ישיבת ועדה של הכנסת ה-11 מתאריך 31/12/1984

הקמת ועדה משותפת עם ועדת החינוך והתרבות לעניין הכשרת מהנדסים; עתידו של מפעל "מודול-בטון" ומצב התעסוקה בכרמיאל -הצעה לסדר היום של חברת הכנסת א. נמיר

פרוטוקול

 
הכנסת האחת-עשרה

מושב ראשון



פרוטוקול מס' 52

מישיבת ועדת העבודה והרווחה

יום ב'. ז' בטבת התשמ"ה - 31.12.84. שעה 11.00
נכחו
חברי הוועדה: א. נמיר - היו"ר

ש. ארבלי-אלמוזלינו

צ'. ביטון

ח. גרוסמן

א. שוסטק

מוזמנים; ב. ונגר -ראש מועצת כרמיאל

צ. צילקר - מנכ"ל משרד העבודה והרווחה

ב. חקלאי - מנכ"ל שירות התעסוקה

א. ששון - סגן הממונה על אזורי פיתוח

במשרד התעשיה והמסחר

א. אורנשטיין - סגן ראש חטיבת הכימיה

במשרד התעשיה והמסחר

א. גיסין - נציג חברת "אזורים",

חברת האם של "מודול-בטון"

י. בקל - מנהל ענף אבטלה ונכות,

המוסד לביטוח לאומי

י. סרוסי ~ אגף התקציבים, משרד האוצר

י. רז - מזכיר האיגוד המקצועי,

מועצת פועלי כרמיאל

מ. מרחב - סגן מנהל אגף תכנון והנדסה,

משרד הבינוי והשיכון

ע. כ"ץ - משנה למנכ"ל שירות התעסוקה

ז. חן -דובר שירות התעסוקה

תא"ל י. אלדר - קצין חינוך ראשי

סא"ל מ. שיכל - מפקד קרית-חינוך בכרמיאל

י. ארן - מרכזת לשכת הקשר בין הכנסת

וההסתדרות
יועץ משפטי לוועדה
מ. בוטון

מזכירת הוועדה; א. אדלר

קצרנית; צ- ספרן
סדר היום
א. עתידו של מפעל "מודול-בטון" ומצב התעסוקה בכרמיאל -



היו"ר א. נמיר;

אני מתכבדת לפתוח את ישיבת ועדת העבודה והרווחה.

עתידו של מפעל "מודול-בטון" ומצב התעסוקה בכרמיאל -

הצעה לסדר היום של חברת הכנסת א. נמיר

אנחנו מקיימים ישיבה שניה בהצעה זו לסדר היום, גשגם הצגת הדברים במליאה וגם

הדיון שהתקיים בוועדה התפרסו על פני כל מצב התעסוקה והאבסלה בכרמיאל. זימנו

לכאן היום מספר גורמים נוספים, שבישיבה הקודמת נטען שיש להם השפעה על מה שקורה

ויקרה בכרמיאל בתהום זה.

בישיבה הקודמת אמר אחד ממנהלי "מודול-בטון" שהמפעל לא נסגר כללית, השאירו

בו 15 עובדים, וזאת מתוך אי רצון לסגור את המפעל ובתקווה שאם לא יסגרו אותו אולי

תגענה אליו הזמנות ואפשר יהיה ליזום הזמנות חדשות, שתפתחנה את דלתות המפעל גם

לכאלה שפוטרו ממנו - והם הראשונים בתור - וגם לעובדים נוספים.

בישיבה פרסו בפנינו תמונה של 7-6 מפעלים שנסגרו בכרמיאל בשנתיים האחרונות,

כך שהבעיה איננה רק של "מודול-בטון". יתרה מכך: מזכיר מועצת הפועלים וקבוצת

פועלים מן הוועד של "מודול-בטון", שהיו באותה ישיבה, נתנו לנו רשימה נוספת של

מקומות שעומדים להיסגר בתקופה הקרובה וכתוצאה מכך י יפלטו עוד אנשים החוצה. אחד

המקומות היה - קרית החינוך. קריה זו עומדת להיסגר או להצסמצם ועל ידי כך ישארו

40 משפחות ללא פרנסה. לצורך הבהרת ענין זה הזמנו לכאן את אנשי קצין חינוך ראשי

בצה"ל.

מנהל "מודול-בטון" אמר בישיבה במפורש, שהרחבת המפעל והפעלתו תלויה בשלושה
גורמים
האחד - משרד הבינוי והשיכון. המפעל יוכל לפעול אם המשרד יזרים הזמנות,

כפי שהבטיח בעת הקמת המפעל שר השיכון דאז, אברהם עופר ז"ל. היתה התחייבות כזאת

של משרד השיכון כאשר המפעל הוקם ונחנך, אבל חלה ירידה מאד משמעותית בהזמנות.

לצורך ענין זה הזמנו גם את נציג חברת "אזורים", שהיא חברת האם של "מודול-בטון",

וגם את מנכ"ל משרד הבינוי והשיכון - שאני מקווה שיגיע - כדי לדווח מה מדיניות

משרד הבינוי והשיכון בנושא.

הזמנו גם את מנכ"ל שירות התעסוקה, מר חקלאי, שאמר במהלך הישיבה הקודמת שאם

אכן סגירת המפעל היא זמנית ולכן השאירו 15 עובדים חייב הענין בדיקה, כי אם

הסגירה היא אכן זמנית באמת ולא זמנית-נצחית מוכן שירות התעסוקה לקחת על עצמו

מימון העסקה של קבוצת עובדים לתקופת ביניים.

עלתה גם השאלה של מפעלים עתירי מדע, או עתירי מדע למחצה, שחסרים להם עובדים

ואי אפשר למצוא להם עובדים בתוך כרמיאל.

אבקש מראש מועצת כרמיאל לפרוס לפנינו תמונה על מצב כרמיאל ואם חל שינוי או

שיפור כלשהו.
ח. גרוסמן
אני מבקשת לדעת מה קרה עם העובדים שנפלטו מ"מודול-בטון".
ב. ונגד
אפתח קודם בתודה על שכינסתם אותנו ומצאתם לנכון לשמוע אותנו, נציגי כרמיאל.

כמו כן אני רוצה להודות לחברי הכנסת ולאורחים המוזמנים שהנושא חשוב להם והגיעו.



אומר כמה משפטי הקדמה לצורך התמצאות בנושא של כרמיאל, מתוך הנחה שכולם

יודעים ומכירים את הישוב. כללית אומר שכרמיאל זו עיר פיתוח שקלטה יותר מאשר כל

עיר פיתוח אחרת אוכלוסיה של עולים חדשים בחמש השנים האחרונות. כרמיאל קלטה בשנה

וחצי האחרונות 500 עולים מאתיופיה, ובמסגרת קליטת העולים היא קלטה בחמש השנים

האחרונות כ-800 משפחות מברית-המועצות, מגרוזיה וקווקז. אני לא רוצה להרחיב, אבל

אומר שחלק מן העליה הזאת היא ללא ספק אוכלוסיה פרובלמטית שצריך לדאוג לה, לטפל

בה ולטפח אותה, ובין הדברים השונים שצריך לספק לאנשים - מקורות קיום, כי זה הדבר

המרכזי אם רוצים להפוך אותם לאזרחים לכל דבר, לתושבים לכל דבר ולאפשר להם פעילות

אינטגרטיבית בתוך הקהילה הכרמיאלית.

בכרמיאל יש כפר ילדים של מפעל הכשרת ילדי ישראל שבו נמצאים קרוב ל-300

ילדים - ילדים ללא בית, ילדים ללא הורים, בחלקם הגדול, או ילדים מבתים הרוסים.

מוסד זה אוסף, למעשה, ילדים של כל מדינת ישראל - אלה לא ילדי כרמיאל - וזה החלק

השני של תרומתה הצנועה של כרמיאל על מנת שיהיה לנו פחות פשע בעתיד. ילדים אלה

נכללים היום במערכת החינוך הרגילה ולא ניתן להבחין ביניהם לבין ילדים אחרים.

צי. ביטון;

כמה עולים יש בכרמיאל?

ב. ונגר;

60% עולים חדשים.

יש לנו בכרמיאל כ-400 חיילים שמשרתים בצבא, ומדי שנה בשנה משתחררים בין 120

ל-50 1 בני כרמיאל.

אני לוקח שלושה מרכיבים אלה יחד, שמחייבים טיפול מיוחד, ומנסה לשאול את

עצמי באיזו מידה שומעים אותנו כאשר אנחנו מנסים להתנהג בנורמות שהן פחות או יותר

נורמות סבירות של התנהגות קהילתית של עיר - שהיא החדשה בערי הפיתוח - שיש לה

איזו שהיא ראיה לטווח רחוק, כי אנחנו רוצים שיגיעו אלינו משקיעים מכל ארצות

העולם, שישתקעו במקום ויראו את כרמיאל כבית. יש לי הרגשה, ולא רק לי,

שאוכלוסיות, חברות או עיירות שמאמצות את שיטת ההתנהגות הזאת הן לא בדיוק החברות

שזוכות לטיפול המתאים והנאות, שמגיע בזכות ולא בחסד.

במרוצת ארבע השנים האחרונות נסגרו בכרמיאל 12מפעלים, ביניהם היה מפעל

"מירון" עם 275 עובדים, ולא צריך לציין את "מודול-בטון" שרק ב-1982 העסיק 240

עובדים. מדובר על מפעלים, בחלקם מפעלים טובים ומבוססים, שקרסו ועובדיהם נפלטו

החוצה. לכך צריך להוסיף את פליטת העובדים ממפעלי חיפה והמפרץ, שמשמש לנו עורף

תעסוקתי. הראשונים שנפלטו משם היו אנשי כרמיאל - יכול להיות שבאותה מידה גם

אנשי מעלות ושלומי - כי לעובדי כרמיאל יותר קשה להגיע למפרץ, צריך לשלם עבור

ההסעה שלהם, וכשצריך לעבוד במשמרת שניה קשה לאנשי כרמיאל להגיע. אנשים אלה היו

הגל השני של עובדים שנפלטו מן העבודה. הגל השלישי נפלט ממפעלים כמו "מספנות

ישראל" ותע"ש. ההזמנות התמעטו ובין הנפלטים היו אנשי כרמיאל שנחשבו לגבי מפעלי

חיפה כאנשי פריפריה שהכי נוח לפלוט אותם, כי יותר נוח להעסיק את אנשי חיפה

והקריות. דבר זה הביא למצב שבנוסף לכ-200,ו עובדים שיש לנו היום מחוץ למעגל

העבודה, יש לנו קהילה של לא-מועסקים, מובטלים - במסגרות השונות של דורשי עבודה,

ביטוח לאומי, אקדמאים והכשרה מקצועית - במספר שלהערכתנו נע בין 800 ל-850 איש.



חלק גדול מן המספר שנקבתי מופיע גם ברישומים של משרד העבודה והרווחה. חלק

אחר אולי לא מופיע בנתונים הרשמיים כי יש כאלה שכבר לא זכאים לקבל את מענקי

האבטלה, בתעסוקה אין מה להציע להם ולכן הם לא מתייצבים בלשכה. מספרם של אלה מגיע

לכמה מאות.

אם רוצים לבדוק אותנו כדאי להקים - ואני ממליץ על כך - ועדת וזקירה ממלכתית.

אני אומר במלוא האחריות: עד לשנה האחרונה, שנת 1983, לא גמרה כרמיאל אף שנת

תקציב בגרעון. לעבור עשרים שנה במדינת ישראל עם תקציב מאוזן זה לא מן המשימות

הקלות. אני אומר את זה היום לא לזכותו של ראש המועצה אלא לזכות שיתוף הפעולה של

הקהילה שמקבלת את השירותים תוך כדי מאמצים עליונים בתמודדות עם הבעיות. בעיה כמו

זו שנתקלנו בה הפעם - בעיית ההיקלעות אל מעגל האבטלה - לא הכירה כרמיאל עד

עכשיו, ואני פונה אליכם להפסיק את הכירסום, מצד אחד, ומצד שני לדאוג לכך שמיידית

ייפתחו כמה ברזים.

אינני נוהג בדרך כלל לאיים - ולא אעשה זאת גם הפעם - בהפגנות ובהבערת

צמיגים. אנחנו בוועזת העבודה והרווחה של הכנסת וצריך להתייחס במלוא כובד הראש לא

רק למה שקורה היום אלא למה שיקרה בישוב הזה בעוד חצי שנה, בעוד שנה אם לא ייפתחו

הברזים שאני מדבר עליהם. יש בכרמיאל קבוצה של מחוסרי עבודה, מצד אחד, אבל מצד

שני יש מפעלים שאושרו להרחבה בהשקעות תקציב נוספות. מפעל "למדא", שעושה יצוא של

5 מליון דולר, הגיש תכניות להתרחבות. תכניות אלה אושרו על ידי משרד התעשיה

והמסחר, אבל הענין נכנס להקפאה כי אין תקציב.

צי. ביטון;

האם הרחבת המפעל תביא לקליטת עובדים?

ב. ונגר;

מיד עם קבלת האישור להרחבה יקלוט המפעל 50 עובדים, ובמרוצת שנה וחצי - שאז

יופעל שלב ב' של ההרחבה - יקלוט המפעל עוד 150 עובדים. כלומר, מדברים על קליטת

200 עובדים.

אנחנו מדברים על מפעל שכיום מייצא בסכום של 5 מליון דולר ומתכוון לייצא

בסכום של 15 מליון דולר. בא אלי המשקיע ואומר לי: או שאשקיע כאן ויאשרו לי

להרחיב - זה מפעל ש-95% מתוצרתו הולכת ליצוא - או שאני הולך להשקיע באירלנד.

מפעל שני שלי לא יקום בכרמיאל ולא יקום בישראל, אני הולך לאירלנד, כי יש לי שם

תנאים ל פחות טובים.

יש לנו המפעל הזה; יש לנו את "אלביט", שהגיש תכנית להרחבה-, יש מפעל מתכת

מתל-אביב שצריך לעבור לכרמיאל ונמצא בהקפאה; יש מפעל "ציקלון" עם תכנית של

350,000 דולר, שנמצא בהקפאה.

כרמיאל היא אחד הישובים האטרקטיביים, הטובים והיפים ביותר במדינת ישראל

ואנחנו כולנו צריכים לעשות שמיניות באוויר כדי לא להדביק לישוב אות קין בדמות של

ישוב מצוקה, משום שאם ישובים דוצים לקלוט מהנדסים, טכנאים, אלקטרונאים ומדביקים

להם תווית של מקום במצוקה מדוע שעובדים אלה ירצו לעבור מהכרמל או מסביון לישוב

מצוקה?

אינני יודע איך לא נכנסה כרמיאל למסגרת הדיווח של משרד העבודה והרווחה.

קרתה טעות ברישום - טעויות קורות - ולכן לא נכנסנו במסגרת הגל הראשון, אבל

כרמיאל צריכה להיכלל ברשימה.
לגבי קרית החינוך
קיבלתי פתאום הודעה ממשרד הקליטה שיש טיכום עם צה"ל שתוך

ימים ספורים עומדים לסגור את הבסיס שמעסיק היום 40 משפחות, משום שעומדים להפוך

אותו למרכז קליטה לעולי אתיופיה. זאת לאחר שחודשיים לפני כן לקחו לי 64 יחידות

דיור, שהיו מוכנות לקליטה רגילה, והפכו אותן למרכז קליטה ליהודי אתיופיה. אמרתי:

לקלוט עולים זו משימה קדושה, אבל האם משימה זו אמנם מתחלקת כמשימה לאומית על כל

עם ישראל, על כל מדינת ישראל? כמה יהודים מאתיופיה קלטה תל-אביב? כמה קלטו



ירושלים, כפר-סבא ורמת-גן? ואני יכול לפרוס שורה של עשרות ישובים שלא מכירים את

הבעיות האלה. הלא חלק מאוכלוסיית כרמיאל הם אותם עולים מאתיופיה, מגרוזיה,

מקווקז, מרוסיה שהגיעו לפני שנתיים, לפני שלוש שנים, לפני חמש שנים והם עדיין לא

מסודרים, חלק גדול מהם נאבק עדיין עם מצוקה כלכלית קשה מאד. מספיק שיש לנו מצוקה

תקציבית ואי-הזרמת כספים, אבל פתאום נופל עלינו עוד דבר כזה?

כל השבוע שעבר ביליתי ימים שלמים אצל אנשים במשרד בגלל הטעות שקרתה, שבשלה

לא נכללה כרמיאל. ברשימת הישובים שאפשר להפשיר תקציבים למפעלים שנמצאים בהם.

כרמיאל לא נכללה במעגל הראשון של הישובים הזכאים ומשקיע חוץ, שרוצה להשקיע 10

מליון דולר במדינת ישראל, לא יכול להשקיע.

הדבר הראשון שאתם חייבים לעשות - להודיע, לבקש, להמליץ, לדרוש לשחרר מיידית

מן המעט שיש כדי להציל מפעלים ולקלוט עובדים. עם כל המצוקה הכספית של מדינת

ישראל, אם לא תהיינה השקעות בתעשיה ולא תהיה צמיחה במשק לא תהיה תקומה לערי
הפיתוח. דבר שני
הכשרה מקצועית. במרכז להכשרה מקצועית שלנו יש היום כ-230-200

אנשים והוא מתפוצץ. כל מי שנפלט ממעגל התעסוקה אישרו לו לעבור למרכז להכשרה

מקצועית - בחצות הלילה צלצל אלי מנכ"ל משרד העבודה והרווחה ואמר שהוא נותן הוראה

להקציב תקציב לכוח אדם במרכז להכשרה מקצועית, ועל כך מגיעה תודה גם לו וגם

למנכ"ל שירות התעסוקה - אבל מלאנו את המרכז להכשרה מקצועית ואני מציע לפתוח אותו

למשמרת שניה בשעות אחר הצהריים כדי לקלוט אנשים.

צי. ביטון;

כרמיאל לא נכללת ברשימה במסגרת מפעל כלשהו?

ב. ונגר-;

שים, כלום.

היו"ר א. נמיר;

הרשימה כללה אותם ישובים ששירות התעסוקה הגדיר אותם כמוקדי אבטלה, וכרמיאל

לא כלולה בה.

ב. ונגד;

לפני ששר התעשיה והמסחר נסע לארצות-הברית הוא כינס את ערי הפיתוח שמשרד

התעשיה והמסחר המליץ על מפעלים שבתחומן והודיע לנו וזד-משמעית שמשרד התעשיה

והמסחר המליץ על שורה של מפעלים, ובשורה זו היתה כרמיאל עם 3 מפעלים. פתאום יש

פירסום שכל העסק מתפוצץ ומה שהודיע השר שרון לא קיים. מישהו חייב לקבל פה על

הראש, כי זו שערוריה ציבורית.

מה אנחנו צריכים לעשות על מנת לחשוף את המספרים המדוייקים של האבטלה

בכרמיאל? מה צריך לקרות בישוב כדי שיבואו כלי התקשורת, אם כי אני לא רוצה שיבואו

כשם שתם באים לאחרים? אני רוצה להזמין אתכם; תבואו ותעשו מחקר. יש לישוב הזה

פוטנציאל כביר להפוך את כל הגליל למרכז תעסוקה של מפעלים עתירי יידע. אם ימשיכו

לנוון אותו בצורה זו, אפשר למחוק אותו, ואיתו יוזד יירד לטמיון כל הרעיון של חבל

המדע והתעסוקה. אקדמאים כבר מתחילים לעזוב וחלק מבני הדוד הצעיד מוצאים את דרכם

לקנדה וארצות-הברית.



בשנת 1982 העסיק "מודול-בטון" 240 איש. המפעל הצטמצם ובנובמבר האחרון

פוטרו העובדים האחרונים - כ-80 במספר. כ-25 הסתדרו בעבודה, היתר מסתובבים

מובטלים בכל מיני מקומות.
ההערכה שלנו לסיבות הפיטורים
הסיבה המרכזית - לא היו הזמנות עבודה. סיבה

שניה - אולי ההנהלה לא היתה מעונינת ולא היתה יכולה להתמודד עם הבניה

הקונבנציונאלית.

צי. ביטון;

או שאבד הכלח על בניה מסוג זה.

ב. ונגר;

בכל העולם עוברים היום לבניה טרומית על מנת לקצר בתהליכים.

היו"ר א. נמיר;

אני רוצה לשאול את נציג משרד התעשיה והמסחר; האם יש בידך רשימת המפעלים

שאושרו?
א. ששון
כרגע אין לי.

היו"ר א. נמיר;

אולי נציג ייכלל" יוכל לומר לנו מה המצב כיום ב"מודול-בטון".

א. גיסין;

אנחנו מחזיקים את המפעל במצב כוננות מינימלי לאפשדות הפעלה מחדש, למרות שיש

לנו ספקות וחששות, היות ואנחנו חושבים שהמפעל הוא פוטנציאל תעסוקה גם בכרמיאל

וגם באזור כולו.

המצב הוא שענף הבניה נמצא במשבר. יש לנו בעיות בכל רחבי הארץ ולכל החברות

יש בעיות, אבל בכל זאת,לדעתנו, היה ראוי "מודול-בטון" לטיפול מיוחד; א. בגלל

מיקומה של כרמיאל באזור פיתוח חשוב-, ב. בגלל הפוטנציאל של המפעל שהוקם בכרמיאל,

כאשר יש כאלה שחושבים שהוא יכול לעשות 2,000 יחידות דיוד לשנה ויש כאלה שאומרים

שאפשר היה להגיע גם ל-4,000 יחידות דיור לשנה, כאשר כיום השוק אינו צורך את

המספר הזה.

פעלנו בשני כיוונים; במה ששייך לשוק הפרטי - "כלל" ווזברת "אזורים" פועלת

בשוק הפרטי - הפנינו עבודות, שמדרך הטבע לא היינו צריכים להפנות, ל"מודול-בטון".

הפנייה זו נתנח זריקת חיים למשך שנה וחצי נוספות. את בניית "מגדלור" -בית

משרדים גדול - נתנו ל"מודול-בטון" וזה נתן אורך חיים מסויים, ו "מודול-בטון" בנתה

עד לפני שנה את כל המבנים של רפא"ל במפרץ ובאזור לשם. כל זה נגמר, כי היום

הקפאנו תכניות נוספות בתחום זה ולא מתחילים תכניות חדשות מסיבות שהזמן גרמן.

עשינו הכל כדי להחזיק מעמד והיינו מוכנים לספוג חלק מן ההוצאות ובלבד שתהיה

עבודה שתצדיק את הפעלתו של המפעל. לפני שנה ורבע נפגשנו עם שר התעשיה וביקשנו

ממנו; תן עדיפות מיוחדת לעובדה שאנחנו יושבים בכרמיאל, מרחק של דקות מן המקום.

חברת מבני תעשיה, שהיא חברה ממשלתית, לא היתה מוכנה לתת כל עדיפות לכרמיאל בקבלת

0



עבודות , ועבודות - בהיקף שהיה מחזיק את המפעל שנה נוספת - נמסרו לחברות אחרות

בגלל מיכרז בתנאי תחרות. בנוסף לבעיית הכלכלה בכלל יש גם בעיה של תחרות, של

מלחמות פנימיות, וכדי להישרד הורידו חברות את המחירים ולא יכולנו לעמוד בתחרות.

רצינו את עזרת המשרד, אבל המשרד לא התגבר על הבעיה של חברת מבני תעשיה, שהיא

אמנם עצמאית אבל כפופה למשרד התעשיה והמסחר. לאחר שהדבר הזה נפל פנינו לשר

הבינוי והשיכון מספר פעמים והתרענו שלקראת סוף השנה נסגור את המפעל. לצערנו לא

השר ולא המשרד גילו נכונות לשבת איתנו על הבעיה הזאת. אנחנו לא מופלים לגבי

חברות אחרות, אבל במקרה הספציפי הזה ביקשנו פגישה עם השר ולא נענינו. עד היום לא

ישבו איתנו על הבעיה הבסיסית של "מודול-בטון", היינו צריכים להחליט והחלטנו מה

שהחלטנו.

א. שוסטק;

אילו הייתם יושבים עם משרד הבינוי והשיכון מה הייתם רוצים שיעשה?

א. גיסין;

שיזרימו עבודות, שישפרו את התנאים.

היו"ר א. נמיר;

כאשר חנכו את "מודול-בטון" התחייב שר השיכון דאז, אברהם עופר ז"ל, שמשרד

השיכון, מטעמו, יזמין מ"מודול-בטון" 1,000 יחידות דיור בשנה. זה החמצן שלו זקוק

"מודול-בטון" והוא הופסק טוטאלית.

שר הבינוי והשיכון הוזמן לישיבה, התקשר עוזרו והתפשרתי על כך שיבוא המנכ"ל.

המנכ"ל לא הופיע.

א. גיסין;

חברת "אזורים", שנמצאת במצב קשה כמו כל חברות הבניה, נכנסה להפסדים של

מליוני דולרים. מפעל עם פוטנציאל, שעובד ב 10%-מכושרו לייצר, שלא לדבר על התנאים

הכלליים, לא יוכל להמשיך להתקיים ולכן החלטנו על סגירתו. אני צריך לציין יהערכה

את התנהגות הפועלים, מועצת הפועלים והמועצה המקומית כרמיאל לאחר הסגירה. במקומות

אחרים זה לא קורה. כאב לנו הלב וכואב לנו הלב, לכן החלטנו להחזיק את המפעל. אני

מודיע; זה זמני, כי החזקת המפעל, גם כשהוא לא עובד, עולה לחברת "אזורים" חצי

מליון דולר לשנה. אנחנו מחזיקים את המפעל במצב של כוננות, אבל גם לזה יהיה סוף.

אם נראה שאין תוצאות, נפרק את המפעל ותישאר הקרקע הפנויה. אם יתנו למפעל תנאים

והאנשים יוכלו להתפרנס בכבוד נהיה מוכנים להפעיל אותו, אבל לא בתנאים שנפעיל את

המפעל וכעבור חצי שנה נגיע למצב ששוב נפסיד מליונים. זו חברה ציבורית, יש לנו

אחריות גם לגבי המשקיעים ולכן לא ראינו דרך אחרת מאשר לעשות זאת.

היו"ר א. נמיר;

האם בחמשת השבועות האחרונים התקשר אליכם מישהו ממשרד הבינוי והשיכון?

א. גיסין;

התקשרו מן האגף לתכנון של משרד הבינוי והשיכון ושאלו אם בדעתנו להמשיך

לפעול בתחום משרד הבינוי והשיכון.



כבר צויין כאן שבשנת 1982 עבדו 240 עובדים ב"מודול-בטון" ובנובמבד 1984

פוטרו האוזרונים שביניהם. צריך לציין שיש עוד 250 איש שנזונו מן המפעל הזה, והם

לא כולם תושבי כרמיאל. הכוונה לעובדי חברת הבניה, שבנו בצפון. חברת הבניה

ממשיכה להתקיים - יש לה מפעל בבית-שאן ובפרדס-חנה - אבל הודענו למשרד הבינוי

והשיכון שאנחנו מוכנים לחדש את המפעל, כי עמוד השידרה של פעילות החברה חייבה

לחדש את פעילותו של "מודול-בטון". מוכנים לחדש את המפעל, אבל בדרך כלל אנחנו

ממשיכים לפעול כחברה, אבל עמוד השידרה של פעילות "מודול-בטון" חייבה לחדש את

פעילותו של המפעל.

מ. מרחב;

המפעל הוקם לפני עשרים שנה וההבטחות שניתנו בשעתו ניתנו על ידי השר אלמוגי

ולא על ידי השר אברהם עופר. ההבטחה שניתנה בזמנו על ידי משרד השיכון היתה לקנות

מהמפעל מספר מסויים של יחידות דיור בכל שנה, במשך חמש-שבע שנים, וכל ההתחייבויות

של המשרד קויימו במלואן. ההתחייבויות האלה ניתנו למפעלים הטרומיים כדי שיוכלו

לקום ולעמוד על רגליהם. חלק מן המפעלים עשו זאת יותר טוב, חלק - פחות טוב, אבל

המשרד עמד בכל ההתחייבות.

משרד הבינוי והשיכון מוסר היום עבודות בשני אופנים: דירה למגורים הוא מוסר

לחברות הבניה. חברות הבניה בונות את הדירות ומוכרות אותן. המשרד נותן לחברות

הלוואות וכן הוא נותן הבטחה שאם החברה לא מצליחה למכור, אחוז מסויים רוכש המשרד.

אחוז זה נקבע בהתאם לתנאים בכל מקום ואפשרויות המכירה. חברת "מודול-בטון" קיבלה

אותן אפשרויות כמו כל החברות האחרות לבניה בתנאים אלה, והחברה, מטעמים שלה, לא

רצתה לבנות באותם תנאים. חברות טרומיות, אחרות שגם כן עובדות באזור פיתוח,

קיבלו את התנאים האלה, אבל תברח "מודול-בטון" לא רצתה לבנות.

א. שוסטק;

מה עם חברת "אזורים"?

היו"ר א. נמיר;

היא בעלת הבית של "מודול-בטון".

א. שוסטק;

אני מבין ש"מודול-בטון" לא בונה, אלא בונה החברה.

מ. מרחב;

הוא בונה והוא מוכר. הוא מייצר, מרכיב ומוכר.

משרד הבינוי והשיכון מוסר גם עבודות בבניה ישירה, בעיקר בניה של מוסדות

ציבור - גני ילדים, בתי-ספר - בהתאם לאפשרויות התקציביות. בעבודות אלה אנחנו

חייבים להוציא מיכרזים, אלה התקנות, ואם אנחנו לא עומדים בדרישות האלה דן אותנו

מבקר המדינה ברותחין. אנחנו עושים את המיכרזים בצורה מצומצת ומזמינים בעיקר

חברות בניה טרומיות. נוסף ל"מודול-בטון" שנמצא בכרמיאל יש חברות טרומיות אחרות

באשקלון, בשדרות, ואינני רואה את עצמי בר-סמכא לקבוע מי יותר יקר - אנשי שדרות

או אנשי כרמיאל. אנחנו עושים מיכרזים ונותנים לכולם הזדמנות שווה להשתתף

במיכרזים.



היו"ר א. נמיר;

האם המצב, לפי הערכתך, תלוי רק בנושא המיכרזים?

מ. מרחב;

גם במיכרזים וגם בנכונות החברה, חברת האם צריכה להעביר ל"מודול-בטון" קצת

יותר חמצן מבחינת הנשימה, עם אפשרות לבנות בתקווה שהדירות יימכרו מאוחר יותר.

מצב הבניה הקשה נובע מחוסר ביקוש בשוק, יותר קשה היום למכור דירות מאשר בימים

עברו, וחברת האם "כלל" צריכה לתת ל"מודול-בטון" יותר תנאי אשראי כדי שתבנה

ותמכור את הדירות כשיתאפשר. המשרד מציע לחברה אותם תנאים שהוא מציע לחברות אחרות

בגלל המגבלות הקיימות. אנחנו מוכנים לתת תנאים אחידים. חברת "מבט" משדרות בונה,

למשל, באריאל, אבל חברת "מודול-בטון", כנראה בגלל המרחק, הפטיקה. מבחינת המשרד

אנחנו נותנים לחברה את כל האפשרויות. באיזו מידה היא רוצה ומסוגלת לעמוד בזה -

זה עניינה של החברה.

צי. ביטון;

מר גיסין דיבר על מיכרז שיכול היה לתת אורך חיים למפעל.

היו"ר א. נמיר;

חברות אחרות הציעו הצעות זולות יותר ו"מודול-בטון" לא יכלה להתחרות בהן.

תא"ל י. אלדר;

קרית החינוך בכרמיאל עמדה להיסגר בהתאם לרצון של צה"ל לסייע למשרד הקליטה

לקלוט אותם עולים חדשים. כשפנו אלינו ממשרד הקליטה אמרנו שבעת צרה נעזור בכל מה

שניתן. פרשנו בפני משרד הקליטה את כל המיתקנים שמעמיד קצין חינוך ראשי לחיילים

בצה"ל ובין יתר המיתקנים אותו מיתקן של כרמיאל. יש מיתקנים נוספים, ומתוכם כבר

ניתנו שניים למשרד הקליטה; אחד - מחנה הנופש בעכו, שני - מיתקן נופש באשקלון.

שניהם ניתנו למשרד הקליטה לטובת קליטת עולים חדשים.

היו"ר א. נמיר;

כמה מקומות יש בהם?

תא"ל י. אלדר;

בעכו יש 600 מיטות, באשקלון - 350.

כרגע לא מבקש מאיתנו משרד הקליטה מיתקן נוסף, וזה נכון לעכשיו. אני מניח

שבשעת מצוקה הוא עשוי לפנות אלינו בבקשה נוספת, ואני מאמין שצה"ל ישאר באותה

גישה וליעד לאומי כזה יעמיד הכל. צריך להבין את הנקודה, שאותם מיתקנים בעכו

ובאשקלון אינם בבעלות שלי, אלא בבעלות האגודה למען החייל ואני שוכר אותם מן

האגודה, כפי שאני שוכר את המיתקן בכרמיאל מהמועצה המקומית כרמיאל.
סא"ל מ. שיכל
ליחידה שלנו מגיעים כל שבוע כ-350 טירונים של היחידות הלוחמות מיחידות אג"ם

וחי"ר והתכנית, בכותרות ראשיות, מדברת על מספר מטרות עיקריות - המקנות לטירונים

חיזוקים ערכיים והסברתיים לקראת השירות - שאחת מהן; להביא להידברות בין מפקדים

ופיקודיהם לא בשיעורים מקובלים של שדאות ורובאות אלא פשוט בשיחות מונחות

ומסודרות. המטרה המרכזית היא כמובן להגביר את המוטיבציה לשירות בצה"ל, בעיקר

ביחידה לוחמת, וכבר אמרתי שמגיעים אלינו טירונים מיחידות לוחמות. בסך הכל מדובר

בהיקף של 13,000 חיילים בשנה. היחידה כפופה לקצין חינוך ראשי.



היו"ר א. נמיר;

מה תעשן אם יסגרו את המיתקן - האם זה לא יעד לאומי?

סא"ל מ. שיכל;

זה יעד לאומי.

דבר נוסף; אנחנו היוזידה הגדולה ביותר שנמצאת בגליל ויש לזה משמעות בלתי

רגילה. צריך לזכור שלגליל יש גם בעיה דמוגרפית. אני לא יודע כמה טירונים יגורו

אחר כך בכרמיאל, אבל כרמיאל בוודאי תעשה להם משהו.

היו"ר א. נמיר;

המסר ברור.

תא"ל י. אלדר;

המיתקן בכרמיאל הוא המיתקן הגדול ביותר שיש לי בצפון, בעיקר אחרי שנתתי את

המיתקן בעכו, ואני לא בטוח שאם מחר אדרש לקצץ בתקציבי זה לא יהיה אוזד המיתקנים

שיעלה על הפרק. שאלת, היושבת-ראש, מה נעשה אם המיתקן הזה ייסגר. פשוט, נעשה

סדרות חינוך פחות טובות ביחידות עצמן.

ח. גרוסמן;

האם כבר היתה פניה בקשר למיתקן הזה?

היו"ר א. נמיר;

הנושא הזה הוזכר בישיבה הקודמת ולכן ביקשנו להזמין את אנשי הצבא הנוגעים

בדבר. היה קצת רעש סביב הענין ולכן עוכבה סגירת המיתקן, שכבר היה בתהליך של

סגירה.

ח. גרוסמן;

כמה עולים אמורים להיכנס למיתקן הזה?

תא"ל י. אלדר;

כמספר המיטות שיש שם.

ב. ונגר;

בינתיים קלטתי את העולים במרכז קליטה אחר.

ב. חקלאי;

רציתי להבהיר את נושא הנתונים; לא נפלה שום טעות ולא היה שיבוש בנתונים.

הנתונים מדוייקים ומוגדרים. לפי הנתונים שלנו, שנקלטו בראשית חודש דצמבר התייצבו

בלשכת שירות התעטוקה בנובמבר 424 דורשי עבודה, מתוכם 154 נשארו מובטלים ששה ימים

ויותר, ולכן לא נכללה כרמיאל ברשימת המקומות המועדפים. דא עקא שבא מר ונגר,

הידוע בדאגתו הגדולה ובחיבה הגדולה שאנחנו רוחשים לו, והיטב את תשומת הלב לכך

שבכרמיאל יש עוד מובטלים שיושבים במרכז הקליטה לאקדמאים. לפי בדיקה שעשיתי

מצאתי שמתוך 1,800 אקדמאים שיש במרכזי הקליטה במדינה כ-89 נמצאים במרכז הקליטה

בכרמיאל.



ח. גרוסמן;

יחסית זה הרבה מאד.

ב. חקלאי;

לצורך הזזת כרמיאל בתור לענין ההשקעות הוספנו גם את 89 האקדמאים ואז קיבלנו

שבחודש נובמבר היו בכרמיאל 513 דורשי עבודה, שהם 12.5% מכוח העבודה האזרחי.

לעומת זה היו 243 מובטלים ששה ימים ויותר, שהם 5.9%מכוח העבודה האזרחי של

כרמיאל. על בסיס נתונים אלה לא היתה כרמיאל נכנסת לרשימה, הואיל והסתבר לנו

שבלי האקדמאים מגיע אחוז המובטלים בכרמיאל ל-3.8%, ועם האקדמאים - ל-5.9%, כאשר

ישובים שנכנסים לרשימה הם ישובים שבהם מדובר על 10% דורשי עבודה לפחות ו-9%

מובטלים. היות ויש השקעה ספציפית - בענין מפעל "למדא" - שעומדת לחמוק מן הידיים

החלטנו להמליץ על כרמיאל ברשימה כדי שהענין לא יירד לטמיון.
צ. צילקר
הנתונים שמסר ברוך חקלאי נכונים לסוף נובמבר ואני מקווה שבשבוע הבא יהיו

לנו גם הנתונים של דצמבר. מובן שאת הנתונים האלה נעביר לוועדה למיצוי תעסוקות

שמטפלת בצמיחה הכלכלית ובידה גם האפשרות ללחוץ על המרכז להשקעות לשחרר כספים

לייעדים שונ ים.

ש. ארבלי-אלמוזלינו;

הרבה מאד נשים בכרמיאל לא הולכות לשירות התעסוקה, ולא רק בימים האחרונים.

ב. ונגר;

ראשי המועצות - גם בירוחם וגם במצפה-רמון - הגיעו למסקנה שצריך להפנות את

הנשים לשירות התעסוקה.

ח. גרוסמן;

לדברי מר צילקר; הרי לא מרכז ההשקעות הוא זה שמפשיר את ההקפאה.

צ. צילקר;

מרכז ההשקעות נמצא בצרה צרורה, כי היה רוצה להפשיר הרבה כספים והוא לא יכול

לעשות זאת.

בהתאם לנתונים שהיו בידינו כרמיאל לא סווגה כאזור מצוקה. הדאגה של דאש

מועצת כרמיאל היא דאגה אמיתית ולכן הסכמנו לקחת בחשבון נתונים נוספים; א. מאחר

והיא לא היתה על הגבול לקחנו בחשבון את האקדמאים, שבשום מקום לא צרפנו אותם, כי

הבעיה מתמשכת שנים. מדובר על 3,000 אקדמאים שמתוכם ל-1,500 אין עבודה. החלטנו

לצרף אותם כדי לקבל נתונים יותר מדוייקים. ב. לא יכולנו להתעלם מ-550 עולי

אתיופיה שבעוד ששה חודשים - במשך ששה חודשים הם מטופלים על ידי הסוכנות ומרשרד

הקליטה - יצטרפו למעגל דורשי העבודה. יש עוד איום, שאנחנו לא מנסים להסתיר, ואלה

מפוטרי "אתא". איש לא יודע מה יקרה בעוד שבוע-עשרה ימים גם במקרה ש"אתא" תחזיק

מעמד בעזרת הממשלה או גורמים אחרים, כי הרי 400-380 איש יפוטרו מיד ואנחנו

יכולים לתאר מה יקרה.

י. סרוסי;

לגבי 400 מפוטרים מיידית - זה לא נכון. למנכ"ל המיועד החדש יש קונספציה

שונה לחלוטין והוא ינסה להפעיל את מכסימום העובדים ולפסר מינימום עובדים עד

שיסיק את המסקנות. ייתכן שיפוטרו 10 או 15 עובדים.



היו"ר א. נמיר;

ההבהרה שלך נכונה לעכשיו, אבל אנחנו יודעים שהמנכ"ל החדש קיבל יד חופשית,

גם מן העובדים, בכל נושא הפיטורים.

צ. צילקר;

נושא אחר שלא עלה כאן הוא הנושא של מספנות ישראל. מיקי כהן, המנכ"ל, אומר

שיש חשש שב-7 בפברואר לא יוכלו לשלם את משכורת ינואר ל-750 עובדי המספנות. אני

מניח ש-5%-7% מהם תושבי כרמיאל.

ב. ונגר;

55 עובדים.

צ. ציקר;

אם אני לוקח את עובדי "אתא" ואת עובדי "מספנות ישראל" זה איום, ואם אנחנו

לוקחים ברזשבון את האתיופים ואת האקדמאים אנחנו מוצאים לנכון להמליץ על אזור

כרמיאל כאזור שצריך להיכנס לרשימה. אנחנו לא נותנים שום יחס מיוחד, אלא פשוט

איננו אוהבים להיות מופתעים ולכן ההמלצה שלי לחברי הוועדה למיצוי תעסוקות היא

שכל מפעל, שאושר על ידי המרכז להשקעות ויש לו צמיחה כלכלית, יאושר אם הוא יכול

להעסיק ולהגדיל את היצוא. אם הנתונים נכונים, אלחם ש"למדא" יאושר, גם אם יתברר

שאין אבסלה במדינת ישראל. דיברתי עם עדיאל אמוראי ועם יחושע פורר גם בקשר

לנושאים אחרים, בקשר לתפן, ודיברתי עם סטף ורטהיימר בקשר לבעיות שיש בצפון. אני

מקווה שלקראת ה-5ו לחודש הבא נוכל: א. נסווג גם את כרמיאל כאזור מצוקה-, ב.

לשחרר, בתחום ההכשרה המקצועית, קורסים במשמרת שניה ושלישית לפי הצרכים במקום.

לנגד עינינו, ואפשר לשלב אותם במפעלים - נעשה גם בנושא זה כמעט ללא הגבלה.

סקרנו ששה ישובים, החומר מונח על שולחן המועצה הכלכלית, ואעביר לכם את

התומר. כמו כן נערכה סריקה בתשעה ישובים אוזרים - בכל ישוב 25 ימים - על ידי

המכון לפריון עבודה ונקבל את מיצוי התעסוקות האפשריות תוך פחות מחודש ימים.

אני רוצה להזכיר לחברי הוועדה שכמעט איננו עוסקים בנושא של הצמיחה הכלכלית.

הנושא שלנו הוא איתור מוקדי אבטלה וטיפול בכיסי אבטלה, וזה גם גבול היכולת שלנו.

ח. גרוסמן;

1. מה קרה עם העובדים שפוטרו מ"מודול-בטון"?

2. כל הזמן מפנים אותנו להכשרה מקצועית - וזה דבר חשוב מאד וטוב - אם כי

אנחנו יודעים שהיו קיצוצים וצריך היה לעשות שתדלנות כדי שהקיצוצים בהכשרה

המקצועית לא יהיו מכאיבים. קראתי במקום כלשהו שלא פעם מציעים לנשים הכשרה

מקצועית של תפירה מכיוון שאין לאן להפנות אותן. לאן הן הולכות אחרי ההכשה

המקצועית? לאן, בכלל, מפנים את האנשים לאחר ההכשרה המקצועית? האם מפנים אותם

למקצועות שקל להסתדר בהם, שיש יותר סיכוי להסתדר בהם במצב הקיים?

3. אני רואה שאנחנו נכנסים יותר ויותר לקפאון. לשם מה קבעו את הוועדה? -

להפשרה. אולי היא תפשיר בכל זאת אותם פרוייקטים שנמצאים בצנרת. האם יש איזו שהיא

תכנית או שחיים מן היד אל הפה? הייתי רוצה שנהיה יותר מעודכנים.



צ. צילקר;

התכנית שלנו להכשרה מקצועית מתפרסת על פני שלושה שלבים: בשלב ראשון נכנסנו

ל-5ו קורסים, כמו בכרמיאל ובמקומות אחרים. שלב שני, לשלושה חודשים - ינואר-מארס

בשנת התקציב הנוכחית, עם תוספת תקציבית לא גדולה ביותר. שלב שלישי - וזו עדיין

תוכנית שאנחנו מתכוונים להפעיל אותה בשנת 1985 - מדובר על הקצבה של כ-6 מליון

דולר ל-6,500 איש, תיגבור לאותם 20 אלף שנמצאים במערכת.
כמה החלסות כבר החלטנו
יש החלטה שאומרת שבנושא הטכסטיל אין יותר הסיפור

שכולם למודים לתפור, משום שענף הטכסטיל נמצא במשבר. בגלל ההתחדשות שיש בציוד

והתיחכום בציוד, תחיינה אותן נשים שלומדות לתפור מובטלות. הכוונה היא לא להכשיר

אלפי אנשים לדבר שלא זקוקים לו כיום. פה ושם נחזיק קורסים לתפירה, כי זה טוב

שבנות ישראל תדענה לתקן שמלה בבית, אבל אלה אחוזים בודדים, זח לא חלק מן המערכת

שלנו.
החלטה שניה
קבענו שהקורסים יהיו בהתאם לצרכים של המפעלים. כאשר באים מאזור

מסויים ואומרים שהם צריכים 20 רתכים ולשכת התעסוקה איננה יכולה להוריד ממבקשי

העבודה 20 רתכים, אני לוקח בוגרי צבא, מכשיר אותם במשך תקופח מסויימת וקושר אותם

למפעלים מתוך חנחה ש-70% מבוגרי הקורסים יגיעו לאותם מפעלים או ימצאו תעסוקה.
ח. גרוסמן
אם נשים לא מופנות לתפירה, למה הן כן מופנות?
צ. צילקר
יש עשרות קורסים. יש לי רשימה של 92 קורסים, גם באלקטרוניקה, שאפשר לחעביר

אותם לפועלים וגם לנשים.
צי. ביטון
בא מפעל ודורש 10 עובדים בחרטות. חחכשרה לחרטות חיא מינימום שנח.
צ. צילקר
יכולה לחיות גם חכשרח פנים-מפעלית.
חיו "ר א. נמיר
חחכשרח חמקצועית וחהסבה המקצועית הן לא נושא שכדאי להתייחס אליו דרך אגב.

זח נושא מאד מורכב ונקדיש לו ישיבח מיוחדת, שאליח תביאך את התכניות וההצעות

שלכם. אני יודעת שההכשרה המקצועית לנשים היא דבר נורא. יש מקצועות שמכשירים

אליהם, מקצועות שאין מה לעשות בהם היום, כמו פקידות ברמה שכבר לא מבקשים היום,

תפירה וספרות. לכל זה נתייחס בדיון מיוחר.
שי ארבלי-אלמוזלינו
לא פעם היתה כרמיאל נתונה במשברי תעסוקה שפקדו אותה, אבל לזכותה של

המנהיגות המקומית - גם ראש המועצה וגם מזכיר מועצת הפועלים - ייאמר שהם לא רצו

ליצור בציבור את התחושה שבכרמיאל שוררת אבטלה, כי הם רצו לשמור על שמה הטוב ועל

כוח המשיכה שלה, אפילו כשהיו נתונים במצבים קשים כאלה. זה לא אומר שצריך לנצל את

האחריות חמוגברת של המנהיגות המקומית ולפסוח על כרמיאל כאילו אצלה הכל בסדר ואין

לה בעיות. שמחתי לשמוע את התיקון, בסופו של דבר, שכרמיאל תיכנס לאותה רשימה

ותילקח בחשבון מבחינת חחשקעות ויצירת מקומות עבודח נוספים.
לגבי ההכשרה המקצועית
אני מקבלת את הצעת היושבת-ראש שצריך לקיים דיון

בנושא הזה, אבל אני רוצה לחלק את הנושא של ההכשרה המקצועית לשניים: אותה הכשרה

מקצועית שנעשית כדבר שיגרתי במסגרת התקציב הרגיל של משרד העבודה והרווחה,

ומתוכננת על ידי האגף במשך כל ימות השנה. בנוסף לכך יש אותן פעולות של הכשרה

מקצועיות שמתוכננות כדי למנוע אבטלה ומתוקצבות מביטוח אבטלה. זו סוגיה אחרת

שעומדת בפני עצמה, כאשר למעשה עצם ההכשרה רומקצועית היא כמו שליחה לעבודה שבאה

לפתור בעיות תעסוקה.

אם עומדת בעיה של חוסר עבודה מול מתן אפשרות לקורס תפירה, הרי עדיף - אפילו

אם נשים אלה לא תיקלטנה במקום עבודה זה או אחר באותו ישוב - שהן תימצאנה בקורס

מאשר תהיינה מובטלות ותקבלנה דמי אבטלה.
צי. ביטון
יש גם אפשרות שלישית. למה שתלמדנה מקצועות כאלה?
שי ארבלי-אלמוזלינו
הנשים יכולות להשתלב היום - גם מבחינת הרמה האינטלקטואלית ושנות הלימוד -

בכל קורס אחר שנפתח, לרבות קורסים להכשרה טכנולוגית בכל אותם מקצועות שעלו על

הפרק בשנים האחרונות, כאשר גם פיתוח התעשיה מאפשר את קליטתן לאחר מכן. הקליטה

תהיה במידת הצורך של הפיתוח והצמיחה הכלכלית, במידה שירחיבו מפעלים קיימים או

יקימו מפעלים חדשים. צריך להכין תכנית שתהיה מותאמת לצרכים של הצמיחה הכלכלית

בכדי שלא יחסר כוח אדם למפעלים הללו ובכדי לאפשר לאלה שהולכים להרחיב שתהיה להם

עתודה.
יש עוד אפשרות
הכשרה תוך כדי עבודה. גם דבר זה הוכיח את עצמו בעבר כדבר

טוב וחשוב וצריך ללכת גם בדרך זו.

מבחינת הנתונים שאתם נותנים על התעטוקה והאבטלה - מה חלקן של הנשים במערכת

הזאת ומה האפשרויות לקליטתן בעבודה?
הנוער
במידה ויש פיטורים, הראשונים שנפלטים החוצה הם הנערים. סכנת האבסלה

בקרב הנוער, עם ההסתובבות ברחובות, היא גדולה מאד, אולי יותר מאשר לגבי

המבוגרים, כי כשנער כזה משוטט בחוטר מעשה ונבלע אחר כך בעולם הפשע, הוא מתדרדר

וקשה להחזיר אותו למוטב. משום כך אבקש לדעת מה היקף המובטלים בקרב הנוער, מה

התכניות שיש להילחם באבטלה בקרב הנוער ולהבטיח להם תעסוקה.
היו"ר א. נמיר
אני מציעה כך: מחרתיים יהיה כאן סגן שר האוצר כיושב-ראש הוועדה לחריגים

בנושא מצפה-רמון וירוחם ובהזדמנות זו נעלה גם את הענין של כרמיאל. עוד לפני

הישיבה אנסה לבוא בדברים עם סגן השר בנושא עתידו של המפעל המסויים שבו אפשר

להגיע לתזוזה כלשהי.
דבר שני
אבקש משר העבודה לפנות אל שר הבטחון שלא ישונה היעד של

קרית-החינוך בכרמיאל. אנחנו לא נגד קליטה ולא נגד עליה ולא נגד יעדים לאומיים,

אבל אנחנו נגד טגירת קרית החינוך משני טעמים: היא דבר שקיים ומופעל על ידי הרשות

המקומית; היא נותנת תעטוקה ל-40 משפחות ומשרתת, בו-זמנית, נ ושא מאר חשוב של

צה"ל.
צי. ביטון
אם הייעוד ישתנה יועסקו שם פחות אנשים?
היו "ר א. נמיר
אני מניחה שכן.
צ'. ביטון
אלה אותם שירותים שניתנים.

היו"ר א. נמיר;

הדבר נבדק על ידי אנשי המקום; זה סוג אחר לגמרי של שירוחים.

אני מוכרחה לציין לשבח אח שיחוף הפעולה בין הוועדה לבין

שירוח התעסוקה, לבין משרד העבודה והרווחה, שהוא מעולה. בכל דיון,

בכל בקשה שלנו לטפל, לדווח, לצאח למקום, המשרד עומד לשירוחנו. את

אוחו שיחוף פעולה אני רוצה לבקש גם מאנשי משרד התעשיה והמסחר. אנחנו

מבקשים מאנשי משרד החעשיה והמסחר לבוא אלינו עם נתונים כדי שנדע

לכמה מקומות יש פתרון, לכמה מקומות אין פתרון. כמו כן אנחנו

מבקשים מאנשי שירוח התעסוקה אח ההתפלגות בנושא הנשים. בנושא

של קרית-גת גם אני שמעתי שנשים מוכנות ללכת לעבוד בעבודות קטיף,

בעבודות פרדסנות, בעבודות עונתיות בבתי-אריזה, אבל כאשר התנאי

הוא שאותן נשים, שהן אמהות צעירות, תצאנה מן הבית בחמש וחצי בבוקר,

הן לא יכולות לעשות זאת והן מעדיפות דמי אבטלה. צריכה, אם כן, להיות

גמישות של המערכת, אחרח יפלטו הנשים ממעגל העבודה. אנחנו רוצים משרוח

החעסוקה נחונים יותר מדוייקים על הנשים - גם בתעסוקה וגם באבטלה -

מבחינת הפריסה הארצית.

באשר ל "מודול-בטון" לא נוחר לי אלא לשאול אח נציג "כלל":

נציג משרד הבינוי והשיכון אמי שיש חברות אחרות שנוקטות מדיניות

של הליכה להצעות יותר זולות במיכדזים, מחוך הכרה ברורה שמוטב לזכות

בהצעה זולה מאשר להפסיד הצעה יקרה. מה תשובתכם לנושא?
א. גיסין
אני לא יכול לעשות את השיקול של מי שהולך לקבל מיכרז בתנאים

בלתי סבירים. ספגנו די מכות בנושא הזה והגענו לפרשת דרכים. אם התנאים

הם שהתחייבות הרכישה של משרד הבינוי והשיכון היא בשיעור 25% באזור

הצפון והקבלן ישאר עם 55%, כאשר באותו מקום עומדות דירות שלא נמכרו

עוד בסיבוב הקודם, הרי שהשיקול הוא שיקול כלכלי, מה עוד שתנאי האשראי -

באינפלציה שאנחנו עדים לה - הם שאח התמורה לחשבון שאנחנו מגישים אנחנו

מקבלים כעבור 50-45 יום. אין לי בדברים האלה טענות ספציפיות בגלל

"מודול-בטון", אבל אני מדבר כנציג הענף, יש מי שעושה את השיקול להמשיך,

כי יש לו אורך נשימה, אבל אנחנו בנושא זה, באזור הצפון, הגענו לסוף הדרך.

אנחנו לוקחים על עצמנו להחזיק את המפעל בתנאים שאפער יהיה לחדש את

הפעילות בו כאשר יווצרו התנאים, וכדי שהתנאים יווצרו צריך לקרות - או

ששוק המכירות ישתפר, ואז נעשה זאת ללא בקשת תמיכה, או שהגורמים

המעונינים יגיעו איתנו למצב שנוכל לעשות זאת.
היו"ר א. נמיר
אני לא יודעת מי הכתובת במשרד הבינוי והשיכון שיכולה לשבת

עם אנשי "מודול-בטון", עם אנשי "אזורים" או הנהלת "כלל" כדי לבדוק

מה ניתן לעשות. אחרי הכל הם השאירו פחח ו-15 איש עדיין נמצאים במפעל

אם הבינותי נכון, המפעל ייסגר בעוד כמה שבועות אם הענין ישאר תלוי ועומד.
א. ג י ס י ן
בעוד כמה חודשים.



היו"ר אי. נמיר;

אנחנו רוצים שמשרד הבינוי והשיכון יטפל באופן מיוחד בנושא

של "מודול-בטון" בכרמיאל ויבדוק את כל האלטרנטיבות האפשריות. הלא

אנחנו יוצאים מתוך הנחה שמשרד הבינוי והשיכון לא מעונין שיהיו יותר

מובטלים במדינת ישראל ופהות עבודה. אני מבקשת מנציג משרד הבינוי
והשיכון
תאמר לי כמה זמן - שבוע, שבועיים - נחוץ לך כדי לנסוע

לכרמיאל, להיות עם, לשבת עם אנשי "אזורים" ולתת לנו את חובתכם,
מ. מרחב
אנחנו מכירים את המפעל ואת הנתונים, אבל תוך שבוע-עשרה ימים

נקיים דיון נוסף עם מנכ"ל"אזורים" ונראה אם אנחנו יכולים לעזור לו

במסגרת האפשרויות שלנו. ננסה לבוא לקראתו במידת האפשר.

א. גיסין;

הייתי רוצה להפנות את תשומת הלב שמשרד התעשיה והמסחר, בתחום

אזורי התעשיה, יכול אולי להיות לקוח יותר רציני וחשוב מאשר משרד

הבינוי והשיכון. משרד הבינוי והשיכון לא נוהג כלפינו באפליה וישב

איתנו לפתור בעיות. לא הייתי שם את כל הלחץ על משרד אחד, אלא הייתי

פונה גם למשרד התעשיה והמסחד דרך "מבני תעשיה", אם כי גם הוא מוקפא כיום.
א. ששון
כנציג המשרד וכאדם שמפעיל את "מבני תעשיה" אני יכו ל להגיד

שהם קיבלו נתחים ניכרים מאד בעבודות של "מבני תעשיה" למרות המיגבלות

שגם חברת "מבני תעשיה" מצויה בהן לפי חוק. אני מתנדב לתת דו"ח לגבי

חברת "מבני תעשיה" כדי להראות מה היא עשתה, כי התמונה שניתנה כאן לא

מדוייקת, באותו פרוייקט לשם קיבלתם נתחים גדולים ויפים מאד.
היו"ר א. נמיר
אם כן, מה קרה?
א. ששון
יש עוד חברות בארץ, חלקן בערי פיתוח, ויש התחרות.
היו"ר א. נמיר
אני חושבת ששני המשרדים צריכים, יחד, להביא לנו חוות דעת.
מ. מרחב
יותר קל שזה יהיה בנפרד.
היו"ר א. נמיר
אנחנו נותנים, אישית לכם, שבועיים ימים. אם צריך, תסעו לשם

ותראו מה הם צריכים, אל תחסכו. אולי צריך להיות במקום כדי להבין מה

קורה. -בו עם ראש הרשות המקומית, עם מזכיר מועצת הפועלים ותראו אם

ניתן לעשות משהו כדי שהמפעל יחזור לעבוד, לחיות ולקלוט עובדים. אני

מבקשת שתוך שבועיים תביאו לנו תשובה ואם יהיה צורך נחזור הנה לישיבה

מסכמת.

ב. הקמת ועדה משותפת עם ועדת החינוך והתרבות לענין הכשרת מהנדסים

בעקבות הצעה לסדר היום של חבר-הכנסת עובדיה עלי בענין הכשרת

מהנדסים נתבקשנו על ידי ועדת הכנסת להקים ועדה משותפת לוועדה שלנו

ולוועדת החינוך והתרבות, בה יהיו שלושה חברים מכל ועדה, יושב-ראש



הוועדה יהיה חבר ועדת העבודה והרווחה.

ההצעה שלנו שבוועדה המשותפת יהיו חברי הוועדה הבאים:

חבר-הכנסת יצחק פרץ, חבר-הכנסת רן כהן, חבר-הכנסת אליעזר שוסטק.

יושב-ראש הוועדה יהיה חבר-הכנסת יצחק פרץ.

הוחלט; לאשר את ההרכב המוצע.

היו"ר א. נמיר;

הישיבה נעולה.

(הישיבה ננעלה בשעה 12.45)

קוד המקור של הנתונים