הכנסת האחת-עשרה

מושב ראשון



פרוטוקול מס' 33

מישיבת ועדת העבודה והרווחה

יום רביעי, ט' בטבת התשמ"ה - 2.1.1983, שעה 09.00

חברי ה ו ו עדה; א' נמיר - היו"ר

ח' גרו סמן

ר' כהן

י י ז י אמיר

א' שוסטק

קי ארבלי-אלמוזלינו

יי פרץ

סגן שר האוצר עי אמוראי

שי כהן - ראש מועצת מצפה-רמון

צי צילקר- מנכ"ל מערד העבודה והרווחה

עי כץ - המשנה למנכ"ל שירות התעסוקה

יי בליזובסקי- מנהל מרכז ההשקעות, מערד התעשיה והמסחר

אי ששון - עוזר שר התעשיה והמסחר לפיתוח

אי אורן - ראש מנה"ב, משרד הבטחון

יי בקל - מנהל ענף אבטלה, ביטוח לאומי

מי בן-גיגי - מזכיר מועצת פועלי מצפה-רמון

אי עשהאל - מזכירת נעמת במצפה-רמון

מי כהן - מנהל מחוז הנגב, שירות התעסוקה

מר וולף - הסתדרות

מזכירת הוועדה; א' אדלר

רשמה: מזל כהן

סדר-היום; התעסוקה במצפה-רמון - הצעה לסדר-היום של חה"כ י'ז' אמיר





התעסוקה במצפה רמון

היו"ר א. נמיר; אני מתכבדת לפתוח את ישיבת ועדת

העבודה והרווחה. אני רוצה להעיר

הערה אהת. היום החלטתי להפריד את הדיון בין הנושא של מצפה רמון

לבין הנושא של ירוחם. הטעם המרכזי היה שבנושא מצפה רמון אנחנו

מתקרבים לתשובות די משביעות רצון. לענין ירוחם לא היה טעם לזמן את

האנשים היום מבלי שישנן אפילו תשובות חלקיות. לכן אה נושא ירוחם

נעלה ביום שלישי הקרוב. אני מאד מקווה שער אז תהיינה מספר תשובות

לנושאים של ירוחם.

אדוני סגן שר האוצר

סגן שר האוצר ע' אמוראי; רבותי, יו"ר הוועדה, חברי כנסת,

אורחים, בוועדה שנתמנתה על-ידי

החברה הכלכלית ואושרה על-ידי הממשלה למיפוי תשתית מפעלים קיימים

או מתוכננים לצרכי הגברת תעסוקה ומוקדי אבטלה, בקשתי מהרשויות

המוסמכות, דהיינו משרר העיירה על כל שלוחותיו להמציא קריטריונים

ונתונים שעל-פיהם תקבע הוועדה מה הם אזורי מצוקה, אבטלה.

כי זאת לדעת, תקציב ההשקעות הוא נתח

גדול מאד מאותו תהום בתקציב שהוקפא ואינו מופעל עד שנגיע לקיצוץ

על-פי קריטריונים. יש אנשים רבים ששואלים אותנו מדוע החלטתם על קיצוץ,

מרוע צריך את ההקפאה. מתברר שאפשר להחליט שחוק התקציב זה חוק כולל.

כאשר יש חוק של אי-הלנת שכר וחינוך חובה, עד שאתה לא נוקט פעולות

נוספות לשינוי היקף התקציב אין קיצוץ. בלעדי הדבר הזה, עיסקת החבילה

לא היתה מצליחה להתקיים. כולנו יודעים שעיסקת החבילה מצליחה ללא

מפקחים בזכות אותן תכניות שלגביהן לא היתה התקדמות. אם אין סכנה של

התפרצות גדולה, זה משום שיצרנו והעיסקה מתנהלת. קודם אמרו לנו

הצטרכו שני מפקחים על כל חנות. אז אין מפקחים והעיסקה מצליחה.

ענין ההקפאה הוא חיוני. אבל יש לו חסרון

כי הוא עוור. הוא נעשה ללא קריטריונים. כל מה שיש בצנרת ואין עליו

התחייבות כספית, הוא נעצר. אלמלא העליה בתשלומים לסובסידיות

ולרשויות המקומיות, התקציב היה יורד ב-10% מצד האוצר. לכן הדבר הזה

גרם לכך שכל מה שהיה מתוכנן להיות מופעל בתחום ההשקעות ולא הוצע,

הוקפא.

כאשר נתכנסה הוועדה קבלנו מפה של

כ-15 ישובים שבהם יש בעיות של אבטלה. משרד העבודה הציע קריטריון

והקריטריון לקביעת יערב במצוקה תעסוקתית יהיה זה שהגיע ל-10% דורשי

עבודה מכח-האדט האזרחי ו-9% מובטלים . דהיינו מי שהיה מובטל 6 ימים

ומעלה. אבל כאן נוצרו דברים משונים. למשל בבית שאן שיעור דורשי

עבודה מכח האדם האזרחי הוא 14.5% ומובטלים 10.7%. במגדל העמק

14.2% דורשי עבודה ו-10.4% מובטלים. בנתיבות 11.9% דורשי עבודה

ורק 6.1% . מובטלים. זה נופל כבר למטה לעומת עידרו ת 15% דורשי עבודה

ו-8.4% מובטלים. זה בגבול. ישוב שיש בו הכי הרבה דורשי עבודה זה

הצור הגלילית. בנובמבר היו 17.5% דורשי עבודה ואילו מובטלים 3.8%.

ההסבר לזה הוא כי זו סביבה חקלאית ובעונה הזאת יש עבודה. בשנים

האחרונות עמק החולה משופע בפרדסים כאשר חסלו את הבריכות.



י' ז' אמיר; מה עם ערד?

סגן שר האוצר ע" אמוראי; בערר הסיבה פשוטה, אנשים לא הולכים

ללשכה. בחצור התמונה ברורה, אנשים

הולכים ללשכה.

החלטנו לעשות את הדבר הבא, לקבוע שני

מעגלים. מעגל אחד, שמשאבים שעומדים לרשותנו, אנחנו נפעיל במעגל אי.

למעגל בי ניגש בשלב שני ונראה את התוצאות בדצמבר. אם ישנם ישובים

כמו נתיבות, אופקים ושררות וביניהם יש מפעלים של שער הנגב,אם מפטרים

בשער הנגב אז יש מאות מובטלים. אז שדרות מוכית. לכן החלטנו לעשות

גושים ובצורה כזאת צירפנו למעגל הראשון את נתיבות, אופקים ושדרות,

צירפנו את דימונה לירוחם ובצורה כזאת עשינו מפה שכללה 9 מ-13 הישובים

שהיינו צריכים לטפל בהם. לגבי שני ישובים מתוך מעגל בי החלטנו

להתחיל בהפעלת תכניות פתרון. הואיל והועמד לרשותנו אחרי פעולת

שכנוע מהאוצר 50 מליון דולר למעגל אי, בקשתי שיאפשרו לי להכין

תכנית בערך ל-60 מליון דולר ולבקש מיורם בליזובסקי שייערך להפעלה,

יראה בזה רזרבה וברגע שמשהו לא זז בתכנית ומישהו לא ניגש להפעלת

מפעל, שייכנס לפרוייקט חדש.

בנושא הזה החלטנו להיערך ראשית כל

במצפה רמון ולהכניס אותה למעגל אי. הפרוייקט רק יכול לשנות את פני

העיר. מדובר במפעל אוררן שבשלב ראשון אמור להעסיק 70-80 איש. אנחנו

בוועדה החלטנו לקבל את מה שנאמר כאן. אנחנו לא מאשרים מפעלים

שאנחנו יודעים שזה פתרון לשעה וזה אחר-כך הנצחת נחשלות לאנשים. אם

המפעל, אין בכוחו להעלות את הסטנדרט המקצועי, התרבותי, החברתי של

עיירה, חבל להשקיע משאבים בגלל מצוקה זמנית ולאבר את כל העתיר.

מפעל כמו אורדן יכול לתת לעיר כמו מצפה רמון איכות חיים אחרת.

אבל אי-אפשר רק בזה להסתפק. בכל זאת זה אזור שיש בו סיורים, היתה

פניה, גם מנכ"ל משרד התיירות פנה אלינו וגם יורם המליץ, שאנחנו

נאשר הקמת אכסנית נוער.

תוכל לומר מה אתם נותנים? באיזה תנאים?

סגן שר האוצר עי אמוראי; אתה לא מכיר את התנאים של עיר פיתוח?

70% מענק פלוס הלוואה.

סגן שר האוצר עי אמוראי; אני יכול להגיד לך כמה זה לחדשים

הקרובים, ל-3 חדשים. אורדן זה

3 מליון דולר. זה מליון דולר לחודש. אני לא רוצה למסור מספרים

על מפעלים בטחו נ י ים.

אחר-כך נמציא על הכל פרטים. הלוואי

שתהיינה לנו הרבה ישיבות כאלה שנותנים

סיכומים ומגיעים לתכלית.

סגן שר האוצר עי אמוראי; אכטנית נוער שזה סדר גורל אחר, מתוכנן

שנתיים הקמה. במשך שנתיים הסיוע

400 אלף רולר. זה אמור להעסיק 30 עובדים. אנחנו חושבים ששני

הפרוייקטים האלה אם הם יתחילו ב-3 החדשים הקרובים להיות מוקמים

במצפה רמון, זה שינוי מהותי במקום כזה-

נשמע יותר פרטים ממי שעומד בראש מרכז ההשקעות, יורם בליזובסקי.

ברגע שקבלנו את האור הירוק, זימנו את מינהלת מרכז ההשקעות לדון בפרוייקטים,

כי מה שמסר סגן שר האוצר זה שני פרוייקטים. אבל הוסמכנו לדון בעוד 5-6 פרוייקטים

באזורי פיתוח אחרים, ביניהם דימונה-שדרות 2 פרוייקטים; הצור פרוייקט אוזד. אנוזנו

מקיימים היום ישיבה. לצערי "אורדן" לא עלה היום לסדר-היום משום שהמפעל עדין לא

הגיש את התכנית. שוחחנו עם המפעל לפני שבועיים ובקשנו שיגיש אותה בהקדם. לפי

החוק. יש פרוצדורה של דיון. אישור מינהלת מרכז ההשקעות קיים. מאשרים תכנית שממנה

נגזרים הסכומים. היתה בעיה טכנית למפעל להגיש תכנית והנושא הזה לא יידון היום.

הנושא של האכסניה כן יידון היום. זו לא סיבה לעכב את התכנית, משום שאם לא נשב

היום, נשב בשבוע הבא. בכל אופן אנחנו כן הלכנו לקראת המפעל. חרגנו מהקריטריונים

הקיימים היום הדורשים יצוא כתנאי לקבלת סטטוס של מפעל מאושר. היות שמדובר כאן

במוצרים למערכת הבטחון, ראש מנה"ב אמר בישיבה הקודמת שיש הסכמה על 100 אלף שעות

עבודה במפעל וכל התוצרת מיועדת למערכת הבטחון, ברור שבשנים הקרובות המפעל לא

יהיה מסוגל לייצא, כך שויתרנו על תנאי היצוא. המפעל יהיה זכאי ליהנות מכל ההטבות

על-פי חוק לעידוד השקעות. הוא יהיה זכאי לקבל 45% מענק, 40% הלוואה. אם נחליט על

הלוואה צמודת מדד, זה בשיעור ריבית של 2.5%; אם נחליט על הלוואה צמודת דולר, זה

8%. כמו כן יהיה זכאי המפעל להטבות במס הכנסה במשך שבע שנים מיום שיתחיל להרוויח

על הפעילות השוטפת שלו.

שוחחתי לפני שבועיים עם הנהלת המפעל. לפי דברי המנכ"ל ניתן להפעיל את המפעל

במבנים קיימים. כך שמבחינה זאת לוח הזמנים הרבה יותר קצר. מה גם שאפשר להתחיל

בהכשרה מקצועית. זה נותן תעסוקה עוד לפני שמתחילים לייצר. מבחינה זאת המפעל עונה

על כל הבעיות. לאורך זמן הוא מפעל חזק. מבחינת לוח זמנים, לוח זמנים מיידי.

באשר לאכסנייה, כפי שנאמר כאן, אנחנו נאשר. אכסניית נוער זה לא מוסד למטרת

רווח. המבנה המשפטי אינו זהה למפעל אורדן. כאן המדינה נותנת 100%, משום שמשרד

החינוך מתוך תקציבו מעמיד חלק מהאמצעים; גם משרד התיירות.

די כהן;

של מי תהיה הבעלות?

שי כהן;

הניהול של המועצה המקומית. התפעול על-ידי אגודת אכסניות נוער.

היו"ר א' נמיר;

אני רוצה לשאול את נציג משרד הבטחון, מה קרה שלא הוגשו התכניות?

א' אורן;

המפעל מגיש את התכניות, לא משרד הבטחון. אני יכול לומר פחות או יותר למה

הוא לא יכול להגיש תכניות. הוא צריך לדעת בדיוק איזה מכונות הוא צריך, איזה פרטי

מוצרים. אנחנו עדין לא סגרנו את הנושא עד הבורג האחרון. כאשר אתה בודק בתהליך

ארוך, והתהליך של המפעל היה ארוך מאד, לא ידענו אם יהיה או לא יהיה. אז בינתיים

מרכבות היה צריך לבנות. מה שדובר לפני שנה הוא אינו אותו דבר מה שדובר היום. לכן

הפריטים משתנים. אני יודע, כאשר המנכ"ל נכנס אלי היום, הוא לא היה בטוח שהוא

נכנס לזה. וא רוצה לקבל שטר התחייבות לשלוש שנים.

הזמנות למרכבות?

א' אורן;

אנחנו לא לוקחים יש מאין. את זה צריך לקהת ממישהו אהר. זו לא משימה כל כך

פשוטה. אבל התהייבנו שנעשה את זה. היות שאני האחרון שדיברתי אתו, זה לא בדיוק מה

שמעכב. אם יוסדר נושא המבנה של רפא"ל שיש שם...

שי כהן;

זה הוסדר.

| אי אורן;

זה יקצר את התהליכים. לדעתי הנושא הזה פתור.

שי כהן;

אני נרגש, גברתי היו"ר, אדוני סגן השר, מההיענות של המשרדים לעזור למצפה

רמון. בשבילנו זו מהפכה. בזמן הגאות כאשר כל המשק התפתח, מצפה רמון נעזבה היות

ואנשים העדיפו להשקיע במרכז הארץ. היום כאשר קשה במרכז הארץ ובערי פיתוח, מחפשים

את עזרת הממשלה. אני מקווה שמהישיבה הזאת, ערי הפיתות ובמיוחד מצפה רמון שהיתה

כל השנים ישוב מרוחק, יצאו נשכרים מכל מה שקורה בארץ.

לגבי "אורדן", המבנה של רפא"ל, דברתי עם מזכיר ההסתדרות והוא אישר את

המבנה. תוך שבוע-שבועיים נקבל את המבנה ולא תהיה בעיה. המפעל יכול להתארגן תוך

שבוע-שבועיים.

צי צילקר;

לגבי מגמות, אנחנו מחכים ל-0 7-1 בינואר כדי לדעת מה יתפתח באזור מ3חינת

דורשי עבודה. המגמה כפי שמסתמנת בארץ, אלה נתונים חלקיים, לא מעודדת. אמכם יש

האטה בעליה, זה בגלל עבודות עונתיות כמו קטיף.

אני רוצה להתעכב לדקה אחת בנושא הקטיף. הוא לא קשור למצפה רמון, לא ירוחם

ולא אופקים. אבל הוא קשור למדינת-ישראל. מדובר על ארבעה חדשי עבודה. מדובר על

שני מליון ימי עבודה. אנחנו עושים מאמצים אדירים, וחשוב שמפה תצא קריאה, שהאנשים

ילכו לעבודה הזאת. לעבודה הזאת הולכים עובדים מעבר לקו הירוק. מסתבר שרבים מאתנו

מפונקים מדי כדי לקבל עבודה שהיא קשה ואין רווח גדול בצידה. אבל אם מדובד פה על

שני מליון ימי עבודה, חבל ל"פספס" את זה. ב-7 או ב-10 לחודש נדע יותר נתונים.

הסברתי בישיבה הקודמת, התחלנו לרכז נתונים שקודם לא לקחנו אותם ברצינות

לגבי אקדמאים מובטלים, לגבי נוער ועלית יהודי אתיופיה.

דבר נוסף, אני מקווה שב-0ו לחודש נוכל מהקרן לאבטלה לאשר תמיכה לכמה

ישובים. מצפה דמון וירוחם הם בין הראשונים בסקר הזה. זה יונח על שולחנו של סגן

שד האוצר עדי אמודאי והמועצה לחברה כלכלית. מה שלנו חשוב, ברגע שמפעלים אמנם

יאושרו, שאנחנו נקבל את הפרופיל של האנשים הנדרשים לעבודה בתוך פרק זמן קיצר כדי

שנוכל לבצע את ההכשרה המקצועית. צריך להכין מדריכים, מקומות. יתכן שצריך להעביד

אותם לבאד-שבע או מקום אחר. ברגע שזה יאושר ויוחל בעבודה, אנחנו מבקשים מהמפעלים

לאפשר לנו להכין את האנשים, להסב מקצוע ולהכשיר חיילים למקצועות הנדרשים.



0

אבי שמח שיש באופק פתרונות סבירים

למאפה רמון. שמענו גם אח דבריו של

ראש המועצה. אבי מג, ווה שהמפעלים האלה אכן יקומו בהקדם, בעיקר "אורדן"

שיש לו אפשרות התפתחות בעתיד- לדעתי אין מקום להרכבת "מרכבה" במרכ

הארץ. יש שטחים גדולים בנגב, צריך להעביר את כל התשלובת הזאת לנגב.

לא רק את זה. מהבגב אפשר להעביר את הטנקים האלה לכל המקומות החיוביים

במדינה. לכן יש חשיבות גדולה שלפחות ניצנים ראשונים של חלקים מהטנק

הזה י ודבבו במצפה דמון.

אני רוצה היום, ברשותך, לבצל את ההזדמנות

שמנכ"ל מי.לרד העבודה נמצא כאן. היות שאנחנו שמחים בחלקה של מצפה רמון

בקשר לפתרונוח שיענו לציפיות שלה, אני רוצה לומר שאחד הדברים החשובים

בקביעת קריטריון הוא למנוע אבטלה צפויה, אם אנחנו לוקחים נתונים

עובדתיים, אנחנו מגיעים ל"דורשי עבודה" מעל ל-10%; ומקבלי דמי אכטלה

בין 6% ל-9%. יש דברים צפויים ואת הדברים הצפויים צריך לקחת בחשבון

בקביעית הקריטריונים. בישובים יש מאות אנשים שלא נרשמים בין דורשי

העבודה. אבחנו יכולים לדרוש מכל אשה שהיא עקרת בית ללכת להירשם

ואז העקומה תעלה מאד, או נבקש מאלה שמחפשים עבודה בעצמם לבוא

ולהירשם אי כאלה שלא מקבליה דמי אבטלה, כי יש כאן מחסום בעד אדם

לקבל דמי אבטלה. לכן שמחתי לשמוע על הקריטריונים החדשים, קביעת

מעגליה טריטוריאליים של מצב תעסוקתי באזור. אני חושב שבצורה כזאת

אפשר למצ וא פתרו ן .

אבל אני רוצה להעלות בעיה. לפעמים על-ידי

הוראה קטנה אחת אתה גורם לפליטה של עשרות עובדים ממקום עבודה. אני

רוצה להעלות את הנושא של הפסקת התחבורה מדימונה למלונות ים המלח.

היה קשה כקריעת ים סוף לשכנע אנשים מדימונה לנסוע למלונות ים המלח/

ובעיקר בחורות משוחררות מצה"ל. איזו אשה בעיקר מעדות המזרח תסכים

שהבת שלה תעבוד בתור חדרנית. אפילו שיניבו את השם חדרנית לשח אחר.

ר' כהן; למה?

דיילת קומה, ובאמת זה השפיע. מיד הבחורות

הלכו לעבוד שם. הסטטוס ההברתי חשוב

בימינו.

מדוע אני מעלה את הבעיה הזאת? לפני

כ-10 ימים, למרות הסכם שהיה עם משרד העבודה ואגד לפפק את התחבורה

כולל שבת, כי בלי תחבורה אנשים לא יכולים לעבוד, זה לא מקום שיש

אליו תחבורה, זה ים המלח, זה דבר לא פשוט, אני שומע שלאור

החד-צדדיות של משדד העבודה לבטל את ההסדר עם אגד, אגד הוציא הודאה

לבטל שתי נסיעות מיוחדות החל מ-2 בפברואר, בהסכם היה כתוב שאם

יש מעל ל-56 נוסעים, שירות התעסוקה לא משלם מאומה. בשבת נוסעים

מעל ל-50 אנשים, איני יודע מדוע הדבר הזה הופסק- אם לא נבטל את

הדבר הזה ולא נביא אנשים למקומות עבודה, אין זרימה, בערד לשמחתי

התחבורה מסודרת. בדימונה זה נתן תעסוקה לכ-4 2 עובדים,

אני שמח שיכולתי להעלות את הנושא הזה היום.

צ' צילקר; אם אני לא אדייק, חברי יתקנו אותי. נעשה הסכם

ל-6 חדשים שנמשך למעלה משנתיים והמשמעות

שלו הוצאות גדולות. אם אנחנו נקבל תוספת תקציב לנושא הזה נסיע ברצון

עם הסכמים לשש השנים הבאות,

השאלה היא אם דמי האבטלה שאתה משלם

י לא עולים יותר מההסעה הזאת. הייתי

רוצה לקבל ממשרד העבודה סקר יומי מה שלמתם, מה לא שלמתם ואץ נראה

את ההבדל.

לכן אני אומר, חייבים למצוא פתרון.

בינתיים אנשים לא הולכים לעבוד. אם אנחנו נקרע את הקשר היום-יומי

עם בתי המלון, לא נוכל לחדש אותו אחר-כך. לא קל לחנך אנשים לקים

בבוקר בשעה חמש ולהגיע. לעבודה. צריך לעודד ולא רק לראות או; הכל

דרך החור שבגרוש,

אכי מבקשת מאנשי שירות התעסוקה וממנכ"ל

משרד העבודה לבדוק את הנושא ולהשיב לנו

בכתב לפי ההיבט שאמר חה"כ אמיד. אפשר לעשות השוואה בין מה שישלמו

דמי אבטלה לבין מה שישלמו בעד תחבורה.

אני חושב שיש פה בעיה מסויימת והבעיה

היא רק של בתי המלון. בזמנו כאשר היה

הסכם איתם, הם לא רצו את אנשי דימונה בגלל קשיי תחבורה. להם היה קל

לקבל יותר מערד בגלל כמה סיבות, התיירות מערד והפקידים הבכירים

באים ברכבם, ואז ההסכם היה לתת סיוע בעיקר לבתי המלון, גם לתושבי

דימונה כאשר בתי המלון התחייבו להגדיל את המכסה והם לא עשו את זה.

היו"ר א' נמיר ; זה לא נושא שעומד היום על סדר-ה יום.

י'ז' אמיר; אני רוצה לתת מספרים מעודכנים לידיעת

הוועדה. מה שקורה באזור הנגבהוא, בחודש

דצמבר 1984 נרשמו בכל האזור הלשכה 1051 עובדים.

ח' גרוסמן ; כולל באר-שבע?

לא .

מובטלים מעל 6 ימים - 565 , הוזמנו - 222.

ההזמנות לחורש דצמבר היו רק מדימונה.

האמת היא שבאזור הזה המצוקה גדולה ואנחנו חייבים לתת תשובה לנושא

הזה בטרם נאחר את המועד,

אני לא יכול שלא לפתוח במה שפתח סגן השר

לגבי הרקע לנושא של ההצלחה הגדולה של

עיסקת החבילה ולומר, אמנם יש נתונים יותר טובים לגבי הקטנת האינפלציה.

בינתיים עוד אף א1וד לא יודע אין זה יימשך. אבי רוצה שדבר אחד לא

ייעלם מעיניו ומעיני חברי הוועדה, המחיר החברתי של מה שנעשה עד עכשו

הוא מאד כבד, זה נכון לגבי הדברים שאמר חה"כ אמיר; זה נכון לגבי כל

מה שנאמר אתמול באסיפה של ראשי השלטון המקומי באזור הנגב שתארו

דברים בצבעים מאד חמורים, הנגב כפה אשפה של הארץ. זה נכון לגבי

מצב הרשויות המקומיות. אני יכול לומר לגכי כמה רשויות מקומיות

שנמצאות במצב קטסטרופלי גם מבחינה פיננסית, גם מבחינה חברתית,

ההעברות הישירות לבנקים, תשלומי הרבית, בלי לתת גרם אחד לאזרח,

זה חלקים ענקיים מכל מה שהן מקבלות.

אין כל ספק שיש התגברות של אבטלה" אתמול

היינו בביקור בביטוח הלאומי, עברנו במחלקות- יש תמונה חד משמעית,

יש התגברות באבטלה ואנחנו מטפלים במאמצים נואשים בראשותה של

חה''כ אורה נמיר בקצוות. אבל אין לנו ברירה. אי-אפשד להתעלם מהעובדה

שההישג הזעיר הזה נעשה אך ורק בהכבדה על הציבור החלש, צידוד השכירים

והשכבות החלשות.

לא הייתי מעלה את זה אילולא העלית את זה

כרקע לדברים. אני לא מבין, אם באמת

כל כך סוב, למה הממשלה לא מתחילה בצמיחה יותר מתוגברת . אני באמה

שואל, למה לא להתחיל מפעולות צמיחה מבוקרות שלפחות לא יביאו את

המשק במדינת-ישראל למצב חברתי נורא, לפחות שלא תהיה העמקה של

האבטלה אפילו אם כבוש האינפלציה יימשך עוד חצי שנה? בסוף

יקימו ועדת חקירה שתגיד; כולם צפו את ההתמוטטות, רק כל אחד יטיל

את האחריות על השכן .

אני מרין מנציג מרכז ההשקעות שיש הנחיה

לעידוד לגבי מפעלים שעוסקים ביצוא. זה נכון, מה לגבי מפעל שמייצר

החליפי יבוא? טנק מרכבה ללא ספק עומד בקריטריונים האלה,

דבר שני, אשרתם מתוך התקציב הזה

11 מליון דולר למפעל ים המלח או מפעלי הפוספטים כאשר ההשקעה הזאת

לא מעניקה יום עבודה אחד נוסף.

דבר נוסף שאני רוצה לומר, איני יודע

אם סגן השר יהיה בישיבה הבאה לגבי ירוחם,

הוא יהיה,

אם כן, אני דוחה את כל השאלות לישיבה הבאה.

אני רוצה לדעת לגבי מצפה רמון שני דברים,

קודם כל אני מברך על כל השקעה ובלבד שתינתן ובלבד שתהיה תעסוקה. אני

לא עומד על כך לאן הולך הכסף, רק יבטיחו שני דברים: 1. שהעובדים

יהיו ממצ פה רמון.

אין ברירה.

אין מאין להביא.

יש מאין להביא, אפשר להביא בהסעות מהתיישבות

זמנית וצורות מהסוג הזה, אני קצת מצוי

בענין הזה, יש פה בעיה של מקצועות, כשיתחילו להעמיד ליד המכונות ויאמרו

דרושים כישורים אלה ואלה ואין לך ממצפה רמון, יביאו ממקומות אחרים,

הענין אינו כזה. הענין הוא איך במצפה רמון יהיו אנשים שיהיו להם

נתונים, יעברו את ההכשרה המקצועית, שמחתי לשמוע כאן את מנכ''ל משרד

העבודה שהם נכונים לענין הזה כדי שהתושבים יהיו בעלי כל המידע הזה,

גם להכשרה מקצועית אין תקציבים,

אתה עוד יותר מחזק את מה שאני חושש ממנו,

בסיף יגידו; עזרנו לתת עוד נתח למצפה רמון

ועושים הסעות מבאר-שבע או ערד. אני חושב שהדבר הזה צריך להיות מעוגן

בצורה יותר חזקה שיבטיח את הדבר הזה.

דבר אהרון, לגבי הכסף, מאחר שהיום אני

שומע מסגן השר שהולכות השקעות לנתיבות וירוחם.,,

הלכי,





ר' כהן; לא הלכו כמו שאני רוצה. אני מוכן להשקעה

י ו תר גדולה.

אני רוצה לדעת למען המוסר לא רק של עבודה,"

ואני בין דורשי מוסר עבודה במדינת-ישראל, אלא גם מוסר אלמנטרי של ניהול

כסף ציבורי, באיזו צורה הסכומים האלה, סכומים די גדולים, הולכים לתת

חזקה לממשלה, לרשות מקומית, לרשות ציבורית כלשהי שתהיה מעורבת במפעלים

האלה כך שזו לא תהיה מתנה שעוברת מכיס המדינה לכיסים פרטיים.

הי גרוסמן; אני רוצה להעיר הערות כלליות, ותסלחו

לי, עיני אינה צרה במצפה רמון. בוודאי

אם אפשר להוציא עיירות פיתות מהרשימה השהורה הזאת, זה טוב. אבל יש לי

חששות מכיוון שאנחנו מכבים שריפות. אנחנו מכבים שריפות ולא שואלים

שאלות איך הגענו למצב שצריך לכבות שריפה. אני לא שקטה מזה שמטפלים

במקום שהוא עולה לכותרות. התברר לנו שלא טיפלו באותה מידה בכרמיאל.

אז התחילו להתפלסף באיזו מידה זה הגיע ל-9% או 10% של דורשי עבודה.

זה מוקד. יסגרו שם כמה מפעליס, אין פה הרבה מה להתפלסף.

ו

קראתי בעתון היוס שנשיא המדינה קצת הטיף

מוסר לעבודה והם יותר מדי צועקים. אבל מסתבר שאם לא צועקים, לא מטפלים.

י' ז' אמיר; ראי ערד. יש לה מעל 500 מובטלים, והיא

לא מדברת. זה נקרא לכסות את הלכלוך מתחת

לשטוח.

אני רוצה להזהיר את הממשלה מהמשך הטיפול

מהיד לפה. כל דבר צריך לבדוק. זה לא אומר

שצריך להשהות ולעשות מחסומים. אבל צריך לבדוק ולעשות באופן מבוקר גם

מבחינת מקום וגם מבחינת השקעות.

אני חושבת שחה"כ אמיר צדק. הוא נתן דוגמא

ואפשר לתת עוד דוגמאות, לפעמים מתעקשים על פרוטות. מכיוון שהכל טוטלי

הכל נוקשה, יש החלטה צריך לקבל אותה. איזה פקיד יעבור על החלטה? כי

אחר-כך צריך כסוי להחלטה. בינתיים הבנין מתחיל להתמוטט. יכול להיות

שאם לא היו מתעקשים, הכל היה אחרת.

אני חושבת שכל השמחה בעקבות עיסקת החבילה

זו שמחה אד-הוק. היוס אולי יש רגיעה. המחירים לא עלו, כולנו נרקוד

בחוצות. אבל הכל לטווח קצר. גם אם מביאים לנו תכנית להפעלת מפעלים

במצפה רמון, זו לא תכנית כוללת. הייתי רוצה לראות צל של תכנית כוללת

כדי שלא נצטרך לראות כיבוי שריפה במקום אחר, פעם באתא, פעם במצפה רמון,

פעם בירוחם, מחר יהיה בכרמיאל, מחרתיים בשלומי. אי-אפשר כך. אותם

חורים של עיסקת החבילה לא נוצלו. חברי הכנסת צריכים לדעת, הנה לממשלה

יש תכנית לטווח קצר ולטווח ארוך והיא לא חיה מן היד לפה.

אני לא רוצה להיות נביאת זעם. הנה שמענו

את הענין של מצפה רמון. זה צד אחד של המטבע. שם נפגע ושם תהיה תעסוקה

ואנחנו נחשוף מקום אחר, כי נפח התוצרת לא יגדל. מייצרים לענין

ה"מרכבה" כמה שצריך. אלא אם כן העולם יזמין אצלנו טנקים.

היו "ר א' נמיר; זו התחזית.



ח' גרוסמן; הלוואי. מה יהיה במקום אחר, כמה יפטרו

במקום אחר? אחר-כך נרוץ למקום אחר ושם

נכבה את השריפה. אני מאר מרוצה שלפחות מצפה רמון תצא לדרך. אני רוצה

שגם ירוחם תצא לדרך. כשמתחילים לקלוט את התבניות, מסתבר שזו לא תשובה

מהיום למחר. הנה שמענו, יש תכנית, אישרו אותה אחר-כך יש בעיות נוספות,

ענין התכנית. ענין העברת המוצרים, ענין הזמנת הציוד. זה לוקח זמן.

עוד לא ברור איזה ציוד צריך , איזה מכונות להזמין.

לכן מה שאני הייתי מבקשת, אס אפשר, קודם

כל שהממשלה תהיה מוכנה עם תכנית יותר כוללת להדברת האבטלה, לא לפי

העקרון של כיבוי שריפות, ותביא אותה בפנינו. אולי נהיה יותר רגועים.

דבר נוסף, שלא נרוץ רק לפי הקולות המושמעים

אלא לפי הענין ומישהו בממשלה צדיך לדעת את המצב לאשורו, לא רק להיות

קולט רעמים אלא גם יודע את המצב בלי רעמים וברקים. אלה המשאלות שלי,

לפי דעתי צנועות.

י- פרץ; אני אחזור לנושא של הקריטריונים שדובר

עליו בהתחלה וסגן שר האוצר הסביר שהוועדה

קבעה 10% ו-9%. אמרתי- בישיבה הקודמת שאולי לא נדקדק בחצי אחוז או

רבע אחוז, כשאנחנו מדברים על מוקדים של הבעיה החברתית, זה לא מהיום

ולא מאתמול. אני לא רוצה לחזור על רברים שנאמרו. אם נותנים לכיתן

הלוואה או הרחבה, ההלוואה או ההרחבה שינתנו הן בעצם לפליטת עובדים

ולא לקליטת עובדים. עובדה שאתמול פיטרו שם 200 עובדים.

מ' כהן; לא פיטרו. אבל אם יבטלו את החוזה, יפטרו

200 עובדים.

י' פדץ; אם נותנים למפעל פוספטים כסף, זה בשביל

להקים משרדים בבאר-שבע. זה כדי להוציא

ממפעל הפוספטים את הפקידים ומנהלי החשבונות ולהשאיר את חוטבי העצים

ושואבי המים בירוחם. בשביל זה נותנים מענק והסעה. גמ במפעלי ים המלח

היה אותו דבר. הם הקימו את המשרדים בבאר-שבע כדי שהמהנדסים יהיו

בבאר-שבע. יש במה דרגות של משרדים. יש משרדים בתל-אביב שקשורים

לבנקאות ולמסחר בתל-אביב. אחר-כך יש דרג ביניים, משררים בבאר-שבע.

אבל הפועל והמנקה הס בירוחם ובדימונה. לזה מדינת-ישראל נותנת מענקים

איפה המימד החברתי?

ידוע היה בזמנו שעובדי הקריה למחקר

גרעיני יגורו בדימונה, ידיחם וערד. היום רובם גריס במיתר. היא מסיעה

אותם 60 ק"מ, היא גם משלמת להם עבור זמן הנסיעה. מי עובר למיתר,

זה שעובד בנקיון?

היו "ד א- נמיר; מה זה מיתר?

זה מין עומר גי.

מי גר שם?





י' פרץ; יהודים.

ש' ארבלי-אלמוזלינו; זה בתחום הקו הירוק.

יי פרץ; הבעיה שלי היא לא באיזה תחום הוא נמצא.

הבעיה שלי היא 65 ק"מ.

האמת היא שאיני יכול לבוא בטענות

כחבר-כנסת, כאיש ציבור, לתשלובת ביתן שהיא חברה פרטית. אני מרבר עכשו

על מוסרות מרינה. אני מרבר על חברות ממשלתיות שהן בשליטה מוחלטת של

המדינה.

אתה נותן לחברה פרטית מענקים, יש לך מה

. לומר.

יי פרץ; לו הייתי נותן רוגמא של חברה ממשלתית

שלא עושה את החשבונות האלה, היה בי

כה לפנות לחברה פרטית. אין בי כח.

כשמרברים על ירוחם , על כל שלישי מובטל,

אז אנחנו יורעים במה מרובר. האם אנחנו יכולים לקבל ממרכז ההשקעות

את רשימת המפעלים בצנרת שעומדים להיפתח, כרי לרעת מהי המריניות

האם המריניות היא להמשיך להקים מפעלים במרכז הארץ או ביהורה ושומרון

או המריניות היא להעביר לאזורי פיתוח מפעלים קצת יותר מתוחכמים?

אני מסכים אתך, סגן שר האוצר. אני לא

רוצה לחזור על שגיאות של שנת 1966. אבל בואו נראה מה אנחנו רוצים.

ברשותך היו"ר, אני מבקש לברוק את הנושא

של מפעל פוספטים, לא לתת לו להעביר את המשררים ולא להקימם בבאר-שבע,

כרי שהאנשים שגרים בבאר-שבע יעברו בירוחם. בלאו הכי הם מקבלים הוצאות

נסיעה. לפחות שהמשרדים ימוקמו בירוחם.

סגן שר האוצר ע' אמוראי; כתבתי על זה לראש הממשלה.

אם נתחיל בצעדים אלה, אני מאמין שמחר

מחרתיים יהיה לנו הכח ללכת ל"כלל"

ולהגיר לח שהמשרדים של "כיתן" יעברו לרימונה.

א' שוסטק; אם אני מבין ננון, הענין הזה של

50 מליון דולר דהו סוף פסוק של

החלטת הממשלה ברבר ';ימות עם האבטלה ותעסוקה.

י' ז' אמיר; עד סוף חודש מרץ.

סגן ער האוצר ע' אמוראי; נשלב ראשון.

א' שוסטק; אתה מדבר על הקפאה. אני מבי" שבחודש

אפריל י רו נו שו ב.

אני או מר, שהממשלה, בדרך הזאת של שחרור

מהקפאה, 50 מליון רולר עכשו ומה שיחליטו

להעשיר אהרי זה, רואה את הפהרון לעמוד בעימות עם בעית האבטלה ותעסוקה.

אני מבין נכון או לא?

מגן שר האוצר ע' אמוראי; חלק.

א' שוסטק; אני חושב שפה היא הטעות שהממשלה עושה.

כי אני מאמין שיהיה מפנה במשק שלנו. אנחנו

נצא מהדבר הזה. אני מפחד שלא תהיה אפשרות להציל בגלל הבעיות של כיבוי

השריפות.

סגן שר האוצר עי אמוראי; להציל מה?

היו "ר א' נמיר; מפעלים וישובים.

א' שוסטק; מפני שהממשלה עכשו שקטה. היא חושבת שהיא

מצאה אה התשובה לבעיה. הפתרון הוא לא

בדיוק מתאים לבעיות שמתעוררות. חה"כ גרוסמן קראה לזה; כיבוי שריפות.

מי כמוך וכמוני יודעים את השנים שלפני המיתון. אנחנו עכשו תקופה של

מדיניות דיפלציה, ובתקופה זאת כל אהד מבין שאבטלה זה אחד הנגעים

שצריכים להיות. איך אמר ד"ר סנה ז"ל בכנסת? זה הצליח יותר מדי. אני

חושב שאתה הכי קרוב להחזיק את הדופק בענין הזה. חה"כ גרוסמן אמרה את

זה בצורה אחרת; תכנית כוללת. זו לא שאלה של תכנית, אלא מדיניות אחרת.

ח' גרוסמן; זה אותו דבר.

המדיניות עכשו מוטעית. זה לא הפתרון.

בוודאי שחשובה הצמיחה בשביל העתיד,

בשביל הבראת המשק. הרבה מפעלים, בגלל האבטלה והחיכוך אולי יבריאו

את המפעלים. אבל רק שלא יצליח הדבר ותר מדי. על כן אני אומר, על

הממשלה לדון עכשו בפתרונות נוטפים מחוץ לפתרון הזה.

ש' ארבלי-אלמוזלינו; אני רוצה קודם להעיר 2-3 הערות כלליות

ואחר-כך אדבר ספציפית על מצפה דמון.

אני מציינת בהערכה את המאמצים שנעשים כדי לתת זריקת הרגעה כביכול.

גם אני סבורה שזה איננו הפתרון היסודי. אנחנו יכולים לתת זריקת

הרגעה ל-2-3 חדשים ומה הלאה? עכשו מזרימים 50 מליון דולר. אני רואה

שחלק מענקים וחלק הלוואות. אני לא יודעת מה ההתחייבות של המפעלים,

כמה לפטר, כמה יעסיקו. אני חושבת שזה כסף שייזרק ובסופו של דבר

הפתרון אינו יסודי, אלא קצת להרגיע את הרוחות והסערה תפרוץ פעם

נוספת בעוד 3-4 חדשים. אם רוצים לנצל את התקופה הזאת של 3-4 חדשים של

הרגעה לקביעת מדיניות ותכנית לפתרונות יסודיים לאזורי פיתוח, אני יכולה

לקבל את זה. על זה אנחנו מדברים ואנחנו לא רואים עדין משהו ממשי.

נקודה שניה, וכאן אני מגיעה לנושא ילל

מצפה דמון. אני רוצה לקוות שמפעל "אורדן" יתן תשובה מניחה את הדעת

למצפה דמון. אין ספק שצריך לעשות הכשרה מקצועית ולשים את הדגש על

אוכלוסיית מצפה דמון, כי בשבילם המפעל הזה הוקם. צרלך להכשיר את

העובדים למטרה הזאת. כמה הוא יעסיק? שמעתי פה 70 עובדים. יכול להיות

שזה בשלבים. נשאלת השאלה בכל זאת, במצפה רמון יש יותר מ-70 עובדים שהם

דורשי עבודה.





ש' ארבלי-אלמו זלל נ ו ; אני שופעת כל פעם מראש המועצה שבעית

תעסוקת הנשים במצפה רמון היא חמורה מאד,

במיוחד נשי צבא קבע. אם רוצים שאוכלוסית צבא הקבע תישאד במצפה רמון

ולא יהיה להם מניע לעבור ממצפה רמון, צריך למצוא תעסוקה לנשים

במצפה רמון.

נקודה שלישית, בקשר למפעל הידראוליקה

שישנו שם. ראיתי את המפעל הזה. זה מבנה יפה ומפואר. האם המפעל הזה

יכול לעמוד על הרגליים ויכול לתת תעסוקה נאותה ותשובה לאנשים

במצפה רמון או לא? נשאלת השאלה עם עוזרים לו לצאת מהביצה?

נקודה נוספת, בזמנו הזכרנו את ענין

העברת מפעלי תע"ש לאזור הדרום, כי מזה יכולה ליהנות גם מצפה רמון.

זה אמנם פתרון לא מהיום למחר. אבל זה אחד הפתרונות היסודיים

לעי ירות הללו.

י' ז' אמיר; אני רוצה להציע שתי הצעות. הצעה ראשונה,

כדי להתגבר על האבטלה ולתת מיד מקומות

עבודה כולל קטיף, לדעתי צריך להמליץ במסקנות שלנו ולהביא את זה

לממשלה, שהממשלה תבטיח לאלה מבין המובטלים שהולכים לעבוד בקטיף

שישלימו להם את השכר עד גובה של 60% מהשכר הממוצע במשק מקרן האבטלה.

כי בלי זה אנשים לא ילכו לעבודה הזאת.

הצעה עניה, אני רוצה לדעת כמה עובדים

זרים עובדים במפעלים בדרום כולל דימונה? כשאני מדבר על זרים, אני

לא מדבר על מעוטים, אלא אנשים מחיץ למקום.

אהד, רוצה לפתור בעית מובטלים כאן

וליצור בעית מובטלים במקום אחר.

רוצה לדעת מה קורה.

זו לא הצעה.

י' ז' אמיר; בדיוק כמו שדורשים אנשי ירוחם, שאנשי

תל-אביב לא צריכים לעבוד בירוחם. אני

רוצה לרעת נתונים.

היו"ר א" נמיר; אני רוצה לשאול את מר משה כהן, יש

לך בנושא הזה נתונים עכשו?

מ' כהן; לא .

לחבר-הכנסת רן כהן - גם בתקופת השפע

לפני כמה שנים כשמגבלת התקציב לא היתה

כל כך חזקה כפי שהיא היום, הגדרנו סדרי עדיפויות בעידוד השקעות

וקבענו לעצמנו שרק מפעלים מייצאים הם מפעלים שיהיו זכאים לקבל

סטטוס של מפעל מאושר.

תחליפי יבוא - כל מה שמיוצר במשק הישראלי

זה תחליפי יבוא. אם יש יכולת לעזור,

אפשר להחליט שגם תחליפי יבוא יקבלו. אבל אם רוצים סדרי עדיפות, אז

רק מפעלים מייצאים יקבלו. לדעתי לא מוצדק להחליט לסייע למפעלים

לתחליפי יבוא.

לגבי מפעל הפוספטים - קודם כל בנין

המשרדים אינו זכאי לסיוע ממשלתי, לא להלוואות ולא למענקים. אתה יכול

להגיד בצדק הרווחים של החברות הם פונקציה ממערכת הסיוע. אבל לגבי

הרווחים של החברות, השליטה של המשרד היא בדרג משנה. המטרדים כמשרדים

לא זכאים לסיוע ישיר. לגבי מפעל פוספטים, מדובר על הזרמה לגבי

דברים שבוצעו ולא לגבי תכניות חדשות.

חה"כ רן כהן העלה נושא של פועלים

מהסביבה או פועלים מהישוב. אתמול לפי בקשת היו"ר ירדתי לירוחם

וסיירתי. במפעל פניציה מועסקים היום 380 עובדים. 159 עובדים אינם

מירוחם אלא מדימונה. מה רע בכך?

י' ז' אמיר; לא.

היו "ר א' נמיר; אתה מתחיל להסתבך.

אני לא מדבר על 40 ק"מ.

זה יכול גם להגיע לאבסורד הזה.

י' בליזובסקי ; אני חושב שבריא שיש איזון בין ישובים

בסביבה. אם הכוונה לפועלים שמגיעים

מעבר לקו הירוק, אמרתי למר שמואל כהן שנודע לי שאחד המפעלים במצפה

רמון מעסיק עובדים מחברון. בעל הבית לוקח את הפועלים ביום ראשון

וביום שישי מחזיר אותם.

היו"ר אי נמיר; אני רוצה להזכיר לחברי הוועדה שבישיבה

הראשונה שקיימנו, ישבו כאן אנשי מצפה

רמון. חלק מהם היו מובטלים. הם אמרו בפירוש; הדבר הראשון ששולחים אותנו

אליו זה לעבוד במחצבת השיש ואנחנו לא רוצים לעבוד שם.

יי בליזובסקי; יש מחצבה ומפעל יצרני.

חה"כ רן כהן העלה פעם נוספת את השאלה,

האם הממשלה כאשר היא נותנת מענקים במסגרת החוק לעידוד השקעות הון

היא צריכה להיות שותפה בבעלות. התפיסה שלי היא לא. אני חושב עזו

התפיסה הקיימת היום בממשלה הזאת. אף פעם לא חשבנו שהממשלה צריכה להיות

שותפה בבעלות עם גורמים פרטיים. הממשלה קבעה לה את השיטה שבה היא

מוכנה לסייע על-פי קריטריונים, מפעל שמייצר ומעסיק פועלים, מקבל את

המענק. זה חלק מהסיכון שהממשלה לקחה על עצמה. אבל בוודאי י, א היתה

לה תפיסה להיות שותפה בפרוייקטים.

לגבי "כיתן" - "כיתן" היום היא כמעט

כמו "אחא" מבחינה כלכליח. אלא מה?

לביתן יש הצעה שרואה את הבעיה התעשייתית. כיחן הולכת להשקיע היום

18 מליון דולר. באתא אנחנו הולכים לסייע ב-9 מליון דולר. מה הולכים

להציל? הם הולכים לשנות את כל מערך הייצור לפי בקעה של השוק האמריקאי.

נכון, כשמשנים מערך ייצור ומשנים תהליך ייצור, יש השפעה גם על

כח האדם. אני לא רואה את הכה המוסרי שלנו להגיד לחברת כיתן מצד אחד

תשקיעו 18 מליון דולר ומצד שני אל תבצעו פעולוח ייעול שיש בהן משמעות

אולי גם של פיטורים.

י" פרץ; את זה לא אמרתי. זה לא הולך לעוד מקומות

עבודה נוספים אלא לפחות.

ש' ארבלי-אלמוזלינו; זה חיובי מאד.

הערה אחרונה מתייחסת להערתה של

חה"כ ארבלי - היום, מה-ו עד ל-8,

מרכז ההשקעות לא אישור אף פרוייקט חדש במרכז הארץ. ניתן לנו אור

"אורדן" במצפה דמון, ואכסניית הנוער;

מפעל הבונים בחצור הגלילית, כיתן דימונה בנצרת ובבית שאן, רשף ואסנת

בשדרות.

עוד הערה לחה"כ ארבלי - מפעל הידראוליקה

במצפה רמון הוא מפעל שהמדינה השקיעה בו הרבה מאד כסף. קודם כל משום

שהיא בנתה בעצמה את המבנה המפואר והשכירה אותו לבעלים. מדובר בשותפות

של משקיע מגרמניה שהוא ספק של משרד הבטחון למנופים הידראוליים.

מהיום שהמפעל התחיל לעבוד, נכנסנו לקשיים שנובעים מקשיי ניהול-

ראש מנה"ב העביר לי פתקה בה הוא אומר לי שיש תזוזה חיובית. אם

נצליח בזה, זה יכול להביא כמה עשרות מקומות עבודה. הבעיה היא לא

אצלנו. הבעיה היא חוסר הצלחה עם המשקיע.

סגן שר האוצר ע' אמוראי; אני מצטער שלא היתה לנו הזדמנות להחליף

מלים על מדיניות. אעיר כמה הערות.

אני לא חושב שהמשק הישראלי בחר ללכת בדרך שגורמת לאבטלה. המשק

הישראלי היה דומה אחרי מה שהוא עבר בשבע הקינים האחרונות למכונית

שדוהרת במהירות של 150 קמ"ש לתהום, אבל הנהג רואה את זה בזמן ויש לו

ברירה או להמשיך לדהור וליפול במורד או להיעצר, והוא צריך כל הזמן

ללחוץ על הבלמים כדי לא ליפול לתהום והצמיגים נגמרים לו.

אני אומר לכם, את העסק אפשר לגמור מהר

מאד. היו שלוש חגורות שנצלנו אותן. ב-1981 נצלנו את המימון, ב-1982

הורדנו את המימון ליהלומים וחסכנו והלוואות לויסות המניות הבנקאיות,

כל הפטנטים נגמרו. עכשו כשיש 24 מיליארד דולר חובות, הבנקים בחו"ל

אתם כל הזמן מגדילים את המצבת, אתם רוצים כל שנה להעלות את

זה בעוד מיליארד ו-240 מליון דולר. השנה אנחנו עומדים לגמור בהישג

בלתי רגיל במאזן המסחרי. הקומפלומנט מגיע ליגאל כהן-אורגד. אבל זה

לא יורגש במאזן התשלומים כי הריבית אוכלת את זה. לכן אין לנו ברירה.

עכשו אנחנו בשלב בלימה. אבל טענתי כל הזמן שלא נוכל לבצע את שלב

הבלימה אם נקודות חלשות בשרשרת יקרעו תוך כדי המהלך.

יש עיירה שהיא מוכת אבטלה והיא קרובה

למררון. מוקם שם מפעל גדול מאד ואז

יש אפשרות לתחלופה. אבל בירוחם ובמצפה רמון אם אתה לזו נותן, אין

תשובה. אין תחלופה אישית בין העוברים. באזור החוף, היום אתה מ ובסל,

פתר השני מובטל. יש תחלופה. לכן אם לא נעשה את זה, לא תעבוד התכנית

ולא נוכל לעמוד בשלב הבלימה. אתרי זה נצטרך להסתער על הצמיתה וזו

המדי נ י ו ת.

לחברת הכנסת תייקה גרוסמן - אני הסיד

הכי גדול של עיסקת החבילה. אני כופר בכל אלה שמנבאים קטסטרופה. יש

לה תפקיד משלה, היא שוברת אינרציה אינפלציונית. בתרשים האחרונים

זה עבד מעבר לכל הכתוב בספרים. החודש תעלה האינפלציה בעיקר בגלל

מחירי הדירות והירקות.

ח' גרוסמן; מה יהיה עם מחירי החשמל?

סגן ער האוצר ע' אמוראי; אני עברתי את המיתון של שנת 1965, גם

על יד ספיר ז"ל וגם כמנהל מפעל. אז עשו

מיתון על מיתון. לא בדקו יום יום. הבעיה היא למדוד בכל רגע ולא לטעות

ב"דוחות", אתה טועה ב"דוחות" אתה עלול לפספס את הע נין.

לגבי הענין עצמו, מרובר ב- 91 מפעלים

שאושרו סופית. הם צריכים לתת 3100 מקומות עבודה. אני יכול לתת לכם

דוגמא, באופקים רשומים 155 מובטלים, יש 160 מקומות עבודה., בנתיבות

יל: 145 מובטלים, יש 177 מקומות עבודה. לעומת זה, אם אני לוקת את

שדרות, יק- 227 מובטלים ו-180 מקומות עבודה. במצפה דמון מספר דורשי

עבודה הוא כ-99, מובטלים 44. אנחנו נותנים לזה תשובה על-ידי

30 מקומוח באכסניית נוער שזה גם עבודת נשים וגם במפעל "אורדן" יהיו

מקומות עבודה. אם רשומים 100 אנחנו מעמידים בהתחלה 110-120 מקומות

עבודה. זו התחלה טובה"

עי ארבלי-אלמוזלינו; כולל אלה שעומדים להיות מפ וטרים?

סגן שר האוצר ע' אמוראי; לא.

אני רוצה לומר לחה"כ שוסטק מה המדיניות

המדיניות של הוועדה ו;יא לשלושה חדשים. הפרוצדודה היא כזאת; הוועדה

מתכנסת כל חודש לאחר שהלשכה מסכמת את הנהונים וקובעת את המפה מהדש

כל חודש. כל חודש נפנה למרכז ההשקעות, נכנס ישיבה ונגיד מה יש לו

ב"פייפ-ליין", אחדי זה ב-3 לחודש, מחר, אנחנו צריכים לקבל סקר על

מפעלים קיימים, מה הם מציעים כדי שהם יוכלו לעשות משמרת שניה ושלישית

שאינה שם. כל תורש אני נפגש עם שר האוצר בענין זה ומראה לו את ההמלצו

של הוועדה ויחד שוקלים כמה להפשיר. המינוי הוא ל-3 חדשים. כשאנחנו

שקלנו את הכל, לא הלכנו לפי המספרים. לקהנו בחשבון כמה עובדי שטחים.

ה י ו " ר א' ע מ י ד ; תודה. אני רוצה להעיר הערה ששייכת

לשני חברי הנשיאות בוועדה. מאז שאני

יושבת בוועדה הזאת למדתי דבר אהד מהר מאד, שהוא בניגוד לתפיסת שלי על

עבודת הכנסת, ככל שהוועדה דנה ומתייחסת לנושא הספציפי, התרומה שלה

לקירום הנושא היא משמעותיה מאד.



4

למה אני אומרת את זה? כאשר עלו השבוע

כמה הצעות לסדר-היום, אביא אה נושא

בית שמט, הנשיאות לא אישרה את זה. נכון שזה מעמיס על עבורת הוועדה,

אבל במציאות הקיימת, כשנושא האבטלה מתרפק על הדלת, לגבי ישובים

רבים זה יכול להביא לקיצו של הישוב.

ש' ארבלי-אלמוזלינו; את יכולה ליזום ריון.

היו "ר א' נמיר; אנחנו יכולים ליזום ריון. אבל כשזה מועלה

במליאה לסרר-היום, גם מבחינת סדר היום

של הווערה, גם מבחינת המסקנות, אני מעדיפה את זה.

ח' גרוסמן; כאשר היו המקומות הראשונים, אישרו אותם.

אבל כאשר התחילה מפולת, המליאה לא יכולה

כל יום לדון בנושא הזה.

היו"ר אי נמיר; זה היום אחת הבעיות המרכזיות של המדינה. לכן

אי-אפשר לרון רק במקרו.

חי גרוסמן; יש היום בעיה של בתי-החולים.

היו"ר אי נמיר; שיעלו אותה.

חי גרו סמן; יעלו אותה. אבל אי-אפשר לדון רק באבטלה.

היו"ר אי נמיר; אני הלא יושבת כאן בכל הדיונים של כל

הנושאים. התרומה של הוועדה לזירוז

הנושאים, להושבת כל האנשים יחד היא מאד משמעותית.

היו כאן שני דיונים כלליים על נושא

האבטלה עם השר, עם מנכ"לים ועם לחוגים. אני לא רוצה להגיד מה יצא מכל

הישיבות האלה. אין בעיה לעשות עוד ישיבה אחת על המדיניות הכוללת-

אני מציעה; א- אני מבקשת מסגן השר

לקבל העתק מרשימה מה אושר והיכן לגבי כל הכנית של המפעלים באותם

אזורים. דבר שני שהוא ראשון, הענין של מצפה רמון, אני מבקשת שייעשה

הכל שענין "אורדן" יהיה סגור. תוך שבועיים אנחנו מבקשים מכם לדווח

בכתב מה הסתיים ומה קרה בנושא "אורדן".

אנחנו מבקשים משירות התעסוקה תוך שבוע

לקבל מכם פירוט לגבי הדרום, מהי ההתפלגות של המקומות. אנחנו רוצים

לראות התפלגות של עובדים שאינם מהמקום. אני רוצה לשאול אם יש תופעה

של עובדים זדים, אנשים שבאים מחו"ל, שהם לא אזרחי מדינת-ישדאל או

תושבי מדינת-ישראל? אני מבקשת לקבל חון שבוע התפלגות של נושא הנשים

בדרום, גם מה שרשום וגם מה ההערכות שלכם. אנחנו נכין את הטיוטה של

המסקנות שלנו.

יי זי אמיר; עוד דבר, השלמת עכר לאנשים שעובדים

בעבודת קטיף.

4



i

היו"ר א' נמיר; הדרך היא כזאת: גם על המסקנות יש דיון

פנימי בוועדה. כל ההצעות של החברים

תיכללנה ואנחנו נדון בהן

אני פונה ומבקשת מראש המועצה, במידה

ואותם דברים שסיכמנו לא מתבצעים, לעמוד אתנו בקשר טלפוני ולהודיע לנו

מיד. כאן קבלנו תשובות חד משמעיות לגבי שנ י דברים שאנחנו רואים אותם

במציאות ה;. י ימת מאד משמעותיים, נושא "אורדן ונושא האכסניה.

תודה רבה, ישיבה זו נעולה.

היטיבה ננעלה בשעה 11.05