריה או פתח-תקוה, כדי שנוכל

לספק שרות מקצועי טוב לחולים שלנו.

אנחנו נותנים פחות שרות ממה שסברה

הוועדה שהכינה את החומר לחוק ביטוח סיעוד, שצריר להת, ברור שככל שתגדל

קבוצת הגיל העליונה - 75+ ו-85+ - כן נזדקק יותר ויותר לשרותים כאלה.

בממוצע שנתי אנחנו

נותנים 1,750 שעות. לאחרונה הגענו ל-900,ו שעות לכ-70 חולים. זה נע

בין 20 ל-25 שעות חודשיות. הממוצע הארצי של שעות לחולים כאלה הוא

כ-5 שעות שבועיות.

חבר קופת-חולים בזכויות מלאות .זכאי

לקבל את הכסף באמצעות קופת חולים בלי לרוץ למשרד הבריאות.

החוב נובע מהפרשי תעריף. בקופת חולים

ניתנה הוראה לשלם את כל החוב של אפריל -אוקטובר 1984. אני מקווה שבימים

אלה יגיע התשלום לכל הסניפים וזה יקל על החוב של מט"ב.

למט"ב יש בעיה רצינית של דמי מחזור.

הגופים השונים יצטרכו לתת תשובה הולמת לבעיה הזאת.

אני סבור

שהגוף הזה לא היה מתקיים אלמלא ההתנדבות ברחבי הארץ ובהנהלה המרכזית,

ואינני רוצה לדבר על גילם של האנשים העושים את העבודה המצויינת שלהם.

אני חוזר ומדגיש שאלמלא הם הענין לא היה מתקיים. תופעה זו היא תופעה

חריגה, אין הרבה כמותה בנוף הישראלי. אין ספק שאנשים אלה תורמים רבות

למימד האנושי של הענין.

ב' בוטראשוילי; בבאר-שבע הבעיה בוערת, כי שני אנשים

נתנו התחייבות לגופים שונים. צריכה

להיות התייחסות לבעיה הבוערת בבאר שבע, בגלל התחייבותם של אנשים במט"ב

לגופים שונים. גם האנשים המטופלים על-ידי מט"ב בבאר שבע נמצאים במתה

ומטרידה אותם השאלה יסגרו או לא יסגרו את מט"ב באר שבע.

העובדים במט"ב באר שבע לא קיבלו זה

נעליים, חלוק, סינר וכו'.



ועוד: במקוף עשרה חודשים לא היתה

הנהלה מקומית בבאר שבע. כולם ברחו ועזבו, כי למה יחפשו מימה חולה?

נציגי המשרדים לקחו אז את העניינים והתחלנו להתרוץ.

עכשיו אנחנו נמצאים בשלב קצת יותר

מתקדם - יש יושב ראש ויש אנשים בעלי רצון טוב שרוצים להצטרף לאגודה.

אני מבקש שתינתן לבאר שבע עזרה כדי שנוכל לחזק את המגב הרעוע וכדי

שמט"ב באר שבע יוכל להמשיף ולתפקד.

רק לפני מספר ימים נתמניתי להיות

מנכ"ל העמותה ולכן חשוב היה לי

הדיון הזה וההרגשה שאנחנו צריכים להגיע לדיון יותר מקיף וכולל בנושא

מט"ב.

שמחתי לשמוע כאן ביטויים חיוביים

על האגודה הזאת כנותנת שרות מקצועי וחוסכת משאבים וכלים, וגם על

האספקט ההתנדבותי שהוא מהותי לאגודה הזאת ומבחינה ערכית חשוב שזה

יימשך.

אנחנו עובדים עם משרדי הממשלה

ובדרך-כלל יש לנו יחסים טובים אתם. אבל יש גם בעיה של הזרמת הכספים,

כסף ולא תקציב, כי תקציב יש. כשהכסף לא מוזרם, יש לנו בעיות עם מס

הכנסה. השאלה היא אם לא צריך לדבר על מסדרים בין כיס לכיס, אם נגיע

להסדרים יותר טובים בנושא זה, נוכל לפעול כי התשתית המקצועית והארגונית

טובה.

אני מקווה שהדיון הבא יהיה קשור גם

עם חוק הסיעוד.

אני מברכת על האווירה הטובה שאנחנו

חשים בה כאן, אווירה התומכת בעמותה שלנו. אנחנו מצפים לישיבה הבאה.

י' לונדון-יערי; האגודה שלנו קיימת 25 שנים. לפני

שנת חגגנו את הארוע הזה. עמדנו לפני

השאלה אם נמשיך להתקיים או שמא לא נמשיך להתקיים. בחודש אפריל היו

רבים בעד סגירת המפעל הזה. אבי פנסיונרית ועובדת במט"ב כמתגדבת. היום

לא קל לי להגיד "אין". כשעבדתי בשרותי הרווחה במשרד העבודה והרווחה

היה לי יותר קל להגיד "אין".

אני חושבת שבתקופת עבודתי במשרד

העבודה והרווחה הצלחתי לעזור לפתח שרותי רווחה בארץ, ומט"ב אחד מהם.

שרות מט"ב מיועד לא רק לקשישים אלא לחולים כרוניים בכלל.

רוב החוב שלנו הוא לממשלה ולמבטחים;

רוב החוב הוא לא קרן אלא קנסות וריבית. בסניפים מסויימים נעשה עיקול

על-ידי הביטוח הלאומי, לפני כשבועיים. בחלק הגדול והעיקרי בעבודות הניהול

נושאים מתנדבים ורק חלק קטן ומצומצם מבוצע על-ידי עובדים שכירים. אם

מצב הדברים יימשך כמו שהוא עכשיו, בלתי אפשרי יהיה לקיים שרוחי מתנדבים

בארץ.



בעוד שבוע אני אמורה להיפגש עם

מרכזי סניפים. אני חיה בחשש רציני מפני הפגישה הזאת.

המשרד אשר הולך אתנו כל הזמן הוא

משרד העבודה והרווחה. חס חושבים שהשרות של מט"ב הוא שרות רווחה ולא

רק שרות בריאות. זה שרות לרווחת המשפחה. אלמלא משרד העבודה והרווחה -

היינו נסגרים.

אני מצויים בתקופה שמחפשים שההתנדבות

תהיה מעל ומעבר. רוצים לעודד ולתת

לאנשים שעסקו בתחומים שונים אפשרות להמשיך בפעילות אבל במו ידנו אנחנו

כורתים את הענף. יש זלזול מגד השרים והפעם אומר, אם כי בדרן כלל אינני

נוהג לדבר על שר זה או אחר, שיש זלזול ביחוד מצד שר האוצר. בכל הישיבות

האחרונות שלנו אנחנו עוסקים בבעיות מסוג זו שאנחנו דנים בה היום. לא

ייתכן שאנחנו לא יכולים לתת תשובות. אולי האורחים שלנו יוצאים בהרגשה

טובה שאנחנו מבינים ורוצים לעזור, אבל ידינו כבולות.

אני חושב שאנחנו צריכים להודיע

לשרים הנוגעים בדבר שלא נמפל בשום חוק של המשרדים אלא אם המשרדים

האלה יתייחסו גם הם אלינו בצורה רצינית, שאם לא כן גם אנחנו ננהג

אתם בהתאם ליחסם.

אני חושב שצריך להודיע לשר האוצר

שהוועדה נותנת לו שהות של שבוע כדי שהיא תקבל תשובות על כל הנושאים

שהועלו, כולל הנושא של היום והזרמת כספים לבתי חולים.

יכול להיות ששר האוצר מרוצה מאד

מהמדד הנמוך שהתפרסם אתמול. אולי זה נותן לאנשים אפשרות לחיות אבל

המדד הזה לא נותן יותר אפשרויות לגופים האלה להתקיים. נצחנו אמנם

מרד אבל לא יותר מזה, לא נצחנו בפעולות.

אני חושש שעלול להיות מצב שכל

חברי הוועדה יצמרכו לחתום על מסמך שאנחנו מוכנים ללכת עד לגינויו

של שר.

היו"ר א' נמיר; כנראה נצטרך לקיים דיון פנימי

בין חברי הוועדה.

גונב לאזני שיש כוונות, שהיוזמה

להן באה מהאוצד, ששר האוצר יוכל לעקוף, באמצעות חקיקה, את הכנסת.

לגבי ועדת הכספים ולגבי לעדת העבודה והרווחה, שהן קצת סטטוטוריות,

זה דבר משמעותי. הוועדות האלה יכולות להיות לפחות מטרד כי הן לא

מאשרות אוטומטית שום דבר. יש מגמה לעשות זאת על-ידי תקנות שעת חרום.

כפי שאמרתי, באחת הישיבות שלנו

נצטרך לקיים דיון פנימי של חברי הוועדה. אני שומעת שעובדי האוצר אשר

באים מישיבות של ועדות הכנסת מאד לא מרוצים ממידת העצמאות של חברי

הכנסת.

אי' סרטני; הדברים שנאמרו כאן שיקפו באופן מלא

את המצב.



אני מחשיבה מאד את עבודת הוועדה.

אני חושבת שאם יש סכר מפני מה שנרמז לנו עכשיו על-ידי יושבת-ראש

הוועדה, הן הוועדות והקשר של הוועדות עם הציבור, כשהוועדות משמשות,

כשליחי ציבור, פה לנושאים שונים ומביאות אותם לפני המשרדים, לפני

הממשלה,

אני מניחה ומקווה שמה שיוכל להיעשות

ייעשה.

אני רוצה לומד כמה מלים בנושא

ההתנדבות. אני חושבת שאנחנו מוכרחים לשאת על כפיים כל מסגרת וכל

גילוי של התנדבות. מט"ב, שרותי מט"ב הם התגלמותו של נושא ההתנדבות.

הנקודה הזאת צריכה לקבל ביטוי חזק גם במסקנות של הוועדה וצריך לתת

להתנדבות הזאת פרסום רב ככל האפשר.

אני מבקשת להציע הצעה מעשית קטנה

שאולי תעזור. כפי שנאמר כאן, החובות המצטברים הגדולים הם בחלקם הגדול

גם למס הכנסה. זה מס ישיר לממשלה. את המס הזה, לצערנו, באים לגבות ממט"ב

ומשכירים אבל לא גובים אותו ממי שצריך.

אני מציעה שבסיכום תהיה תביעה חד-

משמעית לבטל את החוב שהעמותה חייבת למס הכנסה. זה אולי יתן קצת אוויר

לנשימה.

ר' כהן; מה החוב למס הכנסה?

55 מיליון מתוך 90 מיליון.

ר' יוסף; אני מתנצלת על האיחור. מהדברים

שנאמרו כאן הרגשתי עצמי כאילו

מדברים על מפלצת. איש לא מנסה לדחיית שרות. איש לא מנסה לפגוע בחלשים.

לאוצר אין שום אינטרס כזה. לאוצר יש תפקיד מאד לא סימפטי - הוא חייב

ליצור מסגרת תקציבית. האוצר לא יכול לפרוץ את המסגרת. מי שיכול לנסות

לפרוץ את המסגרת הם הגופים האחרים.

לא מדובר על פריצה אלא על כסף שיש

בתקציב.

היו"ר אי נמיר; זה לא בדיוק כך. הדוגמה של באר שבע

בולטת מאד, כשמשרד הבריאות קיצץ בחלקו.

ש' ארבלי-אלמוזלינו; זה מראשית שנת התקציב.

היו"ר אי נמיר; זו נקודה משמעותית. נקודה אחרת היא

איחור בהעברת הכספים.

הבעיה שלנו היום היא משרד הבריאות

ומשרד האוצר ולא משרד העבודה והרווחה.

הטענה שלנו אינה אליך

אישית. הדימויים שאת מתארת לעצמך מופרזים.



ר' יוסף; ההצעה לביטול החוב למס הכנסה איננה

ניתנת, טכנית, לביצוע. המסווים מועברים

ברוטו ולכן צריך לשלם. ההצעה שהוצעה על-ידי חברת-הכנסת סרטני איננה

ניתנת לביצוע. בשלב זה היא לא מעשית, אלא אם תשונה שיטת התקצוב.

ר' כהן; לפנינו בעיה של מפלצת-ניהול ותפקיד

ולא בעיה של מפלצת-בן-אדם. אנחנו

יכולים לשבת כאן אבל אם לא נמצא פה גם איש האוצר - אי-אפשר לעשות דבר,

נדמה שהמשרדים מצפצפים עלינו.

יורקים בפרצופינו.

בדרך כלל אנחנו יושבים עם קשישים,

עם מפוטרים, עם גופים שאינם יכולים

לשאת בנטל. מדוע לא מושיבים מולנו גם כאלה שיש להם סכומים כבדים שעליהם

האוצר מוותר? זה ענין של קו פוליטי וזו יריקה בפניה של הדמוקרטיה.

האם האנשים שבאים אלינו הם האנשים אשר עושקים את מדינת-ישראל? אנחנו

מדברים היום על כבשת הרש, על סכומים עלובים שבעלובים. אלה אפילו לא

גרושים אלא אלה אגורות מלפני זמן רב.

אנחנו יושבים כבר שעתיים ודנים על

סכום פעוט ועל ענין שיכול להיסגר בשיחת טלפון של דקה ורבע בין שרי

העבודה והרווחה, הבריאות והאוצר. שלשום הפגשתי ראש מועצה מקומית עם

מנכ"ל של משרד ממשלתי ותוך דקה ורבע ניתנה הוראה להעברת סכום של 40

מיליון שקל.

אני מקבל את ההצעות השונות שהועלו

כאן, כולל הצעתה של חברת-הכנסת סרטני שהציעה הצעה בצד המהותי של הענין.

אני מציע שנחליט שאנחנו פונים אל הגופים שיפתרו את הבעיה של מט"ב באר-

שבע מיד.

אני מציע שאנחנו ממליצים להתייחס

לבעיה של מט"ב בכלל. אם הדברים לא ייפתרו - יבואו נציגי הגופים ויתייצבו

בפני הדמוקרטיה הישראלית וימסרו דו"ח.

היו"ר א' נמיר; לסיכום; הנושא שהועלה בהצעה לסדר-

היום היא מט"ב בבאר-שבע. לפי תקנון

הכנסת אנחנו חייבים להיות צמודים להצעה. אני מקבלת את ההצעה שנקיים

דיון על נושא מט"ב בכלל. נקבע מועד לדיון.

ש' ארבלי-אלמוזלינו; נכון שהוועדה צריכה להיות צמודה

להצעה לסדר היום אבל יש לה זכות

להרחיב את הדיון על הנושא. אם נסכם רק על באר-שבע, אין אחר-כך תוקף

לדיון שלנו אם נקיים אותו בנפרד.

היו"ר א' נמיר; לפני זמן מה היתה הצעה שהתייחסה

לתאטרון באר-שבע. ועדת החינוך

והתרבות הרחיבה את הדיון. זה נפסל על-ידי יושב-ראש הכנסת.

אם נדחה הנחת המסקנות שלנו עד

שנקיים דיון כללי בנושא מט"ב - וזה לא יוכל להיות בשבועיים או

בשלושת השבועות הקרובים - הענין של באר-שבע לא ימצא את פתרונו.



אני מגיעה שתהיה פנייה מיידית קולנו

1) להחזיר את מה שקוצץ - 3,000

שעות לבאר-שבע; 2) להקטיר ולהעביר במועד את התשלומים המתוקצבים,

נודיע לכם כשנקיים דיון כללי על מט"ב

ואז גם נבקש שאנשי מט"ב יכינו לנו פריסה ארצית.

ש' ארבלי-אלמוזלינו; אנחנו לא מדברים עכשיו על תוספת לתקציב

הקיים. נדבר על ההתחייבויות במסגרת

התקציב ל-1984/85. את זה צריך לבצע ולהעביר למט"ב ללא עיכובים. אם

נדרוש תוספת - לא תהיה תוספת. יש מקום לדרוש תוספת לעתיד אבל לא לגבי

ההווה. אנחנו צריכים להיות ריאליים. צריך לדבר על העברת הכספים לפי

מה שאושר בתקציב של השנה הנוכחית, אשר לעתיד: הוועדה צריכה להביע

דעתה שצריך להרחיב את השרות הזה.

הדברים האלה של חברת-הכנסת ארבלי-

אלמוזלינו הם דוגמה לקצת ניגוד

אינטרסים בתפקידה כסגנית שר הבריאות מצד אחד וחברת הוועדה מצד שני,

אני בטוחה, חברת-הכנסת ארבלי-אלמוזלינו, שאלמלא היית סגנית שר

הבריאות היית מציעה הצעה אחרת.

אנשי מט"ב אינם דורשים תוספת שעות

לשנת התקציב הזאת.

אני אומרת שנדרוש מה שיש בתקציב

1954/85. אני רוצה שנהיה ריאליים שלא יאמרו שההצעות שלנו אינן

רציניות.

איך אפשר יהיה לצאת מהמצב הזה שאולי

לא יכולים לצאת ממנו?

אולי אם תהיה קונסולידציה של החובות

שלנו למבטחים, למס הכנסה ולביטוח

לאומי. אולי זה יעזור לנו לפתור את הבעיות.

האלטרנטיבה היא אחת: שהשרות יפול

והבנקים ירוויחו,

ההצעה העיקרית היא להעלות את מספר

השעות ולהעביר כספים בזמן. שני הדברים האלה הולכים ביחד,

התביעה ממשרד הבריאות צריכה להיות

החזרת השעות שהוקצו לבאר-שבע בשנת

הכספים הזאת, שיחזירו מה שנקבע, שיחזירו את המתכונת כפי שנקבעה לשנת

1984/85,

אין הקצאה מראש אלה משרד הבריאות,

כצרכן, בא בחודש אפריל ומבקש מהאגודה

המקומית מספר מסויים של שעות בחודש, אחר-כך יכול להיות שינוי, לצערנו,

ככל שעובר הזמן האוכלוסיה הנזקקת גדלה אבל מספר השעות קטן והולך.



היו"ר א' נמיר; אנחנו לא משרד ממשלתי. אנחנו לא לשכת

שר. אנחנו לא סגן שר ואנחנו לא פקיד,

אני רוצה לבקש מחברת-הכנסת ארבלי-

אלמוזלינו בתפקירה כסגנית שר הבריאות, שהיא תקבל את אנשי מט"ב, השמע

אותם ותראה מה ניתן לעשות למען באר-שבע בנושא של מט"ב ותביא לנו הגעה.

אנחנו לא ניכנס להתדיינות בין מט"ב

לבין משרד הבריאות.

אני מדברת כאן היום כחברת הוועדה.

בחודש אפריל ניתנו 1,100 שעות. אי-

אפשר לדרוש תוספת של 3,000 שעות.

אני מבקשת מנציגת משרד הבריאות לדאוג

שנקבל סיכוס ההתחשבנות של משרד

הבריאות בנושא של הזרמת הכספים במועד ומה משרד הבריאות יכול לתרום

בנושא החובות. כשנקבל על כך תשובה ברורה של המשרד, בכתב, נחליט אין

אנחנו מסכמים את המסקנות שלנו.

תודה רבה. הישיבה נעולה.

הישיבה ננעלה בשעה 11.00.