הכנסת האחת-עשרה

מושב ראשון



פרוטוקול מס' 31

מישיבה של ועדת העבודה והרווחה ביום

ד' ב' בטבח התשמ"ה - 26 בדצמבר 1984. בשעה 9.00

חברי הוועדה; א' נמיר -היו"ר

שי ארבלי-אלמוזלינו

נ י ארד

צי ביטון

חי גר וסמן

ר' כהן

יי פר'ן

אי שוסטק

מוזמנים; צי צילקר - מנכ"ל משרד העבודה והרווחה

אי סעדון - מנהלח היחידה לתעסוקת נשים , משרד

העבודה והרווחה

ר' דרבסי - משרד העבודה והרווחה

ר' יוסף - אגף התקציבים, משרד האוצר

די מילגרום - אגף התקציבים, משרד האוצר

מי מודעי - יו"ר ויצ"ו העולמית

עי מטלון - ויצ"ו

אי קסירר - ויצ"ו

מי לובלסקי - מזכירת נעמ"ת

ש' בלוך - נעמ"ת

חי וייס - תנ ועת אמו נה

יי פולק - תנועת אמונה

ר דולב --נציגות הורים, ועד הפעולה

ת' זי ני -)

יועץ משפטי

לוועדה; מ' בוטון

מזכירת הו ועדה; אי אדלר

קצרנית; מי הלנברג

סדר היום; 1) היתר להעסקת נשים עובדות בלילה.

2) שכר לימוד במעונות יום - הצעה לסדר-היום

של חברי הכנסת גי כהן, ר' כהן וחי גרוסמן





היתר להעסקת נשים עובדות בלילה

היו"ר א" נמיר! בוקר טוב, אני מתכבדת לפתוח את ישיבת

ועדת העבודת והרווחה של הכנסת ולקרס

בברכה את כל האורחיס שלנו.

אני רוצה להכריז על הישיבה כפתוחה.

אס אין התנגדות - הישיבה פתוחה.

האם כל הישיבות שלנו תהיינה פתוחות?

לא.

בזמן האחרון יש יותר מדי ישיבות פתוחות.

לא שיש לי התנגדות לכך אבל אני חושבת

שלא כל ישיבה צריכה להיות פתוחה. אפשר לפתוח ישיבה מיוחדת אבל לא כל

ישיבה. אינני רואה שוס תועלת ושוס תכלית בישיבה פתוחה. אני מוכרחה להודות

שזה אפילו קצת מפריע לי.

זה לא יהיה דבר קבוע. זה יהיה לעתים

רחובות ובוודאי לא באופן קבוע. אגב,

יתקיים בנושא זה דיון אצל יושב-ראש הכנסת, עס יושבי ראש הרועדות וחברי

הוועדות.

ביקשנו ממשרד העבודה אינפורמציה בענין

היתר להעסקת נשיס בלילה.

נדמה לי שהיוס הוא המועד האחרון להחלמת

הווערה.

אני רוצה להביע - אמרתי זאת גס לשר -

תרעומת שהענין נסחב. היו לנו עשרות טלפונים כדי לקבל חווה דעת של המשדר

בנושא של העסקת נשיס בלילה.

ביום ראשון טלפן אלי השר ואמר שהוא

החליט להקיס וערה בענין זה. הוא נתן לה פסק זמן של שלושה חודשים כדי

להבהיד את הנושא ולהביא לוועדה חוות דעת. לכן סיכמתי שתוקף האישור שלנו

יהיה לששה חודשיס. זה נותן פסק זמן לעבודת הוועדה ועוד שלושה חודשיס אס

נרצה לקייס דיון בנושא זה.

מאחר והיוס הוא היוס האחרון, הסכמתי

להביא את הענין לאישורה של הוועדה.

אם אין התנגדות להצעה זו - אני מציעה

שניתן אישור ואני אודיע על כך לשר העבודה והרווחה'.

ההיתרים הניתניס למקומות העבודה הס לתקופה

של שנה. האס ההגבלה שלגו לא מפריעה למתן

ההיתר על פי החוק?

אני יכול להורות להדפיס את זה לחצי שנה.

זה מוסכם. האישור שלנו הוא לחצי שנה,

מ-1 בינואר 1985 עד 30 ביוני 1985.



שכר לימוד במעונות יום - הצעה לסדר-היום של

חברי הכנסת ג' כהן, ר' כהן רח' גרוסמן

ה י ו " ר א' נמיר; הנושא העיקרי העומד על סדר-היום שלנו

הוא מצוקת המעונות לילדים,

נמצאים אתנו מנכ"ל מישרד העבודה והדווחה,

נציגות אדגוני הנשים, נציגת משדד האוצד ונציגות ההורים, לפי פנייה

של ועד הפעולה של ההורים, כדי שנשמע אותם.

ח' זיני; הגענו לישיבה הזאת כדי להתריע ולומד

שהאמהות לא מסוגלות לשלם את שכד הלימוד

תמודת החזקת ילדים במעון. מחיר ההחזקה של תינוק מגיע ל-68.290 ושל ילד -

כ-50 אלף שקל, עבור החזקתם של שני ילדים במעון אני צדיכה לשלם כ-121

אלף שקל לחודש. אנחנו לא מסוגלות להחזיק ילד במעון. אנחנו אמהות עובדות,

שבמצב הכלכלי הנוכחי אנחנו חייבות לעבוד. מה יהיה גודל הילדים? נאלץ

להוציא את הילדים מהמעונות ולמסור אותם לידיים בלתי אחראיות - לשכנה

שממול או לנעדה מטפלת. אני שואלת: האס הממשלה איננה אחדאית גם לחינוך

הילדים בגיל הדך? הגיל הדך הוא העתיד שלנו. הזנחת חינוכם של הילדים בגיל

הרך פידוטה בעיות בעתיד. הבעיות שעלולות להיות הן תוצאה של חוסר חינוך

בג יל הזה.

במצב הנוכחי יש נסיגה. כל הזמן מדבדים

על סגידת פער חבדתי אבל כששכד הלימוד יקד, מי יגיע למעון? יגיעו למעון

דק ילדים של הודים שיכולים לשלם תמודת החזקתם בו ולאו דווקה אותם אנשים

שאין להם.

אני רואה את עצמי כאם ממוצעת. קשה לי,

אינני יכולה להחזיק את שני הילדים שלי במעון. אם אני חושבח על ילדים

נוספים, אני נאלצת לשאול את עצמי אם לעשות זאת או לא. יש אינטגרציה?

אנחנו נסוגים אחורה.

משרד העבודה והדווחה משקיע כסף דב

בהכשדת כוח אדם. נוצר מצב אבסורדי, שמשרד העבודה והדווחה פותח קודס

להכשדה מקצועית, נשים לומדות בו, בסיום הלימודים הן דוצות לצאת לעבודה

אבל אז הן נתקלות במציאות שאינן יכולות לעמוד בתשלום להחזקת הילד במעון,

נמצא שגם השקעת המשאבים בפרוייקט של שיקום שכונות יורדת לטמיון.

במסגדת העבודה שלי אני עוסקת בשיקום

שכונות בגן-יבנה. רוב הנשים במקלם אינן יודעות קדוא וכתוב, כדי ללמוד

הן צריכות לשלוח את הילדים למעון, המעון היחידי של אמונה עומד להיסגד,

היו"ר א' נמיר; האם את מגן-יבינה?

ת' זיני; אני עובדת שם מטעם משרד העבודה והדווחה,

0

במצב כה קשה מבחינה כלכלית אנחנו לא

מבקשים סבסוד, אנחנו מבקשים לשלם את העלות האמיתית בלבד, כוונתי לומד

שהיום אנחנו משלמים יותר,



0

בירושלים יש מעון פרטי, הילרים

מוחזקים בו משעה שבע בבוקר עד שעה ארבע אחרי הצהרים. הם מקבלים ארוחת

צהרים בשרית. כל זה תמורת 35 אלף שקלים ואילו אנחנו צריבות לשלם סכום

של 48.400.

אנחנו טוענים שהארגונים עושים מה

שהם רוצים. האגף להכשרת נשים, במשרד העבודה והרווחה, לא מפקח. מה הוא

עושה? הוא רק קובע את העלות לילד במעון.

יש פרסומים ופלקטים שמצויין בהם שהמעון

צריך להיות פתוח בין השעות שבע בבוקר עד ארבע אחרי הצהרים וביום ששי -

עד שעה אחת וחצי. אבל הילרים נמצאים מחוץ למעון וממתינים שההורה יבוא

לקחת אותם, לפני השעות האלה. ועוד: המעונות צריכים להיות פתוחים עד 14

באוגוסט, ועד בכלל, אבל בחוזר של נעמ"ת מדובר על חופשה מ-11 באוגוסט

1985. איפה משרד העבודה?

היו"ר א' נמיר; חשבתי שתבואנה לישיבה זו יותר מוכנות.

אל תכנסי לפרטים מה קורה במעון כזה

או במעון אחר.

האם יש לכן תזכיר או חומר בכתב שבו

מפורטות הטענות שלכן והדרישות שלכן?

ת' זיני; לא התבקשנו להכין חומר בכתב. התבקשנו

והוזמנו לבוא ולהעלות את הטענות שלנו.

הטענה שלנו היא שהארגונים עושים כראות

עיניהם ומשרד העבודה לא מסוגל לפקח ולא מסוגל לאכוף את הנוהלים.

אנחנו צריכים לשלם לפי עלות הגבוהה

בכ-30%.

ש' ארבלי-אלמוזלינו; את העלות הזאת קובע משרד העבודה.

ח' זיני; את העלות הזאת קובעת ועדת תעריפים.

צריך להפריד בין עלות לבין מה שקורה

בשטח.

ח' גרוסמן; האם ועדת התעריפים לא יודעת מה יש בשטח

ואת כן יודעת?

ת" זיני; מאז שנת 1980 איש לא בדק מה קרה באשר

לתעריפים.

ר' דולב; בשנת 1980 היה סל 'והוא קודם על בסיס

תצפיות. אנחנו טוענים שצריך היה לפתוח

את הסל ולקדם אותו מהדש.

בהודש ספטמבר 1983 היתה קפיצה של כ-80%

בין התשלום בחודשים יוני ויולי לבין זה של חודש אוגוסט.



i

לפי הדו"ח של ועדת חביב, התעריפים

צריכים היו להיות פחות משהם היו למעשה.

ביקשנו הסברים. נמסר לנו שבעבר, שנה

וחצי אחורנית, היתה טעות חשבונית והתצפית לא עמרה ברמת של תוספת היוקר.

כעבור כמה חודשים שוב קודם התחשיב בכ-50%.

הדרישה שלנו היתה שהתשלום יוצמד לתוספות

היוקר. זה נעשה ואנחנו מברכים על כך. אבל היו גם תוספות לא סבירות.

עשינו חישובים על בסיס של נותני שרות

חברת מתנ"סים, ואנחנו שואלות מדוע מעונות כאלה

עולים 30% פחות ממעונות של ארגוני הנשים. צריכה להיות לזה תשובה.

אם הווערה תבקש לקבל נתונים מספריים,

היא תלמד שההורים מצביעים ברגליהם, וזה לא רצוי.

1

אנחנו נהנים מהשרות של המעונות. אנחנו

רוצים שזה יהיה סרות שנוכל לעמוד בתשלום עבורל, שרוח שנוכל לשאת בו

מבחינה כספית.

במעונות של נעמ"ת יש תפוסת יתר. זה

צריר לגרום להורדת המחיר. חסר בכוח אדם, גם זה צריך לגרום להקטנת

המחיר ולא להעלאתו. גורם נוסף שצריך להשפיע על המתיר: תשלום חודש מראש

כאשר השכר משתלם לאמהות בסוף החודש. המחיר למעון הוא כ-80% משכרה של אם

ממוצעת, ובמצב כזה עומדות כמה שאלות בפני הזוג הצעיר.

הגברת זיני העלתה שאלה עקרונית - האס

הממשלה לא חייבת בסיוע מסיבי לחינוך

לילדים בגיל הרך. בנושא הזה אני "'הכם. בחדר הזה יש בנקודה הזאת

קואליציה מקיר אל קיר, שהממשלה צריכה לא רק לסבסד אלא לממן,

התקבל חוק על חינוך תינם לילדים בגיל

שלוש. זה היה פותר את בעיית הילדים במעונות ואת המצוקה של המעונות אבל

בגלל המצב הכלכלי שבו אנחנו נתונים בא שר החינוך והחרבות וביקש לבטל את

חוק חינוך חובה חינם לילדים בגיל 3-4.

אני רוצה לומר לגברת זיני: את עובדת

במשרד העבודה והרווחה, אני חושבת שעל פי התקשי"ר לא היית צריכה להופיע

כנציגת ההורים.

השאלה העומדת בפנינו היא האם יתקיימו

מעונות יום. לא במקרה ביקשתי ממנכ"ל משרד העבודה והרווחה שיהיה כאן היום,

כי קורה דבר שאם לא נצליח לגשר עליו - אנחנו לא יכולים להתקדם בדיון שלנו.

קיימנו שלושה דיונים בנושא הזה, בכנסת

הנוכחית, ואנחנו חשים שבאיזה שהוא מקום יש בעיה של נתונים - הפער בין

מה שאומרים ארגוני הנשים לבין מה שאומרים נציגי הממשלה הוא פער שההגיון

לא יכול לקבל אותו,

ו



קיבלנו חומר ממצה, בכתב, מארגוני

הנשים - נעמ"ת, ויצ"ו, ואמונה - הכולל נתונים על מעונות שנסגרו,

מעונות שנפתחו, ילדים שעזבו את המעונות וכוי, תמצתנו את החומר הזה.

אתמול אחרי-הצהריס, אתרי בקשות רבות, קיבלנו חומר ממשרר העבורה

והרווחה. עברתי על החומר של משרר העבורה והרווחה והשוויתי את הנתונים

שבו לאלה של ארגוני הנשים, שכל אחד מהם שלח אלינו נייר שלו. הפער בין

הנתונים של משרר העבודה והרווחה לבין אלה של ארגוני הנשים - אינני

רוצה להשתמש במלה חריפה - הוא כמו בין יום לבין לילה.

אני רוצה לקרוא את התמצית שערכנו

מהחומר שקיבלנו מארגוני הנשים. הנייר הזה מונח לפניכם.

נשירת ילדים כמעט

בכל המעונות, בעיקר בעיירות פיתוח (עד חצי). סך כל מספר הילדים נשאר

ברמה של השנה שעברה - בגלל ציפיות לגידול במספר, שלא נתממשו. גידול

במספר ילדי רווחה במעונות. נשירת ילדי אמהות עובדות, בגלל המחירים.

המצב חמור בעיקר במקומות קטנים, שהרשות המקומית מתקשה לעזור. שם הסבסוד

של האדגונים עד 50%. נשירת ילדים בעיקר משכבות חלשות, גם בערים. בגלל

שיטת קביעת התעריפים נוצר פער גדול בשכר הלימוד בין אוגוסט וספטמבר -

ויש אי-הבנה אצל ההורים שמפנים זעם כלפי הארגונים. ירידה בהשתתפות

הממשלה בילדי עובדים, בגלל הורדת תקרת השכר של האם לצורך השתתפות,

והוצאת אמהות רבות מחוץ למעגל הזכאות. ויצ"ו הקימה קרן הנחות להורים,

דבר שמגדיל עוד יותר את הוצאות ויצ"ו, נוסף על גידול ההוצאה בגלל הקטנת

הכיתות. מבקשים מוועדת העבודה סיוע לאפשר המשך הפעילות.

מספר הילדים במעונות

בנעמ"ת בשנת התשמ"ד היה 21 אלף. השנה נוספו 34 כיתות, עם 860 ילד נוספים.

נסגרו השנה 21 כיתות - 500 ילדים. עליה באחוזי האמהות שאין להן זכאות;

מ-18% בתשמ"ג ל-% 34 בתשמ"ד, ול-54% בשנת תשמ"ה. שיטת קביעת התעריפים

לא עמדה במבחן האינפלציה הדוהרת, והקפיצה את שכר הלימוד להורים ב-52%

בתחילת השנה- מה שהפנה את זעמם כלפי הארגונים. נוסף לכך - הקטנת הסבסוד

והורדת חלקה של הממשלה. העלות בפועל של החזקת המעונות גבוהה ב-10% מהעלות

התחשיבית. ספיגת המעונות - % 20 ביחס לפעוטות ו-34% ביחס לתינוקות. המעון

איננו יקר יחסית לגן הילדים.

מהמלצות הוועדה הציבורית לבדיקת

העלויות; 1) פריסת תשלום אוגוסט על כל השנה; 2) הצמדה למדד של

חובות ההורים בגין ההפרשים; 3) לגשר בין הנחות היסוד לבין המציאות

בשטח.

מספר הילדים שנרשמו

השנה - 7.310. מספר הילדים היום בפועל - 6.800 .מהם 80% ילדי אמהות

עובדות ו-20% ילדי רווחה. סך-הכל נסגרו השנה 17 כיתות".

עד כאן תמצית מהתזכירים של ארגוני

הנשים.

לפי התזכירים האלה, איזה מעונות

נסגרו? אני שוב קוראת מתוך התזכירים. לפי הרשימה של נעמ"ת, כתוצאה

מנשירת ילדים נסגרו כיתות ביישובים הבאים: בית שמש - 1 כיתה; ירושלים -

2 כיתות; נהריה - 1 כיתה; אילת - 1 כיתה; ראשון-לציון, נחלת יהודה - 1

כיתה; פתה-תקוה, שכונת עמישב - 1 כיתה, רמלה - 1 כיתה, רכסים - 1 כיתה

אור עקיבא - 1 כיתה; כפר יונה - 2 כיתות; גבעת עדה- 1 כיתה; באר יעקב -

2 כיתות; נצרת עילית - 2 כיתות; יבניאל - 1 כיתה; טבריה- 1 כיתה, כרכור -

1 כיתה; קרית גת - 1 כיתה.





ולפי התזכיר של אמונה - כיתות שנסגרו

נתיבות - 2 כיתות; אור עקיבא - 1 כיתה; אופקים - 1 כיתה;

אשרור ח. - 1 כיתה; אשרור אשטרום - 1 כיתה; אשקלון, שכונת אשכול - 1 כיתה;

באר שבע, שכונת שמעון - 1 כיתה; בית-שאן, שכונת אליהו - 1 כיתה; בני עייש -

ו כיתה; חררה - 1 כיתה, טבריה - 1 כיתה; ראש העין - 1 כיתה; ירושלים

והסביבה - 4 כיתות.

לויצ"ו יש נתונים על המקומות שבהם חלה

ירירה במספר הילרים המבקרים במעונות.

מ' מודעי; למעשה היינו צריכים לסגור אבל למרוח

שמספר הילריס קטן בכמחצית, אנחנו ממשיכים

ומקיימים את המוסרות. זה מייקר את העלות.

היו"ר א' נמיר; לפי הנתונים של ויצ"ו: בבית שמש ביקרו

אשתקד 50 ילרים, והשנה - 27; בדימונה

היו 50 ילדים והשנה - 27; בחדרה אולגה היו 60 ילד והשנה - 38; בתצור

כנען היו 80 והשנה - 53; בחיפה נוה דוד היו 85, השנה - 65; בטבריה

שיכון גי היו 90 ילדים, השנה - 70; בירוחם היו 55, השנה - 33; בירושלים,

שמואל הנביא, היו 30, והשנה - 15; בקרית שמונה אילת היו 72 והשנה - 50;

בקרית שמונה רן היו 70 והשנה - 43; בקרית אתא היו 70 והשנה - 45; בשדרות

נוה אשכול היו 60 והשנה - 34.

אתמול, כפי שאמרתי, קיבלתי את הנייר

של משרד העבודה והרווחה. אקרא מה כתוב בו;

"1) אוכלוסיות: הנתונים הנכונים

להתייחסות הם נתוני הממוצע השנתי של ילדים במעונות וזאת משום שנתון

זה משקף קליטת ילדים במשך השנה כולה (כולל קליטות ועזיבות במהלך השנה).

על-פי הנתונים בארבע השנים האחרונות גדל מספר הילדים במעונות יום

ב-17.5% (מ-40 אלף ילד ב/1980/81 עד 47 אלף ילד בשנת 1984/85). גידול

זה הינו בעיקר בילדי נשים עובדות - מ-27 אלף ל-33 אלף". כך נאמר בנייר

של משרד העבודה והרווחה. זה עומר בניגוד לדיווח של ארגוני הנשים.

"2) תקציבים:

והוצאות הממשלה בפועל (במונחים ראלי ים ) גדלו בארבע השנים האחרונות

בכ-10%- מ-3.2 אלפי מיליון שקל ל-3.5 אלפי מיליון שקל - כאשר שוב

עיקר התוספת הינה לילדי נשים עובדות. מכיוון שרוב גידול האוכלוסיות

של ילדי נשים עובדות במעונות נערך בין השנים 1980 ו-1983, באותה תקופה

ההוצאה הממשלתית לנפש קטנה למרות הגידול בתקציב הממשלתי הכולל. דבד זה

תוקן בשנת 1984/85, שנה בה ההוצאה הממשלתית לנפש, שוב גדלה.

3) השתתפות ארגונים: במשך ארבע

השנים האחרונות ארגוני נשים משתתפים באחוז קבוע מהעלות המוכרת של

מעונוח יום, אחוז שבהתאם להסכמים בין הממשלה לארגונים הינו ריפרנציאלי

לילדים ותינוקות ולילדי רוותה (מצוקה) וילרי נשים עובדות. כתוצאה מכך,

מכיוון שגירול הילרים במעונות יום בארבע השנים האחרונות הינו בעיקר של

ילדי נשים עוברות, ילדים עבורם השתתפות הארגונים נמוכה יחסית (10%),

ההוצאה הריאלית של הארגונים גדלה פחות מההוצאה הריאלית של הממשלה".

ו



בעמוד השני של דברי ההסבר של משרד

העבודה והרווחה, שקראתי את העמוד הראשון שלהם, והמונחים על שולחן

הוועדה, יש נתונים שונים. בסעיף (4) נאמר: "השתתפות הארגונים (אחוז

מהעלות קבוע במשך כל השנים) ילדי נשים עובדות: ילדים - 10%, תינוקות -

28.4%. ילדי מצוקה: ילדים - 25%, תינוקות - % 25".

אם כן, הוויכוח המרכזי - מלבד אי-בהירות

וניתוח הנתונים - הוא בכך שמשרד העבודה והרוותה טוען שההשתתפות של ארגוני

הנשים היא 10% בלבד בשעה שכל ארגוני הנשים מדברים על אחוזים יותר גבוהים.

אם לא נגיע להבנה בנושא זה של המספרים,

אנחנו לא יכולים להתקדם בדיון שלנו. כר אני רואה ברגע זה את הבעיה.

אנחנו, ארגוני הנשים, רואים בישיבה זו

ישיבה מכרעת עבורנו, מכל ההיבטים.

מה ששמענו היום מפי האמהות מביא אותנו

להגיד לממשלה שהיא תציל את המעונות. לא יעלה על הדעת, עם כל הכבוד,

שתבואנה נציגות של ההורים, אשר יודעות מהי ועדת תעריפים, ותשמענה דברים

ששמענו מפיהן.

אני רוצה לשאול את הגברת רות יוסף,

את בוודאי יודעת איזה לבטים עברנו בראשית שנת

הלימודים, אם לפתוח או לא לפתות את המעונות. האם לא התחשבנו? האם

עשינו מעשה מרמה? האם את, כנציגת האוצר, לא היית שותפה לקביעה איך

צריכה להיפתח שנת הלימודים? איך האמהות יכולות לטעון שארגוני הנשים

עושים מה שהם רוצים? האם אנחנו מתנגדים לפתיחת הסל? משה שיפמן ריכז

את כל החומר ואמר לאמהות חד-משמעית, שבסך הכל, בנושא העלויות, יש יותר

10% ממה שמקובל בהסכמים,על כל הארגונים. איך אפשר להביא רק קטע קטן?

אנחנו הלא טוענים שיש מצוקה לאמהות וצריך להגדיל את ההשתתפות.

אנחנו נמצאים בתקופה של עסקת חבילה.

המחירים הוקפאו. בשביל האמהות יש בכך הקלה מסויימת. אל נזלזל בזה.

האם ממשיכה לקבל תוספת יוקר אבל שכר הלימור והמחיר למעון מוקפאים.

זאת אומרת, יש לה רווח מסויים.

יש לנו דאגה מח יהיה בעסקת החבילה שלב

בי. ד"ר בריק אומר שהעדכון של הדרגות, לפי החלטת הוועדה לא יהיה עכשיו

אלא זה יובא בתשבון בשלב בי של עסקת החבילה.

מה חשבה הממשלה כשהיא הודיעה על הקפאה

ואמרה שהאמהות לא תשלמנה יותר? האס לנו יש מכונת הדפסה? ב-25 לכל חודש

צריכה להיות העברת כספים מהממשלה. אתמול היה 25 בדצמבר. לא קיבלנו את

ההעברה הזאת. האם רוצים לסמרטט אותנו? אנחנו לא מקבלים שום פיצוי בגלל

ההעלאה. אנחנו צריכים לשלם % 10.5 יותר בגלל התייקרויות. למה אין אנחנו

מקבלים העלאה? זאת אומרת שאומרים לנו: מצפצפים עליכם תשברו את הראש.

אבל אנחנו לא נשבור את הראש. החלטנו שאם לא נקבל את ההעברה לא נתרוצץ

בשתדלנות בין משרד האוצר למשרד העבודה והרווהה.

בשבילנו משרד העבודה והרווחה הוא הכתובת.

אתמול היינו צריכים לקבל כסף, וזה מאות מיליוני שקלים, ולא קיבלנו.



i

אני אומרת; אם לא נקבל את הכסף במהלך

השבוע - ב-1 בינואר ייסגרו המעונות.

במסגרת עסקת החבילה פותרים בעיות

במחיר של מיליוני שקלים. למה יהיה דין שונה למעונות? יהיה משבר במערכת,

ואולי זה יחייב את הגורמים להחליט אם רוצים מעונות יום או שאין רוצים

במעונות יום. אנחנו נגד סגירת מעונות חינוך ונגד סגירת מעונות יום

לילדים.

השר מינה את חבר-הכנסת שטרית לעמוד

בראש ועדה שצריכה לפתוח את הסל ולבדוק עלויות.

אני עוסקת בנושא של המעונות מאז שנת

1974. האם היתה טענה, אלמלא היתה הסתה, שוועדה התעריפים מרמה?

האמהות יודעות לעשות חשבון. גם אנחנו

יודעות לחשב מהו קצב האינפלציה בחודשים האחרונים. עדיין לא קיבלנו הסברים

י ביחס לציוד שלנו.

אנשי התקציבים אומרים שהמערכת משפרת

את עצמה. מאיפה היא משפרת את עצמה? האם זה מעשה ניסים?

דייר בריק שואל מדוע לא מדברים ישירות.

מתברר לנו שזה בלתי אפשרי. לנו אין כתובת אחרת אלא הוועדה.

אנחנו מבקשים שיושבת-ראש הוועדה וחברי

הוועדה יחושו את מצבנו. אם נאמר שהגיעו מים עד נפש, אין זו מליצה. לא

ייתכן לא לפצות אותנו בטענה שיש עסקת חבילה.

עם פתיחת השנה ובמשך החודשים הראשונים

יש פער טכני בין מספר הילדים לפי המחשב של משרד העבודה והרווחה לבין מספר

הילדים שנמצאים בפועל במערכת. גם היום יש פער של אלפי ילרים בין המספר

של הילדים הנמצאים בפועל במעונות לבין המספר שנקלט במחשב של משרד העבודה

והרווחה. אני מעזה להסתכן ולומר שכ-30,000 ילדים לא נקלטו במחשב. כיצד

נהגו בעבר? ישראל גורלניק, שהיה מנכ"ל משרד העבודה והרווחה, היה יוצא

לקראתנו לא בחודש דצמבר אלא לפני כן ואומר: בבקשה, תביאו את הנתונים

שבפועל. ומר מדרי, שהיה אחראי-על ילדי הסעד, היה יושב אתנו ומאמין למה

שאנחנו אומרים באשר לילדים שבפועל במעונות. היום לעומת זאת מדברים על

מה שנקלט במחשב ומתקזזים אתנו. האם מישהו רצה לתת העדפה בתקופתו של

גורלניק? לא. אנחנו מקיימות מעונות יום מאז הקמת המדינה ואף פעם לא

קרה דבר כזה.

אם כל כך נוח וכדאי לנהל מעונות?

מדוע לא ינהלו אותם משרד העבודה או משרד אחר? האם לנו, ארגוני הנשים,

לא יהיה מה לעשות? שומעים על מה שאנחנו עושות בתחומים רבים אחרים. יש

לנו מה לעשות.

כפי שאמרתי, אם לא נקבל פיצוי עד

1 בינואר - ב-1 בינואר המעונות ייסגרו.

ו

אני רוצה לחזק אח דבריה של מאשה

לובלסקי.

גס הארגון שלנו מצוי במצוקה קשה ולא

ידוע לנו איך נשלם משכורות ב-1 בינואר. בישיבה הקודמת התחייב נציג

האוצר לחת תשובה ב-5ו בדצמבר. היום כבר 26 בדצמבר וטרם קיבלנו חשובה

באשר לספיגה של 10.5%.

ש' ארבלי-אלמוזלינו; האם ההלמות הביניים קויימו?

ע' מטלון; לא. בצורה כזו לא נוכל להמשיך בהחזקת

המעונות.

הכל יודעים ששעור של למעלה מ-77%

מעלות המעוז מיועד לשכר של 2000 העובדות במעונות, שצריך לשלם להן

שכר כל חודש.

נציגת ההורים טענה שיש בידיה נתונים

על עלות של ילד במעון פרטי. הייתי מציעה לווערה לבקר במעון פרטי בקרית-

שלום, אשר מקבל השתתפות מעיריית תל-אביב. במעון הזה אין רמה, כדי לא

לומר שזי תת--רמה.

אצלנו יש ילדים. אנחנו אחראים לחינוך

שלהם. אנחנו מנסים להחזיק את המעונות ברמה מסויימת ולא נרצה להחזיק

מעונות מתחת לאותה רמה.

אנחנו מוכנות לפתוח את סל הציוד בכל

רגע. נהיה מאושרות לעשות זאת.

כשההורים לקחו עלות של כיתה, אני

חושבת שהם לא לקחו את כל המרכיבים.

לנו, כארגונים מתנרבים יש מעונות לא

רק בירושלים ובתל-אביב שם יש מעונות עם 70 ילדים. אנחנו מחזיקים

מעונות גם בעיירות פיתוח, באזור ההר והנגב, שבהם יש 30-25 ילדים

ואנחנו חושבים שחשוב מאד לתת להם את השרות הזה. האם ההורים יודעים

מה ההבדל בעלות ההחזקה של מעון כזה בהשוואה להחזקתו של מעון שבו מספר

הילדים גדול יותר? מה עור שבמקומות מרותקים אין עובדות וצריך להסיע

אותן למקום.

כשאנחנו מחשבים ומכינים את העלות של

המעון, אנחנו מביאים בחשבון את כל המרכיבים.

יכול להיות שההורים עשו את החישוב שלהם

לפי כיחח גן שבה 35 ילדים, אבל אי-אפשר לקחת כיתה אחת ומכאן להשליך על

כל המעונות,

הבן של אחת האמהות היושבות כאן נמצא

במעון שלנו בבית הכרם בירושלים. באותו מעון הוצאנו סכום של 3 מיליון

שקל לתיקון צנרת. האם היית מוכנה לשלוח את הילד שלך למעון שאין בו הסקה?

אנחנו מספקים הסקה.



ועדת חביב קבעה באופן ברור, שכל

הארגונים משתתפים מעבר להסכם - % 10 לילדים, 28.4% לתינוקות, ו-25%

לילדי רוותה. ומה עם הציוד? אנחנו צריכים לפתות מעון בדורה, שכונת

מצוקה, אבל בלי מיטות לתינוקות אי-אפשר לפתוח מעון.

כבוד היושבת ראש הביאה רשימה ביחס

לנשירת ילדים מהמעונות. נכון. יש נשירה. יש עזיבה. אבל אנחנו לא יכולים

לפטר עובדים. את השכר לעובד צריך לשלם וצריך להעסיק אותו גם כשמספר

הילדים במעון קטן ולא גדל. היום אין תפוסת יתד בשום מעון.

קראתי היום שהמעון בשנת 1985 לא יהיה

כמו המעון בשנת 1984. לצערנו תהיה נסיגה. תהיה נסיגה אף על פי שצוות

העובדים אומד שהוא מוכן לעבוד בהתנדבות כדי לשמור על הרמה. אבל, לצערי,

תהיה נסיגה. כפי שאמרתי, היום אין תפוסת יתר במעונות.

אנחנו שמחות אם יש מעונות שיש בהם

תקן מלא. במרבית המעונות שלנו, לצערנו, התקן איננו מלא.

י' פולק; אני מבקשת מהוועדה הנכבדה הזאת שתדאה

את הארגונים כולם גם כארגונים מעסיקים.

כבר צו יין שקרוב ל-80% מהעלות הם

לתשלום שכר לעובדי המעונות. אני חוזרת ומציינת זאת כדי שהוועדה תראה

איך אנחנו צריכים להתמודד כשעלינו לשלם שכר ותוספות לעובדים. אנחנו

חייבים לשלם תוספת יוקר גם בתקופת ההקפאה.

צ' ביטון; אינני מבין למה שמיה דגש על השכר

כשהוא נשחק כל הזמן.

י' פולק; כשמשרד העבודה והרווחה הודיע מיד עם

ביצועה של עסקת החבילה שהמחידים להודים

מוקפאים, מאין ניקח את הסכומים שאנחנו צריכים לשלם ב-1 לכל חודש?

אני מבקשת לומר לאמהות שסל הציוד לא

נפתו; לא באשמתנו. אנחנו מתחננים שהמחירים יעודכנו למחירי הציוד כיום.

הכל יודעים שהמחירים עלו. אנחנו צריכים לשלם עבור הציוד, כולל משחקים

מכל סוג שהוא, למי ערך דולרי. הדולר הוא הקובע ואנחנו צריכים לשלם ומשלמים

כדי שהמעונות יהיו מצויידים.

אנחנו מקבלים אישור לציוד לפי תחשיב

של 60 אלף שקל ועוברת קרוב לשנה עד שמקבלים שני שלישים של הכסף הזה כדי

לשלם עבוד ציוד שמתירו גבוה פי כמה. במה זה עולה לארגונים כדי לממן את

ההוצאה הזאת? האם יודעים לאיזה גרעונות אנחנו נכנסים? נשארים בידנו רק

20% כדי לממן את הצרכים השונים להחזקת מעון, מלבד השכר.

אם עושים החשיבים - אנחנו מוכנים

עם התחשיבים שלנו.

חשבנו לתוכנו שאנחנו נותנים שרות טוב

לחברה הישראלית. זה מה שמניע אותנו להמשיך ולהתאמץ אבל יש גבול ליכולת

שלנו, ונדמה לי שהגענו היום לגבול הזח. הגענו לגבול היכולת שלנו של מה

שאנחנו יכולים לעשות במצב גדעוני שבו אנחנו נתונים.

כולנו עדים להתרחשות מסויימת במשק.

כולנו מבינים שמשהו מתרחש במשק, משהו

אשר מעיק עלינו ומטיל צל כבר על החברה הישראלית.

אני מבקש לומר חד-משמעית: אנחנו לא

סוגרים ארז מעונות היום ב-ו בינואר, ככל שיהיה קשה. אני חושב שזה מבטא

את רצון השר וגם את רצונם של ארגוני הנסים.

אני מבקש שנצייר לעצמנו תמונה מה

יקרה אם, חלילה, המעונות ייסגרו ב-1 בינואר. אלפי ילדים מוחזרים הביתה,

אלפי אמהות לא מגיעות למקום עבודתן, המשק ניזוק ומצב הרוח לא משתפר.

אם כן, בקשתי היא שהמעונות לא ייסגרו.

יש כמה בעיות. מתברר לי, לתדהמתי,

אחרי שנים שאני עוסק בנושא של מעונות יום, שכ-80% מהנשים אשר מטפלות

בילדים שלנו הן או חסרות השכלה או ללא הכשרה מתאימה ובוודאי ללא הכשרה

מספקת. את הנתונים קיבלתי מהגברת רחל דיין.

מ' לובלסקי; זו הוצאת לעז.

היו"ר אי נמיר; מי היא רחל דיין?

צ' נילקר; אם זו הוצאת לעז - אני מבקש למחוק

את זה מהפרוטוקול.

היו"ר אי נמיר; מי היא רחל דיין?

צי צילקר; אני מדבר על היחידה המקשרת עם משרד

העבודה והרווחה, אשר נקראת "קרן

להזדמנות שווה". זו קרן אשר מטפלת בקידום החינוך לילד הרך. משרד העבודה

והרווחה שותף בזה לקידום המטפלות בילדים.

כפי שאמדתי, נמסר לנו שהמטפלות בילדים

הן חסרות יידע. אני חושב שזה נושא אשר מחייב דיון.

כדי שאוכל לבוא לוועדה עם נתונים

נכונים ביקשתי לבדוק מה צריך להיות ומה המצב בשטח. נדהמתי מן הנתונים.

הנתונים שנשמע לא יערבו לנו. המטרה שלי איננה להציג תמונה רעה וגרועה

אלא המטרה שלנו היא לשפר.

בשבוע שעבר אישרתי לאשדוד תכנון

והקמת עוד שני מעונות. ייתכן שנחליט להפסיק את התכנון. אם אמנם יש

מצב של סגירה, צריך לבדוק אם אנחנו מתכננים מעונות במקומות שאין צורך

בהם, במקומות שבהם נסגרים מעונות. אסור לבזבז כסף.

לדעתי, חשוב לבידוק ולברר למה נסגרו

מעונות ולמה יש נשירה של ילדים ממעונות. ידוע שהאוכלוסיה שלנו מתבגרת

ואי-אפשר להתעלם מזה שהתופעה הזאת גורמת לתזוזה ולתפנית במקום זה או אחר.

יש תזוזה פנימית ונסגרים גם גנים וגם בתי-ספר.





במשרד נתקבלה החלטה חד-משמעית, שלא

נפגע במעונות, לא נפגע בתקציבים לעובדי שדה, לא ב"המשקם" ולא במעונות.

יש לנו החלטה חד-משמעית שאותה הקצבה שהיתה לילדי מצוקה בשנה שעברה -

תהיה גם השנה.

לגבי ילרי אמהות עובדות - התקציב

יספוג כל ילט שייקלט במערכת.

הארגונים מעוניינים לפתוח את הסל.

אני הושב שהוא ייבדק אתת לשנתיים, לפחות.

כיצד פעל השד? מתוך תמיכה בדדישות

הוא הקים ועדה בראשותו של חבר כנסת. באותה ועדה משתתפים גם נציגים

של ההורים ושל הארגונים.

ש' ארבלי-אלמוזלינו; מי הוא חבר הכנסת?

ו

צ' צילקר; מאיר שטדית. אני מקווה שעד 15 בינואר

תהי י נה תשובות.

אני נמצא בתפקידי הנוכחי פחות מחודשיים.

אינני בקיא בנתונים של המקרו. הנתונים מצביעים על גידול, איטי אמנם,

במעונות. לפי הנתונים שקיבלתי מאנשי המשרד נמצא שהשתתפותנו בשנת 1984/85

בהשוואה ל-1983/84 לא קטנה אלא גדלה, היא גדלה מ-1,751 מיליארד ל-1,970

מיליארד שקלים לילדי נשים עובדות, גידול ריאלי. גם בתקציב לילדי מצוקה

חלה הגדלה.

היו"ר א' נמיר; לא ייתכן שנקבל נייר חלקי שלא מצייר את

כל התמונה. כשיש רק נייר, אז הכתובת

לטענות היא ארגוני הנשים, לא בכוונה אלא בדיעבד.

צריך להבין מה קורה. לאמהות קשה. הן

לא יכולות לקולם עבור הילרים והן לא יכולות לשלוח אותם, והארגונים הם

כאילו האשמים.

האמהות, אשר מקבלות תוספת לשכרן,

לא משתתפות באותו יחס של התוספת שהן מקבלות בתשלום עבור הילד. פעם

נוספת מוכים האדגונים בגלל ההעברות. אנחנו מבקשים העברה של 420 מיליון

שקל. זה צריך להיות.

ר' יוסף; הנושא של מעונות יום קרוב אלי מאד.

ערכתי כמה בדיקות, השוויתי מה ניתן

בארץ בהשוואה לארצות אהרות - ו"אינני מדברת על ארצות נחשלות - ומצאתי

שהשרות שניתן בארץ מצויין וההיקף עצום.

וו



בישראל, מספר המקומות לילדים -

46,000, בשוודיה - 40,000, בפינלנד - 25,000, ובדנמרק - 33,000.

ומה גודלה של האוכלוסיה? במיליוני

נפש? בישראל - 4.5, בשוודיה - 8.3, בפינלנד - 5, בדנמרק - 5.2.

היו"ר אי נמיר; מה עם העברת הכספים?

ר' יוסף; שעור תעסוקת הנשים; בישראל - 40%,

בש ו ו ר י ה - 70%.

אצלנו גדלה המערכת הזאת. אסור

לזלזל בזה. אי-אפשר לומר שמצבה הכלכלי של ישראל בשלוש-ארבע השנים

האחרונות היה מצויין.

היו"ר אי נמיר; מה קורה עם ההעברה הכספית?

ר' יוסף; אני רוצה להציג איך נקבעת העלות.

העלות לא נקבעת על-ידי זריקת סכום

מסויים באוויר. זו עבודה שוחקת. רק אחרי דיונים רבים ובדיקות רבות

מגיעים לסכום.

נכון שהסל לא נפתח מאז שנת 1980. אבל

אם יש שינוי בדרגות - הנושא נבדק וניתן הפיצוי.

הממשלה החליטה על הקפאה ואנחנו

צריכים לעמוד במסגרת הזאת. היה מכתב של מנכ"ל משרד העבודה והרווחה

בנושא של מעונות היום.

לקבלת החלטה מסוג כזה יש השלכות על

תחומים אחרים. רפרנט לא יכול להחליט אם לבטל הקפאה או לא לבטל, אם לתת

פיצוי או לא לתת פיצוי.

המכתב הגיע לוועדת המעקב, שתתכנס

היום או מחר ותקבע אם נותנים פיצוי.

אני מקווה שהמעונות לא ייסגרו.

יש הידברות עם הארגונים. נהיה אתם

בקשר. נהיה בקשר עם מנכ"ל משרד העבודה והרווחה וניתן תשובה. אינני

יכולה לתת עכשיו תשובה.

היו"ר אי נמיר; - יש שני דברים; ההקפאה וכסף שהוחלט

להעביר אותו ולא הועבר. האיוט

בשביתה הוא בגלל כסף שלא הועבר.

מי לובלסקי; יש כסף שאנחנו צריכים לקבל בגין

ההקפאה, וזה במקום מה שהיינו גובים

מההורים. מכיוון שהאמהות לא משלמות, בגלל ההקפאה, צריך להיות פיצוי

לכלל המעונות. על זה צריך לשמוע מוועדת המעקב.



הוסכם שבכל רבעון תהיה התחשבנות בין מה

שעולה במחשב לבין הנתונים שלנו. כפי שאמרתי, המחשב לא קלט את כל הילדים.

בהתחשבנות לגבי נעמ"ת חסרים במחשב של משרד העבודה כ-1500- ילדים. אני

חושבת שצריך לתת בנו אמון ולתת לנו מקדמה גם החודש ולראות מה קורה. הדבר

הזה נכון גם לגבי ארגונים אחרים. יש פער בין המצב בשטח לבין הנתונים לפי

המחשב.

א' סעדון; ארגוני הנשים קיבלו בחודשים ספטמבר,

אוקטובר ונובמבר על פי מספר שיא. יש

הסכם שהעודפים יקוזזו בחודש הזה. אני רוצה שהאמת תהיה על השולחן. לא

קיפחנו. המערכת של מעונות יום יקרה לנו.

אנחנו רואים בתעסוקת נשים יעד לאומי,

ואם אין מעונות יום - אי-אפשר להתמודד עם הצורך לתעסוקת נשים.

כל השנים לא קיבלנו פלט מחשב. השנה יש

יומן - ספטמבר, אוקטובר ונובמבר. אולי ביומן האחרון לא נקלטו כולם. מכל

מקום, אינני מניחה שזה מתבטא בסכומים גדולים.

היתה לנו התחשבנות עם הארגונים. הם

קיבלו עוכפי כסף ולא מגיע להם עוד. היוס לא מגיע לארגונים עוד כסף, כי הם

קיבלו עודפי כסף. לפי הנתונים של האוצר, העודף הוא 200 מיליון שקלים.

אין ספק שצריך לבדוק סל ציוד.

אני מבקשת הבהרה. איך את מסבירה את

הפער? הארגונים טוענים שהם לא מקבלים ואילו

את אומרת שהם מקבלים.

י יי פרץ; האם תפקידי כחבר הכנסת לברר אי-הבנות

ביי הגופים השונים?

ר' כהן; אין מקום אחר שבו נפגשים כל הארגונים

אלא פה.

היו"ר א' נמיר; הוועדה שלנו מתכנסת שלוש פעמים בשבוע

והפכנו להיות מה שאתה, הבר-הכנסת פרין,

רואה כאן היום. אותו מצב היה כשקיימנו דיון בנושא האבטלה בירוחם ולאותה

תמונה היינו עדים כשקיימנו דיון אחרי התאבדותו של הצעיר מבאר-שבע. במקום

שנעסוק בבעיות העקרוניות והיסודיות, מתברר שהשולחן שלנו והחדר הזה הם

המקום היחידי שבו נפגשים יחד כל הגורמים.

א' סעדון; אנחנו נפגשים עם ארגוני הנשים. אני

שואלת את ארגוני הנשים; מתי ישבנו בפעם

האחרונה ביחד? האם קרה שלא באנו' כשנתבקשנו לבוא? אנחנו נפגשים כמעט יום

יום. נוסף למפגשים יש גם שיחוח טלפוניות.

מ' לובלסקי; אלמלא ועדת העבודה והרווחה של הכנסת,- גם

היום לא היה לנו עם מי לדבר בנושא הפיצוי.

אני רוצה לומר לגברת סעדון, שאס

אומרים שלא נפגשים יחר, זה לא מתייחס

לפגישות של אנשי משרר העבודה והרווחה עם ארגוני הנשים. יש עור גורמים,

ולא יושבים כולם יחר. זו הנקורה. אתך נפגשים ואת עושה מה שתלוי בך אכל

יש עור דברים רבים מעבר לזה.

מר צילקר הזכיר בדבריו עובדי שדה,

"המשקם", והמעונות.

צ' צילקר; אלה היחידות שלא נפגע בהן.

. אני מציע למנכ"ל משרד העבודה והרווחה

לבדוק כמה עובדים סוציאליים, שהם

עובדי שדה בדרום הארץ, פוטרו בחודשים האחרונים או עומדים לפני פיטורים.

130. נכון ל-: 1 בינואר.

אם כך, זה לא תואם את ההצהרה שלך.

מהמספרים של משרד העבודה והרווחה

ברור שלא חל גידול משמעותי בכספים, זאת אומרת שלא חל גידול משמעותי

במספר הילדים. האם אין עיוות בחישובים של ההשתתפות?

לפי הנתונים של הארגונים מסתבר שכיחות

נסגרות בעיקר בערי פיתוח. במקומות האלה יש ילדים אבל הם אינם מגיעים

למעונות בגלל הנטל הכרוך בכך. אולי יש היום מקומות שאין בהם ילדים

וצריך לזכור את המעונות שבאותם מקומות, אבל במקומות כגון: נתיבות,

אופקים, שדרות וכו'? האם נוכל לשבת בשקט אם זו אמנם המציאות? אני הייתי

מזעזע אמות הסיפים. את זה לא ניתן.

האם המריניות המוצהרת של המשרד תתבצע

בשטח? אם כן - היא תהיה התשובה.

כמי שעסקה בנושא של מעונות יום אני

רוצה להגיד ששמעתי בדאגה את דבריהן

של האמהות. אני חושבת שזו תוצאה של מדיניות. על סמך מעקב אני יכולה

לומר שכאשר הוקמה ועדה או היה פרסום על ועדה, אפשר היה לראות אצבע

מאשימה מופנית אל הארגונים, וזה כשהארג ו נ ים נאבקו ולחמו שיובא בחשבון

שכרה של האם העובדת, סכרה ולא השכר במשפחה, כי י שהאמהות לא תצאנה

ממעגל הזכאיות. יש בוית בין האמהות לבין הארגונים אבל אולי יש מישהו

אשר רוצה להפר את הברית הזאת.

אם האמהות תמעכנה לדבר באותו טון

ששמענו אותו היום, הי, כורתות אה הענף שכולנו יושבים עליו.

איש במדינת יל. ראל לא קבע שנושאי

החינוך או ילדים במעונות הם תפקיר של ארגוני הישים. אינני חושבת

שיהיה ארגון שיהיה מוכן לשאת על עצמו לאורך זמן האשמות המוטלות עליו.

שום ארגון. לא יהיה מוכן לשאת על עצמי לאורך זמן גם את אשמת הממשלה.

אפשר לסגו. את המעונות ואז לא יהיה כלום. אז א נקבל משלתות בוועדת

העבודה והיווחה, כי לא יהיו מעונות.



כשיש ועדה - מעלים אח הארגונים על

המוקד, וועדת העבודה והדווחה היא הכתובת.

מכיוון שאי וזברה גם בוועדת הכספים

אני מרשה לעצמי לספר כאן שבשבוע שעבר אישרנו מיליארדי שקלים כדי

להבטיח את עסקת החבילה. כדי לא להעלות מחירים. מה שמבקשים עכשיו

הארגונים זה לא כלום לעומת אותם סכומים.

הארגונים מאיימים בנקיטת אמצעים אפ

לא יקבלו פיצוי. הענין דחוף. לדעתי, ועדת החריגים צריכה להתכנס עוד

הלילה ולהחליט.

אם הארגונים לא ייצאו למאבק ובאמצעותו

יסבירו לאמהות מה קורה - הם אינם עושים מה שמוטל עליהם.

ר' כהן נ הארגונים צריכים ללכת עם הילדים.

נ' ארד; תמיד זה היה כך.

אני רוצה להבהיר עוד נקודה שלא הועלתה

כאן . כל הגורמים שהיו כאן הסכימו שבטבלת

ההשתתפות של משרד העבודה והרווחה לאמהות נפלה טעות. אפשר להקל על

האמהות אם הטבלה תתוקן - לא בעקרונות שצריך לבדוק גם אותם - כי הכל

הודו שבטבלת החישוב נפלה טעות. אם הטעות תתוקן, תהיה בכך הקלה על ההורים.

אני מצטערת שהתשובה של משרד העבודה והרווחה היתה שלילית. יש צורך וחובה

לתקן את הטבלה. אני חוששת שאם הטבלה לא תתוקן עכשיו, היא לא תתוקן.

היום אנחנו צריכים לומר באופן הברור

ביותר, שאם תוך יום אחד הארגונים לא יקבלו הודעה לזהם מקבלים לפחות

פיצוי על עסקת החבילה, שקיבלו כל הגורמים במשק, אין לנו שום הצדקה

לקרוא מישיבה זו לארגונים לא לשבות.

י' פרץ; בישיבה שלנו ביום שני היו קריאות לתושבי

הנגב לצאת ולהפגין, היום - הארגונים,

לאן נגיע?

ר' כהן; ביום שני קיימנו דיון על ירוחם. מדברים

על סגירח הנגב. אני בא מישיבה של ועדת

החינוך והתרבות. מדברים על סגירת רשות השידור. כאן מדברים עכשיו על

סגירת המעונות. בקיצור, סוגרים את המדינה.

מ' מודעי; אנחנו, הארגונים, נתבקשנו לא לסגור את

המעונות. נעשה כל מאמץ לא לסגור את

המעונות. אבל מה זה אומר? צריך- לשלם שכר לעובדות. אין כסף. הן תשבותנה.

אם כך, מה ההבדל? מוכרחים להביא בחשבון את העובדה' שאין כסף לתשלום שכר.

צי ביטון; , אני מצטער שלא הייתי נוכח בישיבה הראשונה

שבה דנו על המעונות.

הבעיה המרכזית היא העלוה אשר נופלת על

ההורים בגין החזקת ילדיהם במעון.



אני מציע שלא נסיים היום את הדיון.

אני מציע שנראה מה הקווים המנחים לוועדה בראשותו של חבר-הכנסת שטרית.

חשוב מאד שלא יהיה מצב שמצד אחד של המתרס יעמדו הארגונים ומצד שני

שלו יעמדו ההורים אם, חלילה, יווצר תוסר אמון בין שני הגורמים האלה.

אני מקווה ששני הגופים האלה יהיו

מאוחדים. משרד העבודה והרווחה הוא הגורם המרכזי שצריך לפתור את הבעיה.

עד כמה שאני יודע, הופחתו שתי דרגות

וזה פגע מאד בהורים, זה פגע באופן יסודי בקביעה בהשתתפות בהחזקת

הילדים.

היו"ר א' נמיר; אנחנו לא מסיימים היום את הדיון.

נכנסנו לדיון על חובות כספיים כדי

למנוע שריפה שעלולה לפרוץ ב-1 בינואר.

גס אני באד, מארגון נסים וגם אני יודעת

מה זה לנהל מעון. כשהיתה אצלי משלחת של הורים אמרתי שיש בעיה סל מועדי

סגירה, יש בעיה של מועדי תשלום. יש דברים שצריך, חשוב וראוי לברר אותם

אבל צריך לדאוג שעם ההליכה נגד המעונות לא נגרום לחיסול המעונות.

האם הממשלה תיקח עכשיו על עצמה את הנושא של המעונות לילדים?

ארגוני הנשים רוצים להעסיק עובדות

חינוכיות שסיימו סמינרים טובים ביותר למורים. אבל הכל יודעים איך זה

מקפיץ את המחירים.

מר צילקר, היית ראש עיר. אתה יודע

מהם המעונות.

יש לנו בעיה של כיבוי שריפה ואנחנו

הופכים להיות משרד בין-משרדי.

באחת הישיבות שלנו נשב גם עם השר. לשר

יש יחס פתוח מאד לנושא המעונות.

אני מצטערת שדוקטור בריק לא בא לישיבה

הזאת. אני יוצאח מתוך הנחה שעט כל המאמצים הבלתי נלאים שלד במשרדהוא לא

יכול לעשות כל דבר.

כיושבת ראש הוועדה ובשט הוועדה אני

פונה אל מנכ"ל משרד העבודה והרווחה ואומרת: אתה חייב לקחת את נושא

המעונות ולראות איך אתה מזיז מה שנגרם בגין ההקפאה. כי גם אם נפנה

ונבקש מהארגונים לא לסגור את המעונות, כמו שאמרה הגברת מודעי, המטפלות

צריכות לקבל משכורת. אם הן לא תקבלנה משכורת, הן לא תבואנה לעבודה

והתוצאה היא אותה תוצאה.

נעמוד בקשר טלפוני. מוכרחים להתיר את

הפלונטר בגין נושא ההקפאה. אנחנו יודעים איך משתררים כספים בוועדת

הכספים. צריך לכלול בענין זה גם את נושא המעונות שאסור לוותר עליו.



אני מבקשת שנקבל בכתב את כתב המינוי

של הוועדה המיוחדת שהקים השר. אנחנו רוצים לדעת במה היא צריכה לעסוק,

מי חבריה ואם יש תאריכים מתי הוועדה הזאת צריכה לסיים את עבודתה.

ר' כהן; האם משתתפים בה גס נציגים של ההורים?

צ' צילקר ; כן.

היו"ר א' נמיר; אתם צריכים לשקול את הנושא של נציגות

ההורים, מי הס הנציגים.

י' פולק; תנועת אמונה לא מיוצגת בוועדה.

היו "ר א' נמיר; תפנו למנכ"ל.

אי סעדון; בוועדה סוכת על שתי נציגות.

היו"ר א' נמיר; אינני יודעת אם בכתב המינוי של הוועדה

המיוחדת יש הנושא של פתיחת הסל. אני

חושבת שפעם אחת ולתמיד הנושא הזה חייב להיבדק. אני מקווה שאנחנו לא נחזיק

בראשינו אחרי הבדיקה. צריך לדעת היכן אנחנו עומדים. צריכה להיות ועדה

ציבורית מוסמכת שתקבע מה העלוה. אני רוצה שבסל תילקח בחשבון הרמה של

העובדים במעונות הילדים.

אינני יודעת אם בוועדה יש אנשי חינוך.

לדעתי, חובה שיהיו בה גס אנשי חינוך. אנחנו מדברים על טיפול בילדים האלה

וטיפול הוא קודם כל טיפול חינוכי.

אני מבקשת טיהיה גם תיקון בטבלת החישוב.

אדוני המנכ"ל, תראה איפה זה נתקע, למה זה נדחה, ותדווח לנו.

אנחנו מבקשים תשובה על כל הנקודות

שהועלו.

כמה ימיט אתה מבקש, מר צילקר, כדי

לראות איך אתה יכול לסייע לפתור את ענין הפיצוי בגין ההקפאה? אם זה לא

יוסדר, כל הישיבות שלנו הן ישיבות שוא, כי לא נוכל להתקדם.

צ' צילקר; 48 שעות, זה בסדר? אם לא - זה משר לשר.

היו"ר אי נמיר; אני מבקשת ממך שתודיע לי,טלפונית,

מה קורה כדי שנדע מה צריך לעשות.

תודה רבה. הישיבה נעולה.

הישיבה ננעלה בשעה 11.10