הכנסת האחת-עשרה

מושב ראשון



פרוטוקול מס' 34

מישיבה של ועדת העבודה והרווחה

ביום ב' י"ד בטבת התשמ"ה - 7 בינואר 1985 בשעה 11.00

חברי הוועדה: אי נמיר -היו"ר

שי ארבלי-אלמוזלינו

צי ביטון

חי גרוסמן

ר' כהן

יי פרץ

מוזמנים; סגן שר האוצר עי אמוראי

בי חקלאי - מנכ"ל שרות התעסוקה

עי כץ- - משנה למנכ"ל שרות התעסוקה

יי בליזובסקי - מנהל מרכז ההשקעות

מי דוידוביץ - סגן מנהל מרכז ההשקעות

אי ששון - משרד התעשיה והמסחר

אי אורן - ראש מינהל הרכשה, משרד הבטחון

סא"ל יי גור-אריה - משרד הבטחון

די שריג - משרד הבטחון

יי בקל - המוסד לביטוח לאומי

ר' פולק - משרד האוצר

בי אלמקייס - ראש המועצה המקומית ירוחם

מי מלכה - מ"מ ראש המועצה המקומית ירוחם

עי בלור - יו"ר הוועדה העליונה לתעסוקה,

חי זהבי - מזכיר מועצת פועלי ירוחם

יי אביצור - מועצת פועלי ירוחם

אי ארמה - יו"ר ועד המובטלים, ירוחם

מי שמעוני - ועד המובטלים, ירוחם

יי לוי - מזכיר חברת כימיקלים לישראל

אי שחר - מנכ"ל מפעלי ים-המלח

אי גינזבורג - מנכ"ל חברת הברום

סי מלל - ראש אגף כח אדם, חברת הברום

יי שן-צור - מנכ"ל מפעלי תובלה

שי קופלמן - סמנכ"ל חברת הפוספטים

צי ירדני - ראש אגף כח אדם, חברת הפוספטים

מזכירת אי אדלר

הו ועדה;

קצרנית; מי הלנברג

סדר היום; התעסוקה בירוחם - הצעה לסדר-היום

של חבר-הכנסת אי גרנות



התעסוקה בירוחם - הצעה לסדר-היום של חבר-הכנסת א' גרנות

היו"ר א' נמיר; רבותי, אני מתכבדת לפתוח את ישיבת

הוועדה. אני מקווה שזו הישיבה

האחרונה קולנו בנושא התעסוקה בירוחם. זו הישיבה השלישית שלנו בנושא זה,

אני רוצה להודות לחברת כימיקלים

לישראל, שעל פי יוזמתו של מר יוסקה לוי, קובא לראות אותי בתל-אביב,

לאחר הישיבה בנושא של מצפה-רמון, החלטנו שנשמע את החברות, אני מבינה

שהיה סבב של ישיבות, אני מבקשת להזכיר שבישיבות שלנו שמענו טענות

רבות מאד על כך שמפעלים אשר מגויים בדרום אינם קולטים את אנשי ירוחם.

בנושא של מצפה-רמון היו יותר תשובות.

אני מקווה שהיום נשמע תשובות קונקרטיות גם בנושא ירוחם.

אני מבקשת שנשמע מראש המועצה המקומית

אם חל שינוי במצב ואם כן, מהו.

התקיימו הרבה פגישות והגענו לסיבומים

אבל בשטה עדיין לא קרה דבר. אנחנו

מצפים לראות מה תהיה ההתפתחות.

מה הסיכומים שהיו?

ב' אלמקיים; מר יורם בליזובסקי ירד לשטח. המגמה

שלו לחזק את המפעלים הקיימים כדי

שמצבם לא יידע.

לסגן קור האוצר יש מסמך- רצוי שנדע

מהו - שהנאמר בו מטרתו לחזק מפעלים כדי שלא יחמיר מצב התעסוקה בירוחם.

יש מפעלים שהם עדיין

בצנרת ואין תשובות מוחלטות לגביהם. אולי נוכל לשימוע ממר בליזובסקי

פרטים על כך .

אתמול קיימנו פגישה עם מר ירדני.

שמענו דבר שעל פניו יכול להיות טוב. אנחנו מבקשים שתהיה החלטה חיובית

בענין המינהלה, שתועבר לירוחם,

בשטח, כפי שאמרתי, אין עדיין דבר.

י' בליזובסקי; אני ואנשי המשרד סיירנו בשטח. המגמה

הראשונה שלנו היתה לעשות סקירה של

המפעלים אשר בשטח, לבחון את הבעיות ולראות במה אנחנו יכולים לסייע.

מפעל נגב קרמיקה מעסיק 90-85 עובדים

בסך הכל, 60 מהם הם תושבי ירוחם. יתר העובדים במפעל באים מהסביבה הקרובה.

לפני כשנתיים סיים המפעל השקעה

גדולה מאד בהרחבה ובשינוי קווי הייצור ומאז נכנס למצוקה כלכלית קשה

שבחלקה היא נובעת מבעיות טכנולוגיות. אם לא יהיה סיוע למפעל הזה, יש

חשש שהוא יסגור את שעריו. הקמנו צוות משותף לבעלי המפעל וליחידות המקצועיות

במשרד כדי שתעובד תכנית הבראה. זה ענין של שבועיים-שלושה. זה נושא מורכב.



כנראה שנצטרך להזריק זריקה פיננסית

למפעל גבב קרמיקה.

מפעל פניציה- מעסיק 380 איש, 230

הם תושבי ירוחם, המחזור השנחי של המפעל הוא 21 מיליון דולר.

האס יש אישור להזרמת כסף למפעל

נגב קרמיקה?

לא. כפי שאמרתי, יש צוות משיתף

כדי לעבד תכנית פיננסית. תכנית

פיננסית תדרוש, קרוב לוודאי, סיוע כספי של המדינה.. אנחנו ממתינים

לסיכום של הוועדה.

מפעל אחר הוא מפעל פניציה. מפעל

פניציה החליט להשבית קו ייצור אחד מתוך ארבעה קווי ייצור. משמעות

ההשבתה היא פיטורים של 80 עובדים. כרגע יש החלטה - זו החלטה זמנית -

להקפיא את הפיטורים.

הצעתי להם - אני מחכה לחומר - להסב

את קו הייצור לייצור לייצוא. יש כאן בעיה, כי כושר התחרות שלהם קטן.

עלול להיות שהם יצטרכו למכור בהפסד.

בחשבון כלכלי כללי, עדיף היום לסייע

להם תקופה מסויימת בעסקת הייצוא מול אלטרנטיבה של תשלום מענקי אבטלה.

הם ביקשו להכין תחשיב מה צריך לסייע

כדי להסב קו ייצור מייצור לשוק המקומי לייצור לייצוא. עד לרגע זה

לא קיבלנו את התחשיב הדה.

במקביל אנחנו בודקים שתי הצעות של

פניציה - לחדש ייצור בקבוקים לתרופות ולקוסמטיקה ולבחון אפשרות של

יצור מי זכוכית. התנאי שלהם הוא לסגור את הייבוא ארצה. אצלנו יש

התנגדות עקרונית לסגור ייבוא אבל יש נכונות להטיל חובת רישוי על ייבוא.

יכול להיות שגם בתנאים כאלה הם יהיו מוכנים להיכנס לייצור בשני הקווים

האלה. פירוש הדבר תוספת תעסוקה ל-60 עובדים. זה יכול לקזז את הפיטורים

של ה-80 או שזה יהיה תוספת.

מפעל נוסף - "פט" - מפעל לשפופרות

מפלסטיק, לבקבוקים גדולים למשקאות קלים. יש תכנית הרחבה שתוסיף 15 עובדים

חדשים.

הבעלים של "פט" הם גם הבעלים של "טמפו"

והם הגישו הצעה להקמת מפעל בירה בירוחם שבשלב ראשון, אם המפעל יאושר,

מדובר על תוספת של 130 עוכרים. הכוונה היא להקים גם את המבשלה וגם את

החלק שממלא את הבקבוקים.



מה היתרון להקמת מפעל הבירה? אחד

היתרונות החשובים הוא השימוש בבקבוקים של פניציה ומניעה הצורף

בהעברת בקבוקים ריקים לצפון. אם אפשר להעביר לצפון בקבוקים מלאים,

אין ספק שיש לכך יתרון.

אני חייב לומר שבנוגע למפעל הבירה

היו לנו קצת היסוסים, כי בשנתיים האחרונות חלה ירידה בצריכה בארץ

ומפעלי הבירה בצפון מסוגלים לספק את כל התצרוכת.

הבאנו את הנושא בפני השר. השר החליט

שנקדם את תכנית מפעל הבירה.

הודעתי לבעלים שאנחנו מוכנים לקדם

באופן חיובי את הענין של מפעל הבירה. ביקשנו מהם חומר כלכלי כדי

שיהיה בסיס לאישור. בשלב הזה מדובר בתוספת של 130 מועסקים. אם בעתיד

יש תכנית להרחבה - אפשר להגיע עד 200 עובדים.

היו"ר אי נמיר; בכמה מדובר עכשיו?

י' בליזובסקי; עם אישור התכנית וביצוע התכנית - מדובר

בתוספת של 130 מועסקים חדשים. זה פתרון

לא רע ליישוב אשר סובל מרמת אבטלה גבוהה.

חי גרוסמן; לכמה זמן יש צורך עד שאפשר יהיה להעסיק

את האנשים?

י' בליזובסקי; עד חצי שנה.

ביקרנו במפעל נוסף, שלמעשה הוא מפעלון

לאמנות - פרץ בע"מ - אשר מעסיק 7 איש. המפעלון הזה מייצר תמונות

מנחושת. הוא הגיש תכנית השקעה בסכום של 240 אלף דולר ואם היא תתבצע

הוא מסוגל להוסיף 25 מועסקים. לבעל הנוכחי אין אמצעים לא כדי לבצע

השקעה נוספת ולא כדי להשקיע בהון חוזר נדרש ואין לו יכולת לתת בטחונות.

אם התכנית תימצא ראויה לסיוע, העומס

על הממשלה במקרה הזה יהיה יותר גדול מאשר במפעל רגיל.

מפעל פרמה אגיס - מייצר תרופות וקוסמטיקה.

המפעל הזה מעסיק 55 והוא מדבר על הרחבות וייעול הייצור, הבעיה של

המפעל הזה היא אישור לתוספת מבנה של 2000 ממ"ר. בעקרון יש נכונות

לאשר את התכנית אבל זה מחייב הסרת ההקפאה.

בכלל, אישורים של תכניות חדשות מוקפאים

ולכל המוצע כאן יש צורך בהפשרת השקעות חדשות ושימוש בכלים בלתי

קונבנציונלי ים.

אשר למפעל פרמה אגיס, מדובר על תוספת

בנייה של 2000 ממ"ר. זה מחייב ציוד נוסף ותוספת של כ-20 עובדים, אם

תכנית ההרחבה תתבצע.

קבלן מקומי אשר מוכן לבנות

מבנה בסדר גודל של 3000 ממייר, אשר מיועד להעברת מפעל שנמצא בשטח קטן.

מדובר על חברת גולף עבור מפעל מתכת ברנד, שאם נאשר את הבנייה זה

יאפשר לברנד להתרחב. כפי שאמרתי, הקבלן מוכן להוסיף עוד 3000 ממ"ר.

מוסך צבי מעסיק עכשיו 13 איש. הוא

מבצע עבודות עבור משרד הבטחון. משרד הבטחון מוכן להתקשר אתו ולהגדיל

את היקף הפעילות. על-ידי כך תהיה אפשרות לקלוט עוד 12-10 עובדים.

למוסך הזה יש מצוקה פיננסית קשה מאד ונדרשת הלוואה להון חוזר וערבות

מדינה, כי הוא לא מסוגל לממש את ההלוואה בדרך אחרת.

במקביל פעלנו גם כדי לעודד העברת

מפעלים חדשים לירוחם. אזכיר את "עדי פז" שיש עליו חוות דעת מקצועית.

זוז מפעל לייצור תכשיטים שמוכן להקים שלוחה בירוחם, ל-50 מקומות עבודה.

המפעל הזה מסוגל לתת תעסוקה לעוד 100 איש שיעבדו בביתם. כלומר, הקמת

השלוחה הזאת יכולה לתת עד 150 מקומות תעסוקה, בעיקר לנשים.

המפעל הזה דורש הון חוזר בסדר גודל

של מיליון דולר וערבות מדינה למיליון דולר.

יש לנו מספר פרוייקטים שאנחנו בודקים

אותם. חלקית יש התייחסות חיובית של המשרד וחלקית יש מספר סימני שאלה

אם זה לגבי המשקיע, המפעל, או דרישות הסיוע שדורש המשקיע כתנאי להעברת

המפעל.

יש חמש-שש בקשות כאלה, שלא אכנס

אליהן עכשיו. כל הבקשות נמצאות בבדיקה של המשרד, אני מעריך שלפחות

לגבי שתים מן ההצעות תהיה התחייחסות חיובית.

לגבי כל אחד מן המפעלים הקטנים מדובר

בתוספת תעסוקה ל-15-10 עובדים.

כפי שאמרתי, אם נגיע למסקנה חיובית -

נידרש להשתמש בכלים בלתי שגרתיים, למה אני מתכוון? לדוגמה: ההשקעה

הדרושה בהעברת מפעל מהמרכז לא מזכה את המשקיע בהטבות. זה מחייב את

המערכת הממשלתית לחרוג מהקריטריונים הקיימים ולהשתמש בכלים בלתי שגרתיים.

כל אחד מהנושאים שציינתי נמצא היום,

בנפרד, בתהליך זה או אחר של בדיקה או קידום.

צריך להביא בחשבון שאנחנו ממונים

על כסף ציבורי ואנחנו חייבים לאפשר ליחידות המקצועית ללמוד את הנושאים.

לכן אנחנו צדיכים פסק זמן של שבועיים-שלושה כדי לגבש את התכניות,

בסוף השבוע שעבר קיימנו דיון על

הנושא הזה, אצל שר העבודה, בהשתתפותו של סגן שר האוצר. ניתנה לנו

הבטחה שכל תכנית אשר תגובש על-ידי משרד התעשיה והמסחר ותהיה ראויה

לסיוע, יועמדו אמצעים לקידומה,



היו"ר אי נמיר; חילקנו לחברי הוועדה את טבלח הנתונים

בנושא התפלגוח עובדי חברות כימיקלים

לישראל ביישובי דרום הארץ.

ש' קופלמן; חברת הפוספטים, כאשר היא זקוקה לעובדים,

היא פונה ללשכת התעסוקה האזורית הנמצאת

בדימונה, וזו אמורה לנתב את הפניות שלנו ללשכות אחרות. במקביל אנחנו

מעבירים פנייה ללשכת בירוחם מפני שמפעל אחד שלנו קרוב לירוחם. יש לנו

שלושה מפעלים באזור ואחד מהם קרוב לירוחם. כשיש אנשים מתאימים בירוחם,

אין כל מניעה לקחת אנשים מירוחם. המספרים מוכיחים את העובדה הזאת. אני

לא חושב שירוחם מקופחת. ברור שאם אנחנו לא מצליחים למצוא אנשים בקרבת

מקום אנחנו נאלצים לפנות גם לבאר-שבע.

ח' גרוסמן; האם כל 125 העובדים מועסקים באורון?

הכל התחיל מאורון. אין לנו סטאטיסטיקה

כמה מהעובדים גרו בעבר בירוחם, נקלטו

בירוחם ואחר-כך עברו למקומות אחרים. גם אין לנו שליטה על כך.

היו"ר א' נמיר; האם אתם מעבירים את המשרדים?

ש' קופלמן; לפני למעלה משנה החלטנו לרכז את הפעילות

שלנו בבאר-שבע. החלטה זו התקבלה אחרי

בדיקה, אם כי היה לנו פיתוי להשתמש בבנין ריק בערד.

התחשיבים שלנו הראו שמבחינתנו יש יתרון

ברור לבאר-שבע. אנחנו נמצאים בשלבי סיום של התאמת מבנה קיים לצרכים שלנו.

היו"ר אי נמיר; האם שקלתם לעשות את זה בירוחם?

שי קופלמן; כפי שאמרתי, היה מבנה מוכן בערד. כידוע,

במישור רותם נמצא המפעל הגדול ביותר שלנו

ואף על פי כן לא נראה לנו שכדאי לעבור לערד. לא שקלנו שיקול ספציפי לגב י

ירוחם.

גם השר ביקש לקבל פרסים בנושא המשרדים.

הפרטים נמסרו לו.

היו"ר אי נמיר; מה הוא אמר?

מי מלכה; הוא אמר שהנושא ייבדק.

יי פרץ; אני לא מבין את הטיעון הכלכלי המתייחס

להעברת המשרדים. מעבירים פוטנציה לבאר-

שבע ומשאירים בירוחם רק חוטבי עצים ושואבי מים. אינני מוכן לקבל תירוצים

שאינם נכונים. חברה ממשלתית צריכה להתחשב גם בצרכים אחרים ולא רק בשיקולים

כלכליים. התפקיד שלני לגרום לכף שהדברים יהיו מאוזנים.

חי גרוסמן; באיזה שלב נמצא תהליך ההעברה של המשרדים?

האם הקמתם בניינים חדשים? האם הוספתם

לבניינים קיימים? האם היו משרדים בבאר-שבע ואתם מתכוונים להעביר לשם מה

שהיה באורון?



לפי הטבלה שלכם, 125 עובדים שלכם

הס מירוהם. כמה מהם עבדו במשרדים? כתוצאה מהמעשה הזה, כמה מחוסרי

עבודה יוספו בירוחט או כמה מתושביה יעזבו את ירוחם?

אם תהליך ההעברה נמצא בראשיתו,

אני אומרת לחזור.

אני מסכימה לדבריו של חבר-הכנסת

פרץ. גם אני אינני מבינה את הטיעון הכלכלי.

י' פרץ; הוצע לכם בנין בדימונה ולא חשבתם על

כך.

ח" גרוסמן; צריך לדעת במה מדובר. לא רציתם

בדימונה. לא רציתם בערד. אני חוששת

שלא תרצו בירוחם. אתם רוצים בבאר-שבע. זה תמוה בעיני. על כמה משרות

מדובר? עשר? עשרים? חמישים? מאה וחמישים? חשוב לדעת על מה מדובר.

כ-200 עובדים.

היו"ר א' נמיר; האם היתה פנייה להקים ולפתוח משרדים

בירוחם? אם כן, מתי היתה הפנייה הזאת?

שי ארבלי-אלמוזלינו; בראשית דברי אני מבקשת לציין בהערכה

תרומתם של המפעלים האלה לתעסוקה בנגב.

העברת המטה לדרום גם היא מעשה חיובי. ובהקשר לכף אני אומרת; כשאתם רואים

מה קורה האם לא ראוי שהנושא ייבדק שנית כדי לתת תשובה לאוכלוסיה שהיום

אין עבורה תשובה אחרת והעברת המטה לירוחם יכולה אולי לענות ולהקל את

המצוקה הפוקדת את המקום הזה. אני שומעת שגם שר התעשיה והמסחר מקבל בחיוב

את ההצעה הזאת. אני פונה ומבקשת שאם הדבר הזה אפשרי ואם עדיין לא מאוחר,

תבדקו שנית את החלטתכם ונוכח הדברים ששמעתם תשקלו אם אין מקום לשנותה

ולהעביר את המשרדים לירוחם ולא לבאר-שבע.

בי אלמקייס; מר ראול פולק נשלח על-ידי סגן שר

האוצר בענין העברת המינהלה. עברנו

במקום ומצאנו מקום אידיאלי, ללא השקעה ממשלתית.

המנהלים שיבואו לירוחם בעקבות העברת

המינהלה עשויים לתרום לדימוי חיובי למקום. לעומת זאת, אם המשרדים יועברו

לבאר-שבע, יעברו לשם כל בעלי התפקידים הבכירים, יעברו לשם הטובים יותר

והחזקים יותר ואנחנו נישאר בירוחם עם החלשים.

שי קופלמן; לטענה ולמושג של חוטבי עצים; האם

אגף המחקר באורון זה חוטבי עצים? אם זה

חוטבי עצים, אינני יודע מה זה לא חוטבי עצים. אגף ההנדסה נשאר בירוחם -

האם זה חוטבי עצים?

חי גרוסמן; היכן הם גרים?

שי קופלמן; זה עניינם.

אני יודע שהנושא נחקר על-ידי מומחה

שהוא בעל חברה במרכז הארץ והוא הגיע

למסקנה שניתן להקים את המשררים בירוחם, בלא נזק מהבחינה החברתית

והכלכלית. אני יודע שהאינפורמציה הזאת נמצאת במשרד ראש הממשלה.

ש' קופלמן; הייתי שמח אס היינו מקבלים העתק מן

האינפורמציה הזאת.

ר' פולק; לצערי, יש רמות מידע שאחד לא מדבר

עם השני.

ש' קופלמן; אשר למקומות עבודה שיהיו כתוצאה

בסך הכל יחול שינוי

כי תושבי הדרום יתפסו חלק ניכר מהתפקידים שממלאים כיום אנשי תל-אביב,

חתמנו על חוזה עם חברה המקימה מבנה אשר

נמצא בשלבי הקמה אחרונים. יש לנו - אני מדבר בשם חברת הפוספטים -

תכנית אב למחשבים.

אשר לנושא של רמת כוח אדם: רמה כוח אדם

נדרשת לא תרד, הטענה כאילו אנחנו מרוקנים את האזור ממשרות טובות איננה

אם למישהו יש תכניות - בדאי שנהיה מודעים להן.

חלק ניכר מהעובדים שישארו באורון ובנחל

צין הם מהנדסים, לבורנטים ומזכירות

בכירות, שצריכים להיות במפעלים. כוח אדם בעל רמה גבוהה, אנשים העובדים

במחקר אנליזות במעבדות - אלה לא עוברים לבאר-שבע.

אשר להעברת משרדי חברת הפוספטים לירוחם

לחברות יש בעיות

משלהם וההכרעה תיפול בדרג מיניסטריאלי אצל שר התעשיה והמסחר. הוא יחליט

אתרי שהכל יובא אליו והוא יראה את התמונה כולה.

האם יש פנייה?

יש פנייה של ירוחם אל שר התעשיה והמסחר.

הוא ישקול ויכריע.

הדברים הם ערב הכרעה, אם עדיין לא הוכרעו.

אני מציע שלא נעסוק בענייני החברה. לחברה יש צרכים שלה. אני מבקש שלא

להעמיד את החברות במצב שהם יצטרכו לשטוח עכשיו את כל הנימוקים שלהם.

אחרי שהם ישטחו את הנימוקים שלהם בפני השר - השר יחליט,

אנחנו מעריכים שהתרומה לירוחם - אם

וכאשר תהיה העברה - תהיה תרומה סגולית, זאת אומרת זה עשוי לשנות את

פני המקום,



היו"ר א" נמיר; זח הדיון השלישי שלנו בנושא ירוחם.

אני משוכנעת שאם לא נשקיע בטיפוח אליטה

מקומית ואס לא תגיע לירוחם אליטה של 50-40-משפחות - אפשר לסגור את

ירוחם. אנחנו לא יכולים לחכות לשר התעשיה והמסחר. לא ניתן להעלות על

הרעת שנשמיט מיריבו אפשרויות. לא נוותר.

כמה כסף משקיעים בהעברה?

ר' כהן; מעבירים מתל-אביב ומאורון ומצליבים את

זה בבאר-שבע.

היו"ר א' נמיר; בישיבה הקורמת נשמעה טענה על קבלנים.

אני רוצה שנתייחס גם למפעלים אחרים של

חברת כימיקלים, שאינם מעסיקים עובדים מירוחם.

מכיוון שעלי לצאת להצבעה בוועדה אחרת,

אני מבקשת שחבר-הכנסת פרץ ימלא את מקומי.

ר" כהן; אני מבקש להקדים ולומר שנדמה לי שעלולה

להיות אווירה לא נכונה לגבי היחס של

הוועדה וכל מי שמטפל בנושא אבטלה ומשבר התעסוקה בירוחם, כלפי המפעלים.

נוצר מצב כאילו אנחנו מתקיפים את המפעלים. זו תמונה לא נכונה.

המפעלים האלה חשובים ביותר למדינת ישראל,

לפיתוחה ולכלכלתה. אין ספק שאיש איננו מעוניין להזיק לענין. אני חושב

שלמפעלים האלה יש שליחות חברתית וכלכלית ואלה מצטרפים לשליחות לאומית.

הענין שלנו עכשיו איך לצאת ממצב טראגי

שנוצר בירוחם, עד שברוך אלמקייס, ראש מועצת ירוחם, נאלץ לומר לגבי

על גופתי, הם לא יכנסו לירוחם.

ואשר למפעלים! מסיכום שהיה במשרדו של

מנכ"ל שרות התעסוקה נאמר במפורש שמנכ"ל שרות התעסוקה מורה שמפעלי

הפוספטים בנגב פונים ללשכת התעסוקה בירוחם. נקודה. לא נאמר שליש,

לא נאמר מפעל אחד או משהו אחר מהסוג הזה.

אני מודה - מתוך מה שאני רואה בטבלה

שקיבלנו - שהמספר של 125 מתוך 1400 הוא מספר מכובד, בעיקר בהשוואה

למפעלים אחרים. עם זאת אין ספק שאם ההוראה של מר חקלאי תבוצע ניתן

להוסיף עוד מקומות עבודה.

הנתונים שהביא מר בליזובסקי, אם כי

הם אופטימיים, חם לטווח רחוק ואין בהם תשובת לטווח חקרוב יותר.

לכן, לדעתי, צריך לפנות אל חברת

הפוספטים כדי שישקלו את ההחלטה שנתקבלה, כי בירוחם המצב קשה.

בדקתי את הדברים; לא שמעתי שום אינפורמציה שהעברת המשרדים לירוחם

כרוכה בנזק כלכלי לתפעול המפעלים. אם יש מישהו הטוען שיש נזק בהעברה,

הוא צריך להוכיח את הטענה הזאת, הוא צריך להוכיח שהעברת המשרדים כרוכה

בנזק כלכלי למפעלים. זה לא נאמר בבדיקה מדרג שרים ומטה. יכול להיות

שתפעול המטרדים יעלה קצת יותר. גם את זה צריך להוכיח. אבל אני מרחיק

לכת ואומר; אפילו זה כך, האם אין הצדקה שהמשרדים יוקמו בירוחם? המסקנה

שלי היא לעצור את העברת המשרדים לבאר-שבע.



י' בליזובסקי; הנושא נמצא בטיפול, אנחנו לא מחכים.

ר' כהן! אני מודאג מהטיפול, אני מודאג שהנושא

של ההעבדה לבאר-שבע נמצא בטיפול.

אני מבקש שהוועדה תצא בקריאה לעצוד

כל מהלו של העברה, לעצור כל מהלך שיש לו משמעות ביחס להעברה לבאר-שבע,

לדעתי, הוועדה צריכה לפנות מכאן אל הדרג המיניסטריאלי.

ח' גרוסמן; יכול להיות שאני טועה, אבל יש לי רושם

שהטיפול לגבי מצפה רמון היה יותר ענייני

מאשר הטיפול לגבי ירוחם.

היו"ר אי נמיר; יש גם בעיה סל קומוניקציה. הקשר לגבי

מצפה רמון היה יותר קל ויותר הדוק

מאשר לגבי ירוחם, היתה גם יוזמה מאחורי הקלעים.

יש אבטלה עמוקה ואי-אפשר לתת פתרון

מהיום למחר. יהד עם זה אנחנו לא יכולים

להשאיר אנשים ללא פתרונות. אם לא יימצא להם פתרון, או שהם יברחו מירוחם

או שירבו היושבים על מעקי המדרכות,

אני מציעה שנשמע מה מציעים לירוחם,

גם פתרונות יותר יסודיים לטווח יותר ארוך וגם פתרונות לטווח המיידי,

אני מבינה שכל מפעל עושה את החשבון

שלו. אין לי טענות, אבל פה צריך היה להיות שילוב בין המפעל לבין.הרשויות

במקום ובין הממשלה כדי לטפל ולתת עידוד לעובדים שיגורו בירוחם, כשאני

אומרת "עידוד" אני מתכוונת עידוד למפעלים שלא ילכו למקום אחר ועידוד

לאנשים במסגרת "בנה ביתך", מגרשים, תנאי הסעה וכוי כדי שהאיש יידע

שאם הוא גר בירוחם ועובד מחוץ לירוחם, הוא יכול להישאר לגור בירוחם

מפני שיש תנאים המאפשרים לו להגיע למקום עבודתו. לצערי, השילוב הזה

לא היה. להיפך, כל המוטיבציה היתה לעזוב את ירוחם.

בי אלמקייס; רבים מעובדי חברת הפוספטים ומפעלי

ים-המלח עזבו את ירוחם.

חי גרוסמן; גם הפרט לא עושה את החשבון של ירוחם.

הוא עושה את החשבון של עצמו, ברור

שהוא מעריף לגור במקום שמציעים לו שם תנאים יותר טובים.

לא השתכנעתי שיש הכרח להעביר את

המשררים לבאר-שבע. ראיתי מפעלים במקומות שונים בעולם. תמיד יש נטיה

להחזיק את המטה צמוד למפעל. לא מדאיג אותי אם וכמה אנשים יעברו מתל-

אביב לבאר שבע. אני רוצה לדעת כמה אנשים מירוחם ומעיירות פיתוח אחרות

בנגב יעברו לבאר-שבע, תשוב לי לדעת מה תהיה התוצאה לגבי עיירות הפיתוח.

מה יקרה בעיירות הפיתוח בגלל ההעברה לבאר-שבע,



א' ארמה; אילו מנכ"לים היו יורדים לירוחם,

הייתי יכול להראות להם, לצערי, נערים

שהידרדרו ומשפחות שעומדות להתפרק. אני פונה לוועדה שתתריע על מצבה

הקשה של ירוחם.

מפעלי ים-המלח הם עתירי הון. זה מפעל

שהוקם מחדש לפני שירוחם עלתה על הקרקע.

במפעלי יס-המלח עובדים 263 1 עובדים.

הוותק של כ-90% מהם הוא 25-10 קינה ואפילו למעלה מ-25 שנה.

מפעלי ים-המלח, כמדיניות, לא מעסיקים

עובד שמקום מגוריו לא במשולש של באר-שבע-דימונה-ערד. כל מי שמתקבל

לעבודה אצלנו חייב לגור באזור. אנחנו מחזיקים לשם כך דירות של החברה.

חלק מהאנשים אצלנו קנו דירות באזור הזה. אני יכול לומר שהתמריץ שלנו

בענין זה שווה לכל המקומות. עם זאת עלי לציין שהבהירה של הצעירים היא

בעיקר לערד, כי היא נותנת להם איכות יותר טובה מאשר באר-שבע, ירוחם

או דימונה. אין אנחנו יכולים לחייב מהנדס, למשל, לגור בבאר-שבע או

במקום אחר.

אנחנו כמעט לא קולטים עכשיו עובדים,

בגלל ההתקדמות הטכנולוגית שלנו. אנחנו מתקדמים מבחינה טכנולוגית ויורדים

בכוח אדם. אנחנו משלבים את האנשים בעבודה יותר מודרנית.

לצערנו, יש אצלנו עבודות שיהודים אינם

רוצים לעשות אותן ואת העבודות האלה אנחנו מעבירים לקבלנים. קבלן אשר

זוכה במכרז הוא אשר מקבל את העבודה.

ב' אלמקיים; שר שחר דיבר על משולש באר-שבע-דימונה-

ערד. אם כן, ירוחם לא משולבת ולא נכללת

במדיניות של מפעלי ים-המלח.

בהקשר לכך אני מבקש לומר שאני מכיר

עשרים זוגות שהיו פאר בירוחם ואתם, מר שחר, העברתם אותם מירוחם כדי

להקטין בהסעות.

במפעלי ים-המלח התקבלו עובדים מירוחם.

הם עזבו את ירוחם מרצונם ועברו לגור

בבאר-שבע. יש עובדים שהחליטו לעבור לערד ואנחנו מסיעים אותם. גם לעובדים

מירוחם היו הסעות. כשיש עוברים רביב אנחנו משתמשים באוטובוסים. כשמספרם

פוחת אנחנו עוברים למיניבום.

כפי שאמרתי, אנחנו לא מספקים עבודה למי

שגר בתל-אביב. העובדים שלנו חייבים, לפי המדיניות שלנו, לגור בנגב.

אנחנו מחפשים עכשיו כעשרה אנשים בעלי מקצועות טכניים. אנחנו לא מוצאים

אותם לא בירוחם ולא בבאר-שבע ולא בדימונה ולפיכך אנחנו מקיימים קורסים

לעובדים ותיקים. השבוע נתנו מלגות לעשרה סטודנטים שיהיו עובדים שלנו

ויגורו באזור הדרום. מעבר לזה אינני רוצה להבטיח הבטחות שאנחנו, כמפעל

כלכלי, לא נהיה מסוגלים לעמוד בהן.

האם אחה חושב שהיום לא ניתן לגייס

מבין תושבי ירוחם מספיק אנשים לחצי

אוטובוס, לאוטובוס אחד או לאוטובוס וחצי לשם ביצוע עבודות תחזוקה

שוטפות?

אי שחר; כשמדובר בעובדי חברה קבועים, אנחנו

לא מגייסים עובדים.

י' פרץ; אני מדבר על עבודה שוטפת במקום קבלנים.

אינני מדבר על מכרזים חד פעמיים,

אנחנו לא שולטים בקבלנים. יש לנו משא-

ומתן עם מועצות הפועלים. הקבלנים

חתומים על חוזים עם מועצות הפועלים. קבלן שאין לו חוזה עם מועצת

הפועלים - לא יכול לקבל עבודה.

מה יכולה ההברה שלכם לעשות כדי לאפשר

קליטת אנשים מירוחם אצלכם?

היו"ר א' נמיר; זה יהיה בוודאי על חשבון עיר אחרת.

אפשר לקבוע מדיניות של עידוד לירוחם

אבל זה לא יפתור את הבעיה של ירוחם

כי חקליטה שלנו קטנה.

היו"ר אי נמיר; הייתי רוצה שנשמע משהו בענין המוסך.

א' אורן; הוא מקבל את העבודה שיש.

היו"ר א' נמיר; אני מבקשת להדגיש שאנחנו לא נציע

לפגוע ביישובים אחרים בדרום כדי להסדיר

ולפתור את הבעיה בירוחם.

א' אורן; אין שום קשר למוסך במצפה-רמון.

לגבי ירוהם, אנחנו נותנים מלוא העבודה

שיש באזור. שמעתי ממר בליזובסקי נתון - אני אבדוק אותו. נראה אם יש

עבודות נוספות.

היו"ר אי נמיר; אילו במשרדי הממשלה הנוגעים בדבר

היו מתפקדים טוב יותר - לא היינו

צריכים לשבת שלוש ישיבות.

אשר לירוחם; אם לא נלך בגדול, פתרונות

של עוד כמה מספרים קטנים אינם הפתרון לבעיותיה של ירוחם.

צריך לחייב את חברת הפוטפטים - זו

חברה ממשלתית - להקים את המשרדים שלה בירוחם. זה חייב להיות שם.

בנושא של טיפוח, עידוד והבאת קבוצות .

חזקות לירוהם אני רואה משימה לאומית של מדינת ישראל. אם לא נעלה

משמעותית את רמת האוכלוסיה כדי להתרומם כלפי מעלה - לא נתקן מאומה.



אנחנו מוכרחים להניח על הנושא הזה

אה כל כובד המשקל. זה לא נושא שעומד בוויכוח.

צריו לתה דחיפה לירוחם, גם אם

צריך במאמץ, ולהביא אליה משפחות חזקות ומבוססות, לא חמש משפחות אלא

שלושים משפחות. זו משימה לאומית שצריך לעשות בשביל ירוחם, להעביר

אליה 50-30 משפחות חזקות וזה ישנה את המפה.

מכל הרשימה שאני רואה, המפעל שאני

הייתי משקיעה בו משאבים הוא מפעל הבירה. אם אפשר לקלוט בו 130 עובדים -

זו תשובה יפה לנושא קול ירוחם, מעבר לדברים הקטנים. אני לא אומרת שזה

צריך להיות במקום הדברים הקטנים.

אם נעשה את שני הדברים האלה -

מפעל הבירה והבאת משפחות חזקות - נוסף לדברים הקטנים האחרים, אני

מקווה שנוכל להזיז משמעותית ולקדם את ירוחם וזו תהיה פריצת דרך.

אני מבקשת שיוסקה לוי יכין עבורנו,

למסקנות שלנו, נתונים על הפריסה של חברת הכימיקלים, ביחוד בנושא של

הקבלנים.

אנחנו מדברים על חברות ממשלתיות

וציבוריות שעצם הליכתן לנגב היתה הליכה ציונית. יש הכרח להיות יותר

פתוחים בנושא של קליטת עובדים באזור בכל הרמות.

י' לוי; היתה לנו ישיבה עם מר חקלאי. היה

סיכום ופועלים לפי ו .

חברת כימיקלים לישראל, כחברה, איננה

מעסיקה. מי שאחראי לניהול ויש לו סמכות לחייב אנשים אלה הם המנכ"לים.

לכן ביקשנו שהמנכ"לים יהיו פה.

לפי הסיכום שהתקבל בישיבה שהתקיימה

אצל מר חקלאי, צריכה להיות ישיבה מיוחדת בנושא הקבלנים. יש קבלנים

מהאזור שאינם מעסיקים אנשים מירוחם.

לנו חשוב מאד ענין המדיניות. אנחנו

ועדה של הכנסת. אנחנו לא ועדה מתאמת.

ועדה מתאמת היתה צריכה לשבת במקום אחר.

אנחנו מבקשים לרעת מה קורה בנושא של

קבלני משנה. אני מבינה שבירוחם יש בעלי רכב שאינם מועסקים.

אנחנו רוצים להניח מסקנות על שולחן

הכנסת ולהמשיך ולעקוב אחרי ההתפתחויות.

י' שן-צור; כל קבלני המשנה אשר עובדים באזור

הדרום באים אך ורק מאזור הדרום.

הבסיס הגדול שלנו הוא בדימונה. אנחנו מחייבים את כל העובדים שלנו בדימונה

לג ור בדימונה.



אנחנו מוכנים להסב חלק מהקבלנים,

חלק מקבלני המשנה, בנוגע לירוחם, ולקבוע ישיבה עם ראש המועצה ועם

מזכיר מועצת הפועלים, כדי להגיע להסדר לגבי ירוחם.

היו"ר א' נמיר; אני רוצה לחזור ולומר באזני ראש

המועצה, מזכיר מועצת הפועלים והמובטלים,

שאנחנו נעקוב אחרי הדברים ובעיקר אחרי שני דברים: נושא המשררים של חברת

הפוספטים, שיוקמו בירוחם, והנושא של מפעל הבירה, אשר אמור להעסיק 130

עובדים מאנשי ירוחם, נוסף לדברים אחרים שנעשים ומתוכננים ושצריך להמשיך

ולעשות אותם.

אם לא יוסדרו שני הדברים הגדולים הללו -

אינני חושבת שיש פתרון לנושא של ירוחם.

אנחנו מבטיחים לכם, כפי שאמרתי, שנמשיך

לעקוב אחרי הדברים.

ר' כהן. אני סבור שאנחנו חייבים לעודד את "עדי-

פז". מדובר על 150 עובדים בטווח זמן

יותר קצר - חצי שנה.

י' פרץ; "עדי-פז" - מרברים גם על עבודות בבית.

יש נסיון בנושא זה. זה לא יוצא לפועל.

ר' כהן; הוזכר כאן סיכום שהיה עם מר חקלאי לגבי

הפוספטים, שתהיה פנייה ללשכת התעסוקה

בירוחם. זה צריך להיות גם בסיכום שלנו.

עלינו להגיד שכל העבודות הקבלניות במקום

המבוצעות עכשיו על-ידי אנשים שמקום יישובם הוא מצפון לבאר-שבע, תורדנה

ותועברנה קודם כל לעובדים מירוחם.

גם הוועדה הכירה בכך שירוחם נמצאת

במצב מיוחד בגלל מיקומה הגיאוגרפי ולגן צריך לתת עדיפות מסויימת לירוחם.

היו"ר א' נמיר; בשלב זה, כל עוד אין בידנו ריווח,

אינני רוצה להיכנס לנושא של קבלני משנה.

אין קושי שנתייחס ל"עדי-פז". עם זאת,

אני לא התרשמתי שזה דבר רציני, אפשר לציין את כולם. אינני מתנגדת.

כשדיברנו על מצפה-רמון, הלחץ שלנו

התמקד בדבר הגדול אבל זה לא היה במקום. שום דבר לא בא במקום.

תודה. הישיבה נעולה.

הישיבה ננעלה בשעה 13.00

r